אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Rheinland Pfalz

נורית גלרון

Nurit Galron


נורית גלרון, מהקולות החמים והאייקונים של ישראל, נכנסת לתקופה חדשה של יצירה והופעות בחייה. 
במהלך שנות הקריירה שלה, שיתפה פעולה עם מוזיקאים רבים, ובנתה רפרטואר עשיר בלהיטים. 


נורית גלרון - מופע להקה | אחוזת סנדרין | Tickchak LIVE

נורית גלרון - מופע להקה

מחוז צפון

אחוזת סנדרין

נורית גלרון | מופע להקה | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

נורית גלרון | מופע להקה

מחוז חיפה

חיפה

זאפה חיפה

נורית גלרון | היכל תרבות  אולם צוקר | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

היכל תרבות  אולם צוקר

נורית גלרון – מופע להקה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

נורית גלרון – מופע להקה

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

נורית גלרון במופע חדש | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

נורית גלרון במופע חדש

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

נורית גלרון | מערת צדקיהו ירושלים | Tickchak LIVE

ירושלים

מערת צדקיהו ירושלים

נורית גלרון - קורא לי לבוא | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

נורית גלרון - קורא לי לבוא

הרצליה

היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה

שורה ראשונה

גלרון נולדה בשם נורית קְלימְבּוּרְד ולה אחות אחת גדולה ממנה. אמה, לאה סיטין, פרשה מהבמה אחרי שהייתה זמרת בלהקת הבריגדה היהודית "מעין זה", שהקים הבמאי אליהו גולדנברג. אביה, משה, היה קופאי שהיה בעברו חייל בצבא אנדרס, ולאחר ששכל בשואה אישה וילד העדיף, כמו יהודים רבים אחרים, לערוק מהצבא ולהגיע לארץ ישראל כעולה בלתי־לגאלי. גדלה בשכונת נווה עמל בהרצליה. הייתה חניכת תנועת המחנות העולים.
את הקריירה המקצועית שלה החלה בעת שירותה בצבא. ב־1970 התגייסה גלרון לצוות הווי גולני. לדבריה "לא ידעתי שאני רוצה להיות זמרת, אבל היה לי נוח להיות כזו כדי שארוויח כסף ללימודי קולנוע ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב". בצוות ההווי ביצעה את הסולו הראשון שלה, בשיר "הלוך וחטוף". על תחילת דרכה המוזיקלית סיפרה לימים שכאשר הגיעה לאודישן בתיאטרון לנוער של אורנה פורת, החליטה לפתע לבצע את שירם של יעקב אורלנד ומרדכי זעירא "שלכת" ("עמוק, עמוק העצב בעיניים"), שאת גרסתו המקורית שרה אמה בלהקת הבריגדה (שבה היה זעירא חבר), והייתה זו חוויה רבת־עוצמה שהשפיעה עליה (בגרסה שהקליטה, שהוקלטה בביצוע חי, נפלו טעויות במילים מפני ששרה את הגרסה ששרה לה אימה בילדותה). לאחר שחרורה מהצבא למדה תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בעזרת מלגה, והתפרנסה מזמרה בהצגות התיאטרון לנוער. באותם ימים החלה להופיע במועדונים קטנים. נעים רג'ואן, אמרגנה של קלימבורד ושל עליזה עזיקרי, שלפני הופעותיה שרה נורית כזמרת חימום, הציע לה להחליף את שם משפחתה ל"גיל־רון", והיא בחרה ב"גלרון". בשנת 1973 החלה גלרון להופיע בשיתוף המלחינה יעל גרמן, שאותה פגשה באסמאעיליה כאחת מארבע סטודנטיות שהתנדבו להופיע לפני חיילים במלחמת יום הכיפורים. אחת ההופעות, שארגנה גרמן, הייתה בפני רכזי תרבות של קיבוצים בגבעת חביבה. היא הובילה להזמנת יותר משלושים הופעות, בקיבוצים וגם במועדונים, שאותן הפיק אשר ביטנסקי. בסוף 1973 הופיעה גלרון עם ליאור ייני בערב שירי מיקיס תאודוראקיס שתרגמה לעברית אביבה אורשלום. עוד השתתפו במופע עוזי חיטמן, יונית שוהם ונגה שלם. בשנת 1976 השתתפה באלבום שהוקדש לשיריה של לאה גולדברג עם השיר "אולי מחר", בלחן של גרמן. באותה השנה השתתפה גלרון בתוכנית רדיו בגלי צה"ל שהוקדשה לגילוי כישרונות צעירים, לצידם של יהודית רביץ ואורי רווח, עם דובי לנץ, הופעה שקידמה את הקריירה המקצועית שלה.
בדצמבר 1977 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 8 עם השיר "הלילות הקסומים" (מילים: עדה נסטוביץ', לחן ועיבוד: אילן וירצברג).
אלבום הסולו הראשון שלה, שנקרא בפשטות "נורית גלרון" (וזכה ברבות הימים לכינוי "התקליט הסגול"), יצא ב־19 ביוני 1978 בהוצאת חברת התקליטים ישראדיסק וזכה לביקורות משבחות. על אף ריבוי היוצרים ששיתפו פעולה עימה בכל אחד מ־11 השירים, מתקיימת אחידות מלאה באלבום המתבטאת במלנכוליה מינימליסטית. בין היוצרים החתומים על השירים ניתן למצוא את השמות המובילים במוזיקה הישראלית של סוף שנות ה־70, ובהם אילן וירצברג, מתי כספי, שם טוב לוי, יוני רכטר ודויד ברוזה. בין השירים הבולטים באלבום, שחלקם הפכו לנכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית: "כמעט" (יונתן רטוש/יגאל גורדון), "שלכת" (יעקב אורלנד/מרדכי זעירא), "מה יהיה בסופנו" (לאה גולדברג/אשר ביטנסקי), "אהובתי שלי לבנת צוואר" (יעקב שבתאי/סשה ארגוב), "אולי מחר" (לאה גולדברג/יעל גרמן), וכן "הלילות הקסומים", שנחשב כחריג לעומת שאר שירי האלבום, שאת רובם כתבו משוררים.
בראיונות איתה באותה תקופה הדגישה גלרון שהיא אינה זמרת ג'אז, למרות הדמיון החיצוני והקולי לזמרת קליאו ליין. באותה שנה השתתפה בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "ברכי נפשי". בדצמבר 1978 השתתפה בפעם השנייה ברציפות בפסטיבל שירי הילדים מספר 9 עם השיר "כובע עשוי שמים" (מילים: נורית זרחי, לחן ועיבוד: אילן וירצברג).
אלבומה השני, "נורית גלרון בהופעה חיה", שיצא בשנת 1979 בחב' ליטראטון, היה אלבום ג'אז, שהוקלט חי עם קהל באולפני טריטון 31.5.79 על ידי טומי פרידמן עם מיטב נגני הסוגה באותה תקופה, בניצוחו של רמי לוין. האלבום כלל שבעה קטעים: קוליים, ארוכים ומתורגמים, אינסטרומנטליים, ביצוע ל"לך למדבר" וביצוע לשיר "יום אחרון" של אברהם שלונסקי, ללחן של מאיר אריאל ושלום חנוך. כמהלך שיווקי ייחודי צורף לאלבום בזמנו גם פוסטר קטן של גלרון.
בסוף 1979 זכה להצלחה במצעדי הפזמונים שירה "בודדים אומרים", שעסק במוות. את השיר הקשה כתב אברהם בן יצחק והלחין ועיבד יאיר רוזנבלום. רשת ג' הזמינה אותו במיוחד למצעד הפזמונים השנתי של תשל"ט. כמו כן הוציאה גלרון את השיר "עצוב למות באמצע התמוז" שכתבה והלחינה נעמי שמר, אשר זכה גם כן להצלחה.

תחילת דרכה

ב־29 במרץ 1980 השתתפה גלרון בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תש"ם, בו ביצעה עם אילן וירצברג ושמעון גלבץ את השיר "זה לא זה", שהלחין וירצברג למילותיה של יונה וולך, על אף שהשיר לא זכה בתחרות, הוא זכה להצלחה יחסית במצעדי הפזמונים. באותה שנה, השתתפה בערב שירי משוררים של גל"צ בו ביצעה את השיר "יש לי סימפטיה" שהלחין שלמה גרוניך למילותיו של מאיר ויזלטיר.
לאחר השתתפותה בערב מחווה למשורר נתן זך, הוציאה גלרון בסוף שנת 1981 אלבום שלם משיריו בשם "שירים באמצע הלילה". באלבום זה נכללו שירים שהפכו ללהיטים (וגם כאלה שגלרון לא הקליטה במקור והפכו ללהיטים בביצועה) כמו "כי האדם עץ השדה" (שהפך לשיר זיכרון ידוע), "כולנו זקוקים לחסד", "כשצלצלת רעד קולך", "עם חשיכה", "עד מחר" ו"כמעט טוב". בין מלחיני השירים באלבום היו שלום חנוך, חנן יובל, יוני רכטר, מתי כספי ואילן וירצברג. הקשר עם זך המשיך גם הלאה, והיא הקליטה שירים נוספים שלו באלבומיה הבאים. גם הקשר עם וירצברג המשיך באלבומים נוספים. עוד באותה שנה השתתפה בפסטיגל הראשון, שהתקיים בחיפה, עם השיר "מה חשב תפוח תפוח הזהב" (מילים: דליה רביקוביץ', לחן ועיבוד: אילן וירצברג).
בסוף 1982 הוציאה את האלבום "סימפתיה", בו בלטו השירים: "יש לי סימפטיה", "זה לא זה", "אני אשתגע" ו"עצוב למות באמצע התמוז" של נעמי שמר. באותה שנה נערך ערב הוקרה למלחין משה וילנסקי שנקרא זר כלניות למשה וילנסקי (ויצא כאלבום לאחר מכן). גלרון שרה במופע את השיר "בלדה לאשה" (מילים: תרצה אתר) (שגם הופיע באלבום "סימפתיה"). בדצמבר אותה שנה השתתפה בשירוויזיון מספר 4 עם השיר "מחבואים" (מילים: דודו ויזר, לחן ועיבוד: אילן וירצברג).
באפריל 1983 הוציאה את האלבום "אני ראיתי יופי" בו ביצעה, בעיבודיו של משה לוי, את השירים "סוס מעץ" (חדוה הרכבי/נחום היימן) ו"ילדות נשכחת" (יעקב גלעד/יהודית רביץ). האלבום הוקלט בלונדון, שם חי באותה תקופה נחום היימן, החתום על רוב הלחנים. שיר נוסף שבלט מהאלבום והיה לשיר זיכרון כואב הוא "עצי התאנה" (רחל שפירא/שפי ישי).
בשנת 1983 נישאה לשדרן הרדיו רפי רשף.
באותה שנה היא שיחקה בסרט "מגש הכסף" לצד גידי גוב.
עוד באותה שנה נרצח אמיל גרינצוויג פעיל "שלום עכשיו" בהפגנת "שלום עכשיו" בירושלים, ולזכרו הקליטה גלרון את השיר "אמיל", שכתב חיים חפר והלחין רפי קדישזון. על אף הצלחתו היחסית של השיר, הוא לא הופיע בשום אלבום אולפן של גלרון.
אלבומה הבא של גלרון, "נגיעה אחת רכה", יצא באפריל 1984. יוני רכטר, שם טוב לוי, יזהר אשדות אבנר קנר וקובי רכט התחלקו בעיבודי השירים. בין שירי האלבום בלטו שיר הנושא (שכתב עלי מוהר ויועד במקור לאלבומו של גידי גוב "40:06", אך הוא הועבר לגלרון משום שגוב לא התחבר אליו והיא שרה אותו בשינויים קלים בטקסט), "השיר שהוא שר לי בגשם" (מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס, עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר). "למדני את השיר הפשוט" שכתבה רחל שפירא והלחין רמי בר דוד (נכתב בהשראת המשורר מני לייב) "השיר על הארץ" ("בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ...") שכתב יהושע סובול והלחין יוני רכטר למחזה החברתי קריזה, שם הוא בוצע לראשונה בידי גלרון, שלמדה משחק והשתתפה במספר הצגות, בהן גם "קשר אייר" של יהונתן גפן, שם נכללו שירים כגון "קשר אייר", "כמו קוצים היינו" והשירים הקברטיים "שיר האלמנה" ו"שיר הזונה", שנפסל לשידור כי תוכנו היה שיחה של זונה עם עצמה.
בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 15 עם השיר "לבד בקרנבל" (מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר, עיבוד: אורי קריב). אף על פי שהשיר לא הגיע למקום גבוה בתחרות, הוא זכה להצלחה רבה.
אלבומה הבא, "משהו בלבבה", יצא בספטמבר 1986 והיה בעל גוון יותר רוקיסטי, עם הפקה והלחנה של אילן וירצברג ואלונה טוראל ושירים כגון "אתה הרי יודע", שירה הראשון למילותיה שלה, "זה הגשם" של יונה וולך, "נפרדנו כך" ("שיר אהב"ה") של לאה גולדברג בלחן של מירון מינסטר, "בגובה שווה" ("שקר הקשר"), שזהו שיר נוסף שאת מילותיו כתבה, ושיר הנושא שאותו כתב נתן זך, שנקרא במקור "שיר אהבה". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 17 עם השיר "מגירת החלומות" (מילים: מיכל סנונית, לחן: מירון מינסטר, עיבוד: אילן וירצברג).
בשנת 1988 יצאה גלרון למופע משותף עם יהודית רביץ ובמרץ אותה שנה הוציאה את תקליט הילדים "ציפור הנפש" עם יוסי בנאי, שהתבסס על ספרה של מיכל סנונית "ציפור הנפש", מתוכו הצליח השיר "תחת עץ האהבה".
אלבומה הבא של גלרון, "אחרינו המבול", שיצא ביולי 1989, היה בעל גוון של רוק מחוספס. את רוב השירים בו כתבה גלרון בעצמה ללחנים ועיבודים של אילן וירצברג. חלק מהשירים עובדו על ידי אלונה טוראל. בשיר "אחרינו המבול" שכתבה גלרון והלחין ארקדי דוכין, הביעה גלרון לראשונה את דעותיה הפוליטיות־חברתיות על אדישות תושבי ישראל לנוכח האינתיפאדה הראשונה שהתחוללה באותה עת בשטחים. בשיר מופיעה השורה "אל תספר לי על ילדה שאיבדה את עינה", המבוססת על הודא מסעוד בת השנה, ממחנה הפליטים ג'באליה שאיבדה עין מכדור גומי שנורה, לכאורה בשגגה, על ידי חייל ישראלי. הילדה מתוארת גם כ"ילדה שאיבדה את ביתה" ו"ילדה שאיבדה ילדותה". שיר זה נפסל להשמעה בגלי צה"ל (אם כי הגיע למצעדי הפזמונים), מה שחולל סערה זוטא ודיון על חופש הביטוי, על אף שהשיר מספר על אדישות תל אביב. פרט לשיר הנושא בלטו שירים נוספים כ"כמו שאני כמו שאתה", "ראיתי", ו"ציפורי" ("בליל הולדתי ה־39"), שהלחינה יהודית רביץ למילים של פנחס שדה. רביץ גם ניגנה בשיר בטמבורין.

שנות השמונים

בשנת 1990 שיחקה גלרון בסרט "דרך הנשר" לצד גידי גוב ואלי דנקר. באותה שנה הוציאה אלבום הופעה בשם "משהו בלבבה", שכלל חלק משירי האלבום המקורי לצד שירים ישנים וחדשים של גלרון. ההוצאה המקורית של האלבום הייתה ב־1988, אך זו יצאה רק על גבי תקליט ויניל, ולמעשה המהדורה מ־1990 היא מהדורת הדיסק.
בשנות התשעים החלה גלרון לעבוד עם יוצרים צעירים נוספים מתחום הרוק, ביניהם אביב גפן, בן ארצי, ארקדי דוכין וערן מיטלמן. באלבום "בתוך הסערות" שיצא בספטמבר 1992, בעיבודו של עופר מאירי, בלטו השירים "אתה פה חסר לי" שכתבו בשבילה אביב ושירה גפן, ו"תעתועי לילה", שכתבה גלרון והלחינה יהודית רביץ. באותה השנה השתתפה גלרון עם ירון לונדון בקלטת הילדים המצליחה "מעשה בחמישה בלונים". היא בלטה שם בשירים "ב־ב־בלון", "בבית של יעל", "הבלון מבולבלון" ו"ריח מתקתק", ארבעתם למילים של רחל שיין ארגמן וללחן של אילן וירצברג.
בשנת 1995 הקליטה את האלבום "קלאסי", המורכב ממוזיקה קלאסית ובשיתוף פעולה עם תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של ירוחם שרובסקי. באלבום הופיעה גרסת כיסוי לשירה של להקת החיפושיות "She's Leaving Home" וגרסה קלאסית לשיר "הציפור שלי", מתוך התקליט "ציפור הנפש".
במרץ 1996 יצא אלבומה "המקום ההוא", שבו הצליחו השירים "מעביר דף" (הידוע גם כ"המיסטיקנים הסינים"), שכתב והלחין שלמה ארצי; "עשה לי את זה חזק", שכתבה שירי ארצי והלחין בן ארצי; "תקרית", שהלחין ארקדי דוכין למילותיו של דוד אבידן; ו"גאון" של אביב גפן. את האלבום הפיק הטכנאי ליאור טבת. למופע שנלווה לאלבום הקליטה גלרון חידוש לשירם של יהונתן גפן וצביקה פיק "אין מדינה לאהבה". ביצוע זה נכלל כבונוס בהוצאות הבאות של הדיסק.
בשנת 1997 יצא אוסף ראשון של גלרון, "אסיף". לאלבום הוקלטו חלק מהשירים מחדש, וכן כמה משיריו הם חלק מהמופע של האלבום "המקום ההוא", ביניהם גרסתה של גלרון ל"אין מדינה לאהבה".
ב־1998 הקליטה עבור פרויקט עבודה עברית גרסת כיסוי לשירה של להקת "פונץ'", "ונדמה שישוב".

שנות התשעים

בשנת 2000 יצא אלבומה ה־15 של גלרון, "להתראות מתוק", בהפקתו המוזיקלית של אבנר חודורוב. את שני השירים המצליחים ביותר באלבום הלחינה לאה שבת: "אתה הולך לישון מוקדם" ששבת גם כתבה את מילותיו, ושיר הנושא "להתראות מתוק" שכתב מאיר גולדברג. שיר נוסף שהצליח מהאלבום היה דואט של גלרון עם לאה שבת בשם "זה לא קל לוותר".
בשנת 2005 יצא אלבום אוסף שני וכפול, "המיטב", שכשמו הכיל את מיטב להיטיה מכל התקופות.
בשנת 2006 יצא אלבומה ה־17 של גלרון, "מה שהשמים נותנים", שאותו הפיק יזהר אשדות. בין כותבי השירים לאלבום זה נמנים אשדות, מאיר גולדברג, קורין אלאל, שילה פרבר, יצחק קלפטר ורונה קינן. בין שיריו המוכרים היו "אתה משתחרר" שכתבה והלחינה פרבר ו"ספינותיה" שכתב גולדברג והלחין דודי לוי.
בשנת 2008 שיחקה גלרון את דמותה של מיקי רן בסדרה "רביעיית רן" ששודרה ב"יס".

העשור הראשון של המאה ה־21

בשנת 2010 יצא אלבומה ה־18, "ואז בא לנו", אלבום נוסף המורכב משירים (חדשים) של נתן זך. בין מלחיני השירים היו בן ארצי, ערן וייץ, שילה פרבר, איה כורם ואילן וירצברג. באלבום זה בלטו השירים "אהבה של שני אנשים" ו"חוזר אחרת". באותה שנה הקליטה גלרון עם המוזיקאי עילי בוטנר את השיר "בוא אלי הלילה", שכתבו גלרון ובוטנר במשותף. השיר נכלל באלבום השירים שלו "עילי בוטנר".
בשנת 2011 העלתה יחד עם המנצח, המלחין והפסנתרן גיל שוחט את המופע "קלאסי וקלאסיקה", שבו ביצעו יצירות קלסיות של מוצרט, באך ועוד מלחינים לצד קלסיקות ישראליות של משה וילנסקי, סשה ארגוב, מאיר ויזלטיר ועוד. המופע תועד על גבי דיסק הופעה חיה, וזו פעם ראשונה מאז שנת 1995 (השנה שבה יצא האלבום "קלאסי") שגלרון מבצעת קטעים קלסיים.
בשנת 2012 הוציאה את השיר "הייתי" לזכרו של עלי מוהר שכתב את המילים.
בינואר 2015 הוציאה לאור שיר ראשון בשם "כמו שמבקשים" מתוך אלבום אולפן שהפיק עופר מאירי. ביוני 2015 יצא השיר השני מתוך האלבום והוא קרוי "יקיצה", את המילים כתבה גלרון בעצמה. ביולי 2015 הוציאה את השיר השלישי "מוכה אהבה". באוגוסט 2015 הוציאה גלרון את הסינגל הרביעי "מי בלבבך" שכתב שגיא הרשקו ללחן של עינן פרל. בדצמבר יצא הסינגל החמישי "ויש". באותה שנה התארחה בספיישל שהוקדש לה בתוכנית "בית ספר למוסיקה".
ביולי 2016 הוציאה את השיר "תלתלים", שכתב והלחין חנן בן ארי.
בינואר 2019 הוציאה את השיר "שוב האש" שכתב גלעד כהנא, הלחין דודו טסה ועיבדו והפיקו מוזיקלית דודו טסה וניר מיימון.
בשנת 2023 השיקה גלרון מופע חדש, בהפקה מוזיקלית של גיא ויהל ובהשתתפות הרכב נגנים, זמרות ונגניות גיטרה. באותה השנה הוציאה שיר חדש בשם "קורא לי לבוא". באותה שנה שיחקה גלרון בסדרה "גוף שלישי" ששודרה בקשת, הצטלמה לסדרה "טיפול לילי" של YES ולסרט "חמצן".

העשור השני של המאה ה־21

ביוגרפיה

גלרון נשואה לשדרן הרדיו ומגיש הטלוויזיה רפי רשף, ולהם שלושה ילדים ושישה נכדים.
גלרון מתגוררת בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב.

חיים אישיים

אלבומים

"נורית גלרון בהופעה חיה" (1979)
"משהו בלבבה – בהופעה" (1988)
"קלאסי" (1995) (עם תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של ירוחם שרובסקי)
"קלאסי וקלאסיקה" (2011) (עם גיל שוחט)

הופעות

"אסיף" (1997)
"המיטב" (2005)
"האלבומים המקוריים" (2008) (מארז המכיל את האלבומים "אני ראיתי יופי", "סימפתיה", "נגיעה אחת רכה" ו"משהו בלבבה")
"האלבומים המקוריים 2" (2010) (מארז המכיל את האלבומים "אחרינו המבול", "בתוך הסערות", "המקום ההוא" ו"להתראות מתוק")

אוספים ומארזי אלבומים

דיסקוגרפיה

נורית גלרון, ברשת החברתית פייסבוק
נורית גלרון, באתר שירונט
 נורית גלרון, באתר ספוטיפיי
 נורית גלרון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 נורית גלרון, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 נורית גלרון, באתר Discogs (באנגלית)
נורית גלרון, באתר Tab4u
נורית גלרון, באתר סטריאו ומונו
נורית גלרון, דף שער בספרייה הלאומית
נורית גלרון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
נורית גלרון באתר Belllino
נרי ליבנה, נגיעה אחת רכה, באתר הארץ, 2 ביולי 2008
נועה רובין, "עייפתי" - שיר חדש לנורית גלרון, באתר nrg‏, 3 ביולי 2008
טל פרי, ‏"לא נשארו לי שנות יצירה רבות", באתר גלובס, 23 בדצמבר 2009
אהבה יומיומית, באתר ynet, 20 בינואר 2010
עכשיו זה בא לנו, באתר ynet, 21 בינואר 2010
כרמית ספיר ויץ, ‏קפה עם נורית גלרון, באתר onlife,‏ 10 בנובמבר 2010
נחום מוכיח, נורית גלרון לא חוגגת את יום האהבה, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2014
יואב קוטנר מארח את נורית גלרון במפגש "סיפורים במונו" בבית אבי חי, 11 ביוני 2015
עמוס אורן, נורית גלרון חוזרת עם אלבום חדש אחרי 6 שנים, באתר את, 22 בדצמבר 2015
אמירה לם, אינטימית, באתר ynet, 19 באוגוסט 2016
אלכסנדרה לוקש, "לי לא סותמים את הפה": לנורית גלרון יש משהו בלבבה, באתר ynet, 11 ביוני 2017 
 איתי שטרן, נורית גלרון: "אני מרגישה שנאה באוויר, משהו כאן הולך למקום לא טוב", באתר הארץ, 14 במרץ 2018
שיר זיו, "מביך אותי שבוטוקס הופך לדיון ציבורי. אני לא במשחק הזה", באתר ישראל היום, 7 במאי 2021
שגיא בן נון‏, "הגיל זה משהו שאתה חי לצדו או מתכחש אליו. אני מאלה שמתכחשות לו", באתר וואלה!‏, 28 במאי 2023

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

נורית גלרון (רשף) (נולדה ב־21 במרץ 1951) היא זמרת, פזמונאית ושחקנית ישראלית.

עמרי אסנהיים

Omri Osenheim

עמרי אסנהיים - הרצאה | אודיטוריום עירוני קרית אתא | Tickchak LIVE

עמרי אסנהיים - הרצאה

קרית אתא

אודיטוריום עירוני קרית אתא

Kiryat Ata

ספרייה עירונית קרית אתא

קריית אתא הוקמה בשנת 1925, על ידי חברת "עבודת ישראל", כמושבה בשם "כפר עטא" - על שמו של כפר האריסים הערבי "כופרתא", שאדמותיו נקנו מן האפנדי, בעל הקרקעות הערבי.
במאורעות תרפ"ט נפגעה המושבה קשות על ידי פורעים ערבים וננטשה כמעט כליל. בשנת 1930 חזרו אליה התושבים וחידשו את היישוב במקום. בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת לייצור אריגים שנקרא ATA על שם היישוב. השם "אתא", בעברית, (נדרש על ידי ש"י עגנון כראשי תיבות של "אריגי תוצרת ארצנו") ולכן שונה שם המושבה ל"כפר אתא". בשנת 1941 הוכרזה המושבה כפר אתא כמועצה מקומית.
בשנת 1935 הוקם "בית קפה מרגוע" כצריף ולאחר מכן נבנה המבנה כפי שהוא קיים היום. המקום שימש כאולם אירועים, מסעדה ובית קפה  בקריית-אתא (שם היישוב שונה בהמשך, ר' להלן).
בזמן מלחמת העצמאות שימשה המועצה המקומית כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו  שלוש מעברות בקרבת המועצה - מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (הנקראה גם מעברת גילעם). מעברת שפרעם סופחה ב-1958 לשטח היישוב כפר אתא.
בדצמבר 1949 נחנך במבואותיה הצפוניים של הקריה המרכז ללימודי משטרה שבו התקיימו קורסי הכשרה שונים של משטרת ישראל. באוקטובר 2014 הסתיים קורס הקצינים האחרון במתקן בקריית אתא והכשרת הקורסים הבאים עברה אל המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. בינואר 2015 נסגר המרכז והועבר לבית שמש.
בשנת 1957, התרחשה שביתת מפעל אתא.
בשנת 1965 הוחלט על איחודה של קריית אתא עם המועצה המקומית קריית בנימין הסמוכה . היישוב המאוחד נקרא "קריית אתא" והוכרז כעיר בשנת 1969. 
בשנת 1985 נסגר בית החרושת אתא חברה לטקסטיל.
בשנת 1995 הוחל בבניית השכונות "גבעת טל" ו"גבעת רם". בשנת 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו בעיר מספר רקטות, שגרמו לשני הרוגים ופגיעה ברכוש.

היסטוריה

אברמסקי - הבתים הראשונים בשכונה קמו בשנות השלושים על חלקות שנקנו מידי משפחת שמואל ואסתר אברמסקי, שהיו מראשוני המתיישבים בכפר עטה.
בית וגן - הוקמה במהלך שנות ה-90' על השטח שבו עמד בעבר בית החרושת "אתא"
בן-גוריון - הוקמה בשנות השבעים על שטחה של מעברת אתא. בשכונה הוקמו בניינים בני 8 קומות, סגנון בנייה שנחשב לחדשני בזמנו.
גבעה א' - השכונה כוללת בתים ברחובות איינשטיין ויוספטל, בשכונה נמצא מרכז שביט ולכן היא נקראת על שמו. השכונה נמצאת מדרום לפארק הספורט העירוני (פארק לוקי).
גבעת אלונים - החלה להיבנות בשנת 2012. בשכונה מתוכננות לקום כ-2,000 יחידות דיור כחלק מתוכנית ההתרחבות של העיר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם עופות המצויים בארץ ישראל.
גבעת הרקפות - שכונה  הנמצאת בצפון מזרח העיר. ראשוני השכונה הגיעו אליה בשנות החמישים אחרי שהות במעברות כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם. במסגרת פירוק המעברות והעברת האנשים ליישוב קבע נבנו בגבעה עטורת הרקפות צריפים ומבנים ארעיים, שהוחלפו מהר מאוד בשיכונים, שבנתה "עמידר" ב ו"עמידר" ג. בשנת 1953 סללו את הרחובות הראשיים של השכונה - רחוב בן עמי (לימים שכונת בן עמי)  ורחוב אנילביץ. גבעת הרקפות קלטה גלי עלייה רבים. בשנת 1956 הצטרפו אליה עולים ממצרים, פולין ורומניה, שנכנסו אף הם לשיכונים שבנתה עמידר. בראשית שנות השישים הגיעו עולים ממרוקו שהגדילו את אוכלוסיית השכונה. לשכונה נוצר דימוי של שכונת עוני הקולטת אוכלוסיות חלשות .שנים של הזנחה וחוסר תשומת לב של המוסדות סייעו בהעמקת הדימוי השלילי. בסוף שנות השבעים אוחדו שכונות עמידר א ב ג, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. השכונת גובלת: בשדות ובגדרות של קיבוץ אושה כפר המכבי ורמת יוחנן.גבעת טל - שכונה שהחלה להבנות בשנת 1996. מאופיינת במספר גדול של בתים פרטיים. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם אומנים מהתקופה המודרנית.
גבעת רם - הוקמה במקביל לשכונת גבעת טל. תוכננה עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור. כל רחובות השכונה קרויים על שם פרחים ועצים.
גבעת תל חי – השכונה נבנתה למרגלות שכונת גבעה א'. תחילה ניתן לשכונה השם "פסגת אביב", אך בהמשך הוסב השם לתל חי, ע"ש היישוב באצבע הגליל בו התחולל הקרב בו נהרגו יוסף טרומפלדור וחבריו. מרבית הבנייה נמסרה לידי חברת "לוקי בניה ופיתוח בע"מ", דבר שהקנה לה את שמה הלא-רשמי ("גבעת לוקי"). במהלך בניית השכונה נערכה במקום חפירה ארכאולוגית, בה נחשפה מחצבת אבן מהתקופה הרומית. שמות הרחובות קשורים למאורעות תל-חי: רחוב י"א באדר, רחוב הארי השואג (ע"ש פסלו של אברהם מלינקוב המוצב בתל חי), רחוב בית"ר, רחוב סמטת הגלעדי (ע"ש כפר גלעדי הסמוך לתל חי) ורחוב המחרשה (כלי החקלאי שהיה בשימושו של טרומפלדור). סמוך לשכונה נבנה בשנת 2002 פארק ספורט גדול המכיל  מתקני משחקים לילדים, מגרשי טניס, כדורגל, כדורעף, כדורסל, מסלולי ריצה ומתקני התעמלות שונים.
נווה אברהם ("שכונת התימנים") - השכונה הוקמה בשנת 1946 על ידי ההסתדרות עבור עולים מתימן. בראשית שנות החמישים גדלה השכונה עם הגעת עולים נוספים במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בשנת 2000 נקראה בשם "נווה אברהם" על שם הרב אברהם צדוק, שהיה רב השכונה.
נווה חן - השכונה אוכלסה באוקטובר 1975.
קריית בנימין - משנת 1951 מועצה מקומית. בשנת 1965 אוחדה עם כפר אתא. מאופיינת במגדל מים גבוה. בשכונה בתים פרטיים רבים.
קריית נחום (נקראה במקור "עיר גנים") - השכונה נוסדה ב-1933 ובסמוך לה הוקמה בראשית ימי המדינה מעברה, שקלטה כ-540 משפחות. היא צורפה ב-1951 לקריית בנימין.
קריית פרוסטיג - השכונה צורפה ב-1951 לקריית בנימין
קריית שטנד - קריית שטנד היא שכונה של רחוב אחד שהוקמה בשנת 1939. בעת הקמתה הייתה שכונת משקי עזר ולכן נקראה שכונת "משקי עזר רסקו". התכנון היה איכלוס של  40 משפחות שיקבלו  חלקת קרקע של שני דונם לכל משפחה , אולם בפועל התיישבו בה רק  כ-20 משפחות. ב-1942 שונה שם השכונה לקריית שטנד, על שמו של הפעיל הציוני אדולף שטנד. בשנת 1951 אוחדה השכונה עם קריית בנימין.

שכונות העיר

בקרית אתא ישנם 22 בתי ספר: 10 בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים (גבעת אלונים, גבעת-טל, גבעת-רם, גורדון, הצבי ישראל, יבנה, ירושלים, נעם, פינסקר ושפרינצק), 2 חטיבות ושני תיכונים ממלכתי (רוגוזין, התיכון החברתי), אולפנית שח"ם לבנות והישיבה תיכונית למדעים ואומנויות, 5 בתי ספר מזרם החינוך העצמאי (ת"ת תורה תמימה, כתר התורה, תורה בתפארה, "בית יעקב" יסודי ותיכון ובית ספר לחינוך מיוחד (תמיר).

אחוז הזכאים לבגרות בעיר בשנת הלימודים התשפ"ב עמד על 83%.
ליד חטיבת רוגוזין א' נפתח היכל הספורט החדש של קריית אתא, המשמש למשחקי כדורעף, כדורסל, ושיעורי ספורט של בית הספר.

תנועת בני עקיבא - קיים סניף אחד של בני עקיבא בעיר, שפועל ממבנה הקרוב למרכז קריית אתא. בסניף יש קרוב ל-200 חניכים, חברי צוות ובוגרים.
תנועת עזרא - התנועה פועלת בעיר מסוף שנות השמונים. הסניף נמצא ברחוב טרומפלדור, במקום בו שכנה בעבר בריכת תפארת.
שבט גלעד של תנועת הצופים - השבט הוקם בשנת 2008 בידי ההורים המתנדבים כתנועת נוער עם 30 חניכים. וב-2021 כללה כ-400 חניכים

תנועות נוער

חינוך

ערך מורחב – בית החולים מנחם בגין

כמו כן קיימות תוכניות להקמת בית חולים על שם מנחם בגין בעיר, על פי התכנון יהיה במקום כ-2,200 מיטות אשפוז, בית החולים צפוי לשרת כ-650 אלף איש ושטחו צפוי להיות כ-150 דונם.
האישור הראשוני להקמת בית החולים ניתן על ידי משרד הבריאות כבר בשנת 2000. בדצמבר 2013 אושרה תוכנית המתאר המחוזית. באוקטובר 2014 הציג משרד הבריאות תוכנית להוספת מיטות אשפוז ברחבי הארץ, במסגרתה הוצג בית החולים שאמור להיבנות על בסיס בית החולים "בני ציון" שיועבר מחיפה.
באוקטובר 2019, אושרה התכנית בותמ"ל וב-20 בפברואר 2020, בטקס בנוכחות ראש הממשלה ושרי הממשלה, הונחה אבן הפינה ונחשף שם בית החולים.

בית חולים

קריית אתא היא העיר הגדולה ביותר מבין הקריות. 
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית אתא 62,094 תושבים (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,446 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

בקריית אתא פועלים 241 מפעלים. ביניהם, דשנים, תמ"י, שלדות, מאפיית דוידוביץ, פרמט וליבר.
ב-6 בספטמבר 2011 נחנך בקריה קניון מקבוצת קניוני עזריאלי וממולו בניין משרדים של החברה. הקניון נבנה על השטח שבו עמד בעבר מפעל "צבע" (שנרכש בשנת 1970 על ידי חברת טמבור). בשנת 2021 נרכש הקניון על ידי קבוצת כפיר ושמו שונה לקניון כפיר.
במרץ 2014 נפתח הסניף השלישי של איקאה בישראל, ליד מתחם של ביג מרכזי קניות הפועל בצומת מאז 1988. סניף איקאה זה, בשונה מקודמיו, אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק מקניון "שער הצפון", השייך לקבוצת אריסון.

כלכלה

קריית אתא מחוברת בכביש 781 לקריית ביאליק, בכביש 780 לצומת זבולון וממנה לכביש 70. למחלף גלעם וממנו לכביש 79 וכן כביש לקיבוצי גוש זבולון. בספטמבר 2012 נחנך בסמוך לעיר כביש עוקף קריות שמקצר באופן משמעותי את הנסיעה מהעיר לחיפה ולכיוון הקריות האחרות, עכו ונהריה. 
את הקריה משרתים אוטובוסי אגד, חברת הנסיעות והתיירות נצרת, ונתיב אקספרס למרכזית המפרץ, שפרעם ולקריות וכן מוניות שירות לשפרעם ולחיפה. בעיר עובר גם מסלול קו 2 של מטרונית המגיע לשכונת בת גלים בחיפה, סמוך לתחנת רכבת בת גלים ולבית חולים רמב"ם.

תחבורה

מתחם גלעם הוא אזור הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של תחומי העיר. המתחם נמצא בסמוך ל-3 מחלפים מרכזיים: מחלף סומך, מחלף גלעם ומחלף אבליים. על פי התוכנית במתחם, שגודלו 2000 דונם, יבנו בעתיד בית חולים אזורי, אוניברסיטה, משרדי ממשלה, מתקני ספורט ותעשייה נקייה. התוכנית המקורית הוגשה לאישור בנובמבר 1998.

מתחם גלעם

אנדרטה לנופלים - האנדרטה נמצאת בין הרחובות משה הס ובורוכוב בעיר, בסמוך לבית יד לבנים   ולא רחוק מפארק  הרצל . האנדרטה המקורית נבנתה בשנת 1950 ועוצבה על ידי האמן מיכאל קארה לזכר 29 תושבי המקום שנהרגו במהלך הלחימה במהלך מלחמת העצמאות. באנדרטה הוצב עמוד אבן, עליו תבליט יצוק של יד אוחזת בחרב המלופפת בענפי זית. מתחת לתבליט נחקקו שמות הנופלים. בשנת 1991 שופצה האנדרטה ונוספו לה כנפי מתכת בגובה 4.6 מטר מכל צד. מסביב לאנדרטה הונחו לוחות אבן בחצי גורן, עליהם נחקקו שמות כל בני העיר שנפלו במערכות השונות. את האנדרטה המחודשת תכנן הפסל יצחק שמואלי. ברחבת האנדרטה מתקיים הטקס העירוני הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
אנדרטת לח"י - האנדרטה מנציחה את ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת שבוצעה על ידי פעילי לח"י בליל 17 ביוני 1946. האנדרטה הוקמה בשנת 1970 בכניסה המערבית לעיר, ומונצחים בה 15 מחברי המחתרת שהשתתפו בפעולה - 11 פעילים שנהרגו במהלך הפעולה, 2 פעילים שנתפסו, נכלאו ונהרגו במהלך הפריצה לכלא עכו ו-2 פעילים שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. האנדרטה משלבת רחבה מוגבהת ובה עמוד זיכרון ולצידו 15 קוביות אבן שחורות, על כל אחת מהן שם החלל וכינויו המחתרתי. מדי שנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתקיים באנדרטה טקס ממלכתי בהשתתפות נציג ממשלת ישראל, ראש העיר, וותיקי לח"י.
האנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל - האנדרטה נבנתה בשנת 1992 בסמוך למרכז ללימודי משטרה שפעל בעיר. האנדרטה בנויה משני לוחות אבן לבנה המתנשאים לגובה 17 מטרים, בראש אחד מהם מתנוסס תבליט גדול של סמל המשטרה. בין הלוחות נמצאת עמדת תצפית המשקיפה על בקעת זבולון. בסמוך ללוחות האבן הגדולים ישנם לוחות אבן נוספים, עליהם רשומים שמותיהם של הנופלים, על פי תקופות.
אנדרטת הזיכרון לחללי אסון המסוקים - הוקמה בשנת 1997 על ידי חבר מועצת העיר אריה מייזלס, שבנו, גל, היה בין הרוגי האסון. האנדרטה נמצאת בגן הנמצא בין הרחובות נורדאו ופינסקר, בסמוך לסניף בני עקיבא בו היה מדריך.

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

ראשי העיר

הרב בנימין מנדלזון כיהן כרבו של כפר אתא משנת תרצ"ד (1934) עד לעזיבתו בשנת תשי"ב (1952) שבה עבר לכהן כרבה של קוממיות. הרב לוי מילר כיהן כרבה של קריית בנימין. הרב יהודה לייב גפן כיהן ברבנות כפר אתא משנת תשי"ב עד לפטירתו בשנת תשי"ז.
הרב שמואל שולזינגר, חתנו של הרב גפן, כיהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית אתא, משנת תשי"ז (1957) עד למותו בשנת תשס"ד (2004). לאחר מותו לא מונה רב ראשי לעיר במשך מספר שנים. בשנת תשע"א נבחרו הרב חיים שלמה דיסקין כרבה הראשי האשכנזי של העיר והרב אליהו גד מימון, בנו של הרב הספרדי הקודם, הרב משה מימון, כרבה הראשי הספרדי של העיר.

רבני העיר

בעיר פועלות 2 קבוצות כדורעף המשחקות בליגות השונות בשם "הפועל עירוני קריית אתא". קבוצת הנשים משחקת בליגת העל בכדורעף לנשים. הקבוצה זכתה ב-11 אליפויות ו-10 גביעי המדינה, כש-7 פעמים זכתה הקבוצה בשני התארים באותה שנה.
קבוצת הגברים זכתה בעבר ב-5 אליפויות ו-4 גביעי המדינה, פעמיים זכתה הקבוצה בדאבל. בסיום עונת 2014 פורקה קבוצת הגברים עקב בעיות כלכליות.

כדורעף

ערך מורחב – עירוני קריית אתא (כדורסל)"עירוני קריית אתא" הפועלת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1974, בשנת 1989 עלתה לראשונה לליגה הארצית. בשנת 1999 עלתה לראשונה לליגה הלאומית ובסיום העונה עלתה לליגת העל, בה שיחקה 3 עונות. בסיום עונת 2007/2008 העפילה הקבוצה בשנית לליגת העל אך בתום עונה אחת חזרה הקבוצה לליגה השנייה. בסיום עונת 2009/2010 התדרדרה עד לליגה הארצית. לאחר עונה אחת (2021/2022) העפילה לליגה העל בה משחקת כיום.

כדורסל

ערך מורחב – מכבי עירוני קריית אתא"מכבי עירוני קריית אתא" - קבוצת כדורגל הפועלת בליגה א' צפון. קבוצה היא המשכה של קבוצת מכבי עכו שעברה לקריית אתא בשנת 2000. בשנה הראשונה לקיומה שיחקה קריית אתא בליגה הלאומית, אך בסופה נשרה לליגה הארצית. בעונת 2007/2008 שבה הקבוצה לליגה הלאומית, אך סיימה את העונה במקום האחרון. עקב ביטול הליגה הארצית נשרה הקבוצה היישר לליגה א', בה היא משחקת כיום.

כדורגל

ספורט

גרמניה רייניקנדורף, גרמניה (מ־1976)

ערים תאומות

אתר האינטרנט הרשמי של עיריית קריית אתא
 אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון בית פישר
 עיריית קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק
 עיריית קריית אתא, ברשת החברתית אינסטגרם
 פרופיל קריית אתא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סמידע על אתר קריית אתא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
עמירם דרמן, מחריש לחרושת מכופריתא לכפר עטה קריית אתא, הוצאה עצמית, 1988
מידע על קריית אתא בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
 קריית אתא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק

קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. יעקב פרץ הוא ראש העירייה מאז 1996.

מני עוזרי

Meni Ozeri

עוזרי נולד וגדל בחולון לאביבה ולבועז, הבן השלישי מבין ארבעה אחים. עוד בילדותו היה מבדר את חבריו בחיקויים של מורים ושחקני כדורגל.
בשנת 2006, לאחר שחרור מצה"ל נרשם ללימודי ראיית חשבון, וכתחביב החל להופיע במועדון ה"קאמל קומדי קלאב". לאחר מכן, החל להופיע כמופע החימום של אורי חזקיה.
בשנת 2010 אסף סביבו קהל עוקבים בעקבות סרטון יוטיוב בשם "במבוליאו", ליפ סינק לשיר Bamboléo  של להקת Gipsy Kings. אף על פי שצולם באיכות גרועה במצלמת הטלפון הנייד שלו, הוא זכה למיליוני צפיות. בהמשך השנה העלה סרטון נוסף לשיר "אנשים" שביצע עידן יניב. בקליפ השתתף יניב בעצמו, שאף ביצע את השיר "במבוליאו".
בשנת 2010 החל להריץ מופע עצמאי. סגנון הסטנד-אפ שלו ייחודי, נקי מגסויות והקנטת הקהל. לאור זאת ציטוטים מהופעותיו הפכו לקאלט בסטנדאפ הישראלי. את קטעיו הידועים הוא שומר לסוף ההופעה, ומבצע את אלו שהקהל מבקש. עוזרי מדגיש לא רק את הטקסט ההומוריסטי, אלא גם את אופן ההגשה של בדיחותיו, הכולל מימיקה, קולות משעשעים, חיקויים, פאוזות קומיות וכן אלתורים.
בשנת 2011 החל להופיע בטלוויזיה בערוץ 2 בתוכנית "קבלו אותם" בהנחייתם של אורי חזקיה ורועי לוי. הוא הוצג על ידי השחקן יעקב כהן כהבטחה בסטנד אפ הישראלי. עוזרי הופיע עם קטע הסטנד אפ "שלום שמי פנינה" אשר הגיע למיליוני צפיות ביוטיוב. עוזרי המשיך להפיץ חלק מקטעי הסנדאפ שלו ביוטיוב. בין השנים 2012 עד 2016 הפיץ את הקטעים: "אבל מה הקשר", "יופי! יופייי!", ו"זה אתה!" שזכו למיליוני צפיות.
בשנת 2021 עוזרי היה חבר בפאנל התוכנית "סטנד-אפ NATION" ברשת 13, לצד שלום אסייג, ליטל שוורץ, שלומי קוריאט וקובי מימון.

אתר האינטרנט הרשמי של מני עוזרי מני עוזרי, סרטונים בערוץ היוטיוב
 מני עוזרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

מני עוזרי (נולד ב-22 בדצמבר 1982) הוא קומיקאי וסטנדאפיסט ישראלי.

מני עוזרי | FRIENDS אולם מופת (לשעבר) ראשל"צ- ערב עצמאות | Tickchak LIVE

ראשון לציון

FRIENDS אולם מופת (לשעבר) ראשל"צ- ערב עצמאות

מני עוזרי | אודיטוריום בית ספיר, כפר סבא | Tickchak LIVE

כפר סבא

אודיטוריום בית ספיר, כפר סבא

מני עוזרי | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

מני עוזרי במופע סטנדאפ | גריי תל אביב | Tickchak LIVE

מני עוזרי במופע סטנדאפ

גריי תל אביב

מני עוזרי במופע סטנדאפ | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

יהוד-מונוסון

מועדון הגריי יהוד

מני עוזרי | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

בית ציוני אמריקה 

מני עוזרי | היכל התרבות בית העם | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

היכל התרבות בית העם

דני סנדרסון

Danny Sanderson

דני סנדרסון | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

קולולם

Koolulam

קולולם | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

עופר ומאור

Ofer & Maor

עופר ומאור- מופע סטנדאפ לילדים !!! | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

עופר ומאור- מופע סטנדאפ לילדים !!!

ישראל קטורזה

Israel Katorza

ישראל קטורזה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מני עוזרי במופע סטנדאפ | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

שרונה אלימלך

Sharona Elimelech

מאיה דדון

Maya Dadon

יוסי שטרית

Yossi Shitrit

שמרית לוי ששון

shimrit levi sasson

ואלרי חמאתי

Valerie Hamati

elkana marziano

ענבל ביבי

Inbal Bibi

חיים זנאתי

Haim Zenati

זה אני - המחזמר | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

זה אני - המחזמר

היכל התרבות מודיעין

זה אני | מחזמר | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

זה אני | מחזמר

יובל דיין

Yuval Dayan

יובל דיין | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

יוני רכטר

Yoni Rechter

יוני רכטר בהופעה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

יוני רכטר בהופעה

אורי נגר

49860

valid

67425

אירוע מרכזי יפו

שדרות הבעשט

67427

בדיקה

שדגד

בדירק

מחוז דרום

יהודה ושומרון

פאר טסי

Peer Tasi

אושר כהן

Osher Cohen

לירן דנינו

Liran Danino

אודיה

Odeya

עידן רייכל

Idan Raichel

דודו טסה

Dudu Tassa

יסמין מועלם

Jasmin Moallem

אילת

אשדוד

פתח תקווה

כינורות הלב | ציפורה איבגי | מרכז כנסים אשקלון | Tickchak LIVE

כינורות הלב

מרכז כנסים אשקלון

page Rheinland Pfalz