Name: 39₪ סוכות בבנייני האומה : עופר הלוי & קרקס Y לכל המשפחה | Tickchak LIVE
Start: 2024-10-20T17:00:00+03:00Z
Location: בנייני האומה

עידן רייכל

Idan Raichel

יהורם גאון

Yehoram Gaon

אודיה

Odeya

שלמה ארצי

Shlomo Artzi

אייל גולן

Eyal Golan

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

לירן דנינו

Liran Danino

חיפה

קריית מוצקין

פרדס חנה כרכור

קרית מוצקין

אסף אמדורסקי

Assaf Amdursky

אסף אמדורסקי | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

עין הוד

אמפי עין הוד, ישראל

אייל גולן | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

שלמה בראבא - מופע בידור קומי מוסיקלי - תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

שלמה בראבא - מופע בידור קומי מוסיקלי - תיאטרון חיפה

תיאטרון חיפה

קורין אלאל

Corinne Allal

איפה הילד

Where Is The Kid

איפה הילד בהופעה | אורחת : קורין אלאל | זאפה אמפי שוני | Tickchak LIVE

איפה הילד בהופעה | אורחת : קורין אלאל

בנימינה גבעת עדה

זאפה אמפי שוני

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Haifa District

בית נגלר קרית חיים

טרמינל, נמל חיפה

מרכז הקונגרסים חיפה

בית התותחן - זכרון יעקב

היכל התיאטרון קריית מוצקין

אולם יד למגינים - יגור

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

שילה בן סעדון

Shilo Ben Sadon

שילה בן סעדון | רדינג 3 | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

רדינג 3

ישראל קטורזה

Israel Katorza

מני ממטרה

Meni Mamtera

אורי ברויר

Ori Broyer

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

הקיץ של מיקי - המופע | היכל התרבות לוד | Tickchak LIVE

הקיץ של מיקי - המופע

לוד

היכל התרבות לוד

מתנס דנוור

רובו של שטח הבקעה מישורי, וללא קפלי קרקע בולטים, אך יש בו הפרשי גובה זעירים המאפשרים את ניקוז מי הגשמים אל נחל איילון ונחל נטוף, הזורמים בקרבת העיר ומנקזים את מימי הבקעה ובכך מונעים היווצרות ביצות. נוסף על הנחלים הללו, לוד עשירה במי תהום מתוקים הנמצאים בעומק לא רב.
לוד נמצאת באזור המהווה את הקצה המערבי של השפלה בעלת קרקעות סחף, וגובל בקרקעות כורכר. הקרקע באגן שפלת לוד היא אדמת סחף עמוקה, העשירה בסידן בחלקה המזרחי יותר, ועל כן מהווה אדמה פורייה. יחד עם האקלים הנוח של האזור, מהווה שפלת לוד בית גידול נוח מאוד, והצמחייה הטבעית בה עשירה ומגוונת. האזור מתאים לרוב סוגי הגידולים האופייניים לארץ ישראל, גם סביבת לוד הייתה אזור חקלאי, שבו ענף גידול הדגנים היה ענף חשוב.לוד העתיקה שכנה סמוך לגדה הדרומית של נחל איילון, שרוב יובליו מתאחדים סמוך לעיר, בעוד לוד המודרנית מתפרשת דרומה יותר. נתונים טבעיים אלו סייעו להתפתחות יישוב בלוד כבר בתקופות קדומות מאוד. מנגד, הימצאותה של לוד בבקעה נטולת אמצעי הגנה טבעיים, הפכו אותה לעיר הנוחה להיכבש.

גאוגרפיה

גילה של לוד נאמד בכ-8,000 שנה, והיא אחת הערים העתיקות בארץ והיחידה שהייתה מיושבת בכל אחת מהתקופות הארכאולוגיות וההיסטוריות. נמצאו בעיר שרידי יישוב מתקופת האבן החדשה. מן השרידים והממצאים נראה כי תושבי לוד הקדומים התגוררו בבתי טיט ועיבדו את הקרקע באמצעות כלי אבן. גידוליהם העיקריים היו חיטה, שעורה ועדשים. נוסף על כך, הם החזיקו בעדרי צאן. לא ידוע מה עלה בגורל יישוב זה, שכן בתקופה מאוחרת יותר נמצאו יישובים בעלי מאפיינים חומריים שונים.

פרהיסטוריה

ערך מורחב – תקופת הברונזה בארץ ישראלתקופת הברונזה (3500-1150 לפנה"ס): העדות הכתובה הראשונה להתיישבות בלוד נמצאה ברשימה מן המאה ה-15 לפנה"ס, הסוקרת את ערי כנען שנכבשו על ידי פרעה תחותימס השלישי ומוזכרת בשם "רותן" המקביל על פי עדיה חורון ל"לתן", ועל פי יוחנן אהרוני ל"לדן" בכנענית[דרוש מקור]. הכיבוש המצרי בתקופה הברונזה הקדומה בלוד נמשך כ-300 שנה (בערך משנת 3,000 עד 2,700 לפנה"ס), באותה תקופה חיה במקום אוכלוסייה מעורבת של כנענים בני המקום ומצרים. על הנוכחות המצרית ביישוב מעידים שרידים רבים של כלי החרס האופייניים לתרבות מצרים העתיקה, בתקופה שבה הופיעה השושלת הראשונה של הפרעונים, שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בשנות ה-2000. בדיקות מעבדה הראו כי הם יוצרו מטין שמקורו במצרים.בתקופה זו, לוד היה אחד היישובים הגדולים בסביבתו. תושביו עסקו בחקלאות, והחלו לגדל זיתים, שקדים, תאנים וקטניות. לעומת יישובי התקופה הכלקוליתית, יישובי תקופה זו היו מאורגנים בסדר חברתי ותרבותי מפותח יותר. דבר זה התבטא הן בגודל היישובים והן בהיותם מוקפים חומה לעיתים. ואמנם, לאחרונה[דרושה הבהרה] נתגלו בלוד שרידי חומות המתוארכים לתקופה הכנענית, ומתנהלות בעיר כמה וכמה חפירות של רשות העתיקות[דרוש מקור].

תקופת הברונזה

ערך מורחב – תקופת הברזל בארץ ישראלממצאים מתקופת הברזל מלמדים כי העיר הייתה מיושבת בתקופה זו. העיר מוזכרת במקרא בספר דברי הימים א (ח, יב) מוזכר כי: "... בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה". ככל הנראה ההתיישבות הישראלית ארעה בתקופת מלכותו של יאשיהו, עת התיישבו באזור בני שבט בנימין בעקבות הרחבת הממלכה הישראלית מערבה.
לפי מסורת חז"ל הייתה העיר לוד עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: ”לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד א').
על פי ספר עזרא תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם שיבת ציון: ”בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה” (ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ג) (הכוונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). גם בפרק י"א בספר נחמיה מובאת לוד כחלק מהערים שחודש יישובם בימי בית שני: ”וּבְנֵי בִנְיָמִן, מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה, וּבֵית-אֵל וּבְנֹתֶיהָ. עֲנָתוֹת נֹב, עֲנָנְיָה. חָצוֹר רָמָה, גִּתָּיִם. חָדִיד צְבֹעִים, נְבַלָּט. לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. וּמִן-הַלְוִיִּם--מַחְלְקוֹת יְהוּדָה, לְבִנְיָמִין” (פסוקים כ"ב - ל"ו). מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת נחמיה: ”וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים... לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים”. עובדה זו מראה כי לוד הייתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה.
בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא בשומרון.[דרושה הבהרה]

תקופת הברזל

לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 333 לפנה"ס, נותרה לוד במחוז שומרון.
במהלך מרד החשמונאים שהחל במודיעים הסמוכה, שחרר יהונתן החשמונאי את לוד מידי היוונים, וסיפח אותה ליהודה. סיפוח זה קיבל אישור שלאחר מעשה מידי השליט הסלאוקי אלכסנדר באלאס ואחר כך זכה לאישור נוסף של דמטריוס השני. לוד נזכרת באיגרות שקיבל יהונתן החשמונאי מדמטריוס הראשון ומדמטריוס השני. מאותן איגרות משתמע כי לוד שימשה מחוז מנהלי המסופח ליהודה. השגשוג הכלכלי במדינה החשמונאית, שגרר גידול אוכלוסין והתקדמות טכנולוגית, לא פסח על לוד. במהלך התקופה החשמונאית, עד לתקופת השלטון הרומאי, שמרה לוד על מעמדה כיישוב המרכזי בשפלת לוד, והיא אף נזכרת באיגרת ששלח יוליוס קיסר להורקנוס השני.השלטון הרומאי על לוד החל בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש יהודה על ידי פומפיוס. בשנת 48 לפנה"ס קיבלה לוד מידי הרומאים מעמד של טופרכיה - עיר מחוז. בשנת 43 לפנה"ס, הטיל קאסיוס מיסים כבדים על האזור שנמצא בסוריה של ימינו, כדי לממן את מלחמתו הצפויה כנגד יורשיו של יוליוס קיסר. תושבי יהודה לא הצליחו לאסוף את סכומי הכסף שדרש מהם קאסיוס, וכעונש הוא מכר לעבדות תושבי ארבע ערים, אחת מהן לוד. שנתיים מאוחר יותר, הורה שליט מזרח האימפריה, מרקוס אנטוניוס לשחרר את העבדים, ונראה שרוב תושבי לוד שבו לעירם.
בימי הורדוס המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני. העיר מוזכרת במעשי השליחים ט' ל"ב - ל"ה כמקום בו ריפא פטרוס, תלמידו של ישו, איש נכה ושמו אניס.
יוסף בן מתתיהו תיאר את לוד, ערב המרד הגדול, כ"כפר שאינו נופל בגודלו מעיר". בימי המרד הגדול, עת הגיע קסטיוס גאלוס ללוד לאחר השתלטו על הגליל, מצא אותה ריקה מתושבים - היות שכולם, פרט לחמישים איש - עלו לרגל לירושלים. גאלוס הורה להרוג את הנשארים והעלה את העיר באש. תושבי לוד הצטרפו למורדים לאחר כישלונו של גאלוס בדיכוי המרד, והעיר לוד הוכפפה לפיקודו של יוחנן האיסיי. אספסיינוס כבש את לוד במהלך מסעות המלחמה שלו ביהודה, אולם מועד כיבושה אינו ברור, וייתכן שנכנעה ללא קרב. על כל פנים, באביב שנת 68 הייתה לוד מחוץ לאזורי הלחימה של המרד הגדול, ונראה שפליטים רבים נהרו אליה מאזורי הלחימה המתמשכת.

התקופה ההלניסטית והרומית

בתקופה הביזנטית הייתה לוד מרכז נוצרי חשוב. היא נודעה בזכות פעילותו של פטרוס וכמקום הולדתו של גאורגיוס הקדוש. לכבודו הוקמה כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון. היא מוזכרת בשלושת שמותיה (לוד לודיא ודיוספוליס) במפת מידבא. העיר ניחנה בעורף יישובי מפותח, שבו יישובים וחוות חקלאיים כגון חדידה (תל חדיד), בית עריף (דיר טריף), צריפין וג'ינדאס.בשנת 636 לספירה, לאחר קרב הירמוך, כבשו המוסלמים את העיר מידי הביזנטים. חלוקת ארץ ישראל המערבית למחוזות לא השתנתה אף כי שמותיהם וערי הבירה שלהם שונו. פלשתינה הראשונה (פרימה), מחוז ביזנטי שכלל את דרום הארץ ואת מרכזה, הפכה לגֻ'נד פלסטין. בירת המחוז עברה מקיסריה אל לוד. כעבור מספר שנים עברה הבירה לעיר חדשה שהוקמה בסמוך - רמלה. הדבר היה בימי מושל ג'נד פלסטין סלימאן בן עבד אלמלכ, בימי שלטון אחיו הבכור, הח'ליף אל וליד ששלט מ-705 עד 715. חלק מהעיר נהרס ותושביה עברו לרמלה. במאה העשירית שוקמה העיר.
בתקופה הצלבנית נקראה העיר "סן ז'ורז' דה לידה" והוקמה בה הבישופות הקתולית (לטינית) הראשונה בארץ. כנסיית גאורגיוס הקדוש הוקמה מחדש. העיר נשארה צלבנית עד 1260.

ימי הביניים

במאה ה-16 הייתה לוד כפר גדול, בעל מערך יישובי מפותח. בכפר התגוררו כ-500 חייבי מס, מוסלמים ונוצרים, והתקיים בו יריד מסחרי חשוב. חלק מהכנסות המיסים של לוד הוקדשו למוסד העימארה אל-עאמרה, מוסד הצדקה הגדול שהקימה הורם סולטאן, אשתו המועדפת של סולימאן הראשון בירושלים בתקופה העות'מאנית.במאה ה-18 וה-19, הייתה לוד מרכזה של נפה רחבת-ידיים שהשתרעה מתחומי העיר מודיעין-מכבים-רעות בדרום ועד העיר אלעד בצפון, וממורדות הערים במזרח, דרך עמק לוד ועד לפאתי יפו במערב. בשטח זה התגוררו אלפי תושבים בעשרים כפרים, ולרשותם עמדו מאות אלפי דונמים של אדמה פורייה.בשנת 1834, במרד הפלאחים, פשטו אנשי הר שכם על לוד וצרו על רמלה ויפו. ב-1885 הגיעה ללוד קבוצת מתיישבים יהודים, עקב ביקורו בארץ ישראל של זאב קלונימוס ויסוצקי שקרא להתיישבות יהודים בערים הערביות. התיישבות זאת נכשלה כעבור זמן קצר והמשפחות היהודיות עזבו את העיר. אמנם בכך לא תמו ניסיונות ההתיישבות. בשנת 1890 הגיע לא"י יהודי בשם מרדכי סלמון, הוא התיישב בלוד והפך לבעלים של טחנת קמח בעיר. כעבור זמן לא רב מדווח עיתון האור שבלוד גרות שש משפחות יהודיות ובכל יום מתקיים מנין בבית סלמון. אמנם הצלחה זאת לא נמשכה זמן רב ובשנת 1898 מדווח א"מ לונץ שבלוד לא גרות כלל משפחות יהודיות. בפרעות תרפ"א נמלטו היהודים מהעיר ושבו אליה רק לאחר שנכבשה בידי צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.
ב-1872 נבנתה כנסייה חדשה על חורבותיה של כנסיית גאורגיוס הקדוש 'קוטל הדרקון' בעזרת שתי משפחות מהעיר, אל-מונייר ואל-חבש. שינוי משמעותי בעיר חל עם בנייתה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים שקישרה בין יפו לירושלים והקמתה של תחנת הרכבת לוד שנחנכה בספטמבר 1892.

העת החדשה

ב־1947 הוחלט בתוכנית החלוקה של האו"ם שלוד תסופח למדינה הערבית, יחד עם נמל התעופה הבינלאומי וצומת הרכבות הראשי הסמוכים לה, כיוון שבתקופה ההיא לא היו יישובים יהודיים בסביבת לוד, פרט לכפר הנוער בן שמן. בנוסף, הכללת נמל התעופה וצומת הרכבות בשטח המדינה הערבית באה כפיצוי על סיפוח נמל חיפה למדינה העברית, והפיכת יפו על נמלה למובלעת.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות הייתה לוד מרוחקת ומנותקת ממוקדי העימות (ניתן להשוות זאת למעורבותה של רמלה שכנתה). נראה שהפיקוד המקומי של העיר ביקש לבודד ככל הניתן את העיר מלחימה. לדוגמה, הודעה של מפקד אזור לוד ממרץ 1948 אסרה פתיחה באש על שיירות (לבן שמן הנצורה בעיקר) ללא רשות, וכן על פגיעה במסילות הברזל.עם פרוץ קרבות, שימש אזור לוד כשטח התארגנות ובסיס יציאה ליחידות בפיקודו של חסן סלאמה. סלאמה קיבל מינוי מצבא ההצלה על אזור שפלת לוד. לעומתו, המפקד הצבאי של לוד, שחאדה חסונה, היה לוחמני הרבה פחות, וביקש לשמור על יחסי שכנות טובים עם יהודי בן שמן.
באפריל 1948 הגיעו ללוד אלפי פליטים מיפו וסביבתה, והקימו מחנות ארעיים בחצרות הבתים ומחוץ לעיר. הגעתם גרמה לירידה במורל של האוכלוסייה המקומית ולתפוצה של מחלות.ב־1948, כחלק ממבצע דני, הגיעה חטיבת יפתח (בפיקודו של מולה כהן) אל כפר הנוער בן שמן הנצור, תוך כיבוש דאניאל וג'ימזו. בבוקרו של 11 ביולי, יצאו שתי פלוגות מהגדוד השלישי של החטיבה מכפר דניאל אל עבר לוד. הפעולה הוגדרה על ידי יגאל אלון כפטרול אלים ואושרה ככל הנראה על סמך הנחת המודיעין כי לוד ורמלה הופקרו על ידי הלגיון הירדני. בנוסף, הניחו כי לוד אינה מבוצרת מכיוון מזרח, כיוון שמאזור זה לא ציפו תושבי העיר להתקפה. שתי הפלוגות נתקלו בהתנגדות חזקה, ונאלצו להוסיף ולהילחם במשך מספר שעות בפאתיה המזרחיים של העיר, מחוץ למערך העמדות העיקרי.
לאחר שמולה כהן ויגאל ידין נוכחו לדעת כי יש חשש ששתי הפלוגות יכותרו, פנו לגדוד הטנקים מס' 82 של חטיבה 8 לבקשת סיוע. בשל תקלה במכשירי הקשר, שמע את הבקשה מפקד גדוד 89 (מחטיבה 8), משה דיין, והחליט על דעת עצמו לצאת לכיוון לוד. גדוד הקומנדו (ג'יפים משוריינים בלוחות פלדה) של משה דיין החל לעשות את דרכו מדיר טאריף, אל עבר לוד. בסביבות השעה 18:20 יצאה שיירה שכללה שריונית שלל (שכונתה הנמר הנוראי) בראש, ואחריה שתי פלוגות זחל"מים וכעשרים ג'יפים. תוכנית הפעולה של דיין הייתה להיכנס בבליץ אל העיר תוך ירי כבד, ולזרוע בלבול והרס כדי להכניע את מגיני העיר. הטור של דיין נכנס בסערה אל לוד, הגיע עד פאתי רמלה, סב על עקביו ויצא מלוד כלעומת שבא. כל המבצע כולו ארך כ-47 דקות, אשר במהלכן אנשי חטיבת יפתח הצליחו להבקיע את דרכם אל מזרחה של לוד העתיקה.
לפני הלחימה, במהלכה ואחריה גורשו באיומים כמעט כל התושבים הערבים את העיר. בני מוריס כתב כי "ההתקפות על שתי הערים נועדו מלכתחילה לזרוע בהלה בקרב אזרחיהן ולגרום להם לנוס על נפשם, כאמצעי להחיש את המפלה הצבאית ואולי גם כמטרה בפני עצמה". לעומתו, אלון קדיש ואברהם סלע סברו כי "כמקובל בפעולות צבאיות נגד יישובים ערביים, איפשר צה"ל ואף עודד בריחת תושבים בשלבי הכיתור והלחימה", אך לא הייתה מחשבה לגרש את כלל התושבים. רק לאחר תקריות הירי ב-12 ביולי "הוחלט במטה 'דני' שיש להפעיל לחץ על האוכלוסייה לעזוב". גם לדעת יואב גלבר העדויות אינן מצביעות על מדיניות של גירוש מכוון. על קביעתו של מוריס כתב מרדכי בר און כי "אין לה אחיזה בתיעוד ובעדויות שעליהן הוא עצמו מסתמך". על פי הפלמ"ח, במהלך כיבוש לוד נהרגו שמונה לוחמים עבריים ו-250 ערבים, לוחמים ואזרחים. על פי מקורות ערביים מספר ההרוגים נע בין 400 ל-1,700 בני-אדם.

כיבוש לוד במלחמת העצמאות

כ-1,000 תושבים בלבד נותרו בעיר החרבה, רובם בשכונת הרכבת (כעובדי רכבת חיוניים) ומיעוטם בלוד העתיקה (מקום שזכה לשם "הגטו" או "גטו לוד"; כיום רמת אשכול).
בדצמבר 1948 הסיר דוד בן-גוריון את האיסור על יישוב יהודים בלוד, ובסוף דצמבר או בתחילת ינואר 1949, החלו עולים חדשים להיכנס לעיר.
לאחר המלחמה עברו אליה יהודים מהמעברות הסמוכות (בעיקר מצריפין) והיא הוכרזה כעיר. במקביל התמידה "התגנבות יחידים" ערבית חזרה לעיר, וכן עברו או הועברו אליה ערבים מיישובים אחרים שהפכו ליישובים יהודים. בתקופה זו נעוץ גרעין הבעייתיות בעיר כ"מגנט" של אוכלוסייה חלשה. כאן הופיע העירוב האופייני לעיר של ערבים ויהודים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
במהלך השנים עלו טענות כי מדינת ישראל התייחסה אל העיר העתיקה כאל מפגע שיש לחסלו, ותרמה בכך לנתק ההיסטורי. ב-1955, בהתאם לתוכנית האב של האדריכל מיכאל בר, נהרסה העיר העתיקה עד היסוד. התושבים היהודים שוכנו בבתי שיכון מודרניים בדרום העיר בשכונה בשם "נווה זית", בעוד הערבים שוכנו בשכונה חדשה בשם "נווה ירק" במזרח. ההפרדה המובנית הזו קיימת עד היום. מפעלים חדשים בעיר פתרו חלקית את בעיית האבטלה, והעיר צמחה ל־25,000 איש.
בשנות השישים חודשה תוכנית המתאר בהתאם לצמיחה המהירה. כקודמתה, התוכנית התעלמה כליל ממרכז העיר הישן ומהריכוזים הערביים.[דרוש מקור] התוכנית העתיקה את המע"ר לעיר החדשה, ומיקמה בתי שיכון על חורבות העיר העתיקה.[דרוש מקור]
בתחילת מלחמת ששת הימים, לפני כניסת צה"ל לשומרון, הופגזה לוד בירי תותחים מקלקיליה.באמצע שנות השמונים, ידעה העיר שקט יחסי ביחסים בין העדות השונות. בתקופה זו נפתחו בתי ספר חדישים, התפתח אזור תעשייה, וכן הוקמו מרכזי קניות ובתי קולנוע. במהלך שנות ה-90 התחזקה מגמת העזיבה של יהודים מבוססים, למרות ההתייצבות ביחסי העדות. היהודים החלו לחשוש פן יהפכו למיעוט, והדבר מהווה עד היום מוקד מתיחות בין אוכלוסיות העיר.
החל משנות ה-90 מתקיימת עזיבת תושבים מבוססים ליישובים הסמוכים מודיעין ושוהם. דלדול מקורות ההכנסה החל להעיק על קופת העירייה בתקופה זו, ולעיר מונתה ועדה קרואה מספר פעמים. לאחר הדחתו של ראש העירייה בני רגב ב-2007, מונה אילן הררי, שהיה קצין חינוך ראשי, לעמוד בראש הוועדה הממונה (שלמעשה מתפקדת כמועצת העירייה). ב-16 ביולי 2009 התפטר הררי. כעבור שבוע חזר בו הררי מהתפטרותו. הוא שימש בתפקיד עד פברואר 2011, אז הוחלף בראשות הוועדה הקרואה על ידי מאיר ניצן.
באוקטובר 2013, אחרי עשר שנים בהן לא יצאו תושבי לוד לקלפיות, ניצח יאיר רביבו, ששימש כמנכ"ל העירייה תחת מאיר ניצן, את יורם מרציאנו בהפרש ניכר ונבחר לראשות העיר.
באוקטובר 2018, זכה רביבו שוב בבחירות המקומיות ברוב גדול, מולו התמודדו משה בונפיל ופכרידין שראיעה.
ב-2019–2020 אושרו והתחילו להבנות שני פרברי מגורים חדשים בלוד. שכונת גני איילון (סמוך לשכונה גני יער, על קרקעות יישוב אחיסמך שסופחו ללוד) ושכונת נופי בן שמן (על קרקעות יישוב בן שמן שסופחו ללוד). שתי השכונות נמצאות באזור היציאה מהעיר, בצד המזרחי של כביש 40. כמו כן, על קרקעות יישוב ניר צבי שסופחו ללוד, בצמוד לצד המערבי של שכונת גני אביב, לאורך כביש 200 העתידי, אושרה והתחילה להבנות שכונה נוספת "קדמת ניר צבי".
מבנה העירייה הישן הוחלף במבנה חדש באזור העיר העתיקה. בצמוד לתחנת הרכבת לוד הוקמה התחנה המרכזית של לוד וכמו כן נבנה באזור בנין משרדים הכולל את מנהלת רכבת ישראל, וכן אזור של מסעדות וחנויות שעומדים להיפתח במתחם.

מקום המדינה ועד היום

ב-12 במאי 2021 הוכרז בעיר אירוע חירום אזרחי, שכלל עוצר לילי, בעקבות המהומות בלוד שכללו עימותים אלימים בין תושבים ערבים ליהודים שבהם נרצח תושב יהודי שמכוניתו הותקפה באבנים ותושב ערבי שנורה למוות במהלך השתתפותו בהתפרעות. מהומות אלה התקיימו כחלק ממה שנודע כמהומות בישראל.

מבצע "שומר החומות"

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בלוד 86,795 תושבים (מקום 20 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.3%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 67.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,085 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

לוד היא עיר מעורבת בה גרים יהודים, מוסלמים ונוצרים.
בסוף שנת 2006 מנתה אוכלוסיית העיר כ-66,800 נפשות ונחלקה לקבוצות האתניות הבאות:

יהודים: 69.2%
ערבים: 23.6% (כוללים 1.1% נוצרים)
אחרים: 7.2%אחוז הערבים בה היה 19.7% בשנת 2001 ו-22.0% בסוף שנת 2004. ההפרדה האתנית הטבעית האופיינית לערים מעורבות אינה כה חזקה בלוד וקו התפר בין השכונות הערביות ליהודיות כולל אזורים מעורבים רבים. עזיבת תושבים יהודים יצרה היצע נרחב של דירות בשכונות היהודיות הוותיקות, מצוקת הדיור בשכונות הערביות יצרה ביקוש רב לדירות אלה, והכלכלה ניצחה את הסגרגציה. עם זאת, שכונות מעורבות אלה הן לא אחת מקור לאלימות ולביטויי גזענות.
כ־33% מקרב אוכלוסיית העיר הם עולים חדשים, רובם מארצות חבר העמים ומקצתם מאתיופיה.
36.6%
מכלל האוכלוסייה הם ילדים עד גיל-18, 12.4% בגיל 65 ומעלה. מקרב העולים,
11,860 הם יוצאי חבר העמים, 2,680 יוצאי אתיופיה, 10,380 מארצות אחרות.
מס' הנפשות הממוצע למשק בית עומד על 4.3 (במגזר הערבי 7.1), כ־90% מקרב בני הנוער מתגייסים לצה"ל.
ניתן לחלק את השכונות בלוד לשלוש קבוצות: השכונות הערביות (שכונת הרכבת ופרדס שניר) המופרדות גאוגרפית על ידי מסילת הרכבת, השכונות היהודיות החדשות שנבנו לכיוון רמלה, ושכונות "גני אביב", "גני יער" ו"גני איילון" המנותקות גאוגרפית מהעיר. אזור מרכז העיר, שהיה בעבר ערבי כולו, הפך ליהודי כולו בשנות ה-50, אם כי כיום מסתמנת חזרה איטית של האוכלוסייה הערבית לאזור זה.

נכון לסוף שנת 2004, התגוררו בלוד 14,661 תושבים ערבים, כ-22.0% מאוכלוסיית העיר. גידול מסוף שנות ה-80, אז היוו התושבים הערבים 12% בלבד מאוכלוסיית העיר. רוב התושבים הערבים גרים בשלוש שכונות מצוקה, אם כי חלקם עבר עם הזמן לשכונות היהודיות, שהפכו לשכונות מעורבות. האוכלוסייה הערבית בלוד נמצאת ביחסים מתוחים בינה לבין עצמה ועם היהודים בעיר, עם משתפי פעולה שיושבו בעיר במהלך שנות האינתיפאדה, ועם רשויות החוק והעירייה בשל בעיית פשיעה, בעיית סמים ובנייה בלתי חוקית שנפוצה באוכלוסייה הערבית בעיר.
את האוכלוסייה הערבית ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות:

האוכלוסייה הערבית

15 אלף עולים חדשים מברית המועצות לשעבר נקלטו בלוד בשנות התשעים, והם מהווים כיום כ-23% מתושבי העיר. [דרוש מקור]

עולי חבר המדינות

ערך מורחב – קהילת הסטודנטים בלודלאחר המחאה החברתית בקיץ 2011 הוקמה בעיר קהילת הסטודנטים של התאחדות הסטודנטים בישראל, הכוללת כ-250 סטודנטים מלמעלה מ-23 מוסדות לימוד במרכז הארץ. הסטודנטים פועלים בעיר בתחומי התרבות, החינוך הבלתי פורמלי וההעצמה האזרחית בשיתוף פעולה עם עיריית לוד.

קהילת הסטודנטים

אוכלוסיית העיר

העיר לוד משופעת בכ-70 בתי כנסת, רובם קטנים ומשרתים את האוכלוסייה המזרחית. בשכונת נווה זית שבמרכז העיר קיימת תופעה ייחודית של שורה רציפה של כעשרה בתי כנסת המיועדים ליוצאי עדות שונות והשוכנים זה צמוד לזה. במקום הוקם פארק מפואר ובכוונת העירייה להפוך את המקום למוקד תיירותי הממחיש את סיפורם של קהילות ישראל השונות.
בשל תופעת החזרה בתשובה, שהתעצמה בעשור האחרון, נפתחים מוסדות דת רבים במבנים ישנים ובדירות. מורגשת בעיר פעילות רבה של מפלגת ש"ס. בעיר נרשמו תקריות בין על רקע לבוש לא צנוע או מכירת מזון לא כשר.
מנגד, גורמים דתיים אחרים בעיר טוענים לקיפוח. יוצאי אתיופיה חנכו בית כנסת ראשון לעדתם לאחר מאבק בן עשר שנים. המוסלמים מנהלים מאבק עיקש לבניית מסגד גדול בפרדס שניר.

קהילת חב"ד, שהגיעה לעיר כבר בשנת 1949, בהוראתו של האדמו"ר הקודם של חסידות חב"ד ליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון, (שבעצמו ביקר בעיר בשנת 1929, בשעה שהרכבת בה נסע לירושלים, עצרה במקום וקיבל בה יהודים שבאו להתברך מיישובים סמוכים כמו רחובות ונס ציונה שהיו אז יישובים צעירים) מונה כיום יותר מ-800 משפחות המתגוררות ב"שיכון חב"ד" ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות ל"שיכון חב"ד" בשכונת נווה אורנים וברחובות הסמוכים, רמז פנקס ויוספטל. בסמיכות לשכונה נמצאת גם ישיבת תומכי תמימים ה'ישיבה קטנה' הגדולה ביותר של חב"ד בעולם.
לקהילת חב"ד יש בשכונה מוסדות חינוך לכל הגילאים החל ממעונות, גנים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה. בית ספר יסודי ותיכון לבנות. רב הקהילה הוא הרב ברוך יורקוביץ. בשכונה חיים זה לצד זה יהודים אשכנזים, יהודים ספרדים, יהודים תימנים, יהודים גרוזינים ויהודים בוכרים. בית הכנסת הגדול הנמצא במרכז השכונה משמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.
בפברואר 2019 אוכלסו הבניינים הראשונים בפרויקט מגורים "שער העיר - לוד" שמהווה הרחבה לשכונת חב"ד, אך רק חלק מתושבי השכונה משתייכים לחסידות חב"ד.

שיכון חב"ד

בשנת תשנ"ו (1996) הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אלישיב", הנחשב כיום לאחד הגדולים, הוותיקים והמצליחים בארץ. הגרעין מפעיל ישיבה תיכונית, אולפנה לבנות, מדרשה ללימודי יהדות המופעלת על ידי בנות שירות לאומי, בתי ספר יסודיים, מעונות לפעוטות וגני ילדים. עוד יסד הגרעין בעיר את המכינה הקדם-צבאית "מעוז", שראשיה הם הרב עוזיאל חובב והרב דודי אברמוביץ', בה מושם דגש על נתינה חברתית בעיר לוד. רב הגרעין מאז 2008 הוא הרב ישראל סמט.
הגרעין הקים שכונה בצפון העיר בשם "רמת אלישיב", וכמו כן תושביהם של שכונות דתיות נוספות כמו "נוף נריה" ו"רמת החשמונאים" מזוהות עם הגרעין. קהילת הגרעין גדלה עם השנים בקצב מהיר במיוחד: בעוד בשנת 2010 מנה הגרעין כ-250 משפחות, בשנת 2013 הגיע מספר המשפחות בגרעין לכ-500 ובשנת 2018 מספר המשפחות המזוהות עם הגרעין היה מעל לאלף. במסגרת הגרעין פועל מרכז סיור ולימוד "בשבילוד" העוסק בטיפוח המחקר ההיסטורי והתיירות בעיר, בדגש על ההיסטוריה היהודית והציונית שלה.בשנת 2009 הקים הגרעין סניף "בני עקיבא", המונה כ-300 חניכים.
יותר מאוחר בשנת תשע"ו (2016) הקים הגרעין שני סניפי "אריאל" בנים ובנות שמונים כיום יחד כ-300 חניכים, סניף בנים המכונה "סיירת אריאלוד" הוא אחד הסניפים הגדולים של תנועת אריאל.
בעיר קיימים שני סניפי בני עקיבא נוספים: סניף לוד נצח, שהוקם בשנת 2001, הסניף מונה כ-50 חניכים, ובסוף שנת התשע"ז (2017) קם סניף לוד איתן המונה כ-350 חניכים. הסניף הפך לסניף הגדול ביותר תחת מחוז יהודה של התנועה.

גרעין תורני אלישיב

דת

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, כנסייה יוונית אורתודוקסית בה על פי המסורת נקבר גאורגיוס הקדוש (סנט ג'ורג'). גאורגיוס הוא הקדוש החשוב בכנסייה האורתודוקסית ופטרונן של מספר מדינות בהן אנגליה. הכמרים בכנסייה הם ברובם יוונים. לצד הכנסייה ניצב מסגד אל-עומרי ובית הכנסת "שערי שמיים".
מסגד אל-עומרי
מסבנת אל–פאר, הוא מבנה בית בד ומסבנה (מפעל לייצור סבון) השוכן בעיר העתיקה בלוד, מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון. המבנה הוקם בתקופה העות'מאנית, ונעשה בו שימוש גם בימי המנדט הבריטי.
חאן חילו, מבנה חאן השוכן מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון. החאן הוקם בידי הממלוכים, ונעשה בו שימוש גם בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.
פסיפס לוד - הפסיפס הנחשב לאחד הגדולים, השמורים והיפים בישראל.
סביל "סובייח"
גשר ביברס או גשר ג'ינדאס
בית הקשתות (בית בד)
"באר השלום", בשדרות ירושלים בלוד, המבנה הוא מהתקופה הממלוכית (מאה ה-13 עד ה-15). בערבית נקראת הבאר "ביר זיבאק" (באר הכספית) בשל המים המרים שלה.באוקטובר 2009 כלל ה-World Monuments Fund, מלכ"ר שמושבו בניו יורק, את העיר העתיקה של לוד ברשימה של 93 אתרי מורשת עולמית  בסיכון.

אתרים בלוד העתיקה

אזור התעשייה הצפוני של לוד, המשתרע על שטח של כ-500 דונם, נחשב לאחד מאזורי התעשייה החשובים באזור המרכז, וזאת בזכות קרבתו לנמל התעופה בן-גוריון. רבים מהמפעלים באזור התעשייה הם מתחום הלוגיסטיקה. אזור התעשייה נהנה מקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, סמוך לתוואי כביש חוצה ישראל, בצומת הרכבות המרכזי של המדינה.
מפעלים חשובים נוספים בעיר הם חברת ציוד התקשורת "טלרד", מפעל הקרטון "קרגל", "קפה-קו" - חברת-בת של עלית (כיום חלק משטראוס גרופ) לייצור קפה, "קשב" - מרכז המחשבים של בנק לאומי.

תעשייה

בעיר לוד פועלות מספר תנועות נוער. ביניהן: הצופים, בני עקיבא, עזרא, אריאל

תנועות נוער

חלק ניכר מהתושבים הערבים בלוד חיים על קרקע חקלאית הרשומה על שמם בטאבו, אך לא הופשרה לשימוש כקרקע למגורים. אחרים הגרים בבתים שנבנו בבנייה בלתי חוקית על אדמות מדינה. לעירייה אין יכולת כלכלית להתמודד עם בעיית הבנייה הבלתי חוקית, כיוון שפעולות הריסה של בתים שנבנו בבנייה בלתי חוקית הן פעולות יקרות, והעירייה נתונה במצוקה כלכלית. בנוסף, הריסת בנייה בלתי חוקית בלוד היא בעייתית כיוון שפעולות ההריסה חייבות להיות מלוות באבטחה כבדה על הקבלנים המבצעים את ההריסה. הבטחות רבות מצד הממשלה לפיהן לוד תקבל סיוע נרחב על מנת להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית, העלו חרס וסיוע מעולם לא הגיע לידי העיר. כדי להימנע מהתמודדות עם בעיות האבטחה והבעיות הכלכליות של ההריסה, החליטה עיריית לוד להפשיר ולהכיר בבנייה בלתי חוקית בעיר (תוכנית ל"ד). פתרון נוסף להתמודדות עם בעיית הבנייה הבלתי חוקית בעיר היה הקמת שכונה ערבית חדשה, "נווה שלום" על ידי משרד השיכון. המבקרים מקרב הציבור הערבי טוענים כי השכונה נבנתה ללא שיתוף הציבור ובבנייה שבלונית ולא איכותית שאינה מתאימה לצרכים של המשפחות הערביות (משפחות מרובות ילדים, מגורים בחמולות וכו'), וכי השכונה היא מס שפתיים בידי הרשויות כנגד טענות הקיפוח של הערבים. בעיות של בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי קיימות גם בעיר השכנה רמלה.
בעקבות הריסת מבנה בלתי חוקי ב-22 בנובמבר 2018 יצאו מאות תושבים מהמגזר הערבי בלוד להפגנות וחסימת צירים במשך שלושה ימים.גם בשנת 2020 נהרסו מבנים בלתי חוקיים, דבר שגרם למחאה של התושבים הערביים, שהבעירו מספר כלי רכב בשכונות גני אביב ונווה נוף בעיר.

בנייה בלתי חוקית

ערך מורחב – המהומות בלודבזמן מבצע שומר החומות השתוללה הפשיעה. בעיר מספר שכונות ערביות אשר אין ליהודים היכולת ליכנס לתוכם מחמת הפשיעה כנגד יהודים. בעיר היו מספר חיסולים בין חמולות

פשיעה

בעיות איתן העיר מתמודדת

פסח לב - מונה על ידי משרד הפנים ב-5 במאי 1949. שימש בתפקיד עד 1959
אלכסנדר קמיל - 1959 עד 1964
שרגא שוולבה - פברואר 1964 עד נובמבר 1965
צבי איצקוביץ - נובמבר 1965 עד 1978
משה אפרת - 1978 עד 1983
מקסים לוי - 1983 עד 1996. עם היבחרו של לוי לכנסת הוא פרש מראשות העיר.
בני רגב - 1996‏-1998. בעקבות פרישת מקסים לוי נבחר רגב לתפקיר ראש העיר על ידי מועצת העיר. הוא שימש לפני כן כממלא מקום ראש העיר.
פנחס עידן - 1998‏-2000. זכה בבחירות ולאחר שנה בתפקיד פנה לשר הפנים וביקש למנות ועדה קרואה לעיר. לאחר שפרש מכהונתו שב לתפקידו כיושב ראש ועד העובדים ברשות שדות התעופה.
אריה ביבי - 2000‏-2002, יושב ראש הוועדה הקרואה. בשנת 2002 החליט שר הפנים, אלי ישי, על עריכת בחירות לראשות העיר ולמועצה.
מקסים לוי - מאי עד אוקטובר 2002. לוי זכה בבחירות ונפטר במהלך כהונתו.
בני רגב - מנובמבר 2002. בעקבות פטירתו של לוי מונה רגב, שהיה ממלא מקומו, לראש העיר. רגב זכה בבחירות שנערכו באוקטובר 2003. בשנת 2007, בעקבות מינויה של ועדת חקירה לתפקוד העירייה, החליט שר הפנים, רוני בר-און לפטר את רגב מתפקידו, לפזר את המועצה ולמנות ועדה קרואה לניהול העיר למשך 4 שנים. בני רגב הורשע בלקיחת שוחד מן הקבלן דוד אפל.
אילן הררי - 2007 עד 2011. יושב ראש הוועדה הקרואה.
מאיר ניצן - החל מפברואר 2011 עד 2013. יושב ראש הוועדה הקרואה.
יאיר רביבו - החל מאוקטובר 2013.

ראשי העיר

סמלה הרשמי של העיר והעירייה עוצב על ידי זאב פבזנר. הסמל מורכב ממגן מוטען בקשת אבן, המהווה מעין "שער פתוח לכל באיו", מאחוריו צללית של עץ המסמל את החורשות הנמצאות באזור העיר, ולמרגלותיו שדה חרוש, המסמל את סביבתה החקלאית. בשני צידי הסמל ענפים עם עלים ובתחתיתו פסוק מספר ירמיהו:

משמעות הביטוי בסמל העיר היא כדי לסמל את חזרתם של היהודים מהגולה כעולים לארץ ישראל שהתיישבו בעיר.

סמל העיר

גאורגיה סמטרדיה, גאורגיה
גאורגיה גורי, גאורגיה
רומניה פיאטרה ניאמץ, רומניה
אוקראינה ברדיצ'ב, אוקראינה
אתיופיה אווסה, אתיופיה (מ־2019)

ערים תאומות

ספרים על לודבן ציון רוזנפלד, לוד וחכמיה בימי המשנה והתלמוד, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשנ"ז-1997.
אלון קדיש, אברהם סלע, ארנון גולן, כיבוש לוד, יולי 1948, הארכיון לתולדות ה'הגנה', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, תש"ס-2000
רם גופנא ויצחק בית אריה, סקר ארכאולוגי של ישראל - מפת לוד (80), רשות העתיקות, ירושלים, תשנ"ז.
לאון מג'רו, לוד - זכרונות ד"ר לאון וחנה מג'רו, ירושלים, תשכ"ה.
אורה וקרט, לוד: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת צ'ריקובר, תל אביב, תשל"ז-1977 (הספר בקטלוג ULI). הספר "לוד; גאוגרפיה היסטורית", באתר "סימניה"מאמרים על לודמרדכי דב יודלביץ, העיר לוד, סיני, יא', ירושלים, תש"ב; עמ' לב - מ; רנד - רנט; שיג - שיט.
הרב שי עילם, "פורים דלוד", כתב העת "קולמוס" גיליון 148, תשע"ז.ספרים כלליים עם חומר על לודאלחנן אורן, בדרך אל העיר - מבצע "דני" יולי 1948, הוצאת מערכות, תל אביב, תשל"ו.
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1991.
שנת ה-49 לשחרור לוד, חוברת מטעם עיריית לוד (1997).
ל. א. מאיר, י. פינקרפילד, ח. ז. הירשברג (מבוא), בניינים דתיים של המוסלמים במדינת ישראל, ירושלים, תש"י (לוד, עמ' כו - כח).
שמואל קליין, ספר היישוב, כרך ראשון, חלק ראשון: היישוב למקומותיו, מימי חורבן בית שני עד כבוש ארץ ישראל על ידי הערבים, הוצאת מוסד ביאליק על ידי דביר, ירושלים, תרצ"ט. על העיר לוד, ר' עמ' 99 - 103 (55 מקורות). על דרום, דרומה (בעיקר העיר לוד), ר' עמ' 36 - 38 (33 מקורות).
יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של לוד
 פרופיל לוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאתר הקרן לפיתוח לוד
דובי זכאי, לוד: שכנות טובה בתוספת חומוס, באתר ynet, 21 במאי 2001
איילה חננאל‏, סיפורה של לוד: על האפליה בין ערבים לחרדים, באתר וואלה!‏, 16 באוקטובר 2010
מיכאל יעקובסון, סיבוב בלוד כולל שכונת הרכבת, 13 בפברואר 2009, (תמונות של שכונת הרכבת, שכונת רמת אשכול והמרכז האזרחי)
יהושע שוורץ, ‏על תולדות לוד בתקופה הפרסית, קתדרה 49, ספטמבר 1988, עמ' 12-3
רויטל חובל, דו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי - מצבה של לוד לא השתפר למרות 3 תוכניות ממשלתיות והזרמת 250 מיליון שקל, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2012
 שש שנים לשחרורה של לוד, יומני כרמל 1954
הילה לוטן, לוד, עיר עם חזון, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 4 בספטמבר 2013
מה יש לעשות בלוד?, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2021
יותם יעקבסון, עבור מי שיצליח להסתכל מעבר להזנחה - סיור בלוד יכול להיות מסע היסטורי מרתק, באתר ynet, 14 ביולי 2021
 משה גלעד, לוד: אוצרות שכדאי להכיר, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2023
"לוֹד", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 1–2, באתר היברובוקס
לוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 לוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם. מצפון ללוד נמצאים היישובים זיתן ואחיעזר, בדרומה העיר רמלה, ממזרחה גנתון, בן שמן ואחיסמך וממערבה דהמש וניר צבי.

עופר הלוי

Ofer Halevi

נולד וגדל בשכונת התקווה בתל אביב, למשפחה ממוצא  פרסי. אביו החזיק לפרנסתו רשת חנויות נעליים בעיר. למד בבית הספר "הירדן" בתל אביב, בגיל 10 עבר לכפר הנוער דוד רזיאל ובגיל 14 עבר להתגורר בקיבוץ עין חרוד איחוד.
ב-1987 למד קורס משחק בבית הספר לאמנות הקולנוע תל אביב בראשות דוד גרינברג.
התקבל לתיאטרון צה"ל אך בעקבות השפעת הקיבוץ בחר לשרת כחייל קרבי. את שירותו הצבאי העביר ביחידה מיוחדת של תותחנים בחטיבה 7 בחיל השריון, בין השאר כתותחן מג"ד. במהלך שירותו הצבאי החל להתקרב ליהדות.בין השנים 1990–1992 למד משחק בבית הספר למשחק בית צבי לצד יוסי סיקוראל, שלמה צים ואביתר לזר. שיחק בהצגות תיאטרון, העלה הצגת יחיד בפסטיבל תיאטרונטו והופיע בטלוויזיה.
בשנת 1996, לאחר שהשתתף בסמינר של ארגון "ערכים", החל תהליך של חזרה בתשובה. הוא למד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק במשך 4 שנים, ובכולל "אור האמת" של הרב אליעזר בן דוד בעיר אלעד. הוא הקים את שלישיית הופל'ה ואת עמותת אמנים משמחי לב במסגרתה גם העלה הצגות תיאטרון רבות לציבור החרדי.
בין השנים 2003–2009 הוציא 3 אלבומי מוזיקה.
ב-2017 הוציא לאור את הספר "תפקיד ראשי" המגולל את סיפורו האוטוביוגרפי. כיום הוא מלמד משחק למגזר החרדי.
הלוי מתגורר באלעד ומשמש כרב בית הכנסת "שערי שמחה" בעיר.

ביוגרפיה

יואב בירנברג, ראיון עם עופר הלוי במוסף 7 ימים, 10 במרץ 1995
אהרון גרנות, "יצר הרע מת מצחוק", ראיון בשבועון "משפחה", 24 במרץ 2005
ישעיהו גלינסקי, "להחיות לב נדכאים", ראיון בעיתון "יום ליום", 9 במרץ 2006
אברהם בן חיים, "מתחזקים מצחוק", ראיון במוסף שביעי של העיתון "קול העיר בני ברק", ח' אדר התשס"ט, 4 במרץ 2009
אהרון גרנות, "עד דכן ידע", ראיון בשבועון "משפחה", 5 במרץ 2009

עופר הלוי, ברשת החברתית פייסבוק
 עופר הלוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 עופר הלוי, באתר ספוטיפיי
עופר הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
עופר הלוי, בארכיון הבימה אתר האינטרנט הרשמי של עופר הלוי

 סרטונים בערוץ של עופר הלוי & משמחי לב - תיאטרון יהודי, באתר יוטיוב
עופר הלוי ואיציק כהן בתוכנית "צירופים" באתר הידברות
 חופשי על הבר - ראיון עם עופר הלוי בתכנית "שידור ישיר", סרטון  באתר יוטיוב
השחקן עופר הלוי מפתיע: הצגה חדשה על י"ט כסלו, ראיון ב"שיחת הגאולה" גיליון 875, 2 בדצמבר 2011
עמירם בן לולו, ראיון אישי עם עופר הלוי, ברדיו קול ברמה, 6 בספטמבר 2015 
טל שבתאי, אולפן הסליחות עם עופר הלוי, באתר ישיבת אור החיים, 9 בספטמבר 2015
אוריאל צייטלין, איכה • תיאטרון החיים של עופר לוי מקופל בתוך ספר באתר "קול הזמן", 2 ביולי 2017
מעיין כפיר, עופר הלוי: "רציתי ליצור מחזמר שיכול להתחרות בכל הפסטיבלים של חנוכה", 7 בדצמבר 2017
אבנר שאקי, עופר הלוי: "הרב דוד אבוחצירא לימד אותי שיעור שלא אשכח בחיים", באתר "הידברות", 3 במרץ 2019
עופר הלוי, שאלתי את עצמי: "לדרוזי הזה יש אלוקים, ומה איתך?" סיפורו של עופר הלוי, באתר "הידברות", 29 במאי 2019
בשמחה רבה ואמרו כולם, מבחר כתבות וקישורים בגוגל דרייב
60 גיבורים - דני שטג במפגש עם עופר הלוי, באתר הידברות, 22 ספטמבר 2019
עמי חניא, ‏כיפתרבות - השבוע בפודקאסט: עופר הלוי,  באתר כיפה
נתן רביץ, עונג שבת - פרשת דברים. אורח: עופר הלוי, באתר הידברות

עופר הלוי (נולד ב-י"ד בכסלו ה'תשכ"ז, 27 בנובמבר 1967) הוא שחקן ומוזיקאי ישראלי.

בעל המסכות - עופר הלוי | מתנ"ס מגדל העמק | Tickchak LIVE

בעל המסכות - עופר הלוי

מחוז צפון

מגדל העמק

מתנ"ס מגדל העמק

מחזה: עופר הלוי ע"פ מעשיה של ר' נחמן

שימו לב לנהלי ההיכל!
לא תוותר כניסת עגלות ותינוקות
וכן אין להכניס אוכל ושתיה לאולם

הצגה לבנות בכיכובו של עופר הלוי "בעל המסכת" | היכל התרבות רמות | Tickchak LIVE

הצגה לבנות בכיכובו של עופר הלוי "בעל המסכת"

ירושלים

היכל התרבות רמות

הצגה לבנים בכיכובו של עופר הלוי "בעל המסכת"  | היכל התרבות רמות | Tickchak LIVE

הצגה לבנים בכיכובו של עופר הלוי "בעל המסכת" 

מני הולנדר

Meni Hollander

ירושלים לתפארת יוצא לדרך עם יום מופעים מרוכז לכל המשפחה: ב 12 בצהרים יתקיים המופע לכל המשפחה ( בהפרדה ) המופע החדש של היוצר "עופר הלוי" בהשתתפות 8 שחקנים " הרב מהמערב הפרוע" ולאחריה אמן החושים המפורסם מני הולנדר.  שמחת חג אמיתית לתפארת כולנו יהיו שם - מחכים לכם  המחלקה למורשת מן המזרח בעריית ירושלים וארגון תפארת

 מקומות אחרונים - עופר הלוי במופע חדש הרב מהמערב הפרוע ומני הולנדר  12:00 | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

 מקומות אחרונים - עופר הלוי במופע חדש הרב מהמערב הפרוע ומני הולנדר  12:00

מחוז ירושלים

בנייני האומה ירושלים

נעמה שטרית

Naama Chetrit

קרן מור

Keren Mor

עמוס תמם

Amos Tamam

אבי טרמין

Avi Termin

מרים זוהר

Miriam Zohar

שהם שיינר

Shoham Shiener

אלון סנדלר

Alon Sandler

יצחק חזקיה

Yitzhak Hezekiah

מיכאל כורש

Michael Koresh

דולב אוחנה

Dolev Ohana

נועה טסה

Noa Tasa

אדיפוס | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

אדיפוס

רחובות

בית העם - רחובות

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | היכל התרבות אור עקיבא | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

אור עקיבא

היכל התרבות אור עקיבא

סוכות לכל המשפחה 
בבנייני האומה בהשתתפות 
עופר הלוי & קרקס Y 
מחיר מסובסד מהמחלקה 
למורשת מן המזרח 
עריית ירושלים 39 ש"ח

 39₪ סוכות בבנייני האומה  : עופר הלוי & קרקס Y לכל המשפחה  | Tickchak LIVE

 39₪ סוכות בבנייני האומה  : עופר הלוי & קרקס Y לכל המשפחה 

39₪ סוכות בבנייני האומה : עופר הלוי & קרקס Y לכל המשפחה

ארועי הצגות נוספים