Name: פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-27T17:30:00+02:00Z
Location: בית העם - רחובות

אדיר מילר

Adir Miller

אודי כגן

Udi Kagan

גברת רביע

Gveret Rabia

ישראל קטורזה

Israel Katorza

שחר חסון

Shahar Hason

עידן אלתרמן

Edan Alterman

מתן פרץ

Matan Peretz

חיפה

קריית מוצקין

אור עקיבא

חדרה

כרם מהר"ל

פרדס חנה כרכור

קרית טבעון

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

שלומי קוריאט | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

זאפה חיפה

רשף לוי

Reshef Levy

רשף לוי | אולם זוהר קרית טבעון | Tickchak LIVE

אולם זוהר קרית טבעון

אורי ברויר

Ori Broyer

אורי ברויר | רנה שני - חדרה | Tickchak LIVE

רנה שני - חדרה

דב נבון

Dov Navon

דב נבון | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

תיאטרון חיפה

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

בן בן ברוך | אודיטוריום חיפה | Tickchak LIVE

אודיטוריום חיפה

מוני מושונוב

Moni Moshonov

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא | Tickchak LIVE

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Haifa District

בית נגלר קרית חיים

בית התותחן - זכרון יעקב

אולם יד למגינים - יגור

היכל התרבות מוזה - חוף הכרמל

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

ג'עלה

Jalle

אנסמבל ג'עלה באים לפתוח לנו את הלב במופע סליחות בעצקפה שעל ספר המדבר 

אנסמבל ג'עלה - מופע סליחות | עצקפה | Tickchak LIVE

אנסמבל ג'עלה - מופע סליחות

מצפה דני, מעלה מכמש

עצקפה

ליל אלול במדבר. 
פיוטים, שירי נשמה ושירי ארץ ישראל הטובה.
סליחות

ערב שירים וסליחות - ג'עלה | מדבר יהודה - חוות צאן קידר | Tickchak LIVE

ערב שירים וסליחות - ג'עלה

יהודה ושומרון

קידר

מדבר יהודה - חוות צאן קידר

דוגו אומנים ומופעים בע״מ

יעל לבנטל

Yael Levental

רודי סעדה

Rudi Saada

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ

מחוז מרכז

גבעתיים

תיאטרון גבעתיים

שיר חדש נולד | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

שיר חדש נולד

נרקיס מלך הביצה - הפקה חדשה מבית התיאטרון שלנו | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

נרקיס מלך הביצה - הפקה חדשה מבית התיאטרון שלנו

חנוכיף - התיאטרון שלנו - מופע חנוכה | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

חנוכיף - התיאטרון שלנו - מופע חנוכה

דירה להשכיר - התיאטרון שלנו | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

דירה להשכיר - התיאטרון שלנו

רודי סעדה - סטנדאפ | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

רודי סעדה - סטנדאפ

עידן אלתרמן | תיאטרון גבעתיים | Tickchak LIVE

Givatayim

אולם מועדון גבעתיים

אזור העיר גבעתיים היה מיושב כבר בתקופה הכלקוליתית וזאת על פי שרידי מערכת קברים הכוללת גלוסקמאות ועוד ממצאים שנמצאו בגבעת קוזלובסקי בשנת 1958. בתקופה ההלניסטית הייתה במקום מצודה (שרידיה נמצאו בגבעת רמב"ם).

שטחי העיר בעת העתיקה

בדצמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התחולל קרב על גבעת קוזלובסקי בין חיילי האימפריה העות'מאנית וחיילי האנזא"ק מחיל המשלוח המצרי (1916).
לאחר מלחמת העולם הראשונה העלתה קבוצת פועלים הצעה להקמת שכונת פועלים באזור תל אביב, שתהיה מבוססת על עקרון שיתוף ועזרה הדדית. המטרה העיקרית של חברי הקבוצה הייתה לאפשר לפועלים העירוניים לחיות בנפרד, כל אחד עם משפחתו והשקפתו החברתית. על פי התוכניות נכלל בכל בית משק עזר, שנועד להקל על הפועל ומשפחתו. לשכונה, שהייתה שכונת הפועלים הראשונה בארץ, החליטו חברי הקבוצה לקרוא על שם דב בר בורוכוב, שהיה ממקימי תנועת "פועלי ציון", ורעיונותיו השפיעו ביותר על תנועת העבודה הציונית.

התיישבות ראשונית

שכונת בורוכוב
ב-2 באפריל 1922 הונחה אבן הפינה לשכונת בורוכוב. אם השכונות והשכונה הוותיקה בגבעתיים. השכונה נוסדה בשנת 1922, ביוזמתו של דוד שניידרמן, איש העלייה השנייה, ונקראת על שמו של דב בורוכוב, ממנהיגי תנועת הפועלים ומייסד תנועת "פועלי ציון". שכונת בורוכוב הייתה שכונת הפועלים הראשונה בארץ, וקנתה לה שם כחלוצה ופורצת דרך בהתיישבות. כך למשל, הוקמו בה הצרכניה השיתופית הראשונה בארץ, בית-ספר של "זרם העובדים" וסניף "הנוער העובד" הגדול ביותר בארץ, שבוגריו הקימו קיבוצים רבים ושירתו בארגון ההגנה ובפלמ"ח. על הקמת השכונה כתב שמעון בן-צבי:

מייסדי השכונה נתקלו בבעיות רבות. הם חיפשו מקורות מימון, אך גם כשאלה נמצאו, הוטלה כל העבודה על מספר אנשים בעלי רצון טוב, אך נטולי ניסיון וכישורי ניהול. על מייסדי השכונה הוטל להכשיר ולמדוד את הקרקע לפני ההתיישבות, לדאוג לאספקת מים לבתים ולמשק, לטפל באספקת המצרכים לאנשים ולחיות המשק, לבנות כבישים, בתים, מבני חינוך ועוד.שני מוסדות הקשורים לעלייה השלישית הוקמו בשכונה: משק פועלות שבו הועסקו נשים ("חלוצות") והחנות הקואופרטיבית הראשונה בארץ ישראל, שנקראה: "צרכנייה". מצרכנייה זו, שפעלה ברחוב קרן קיימת לישראל עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, התפתחה מאוחר יותר רשת המרכולים "קואופ הריבוע הכחול".שכונת שינקין
נוסדה בשנת 1925, נקראת ע"ש מנחם שינקין, מנהיג ציוני, ממנהיגי "חובבי ציון" וממייסדי תל אביב. רוב תושביה היו בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. אחד מתושביה הראשונים כתב אודותיה: "שכונת שינקין גדולה ומבודדת, קטנה ודלילה, ללא סימן של דרך, פרט לשני רחובות ארוכים ומפותלים, ששני ואדיות עמוקים מפסיקים אותה...".שכונת פועלי הרכבת
נוסדה בשנת 1931, ונבנתה עבור פועלי הרכבת. היה זה ניסיון מיוחד ומעניין לפתרון מצוקת השיכון של פועלים חסרי אמצעים. בשלב הראשון נבנו 15 בתים בעזרת בנק הפועלים. הצלחת הניסיון גררה קבוצה שנייה מבין פועלי הרכבת, אף היא בת 15 חברים.גבעת רמב"ם
השכונה נוסדה בפועל בשנת 1933, אם כי כבר בי"ג תשרי תרפ"ו 1925 נערכה אספת חברי שכונת "גבעת רמב"ם" על אדמתם. היא נקראה על שם הרמב"ם, במלאת 800 שנה להולדתו. שכונת רמב"ם הייתה מפעל חייו של ישראל טייבר, תעשיין וממקימי גבעתיים, שזכה לכינוי 'מוכתר' גבעת רמב"ם משום שגאל את אדמותיה. השכונה, שהייתה בראשיתה גבעת טרשים בלתי מעובדת, כונתה על ידי ערביי האזור "תל אל הווה" - תל הרוחות, בשל היותה חשופה לרוחות הים. בימי המנדט היו במקום היתקלויות עם כנופיות פורעים ובמקום הוקמה תחנת נוטרים לאזור גוש דן בשל היותה של השכונה ישוב ספר מול כפרים מהם יצאו פורעים - כפר סלמה, אל-ח'ירייה, סקיה ויהודייה). בראש הגבעה ניצב עד היום מגדל המים ולידו, ביתו של ישראל טייבר. בשכונה נמצאת בריכת שחייה (בריכת רמב"ם, הבריכה הציבורית הראשונה בישראל) ולידה - "בית אלון" לפעילות תרבותית. בתחומי השכונה נמצא גם תיאטרון גבעתיים.גבעת קוזלובסקי
 ערך מורחב – גבעת קוזלובסקיגבעת קוזלובסקי מתנשאת 87 מטר מעל פני הים. במקום התיישב בשנת 1933 מאיר קוזלובסקי (נכדתו היא הזמרת מירי אלוני) עם משפחתו ושנים רבות היה ביתם בודד על הגבעה. פסגת הגבעה מגודרת ובתוכה מאגר מים גדול המשרת בעיקר את תושבי תל אביב. לאורך הגבעה סלול רחוב "המרי" ובנקודה הגבוהה ביותר תצפית לתל אביב ולים הנקראת מצפור שלום על שם שלום קופטש, מראשוני המתיישבים בגבעתיים. על חלק אחר של הגבעה נטוע גן העלייה השנייה ובמרכזו מצפה הכוכבים.

שכונת קריית יוסף
נוסדה בשנת 1934 בגבול שכונת בורוכוב. שמה של השכונה הנקראת ע"ש יוסף בן-יעקב אבינו, מצביע על זיקה לבעלי הקרקע, יהודים אזרחי מצרים, שקנו אותה בשנת 1921 ונשארו לגור במצרים.לימים, כשפשטה השמועה כאילו מדובר בשטחי הפקר, פשטו על שטחים אלה יהודים, שהשתלטו תוך לילה על המקום, חטפו לעצמם פיסות קרקע והקימו עליהם צריפים ובקתות למגורים. לכן הוצמד לשכונה השם "חאפ" (לחטוף, ביידיש). רק לאחר שהבעלים החוקיים לחצו על ממשלת המנדט שתגן עליהם מפני נישולם מרכושם, החלו הניסיונות להסדיר את בעיית הקרקעות, אולם ניסיונות אלה לא צלחו. לאחר שנים, המועצה המקומית גבעתיים פתרה את הבעיה, בכך שהקימה את "החברה לפיתוח קריית יוסף בע"מ", שבמסגרת הסדרת חילופי קרקע, איפשרה את רכישת הקרקעות ופיתוח השכונה.
בשכונה נמצא "גן התקומה" על שם רב-סרן משה וקס בן השכונה, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בגן נמצא פסל "התקומה" שנוצר לפי דגם שאותו יצר בעת לימודיו בטכניון. בגן נמצאת גם אנדרטה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל.שכונת ארלוזורוב
נוסדה בשנת 1936, נקראת ע"ש חיים ארלוזורוב, ממנהיגי תנועת העבודה ומעצבי המדיניות הציונית. מיום עלייתם לקרקע, סבלו תושביה מהיות השכונה אדמת "מושע" כלומר, חלקת אדמה אחת גדולה ובלתי מחולקת (ללא פרצלציה). כאשר לכל אחד מבעליה יש חלק יחסי לגודל שקנה, מבלי לדעת היכן היא ומהם גבולותיה. מצב זה הביא לכך שבתי התושבים לא נבנו על חלקות מסודרות, המותירות מקום לסלילת דרכים וכבישים ולהקמת מוסדות ציבור. סיבלם של תושבי השכונה, נמשך שנים רבות, והיה רצוף מאבקים שעיכבו את איחודה במסגרת גבעתיים רבתי.שיכון המורים
נוסד בשנות ה-50 למען מורים. נמצא בתוך משולש הרחובות עמישב, הנדיב והידיד. מאופיין בבתים דו-קומתיים כשמדרגות חיצוניות מובילות לקומה העליונה. במרכז השיכון - גן גדול המטופח על ידי אחד מתושבי המקום.

בסוף מאי 1942 פורסמה הודעה בריטית רשמית על הקמת יישוב עירוני חדש בארץ - ישראל, שינוהל על ידי מועצה מקומית ממונה בת 13 חברים. וכך נאמר בה:

ביולי 1947 רכשה לעצמה מועצת גבעתיים 5 דונם אדמה והחלה בבניית בניין המועצה. עם סיום מלחמת העולם השנייה וראשית העלייה הגדולה לארץ, הוקמו בגבעתיים שכונות נוספות של ארגון עולי רומניה, הונגריה תימן ופולין. חברי "ההגנה" הקימו את שכונת רוזנשטיין. בשנת 1949 נבנה שיכון "נוה חייל" עבור חיילים משוחררים. כמו כן הוקמו שיכונים לעובדי חברת החשמל, עובדי קופ"ח, המרכז החקלאי ושיכון המורים.
מספר מאבקים עמדו בפני המועצה המקומית:
הראשון, הקמת ועידת בניין עצמאית. התביעה מומשה ב-1950.
השני, סיפוח קרקעות הגובלות בגבעתיים. המחלוקת בעניין הובילה להתערבות ראש הממשלה, ובעקבותיה צורפו לגבעתיים 900 דונם.
השלישי, סיפוח נחלת יצחק לגבעתיים. הפרשה שעוררה פולמוס ציבורי, הועברה לערכאות משפטיות שפסקו לטובת תל אביב באוקטובר 1958.
יוזמה שעלתה, לאחד את גבעתיים עם רמת גן ותל אביב לגוש מוניציפלי אחד, לא התקבלה. זאת בין השאר בשל התנגדותו של שמעון בן צבי. כמו כן התקיים משא ומתן לאיחוד גבעתיים עם רמת גן מספר פעמים. לראשונה בשנת 1949, ביקשה גבעתיים להתאחד עם רמת גן מאחר שלא הושלמו עבודות הפיתוח ביישוב ולא היה לו תקציב מספק למוסדות ציבור. רמת גן התנגדה לאיחוד. ב-1966 שוב החלו דיונים על איחוד רמת גן עם גבעתיים, עקב משבר כספי בגבעתיים, אך הדבר לא יצא לפועל.
ב-1947 התחנכו בגבעתיים 1,300 תלמידים בשלושה בתי ספר - של הזרם הכללי, של זרם העובדים וזה של "המזרחי". חינוך חינם הוענק לכל תושב המשלם מיסים. ב-1951 כמעט והוכפל מספר התלמידים והגיע ל-2550. רוב מוסדות החינוך השתייכו לזרם העובדים. ב-1957 חוסלה המשמרת השנייה, שהתקיימה בחלק מכיתות בתי הספר היסודיים בגבעתיים, ונבעה ממחסור בכיתות לימוד.
תקציבה של גבעתיים עמד ב-1951 על 720,000 ל"י והוא נבנה ברובו ממיסי התושבים. אורך הכבישים הגיע ל-20 ק"מ. "גדוד כבאי גבעתיים", שהחל לפעול כבר ב-1939, מנה ב-1952 כ-50 איש, רובם מתנדבים.
ב-10 בדצמבר 1959 הוכרזה גבעתיים כעיר בישראל. במועד הכרזתה מנתה העיר 38,000 תושבים ושטחה עמד על 3,600 דונם.

הקמת גבעתיים

ב-1961 הייתה עיריית גבעתיים מעורבת בשתי פרשיות: סכסוך שהתגלע בין ראש עיריית גבעתיים, שמעון בן צבי, לסגנו, יעקב (קובא) קרייזמן, שלימים החליפו בתפקיד, הוביל לדרישת התפטרות מהסגן. בתגובה הודיעה מזכירות מועצת מפא"י על התפטרותה. הסכסוך הסתיים ביולי 1961, בהענקת סמכויות לסגן.
בדצמבר 1961 ספגה עיריית גבעתיים ביקורת בדו"ח מבקר המדינה על מתן הלוואות בסכומים גדולים לחברת "סולל בונה" ללא אישור מועצת העירייה ומשרד הפנים.
בשנת 1962 הונחה אבן הפינה לאזור התעשייה של גבעתיים "כורזין" המשתרע על פני שטח של שמונה דונם, 10,000 מ"ר בנוי בשלוש קומות. המרכז נועד לרכז בעלי מלאכה שפעלו במקומות שונים בעיר ובעלי מלאכה מחוץ לעיר ואכלס 174 יחידות. המרכז הוקם על ידי החברה לפיתוח המלאכה בשיתוף עיריית גבעתיים וגורמים נוספים, ובמימון חלקי של משרד המסחר והתעשייה. המתחם נחנך בשנת 1964 י"ח בטבת תשכ"ה.
בשנת 1968 נחנך מצפה הכוכבים בנקודה הגבוהה ביותר בעיר.

לאחר ההכרזה כעיר

שכונות בעיר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגבעתיים 62,242 תושבים (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 95.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,434 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).גבעתיים היא עיר קטנה-יחסית בשטחה, ומספר התושבים בה ממצב אותה כעיר השלישית בצפיפותה בישראל (אחרי בני ברק ומודיעין עילית) וברשימת 50 הערים הצפופות ביותר בעולם.
העיר, אשר נחשבה משך שנים ארוכות לעיר בעלת אחוז גבוה של תושבים בני האוכלוסייה המבוגרת, עוברת בעשור השני של המאה ה-21 תהליך של "הצערה". להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

אוכלוסייה

בגבעתיים פועלים חמישה בתי ספר תיכוניים: קלעי, אורט טכניקום גבעתיים, תיכון שמעון בן צבי, תלמה ילין (בית ספר ארצי לאומנויות) ובית אקשטיין (בית ספר שש שנתי לתלמידים עם לקויות למידה). בעיר ישנם גם תשעה בתי ספר יסודיים (המשמשים גם כחטיבות ביניים עד כיתה ח', אין חטיבות בגבעתיים): דוד שמעוני, יגאל אלון, א.ד גורדון, ברל כצנלסון, בורוכוב, אמונים, י.ח ברנר, ד. בן-גוריון, ולאה גולדברג (אנתרופוסופי). בשנת 2007 החלה עיריית גבעתיים ביוזמה לפתיחת מסלולי לימוד ייחודיים בבתי הספר היסודיים אשר יתמקדו בתחומי הטבע, הסביבה, אומנויות ומדעים. בנוסף לכך ישנם 62 גני ילדים בעיר. בעיר נמצא קונסרבטוריון עירוני ותיק שפועל ופורח עד היום.
בשנת 2009 גבעתיים דורגה שנייה במחוז ת"א באחוז הזכאות לבגרות (71.4%) וחמישית מבין הערים הבינוניות במדינה, כאשר בגרויות החורף מעלות את ממוצע הזכאות ל-74.3%.
בשנים 2020–2021 גבעתיים דורגה ראשונה מבין הערים בישראל באחוז הזכאות לבגרות עם 97.9% זכאות לבגרות.
בעיר שלוש ספריות ציבוריות: ספריית יד-לבנים (הספרייה המרכזית) אשר בשכונת בורוכוב, ספריית בית אלון, אשר בגבעת רמב"ם וספריית שז"ר, אשר בדרום גבעתיים. חדר העיון של הספרייה העירונית בגבעתיים נמצא בספריית בית אלון.
תנועות הנוער הפועלות בעיר הן הצופים (בשני שבטים שונים), בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו וכן תנועת גב"ע - תנועת מד"צים (מדריכים צעירים) עירונית אשר פועלת במסגרת המרכזים הקהילתיים הפזורים ברחבי העיר: "מרכז שדה בוקר", "מרכז בית שזר" ו"מרכז בית ראשונים".

חינוך

נכון לשנת 2008, מובילה גבעתיים במחוז תל אביב בכמות הנייר הנאסף למיחזור ביחס לאוכלוסיית העיר, והיא בין המובילות בישראל בתחום המיחזור הכולל. בשנת 2008 החלה העירייה להשתמש במכלי אשפה טמוני קרקע הנחשבים לידידותיים יותר לסביבה, ולחלק לתושבים שקיות בד לעריכת קניות, כתחליף לשקיות פלסטיק. בשנת 2013 הציבה העירייה פחים סגולים למיחזור זכוכית ברחבי העיר.
גבעתיים נבחרה על-ידי תאגיד תמי"ר כעיר המצטיינת במחזור מבין הערים הגדולות בישראל. בשנת 2020 מחזרו תושבי גבעתיים 21.5 ק"ג אריזות לכל משק בית. נתון זה הוא הגבוה ביותר בערים שמונות מעל 20,000 איש. לשם השוואה: בעיר השנייה בדירוג המחזור נאספו רק 16.6 ק"ג אריזות למשק בית בשנת 2020.
בעיר גנים רבים, הגדולים בהם נמצאים בדרום העיר:

"גן חיל האוויר", ובו מוצב מטוס ישן של חיל האוויר הישראלי מסוג פוגה מגיסטר.
"גן רבקה" ("גן הדרום"), על-שם רבקה שטרום, שהייתה מנהלת בית הספר "מצדה" במשך 12 שנה (בית הספר שינה את שמו לאחר מכן ל"יגאל אלון"). בגן פסל שיש לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל. הפסל נוצר בשנת 1988 על ידי הפסל מרדכי כפרי.
"פארק גבעתיים", בסמוך לקניון גבעתיים. הפארק, שנחנך ביום העצמאות תשס"ח - 2008, משתרע על 35 דונם ובו משטחי דשא, במת הופעות, מזרקות ומגרש משחקים לילדים.
"גן העלייה השנייה", בגבעת קוזלובסקי. הגן כולל אגמון קטן אשר מלא בימי החורף, תצפית על תל אביב ואת מצפה הכוכבים של גבעתיים, בנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן.
"מצפור שלום", אשר ממוקם ברחוב המרי בגבעתיים. מהמצפור יש תצפית מרהיבה על גבעתיים ותל אביב.

איכות הסביבה

בריכת רמב"ם - בריכת שחייה ציבורית שנפתחה ב-1945 אך נסגרה בהוראת משרד הבריאות ב-2018.
סליק אלדמע - הסליק הראשון של ההגנה בארץ ישראל.
בית ט"ל בקרבת בניין העירייה
"מצפור שלום", אשר ממוקם ברחוב המרי בגבעתיים. מצפור שלום בגבעתיים מהווה נקודת תצפית פופולרית ביותר לתושבי גבעתיים ושימש כעמדת תצפית לכוחות הביטחון בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
קן בורוכוב - הקן הראשון של תנועת הנוער העובד והלומד. שוכן ברחוב בלוך, שופץ והוכר כמבנה היסטורי.
מתחם לביא - מתחם מעונות פועלים שהוקם בין השנים 1935–1937
תיאטרון גבעתיים - הוקם ב-1996
מצפה הכוכבים בגבעתיים בגן העלייה השנייה - מצפה הכוכבים הציבורי הגדול בישראל, המצפה הראשי המשמש את האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מקיים אירועים לקהל הרחב, ימי עיון וקורסים.
אצטדיון המכתש - אצטדיון הכדורגל ששימש את הפועל רמת גן גבעתיים. האצטדיון נהרס בשלהי שנת 2011 ובשטחו הוקמו שני מגדלי מגורים וגינה ציבורית.
קניון גבעתיים, מבין הקניונים הגדולים בארץ, הוקם ב-2005.
היכל יהדות ווהלין (בית ווהלין) - שלוחה של יד ושם בגבעתיים. במקום מתקיימות פעילויות להנחלת זיכרון השואה לחיילים, תלמידים ואנשי חנוך והוראה מישראל ומחוצה לה.
מעון לחולי סרטן על שם צ'ארלס קלור המיועד לחולים המקבלים טיפולים אונקולוגיים בבתי החולים הגדולים במרכז ולצידו הסניף הראשי של האגודה למלחמה בסרטן (בית מטי).
כבאות והצלה תחנת גבעתיים הנמצאת ברחוב המעיין בעיר.
סליק ועדי - ברח' ז'בוטינסקי 48 בניין היסטורי הן בשל ארכיון צה"ל בבניין רב קומות והן בשל הסליק המפורסם, יוסב לפרויקט מגורים עם שימור 200 מ"ר כמוזיאון.

אתרים חשובים בעיר

שמעון בן צבי: 1941–1965
יעקב (קובא) קרייזמן: 1965–1978
יצחק ירון: 1978–1993
אפרים (אפי) שטנצלר: 1993–2006
איריס אברהם: 2006–2007 (בפועל)
ראובן בן שחר: 2007–2013
רן קוניק: מאז 2013

ראשי העירייה

ארצות הברית צ'טנוגה, טנסי, ארצות הברית
ארצות הברית קומפטון, קליפורניה, ארצות הברית
רומניה ארד, רומניה
רומניה אוראדיה, רומניה
רומניה ספנטו גאורגה, רומניה
הונגריה ואץ, הונגריה
הרפובליקה העממית של סין חרבין, הרפובליקה העממית של סין
גרמניה אסלינגן, גרמניה (מ־1983)
צרפת מילוז, צרפת (מ־1991)
מקדוניה הצפונית אוחריד, מקדוניה הצפונית (מ־2019)

ערים תאומות

גלריית תמונות

אתר האינטרנט הרשמי של גבעתיים
 פרופיל גבעתיים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ססיפור מקומי גבעתיים - ארכיון קהילתי שיתופי המתאר את התפתחות העיר באמצעות תמונות, סרטים וזכרונות, על בסיס ציר זמן
ד"ר מרדכי נאור, גבעתיים, סיפורה של עיר - על תולדות העיר ושכונותיה, באתר עיריית גבעתיים
מסיפורי גבעתיים, הבלוג של יונתן ממלוק, מוותיקי העיר ובנו של הרוקח איזידור יצחק ממלוק, בעל בית המרקחת הראשון בגבעתיים, בשכונת בורוכוב. בבלוג הוא מפרסם את זיכרונותיו ומספר על גבעתיים של פעם.
 אפרת נוימן, מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של ועדת התכנון והבנייה בגבעתיים?, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
שלומית צור, גבעתיים: אושרה סופית הקמת המגדל הגבוה בישראל, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2012
 עבודות בנייה בבריכת השחייה הגדולה בישראל בעיר גבעתיים, אוקטובר 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 חנוכת שכונה לחיילים משוחררים, יומני כרמל ינואר 1952 (התחלה 6:11)
 סרטו של נתן גרוס "גבעתיים", 1958
 חנוכת מרכז למלאכה 'כורזין', נובמבר 1964
גבעתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפות היסטוריות של גבעתיים (1958 עד 1969), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
 נעמה ריבה, גבעתיים מציינת מאה שנים, באתר הארץ, 8 בינואר 2023
 גבעתיים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1959. גבעתיים ממוקמת במישור החוף הדרומי, והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב.
מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה העיר כשהוכרזה: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי. האחרונה, בגובה 85 מטרים מעל פני הים (ועל כן נמצא עליה מצפה הכוכבים), היא שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון, שגובהו 94 מטרים. במאה ה-21, העיר משתרעת למעשה על ארבע גבעות: גבעת בורוכוב, גבעת קוזלובסקי, גבעת רמב"ם וגבעת פועלי הרכבת.
העיר חברה בארגון פורום ה-15.

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024

רחובות

בית העם - רחובות

עלמה זֹהר המופע האקוסטי | ג'מס רחובות - רחובות | Tickchak LIVE

עלמה זֹהר המופע האקוסטי

ג'מס רחובות - רחובות

פריצת דיסק

Pritzat Disck

פריצת דיסק | ג'מס רחובות - רחובות | Tickchak LIVE

אתי אנקרי

Ati Ankari

אתי אנקרי - אור חדש | מופע לנשים | מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל | Tickchak LIVE

אתי אנקרי - אור חדש | מופע לנשים

מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל

דן כנר

Dan Kanner

זהב לנצח - עם דן כנר ולהקת מוזס סי | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

זהב לנצח - עם דן כנר ולהקת מוזס סי

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024

אודי כגן | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

סימפונט רעננה

Simpont Ra&#39;anana

קרניבנד וסימפונט רעננה במופע BONEY M | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

קרניבנד וסימפונט רעננה במופע BONEY M

מופע מחווה ללאונרד כהן - להקת קרניבנד ותזמורת סימפונט רעננה | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

מופע מחווה ללאונרד כהן - להקת קרניבנד ותזמורת סימפונט רעננה

Events Automations?

אירועי בשמונה הם סדרת אירועים שמארגן עיתון "בשמונה", עיתון שבועי המיועד למגזר הדתי-לאומי בישראל. האירועים מתקיימים במקומות שונים ברחבי הארץ וכוללים פעילויות מגוונות המותאמות לקהל היעד של העיתון. האירועים כוללים כנסים, מופעים, ירידים ופעילויות חינוכיות ותרבותיות.

האירועים מהווים הזדמנות לקהילת המגזר הדתי-לאומי להתכנס, להתחבר ולהיחשף לתכנים אקטואליים, תרבותיים וחינוכיים. באירועים משתתפים אנשי ציבור, רבנים, אנשי אקדמיה, אמנים ואנשי רוח, אשר חולקים את הידע והניסיון שלהם עם הקהל.

בין האירועים הבולטים ניתן למצוא כנסים בתחומי חינוך, תורה, חברה וכלכלה, מופעי מוזיקה ותרבות המותאמים לערכי המגזר, וירידים שבהם מוצגים מוצרים ושירותים המיועדים לציבור הדתי-לאומי.

בשמונה דואג ליצור אירועים איכותיים ומגוונים, המעניקים חוויה מעשירה ומהנה לכל המשתתפים.

Classic Event | Tickchak LIVE

63415

Classic Event

דף מרכז בדיקה עודכן 2 | Tickchak LIVE

66872

דף מרכז בדיקה עודכן 2

מנהל! הוסף מיקום עודכן

אירוע שחלף | Tickchak LIVE

69801

אירוע שחלף

<p>אירועי בשמונה הם סדרת אירועים שמארגן עיתון "בשמונה", עיתון שבועי המיועד למגזר הדתי-לאומי בישראל. האירועים מתקיימים במקומות שונים ברחבי הארץ וכוללים פעילויות מגוונות המותאמות לקהל היעד של העיתון. האירועים כוללים כנסים, מופעים, ירידים ופעילויות חינוכיות ותרבותיות. האירועים מהווים הזדמנות לקהילת המגזר הדתי-לאומי להתכנס, להתחבר ולהיחשף לתכנים אקטואליים, תרבותיים וחינוכיים. באירועים משתתפים אנשי ציבור, רבנים, אנשי אקדמיה, אמנים ואנשי רוח, אשר חולקים את הידע והניסיון שלהם עם הקהל. בין האירועים הבולטים ניתן למצוא כנסים בתחומי חינוך, תורה, חברה וכלכלה, מופעי מוזיקה ותרבות המותאמים לערכי המגזר, וירידים שבהם מוצגים מוצרים ושירותים המיועדים לציבור הדתי-לאומי. בשמונה דואג ליצור אירועים איכותיים ומגוונים, המעניקים חוויה מעשירה ומהנה לכל המשתתפים. שינוי?</p>

האירוע חלף

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024

אירועים נוספים בבית העם - רחובות

אירועים נוספים ברחובות