Name: הוקוס פוקוס-מופע חנוכה | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE
Start: 2024-12-19T17:30:00+02:00Z
Location: היכל התרבות נתניה

צבי יחזקאלי

Tzvi Yechezkeli

עמית סגל

Amit Segal

ירושלים

מחפש כיוון לעבודה? זה בשבילך! כנס תעסוקה מקצועי בשילוב הרצאת אורח מרתקת מאת צבי יחזקאלי פרשן לענייני ערבים

כנס התעסוקה הגדול | צבי יחזקאלי | מרכז כיוון | Tickchak LIVE

כנס התעסוקה הגדול

מחוז ירושלים

מרכז כיוון

עמית סגל- חדשות: מדריך למשתמש | סינמה סיטי ירושלים | Tickchak LIVE

עמית סגל- חדשות: מדריך למשתמש

סינמה סיטי ירושלים

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Jerusalem District

סטודיו למשחק ניסן נתיב, קמפוס לאומנויות, מנורה, ירושלים, ישראל

מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.

היסטוריה

חלוקה מוניציפלית

כ־68.4% מאוכלוסיית המחוז יהודים.
כ־29.8% מהאוכלוסייה ערבים (28.3% מוסלמים, 1.8% נוצרים).

דמוגרפיה

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

טונה

Tuna

טונה - החלק האינטרגלקטי | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

טונה - החלק האינטרגלקטי

מחוז מרכז

תל אביב

מועדון הבארבי

טונה | אמפי פארק באר שבע | Tickchak LIVE

מחוז דרום

Be'er Sheva

אמפי פארק באר שבע

טונה בבריכת הסולטן | Tickchak LIVE

טונה בבריכת הסולטן

בריכת הסולטן

טונה | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

היכל מנורה תל אביב

שורה ראשונה

זבולון נולד בפתח תקווה, בן בכור לאתי ושלמה. את ילדותו העביר בין השכונות פג'ה ותקומה בפתח תקווה. למד בתיכון עמל א' במגמת גרפיקה, התעניין בברייקדאנס ויצירת מוזיקה, והיה חבר בקבוצת גרפיטי יחד עם צור תמם ונאור סוקי (שלימים יעבדו איתו על הקליפים "רוק 30", "סרט ערבי" ו"אבודים בחלל").
בגיל 16 החל לכתוב ראפ תחת השם "טונה-מן ג'ונס", חבר לראפר בשם "אוז" (אורי גרבש) ויחד הקימו את "ראסטה קישקשתא". השניים הצטרפו בהמשך להרכב "השבט". ב־2002 התגייס לצה"ל ושירת כמפקד ומדריך נשק בחיל החימוש. ב־2006, סמוך לשחרורו, יצא אלבום הבכורה של "השבט", מתוכו בלט השיר "נווה מדבר" בזכות הקליפ הפרובוקטיבי אשר צולם לו. הלהקה התפרקה באותה שנה בעת מלחמת לבנון השנייה.
ב־2007 הכיר את המפיק והגיטריסט ניר דנן והשניים החלו ליצור חומר מקורי. ב־2010 היה חבר בהרכב שאטגאנז עם הראפרים אורטגה ושי 360 ואיתם הוציא את המיקסטייפ "סוף עונת החרוזים". ב־2011 הקליטו זבולון ודנן אלבום מקורי והקימו את הלהקה "טונהמן ג'ונס". השניים חתמו בחברת התקליטים "עננה" ובאותה שנה יצאו הסינגלים: "פסיכולוג" בהשתתפות דורי בן זאב, "על הבר", "לרקוד" ו"ככה". ב־2012 חידשו השניים את שירו של מאיר אריאל "עברנו את פרעה". השירים לא זכו להצלחה והאלבום נגנז. באותה שנה הצטרף המתופף זוהר ברזילי, והלהקה החלה להקליט סקיצה לאלבום חדש שלא הגיע לכדי הפקה סופית, מתוכו שרדה סקיצה לשיר ׳נשאר בחיים׳ שלימים יכנס לאלבום הבכורה. בשנת 2013 הצטרף לניר דנן בהפקה המוזיקאי יקיר בן טוב ויחד החלו לעבוד על האלבום "גם זה יעבור". באותה שנה הפיקו זבולון ודנן לרביד פלוטניק (נצ'י נצ') את השירים "מוזיקה טובה", "קפה וסיגריה" ו"בור ועם הארץ" שזכו להצלחה ברדיו ועל הבמות.

בשנת 2015 יצא השיר "גם זה יעבור" שזכה להצלחה ניכרת והיה שיר הפריצה של טונה לתודעה הציבורית הרחבה. השיר הגיע למקום ה־16 במצעד גלגלצ. בהמשך השנה יצא לאור האלבום כולו, וזכה להצלחה רבה. בלטו בו הרצועות "סרט ערבי", "רוק 30", "למה לא עכשיו" בשיתוף עם שלומי סרנגה, "עולם משוגע" שבוצע בשיתוף עם רביד "נצ'י נצ'" פלוטניק ו"מרפקים". באותה שנה זכה בפרס אקו"ם להישג השנה למחבר על אלבומו, "גם זה יעבור". באותה שנה הפיקו זבולון ודנן את "יום חדש" ו"ברוכים הבאים לפתח תקווה" של רביד פלוטניק שזכו גם הם להצלחה.
בשנת 2016 הוציא שיר משותף יחד עם רביד פלוטניק, "אני כאן לשבור".

2015–2016: גם זה יעבור

בשנת 2017 הוציא שלושה סינגלים חדשים מתוך האלבום טונהפארק. הסינגל "י"א 2" מספר על חוויותיו של זבולון כתלמיד במערכת החינוך בישראל. הסינגל הגיע למקום ה־14 במצעד השנתי של גלגלצ ולמקום ה־22 במצעד השנתי של רשת גימל לשנת תשע"ז. ב־7 בספטמבר 2017 יצא האלבום המלא. בלטו בו הרצועות "בסיבוב", "סחרחורת", "אבודים בחלל", "הכל זה בצוות", ו"קאובוי". האלבום זכה להצלחה רבה במצעדים ועל הבמות. במקביל זבולון ודנן הפיקו את השיר "12 שנים של בדידות" של רביד פלוטניק.

2017–2018: טונהפארק

בשנת 2019 הוציאו אינפקטד משרום רמיקס ל"אבודים בחלל". באותה שנה עזבו זבולון ודנן את חברת התקליטים עננה. הם חברו לליאור מילר, שהפך למנהלם תחת השם "ועד הוייב". הלוגו התחדש בעיצוב משותף של זבולון יחד עם חן מכבי. באותה שנה יצאו הסינגלים: "אנרגיה", עם קליפ שביים זבולון, ו"לאן שאפנה מבטי", בו מותח טונה ביקורת על חברת התקליטים עננה, בה יצאו שני אלבומיו הראשונים. במקביל הפיקו זבולון ודנן את השיר "סמוראי" של רביד פלוטניק עם ג'ימבו ג'יי מתוך "ועכשיו לחלק האמנותי".
ב־13 בדצמבר 2019 הוציא טונה את אלבומו השלישי "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי", שכלל את הסינגל "אנרגיה". האלבום הכיל סימפולים בהקשר חלל, מהקלטות של אנשים הטוענים שראו עב"מים ומשידור ההתרסקות של החללית הישראלית בראשית. ב־2020 נערכו במועדון הבארבי שתי השקות סודיות לאלבום, שהפתיעו את הקהל שהגיע להופעות רגילות. מיד לאחר מכן הוכרז על סיבוב הופעות, אשר נקטע כעבור זמן קצר בעקבות הגבלות הקורונה. באוקטובר 2020 חידש יחד עם יסמין מועלם את השיר "אור הירח" של אביב גפן, כחלק מפרויקט צו השעה.

2019–2020: ועכשיו לחלק האינטרגלקטי

ב־30 באוגוסט 2020, כתגובה להתנהלות המדינה בתקופת הקורונה, חבר טונה לשלום חנוך ויחד הוציאו את שיר המחאה המערבוני "הטוב, הרע ואחותך". בספטמבר 2021, לרגל פסטיבל התמר השנתי, הוציא יחד עם עומר אדם מאשאפ לשירים "סחרחורת" ו"בדד".
ב־17 בדצמבר 2021 הוציא טונה את אלבומו הרביעי "מזרח פרוע" שכולל את הסינגלים "הטוב, הרע ואחותך", "היי בייב" ו"סהרה", שיצא כגרסת לייב בהשתתפות יסמין מועלם וזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. האלבום זכה בפרס אלבום השנה של תחנת הרדיו גלגלצ. כמו כן זכה בפרס אקו"ם לאלבום השנה. ב־23 במרץ 2023 הוציא את האלבום כתקליט, ובתוכו שיר נוסף בשם "גוף" בהשתתפות עדי אולמנסקי.
ב־15 ביוני 2023 הוציא לאור את הסינגל "ככה זה" עם נינט טייב. השיר הגיע למקום ה־67 במצעד היטליסט. באותה שנה הוציא את האלבום "קיסריה אנפלאגד 2022".

2020–הווה: מזרח פרוע

ביוגרפיה

ערכים מורחבים – השבט (להקה)

2011: טונהמן ג'ונס
2015: גם זה יעבור
2017: טונהפארק
2019: ועכשיו לחלק האינטרגלקטי
2021: מזרח פרוע
2023: קיסריה אנפלאגד 2022

אלבומי אולפן

2009: מיקסטייפ בייבי (בהרכב טונהמן ג'ונס)
2010: מיקסטייפ בייבי 2 (בהרכב טונהמן ג'ונס)
2012: סוף עונת החרוזים (בהרכב שאטגאנז עם שי 360 ואורטגה)

מיקסטייפים

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של טונה טונה, ברשת החברתית פייסבוק
 טונה, ברשת החברתית אינסטגרם
 טונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
 טונה, באתר אייטונס  (באנגלית)
 טונה, באתר ספוטיפיי
 טונה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 טונה, באתר Discogs (באנגלית)
טונה, באתר Tab4u
טונה, באתר Genius
טונה, דף שער בספרייה הלאומית
 טונה, באתר בנדקמפ
 טונה, באתר טיידל (באנגלית)
טונה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מתן שרון, ‏טונה יוצא למלחמה, באתר ‏מאקו‏, 16 באוגוסט 2019
נדב גדליה, במשקפיים של דור ה-Y העברי פורסם בשבועון עולם קטן
  ליאור אוחנה, אתי אברמוב, דג זהב, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בינואר 2022

איתי אורן זבולון (נולד ב־13 במאי 1984), הידוע בשם הבמה "טוּנָה", הוא ראפר ישראלי.

מבשרת ציון

אמפי מבשרת ציון

ישעיהו מספר בנבואתו על הר גבוה, סמוך לירושלים, שממנו תבוא הבשורה על גאולת ציון: 

.

מקור השם

בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים – "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מעיראק וכורדיסטן שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה.
כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון", שהשתייך למועצה אזורית מטה יהודה. הגופים המיישבים עודדו את התושבים לעסוק בחקלאות על חלקות האדמה סביב לביתם, אך רק מעטים נרתמו ליוזמה, וגם הם החזיקו מעמד שנים ספורות כיוון שלא השתלם להם – רובם היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, והעבודה החקלאית לא הספיקה לכלכלת משפחתם. חלק מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב, אחרים עסקו בעבודות דחק ובעבודות שונות שמצאו בעיר הקרובה, ירושלים. צריפי המעברה נותרו על מקומם, ועד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 שוכנו בהם עולים שהגיעו ממרוקו ומאירן. ב-1956 הסתיימה הכשרת השטח ממערב למעברה, ואליו עברו העולים ממרוקו ומאיראן וכל שאר המשפחות מעיראק וכורדיסטן שנותרו בצריפי המעברה. הצריפים פורקו ובמקומם הוקמו מבני ציבור ושטחי מסחר לשתי שכונות – השכונה ממזרח שנקראה מעוז ציון א', והשכונה ממערב שנקרא מעוז ציון ב'.
שני היישובים נקראים במשך שנים רבות גם בשם הבלתי רשמי "קסטל" שמקורו במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה "מצודה", המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל ומשלט ה"קסטל" שנכבשו במלחמת העצמאות. שם זה נשתמר בפי מגני ירושלים ובהמשך על ידי תושבי היישוב וכן ניתן בהתאמה גם לאנדרטת ההנצחה לזכר קרבות מלחמת העצמאות שנמצאת במעלה הר הקסטל, ההר שלרגלו שוכנת מעוז ציון.

מעוז ציון

ב-1956 הוקם היישוב "מבשרת-ירושלים" מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. בתי היישוב הראשונים נבנו על מורדות גבעה עליה שכנו בתי הכפר הערבי קאלוניה. המתיישבים הראשונים הגיעו ממרוקו, אלג'יריה, ותוניסיה במסגרת פרויקט הקליטה "מהאנייה אל הכפר", בהליכים מזורזים, תוך כדי דילוג על שהייה במעברות או מחנות קליטה – משפחות העולים הובאו במשאיות הישר מנמל חיפה אל המבנים שנבנו לאכלוס מיידי. מבשרת ירושלים תוכנן כיישוב בעל אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ובהם שתי יחידות דיור בכל בית. מעטות ממשפחות העולים נענו להצעת המוסדות המיישבים וניסו לטפח משק-עזר בשטח סביב בתיהם ולהתפרנס מחקלאות זעירה. הרוב העדיפו לעסוק בעבודות כפיים שהוצעו להם – ייעור, סלילת כבישים, וכיוצ"ב.

מבשרת ירושלים, כמו היישוב השכן "מעוז ציון" השתייך למועצה אזורית מטה יהודה. בגלל קרבתו לגבול הירדני סבלו מתיישביו מאש שנורתה עליהם מעמדות הלגיון הירדני, ומחדירה של מסתננים. ב-1957 נהרג שמעון סויסה, בנו של דוד סויסה, רב מקומי ומנכבדי הקהילה, מפיצוץ של פגז מרגמה בשדות היישוב בהם טייל. על שמו נקרא היום אחד הרחובות המרכזיים ביישוב.

מבשרת ירושלים

בשנת 1964 אוחדו שני היישובים לרשות מוניציפלית אחת שהייתה למועצה מקומית המונה כ-4,800 תושבים, ושמה: "מבשרת ציון" – שם שהוא שילוב השמות של שני היישובים המרכיבים אותה: מבשרת ירושלים ומעוז ציון. את ענייני הרשות החדשה ניהלה מועצה מאוחדת שהורכבה מנציגים של הוועדים על פי יחסי הכוחות המפלגתיים בשני היישובים, ומינויה קיבל תוקף רשמי של שר הפנים. המועצה הממונה בחרה באשר לזימי לעמוד בראשה. לזימי כיהן בתפקידו עד מערכת הבחירות הראשונה במבשרת ציון במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו כשנה לאחר מכן, ב-1965.
במלחמת ששת הימים עלתה חטיבת הראל ממקום כינוסה ביער חולדה דרך כביש רמת רזיאל כדי לא להיחשף לעיני הירדנים שחלשו על הכביש הראשי לירושלים. כשהגיעו לאזור הקסטל ומעוז ציון נפתחה עליהם הפגזה ירדנית כבדה. בהפגזה זו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה. לזכרם הוקמה אנדרטה במרכז מעוז ציון.

האיחוד – מבשרת ציון

החל משנת 1978 החלה להגיע ליישוב אוכלוסייה חדשה, חילונית ברובה שיצאה מירושלים וערי המרכז מתוך שאיפה להתגורר בסביבה שקטה בעלת צביון כפרי ועם זאת להישאר סמוך לעיר לצורך עבודה ושירותים עירוניים. למרות האיחוד והשם הרשמי של המועצה המקומית, יש רבים המשתמשים עדיין בשמות מעוז-ציון וקסטל לחלק הדרומי ומבשרת לחלק הצפוני. הקסטל מתאפיין בתושביו המקוריים, עולים מעיראק וכורדיסטן שממשיכים להתגורר בו כיום, ורבים מהם בנו על חלקות הקרקע סביב ביתם המקורי – בתים לילדיהם ובני דור ההמשך. כך גם העולים ממרוקו ומאיראן שרבים מהם עדיין מתגוררים בשכונה עם בני משפחותיהם.
מאז שנת 1980 היישוב נמצא בתנופה גדולה, והוקמו בו מוסדות חינוך, תרבות ומסחר רבים.

הישוב משנות השבעים עד ימינו

1964 - 1965 : אשר לזימי (מינוי ללא בחירות)
1965 - 1967 : צבי אברהם (מפא"י)
1967 - 1969 : אשר לזימי (מפד"ל)
1969 - 1975: נתנאל גבאי (מפא"י)
1975 - 1976: מלכיאל ברזני (גח"ל)
1976 - 1977: ועדה קרואה
1977 - 1982: אלי מויאל (המערך)
1982 - 1983: צדוק בן-יצחק (מפד"ל)
1983 - 1986: ועדה קרואה
1986 - 1998: אלי מויאל (רשימת "מבשרת אחת")
1999 - 2003: דני עזריאל (רשימת "מבשרת בתנופה")
2003 - 2007: כרמי גילון
2007 - 2013: אריה שמם (רשימת "כן" – קדימה)
2013 - מכהן: יורם שמעון (רשימת "חי")

ראשי המועצה לאורך השנים

מבנה פוליטי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים במבשרת ציון 25,789 תושבים (מקום 86 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,620 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בין תושבי היישוב ניתן למנות לא מעט מנהלים בכירים במשק וכן שרים ח"כים ואנשי רוח: השר יובל שטייניץ, השר צחי הנגבי, ח"כ מיקי לוי, דלית זילבר, ירון אנג'ל, צ'רלי ביטון, אלון ליאל, גדעון אלון, אמי פלמור, רן כהן, כרמי גילון, יצחק איתן, אפרים מאיר, משה אשר, שי טלמון, ארנון תורן, איל דשא, דוד ויצטום, צבי שטרן, גד ליאור, אריה ברנע, ברטולד פרידלנדר, עמיר בלבן, פרופסור אמנון שעשוע, ד"ר חדוה בר, הרב דוד מנחם, פרופסור נטלי בלבן, פרופסור דני פפרמן, הסופרת דינה רובינה והסופר דויד גרוסמן.

אוכלוסייה

סך הכל יש במבשרת ציון כ-15 שכונות אשר חלקן נחשבות לשכונות ותיקות בעלות אופי עירוני וחלקן נחשבות לשכונות יוקרה בעלות אופי כפרי:

שכונה א' – שכונה ותיקה אשר מכילה קוטג'ים טוריים, דו-משפחתיים ובתים פרטיים.
שכונה ב' – מכילה בתים דו משפחתיים.
שכונה ג' – אחת מהשכונות הראשונות של מבשרת מכילה בניינים.
שכונה ד' – מכילה ברובה קוטג'ים ווילות.
שכונה ה' – מכילה בניינים ודירות טוריים.
שכונה ו' – בדומה לשכונה ה' גם היא מכילה בניינים ודירות טוריים.
שכונות ז-ח' (רכס חלילים) – שתיים מהשכונות החדשות במבשרת אשר מהוות ביחד את שכונת "רכס חלילים" אשר גובלת בשכונות ה'-ו', השכונה דומה במבנה ובאופי המבנים לשכונות ד'-ו'. מספר רחובות בשכונה עוברים את הקו הירוק.
שכונה ט' – מכילה בניינים ואף שיכונים.
שכונה י"א (עין חמד).
מבשרת ירושלים – שכונה ותיקה וגדולה, גובלת בשכונה ט' ובשכונה ג'.
מוצא הקטנה.
מעוז ציון א' – בנייתה החלה בתחילת שנות ה-50, השכונה נועדה לשמש במקור כמעברה לעולים מכורדיסטן ועיראק ובהמשך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר, כיום (2016) מאופיינת השכונה בתהליכי התחדשות כאשר לצד מבנים קטנים חד-קומתיים משנות ה-50, נבנים בשכונה קוטג'ים חד ודו-משפחתיים.
מעוז ציון ב' – בניית השכונה החלה באמצע שנות ה-50 בצמוד לבניית שכונת מעוז ציון א'.
נוף הרים – שכונה יוקרתית שבנויה מרחוב אחד ודומה באופייה לשכונות ד'-ו'.
שכונת קרן היסוד – בשכונה יש דירות וקוטג'ים מדורגים.
שכונה י'  – עתידה להיבנות בשנים הקרובות על ידי חברת נצבא.
פרויקט עין חמד – בשנת 1994 נבנו שבעה קוטג'ים בגבעה ממערב למעוז ציון בניגוד לתוכנית המתאר הארצית המייעדת את האזור לנופש בלבד. לאחר הליכים משפטיים סבוכים שהסתיימו בפברואר 2003 חייב בית המשפט העליון את המשפחות שגרו במקום להתפנות ונכון ל-2010 עומדים הקוטג'ים נטושים. בגבעה זו נמצא גם מבנה ישן משנות השלושים של המאה העשרים, ששימש אז כתחנת נוטרים, ונקרא "נחלת יצחק" על שם בעליו יצחק פלר. בשנת 1936 שימש המבנה כנקודת אימון של יחידת הנודדת של ההגנה, ובשנים 1937–1938 הוא שימש את "פלוגת הכביש" של האצ"ל באבטחת הדרך לירושלים, וב-1948 יצאו ממנו כוחות ההגנה שכבשו את הקסטל. בשנות השישים שכנה במבנה ישיבת "קריית החינוך" עד שעברה למשכנה במבשרת ציון.
מרכז הקליטה – בין הרחובות הראל ויסמין. המרכז המשתייך לסוכנות היהודית הוקם בשנות ה-70 והיה בשימוש, כמקום מגורים, עד שלהי העשור השני של המאה ה-21. בתחילה הוא אוכלס על ידי עולים מארצות המערב, בעיקר אנגליה וארצות הברית, ומאז שהו בו עולים חדשים מארצות שונות. כשהחלה העלייה מאתיופיה הועברו אליו עולים חדשים מעלייה זו, וכך, שימש כמרכז הקליטה הגדול בישראל והיחיד במרכז הארץ עבור עולי אתיופיה. המתחם משתרע על פני חמישים דונם שעליהם פרושים 344 דירות צמודות קרקע המאוכלסות בעולים חדשים ומבנים צבוריים כמו בית כנסת, מועדון נוער וספרייה. ילדי העולים ששכנו במקום למדו בגנים ובבתי ספר ברחבי ירושלים והסביבה ואילו בני הנוער למדו בחלקם בפנימיות.
מצפה מבשרת/הרים -  שכונה חדשה וייחודית, בין מבשרת לבין קיבוץ צובה, מוקפת בכרמים וחורש, המכילה מתחם הייטק חדשני, מסחר, גנים, בי"ס, מתנ"ס, פארקים ושבילים.

שכונות ומתחמים במועצה המקומית

בתי ספר ממלכתיים: בית ספר השלום, בית ספר "הדרור תל"י", בית ספר מולדת מופ"ת
בית ספר ממלכתי-דתי "חמדת השקד" ו״צלילי נעם״ (לשעבר ״אורות״).
חטיבת ביניים "היובל".
בתי ספר תיכוניים – תיכון הראל, ו"קול מבשר" (ישיבה תיכונית).
בית מדרש מר"ץ- כולל לאברכים הניגשים למבחני הסמכה לרבנות.

חינוך

תחום התרבות במבשרת נסמך בעיקר על ירושלים שכן למבשרת אין מרכז תיאטראות, קולנוע ובידור גדול אשר יכול לשרת את כל תושבי היישוב, אך המועצה המקומית פתחה מספר מוסדות שנועדו לכך שתושבי מבשרת יוכלו לפתח את תרבותם ביישוב ולא בירושלים והיא מקיימת פעילות תרבותית ענפה בתחומי האמנות השונים: מוזיקה, קולנוע (הקרנת סרטים), הצגות ילדים, ספרות, פעילויות בתחום האמנות הפלסטית וכו':

במבשרת ציון יש שני מתנ"סים, מתנ"ס מבשרת ומתנ"ס מרכז פיס קהילתי.
"מרכז תרבות וקהילה מעוז ציון" בשכונת מעוז ציון.
ספרייה ציבורית ע"ש פמלה וסטנלי צ'ייס המופעלת על ידי המועצה המקומית של מבשרת ציון. הספרייה כוללת ספריית השאלה ובה ספרי קריאה לילדים, נוער ומבוגרים. בנוסף לעברית, ניתן למצוא ספרים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, יידיש ועוד. כמו כן, ישנה גם ספריית עיון ובה אנציקלופדיות, מגזינים, כתבי עת וספרי עיון שונים.
היכל תרבות גדול ביישוב (ליד תיכון הראל), שבו יש גם "מרכז צעירים" ואולם תיאטרון.
גלריית אמנות פלסטית המקיימת קורסים מגוונים בתחום, הרצאות אמן, שיח-גלריה, הצגת כ-5–6 תערוכות שנתיות בתחום הגלריה, תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים מוכרים עכשוויים, בחלקם של אמני מבשרת ציון.
קונסרבטוריון למוזיקה (מוזיקון) בניהולו של ברק יבין.
בית חב"ד בשליחות הרב מנחם מנדל שניאורסון שהוקם על-ידי הרב אברהם יצחק וחנה רבינוביץ. במקום יש בית כנסת פעיל וספריה לילדים ומבוגרים.
מספר תנועות נוער ביניהם הסיירות, שבט הצופים יונתן על שמו של יונתן נתניהו, שלושה סניפים של תנועת בני עקיבא, קן של תנועת הנוער העובד והלומד, סניף של נוער תל"ם, וסניף של תנועת עזרא.
קאנטרי קלאב בגודל 9,000 מ"ר.
אירועי שבתרבות, המארחים דמויות מפתח בחברה הישראלית, כמו חברי כנסת שרים אומנים יוצרים ודיפלומטים.
פורום "הורים מובילים קהילה, מבשרת" שהוקם על ידי קבוצת אימהות צעירות ששמו להן למטרה לקדם ביישוב פעילויות תרבות ופנאי טובות ואיכותיות למשפחות הצעירות ביישוב – ללא תשלום – בהתבסס על תושבים מתנדבים ושיתוף פעולה עם מוסדות היישוב.
אמפי-פארק חדש, המכיל כ-5000 צופים – בו מופיעים מופעי תרבות וקונצרטים.

תרבות

קבוצת הכדורגל של המועצה, הפועל מבשרת ציון התאחדה עם זו של אבו גוש ונקראה הפועל מבשרת/אבו גוש. ב-2007 הקבוצה התאחדה עם הפועל קטמון ירושלים, איחוד שהחזיק רק שנה אחת בסופה הקבוצה התפרקה לרכיביה המקוריים. היום הקבוצה היא הקבוצה הראשונה שמייצגת גם יישוב ערבי וגם יישוב יהודי. נכון לעונת 2013/2014 הקבוצה משחקת בליגה ב' מרכז-דרום.

ספורט

קניון הראל ממוקם בכניסה למבשרת ציון (סמוך למחלף הראל). הקניון משרת את תושבי מבשרת ציון, ויישובי הסביבה. כמו כן, הוא משמש כקניון דרכים לנוסעים על כביש 1, ופועלים בו כ-80 עסקים, והוא הקניון הגדול ביותר בפרוזדור ירושלים.
כיום במבשרת יש אזור תעשייה אחד קטן ועוד אזור תעשייה ברחוב החוצבים.
מבשרת ציון ממוקמת בסמוך לכביש 1 המחבר את ירושלים עם תל אביב.
מבשרת מחוברת לירושלים דרך 3 כיונים: מרכז: דרך כביש 1, ישירות לבנייני האומה ותחנת הרכבת יצחק נבון. צפון: בשנת 2007 נפתח כביש 9 הירושלמי מאפשר נסיעה ישירה לשכונות הצפוניות של ירושלים ולים המלח ללא מעבר בכניסה הצפופה של העיר. דרום: דרך כביש 395 לעין כרם והשכונות הדרומיות.
על פי התכנון, בעתיד מבשרת ציון תחובר עם עין חמד בכביש ישיר משדרות החוצבים למחלף עין חמד.
מבחינת תחבורה ציבורית ביישוב חל מהפך בשנים האחרונות (2008) עקב יוזמות של התושבים. בין השינויים החשובים היו הרחבת שירותי קווי אגד היוצאים מירושלים והעוברים דרך מחלף הראל שבכניסה ליישוב. המהפך הושלם בדצמבר 2012 לאחר שהתחבורה ביישוב הועברה לידי אגד תעבורה.
בשנת 2013 פורסם שמקודמת תוכנית על ידי מינהל מקרקעי ישראל והמועצה המקומית לבנות מרכז עסקים גדול בשטח שנותר לאחר פירוק גשר הראל. התוכנית מציעה ליצור 4 קומות חניה תת-קרקעיות ליצירת חניון חנה וסע של כ-1,000 מקומות חניה ציבוריים וכ-500 מקומות חניה לשטחי המסחר שייבנו מעל הקרקע, וכן חניון אוטובוסים. מעל הקרקע מתוכננת בנייה של כ-6000 מ"ר של מבני מסחר ו-14,000 מ"ר של משרדים, בצידו המערבי של השטח. מעברו המזרחי של המתחם, מתוכנן הקמת מגורים של כ־200 יחידות דיור הצופות לכיוון ירושלים מעל כביש מס' 1 המחודש. מבחינה אורבנית התוכנית אמורה ליצור רצף טריטוריאלי בין שני חלקי היישוב, מבשרת ומעוז ציון. ועדת התשתיות הלאומיות אישרה את הפרויקט באוגוסט 2015.
בנוסף לקניון הראל, הוקם "קניון מבשרת" בבעלותם של רמי לוי ועו"ד עדי סודאי. הוא נפתח לקהל הרחב בספטמבר 2016.

כלכלה ותחבורה

בפורים בשנת 2014 התקיימה העדלאידע לאחר הפסקה של 9 שנים.
בסופו של החופש הגדול ועם תחילת שנת הלימודים מתקשט היישוב בצבע מסוים (ע"פ הגדוד הבוגר של שבט הצופים).
בשנת 2016 התקיים לראשונה "פסטיבל הקובה". הקובה הוא מאכל המזוהה עם העולים מעיראק וכורדיסטן שרבים ממנה תושבים ביישוב. בנוסף בפסטיבל מופיעים זמרים פופולריים ושפים מפורסמים.

מסורות

גרמניה סנט אוגוסטין, גרמניה (מ־2001)
ארצות הברית קאלאבאסאס, קליפורניה, ארצות הברית
צרפת פלאן דה קוייק, צרפת

ערים תאומות

גלריית תמונות

"אנחנו הנשים מהקסטל" – מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
"עלי לך מבשרת" – מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון, 2016 (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של המועצה המקומית מבשרת ציון
 פרופיל מבשרת ציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סשלומי רוזנפלד, פרקי היסטוריה מהספר "עלי לך מבשרת", הוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון, 2016
 70 שנות היסטוריה של מבשרת ציון - הרצאה אינטראקטיבית, סרטון  באתר יוטיוב
 מבשרת ציון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן היא מועצה מקומית בעלת צביון פרוורי-עירוני השוכנת על רכס בהרי ירושלים, ממערב לירושלים.
המועצה ממוקמת משני צידיו של כביש 1, כ-6 קילומטרים מערבית לכניסה לירושלים. גובהה נע בין 640 מטרים (שכונה ח') ל-810 מטרים (שכונה ה') מעל פני הים.
מבנה המועצה הנוכחי נוצר מאיחוד היישובים מבשרת-ירושלים, מעוז-ציון א' ומעוז-ציון ב' למסגרת מוניציפלית אחת, שקיבלה את השם "מבשרת ציון". שטח השיפוט של המועצה הוא כ-6,410 דונמים וכולל כ-6,000 יחידות דיור ב-15 שכונות. במרכז מבשרת ציון מתנשא הר מעוז, שגובהו הוא 799 מ', ובו נמצא "גן לאומי הקסטל".
מבשרת ציון היא המועצה המקומית הרביעית מבחינת גודל האוכלוסייה בישראל (לאחר פרדס חנה-כרכור, גדרה וערערה), היישוב הגדול ביותר בפרוזדור ירושלים והיישוב השלישי באוכלוסייתו במחוז ירושלים.
מבשרת ציון ממוקמת בהרי יהודה, אזור הררי ומיוער, מוקפת בשמורות טבע ושבילים: שביל ישראל, נחל חלילים, נחל שורק, אגם בית זית, עין צובה-בלמונט, הר חרת, הר איתן, עמק הארזים, מצודת הקסטל, סטף ועין חמד.
ראש המועצה המכהן מנובמבר 2013 הוא יורם שמעון. 
החל מינואר 2017 כיהן ראובן בן שחר כמנכ"ל המועצה למשך מספר חודשים, והחל מדצמבר 2017 ועד היום, מנכ"ל המועצה הוא תמיר פרץ.

פיטר פן וונדי | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

פיטר פן וונדי

נתניה

היכל התרבות נתניה

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024 | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024

רינת גבאי

Rinat Gabay

לירון אופיר

Liron Ofir

הראל מויאל

Harel Moyal

הצגת ילדים לחנוכה: "גבורת המכבים" | היכל התרבות ספי ריבלין | Tickchak LIVE

הצגת ילדים לחנוכה: "גבורת המכבים"

היכל התרבות ספי ריבלין

עומר דרור

Omer Dror

חנה לסלאו

Hana Laslo

מיכל הקטנה

Little Michal

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024 | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024

דניאל כהן

Daniel Cohen

דניאל כהן במופע סטנדאפ | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

דניאל כהן במופע סטנדאפ

הוקוס פוקוס-מופע חנוכה | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס-מופע חנוכה

Events Automations

Classic Event | Tickchak LIVE

63415

Classic Event

אירועי בשמונה הם סדרת אירועים שמארגן עיתון "בשמונה", עיתון שבועי המיועד למגזר הדתי-לאומי בישראל. האירועים מתקיימים במקומות שונים ברחבי הארץ וכוללים פעילויות מגוונות המותאמות לקהל היעד של העיתון. האירועים כוללים כנסים, מופעים, ירידים ופעילויות חינוכיות ותרבותיות.

האירועים מהווים הזדמנות לקהילת המגזר הדתי-לאומי להתכנס, להתחבר ולהיחשף לתכנים אקטואליים, תרבותיים וחינוכיים. באירועים משתתפים אנשי ציבור, רבנים, אנשי אקדמיה, אמנים ואנשי רוח, אשר חולקים את הידע והניסיון שלהם עם הקהל.

בין האירועים הבולטים ניתן למצוא כנסים בתחומי חינוך, תורה, חברה וכלכלה, מופעי מוזיקה ותרבות המותאמים לערכי המגזר, וירידים שבהם מוצגים מוצרים ושירותים המיועדים לציבור הדתי-לאומי.

בשמונה דואג ליצור אירועים איכותיים ומגוונים, המעניקים חוויה מעשירה ומהנה לכל המשתתפים.

אירועי בשמונה שינוי | Tickchak LIVE

66506

אירועי בשמונה שינוי

שדרות הבעשט שינויי

אירוע שחלף | Tickchak LIVE

69801

אירוע שחלף

<p>דף מרכז בדיקה עודכן</p>

דף מרכז בדיקה עודכן 2

מחוז צפון

מחוז חיפה

Rheinland Pfalz

יהודה ושומרון

אושר כהן

Osher Cohen

עומר אדם

Omer Adam

פאר טסי

Peer Tasi

אודיה

Odeya

נקסט

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

אילת

מודיעין מכבים רעות

חיפה

פתח תקווה

אשדוד

ערב נשי מרומם
עם הזמרת מישל אלבז
במופע השראה מרגש
ותוכנית יחודית לסיום ספר התניא

ערב נשי מרומם | מישל אלבז | מרכז אור מנחם | Tickchak LIVE

ערב נשי מרומם

מרכז אור מנחם

✨ **מופע האורות בגאולה – חוויית חנוכה בלתי נשכחת!** ✨ של תפארת!

בחג החנוכה הקרוב, נחגוג יחד את מופע האורות המיוחד שיתקיים בבנייני האומה בירושלים! 🎉

לראשונה בתפארת, 3,000 נשים יאירו את אור הנשמה במופע קצבי, מרגש ועוצמתי שיחמם את הלבבות ! מיצגי תאורה מהפנטים ובמה סוחפת מלאה חשמל ואור ❤️

🌟 **מה מחכה לכן?**
- מופע עוצמתי מלא באור ושמחה
- מיטב הזמרות יעלו על הבמה ויביאו את השירים הכי אהובים
- חוויה שתיגע בלב ותמלא אתכן בשמחת חג

🗓 **תאריך:** [26.12.2024]
🕛 **שעות:** [21:00]

אל תפספסו את ההזדמנות להיות חלק מהחוויה הקסומה הזו! בואו נאיר יחד את החג באור מיוחד ונחגוג את רוח החנוכה!

🎟 כרטיסים זמינים כאן באתר
חנוכה שמח ומלא אור לכולן! 🕯️

---




מאירות בגאולה @ חנוכה - תפארת  - ירושלים | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

מאירות בגאולה @ חנוכה - תפארת  - ירושלים

בנייני האומה ירושלים

שירת המונים לנשים מבית הישבישיר

בת קול 3 - שירת המונים לנשים | אסתר כליפא | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

בת קול 3 - שירת המונים לנשים

ערב נשים של מוזיקה, צחוק ואמונה

אור יקרות אשקלון | ציפורה איבגי | אשקלון, יעקב גרופר 15 | Tickchak LIVE

אור יקרות אשקלון

אשקלון, יעקב גרופר 15

נשות נתניה נאספות בהמוניהן להדליק את האור שבלב


צלילים של אור הגאולה נתניה | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

צלילים של אור הגאולה נתניה

ערב מרומם לכבוד חנוכה עם הרבנית בזק וספיר גזבר

להאיר את הלב - הרבנית בזק וספיר גזבר | בית אל, אולם פסיפס | Tickchak LIVE

להאיר את הלב - הרבנית בזק וספיר גזבר

בית אל, אולם פסיפס

אתי אנקרי - אור חדש | מופע לנשים | מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל | Tickchak LIVE

אתי אנקרי - אור חדש | מופע לנשים

מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024 | מעלה אדומים-היכל התרבות | Tickchak LIVE

מעלה אדומים-היכל התרבות

תיאטרון "עולם הפנים" מציג את המופע המפורסם "ליצנים לבנים"!
אל תחמיצו את ההזדמנות לקבל הרבה רגשות כצופה וכאמן!
"ליצנים לבנים" הם התושבים האמיתיים והמדהימים ביותר של עולם הפנטזיה. יחד איתם תוכלו לטוס לחלל בקלות, לקפוץ בעננים, לרקוד בקרנבל קסום, לצאת למסע ימי ואפילו לבקר בקרקס! אפקטים מיוחדים ייחודיים יעניקו לצופים רגשות חיים והרבה רשמים בלתי נשכחים.
ההצגה "ליצנים לבנים" היא בין 5 התוכניות הטובות בעולם, הודות להומור המודרני והקלאסי שלה, היא כובשת את לב הצופים בכל הגילאים ונוצרת במיטב המסורת של הליצנות התיאטרלית.
המופע מובן לכל עמי העולם, כי האמנים מנגנים - ללא מילים.
במהלך ההופעה האולם מתמלא באווירת אחדות - צחוק, מחיאות כפיים בלתי פוסקות, צרחות נלהבות של ילדים ומבוגרים - כי "ליצנים לבנים" הוא מופע שבו מבוגרים הופכים לילדים!
תנו לעצמכם ולילדיכם חופשה נטולת דאגות וחג אמיתי!
והכינו את המצלמות שלכם, כי אחרי כל הצגה תוכלו להצטלם עם אמני תיאטרון מירליט - הליצנים הלבנים האמיתיים.
מחכים לכם חברים יקרים בעולם הקסם המדהים!

הוקוס פוקוס-מופע חנוכה

אירועים נוספים בהיכל התרבות נתניה

אירועים נוספים בנתניה