Name: קרולינה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-15T13:30:00+02:00Z
Location: מועדון הגריי מודיעין

תל אביב

ראשון לציון

הרצליה

נתניה

מודיעין מכבים רעות

נס ציונה

בת ים

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

מחוז מרכז

חולון

תיאטרון חולון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Central District

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



עידן רייכל

Idan Raichel

עידן רייכל והפילהרמונית הישראלית | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

עידן רייכל והפילהרמונית הישראלית

היכל התרבות תל אביב

עידן רייכל פסנתר שירים - הפקה אורחת בהיכל התרבות | היכל התרבות שדות נגב | Tickchak LIVE

עידן רייכל פסנתר שירים - הפקה אורחת בהיכל התרבות

מחוז דרום

היכל התרבות שדות נגב

הפרויקט של עידן רייכל | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

הפרויקט של עידן רייכל

מחוז חיפה

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

הפרויקט של עידן רייכל | בריכת הסולטן | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

בריכת הסולטן

הפרוייקט של עידן רייכל | אמפי פארק באר שבע | Tickchak LIVE

הפרוייקט של עידן רייכל

Be'er Sheva

אמפי פארק באר שבע

הפרויקט של עידן רייכל | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

שורה ראשונה

עידן רייכל נולד בכפר סבא, בנם של רחל (רוחל'ה) ויואב רייכל, ולמד בבית הספר היסודי על שם גולדה מאיר. בגיל תשע התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ולשמוע בעקביות מוזיקה צוענית וטנגו. בנעוריו למד ג'אז ונגינה בקלידים. לאחר סיום לימודים במגמת המוזיקה של תיכון כצנלסון בכפר סבא, שירת רייכל בצבא בלהקת רוק צבאית, שביצעה גרסאות כיסוי ללהיטי פופ ישראלים ואירופיים. לאחר שירותו הצבאי, שימש רייכל כיועץ בפנימייה לעולים חדשים ולילדים שחוו קשיי הסתגלות, שרוב ילדיה היו ממוצא אתיופי. בעקבות זאת, התחיל רייכל להתקרב למוזיקה אתיופית עממית ומוזיקת פופ והחל לפקוד מועדונים וברים של בני העדה האתיופית בתל אביב.

ביוגרפיה

פעילותו המוזיקלית המקצועית של רייכל החלה כנגן פסנתר ואקורדיון לאמנים כמו עברי לידר, ריקי גל וערן צור. בין האלבומים הראשונים שבהם השתתף כנגן קלידים או פסנתר היו "תכלית בתחתית" של ערן צור ו"בעדינות" של איגי וקסמן שיצאו בשנת 2000 ו"האנשים החדשים" של עברי לידר שיצא ב-2001.

ערך מורחב – הפרויקט של עידן רייכלבשאיפה להתפתח מנגינה להפקה מוזיקלית, החליט רייכל ליצור תיק עבודות המעיד על יכולותיו. לשם כך הקליט בבית הוריו כשלושים זמרים שונים, רובם בני העדה האתיופית. בין היתר ניסה לעניין את יהודה עדר, אז מנהל המחלקה הישראלית בחברת התקליטים הד ארצי. לדברי עדר הוא השיב לו "את המשפט הכי גרוע שאתה יכול להגיד: 'לא שמעתי ואני לא אוהב'", משום שבאותה תקופה סיים לעבוד עם שלמה ארצי על שני תקליטים ו"לא יכ[ו]לתי לשמוע יותר שירים". לעומת זאת, כשהציג רייכל את השירים לפני חברת הליקון התלהבו אנשיה מן התוצאה, והחליטו להפיץ את האלבום כמו שהוא. בדצמבר 2002 יצא האלבום "הפרויקט של עידן רייכל" בהוצאת הליקון. את רוב שיריו כתב והלחין רייכל, שגם עיבד את רובם יחד עם המתופף גלעד שמואלי. הסינגלים שיצאו מהאלבום, "בואי", "מדברים בשקט", "אם תלך" ו"הנך יפה" זכו להצלחה גדולה, והגיעו לצמרת מצעדי הפזמונים. רייכל עצמו שר שני שירים באלבום, "הנך יפה" ו"שושנים עצובות". האלבום זכה להצלחה גדולה והיה הנמכר ביותר בישראל בשנת 2003. בעקבותיו זכה ההרכב בתואר "הרכב השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של רשת ג' ושל גלגלצ, ובשניהם זכה השיר "אם תלך" בתואר "שיר השנה". האלבום הגיע למעמד פלטינה מרובעת לאחר שמכר למעלה מ-150,000 עותקים.בינואר 2005 יצא האלבום השני של הפרויקט, "ממעמקים", בו כתב והלחין רייכל את רוב השירים, ואף שר שיר אחד באלבום, "ממעמקים", שזכה להצלחה רבה, כשהוכתר כ"שיר העשור" במצעד "פסקול העשור" של ערוץ 24. האלבום שיחזר את הצלחת קודמו, והגיע למעמד אלבום זהב תוך יומיים בלבד. מכירותיו הגיעו למעל 140,000 עותקים. מאלבום זה הצליחו פרט ל"ממעמקים" השירים "יש בי עוד כוח", "מילים יפות מאלה", "מכל האהבות" ו"שובי אל ביתי". בשנת 2006 הוציאה חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה אלבום אוסף בשם "The Idan Raichel Project" הכולל מבחר מתוך שני האלבומים הקודמים של הפרויקט.בספטמבר 2007 יצא לאקרנים הסרט "שחור על לבן", בבימויו של תומר הימן, המתעד את מסעו של הפרויקט של עידן רייכל באתיופיה. שיר הנושא של הסרט, "הביתה, הלוך חזור", יצא באותו חודש, בביצועה של כברה קסאי. בסרט עצמו, מבוצע השיר על ידי רייכל.ביוני 2008 יצא הסינגל "מנעי קולך מבכי", שנכתב עבור גלגלצ לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל. בנובמבר 2008 יצא האלבום השלישי של הפרויקט של עידן רייכל, "בין קירות ביתי". את האלבום הפיק רייכל במשותף עם גלעד שמואלי, מתופף הפרויקט. גם אלבום זה זכה להצלחה, והסינגלים שיצאו מתוכו, "חלומות של אחרים", "שאריות של החיים", "מי נהר" ו"רוב השעות" הצליחו במצעדי הפזמונים. האלבום כלל גם את השיר "מנעי קולך מבכי" כסינגל נפרד. רייכל שר כשלושה שירים באלבום, "חלומות של אחרים", "הכל עובר" ו"בין קירות ביתי". בהמשך הגיעו מכירותיו ליותר מ-100,000 עותקים. בשנת 2009 הופץ האלבום גם באירופה וארצות הברית באמצעות חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה, ובעקבות כך, הצליח האלבום להגיע למקום הרביעי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד.ביולי 2011 יצא אלבום האוסף השני של הפרויקט, "הביתה, הלוך חזור", המורכב משלושה תקליטורים. נכללו בו סינגלים חדשים, ביצועים לשירי ההרכב בהופעות חיות ושירים שהוקלטו קודם לכן ולא נכללו באף אחד מאלבומי הפרויקט. עבור האלבום הקליט רייכל את גרסתו לשיר "מחכה", שהלחין במקור עבור ריטה. בדצמבר 2012 הוקרן בערוץ 2 הסרט "הביתה, הלוך חזור", המתעד את טיסתו של ההרכב לניו יורק, כחלק מסיבוב הופעות.במרץ 2013 יצא אלבום האולפן החמישי של הפרויקט, "רבע לשש", אשר הופק על ידי רייכל וגלעד שמואלי במשותף. מהאלבום התפרסמו השירים "עכשיו קרוב", "בלילה" "Sabe Deus" ו"עד שאין יותר לאן". רייכל עצמו שר באלבום חמישה שירים, "יורד הערב" ו"Sabe Deus" (בדואט עם הזמרת אנה מורה), "עד שאין יותר לאן", "הרוח הזו" ו"עולם שלם". האלבום הגיע למקום התשיעי במצעד אלבומי העולם של בילבורד וזכה אף להצלחה רבה ברחבי העולם. ארבעה חודשים מיום יציאתו נאמדו מכירות האלבום בכ־80,000 עותקים. במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ, זכה השיר "בלילה" בתואר "שיר השנה".ב-10 ביוני 2014 יצא הסינגל "Petit Roi" של הפרויקט. בשנת 2020, כחמש שנים לאחר מכן, יצא הסינגל "איזה יום טוב", בהשתתפותה של נסרין קדרי.

בשנת 2003 היה רייכל חבר בלהקת "בוטן מתוק בקרקס". רייכל ניגן בקלידים והשתתף בעיבודי השירים באלבומה הראשון של הלהקה, "כל מה שנשאר". לאחר צאת האלבום עזבו את הלהקה רוב חבריה, ורייכל ביניהם. לאורך שנות פעילותו כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל" הלחין רייכל שירים אחדים גם לזמרים נוספים. הראשונה שהקליטה שיר בלחנו מחוץ למסגרת הפרויקט הייתה מאיה בוסקילה, שהקליטה בסוף שנת 2003 את השיר "יש בליבי כינור", שהלחין רייכל למילים של נורית בת-שחר צפריר. רייכל חש כי לחן השיר לא מתאים לאלבומיו, ולבקשתה של בוסקילה, העביר לה את השיר. השיר נבחר להיות הסינגל הראשון מאלבום הבכורה של בוסקילה, "סיפור מכור". שירים נוספים שהלחין רייכל לזמרים אחרים כוללים את "מוכרת לי מפעם" של דין דין אביב למילותיה של חמוטל בן זאב, "נהר של טעויות" שכתבה ושרה שרון קרלן, "מחכה" שכתבה ושרה ריטה ו"בסוף יום", שכתב והלחין לשירי מימון. כמו כן השתתף רייכל בעיבוד השיר "אם תבוא" באלבומה של נינט טייב "יחפה" ובקולות רקע באלבומו של מתי כספי, "נפש תאומה".
בשנת 2010 יצא רייכל לסיבוב הופעות משותף יחד עם זמרת הנשמה האמריקאית אינדיה ארי ברחבי העולם, על מנת לקדם את אלבומם המשותף, Open Door, שבסופו של דבר נגנז בשנת 2012. ב-10 בדצמבר 2010 הופיע רייכל ביחד עם ארי בטקס פרס נובל לשלום שנערך באוסלו. באותו החודש, יצא סינגל משותף לרייכל ואביב גפן, בשם "קוצים". בפברואר 2011 הוציאו רייכל וגפן עוד סינגל משותף, שנקרא "בובות". שני הסינגלים יועדו להיכלל באלבום משותף של השניים, אך פעילותם הרבה של השניים בתחומים אחרים הביאה להפסקת שיתוף הפעולה ביניהם. שני השירים נכללו באלבומו של גפן "פסיפס", שבו נכלל גם שיר של השניים שלא יצא כסינגל, "מסילת הרכבת".
בפברואר 2012 הוציא רייכל אלבום משותף עם הגיטריסט המאלי ויו פארקה טורה בשם "The Tel Aviv Session". רייכל וטורה פעלו יחד כצמד בשם "טורה-רייכל קולקטיב", כאשר רייכל הופקד על ההפקה המוזיקלית ונגינת הפסנתר ופארקה טורה על הגיטרה. באלבום אחד עשר שירים, רובם אינסטרומנטליים, בלחנים משותפים לרייכל ולטורה. באלבום ניגנו גם יוסי פיין בגיטרה בס וסולימאן קיין בכלי הקשה, לצד מספר נגנים אורחים בשירים אחדים. שניים מהשירים כללו גם שירה, ובאחד מהם התארחה הזמרת כברה קסאי. האלבום יצא בישראל על ידי הליקון ובארצות הברית על ידי קומבנצ'ה.
בשנת 2013, בעת ביקורו השלישי של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, נבחר רייכל להופיע בפניו בארוחה הנשיאותית שבמשכן הנשיא. ב-4 ביולי 2013 הזמינה הזמרת אלישיה קיז את רייכל להופיע עימה בהופעתה בישראל, יחד הם שרו את שירו "ממעמקים".בנובמבר 2014, במקביל לעבודתו עם הפרויקט, הוציא רייכל את האלבום השני עם המוזיקאי ממאלי ויו פארקה טורה, The Paris Session, אותו הקליטו השניים בפריז. בעקבות האלבום, יצאו השניים לסיבוב הופעות עולמי אשר כלל ארבעה עשר הופעות ברחבי ארצות הברית, ביניהן הופעה בניו יורק, וזכו לתשבחות וביקורות רבות, בהן סיקור בניו יורק טיימס.ב-12 באוקטובר 2015 הוציא רייכל את הסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו הראשון שלו, "מעגלים". ב-24 בנובמבר 2015 הוציא רייכל סינגל נוסף, "לפני שייגמר". ב-3 בדצמבר, הוציא אלבום תחת השם "היד החמה". לאור ההזמנות המוקדמות בישראל, האלבום הגיע למעמד אלבום זהב עוד בטרם יציאתו. בשנת 2016, יצא האלבום בארצות הברית על ידי חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה, ובעקבות כך, הגיע האלבום למקום השלישי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד. באפריל 2016, הגיע למעמד של אלבום פלטינה עבור מכירותיו בישראל. בעקבות יציאת אלבום הסולו, החל רייכל להופיע בישראל וברחבי העולם עם סיבוב ההופעות "רייכל - פסנתר - שירים", בה הוא מביא את השירים לקהל כפי שהם נכתבו בבית או באולפן, תוך כדי נגינה בפסנתר ושימוש בכלים נוספים בהם מנגן. במקביל, הוא ממשיך להופיע עם "הפרויקט של עידן רייכל". בנובמבר-דצמבר 2015 התארח פעמיים בתוכנית בית ספר למוסיקה. בפעם הראשונה השתתף בערב ספיישל, בו הוא נפגש עם חלק מהתלמידים ושר איתם. בפעם השנייה התארח כחלק מ"מסיבת חנוכה" וערב התרמה לעמותת פתחון לב.ב-14 בינואר 2017 הוציא רייכל את הסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו השני שלו, "גלגל מסתובב", שזכה לאהדה רבה בתחנות הרדיו, כשהצליח להגיע לצמרת המצעד השבועי של מדיה פורסט. במאי יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "אהבה כזו" שלביצוע שלו בחר רייכל את זהבה בן. בפברואר 2017, זמן מה לפני יציאתו של רייכל לסיבוב הופעות ברחבי אירופה וארצות הברית, התקיים במוזיאון תל אביב לאמנות ערב גאלה, במסגרת תערוכת הדגל של המוזיאון "בנוגע לאפריקה: אמנות עכשווית ואפרו-פוטוריזם". במהלך הערב הוענק לרייכל, אות הוקרה מיוחד על תרומתו ל"קירוב לבבות בין תרבויות באמצעות מוזיקה". במקביל, זכה סיבוב ההופעות "רייכל - פסנתר - שירים" להצלחה, תוך שעלה 150 פעם באירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה וכן בישראל, בה התקיימו גם שבעה עשר מופעים באמפי שוני. בספטמבר יצא האלבום "רייכל - פסנתר - שירים", המתעד את ההופעות מתוך סיבוב ההופעות שהתקיימו באמפי שוני.
באפריל 2017 יצא השיר "Po co" של הזמרת הפולנית קאיה  בו התארח רייכל. הסינגל הגיע למקום ה-3 במצעד השבועי של פולין וקיבל את תואר הזהב מאיגוד תעשיית ההקלטות הפולני. ביוני, הזמר היווני ניקוס ורטיס הוציא את השיר "Ερωτευμένος" ("מאוהב"), עם הלחן של עידן רייכל לשיר "שאריות של החיים". בפברואר 2018 הוציא את הסינגל "ואם תבואי אליי", שמהווה כשיר הנושא מתוך אלבום הסולו השני שלו. השיר זכה להצלחה רבה ונכנס אל צמרת מצעדי הפזמונים השבועיים. במאי, הוציא רייכל סינגל נוסף מתוך האלבום, "בראשית". השיר נכתב במהלך נסיעותיו של רייכל בעולם בהשראת המפגשים שלו עם אנשים מרחבי הודו ואפריקה. את השיר מלווה וידאו קליפ של אמנית החול אילנה יהב. באותה השנה, השתתף במופע פסטיגל, המבוסס ברובו על שיריו.ב-31 בינואר 2019 הוציא רייכל את אלבום הסולו השני שלו, "ואם תבואי אליי", שגרר ביקורות מעורבות. יציאתו לאור של האלבום לוותה בארבע הופעות שהתקיימו בהיכל מנורה מבטחים, ובסיבוב הופעות בינלאומי נרחב במהלך חודש מרץ 2019 באיטליה, הולנד, שווייץ, צרפת, אוסטריה וארצות הברית. באפריל 2019, לרגל יום העצמאות, יזמה תחנת הרדיו גלגלצ את הפקת השיר "שבט אחים ואחיות" בו השתתפו אמנים ישראלים בולטים רבים. השיר, שהולחן על ידי רייכל למילותיו של דורון מדלי, זכה לפופולריות רבה, הושמע רבות בתחנות הרדיו והיה פופולרי במסיבות סיום בבתי הספר היסודיים בישראל. במאי הוציא את הסינגל "עכשיו נשארנו שנינו", שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו. באוקטובר הוציא את הסינגל "כתוב מלמעלה", שהגיע למקום הראשון במצעדים השבועיים של מדיה פורסט וגלגלצ. בדצמבר הוציא את הסינגל "אם רק תסכימי", בהשתתפותו של יהורם גאון, שיצא לרגל יום הולדתו ה-80 של גאון.במרץ 2020 נבחר השיר "Feker Libi" בביצוע עדן אלנה, אשר כתב והלחין רייכל יחד עם דורון מדלי, לייצג את ישראל באירוויזיון 2020, שהיה אמור להיערך ברוטרדם, הולנד. בשל מחלת נגיף קורונה 2019, בוטל האירוויזיון בשנה זו, וכלל הזמרים המייצגים נבחרו אוטומטית לייצג בשנה שלאחר מכן 2021 את מדינתם, אך השיר שנבחר ל-2020 לא יכול היה להשתתף בתחרות ב-2021. עוד באותו החודש, עקב ביטול התחרות, הוציא גרסת כיסוי לשיר שהוקלטה בדירתו במהלך סגר בעקבות הנגיף.ביולי 2020, הוציא את השיר "למה ככה עצובה", ביחד עם סתיו בגר, שהגיע למקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט. בהמשך, הוציא רייכל שלושה שירים שכתב והלחין יחד עם הפזמונאי אבי אוחיון, והם: "מכל הכוכבים בלילה" בביצועו של אייל גולן, שיצא באוקטובר 2020, "מתגעגעת אותך" בביצועה של הזמרת עדן בן זקן, שיצא בינואר 2021, ואת "ככה מיום ליום" בביצועו של רייכל עצמו שיצא במאי.
בחודש מאי התקיימה הצגת הגאלה להצגה המוזיקלית "חלומות של אחרים", בה שובצו קטעים מתוך שיריו הרבים של עידן רייכל כחלק מהעלילה העוסקת בהגשמת חלומות, דימוי עצמי הצלחה וכישלון. ההצגה הופקה על ידי" תיאטרון השעה הישראלי לילדים ונוער.
ביולי 2021 יצא לאור הסינגל - שושנה דמארי ועידן רייכל "ספרי תמה תמימה". זמן קצר לפני מותה (ב-2006) הקליטה דמארי עם רייכל את השיר התימני "ספרי תמה תמימה", אותו ביצעה בתחילת דרכה. ההקלטה לא ראתה אור מעולם. לכבוד הסרט "המלכה שושנה" ליוותה התזמורת הסימפונית ירושלים את ההקלטה, וזו נכללת בסרט ויצאה בליווי קליפ.
לרגל פסטיבל המחול כרמיאל ה-34 שהתקיים בסוף יולי 2021 הוציא הפסטיבל גרסה מיוחדת בביצועו של רייכל לשיר "מעגלים". רייכל נבחר להשתתף כאורח הכבוד במופע הנעילה של הפסטיבל שנקרא "מעגלים".
ביולי 2021 יצא גם הסינגל של דולי ופן עם עידן רייכל "להאמין".
ב-22 באוגוסט 2021 הוציא את אלבום ההופעה The Idan Raichel Symphonic Project (Live In Buenos Aires), בשיתוף התזמורת הסימפונית בארגנטינה.בנובמבר 2021 הוציא רייכל את הסינגל "אבן על אבן" (רגע של אושר)אשר זכה גם לביצוע אקוסטי ולרמיקס.
את שנת 2022 פתח רייכל עם הקלטה חדשה לשיר "מכל הכוכבים בלילה" בביצועו ובמרץ יצא הסינגל "כמה שרחוק" של הפרויקט עם יונתן אברהם, אשר זכה בשיר של רייכל בתוכנית "הכוכבים של צה"ל" ששודרה בערב ביום העצמאות 2021.
באפריל הופיע רייכל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשלושה מופעים מיוחדים שהתקיימו בהיכל התרבות בתל אביב.
בערב יום העצמאות השנה הופק ושודר בפעם השנייה הפורמט ״הכוכבים של צה״ל״ שיצר רייכל עם שידורי ״קשת 12״ ובו התארחו גם הפעם חיילים וחיילות קרביים שהפכו לערב אחד לזמרים.
בתחילת מאי יצא לאור יצא שיתוף פעולה של הפרויקט של עידן רייכל עם מרגלית צנעני עם השיר "על הספסל שבשכונה".
במקביל החל רייכל בחזרות לקראת מופע חדש של הפרויקט אשר הופעת הבכורה שלו התקיימה ב-Live Festival ב-31/5/2022. הפסטיבל, פרי חזונו של רייכל, מתקיים זו הפעם החמישית במשך שמונה ימים רצופים באמפי LIVE פארק ראשון ומשלב מוזיקה, קולינריה ואמנות.
בפברואר 2023 פורסם שירהּ של אופק נחמן "ציפור בלי שמיים", שאותו כתב והלחין רייכל בשיתוף אבי אוחיון.

עבודה במקביל לפרויקט

קריירה

המוזיקה של רייכל היא בעיקר בסגנון מוזיקת עולם, אך היא משלבת בתוכה גם מוזיקה אתיופית, רוק, פופ ופולק. לעיתים, נוהג רייכל לשלב בשיריו קטעים מהתנ"ך, כדוגמת "הנך יפה", שמילותיו מבוססות על פרק ג' בספר שיר השירים. בריאיון ל-ynet, סיפר רייכל כי התנ"ך בשבילו הוא "מקור השראה רציני ליצירה". רוב שיריו הם בשפה העברית, אך משלבים בתוכם גם שפות זרות, בהן אמהרית, ערבית וספרדית. הפרויקט של עידן רייכל, המורכב מזמרים ישראלים יוצאי אתיופיה רבים, ידוע בהשפעתו הרבה על המוזיקה האתיופית בישראל ובעולם.

סגנון מוזיקלי

רבים ממבקרי המוזיקה התרשמו מאוד מסגנונו המוזיקלי של רייכל. מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי כתב ביקורת על סיבוב ההופעות של רייכל, "ממעמקים", ושיבח את סגנונו המוזיקלי של רייכל באומרו: "החוכמה והתחכום שלו מתמצים באיך להגיע אל מועדון הדאנס הקוסמופוליטי, ואז לחזור לפינת הליריות הישראלית בשני שירים חפים מאתניות". גם אסף נבו ממאקו שיבח את סגנונו המוזיקלי, באומרו כי: "המוזיקה של רייכל היא לא רק בעד חופש מחשבתי, מעוף יצירתי ופלורליזם של שפות, סאונדים ומקצבים, היא אומרת שהישראלי שווה לאפריקני, שווה לקולומביאני, שווה לגרמני, שווה לערבי". שרת התרבות והספורט מירי רגב שיבחה אף היא את המוזיקה של רייכל, באומרה: "יצירתך המוזיקלית היא מעיין מים חיים של אהבת ישראל, של אחווה ושל לכידות בעם שלנו".בשנת 2018, השיר "ואם תבואי אליי" עורר סערה בשל תוכנו המיני, תוך שנמתחה ביקורת על שימוש בשיר כצלצול של בית ספר. בתגובה, משרד החינוך שלל את האפשרות לשימוש בשיר כצלצול.

תגובת המבקרים

בת זוגו של רייכל משנת 2009 היא דמאריס דויבל, שף קונדיטורית ילידת אוסטריה, אותה הכיר כשהופיע באוסטריה, ולהם שתי בנות ושני בנים.באפריל 2013, נפרד מתסרוקת הראסטות שהייתה מזוהה איתו במהלך הקריירה. בריאיון ל-"7 לילות" סיפר רייכל כי הורדת הראסטות התרחשה בעקבות דרישת דמאריס: "היא הטילה עליהן וטו. לקחה את מכונת התספורת והודיעה לי, 'זה קורה היום', לקח איזה 20 דקות לעבור על הכל".

עידן רייכל התבטא בכמה הזדמנויות כנגד אמנים שהשתמטו מהשרות הצבאי וטען כי אלה האנשים שיגרמו לקרע הכי גדול בחברה ובמדינה. רייכל יצא להגנתו של "קפטן ג'ורג'" שהואשם בהתעללות במוסטפא דיראני, מחוטפי רון ארד. בנוגע למחלוקת בנושא חופש ביטוי ומימון תרבות ממדינת ישראל, טען רייכל כי חופש הביטוי הוא רחב אך צידד בדעה כי מדינת ישראל יכולה לחייב להציב דגל באולמות תרבות ולבחור אלו תכנים וערכים לממן ואלו לא.בפוסט שפרסם בפייסבוק באפריל 2022 יצא רייכל נגד אובדן המשילות בנגב. הוא חשף כי פעמיים אילצו אותו נהגים בדואים לרדת לשולי הדרך כאשר היה בדרכו לאילת: ”תחושת חוסר האונים, כשאתה נתון לגחמות של פורעי חוק, היא איומה”, כתב וקרא ”להחזיר מיד את השליטה, החוק והסדר לכבישי הדרום”.

דעותיו

חיים אישיים

במשך הקריירה, קיבל רייכל פרסים ואותות מטעם ארגונים שונים בישראל וברחבי העולם. בשנת 2003 קיבל את פרס האקו"ם הראשון שלו, "אלבום השנה" עבור אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל הנושא את שמו של ההרכב. בשנת 2005 קיבל את אותו הפרס עבור אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים". באותו הטקס, קיבל שיר הנושא "ממעמקים" את פרס "שיר השנה". בשנת 2006 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה.בשנת 2009 זכה השיר "חלומות של אחרים" בפרס אקו"ם לשיר השנה. עוד באותה השנה, נבחר על ידי קוראי העיתון "מעריב", בגיליון ערב ראש השנה תשס"ט, לזמר העשור של ישראל. כמו כן, זכה הפרויקט של עידן רייכל בתואר "הרכב העשור" על ידי ערוץ 24. באותו אירוע, שנערך ב-15 באוקטובר 2009 בבריכת הסולטן שבירושלים, זכה שירו של רייכל, "ממעמקים", בתואר "שיר העשור".בשנת 2013 קיבל השיר "בלילה" של הפרויקט של עידן רייכל את פרס "שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. בשנת 2014 קיבל פרס אקו"ם נוסף למלחין השנה, עבור אלבומו הרביעי של הפרויקט, "רבע לשש". בספטמבר של אותה השנה, נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" להרכב השנה ב"מצעד השנתי של ישראל" שערך האתר מאקו. בנובמבר קיבל את פרס "נציג המוזיקה הישראלית בחו"ל", במסגרת פרסי המוזיקה של MTV ישראל.בשנת 2015 קיבל רייכל את אות יקיר ים המלח בידי דב ליטבינוף, ראש המועצה אזורית תמר בפסטיבל התמר ה-16, על תרומתו להאדרת ים המלח ברחבי העולם וקידום הצלתו. כבר בשנה שלאחר מכן, ב-2016, קיבל את אות "הגיבור האלמוני" על שם מרטין לותר קינג (יחד עם ענת סרגוסטי ופנינה תמנו-שטה) מידי בנו של לותר קינג, על פעילותו למען זכויות אדם, בדגש על פעילות למען עולי אתיופיה ולמען קירוב בין מגזרים בישראל.ביוני 2016 קיבל תואר עמית של כבוד ממוזיאון ישראל. התואר הוענק לרייכל בהוקרה על "תרומותיו הרבות לאומנויות הבמה בישראל ובעולם". ביולי קיבל אות הוקרה נוסף, על טיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות אומנות. מתוך נימוקי קבלת הפרס: "שיתופי הפעולה חובקי העולם שעידן יצר במהלך כל שנות הקריירה שלו, הפכו אותו לשגריר תרבותי למיליוני מעריצים למען עולם מלא תקווה, שבו שיתופי פעולה מוזיקליים מסירים מחיצות בין אנשים הבאים מרקעים שונים ותרבויות שונות".
בספטמבר 2019, בסיכומי העשור במוזיקה העברית בתחנת הרדיו "כאן גימל", נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" ל"הרכב העשור". בשנת 2020, זכה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות.במאי 2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד, מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

פרסים והוקרה

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של עידן רייכל

2015: היד החמה
2019: ואם תבואי אליי

אלבומי אולפן

2017: רייכל - פסנתר - שירים: הקלטות נבחרות מאמפי שוני
2021: The Idan Raichel Symphonic Project (Live In Buenos Aires)

אלבומי הופעה

אלבומי "הפרויקט של עידן רייכל"

2012: The Tel Aviv Session
2014: The Paris Session

אלבומי "טורה-רייכל קולקטיב"

אלבומי אולפן בשיתוף "בוטן מתוק בקרקס"

דיסקוגרפיה

2003: הפרויקט של עידן רייכל
2005: ממעמקים
2009: בין קירות ביתי
2011: מנגנים בשקט 2011 - המופע האקוסטי
2011: Open Door (עם אינדיה ארי)
2013: רבע לשש
2017: רייכל - פסנתר - שירים

סיבובי הופעות

הופעות

אתר האינטרנט הרשמי של עידן רייכל עידן רייכל, ברשת החברתית פייסבוק
 עידן רייכל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 עידן רייכל, ברשת החברתית אינסטגרם
 עידן רייכל, סרטונים בערוץ היוטיוב
 עידן רייכל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עידן רייכל, באתר שירונט
 עידן רייכל, באתר אייטונס  (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר ספוטיפיי
 עידן רייכל, באתר Last.fm (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר AllMusic (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 עידן רייכל, באתר Discogs (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Songkick (באנגלית)
עידן רייכל, באתר Tab4u
עידן רייכל, באתר Genius
עידן רייכל, דף שער בספרייה הלאומית
עידן רייכל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
 עידן רייכל, באתר בילבורד (באנגלית)
העמוד של עידן רייכל ב-MusicDB
מידע על עידן רייכל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
ערן סויסה, עידן רייכל: איש העשור במוזיקה. ראיון, nrg‏, 18 בספטמבר 2009
ירעם נתניהו, שליפות עם עידן רייכל, באתר nrg‏, 12 במאי 2009
עדי רובינשטיין, פרויקט חייו, ישראל היום, 18 במאי 2010
עינב שיף‏, הפרויקט של עידן רייכל: המוזיקאי שצחק אחרון, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2011
משה צ'יטיאת, סיקור מופע: הפרויקט של עידן רייכל, באתר מיוזיק ניוז,‏ 5 באוקטובר 2012, ארכיון האינטרנט
דנה ויס, ‏עידן רייכל: "אהיה אבא מעולה, אבל חרדתי", באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2013
  רז שכניק, פרויקט חיים, באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2017
 ניקי גולדשטיין, "קארפול קריוקי" עם עידן רייכל, ראיון  באתר יוטיוב, מאי 2017
רוני קובן, פגישה עם עידן רייכל, כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2017
  חן קוטס, שאריות של החיים, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2020
עידן רייכל באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

עידן רייכל (נולד ב-12 בספטמבר 1977) הוא מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, זמר-יוצר, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוכר בעיקר כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל", שחמשת אלבומיו הראשונים מכרו מעל לחצי מיליון עותקים. רייכל נחשב לאחד האמנים הבולטים והמצליחים בישראל ולאחד האמנים הישראלים המוכרים בעולם.רייכל החל את דרכו המוזיקלית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 כקלידן של אמנים שונים, בהם עברי לידר וריקי גל. בשאיפה להתפתח כמפיק מוזיקלי, החליט ליצור תיק עבודות המעיד על יכולותיו. לשם כך, הקליט בבית הוריו זמרים שונים והציג את השירים בפני חברת התקליטים הליקון, שהתלהבה מן התוצאה, והחליטה להפיץ את תיק העבודות כאלבום מוזיקה. בדצמבר 2002, יצא האלבום המלא, בשם "הפרויקט של עידן רייכל", שנחל הצלחה גדולה, וזכה למעמד פלטינה מרובעת. בינואר 2005 יצא אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים", שנחל הצלחה רבה אף הוא, וזכה יומיים לאחר צאתו בתואר אלבום זהב. חודשים ספורים לאחר מכן, הגיע לתואר פלטינה כפולה. האלבום השלישי, "בין קירות ביתי", יצא בשנת 2008, שזכה גם הוא להצלחה במכירות ובפלטינה כפולה. בשנת 2013 יצא אלבום האולפן הרביעי, "רבע לשש", שזכה בתואר פלטינה מרובעת.בשנת 2015, לאחר שנים של עבודה בפרויקט של עידן רייכל, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "היד החמה", שהגיע עוד לפני יציאתו למעמד של אלבום זהב, ובסופו של דבר, הגיע למעמד פלטינה. כמו כן הצליח להגיע למקום השלישי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד. אלבום הסולו השני של רייכל, "ואם תבואי אליי", יצא בשנת 2019.
רייכל זכה ב-5 פרסי אקו"ם. ב-2006 העניק לו משרד החינוך את פרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה. בשנת 2020 נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ב-2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן על תרומתו למוזיקה הישראלית.

לירן דנינו

Liran Danino

אודי כגן

Udi Kagan

בר צברי

Bar Tzabary

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

קרן פלס

Keren Peles

מירית גליצקי

Mirit Glitsky

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

גידי גוב

Gidi Gov

גידי גוב | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

זאפה הרצליה

פיטר רוט

Peter Roth

פיטר רוט - השירים, הסיפורים ומה שביניהם | אורחת מיוחדת: מזי כהן | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

פיטר רוט - השירים, הסיפורים ומה שביניהם | אורחת מיוחדת: מזי כהן

איתי אנגל

Itai Anghel

איתי אנגל | ישראל בין חמאס, איראן ואוקראינה | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

איתי אנגל | ישראל בין חמאס, איראן ואוקראינה

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

רביטל ויטלזון יעקבס | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

היכל אמנויות הבמה הרצליה

שימי תבורי

Shimi Tavori

שימי תבורי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

עמי ותמי בבית הממתקים - התיאטרון שלנו | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

עמי ותמי בבית הממתקים - התיאטרון שלנו

היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה

כנסיית השכל

Mind Church

כנסיית השכל | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

חזי דין

Hezi Dean

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024 | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024

אלון אולארצ'יק

Alon Oleartchik

אלון אולארצ'יק ותזמורת הג'אז הישראלית | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

אלון אולארצ'יק ותזמורת הג'אז הישראלית

מאור כהן

Maor Cohen

אור כהן

Or Cohen

המופע של מאור כהן | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

המופע של מאור כהן

קולולם

Koolulam

קולולם | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

קרן פלס - מופע אקוסטי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

קרן פלס - מופע אקוסטי

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

גיורא זינגר

Giora Zinger

גיורא זינגר | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

ערן זרחוביץ

Eran Zarhovich

ערן זרחוביץ | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

Herzliya

תאו מרכז תרבות הרצליה

אולם בית ספר בר אילן | רחוב בר אילן 14 הרצליה

חלק ממייסדיה של המושבה הרצליה נמנו עם אנשי "קהילת ציון", קבוצה ציונית מארצות הברית שרכשה אדמות עבור יהודים אמריקניים שתכננו לעלות לארץ. את האדמות רכש יהושע חנקין מהאפנדים של הכפרים אג'ליל (ג'ליל) ואל-חרם (סידנא עלי). בשנת 1924 עלתה למקום על גבעה שוממה, קבוצה של שבעה אנשים ובנתה את הצריף הראשון. כעבור 40 שנה הוקם באותו מקום (ברחוב ויצמן), גלעד לשבעת המייסדים של הרצליה. אל מייסדיה הצטרפה ב-1925 קבוצה נוספת, קבוצת חקלאים בני מושבות ותיקות, שנקראה "בני בנימין". הם בחרו להיבדל מאנשי המושבה ודרשו להקים שכונה נפרדת מהרצליה, היה להם ניסיון בחקלאות והמשקים שלהם שגשגו לעומת משקי המתיישבים האחרים. בקבוצה האמריקאית היה גם ש"ז לוין, לימים ראש המועצה המקומית הרצליה ואביו של יוסף נבו ראש העירייה הראשון.

בשנת 1926 תוארה הרצליה:

"הרצליה - מושבה חדשה זו הנמצאת מצפון לתל אביב. מעבר לירקון." "האדמה נקנתה על ידי 'קהילת ציון אמריקאית' בשנת 1924. לפי תוכנית החברה מתחלקת הרצליה ל-4 אזורים: א' - לרובע עירוני ב' - למעונות קיץ ובתי-רחצה ג' וד' - להתיישבות חקלאית. עבודת ההתיישבות התחילה באזור ד'. במשך השנה נבנו במושבה 101 בתים ו-35 רפתות.תוכנית המתאר הראשונה של העיר, תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. תוכניתו כללה ארבעה אזורים: אזור חוף הים, שיועד לבתי מלון; אזור ב', הרצליה פיתוח של ימינו, שיועד למגורים במתכונת של עיר גנים; רכס הכורכר, שיועד להיות אזור מסחרי עירוני; ואזור ד' החקלאי.

בכל שטחי הרצליה חיו בעשורים שלפני קום המדינה כ-4,100 כפריים ועוד כ-1,100 בדואים. היחסים בין השכנים הערביים לבין תושבי המושבה היהודיים היו ידידותיים מאוד. בארכיון "בית ראשונים" ניתן למצוא מסמכים המצביעים על היחסים החמים בין הנהגת המושבה לבין ההנהגה הערבית; ביניהם ניתן למצוא מכתב מהוועד המקומי של המושבה שנשלח למוכתר של ג'ליל המערבית חג' חסיין אלעסי, שבו הם מברכים אותו לרגל נישואי בנו ומביעים תקווה כי הידידות בין היישובים תימשך ותתחזק. קשרי החברות התבטאו גם בהזמנות חמות לאירועים ולשמחות. כך לדוגמה הזמין השייח' מחמד שקר אבו כישכ את תושבי הרצליה להשתתף בחתונת אחיו.

בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נקנה חלק ניכר מאדמות הכפרים הערביים על ידי קהילת ציון אמריקאית. על אדמות אלה הוקמו היישובים הרצליה, רשפון וכפר שמריהו. ואלה שמות עיקר הכפרים שהיו שכניה של הרצליה בשנים 1924–1948:

שבט ערב אל-קורעאן, שבט בדואי אשר שכן באוהלים על הדיונות מעט דרומית לתל מיכל. בשטחי הרצליה מנה השבט כ-150 נפש אשר עבדו בחלקם כפועלים שכירים בפרדסי כפר שייח' מואניס (בין הירקון לג'ליל) וחלקם עסק בהובלת זיפזיף ואבטיחים על-גבי גמלים. כמה בודדים מהם עסקו בדיג.
אל-עוואסאת, חמולה בדואית ששכנה באוהלים בין אבו כישכ לבין שובאקי, כיום שכונת "נווה עמל". השבט, אשר הונהג על ידי חאג' איברהים אל עוואסי, מנה כ-150 נפש.
ערב אבו גנדיל (ערב אל-חג'ג'וי) חמולה בדואית בת כ-80 נפשות ששכנה על שפת הבצה (ה"באסה") לרגלי רכס הכורכר.
ערב אל-עבאשה, שבט בדואי שמנה כ-100 נפשות אשר שכנו במאהל, צפונית מזרחית לכפר-שמריהו.
שובאקי, שבט בדואי אשר התגורר באזור שכונת "יד התשעה" ("שביב") של היום, השבט מנה כ-50 נפש.
אל-חרם (סידנא עלי), כפר שהתפתח בסמיכות למסגד סידנא-עלי, בסמוך לחוף הים. שכן צפונית מערבית להרצליה וגבל בכפר שמריהו. הכפר מנה כ-800 נפש והונהג על ידי המוכתר אל-כרים. רבים מבני הכפר עבדו בבניית המושבה הרצליה.
אבו כישכ, שבט בדואי ששטחו השתרע מצפון לירקון ועד מזרח רמת השרון והרצליה. בראש השבט עמד שייח' שאקר ולו שישה בנים שהנהיגו את השבט. חלקו של השבט אשר התגורר באזור הרצליה מנה כ-300 נפש. היחסים בין מתיישבי הרצליה לבין אנשי השבט היו ידידותיים על-פי רוב.
ג'ליל א-קבלייה וג'ליל א-שאמלייה, שני כפרים אשר שכנו דרומית-מערבית להרצליה.עם פרוץ מלחמת העצמאות, חששו תושבי הכפרים לחייהם על אף קשרי הידידות שהוזכרו בראש הפרק. לכן, לאחר כיבוש יפו נמלטו התושבים מהאזור, חלקם בהוראת ההנהגה הערבית (שעודדה את פינוי הנשים והילדים והישארות הגברים בגיל הלחימה), וחלקם בגלל התקפות ארגוני הפורשים (האצ"ל והלח"י). מי שנסו עברו בעיקר לטייבה ולכפר מוקיבלה, בכוונה לשוב לביתם עם תום המלחמה. חלקם הועברו למחנות פליטים מחוץ לקו הירוק. על פי עדויות של כמה מן המתיישבים הראשונים בהרצליה, התושבים היהודיים הגיעו לכפרים ושוחחו עם תושביהם לפני פרוץ המלחמה, הללו הודיעו כי היהודים מתחייבים לשמור על שלום של הכפרים וכי לא נשקפת סכנה לתושבים. מאמצי המתיישבים היהודיים להשאיר את תושבי הכפרים בבתיהם עלו בתוהו.
לאחר המלחמה נמנעה שיבת הערבים לכפרים, האדמות הוכרזו נכסי נפקדים, ומאוחר יותר סופחו ליישובי האזור - בעיקר הרצליה ורמת השרון.

שכניה הערבים של הרצליה בין השנים 1924–1948

בשנת 1948 מנתה הרצליה 5,300 תושבים. תוך שנתיים, עם גלי העלייה ההמונית, הוכפלה האוכלוסייה והגיעה לכ-12,000 תושבים. דרומית מערבית למושבה, מול אזור התעשייה של ימינו, שכן הכפר הערבי אג'ליל שננטש במלחמת העצמאות. שטח השיפוט של העיר הורחב עד חוף הים. במקום הכפר הוקמה "מעברת ג'ליל" שנקראה "גלילות", בה שוכנו עולים חדשים, בשנת 1954 צורפה גלילות לתחום הרצליה. סמוך לנוף-ים ליד מסגד סידנא עלי והכפר הערבי אל-חרם הוקמה מעברה נוספת, "מעברת סידנא עלי" שנקראה "רשף". בשנת 1952 צורפה רשף לתחום הרצליה. לאחר בנייתם של שיכונים חדשים בשכונות שונות פונו המעברות והעולים פוזרו בשכונות. בעיקר בנווה עמל ויד התשעה במזרח העיר. באפריל 1960 הוכרזה כעיר.עקב גירעון כספי גדול פיזר שר הפנים בדצמבר 1967 את מועצת העיר ואת ראש העיר ומינה ועדה קרואה, לתקופה של שנתיים, תחתיה. בראש הוועדה עמד יעקב שרייבום, מבקר העירייה הראשון של ירושלים, ששימש גם יושב ראש הוועדה הקרואה בנתניה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. באותה תקופה החלה התפתחותה של הרצליה פיתוח כשכונת מגורים לעשירי ישראל ודיפלומטים.
אך הפיתוח הגדול של הרצליה בדומה לרמת השרון הסמוכה היה לאורך שנות השבעים. אז החלה בניה מסיבית על שדותיה החקלאיים של המושבה, ולאורך שנות השבעים והשמונים היא הכפילה את אוכלוסייתה כתוצאה מכך. בשנות התשעים חלה התפתחות נוספת כאשר נחנך קניון שבעת הכוכבים, אזור התעשייה במערב הפך להיות מרכז בילוי ותעסוקה, ונתיבי איילון הגיעו בשנת 2000 עד לעיר. החל משנות העשרים של המאה ה-21 החלה התאכלסות של שכונות "גליל ים" על השטח שבין מרכז העיר לנתיבי איילון, ו"הרצליה הילס" בסמוך למחלף הסירה.

מהקמת המדינה ועד היום

ערך מורחב – סמל העיר הרצליהסמלה של העיר הוא מגן בצבע כחול תכלת כצבע דגל ישראל ובראשו שם העיר. על המגן מופיעים שבעה כוכבים בצבע דמוי-זהב כסמל לחזון שבע שעות העבודה של הרצל. הכוכבים הופיעו לראשונה בשרטוט של הרצל לדגל המדינה הציונית העתידי, הם מופיעים גם בסמלה של העיר תל אביב ועל שמם נקראים בעיר גם שדרה ראשית, מחלף, דיור מוגן וקניון. בתחתית המגן מופיע גלגל תעשייתי - סמל לענפי החרושת והמלאכה ומצדיו ענפי שיבולת ופרי הדר כסמל לענפי החקלאות. במרכז המגן מופיעה ספינה המציינת את קרבתה של העיר לים התיכון.

בקיץ 2011, לאחר שנתיים וחצי של עבודת הכנה, השיקה עיריית הרצליה מיתוג מחדש תחת הסיסמה "אם נרצה", פרפרזה על הציטטה המפורסמת של הרצל. הלוגו החדש שבשימוש העירייה כולל כוכב תלת-ממדי בחמישה צבעים (המסמלים את ערכי העיר) אך שומר גם, בשינויים קלים, על סמל העיר המקורי בעל שבעת הכוכבים, מגמה שהחלה עם סמל העיר תל אביב-יפו. את המהלך ביצעה חברת המיתוג OPEN.

סמל העיר

הרצליה שוכנת לחוף הים התיכון, ולה רצועת חוף ים ארוכה ורחבה.
הרצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף היא חלקה המערבי של העיר, בה נמצאות השכונות "נוף ים" ו-"הרצליה פיתוח" הבנויות ברובן כווילות צמודות קרקע, אשר רבים מהן בתי יוקרה המשמשים את המעמד העליון, שגרירים וכדומה. על רכס הכורכר הצמוד לחוף הים נבנו וילות יוקרה, מלוני נופש ודירות, והמרינה הרצליה, שמעליה שוכנים שני מגדלים. בקצה הצפוני של רצועה זו נמצאות עתיקות אפולוניה, ובדרומה תל מיכל. בחלק הדרום מזרחי של רצועה זו נמצא אזור התעשייה של הרצליה. בין כביש החוף לנתיבי איילון נמצאת שכונת מגורים הקרויה "הרצליה ב", שנקראה בעבר גם "אזור ג'". הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב נורדאו הנמשך מדרום לצפון, לכיוון כפר שמריהו, ובנוי על רכס הכורכר המרוחק מן הים.
בנתיבי איילון עוברת גם המסילת החוף של רכבת ישראל, ומצפון למחלף שבעת הכוכבים, נמצאת תחנת הרכבת הרצליה.
ממזרח לנתיבי איילון נמצאת רצועה של שטחים ציבוריים, שבהם מגרש הכדורגל העירוני, קניון שבעת הכוכבים, הספורטק העירוני, בית חיל האוויר (שהוא גם משכנו של תיאטרון הרצליה), המרכז הבינתחומי הרצליה, בתי ספר אחדים, פארק הרצליה וכן בית הקברות העירוני הישן. בית הקברות החדש של העיר נמצא בין נתיבי איילון לקיבוץ גליל ים ונפתח בשנת 2011. בחלקה הצפוני של רצועה זו, ממערב לשכונת גן רש"ל ומדרום לשכונת נחלת עדה, הוקם בעת מלחמת העצמאות שדה התעופה הרצליה, במיוחד עבור ה"מסרשמיטים" של טייסת 101 שעברה להרצליה מ"שדה עקרון" מאחר שהיה קרוב מדי לחזית.מדרום-מזרח לרצועה זו נמצא אזור המגורים העיקרי של העיר, שבו מתגוררים מרבית תושביה. הרחובות הראשיים באזור זה הם רחוב בן-גוריון, העובר מצפון לדרום ומוביל מהרצליה לרמת השרון, ורחוב סוקולוב, העובר ממזרח למערב ובו מתרכזות מרבית החנויות. באזור זה הייתה תחילת דרכה של המושבה הרצליה והוא נקרא בעבר "המושבה".

חלוקה גאוגרפית

מרכז העיר הוא השטח שבין הרחובות הרב קוק מדרום, הבריגדה היהודית מצפון, דרך ירושלים ממזרח ורחוב ז'בוטינסקי ממערב, שבו נמצאים המרכז המסחרי של העיר סביב רחובות סוקולוב ובן-גוריון, משרדי העירייה, בית הכנסת הגדול ועוד.
קיוסק "טוקר", הקיוסק הראשון לגזוז בהרצליה, נבנה בשנת 1935 בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב, על ידי המועצה המקומית הרצליה. הקיוסק הופעל על ידי גדליהו טוקר, אשתו טובה ובניהם משה ויחיאל, שהיו בין המתיישבים הראשונים בהרצליה כשנוסדה. במשך שנים היה הקיוסק מרכז הבילוי והמפגשים של המושבה.
עד לשנת 1983 שכן בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב עד רחוב בר-אילן השוק העירוני, שכלל גם בתי מלאכה קטנים, קיוסקים ודוכני ירקות לאורך רחוב בן-גוריון. שטח השוק היה שייך לאגודת "מפעל המים" של הרצליה, שבין חבריה היו פרדסנים וחקלאים שרכשו מניה. ברשות האגודה היו גם רוב הבארות ובריכות המים של הרצליה; ברבות השנים נפטרו רבים מחברי האגודה, הנהלת מפעל המים הגיעה להסדר עם העירייה וכל רכוש האגודה הועבר לידי העירייה ללא תשלום, למעט מתחם בית האזרח שלפי סיכום יעבור גם הוא לידי העירייה כעבור מספר שנים. עם פינוי השוק הוקם במקומו מגדל "לב העיר" ומרכז מסחרי (פסג').
בין השנים 2005 ל־2008 הוקם במרכז רחוב סוקולוב, ביוזמתה של ראש העירייה יעל גרמן, "המרכז החדש של הרצליה", שכלל בין היתר את הרחבת מדרכות הרחוב, הקמת כיכר גדולה במפגש הרחובות סוקולוב ובן-גוריון, הרחבת השטחים הירוקים והקמת ספסלים. המהלך נועד להפחית את נפח התנועה העוברת ברחוב ולהאט את מהירות הנסיעה לכלל התנועה, כך שתתאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים בטוחה, הן לאורך המדרכות והן במעברי החצייה. ננטעה ברחוב שדרת עצי דולב קליפורני. מתקני הרחוב מאפשרים לציבור שימוש נוח ובטוח בספסלים, מתקני קשירת האופניים ומתקני המשחקים. בצומת המרכזי (בין שדרות ח"ן, בית הכנסת הגדול ובניין לב העיר) נבנתה כיכר.
המרכז החדש הפך את רחוב סוקולוב מעורק תחבורה ראשי בעיר לרחוב שחלקו המרכזי חד־סטרי בעל נתיב בודד, כאשר על חשבון המסלולים שבוטלו הורחבו המדרכות ונסללו שבילי אופניים. צמצום העבירות התחבורתית פגע בנגישות לבתי העסק ברחוב. ברוב שעות היום קיים עומס תנועה לאורך המרכז החדש. בשנת 2015 יזם ראש העירייה החדש, משה פדלון, צמצום של המדרכות וביטול הכיכר בצומת סוקולוב-בן-גוריון-שד' ח"ן, לשם הרחבת הכביש מחדש.במרכז העיר שכנה התחנה המרכזית של הרצליה בה יצאו קווי אגד ובשנותיה האחרונות של מטרופולין לרחבי השרון וגוש דן. התחנה נסגרה בשנת 2017 ומתוכננת עליה שכונת מגורים. כיום (2022) יש על שטח התחנה הישנה חניון.

מרכז העיר

שכונות

ערך מורחב – הרצליה פיתוחבאזור המערבי של העיר הרצליה נמצאת הרצליה פיתוח, הגובלת בים התיכון ממערב, בכביש החוף ממזרח, בשכונת נוף ים מצפון, ובתל מיכל, שטחים ריקים ומרינה הרצליה, בדרום. בעבר רוב שטחי הרצליה פיתוח היו מכוסים בדיונות חול, בין הדיונות היו מפוזרים בוסתנים של תאנים וענבי דבוקי.
בהרצליה פיתוח נמצאות שכונת ריבלין, שיכון אכדיה (שיכון חיילים ועולים) ושיכון הפרוגרסיבים. כמו כן, נמצא באזור בית הכנסת "אוהל משה" המשרת את בני כל העדות, בית הכנסת המרכזי הספרדי וחטיבת הביניים "סמדר". רחובות ראשיים של האזור: הנשיא (יצחק בן-צבי), וינגייט, רמת-ים, קרן היסוד ומדינת היהודים.
האזור נחשב לאחד מאזורי המגורים היוקרתיים בישראל, ומרבית בתי המגורים שבו הם וילות. רחוב גלי-תכלת, שצדו המערבי נמצא על המצוק הצמוד לחוף הים ומשקיף על הים, מאכלס את הבתים היקרים ביותר בישראל, ובו שכן, עד לשנת 2021, גם ביתו של שגריר ארצות הברית בישראל. שגרירים נוספים מתגוררים בהרצליה פיתוח. דיירים נודעים בשכונה היו נשיא המדינה חיים הרצוג ושר החוץ אבא אבן (אחד הרחובות הראשיים באזור, המוביל ממזרח למערב, נקרא על שמו לאחר מותו).
ברצועה הצמודה לחוף נמצאים בתי מלון אחדים, ובהם "השרון", "דניאל" ו"דן אכדיה". בקצה הדרומי של רצועת המלונות נמצאת המרינה של הרצליה, שעליה שוכנים שני מגדלים, האחד משמש את מלון "מלון ריץ-קרלטון" והשני משמש לדירות נופש. ברצועה זו נמצא גם בית החולים "הרצליה מדיקל סנטר". במרכז הרצליה פיתוח שכן מלון "תדמור", ששימש להוראת מקצועות המלונאות. בשכונה נמצאים גם בתי דירות יוקרתיים.
הרצליה פיתוח מחוברת לחלקה המזרחי (העיקרי) של הרצליה ולכביש החוף בשני מחלפים: מחלף כפר שמריהו ומחלף הסירה. מכביש החוף יש גישה להרצליה פיתוח בכבישים נוספים.

הרצליה פיתוח

לעיר הרצליה חוף ים שאורכו כ-7 ק"מ. החופים מתוחזקים היטב ונהנים מקרקע חולית וזהובה. מלבד תושבי העיר, משרתים חופי הים של הרצליה את תושבי ערי השרון הסמוכות המשוללות חוף ים, כדוגמת רעננה, כפר סבא, רמת השרון, הוד השרון ועוד, וכן מבקרים ותיירים הנופשים בעיר.
לעיר מספר חופים (מצפון לדרום):

חוף אפולוניה: רצועת חוף צרה בין חורבות אפולוניה לים, חוף זה אינו חוף מוכרז. מעליו נמצאים מצוקים המטים ליפול, ובעבר אף התרחשו שם כמה התמוטטויות של הסלעים. רצועת חוף זו צרה יחסית וכמעט שאין בה חול. בשנות השמונים צולם בחוף זה קטע מהסרט "ספיחס".
חוף סידנא עלי (נוף ים): חוף זה קרוי על שם המסגד העתיק המצוי בסמוך לכניסתו הדרומית. רצועת החוף הסמוכה למסגד היא מוכרזת. מנגד, חלקו הצפוני החוף אינו מוכרז בגלל קרבתו לחוף אפולוניה ובשל כתם בים שנגרם כתוצאה מהזרמת שפכים על ידי מפעל התע"ש הסמוך, ששכן בעבר מצפון לשכונת נוף ים. במקום מצוי מתחם של מערות החצוב בסלע של "ניסים איש המערות" וכן התיישבות מצומצמת של דייגים, המתגוררים במתחם בקצהו הצפוני של החוף, המכונה "כפר הדייגים".
חוף השרון: חוף זה הוא מהחופים העמוסים ביותר בעיר. שוכנות בו מספר מסעדות וכניסתו מתחברת לכיכר דה שליט. לחוף ירידה מלאכותית, עשויה מדרכה היורדת לים, וכוללת גם גישה לנכים. במקום שוכנת גלידריית "גלידת אריה", ממוסדות העיר הרצליה, המוכרת כמעט לכל תושביה. מחוף זה ואילך רצועת החול מתרחבת כשנעים דרומה.
חוף זבולון (חוף צופי ים): קרוי על שם מבנה הבטון שנבנה ב-1939 על ידי אגודת יורדי ים זבולון, שהיה חלק מתנועת נוער ימית ושכן במקום עד שנות השמונים. כיום שוכן במקום שבט צופי ים העירוני, המשלב לימודי ימאות עם ערכי תנועת הצופים. בחלקו העליון של החוף נמצאים מרבדי דשא וכן מספר מסעדות. החוף נחשב למוכרז ואינו כולל שובר גלים. "חוף זבולון", מסעדת הדגים המפורסמת ששכנה בחוף נהרסה זה מכבר על ידי העירייה, וזאת כחלק מאכיפת החוק האוסר על הקמת מבנים ברדיוס של 100 מטרים מחוף הים.
חוף אכדיה/דבוש: נקרא על שם מלון "דן אכדיה" השוכן מעל החוף או לחלופין על שם "דבוש", על שם מסעדת החוף שנשאה את שם זה, שפעלה עד ל-7–2006 במקום יותר מ-50 שנה. ליד חוף זה נמצאים מגרשי טניס גדולים. חוף זה התברך ברצועת החול הרחבה ביותר בעיר, שרוחבה כמה עשרות מטרים.החוף שליד מלון אכדיה היה חוף הרחצה של הרצליה עד בניית מלון השרון שלאחר סיום בניתו הכשירו ירידה לים עבור מתרחצים, עד אז חוף הרחצה של הרצליה היה ליד היכן שנבנה יותר מאוחר מלון אכדיה, זה היה החוף היחידי שהייתה לו ירידה אל החוף, הירידה שימשה לבני אדם וכן לעגלות רתומות לסוסים שתושבי הרצליה וגם רעננה ורמת השרון היו מגיעים בשבתות לים עם העגלות שלהם או עם עגלות שכורות, את הסוסים היו רוחצים באותה הזדמנות בים.על החוף היה קיוסק וכן מבנה שנבנה למלתחה. בדרך חזרה היו עוזרים לסוסים לעלות עם העגלות על ידי דחיפה מאחור. הייתה עוד ירידה לחוף היכן שהיה הוואדי שניקז את מי הגשמים מהבאסה, אולם הדרך הייתה משובשת והחול היה עמוק. הדרך עברה ליד המבנה הנטוש של בית החרושת לספירט שננטש על ידי משפחת פלוטקין בעלי "ויטה".

חוף אכדיה דרום ("הנכים"): זהו החוף הצמוד למרינה העירונית, ומותאם בגישה ברכב לנכים (מכאן שמו). כמו חוף השרון ודבוש, גם חוף זה עמוס במשך רוב חודשי הקיץ.
חוף הסירות: חוף זה אינו מיועד לרחצה, אלא לשיט סירות מהירות ואופנועי ים ולכן מהווה סכנה לרוחצים. החוף שוכן מדרום למרינה, ולאחרונה נהנה מפיתוח עירוני כחלק מפיתוח המרינה. במסגרת פיתוח זה, נשתלו בסמוך לחוף כרי דשא והוכשר מעבר להולכי רגל מהמרינה.
החוף הנפרד: חוף זה מופעל במשותף על ידי עיריית הרצליה ועיריית בני ברק, והוא מיועד לציבור הדתי. בימי ראשון, שלישי וחמישי הוא פתוח לרחצת נשים, ובימי שני, רביעי ושישי הוא פתוח לרחצת גברים.

חוף הים

ערך מורחב – מרינה הרצליהמרינה הרצליה היא המרינה הגדולה בישראל, והיא שוכנת בחופה של העיר הרצליה, מדרום למלון "אכדיה", ובעורפו של תל מיכל. התוכניות להקמת המרינה נוסחו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עיריית הרצליה והחברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ, הנמצאת בשליטת העירייה. המרינה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, והיזמים זכו במחצית משטח המתחם לצורכי מסחר, נופש ותיירות, בתמורה להקמת המרינה על כל מתקניה. המרינה נפתחה בשנת 1995 כאשר הוכרזה בנמל בינלאומי. היא משתרעת על שטח של כ-500 דונם ובה מקומות עגינה ל-680 כלי שיט. מאז 2012 שוקדת עיריית הרצליה על תוכנית "חזית הים" שבמסגרתה הוזמנה סדרת עבודות מחקר מהמכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון.

מרינה

ב-17 ביולי 2008 נחנך השלב הראשון של פארק הרצליה שמשתרע על שטח של 700 דונם, בין הרחובות יוסף נבו במזרח, נתיבי איילון במערב, שדרות מנחם בגין בצפון ושדרות בן ציון מיכאלי מדרום. בפארק יש מרחבי דשא גדולים, שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מתקני שעשועים, אתרים לפיקניקים ובית קפה. לצד הפארק נשמר חלק משלולית החורף - "הבאסה".בינואר 2020 נחנך החלק הצפוני של פארק גליל ים, הנמצא בשכונת גליל ים החדשה. בפארק נבנו מתקני משחק, גשר לשכונת קריית השחקים העתידית הסמוכה, מגרשי ספורט ושבילי אופניים. עלות הקמתו של הפארק היא כ-100 מיליון ש"ח. בהמשך נבנו בפארק גם גינות כלבים ומתחמי משחק לילדים בעלי מוגבלויות.

שטחים ירוקים

שדרות שבעת הכוכבים: ציר תחבורה ראשי העובר ממזרח למערב ומחבר בין הרצליה פיתוח במערב (רחוב שדרות אבא אבן) ורחוב הרב קוק במזרח. הרחוב מהווה את הגישה המרכזית אל מחוץ לגבולות הרצליה, דרך מחלף הסירה בכביש 2 ומחלף שבעת הכוכב בנתיבי איילון. רחוב הרב-קוק נגזר לשני רחובות ששדרות שבעת הכוכבים מהווה אחד מהם, בעוד שהרחוב השני הוא רחוב בן ציון מיכאלי שבסמוך לו ממקום קניון שבעת הכוכבים.
רחוב הרב קוק: רחוב העובר ממזרח למערב בדרום הרצליה. תחילתו בצומת כדורי במזרח ובשדרות שבעת הכוכבים במערב. כמו כן, בסמוך לו נמצא תיכון הראשונים.
רחוב סוקולוב: אחד הרחובות הראשיים של הרצליה ומרכז מסחרי בעיר. רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא נחתך על ידי רחוב ירושלים בצומת מרומזר, ובחלקו המערבי הוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון ונמשך לרחוב ויצמן הנחתך על ידי רחוב הרב קוק בהמשך. ברחוב זה מסחר רב והוא מכיל חנויות רבות.
שדרות בן-גוריון: אחד הרחובות הראשיים של הרצליה. הוא רחוב העובר מצפון לדרום, ממשיך את שדרות ח"ן בצפון ושם חותך את רחוב סוקולוב, במרכזו צומת כדורי שם הוא חותך את רחוב הרב קוק, והוא ממשיך עד לגבול עם רמת השרון, שאז הוא הפך לרחוב סוקולוב. הרחוב משמש בעיקר לחנויות ואתרים, ובנוסף יש מגורים בחלק גדול ממנו. ברחוב נמצאה התחנה המרכזית של הרצליה אשר נהרסה ב-2017 לצורך בנית שכונת מגורים חדשה (פרויקט נצבא). הרחוב, המסומן ככביש 482, הרחוב מהווה חלק מהדרך ההיסטורית שקישרה את המושבה לתל אביב.
רחוב ארלוזורוב: רחוב העובר ממזרח למערב, ומחבר בין צומת כדורי לבין דרך ירושלים.
דרך ירושלים: רחוב ראשי במזרח העיר, העובר מדרום לצפון. חלקו הדרומי נחשב להרצליה וחלקו הצפוני לרעננה. ישנה פנייה מרחוב ירושלים לרחוב אחוזה ממזרח, שהוא הרחוב הראשי של רעננה. חלקו הדרומי הוא גם הכניסה לשכונות נווה עמל ויד התשעה אשר נמצאות ממזרח לו. רחוב זה מתחבר ממערב לרחובות הראשיים (מצפון לדרום) הבריגדה היהודית, סוקולוב, העצמאות וארלוזורוב.
רחוב העצמאות: רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא נחתך במעגל תנועה על ידי רחוב ירושלים, ובהמשכו הוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון. לאחר שהוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון הוא מתעקל דרומה ונחתך בסוף על ידי רחוב הרב קוק. המשכו הוא רחוב בר כוכבא שמהווה את הכניסה לשכונת נווה ישראל. רחוב זה משמש בעיקר למגורים.
רחוב הבריגדה היהודית: רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא מתחיל בשכונת יד התשעה ונחתך על ידי רחוב ירושלים ובחלקו המערבי ממשיך אותו רחוב מנחם בגין הממשיך לכיוון הרצליה פיתוח וחוף הים. מן הרחוב נגזרים רחובות שכונות גן רש"ל ונחלת עדה.
רחוב מנחם בגין: רחוב הממשיך את רחוב הבריגדה היהודית ממערב. חלקו הצפוני מכיל את שדה התעופה הרצליה. חלקו הדרומי מכיל את שלולית הבאסה והוא מהווה את סוף ציר איילון צפון. הרחוב הממשיך אותו ממערב - רחוב המעפילים, נחשב לחלקו הדרומי של כפר שמריהו, ובסופו מחלף רבין המחבר אותו לכביש 2.
מדינת היהודים: רחוב ראשי במערב העיר, המוביל מכביש החוף אל הים. משמש בעיקר לתעשייה, מלאכה ומשרדים.
אבא אבן: הרחוב הראשי באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. מקשר בין מחלף הסירה למרינה.

רחובות ראשיים

מבנה העיר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בהרצליה 108,832 תושבים (מקום 16 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.3%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,673 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

כמחצית מתושבים הם ילידי הארץ, והיתר עלו מכל גלויות ישראל, כשמתוכם כ-40 משפחות מאתיופיה. עם גל העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, הגיעו גם להרצליה מתוכם כ-7,000 עולים[דרוש מקור].

אוכלוסייה

עיריית הרצליה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר הרצליה. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית הרצליה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

עיריית הרצליה

מערכת החינוך בהרצליה היא במקום השני מבחינת השקעה כספית. היא מדורגת במקומות הראשונים בבחינות הבגרות והמיצ"ב.[דרוש מקור]

בתי ספר:
יסודיים: ויצמן, אילנות, בן-צבי, ברנר, א.ד. גורדון, יגאל אלון, רמב"ם (דתי), וולפסון (דתי, עצמאי), ברנדס, נוף-ים, יוחנני, יצחק נבון, שז"ר, הנדיב, לב-טוב, בר-אילן (ממלכתי-דתי).
חטיבות ביניים, בסוגריים היסודיים המופנים אל כל חטיבה: יד גיורא (אילנות, גורדון ושז"ר), זאב (גורדון ולב טוב), בן-גוריון (בן צבי ואלון), הנגיד (ויצמן והנדיב), רעות (אילנות, גורדון ברנר ויוחנני), סמדר (נוף ים וברנדיס) הנדסאים (כל בתי הספר).
תיכונים, בסוגריים חטיבות-הביניים המופנות אל כל תיכון: תיכון עירוני "הראשונים" (יד גיורא וזאב), תיכון-מקיף "היובל" (לשעבר: "קריית חינוך", "החדש") (בן-גוריון ורעות), התיכון העירוני "החדש" (לשעבר: "אורט") (סמדר והנגיד), תיכון אחי"ה (- בית ספר על אזורי שש שנתי דתי), אולפנת צביה (לבנות דתיות), תיכון הנדסאים, על"ה - תיכון למוזיקה ולמדעים, תיכון דור.
תיכונים אקסטרניים ופרטיים: זיו כספי, תיכון תל אביב, יות' טאונס אוף ישראל, עתיד רזיאל.בעיר ישנו גם ייצוג לתוכנית היל"ה אשר פועלת להשלמת השכלה לבני נוער שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית.
בהרצליה פועלת אחת מתוכניות המחוננים הוותיקות בארץ בחטיבת הביניים "הנגיד" ובתיכון "הראשונים".

אוניברסיטת רייכמן - אוניברסיטה פרטית, נוסדה בשנת 1994 כמכללה תחת השם "המרכז הבינתחומי הרצליה", על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ובאוגוסט 2021 הוכרה כאוניברסיטה.

חינוך

בתפקיד הרב הראשי האשכנזי של העיר שימשו הרב בנימין מובשוביץ (משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד פטירתו ב-1952) ואחריו חתנו הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ (מ-1953 ועד פטירתו ב-2019).
הרב הראשי הספרדי הראשון של העיר הרצליה היה הרב יוסף שמן, שכיהן במשרתו מניסן ה'תשי"ז עד פטירתו בניסן ה'תשכ"א.
הרב הראשי הספרדי החל משנת תשכ"א היה הרב יצחק הלוי. נפטר בשנת 2005.
רב צפון העיר ובית העלמין הוא הרב יעקב נקי.

בעיר פועלים כ-80 בתי כנסת בכל רחבי העיר, ומתוכם ארבעת הגדולים:

"בית הכנסת הגדול" - המרכזי האשכנזי ברח' בן-גוריון 1.
"מקדש מלך" המרכזי הספרדי, ברח' מוהליבר 8.
"היכל מרדכי"- המרכזי הספרדי של הרצליה פיתוח, ברח' הנשיא יצחק בן-צבי 137.
בית הכנסת יד התשעה חב"ד, ברחוב הרי גלעד 16.

בתי כנסת

בעיר מספר מקוואות, מתוכם:

המרכזי, ברח' סירקין 4.
בשכונת נווה עמל, ברח' ד"צ פנקס 54.
בשכונת שביב, ברח' א"ל זיסו 9.
בשכונת גן רש"ל, ברח' הצברים 12 (לגברים).ועוד מקוואות הפזורים בכל רחבי העיר.

מקוואות

דת

הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מטר מעל פני הים. היא נוסדה כמושבה ב-23 בנובמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת בתל אביב, ברמת השרון, ברעננה, בכפר שמריהו וביישובי המועצות האזוריות דרום השרון וחוף השרון, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת למחוז תל אביב. כמו כן, העיר חברה בארגון פורום ה-15.

האירוע חלף

קרולינה

אירועים נוספים במועדון הגריי מודיעין

אירועים נוספים במודיעין מכבים רעות