Name: אוריה הרוש אורחת - אסתר ראדה | הצוללת הצהובה | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-07T22:00:00+03:00Z
Location: הצוללת הצהובה

אודי כגן

Udi Kagan

אדיר מילר

Adir Miller

ישראל קטורזה

Israel Katorza

עידן אלתרמן

Edan Alterman

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

גברת רביע

Gveret Rabia

מתן פרץ

Matan Peretz

חיפה

קריית מוצקין

אור עקיבא

חדרה

כרם מהר"ל

פרדס חנה כרכור

קרית טבעון

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

דניאל סטיופין במופע סטנד אפ | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין במופע סטנד אפ

מחוז חיפה

תיאטרון חיפה

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

שלמה בראבא - מופע בידור קומי מוסיקלי - תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

שלמה בראבא - מופע בידור קומי מוסיקלי - תיאטרון חיפה

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אלי יצפאן-מופע חדש | מרכז רפפורט לתרבות | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

מרכז רפפורט לתרבות

אדיר מילר | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

היכל התיאטרון קריית מוצקין

גיתית פישר

Gitit Fisher

גיתית פישר | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

זאפה חיפה

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

שלומי קוריאט במופע סטנדאפ | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

שלומי קוריאט במופע סטנדאפ

בית נגלר קרית חיים

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Haifa District

רנה שני - חדרה

מועדון הביט - חיפה

בית התותחן - זכרון יעקב

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

מארק אליהו

Mark Eliyahu

מארק אליהו | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

מועדון הבארבי

מארק אליהו - About love | מרכז כנסים והופעות D-ONE - דרום השרון | Tickchak LIVE

מארק אליהו - About love

מועצה אזורית דרום השרון

מרכז כנסים והופעות D-ONE - דרום השרון

ברי סחרוף

Berry Sakharof

מארק אליהו מארח את ברי סחרוף ודניאל זמיר | נמל אילת | Tickchak LIVE

מארק אליהו מארח את ברי סחרוף ודניאל זמיר

מחוז דרום

אילת

נמל אילת

מארק אליהו | גבעת ברנר - אולם מופעים | Tickchak LIVE

גבעת ברנר

גבעת ברנר - אולם מופעים

מארק אליהו | זאפה אמפי שוני | Tickchak LIVE

בנימינה גבעת עדה

זאפה אמפי שוני

מארק אליהו והפילהרמונית הישראלית | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

מארק אליהו והפילהרמונית הישראלית

היכל התרבות תל אביב

מארק אליהו | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

עין הוד

אמפי עין הוד, ישראל

שלומי שבן

Shlomi Shaban

אור ליום ראשון. שלומי שבן מארח את מארק אליהו | היכל מצדה, ישראל | Tickchak LIVE

אור ליום ראשון. שלומי שבן מארח את מארק אליהו

היכל מצדה, ישראל

נולד ב-1982 בדאגסטן אשר בהרי הקווקז ועלה לישראל עם הוריו בשנת 1989. אביו הוא פרץ אליהו, מעדת יהודי ההרים, נגן טאר, מוזיקולוג ומלחין בולט בתחום המוזיקה מן המזרח, זוכה פרס ראש הממשלה בשנת 2008.
מארק למד נגינה בכינור מגיל 4 אך בגיל 15 החליט לעזוב את לימודיו בבית הספר באריאל וללמוד לנגן בבגלמה ובפרט מוזיקה טורקית. לשם כך חי בביתו של המוזיקאי האירי רוס דאלי (Ross Daly) כחצי שנה ביוון, שלימדו לנגן על סאז. לאחר ששמע תקליטור של הנגן אביל אלייב החליט להקדיש את זמנו ללימוד הקמנצ'ה ותורת המוזיקה הפרסית-אזרית, ונסע לבאקו, בירת אזרבייג'ן, שם התגורר כשנתיים והיה תלמידו של אדלט וזירוב (אזרית: Ədalət Vəzirov).
בשנת 1999 חזר למשפחתו בישראל, שעברה לגור בערד. בשנה זו השתתף במופע ובאלבום ברוח המזרח בניצוח אביו ועל-פי לחניו, לצד הזמר אלים גסימוב ובתו פרגנה (Alim və Fərqanə Qasımov).

ראשית חייו

בשנת 2009 העלה עם אביו את הקונצרט "בין הרי קווקז להרי יהודה" בפסטיבל ישראל, בשיתוף הזמרת ביימקנום מירזויבה מאזרבייג'ן. בשנת 2010 החל להשתתף כאמן אורח בתזמורת ירושלים החדשה. בשנת 2011 שיתף פעולה עם הלהקה הברזילאית ז'וורו (Javaro) במסע הופעות בברזיל, וכן השתתף כסולן ומלחין בסדרת הקונצרטים "קזבלנקה" של התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית.
בנוסף שיתף פעולה עם הזמרת ריטה ועיבד שירים פרסיים לאלבומה השמחות שלי (2011) והופיע איתה כסולן באו"ם וברחבי ארצות הברית. באותה שנה העלה עם אביו את המופעים "שירת היהודים ההרריים" במסגרת פסטיבל הפיוט בירושלים, "מעגלים" בפסטיבל העוד הבינלאומי, "המקאם היהודי" עם הפייטן הרב דוד מנחם בבית אבי-חי בירושלים, ואת מעגל החיים בפונטיקה הלאומית.
בשנת 2013 הלחין יצירות עבור להקת המחול "פורטל" והתזמורת האנדלוסית ירושלים ויצא עמן לסדרת הופעות. כמו כן, הופיע עם האנסמבל שלו (אנסמבל מארק אליהו), בין היתר ב"פסטיבל גיברלטר למוזיקה עולמית" (Gibraltar World Music Festival, 2013) וב"עיר המוזיקה" (Cité de la Musique) במרסיי. לצד הופעותיו, מלמד תאוריה על כלי נגינה בסגנון פרסי וכן להרכבים שלהם בבית הספר למוזיקה שורשית של מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2014 זכה בפרס מטעם אקו"ם לתמיכה בהפקת אלבומו מן השנה החולפת - חולות (ראו להלן). נימוקי השופטים: ”יצירותיו של מארק אליהו שואבות השראה מקשת רחבה של השפעות, בהן מוזיקה יהודית מוזיקה פרסית קלאסית ומוזיקה טורקית. השימוש בכלי נגינה מיוחדים - קמנצ'ה ועוד מביאים את המאזין למסע לעבר עולם צלילי במחוזות רחוקים. החום והרגש, הגעגוע והשורשיות באים לידי ביטוי במוזיקה של אליהו, כמו גם הקשר בינו לבין אביו, המוזיקאי פרץ אליהו, החיבור בין שני הדורות של המוזיקאים מצליח לברוא מוזיקה אותנטית, מקורית לתפארת. על כל אלה החליטה ועדת הפרס להעניק למארק אליהו, את הפרס”.

שיתופי פעולה

נשוי לעליה ואב לשלושה, והם מתגוררים במושב אלוני אבא הסמוך לקריית טבעון.

חיים אישיים

2005 - קולות יהודה
בשנת 2013 הוציא לאור את האלבום חולות, בו נטל חלק גם אביו. האלבום כלל יצירות חדשות לצד קטעים נבחרים מהסרט "בלדה לאביב הבוכה", עם הזמרות אישתאר ורינת בר.
2016 - דרכים
2022 - About Love

אלבומים שהוציא

אליהו הלחין את המוזיקה לפסקול הסרט בלדה לאביב הבוכה של הבמאי בני תורתי, וכן שיחק בו בתפקיד ראשי. עבור הפסקול זכה אליהו בפרס אופיר ובפסטיבל ירושלים לקולנוע 2012
כמו כן הלחין עבור הסרט התיעודי בגוף שלישי משנת 2010
הצגת התיאטרון תפילות פשוטות מאת עליזה עליון ישראלי.
אליהו הלחין את המוזיקה לפסקול הסדרה טהרן בשנת 2020.

פסקול

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של מארק אליהו (באנגלית) מארק אליהו, ברשת החברתית פייסבוק
 מארק אליהו, סרטונים בערוץ היוטיוב
 מארק אליהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 מארק אליהו, באתר אייטונס  (באנגלית)
 מארק אליהו, באתר ספוטיפיי
 מארק אליהו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
 מארק אליהו, באתר Last.fm (באנגלית)
 מארק אליהו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 מארק אליהו, באתר Discogs (באנגלית)
בן שלו, משל המערה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2011
בן שלו, למה אי אפשר להשיג את פסקול "בלדה לאביב הבוכה"?, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
 בן שלו, לעלות על ספינת המפרטים של מארק אליהו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2013
עמיחי חסון, חול צבעוני מהמדבר: הקמנצ'ה של מארק אליהו, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2013
יוסי חלילי, עכבר העיר אונליין, מארק אליהו: "זה מעציב אותי לקבל הצעות במקומות שאני לא יכול לנגן בהם", באתר הארץ, 6 בינואר 2017
חנן ברנדס, ‏בין מוזיקה חסידית לפופ: מארק אליהו והקמנצ'ה חוצים גבולות, בעיתון מקור ראשון, 16 באפריל 2018
דנית צמית, "מזמינים אותי להופיע במדינות שאסור לי להגיע אליהן", באתר ynet, 14 בינואר 2019
 שירת היהודים ההרריים - פרץ ומארק אליהו, באתר בית אבי חי
מיה איידן, הצליל שלו: הישראלי שכבש את העולם עם כלי הנגינה המיוחדים שלו, באתר חדשות 13, 17 ביולי 2021
 בן שלו, מארק אליהו: "אין יום שבו לא כותבים לי 'מתי אתה בא להופיע באיראן?'", באתר הארץ, 7 במאי 2022
 מרק אליהו (1982-), דף שער בספרייה הלאומית

מארק אליהו (נולד ב-13 ביולי 1982) הוא נגן, מוזיקאי, מלחין, ומפיק מוזיקלי ישראלי. מנגן בעיקר בכלי קשת פרסי המכונה קמנצ'ה, ובבגלמה טורקית. יצירותיו שואבות השראה מקשת רחבה של השפעות, בהן מוזיקה יהודית, מוזיקה פרסית קלאסית, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה טורקית. זוכה טקס פרסי הטלוויזיה בשנת 2021. אליהו הישראלי השישי המושמע ביותר בספוטיפיי עם כ-1.6 מיליון מאזינים חודשיים (נכון למאי 2022).

דודו פישר

Dudu Fisher

מופע היובל של דודו פישר - מופע של פעם בחיים | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

מופע היובל של דודו פישר - מופע של פעם בחיים

נתניה

היכל התרבות נתניה

Netanya

אצטדיון נתניה

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.

בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין עובד בן עמי, את הקמת נתניה. חברי בני בנימין: גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 הוקמה חברת "הנוטע" שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.
גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. המעבר ממחוז צפון למחוז מרכז תרם לנושא הכספים והרשויות המקומיות עובד בן עמי ואיתמר בן-אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".

מייסדי נתניה

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טולכרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.
בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים מהם ארבעה מכפר תבור: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג שהחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.
חברת "הנוטע" וד"ר אברהם אבושדיד (גיסו של איתמר בן-אב"י), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

הקמת נתניה

באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה אזרח ארצות הברית.
כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות[דרוש מקור].

מאורעות תרפ"ט

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.
במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה, ומטוס טופולב 16 עיראקי הטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
בינואר 2017 אושרה להפקדה תוכנית המתאר העירונית במסגרתה יוקמו כ-35 אלף יחידות דיור, כ-800 אלף מ"ר עבור מבני ציבור בעיר וכ-7,700 חדרי מלון והקמת מערך של שבילי אופניים.במאי 2019 אושרה הקמת שכונה חדשה במזרח העיר. על פי התכנון יוקמו בה כ-3000 יחידות דיור, פארק עירוני בגודל של כ-140 דונם, 3 בתי ספר יסודיים, מסוף תחבורה ציבורית שכונתי וכביש שיחבר את השכונה לכביש 561.

עיר ראשונה במדינת ישראל

ערך מורחב – עיריית נתניהעיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.

ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
ב-1934 קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
ב-1940 קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
ב-3 בדצמבר 1948 קיבל היישוב מעמד של עיר. הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.

ציוני דרך

מועצת העיר

מינהל כללי
מינהל תפעול
מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
מינהל חינוך וחברה
מינהל הנדסה
מינהל כספים

מינהלים בעירייה

פרס שר הפנים לאחריות חברתית 2015
פרס שרת התרבות והספורט 2012
קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ)

פרסים

עובד בן עמי 1929 – 1957
משה שקד 1957 – 1959
דוד פוקס 1959 – 1961
עובד בן עמי 1961 – 1964
משה שקד 1965 – 1968
אברהם בר מנחם 1968 – 1969
עובד בן עמי 1969 – 1974
אברהם בר מנחם 1974 – 1978
ראובן קליגלר 1979 – 1983
יואל אלראי 1983 – 1993
צבי פולג 1993 – 1998
ורד סוויד 1998 (ראש העיר בפועל)
מרים פיירברג מ-1998 עד הווה

ראשי העירייה

הרב דוד שלוש שימש כרבה הספרדי של העיר במשך 63 שנה עד לפטירתו. הרב משה לוין כיהן כרבה האשכנזי של העיר במשך כ־24 שנים עד פטירתו בשנת 1977. רב העיר הנוכחי (2023) הוא הרב קלמן בר.

רב העיר

עיריית נתניה

ערך מורחב – סמל העיר נתניהסמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת 2015 שימש את העיר סמל משנת 1951 שעוצב על ידי יעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ומותג מחדש תחת הסלוגן "הריביירה של ישראל".

סמל העיר נתניה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בנתניה 238,455 תושבים (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.0%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתניה היא העיר בעלת מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם יותר מ-20,000 תושבים שהם 5.5 אחוז מאוכלוסיית העיר. בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כיותר מ 10,000.

אוכלוסייה

בנתניה 408 גני ילדים, מהם 169 בחינוך הממלכתי, 117 בחינוך הממלכתי-דתי, 60 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.
בעיר 57 בתי ספר יסודיים, מהם 24 בחינוך הממלכתי, 19 בחינוך הממלכתי-דתי, ארבעה חינוך מיוחד, ועשרה בתי ספר חרדיים.
בנתניה 26 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: שישה בחינוך הממלכתי-דתי, עשרה ממלכתיים, שני מרכזי נוער, ושמונה מהזרם העצמאי.
בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.

חינוך

בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:

"מוזיאון העיר נתניה – המרכז לתולדות העיר" – נמצא ברחוב מקדונלד 3. במוזיאון תערוכות מתחלפות על תולדות העיר. במוזיאון יש חדר ובו שחזור חדר עבודתו של עובד בן עמי עם רהיטים ומוצגים מקוריים.
"מוזיאון בית הבאר" – נמצא ברחוב סוקולוב 17 ובו באר המים שנחפרה ב-1927 כדי להשקות את פרדס חוות "פרדס הגדוד". במוזיאון מופעלת משאבת מים משוחזרת של הבאר ונמצאים בו מוצגים על ימיה הראשונים של נתניה.בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן: הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא, גלריות "המועצה" והמוזיאון למורשת יהודי תימן.
בין השנים 2011 - 2021 אימצה העיר את התזמורת הקאמרית הקיבוצית.
מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבה ורדה שוורץ והלחין יוסי קירש, העיר מוזכרת רבות בסדרה הפיג'מות בעיקר על ידי אילן עודד וקובי, שעברו לתל אביב עברו אליה מנתניה ומרבים להזכיר אותה רבות בסדרה.

תרבות

מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוהה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, שלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה.
ב-5 ביולי 2016, הוכרה העיר כ"עיר ליבה תיירותית" על ידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב וראש העיר של נתניה, מרים פיירברג.בנתניה אזור תעשייה קריית ספיר, אחד מאזורי התעשייה הגדולים בישראל. האזור מאכלס תעשיות מסורתיות, מתחמי מסחר, והייטק.

כלכלה ותיירות

אתרים ארכאולוגיים

בנתניה מספר אתרי טבע:

שמורת האירוסים, נמצאת בשדרות בן-גוריון.
בריכת דורה – שלולית חורף עונתית. נמצאת בשדרות בן-גוריון.
שמורת נחל פולג
שמורת טבע צוקי ים
חורשת הסרג'נטים

אתרי טבע

טיילת שקד
טיילת ראשוני נתניה
גן המלך

טיילות

בחזית בית יד לבנים נמצאת אנדרטה עשויה מסלע בזלת. על האנדרטה כתובת של אורי צבי גרינברג: בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם, אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם.
סמוך לבית יד לבנים נמצא אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה (בעבר חיל החימוש).
אנדרטה לחטיבת אלכסנדרוני וחלליה במלחמת העצמאות.
בכיכר העצמאות נמצאת אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מורכבת מעמוד זיכרון ולידו קיר ארוך שעליו התבליט "אנדרטת הלוחם" של הפסל משה ציפר (1960).
סמוך לבית יד לבנים נמצאת גם אנדרטה לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

אתרים בעיר

בתקופת היישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה פלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.
במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון. אצטדיון נתניה משמש לאירועי הספורט בעיר.
בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל גברים: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור עירוני נתניה, ממוקמת בליגה הלאומית לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טריאתלון, טניס, סיף, איגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים, פוטבול אתלטיקה (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט ואתלט אולימפי אלכס אברבוך), התעמלות אומנותית, פוטבול, לקרוס, הוקי רולר ועוד.

ספורט

ערך מורחב – התחנה המרכזית של נתניההעיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם כביש החוף (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי ומחבר את העיר להרצליה ותל אביב, כביש 553 שמחבר את דרום העיר לאבן יהודה ותל מונד, כביש 531 שמתחיל דרומית לעיר ברשפון מחבר את העיר לכפר סבא ורעננה, וכביש 57 שמחבר בין צפון העיר לכפר יונה. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: מחלף פולג, מחלף גשר השלום, גשר האחדות, מחלף נתניה ומחלף איינשטיין.חברת אקסטרה מפעילה את השירות האוטובוסים בתוך העיר, כאשר השירות הבינעירוני מתחלק בין מטרופולין שמפעילה את רוב הקווים לרחבי גוש דן, קווים שמפעילה את רוב הקווים לישובי השרון, אגד שמפעילה בעיקר שירות לירושלים וחיפה וכן שירות לצפון הארץ שעובר בכביש החוף. ותנופה מפעילה מנתניה קווים לשומרון.
את תושבי נתניה משרתות שתי תחנות רכבת: תחנת נתניה ותחנת נתניה – ספיר שנפתחה בנובמבר 2016. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא תחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. ב-2011 שופצה תחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה ושמה שונה ל-"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.
בעיר קיים שירות של חברת Car2Go של השכרת רכב שיתופי במודל "הלוך חזור" ובמודל "כיוון אחד".

תחבורה

נתניה היא עיר גדולה בשטחה. אורכה הוא שמונה קילומטרים ורוחבה הוא בין 3 ל-4 קילומטרים. נתניה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים. מרכז העיר ההיסטורי בו גרים כ-110 אלף תושבים, דרום העיר (משכונת דורה ועד רמת פולג) בו גרים כ-65 אלף תושבים, והשכונות ממזרח לכביש החוף בהם גרים כ-40 אלף תושבים.
כלל נתוני האוכלוסייה מתייחסים לשנת 2018.שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:

המע"ר החדש – נת/542, הנמצא בין השכונות נווה עוז וטוברוק.
שטח ממזרח לקריית השרון במסגרת תוכנית פיתוח הפארק המטרופוליני.

נאות הרצל – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה, קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו הרחוב הראשי של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן אום ח'אלד ושוכן בה התיכון הדתי לבנות "אולפנית בר-אילן".
גן ברכה – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גנבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
טוברוק – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב, שהייתה במצור במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך המערכה בצפון אפריקה. בעבר היו בה מלטשות יהלומים. בשנות האלפיים זוהי שכונה קטנה יחסית. יש בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי.
נוף הטיילת – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות, לרוב יוקרתיים. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
נוף חפר – נמצאת בצפון נתניה, משקיפה לנופים של עמק חפר והשומרון. בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע.עין התכלת – שכונת בת כ-2,500 תושבים הנמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון בסמוך למושב אביחיל. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. בשנת 1948 הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים 1943-1936 קיבוץ של השומר הצעיר בשם מצפה הים. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף הדיג. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כמגדלור וסימנו לכוחות הפלמ"ח על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 דונם לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום אשקלון) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ יד מרדכי. במצפה הים נשאר רק מגדל המים שנבנה ב-1936 ושופץ לאחרונה בשנת 2005.
פרדס הגדוד – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.
קריית צאנז – שכונה חרדית בת כ-4,000 תושבים המהווה את מרכז חסידות צאנז בישראל ובעולם. היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים. כמו כן, פועל בשכונה בית חולים לניאדו אשר נוסד על ידי הרב הלברשטאם ומותאם לשומרי שבת וחגים ופועל על פי דרישות ההלכה.
 רמת אפרים – אזור של מספר שכונות, המונות כ-6,000 תושבים. קרוי על שם אפרים אהרונסון. כאן נמצא המושב רמת טיומקין שהוקם בשנת 1932 ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ. הוא נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידידו של זאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
רמת חן – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, המונה כ-3,000 תושבים סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – ראשי תיבות של "פועלי אגודת ישראל", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".

שכונות המרכז

שכונות המזרח נמצאות ממזרח לכביש 2. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.

נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה המונה כ-17,000 תושבים. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצה הדרומי שלה ממוקם בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה ישיבה תיכונית, "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
נווה איתמר – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת 1944 כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949. היא קרויה על שמו של איתמר בן-אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.קריית השרון – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. השכונה מונה כ-22,000 תושבים. הבנייה שלה החלה ב-1997 ואוכלסה לראשונה בספטמבר 1999. בחורשה, הנמצאת בתוך השכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", על שם תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו כנראה מאוחר יותר בחורשה זו). בשכונה קיימים בתי ספר יסודיים ממלכתיים, שתי חטיבות ביניים ממלכתיות, בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים בחינוך הממלכתי דתי.
משכנות זבולון – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל. השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים. היא מכונה גם "משהב" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים ובית ספר אחד ממלכתי: בית ספר ממלכתי-דתי על שמו של זבולון המר – "מורשת זבולון", בית הספר הממלכתי "לאה גולדברג" ובית הספר הממלכתי דתי על שם רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
קריית רבין – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1993–1996 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.קריית אליעזר – שכונה במזרח העיר נתניה המשמשת כאזור תעשייה, נקראת על שמו של אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה שכונת קריית ספיר המשמשת גם היא כאזור תעשייה.
פארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר – ממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שם פנחס ספיר. הפארק הוא מתחם עסקים ותעשיות עתירות-ידע מהמתפתחים והמתקדמים בישראל. החברות המאכלסות אותו הן בעיקר מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, מכללת אורט הרמלין, חברות הייטק כגון סיסקו, סייפן, HP, חטיבות מרכזיות של אלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמת סלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף איקאה ורשתות רבות.מצפון לפארק נבנה אצטדיון נתניה. באזור זה הייתה עד 1948 חווה חקלאית של משפחת חנון מטולכרם. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור.

שכונות המזרח

השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוף שנות ה-50 הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גם קריית נורדאו. בסוף שנות ה-60 נוסף אליהם שכונת אזורים, שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.

רמת יגאל ידין – על שם יגאל ידין. המוכרת יותר בשמה הקודם והלא-רשמי של "שיכון דורה", על-שם דורה אבן, אשת דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני. ומונה כ-7,000 תושבים. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן לפנים מחנה צבאי בריטי ואחר כך מחנה "אלכסנדרוני". היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה מתנ"ס על שם מרכוס.
קריית נורדאו – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית ומונה כ-13 אלף תושבים. השכונה הוקמה בשנות ה-50 כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של מקס נורדאו, מראשי התנועה הציונית. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג, ודרום-מזרחית לשכונת גבעת האירוסים. בשכונה נמצאים בתי הספר, "אלדד", "יגאל אלון" ו"אורט גוטמן" וכן הממ"ד "אורות רש"י".
נאות גולדה
נאות שקד (עד 1977 "אזורים") – קרקעות השכונה הועברו לחברת אזורים עם הקמתה בשנת 1964, ובשנת 1966 הושלמו אישור התוכניות של השכונה. השכונה הושלמה בסוף שנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ומברית המועצות. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני. השכונה מונה כ-8,700 תושבים.
מחנה יעקב – הצפונית שבשכונות דרום נתניה. ראשיתה במחנה צריפים של אנשי כפר אוריה ונווה יעקב שפונו מיישוביהם במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1961 הוקמו עבורם שיכונים במקום.רמת פולג – השכונה הוקמה בשלהי שנות ה-70 והיא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. ומונה כ-18 אלף תושבים. מקור שמה בנחל פולג הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה גובלת ממערב בים התיכון, מצפון בשכונת "עיר ימים"; וממזרח בשכונת קריית נורדאו. מדרום נמצאת שמורת נחל פולג. השכונה מחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת בווילות, ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות וקוטג'ים מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם בגין ועל שם רימלט.
נאות מנחם בגין – בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983-1977. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
נווה עוז – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף). אוחדה עם שכונת גלי הים.
גבעת האירוסים – הוקמה בתחילת שנות ה-90 בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה. בשנות ה-60 הייתה כוונה להקים במקום את "קריית קנדה" עבור עולים דתיים מקנדה. שטח של 850 דונם הוחכר לצורך הקמת הקריה בשנת 1971 ואף הוחל ביישור השטח. אולם לאחר ביקורת על המחיר הנמוך שנדרש מהיזמים עבור הקרקע, הושגה פשרה שכללה העלאה במחיר באוגוסט 1973. המשא ומתן נמשך אל תוך שנת 1974 ולבסוף נסוגו היזמים מהעסקה. בשנת 1980 בקשה רשות מקרקעי ישראל למסור את הקרקעות של קריית קנדה כפיצוי לבעלי קרקעות ליד שפיים שנמנע מהם להקים יישוב על קרקעותיהם. המהלך נמנע בגלל התנגדות של ראש עיריית נתניה שחשש מהקמת שכונה חרדית בדרום נתניה.
אגמים – שכונה בהתהוות שנמצאת בין קריית נורדאו, לאירוסים ודורה, מאופיינת בבניינים יחסית נמוכים אך ישנם גם מגדלים, לשכונה מרכז מסחרי וגישה ישירה לפארק השלולית
גלי הים – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.עיר ימים – משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת גבעת האירוסים לרמת פולג, ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות. את השכונה תכנן האדריכל טומי לייטסדורף. תכנון הנוף ותכנון בניית המעברים התת-קרקעיים יבוצעו על ידי אדריכל הנוף צבי דקל בתחילת 2012 נפתח בשכונה זאת קניון בשם "קניון עיר ימים". בשכונה קיים בית ספר ממלכתי ע"ש חיים חפר, בית ספר דתי ע"ש שלמה קרליבך ותיכון שש שנתי צומח ע"ש חיים גורי.

שכונות הדרום

שכונות

אקלים

הערים התאומות של נתניה:

ערים תאומות

ארצית בן-נר, נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
שר-אל דוידוביץ, נתניה – סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
זאב וילנאי, נתניה – בירת השרון, עיריית נתניה, 1964
אבשלום שמואלי ומשה ברור (עורכים), ספר נתניה, עם עובד, 1982

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של נתניה
נתניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 פרופיל נתניה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סנתניה און ליין - מקומון חדשות ותרבות אינטרנטי בעיר נתניה.
אתר מינהלת התחדשות מרכז העיר נתניה
לב נתניה, מקומון העיר.
נתניה נט – אתר חדשות ופנאי מהעיר נתניה
אתר מורשת העיר נתניה(הקישור אינו פעיל)
 יריית אבן הפינה לבניני הכפר נתניה, 1929, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 יעקב גרוס, סרטון "הכפר נתניה 1929"
 מחנה לילדים פליטים בנתניה. יומני כרמל, נובמבר 1939 (התחלה 3:17)
 אבן פינה לאזור תעשייה חדש בנתניה במעמד דב יוסף, יומני כרמל 1951
 מצעד צה"ל לכבוד נתניה בת 25, יומני כרמל נובמבר 1954 (התחלה 0:54)
 נתניה בת 25, יומני כרמל דצמבר 1954
 תיירות בנתניה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 ISRAEL, Netanya TODAY. Video Walk, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 1:30:30) – טיול וידאו בנתניה, מאי 2020
מידע תיירותי על נתניה – הוטלז נתניה
חלום בחולות, ניבה פרי סיפורסרט, בני ונכדי ראשוני נתניה מספרים על ראשיתה של נתניה, יוני 2017
יאנה פבזנר, ‏עיר ללא אזעקה, באתר ‏מאקו‏, 7 בדצמבר 2023
מפות היסטוריות סרוקות של נתניה, 1937 עד 1966, אוסף המפות ע"ש ערן לאור הספרייה הלאומית
 נתניה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.
העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.
העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס, והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.

אוריה הרוש

Uriah Haroush

אסתר רדא

Ester-Rada

רדא נולדה בקריית ארבע, להורים שעלו מאתיופיה שנה קודם לכן במבצע משה עם אחיה הבכור. ב-1994 כשהייתה בת 10 עברה משפחתה להתגורר בנתניה, שם למדה משחק בבית הספר למשחק ותיאטרון נוער "יצירתי" של הבמאית שירלי עודד דורן. כילדה שרה ב"מקהלת שבא" שפעלה יחד עם המוזיקאי שלמה גרוניך. את לימודי החטיבה והתיכון עשתה בבית ספר אלדד וסיימה בהצטיינות במגמת מחשבים וסוציולוגיה.
את שירותה בצה"ל עשתה רדא כסולנית בלהקת מז"י.

ביוגרפיה

קריירה

רדא הייתה נשואה למוזיקאי גילי יאלו. מאז 2014 היא בזוגיות עם הסקסופוניסט גל דהן, וב-2015 נולד להם בן.ב-2017 סיפרה בריאיון ל"פנאי פלוס" על כך שפעילי BDS ניסו להחרים את המופע שלה באירופה.בת דודתה היא הזמרת תמר רדה.

אסתר רדא, ברשת החברתית פייסבוק
 אסתר רדא, ברשת החברתית אינסטגרם
אסתר רדא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אסתר רדא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אסתר רדא, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 אסתר רדא, באתר ספוטיפיי
 אסתר רדא, באתר Last.fm (באנגלית)
 אסתר רדא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אסתר רדא, באתר Discogs (באנגלית)
 אסתר רדא, באתר Songkick (באנגלית)
אסתר רדא, דף שער בספרייה הלאומית
 אסתר רדא, באתר בנדקמפ
אסתר רדא, בארכיון הבימה
קורות חיים באתר תיאטרון חיפה
מאיה כהן, קראת לי אסתר, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2012
אסתר רדא, אסתר רדא: "הופעתי בגלסטונברי, ושרדתי!", 8 ביולי 2013
 בן שני, ‏"אנשים בלילה" עם אסתר רדא, באתר iCast‏, 16 באוקטובר 2013(הקישור אינו פעיל, 15.12.2019)
דניאל שירין, אסתר המלכה מסביב לעולם, באתר nrg‏, 31 בינואר 2014
ynet, אסתר רדא: "אין אלוהים שמעניש, יש אהבה", 17 בפברואר 2014
יקי הפשטיין, משרד החוץ צריך לשווק את אסתר רדא מעבר לים, באתר nrg‏, 6 במרץ 2014
יורם יובל, שיחת נפש עם אסתר רדא, הטלוויזיה החינוכית, 14 בינואר 2016
דנה דרבינסקי, אסתר רדא מסביב לעולם: ריאיון מיוחד, באתר את, 7 באוגוסט 2016
  אלון הדר, אמא בחליפה, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2017
"פעם התכווצתי מהערות מיניות, היום אני עומדת על שלי", באתר וואלה!‏, 4 במרץ 2018
  ציפי שמילוביץ, פנינה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 באפריל 2018
דינה חלוץ, אסתר רדא: "הייתי מרעילה את עצמי, עד שבסוף הסוכרת התפרצה", באתר Xnet‏, 29 באוקטובר 2018
 בן שלו, אסתר רדא: "זאת מלחמה בין החושך והאור. ואנחנו באור, שיהיה ברור", באתר הארץ, 25 במאי 2020
ריקי רט, ‏״שמחה מאוד על התקופה הזו": אסתר רדא אופטימית מתמיד, בעיתון מקור ראשון, 20 בספטמבר 2020
אילי פארי, ‏בהופעות הייתי אומרת "היי, אני אסתר, ובאתי כל הדרך מישראל לתת לכם אהבה", באתר ‏מאקו‏, 10 במרץ 2022

אסתר רָדָא (נולדה ב-7 במרץ 1985) היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

האירוע חלף

אוריה הרוש אורחת - אסתר ראדה

אירועים נוספים של אסתר רדא

אירועים נוספים בהצוללת הצהובה

אירועים נוספים בירושלים