Name: מקבת | היכל תרבות אולם צוקר | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-14T20:30:00+02:00Z
Location: היכל תרבות אולם צוקר

תל אביב

ראשון לציון

הרצליה

נתניה

מודיעין מכבים רעות

נס ציונה

בת ים

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

מחוז מרכז

חולון

תיאטרון חולון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Central District

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



מרסדס בנד

Mercedes Band

מרסדס בנד | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מועדון הגריי מודיעין

נינט טייב

Ninet Tayeb

פול טראנק

Full Trunk

מרסדס בנד | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

מרסדס בנד | גבעת ברנר - אולם מופעים | Tickchak LIVE

גבעת ברנר

גבעת ברנר - אולם מופעים

מרסדס בנד - מופע צהרים | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מרסדס בנד - מופע צהרים

מועדון הבארבי

מרסדס בנד | מיוזיק סיטי באר שבע | Tickchak LIVE

מחוז דרום

באר שבע

מיוזיק סיטי באר שבע

רד בנד

Red Band

רד בנד בהופעה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

רד בנד בהופעה

מרסדס בנד בהופעה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מרסדס בנד בהופעה

שורה ראשונה

הלהקה החלה את דרכה בשנת 1998 בירושלים ובאותה השנה עברה לתל אביב והתחילה להופיע. הלהקה הוציאה בשנים הראשונות אלבום שנגנז, ובשנת 2003 הושמע הסינגל הראשון ברדיו והאלבום הראשון נמכר בחנויות. הוא כלל כמה משירי הרוק של הלהקה כמו: "המרסדס", "משנכנס אדר" ו"בואי ונביא לך ת'פאנק". בשנת 2006 הופיעה הלהקה בפסטיבל בשקל בירושלים.
לאחר הוצאת האלבום הראשון, "מרסדס בנד", עזב את הלהקה הבסיסט אלעד אלחרר. בתחילת שנת 2007 עזב את הלהקה נגן הגיטרה רונן כוכבי במקביל לסיום הקלטות האלבום השני שלהם, שבאותה עת נקרא "היום שבו איבדתי את משקפי השמש". את מקומו של רונן כוכבי מילא נגן הגיטרה גיא שמי שמוכר בעיקר מלהקת "אינפקציה". ההופעה הראשונה עם גיא שמי הייתה במועדון הבארבי וזאת הייתה גם ההופעה האחרונה של אריאל שרבקובסקי.
בשנת 2008 כיכבו חברי הלהקה גל תורן, אורי גת וגיא שמי, בסדרת הטלוויזיה "תעשה לי ילד" ב"הוט 3". שירי הלהקה שימשו פס-קול הסדרה. בסדרה, את תפקיד הבסיסט של הלהקה גילם ספי אפרתי, שחקן ובסיסט להקת Blackfield.
במרץ 2009 הוציאה לאור הלהקה את אלבומה השני, "תביאו בירות", בו השתתפו בכתיבת המילים גל תורן ורן מרום, ובכתיבת הלחנים גל תורן וגיא שמי. בתחילה, ראה אור האלבום במהדורה מוגבלת למכירה בהופעות בלבד, ורק באפריל 2009 הופץ האלבום למכירה בחנויות. יש הטוענים כי האלבום סימן מחדש את כיוונה המוזיקלי של הלהקה, בהיותו בעל סאונד "כבד" יותר הנוטה לכיוון הרוק ופחות לכיוון ה-funk המוכר מאלבומה הראשון, והוסיף לסגנונה המוזיקלי נופך אגרסיבי ומהיר משהו.
בחודש יולי 2011 יצא האלבום השלישי של מרסדס בנד, "זהות", אלבום זה, שהופק יחד עם יוסי פיין, הוא האלבום הראשון של מרסדס בנד שנכתב ובוצע כולו רק על ידי ההרכב החדש (גיא שמי כגיטריסט ויוני כהן כבסיסט). באלבום זה ניכר שינוי בסגנון הלהקה עקב השינויים בהרכב. רוב השירים לא היו בסגנון הפאנק שאפיין את האלבום הראשון ונטו לרוק שהופיע לראשונה באלבום השני. ב-28 במרץ 2011 הופץ סינגל ראשון מאלבום זה, "מה פתאום". סינגל נוסף שהופץ זמן מה לאחר מכן נקרא "וודו". ב-31 במאי הופץ הסינגל השלישי, "פאטה מורגנה". ב-30 באוגוסט, לאחר יציאת האלבום הופץ סינגל נוסף בשם "סופי". לשיר צולם גם קליפ בבימוי קרן חכמה (אשתו של גל תורן). בדצמבר 2012 הוציאה הלהקה סינגל בשם "אל תבכי ילדונת".
בקיץ 2015, עקב חילוקי דעות בנוגע לסגנון המוזיקלי, עזב גיא שמי את הלהקה.
בסוף העשור השני של המאה ה-21 ניהל את הלהקה אסף גובר, גיטריסט להקת מלכה באיה, שגם הופיע עם הלהקה בתור גיטריסט ליווי ברוב ההופעות.
בינואר 2019 יצא האלבום הרביעי של מרסדס בנד, בשם "מה זה הדבר הזה". חודש אחר כך פורסם קליפ ראשון לשיר מהאלבום, לשיר "אמא", אשר ביים קובי פלישמן.
בשנת 2020 הוציאה הלהקה במסגרת מיזם "צו השעה" גרסת כיסוי לשיר "האיש שבקיר" מאת יהודה פרדיס, שבוצע בעבר על ידי שמשון בר-נוי וברי סחרוף.

גל תורן - שירה
אורי גת - תופים
אסף גובר - גיטרה
יוגב גלוסמן - בס
יונתן גלילה - גיטרה (משנת 2016)חברים לשעברגיא שמי - גיטרה (2007–2015)
רונן כוכבי - גיטרה (עד שנת 2007)
אריאל שרבקובסקי - בס (2003–2007)
אלעד אלחרר - בס (עד שנת 2003)
יוני כהן - בס (2007- 2019)

חברי הלהקה

מרסדס בנד (2004)
תביאו בירות (2009)
זהות (2011)
מה זה הדבר הזה (2019)

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של מרסדס בנד מרסדס בנד, ברשת החברתית פייסבוק
 מרסדס בנד, ברשת החברתית אינסטגרם
 מרסדס בנד, סרטונים בערוץ היוטיוב
 מרסדס בנד, באתר אייטונס  (באנגלית)
 מרסדס בנד, באתר ספוטיפיי
 מרסדס בנד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרסדס בנד, באתר Tab4u
מרסדס בנד, דף שער בספרייה הלאומית
 מרסדס בנד, באתר בנדקמפ
מרסדס בנד, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
דודו כהן, מרסדס בנד עשו טרייד אין, באתר nrg‏, 8 במרץ 2009
אור ברנע, מי פה המשוגע?, ynet ‏, 8 בנובמבר 2009
אורי זר אביב, ההגה בידיים של מרסדס בנד, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2011
אלכסנדרה לוקש, "תעשה לי ילד 2? אולי תעשה לי נכד", באתר ynet, 20 בפברואר 2019

מרסדס בנד היא להקת פאנק (Funk) רוק ישראלית. שם הלהקה הוא עיוות של שם חברת כלי הרכב מרצדס-בנץ.

לירן דנינו

Liran Danino

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

מתן פרץ

Matan Peretz

חנה לסלאו

Hana Laslo

אורי חזקיה

Ori Hizkiah

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024 | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024

מחוז צפון

עפולה

היכל התרבות עפולה

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024 | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024

אורי חזקיה | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

עומר דרור

Omer Dror

מיכל הקטנה

Little Michal

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024

הגלריה העירונית לאמנות

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024 | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024

דירה להשכיר | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

דירה להשכיר

חזי דין

Hezi Dean

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

מני עוזרי

Meni Ozeri

מני עוזרי | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

מתן פרץ | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

אבו טבלה וחברים | אַבּוּ טַבְּלֶה | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

אבו טבלה וחברים

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | מיכל הקטנה | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

Afula

פארק הרכבת עפולה

העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שם תחנת הרכבת עפולה והכפר "אל-פולה" ששכן בה. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" - כהצעתו של ישעיהו פרס, על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל". כנגד כוונה זאת יצא אברהם יעקב ברור שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שבתל יזרעאל. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה" במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל". בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)" או "עפולה (עיר יזרעאל)". בשנת 1938 כתב זאב וילנאי שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר על גיחזי עוזרו של אלישע הנביא שחי באזור שונם, ”וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת” מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה" או "עיר יזרעאל (עפולה)". עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד.

שם

תל עפולה, הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועד למאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים רומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.
חפירות ארכיאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מהתקופה הרומית בארץ ישראל ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. 
בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש למרחביה.
הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או במרחביה הסמוכה מוזכרת בכתבי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13.

היסטוריה עתיקה

בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה אחוזה פיאודלית של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת של רכבת העמק. בשנים 1912–1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טולכרם.
בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק". במפקד האוכלוסין בארץ ישראל של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים).

המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכש יהושע חנקין את האדמות מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.
חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.
האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו.
בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.
בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.
הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.
מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923.
ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.

הקמת העיר העברית

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.
במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".
שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמת אזור תעשייה.
בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973.
במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.
ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצת ערבים ישראלים זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבות חשדות לפגמים ותיאום מחירים, לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי.
ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר, במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות, פארק עירוני בשם פארק נחל בוהו בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים התוכנית כוללת הקמת כביש טבעת נוסף לעפולה.

מקום המדינה ועד היום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בעפולה 63,305 תושבים (מקום 32 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.1%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,388 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

אוכלוסייה

ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:

עפולה - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית" או "עפולה העיר"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק, בתוכה נמצאים שכונות פנימיות כמו "שכונה מערבית", "שכונת הוילות" הנמצאת בצפון מזרח העיר ו"שיכון גאולים" הנמצא בדרום מערב העיר. שטח חלק זה עומד על 3,500 דונם.
עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. רבים מהעולים לישראל במבצע שלמה התיישבו בשכונה. כך, מספר התושבים בה גדל בעשרות אחוזים. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מאוכלסת שכונת עפולה עילית במשפחות חרדיות רבות. במהלך קיץ תשע"א בהוראת הרב שטיינמן נפתחה ישיבה בשם "הישיבה הגדולה עפולה". בראשות הישיבה עומדים ראש הישיבה הרב רפאל בלום והמשגיח הרב בנימין ברויאר, כעת הישיבה מונת כ-220 תלמידים.
עפולה הצעירה - שכונה הנמצאת מערבית לעפולה עילית. בשנת 2020 השכונה החלה להתרחב משמעותית עם בניית מאות דירות חדשות, ובכך הפכה לשכונה חדשה.
עפולה הירוקה - שכונת וילות פרטיות חדשה עם בנייני יוקרה לא גבוהים. בשכונה נבנה פארק ענק, בתי כנסיות, גן לחינוך מיוחד, סמינר לבנות. רחוב יצחק שמיר הוא הרחוב הראשי והבולט בשכונה, בנוסף לכביש החורשה, כביש חדש המחבר בין השכונה לכביש החדש "עוקף עפולה".
גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה של 250 עד 300 מטר מעל פני הים. שכונה זו קלטה את מרבית עולי ברית המועצות לשעבר וגם חלק מעולי אתיופיה. בין השנים 2015–2020 החלה הגירה משמעותית של חרדים לשכונה וכעת השכונה מאוכלסת במשפחות חרדיות רבות במקביל לשכונת עפולה עילית.
נוף יזרעאל - שכונה פנימית הנמצאת בחלקה הדרום-מזרחי של גבעת המורה, השכונה מאוכלסת בעיקר על ידי עולי ברית המועצות לשעבר.
רובע יזרעאל - שכונה חדשה המוקמת בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי העיר. בשכונת רובע יזרעאל מתוכננות 4600 דירות, אשר מתוכן מאוכלסות כבר כ-1800 יחידות דיור. השכונה ממוקמת כ-20 דקות הליכה רגלית מתחנת הרכבת. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר.
C1 (שכונת הרכבת, נקראת גם שכונת "לב העמק") - השכונה החדשה ביותר בעפולה, נמצאת עדין בשלבי בניה, אם כי השכונה כבר מאוכלסת חלקית, נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת ומכאן שם השכונה.

שכונות

התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקים
כ־7,500 עובדים (נכון ל-2015).
בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכן קניון העמקים. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.
אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.
עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ-
400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות
מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.

כלכלה ומסחר

נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.
בשנת 2010 הוקמה בעיר הישיבה הגדולה עפולה.

חינוך

על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום, אולפן הקלטות ופעילות של חבורות זמר.
קבוצת הכדורסל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל.
פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.
ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי-אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר. ארגון עדאלה עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי, הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי.

תרבות ובילוי

החל משנת 2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת סופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת קווים ולפניה אגד. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן).
בינואר 2021 נפתחה תחנה מרכזית עפולה החדשה.
באוקטובר 2016 נחנך קו העמק מחיפה לבית שאן, בעפולה הוקמה תחנת רכבת אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.

תחבורה

בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה.
במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.
במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבניין נגרם נזק קל. בשנת 1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה החיילת ליאת גבאי הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. ב-4.10.2001 בצהרים אירע פיגוע ירי במרכז עפולה. המפגע לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית. הוא הגיע למקום באוטובוס סמוך לשעה 14.00 ומיד כשירד ממנו פתח באש. 3 בני אדם נהרגו ו-18 נפצעו. המפגע נורה למוות על ידי השוטרים שהיו במקום. כבר ב-27.11.2001 אירע פיגוע נוסף, כאשר סמוך לשעה 11.30 שני מפגעים (מפת"ח ו-"הג'יהאד האסלאמי") פתחו בירי לעבר אוטובוס שחנה בתחנה המרכזית. בפיגוע נהרגו 2 בני האדם וכ-50 נפצעו (10 קשה ו-2 במצב בינוני). המפגעים נמלטו, תוך שהם ממשיכים בירי, לעבר השוק העירוני הסמוך, אך נורו לבסוף על ידי כוחות המילואים ואנשי המשטרה שנכחו במקום. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.
ב-13 בנובמבר 2013 נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי.
בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015 התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב-8 באוקטובר 2015 בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה, פיגוע נוסף התרחש למחרת ב-9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר, המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם.עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.

הנצחת נספים בני העיר

הגנה וביטחון

אקלים

ראשי המועצה המקומית

שניאור זלמן הוז (1926–1928)
יעקב קינמון (1928–1930)
פייבוש טבצ'ניק (1930–1931)
מאיר שפירא (1931–1932)
אפרים מזרחי (1932–1933)
פייבוש טבצ'ניק (1933–1939)
מאיר שפירא (1939–1940)
דב ברכאן (1940–1942)
בנימין שיינבוים (1942–1945)
יוסף ברזילאי (1945–1950)ראשי העירייה

דוד קניאל (1950–1959)
יואש דובנוב (1959–1969)
שמשון שחורי (1969–1979)
עובדיה עלי (1979–1991)
צדוק נאווי (1991–1998)
יצחק מירון (1998–2005)
אבי אברהם אלקבץ (2005–2013)
יצחק מירון (2013–2018)
אבי אברהם אלקבץ (2018 ואילך)

ראשי העירייה

גלריית אתרים

גרמניה אינגלהיים אם ריין, אוסנבריק, גרמניה
ארצות הברית פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
ארצות הברית ווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית
ארצות הברית סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית פרזנו, קליפורניה, ארצות הברית
ארגנטינה סנטה פה, ארגנטינה
מקסיקו טפוזלן, מקסיקו
ישראל מועצה אזורית גלבוע, ישראל (במסגרת שותפות ביחד של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אזור עפולה בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרום ניו אינגלנד שבארצות הברית)

ערים תאומות

זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966 (הספר בקטלוג ULI)
ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992 (הספר בקטלוג ULI)
שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עיריית עפולה, 2005
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970
תום שגב, ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור. 1999, עמ' 199–200
עמי שנער, "מאה שנים של תכנון עירוני: עפולה כמשל", זמנים 96, סתיו 2006 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

ספרים תיעודיים על עפולה

יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942 - העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998 - רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה
גל אמיר, המתמחה, הוצאת זמורה ביתן, 2007 – רומן בלשי המתרחש בעפולה(הספר בקטלוג ULI)
עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004 - רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של עפולה
 פרופיל עפולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סעפולה, באתר הרשות לפיתוח הגליל
מידע על אתר עפולה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
עפולה ואתריה, באתר "טבע ונופים בישראל"
יונתן גת, ניתוח לב פתוח, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 14 ביוני 2015
סופו של אצטדיון וולפסון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2015
גדעון צור, עפולה – גלגוליה של עיר, באתר "e-mago", ‏19 באפריל 2017
 נעמה ריבה, השכונה שתקלקל את התוכנית להשיב לעפולה את כתר פנינת העמק, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
תצלום אוויר של עפולה עם כיתוב המתייחס לאתרים, 1:10,000, 1946 (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
יעקב בנדה, ‏החרדים נוהרים לפריפריה: העילית בחרה בעפולה – אלפי משפחות מצטרפות, באתר JDN‏
עפולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר אזורי עמק יזרעאל בעפולה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1935
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
 עפולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא מכונה "בירת העמק" משום שהיא שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה. כינוי נוסף לעיר הוא "עיר יזרעאל". עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973.

שישי יפני - מפגשי עומק
'יפן חוויה אחרת - Explore Japan' בסינמטק תל אביב
ימי שישי בבוקר עם המומחים בתרבות יפן
6 הרצאות המעמיקות בנושאים מגוונים ומפתיעים בתרבות יפן העכשווית
ניתן להרשם לסדרה מלאה או להרצאות בודדות

שישי יפני - סדרה מלאה והרצאות בודדות  | סינמטק תל אביב | Tickchak LIVE

שישי יפני - סדרה מלאה והרצאות בודדות 

סינמטק תל אביב

חתונה מושלמת - הקומדיה הבינלאומית מגיעה לישראל! | מוזיאון תל אביב לאמנות | Tickchak LIVE

חתונה מושלמת - הקומדיה הבינלאומית מגיעה לישראל!

מוזיאון תל אביב לאמנות





תיאטרון  מחו״ל "עולם הפנים" מציג את המופע המפורסם "ליצנים לבנים"!
אל תחמיצו את ההזדמנות לקבל הרבה רגשות כצופה וכאמן!
"ליצנים לבנים" הם התושבים האמיתיים והמדהימים ביותר של עולם הפנטזיה. יחד איתם תוכלו לטוס לחלל בקלות, לקפוץ בעננים, לרקוד בקרנבל קסום, לצאת למסע ימי ואפילו לבקר בקרקס! אפקטים מיוחדים ייחודיים יעניקו לצופים רגשות חיים והרבה רשמים בלתי נשכחים.
ההצגה "ליצנים לבנים" היא בין 5 התוכניות הטובות בעולם, הודות להומור המודרני והקלאסי שלה, היא כובשת את לב הצופים בכל הגילאים ונוצרת במיטב המסורת של הליצנות התיאטרלית.
המופע מובן לכל עמי העולם, כי האמנים מנגנים - ללא מילים.
במהלך ההופעה האולם מתמלא באווירת אחדות - צחוק, מחיאות כפיים בלתי פוסקות, צרחות נלהבות של ילדים ומבוגרים - כי "ליצנים לבנים" הוא מופע שבו מבוגרים הופכים לילדים!
תנו לעצמכם ולילדיכם חופשה נטולת דאגות וחג אמיתי!
והכינו את המצלמות שלכם, כי אחרי כל הצגה תוכלו להצטלם עם אמני תיאטרון מירליט - הליצנים הלבנים האמיתיים.
מחכים לכם חברים יקרים בעולם הקסם המדהים!

Show Clowns ליצנים בעננים - אנגר 11  Tel Aviv-Yafo | האנגר 11 תל אביב | Tickchak LIVE

Show Clowns ליצנים בעננים - אנגר 11  Tel Aviv-Yafo

האנגר 11 תל אביב

נעם חורב

Noam Horev

נעם חורב "הסיפורים מאחורי השירים" | גריי תל אביב | Tickchak LIVE

נעם חורב "הסיפורים מאחורי השירים"

גריי תל אביב

שאזאמאט

Shazamat

שאזאמאט | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

אלון עדר

Alon Eder

אלון עדר במופע מיוחד בחושך - תיאטרון נא לגעת | תל אביב-יפו, רח' רציף העלייה השנייה, ליד בית מיומנה, נמל יפו | Tickchak LIVE

אלון עדר במופע מיוחד בחושך - תיאטרון נא לגעת

תל אביב-יפו, רח' רציף העלייה השנייה, ליד בית מיומנה, נמל יפו

שיעור באהבה | מוזיאון ארץ ישראל תל אביב - אודיטוריום קלצ'קין | Tickchak LIVE

שיעור באהבה

מוזיאון ארץ ישראל תל אביב - אודיטוריום קלצ'קין

האירוע חלף

מקבת

אירועים נוספים בהיכל תרבות אולם צוקר

אירועים נוספים בתל אביב