Name: Gusto Jo Amar‏ | ליאור אלמליח | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-25T21:30:00+02:00Z
Location: מועדון הגריי יהוד

חנה לסלאו

Hana Laslo

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

יהודה ושומרון

Judea and Samaria

בית אל, אולם ספורט חדש

המושג "יהודה ושומרון" מקורו בשמות חבלי הארץ הגאוגרפיים־היסטוריים יהודה והשומרון, אף שאיננו חופף להם אלא בקווים כלליים במיוחד – בחבל הארץ ההיסטורי יהודה נכללים גם חבל לכיש וחבל יתיר, בחבל הארץ השומרון נכללים גם הגלבוע והכרמל, ומערב בקעת הירדן נכללת ב"יהודה ושומרון" אף שהיא חבל ארץ נפרד מיהודה ומשומרון. ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת אינה נובעת מסיבות גאוגרפיות אלא רק ממעמדו המדיני. תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" בשטח המדינה הערבית, אך התוותה גבולות שונים מגבולות השטח כיום.
המונח "הגדה המערבית" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר "ממלכת עבר הירדן") שממזרח לנהר.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה "יודיאה", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב"פלשתינה" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם "פלשתינה" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי "ארץ ישראל". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל "השער העליון" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לווילאייט ביירות.
ממועד תחילת פעולתו של השלטון הצבאי – מנהלת שטחי האויב הכבושים בשטחים שכבש חיל המשלוח המצרי (1916) בארץ ישראל בסוף 1917 עד החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 על מסירת משטר המנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לידי המעצמות האירופיות המנצחות, בריטניה וצרפת, היו שטחי יהודה ושומרון כפופים למנהלת שטחי האויב הכבושים – דרום. מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית, שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי. בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה – אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה־א"י, שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד חוף הים התיכון, ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי.
בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ "חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה". התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבי־היקף יותר מאלה של אזור "יהודה ושומרון" כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית.
שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי "הגדה המערבית" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.
הכינוי העברי "יהודה ושומרון" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם "יהודה ואפרים", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. "הגדה המערבית" או בקיצור "הגדה" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.
במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. באחד מחילופי המכתבים, בחודש ספטמבר 1978, כתב קרטר לבגין:[דרושה הבהרה]

השם "הגדה המערבית" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא "The West Bank" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: "צד זה של הירדן", להבדיל מ־Transjordanie – "עבר הירדן"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי "השטחים הפלסטיניים" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.
הכינוי "מחוז יהודה ושומרון" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. על אף הכינוי "מחוז", הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה, שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "מחוז ש"י" (ש"י – שומרון ויהודה). בצה"ל נקרא האזור "איו"ש", ראשי תיבות של "אזור יהודה והשומרון".
בשיח הישראלי רווח הכינוי "יהודה ושומרון" בחוגי הימין. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים עלכן את המונח "הגדה המערבית" או "השטחים הכבושים" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי "השטחים הכבושים", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר "השטחים". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג "אזור" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון, לרבות אזור ואדי עארה. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן, וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל. הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף, שפלת החוף, הרי ירושלים ("פרוזדור ירושלים"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.
בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה[דרוש מקור]). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.
קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "הקו הירוק".

מלחמת העצמאות

במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה"ל מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי הממשלה צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו[דרוש מקור], וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם הסכם שלום. על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות.
תחת הממשל הצבאי הישראלי, חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן), בית לחם וחברון.
בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

מלחמת ששת הימים

ערכים מורחבים – יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, תוכנית הפדרציה, תוכנית הקונפדרציה, ניתוק הזיקהמאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"ניתוק הזיקה" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית.
ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.
תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.
ב־1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה, לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על המסמך.
גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "האופציה הירדנית". ב־1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר.
ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

הקשר עם ממלכת ירדן

תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ"ר. לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית, שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ"ר. שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

השטח כיום

ערכים מורחבים – השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמאז מלחמת ששת הימים נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח ירושלים עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את מעמדם של יהודה ושומרון, והנהיגה בהם ממשל צבאי, כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"תפיסה לוחמתית" על־פי אמנת ז'נבה הרביעית.
מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי.
מאז ניתוק הזיקה ב־1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית, "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים.
במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בין 1993–1995, והסכמי ההמשך שלו, הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:

שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון החלוקה ל־H1 ו־H2). מהווה 20% מהאזור.
שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים.
שטח C – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו קבר יוסף, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. מהווה כ־60% מהאזור. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר.
בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.
בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה"ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.
בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.
רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים.
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. גם משטרת ישראל נוכחת בשטחים אלה דרך מחוז ש"י (שנוסד ב־1994), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם המשטרה הפלסטינית.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.
אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:

מערכת בתי המשפט הצבאיים, המוסמכת על פי החוק הבינלאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
מערכת המשפט של הרשות הפלסטינית, המוסמכת על פי הסכמי אוסלו לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על החקיקה ברשות הפלסטינית, המבוססת על הדין הירדני.
מערכת המשפט המנהלי הישראלי, המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.

חוק ושיפוט

המעמד הנוכחי

על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (בשטח C, לא כולל מזרח ירושלים) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול של כ־3.3%. נכון לינואר 2023, לדברי מועצת יש"ע, מספרם עלה ל־502,678. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם ישיבות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, אוניברסיטה ומכללות.
נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל. כ־58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר).

האוכלוסייה היהודית־ישראלית

מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע מפקד אוכלוסין הנחשב אמין. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. בשנים קודמות, גופים אחרים נתנו הערכות נמוכות יותר מאלה של הלשכה הפלסטינית וייתכן שתיקונים דומים נדרשים לשיטתם גם בהתייחס לנתונים העדכניים. כך, ה־CIA נקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית ואנשי המנהל האזרחי נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים. יורם אטינגר העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד.

האוכלוסייה הערבית־פלסטינית

אוכלוסייה

אורך אזור יהודה ושומרון הוא כ־125 ק"מ, ורוחבו בין 25 ל־50 ק"מ. גבולותיו, שאינם תחום גאוגרפי טבעי, הם בצפון רכס הר הגלבוע והרי אום אל־פחם, בדרום גבעות יתיר והר עמשא, במזרח הירדן. אדמיניסטרטיבית, כולל האזור 11 מתוך 16 נפות הרשות הפלסטינית (5 נפות נוספות נכללות בשטח רצועת עזה). בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים לחקלאות.
האזור המאוכלס ביותר ביו"ש הוא אזור ההר שמשתרע מצפון השומרון ועד דרום יהודה, שם ממוקמות הערים (מצפון לדרום) שכם, רמאללה, ירושלים המזרחית (שבשונה מיתר השטח, סופחה לישראל), בית לחם וחברון. ג'נין ממוקמת בצפון־מערב השומרון באזור עמק יזרעאל, וקלקיליה וטולכרם נמצאות מדרום לה באזור מישור החוף. עיר מרכזית נוספת באזור היא יריחו, הנמצאת בבקעת הירדן ממזרח לירושלים.
ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון, מסודרות לפי גודל, הן הערים מודיעין עילית מערבית לרמאללה, ביתר עילית שמדרום לירושלים, מעלה אדומים שממזרח לירושלים, ואריאל שמדרום לשכם. בנוסף לערים, ישנן 6 מועצות אזוריות: שומרון, בנימין, מגילות־ים המלח, גוש עציון, בקעת הירדן והר חברון, 13 מועצות מקומיות ומנהלת היישוב היהודי בחברון.
כלל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת מועצת יש"ע, אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

שטח וערים מרכזיות באזור

ביהודה ובשומרון נמצאו מרכזי הכובד של ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת בית ראשון ושל ממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר יוסף, דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו עיר דוד, הר הבית, בית אל המקראית והעיר שומרון ושילה המקראית (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו ארמונות החשמונאים ביריחו, ביתר, הרודיון, סרטבה ומצדה.

במערת המכפלה שבחברון קבורים על פי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף אדם וחוה. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה מקום קדוש גם למוסלמים ויש בצמוד אליה גם מסגד.
ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים תנ"כיים:

קברים

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

אתרים ארכאולוגיים

אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים

לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים שפכים כוללים את נחל הקישון, נחל חדרה, נחל שילה, נחל מודיעים, נחל קדרון ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על אקוויפר ההר, היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.
נכון לשנת 2016 ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

זיהום מים

השפעות אקולוגיות

יהודה ושומרון וחבל עזה
מחוז יהודה ושומרון
אשכול רשויות יהודה ושומרון
גבולות מדינת ישראל
תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון
הקו הירוק

ראו גם

יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד
מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013

לקריאה נוספת

אילן פפה, ‏יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163
 רמי היפש, "מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2018
יהודה ושומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 יהודה ושומרון, דף שער בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
מאז מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) ועד היום, מדינת ישראל שולטת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא סיפחה אותם לשטחה (למעט מזרח ירושלים). הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה, לרוב, כיבוש צבאי לכל דבר, אך ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. לפני המלחמה שלטה בשטח ממלכת ירדן (בשנים 1948–1967), שהחילה בו את ריבונותה, וקודם לכן – המנדט הבריטי (1920–1948) והאימפריה העות'מאנית (1517–1918).
בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"; לפיכך, מדינת ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת". בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית, יהודה ושומרון מוגדרים "שטחים בשליטה ישראלית". ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש.
המנהל האזרחי העריך ב־2018 את מספר הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים גם יחד כנע בין 2.5 ל-2.7 מיליון. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מספרם עומד על כ־375,000 במזרח ירושלים וכ־2,815,000 בשאר השטח אך גופים שונים (כולל ה-CIA) הצביעו על ליקויים בטענותיה (כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות), והערכות אחרות מפחיתות את ההערכה ונעות עד 1.75 מיליון בשנת 2015 לפי יורם אטינגר.
מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהן כלגיטימיות, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבין-לאומי. עמדת הממשל בארצות הברית מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבינלאומי, אולם היו נשיאים רפובליקנים שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל הדמוקרטי של ברק אובמה הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום". בשנת 2019 הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל טראמפ כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. עם זאת, לאחר הקמת ממשל ביידן הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ, וכי הוא מגנה את ההחלטה של ממשלת בנט להרחיב את הבנייה בהתנחלויות.
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.

עינת נתן

Einat Nathan

עינת נתן – זוגיות בהורות | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

עינת נתן – זוגיות בהורות

מחוז מרכז

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

עינת נתן - יחסים בין אחים
אז למה באמת אחים רבים? ומה אנחנו אמורים לעשות בנדון?  
הילד המועדף, הכבשה השחורה, סדר הלידה, תפקידים במשפחה, הבדלי תכונות ואופי, איך הכל מתחבר ומייצר עולם נסתר של חשבונות לא פתורים, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להשפיע על היחסים ביניהם, לטוב או לרע?
זו ההרצאה החדשה שכל הורה ליותר מילד אחד צריך לשמוע, על יריבות, תחרות, וקנאה בין אחים. או אחיות כמובן.
 
*ההרצאה מתאימה להורים לילדים בכל הגילאים*
 
עינת נתן - מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מרצה פופולרית, אשת תקשורת בתחום המשפחה ומחברת רבי מכר "להיוולד מתוך מגלשה ירוקה", "משלנו" ו"חיימשלי" שתורגם לעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, רוסית, קוריאנית, טורקית, הולנדית, ספרדית ועוד.
 
קרדיט צילום: עדי אורני


עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה  | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה 

פתח תקווה

תאטרון הבית גולדה

עינת נתן-יחסים בין אחים | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

עינת נתן-יחסים בין אחים

יהוד-מונוסון

מועדון הגריי יהוד

עינת נתן | הרצאה - יחסים בין אחים | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

עינת נתן | הרצאה - יחסים בין אחים

היכל התרבות מודיעין

עינת נתן - יחסים בין אחים. עמק חפר | בית העם כפר ויתקין | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים. עמק חפר

כפר ויתקין

בית העם כפר ויתקין

עינת נתן - יחסים בין אחים | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים

הרצליה

זאפה הרצליה

עינת נתן - יחסים עם מתבגרים ספיישל - מביאים את המתבגרים! | אודיטוריום תיכונט, שושנה פרסיץ, תל אביב-יפו, ישראל | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים עם מתבגרים ספיישל - מביאים את המתבגרים!

תל אביב

אודיטוריום תיכונט, שושנה פרסיץ, תל אביב-יפו, ישראל

עינת נתן נולדה בחיפה בשם עינת ישראלי, לאם יועצת חינוכית ואב איש קבע בחיל האוויר. בשל שירותו של האב, גדלה נתן במספר בסיסי חיל האוויר, והתגוררה עם משפחתה בסן דייגו.
היא שירתה כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, למדה הנחיית הורים במכון אדלר.
נתן מנהלת קליניקה פרטית להדרכת הורים ומקיימת הרצאות בנושאי הורות תחת הכותרת "היעד ההורי".
ב-2018 הוציאה לאור את ספרה "חיימשלי" העוסק בהדרכת הורים. הספר היה לרב-מכר.

את הקריירה התקשורתית שלה החלה בפינת ההורות "באמא שלך" בתוכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס, בעת ששודרה ברדיו תל אביב. לאחר שהתוכנית ושדריה הועברו לרדיו 99, נתן עברה להגישה בתחנה זו. בעבר הגישה פינה בנושאי הורות בתוכנית "רשת על הבוקר" בערוץ 2 וכיום מגישה פינה בתוכנית "על הבוקר" בערוץ רשת 13. בשנת 2020 כתבה טור יומי במוסף מיוחד של ידיעות אחרונות העוסק במגפת הקורונה. היא כותבת טור באתר mako.
נתן הגישה לסירוגין את התוכנית "משפחה גרעינית" בגלי צה"ל יחד עם מגיש נוסף (לרוב אברי גלעד). מיולי 2018 הגישה את הפודקאסט "אמא אמא", בשיתוף עם הילה קורח. ב-2019 השתתפה בתוכנית "סליחה על השאלה", בפרק שעסק בלידות שקטות. בפברואר 2021 שינה הפודקאסט את שמו ל"אמא אבא" והיא מגישה אותו מאז עם בן זוגה, יובל נתן.
במאי 2023 החלה "קשת 12" בשידור תוכנית דוקו-ריאליטי בשם "מבחן ההורים הגדול". נתן הנחתה את התוכנית יחד עם דני פרידלנדר.
עינת נתן נשואה לאיש התקשורת והעיתונאי לשעבר יובל נתן. הם הורים לחמישה ילדים ומתגוררים בתל אביב.

בתקשורת

ביוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של עינת נתן
הטור של עינת נתן, באתר mako
הפודקאסט של עינת נתן והילה קורח, באתר soundcloud
 יראיון עם ענת ניתן, סרטון  באתר יוטיוב בפגישה עם רוני קובן
 נטע אחיטוב, מדריכת ההורים עינת נתן מסבירה לכם איפה אתם טועים, באתר הארץ, 2 במאי 2018
רענן שקד, משא ונתן, ראיון במוסף 7 ימים, באתר ynet, 21 בנובמבר 2018
תמר פרלשטיין, מחברת "חיימשלי": סל תרבות עם עינת נתן, באתר מקור ראשון, 13 באפריל 2018
אביטל אינדיג, ‏"גם למדריכת הורים לפעמים נמאס לטפל בילדים", בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2019
  דנה ספקטור, "הם לא מסכנים ולא דור אבוד. בטח לא בגלל הקורונה", באתר "ידיעות אחרונות", 19 במרץ 2021

עינת נתן (נולדה ב-2 ביולי 1971) היא מדריכת הורים ואשת תקשורת ישראלית.

חריש

Harish

אולם תרבות חריש - כתובת: רח' שוהם 73 (מסומן)

בשנות ה־80 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהופכו לקיבוץ. בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.

1982–1993: קיבוץ חריש

בראשית שנות ה־90, במסגרת תוכנית שבעת הכוכבים, הוחלט להקים בסמוך לקיבוץ חריש ישוב עירוני בשם חריש. על פי התכנית היישוב היה אמור לאכלס 30,000 תושבים.בשנת 1995 הושלמה בניית כ־300 יחידות דיור ראשונות. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ורבים מאלה שרכשו דירות, בכל זאת, לא עברו לגור בהן אלא ניסו להשכירן. מרבית הבתים נותרו ריקים, והאוכלוסייה המעטה ששכנה ביישוב הייתה של שוכרי דירות מעוטי יכולת.
בשנת 1998 הובאו ליישוב כ־70 מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי.

שנות ה־90: תוכנית שבעת הכוכבים

ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".
ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.

1992–2012: המועצה המקומית "קציר-חריש"

2010: ייסוד העיר חריש

היסטוריה

חריש נמצאת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון שבו פוגש כביש 6 את כביש 65, אך הגישה מחריש לעורקי תחבורה אלה ארוכה יחסית, דרך כביש 6353 וכביש 574.
בסמוך לכניסה ליישוב מתוכננת תחנת הרכבת חריש על מסילת מנשה, שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק.מערבית לחריש נמצא מחלף משמר הגבול, במקום שבו שכן בעבר צומת משמר הגבול וקטע הכביש שבין הצומת לכיכר בכביש 574. המחלף נחנך בפברואר 2022, כשבמסגרת הפרויקט הוקם גשר מעל כביש 65.

בתכנון ובנייה

תחבורה

בסביבתה של חריש נמצאים מספר אזורי תעסוקה, המספקים מקומות עבודה רבים. המרכזיים שבהם הם פארק תעשייה קיסריה, אזור התעשייה שח"ק, אזור התעשייה חדרה ופארק תעשיות עמק חפר. במסגרת ההתרחבות דרומה, הופקדה בוועדה לתכנון ובנייה התב"ע (תוכנית בינוי עיר) של השכונה העתידית "חריש דרום", תוכנית שבה מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.

תעסוקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בחריש 37,134 תושבים (מקום 62 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎10.1%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 65.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,786 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).באוקטובר 2018 הגיע מספר התושבים בחריש ל-10,000 ובסוף 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-19,600 תושבים.

1998–2003: דב (דובי) סנדרוב – ראש המועצה הנבחר הראשון של קציר-חריש
2006–2013: נסים דהן – ראש המועצה הממונה.
2013–מכהן: יצחק קשת – ראש המועצה הנבחר הראשון לאחר הפרדת קציר מחריש וראש העירייה הראשון.

ראשי העיר

2022 אות האדריכלות בקטגוריית מבנה החינוך. מקום ראשון למכלול חינוכי בחריש בתכנון "גושן אדריכלים". מתחם של כ-4,300 מ"ר, הכולל שני מבנים מרובעים סימטריים, הגדול במבנים הוא בית הספר שבתוכו 18 כתות לימוד, והקטן במבנים הוא גן הילדים עם ארבע כיתות. בנוסף, במרכז כל אחד מהמבנים יש חצר ירוקה ונעימה לרווחת התלמידים.

פרסים

יישובי הכוכבים
המשולש
מודיעין-מכבים-רעות

אתר האינטרנט הרשמי של עיריית חריש
 חריש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית פרופיל חריש נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאורי טל, ‏החלטת הממשלה להקים יישוב באזור ואדי-עארה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 18 בפברואר 2008
ליאת שלזינגר, חריש עמוק: איך הפך היישוב חריש לעיירת רפאים בוואדי ערה?, באתר nrg‏, 28 באוגוסט 2010
חגי עמית, ענת ג'ורג'י, העיירה הנשכחת | כך נראית חריש כיום: דתיים, חילוניים, חמולת קראג'ה ובתים זולים, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2012
הילה ציאון, הפכה לעיר: מיליארד שקל יוקצו לפיתוח חריש, באתר ynet, 19 בדצמבר 2015
 מיטל שפירו, ברוכים הבאים לפריז הישראלית, באתר הארץ, 13 ביולי 2016
מיכאל יעקובסון, זול בחריש? כן, גם התמורה: חלום לקבלן ולמשקיע, מדכדך לתושב, באתר Xnet‏, 28 בנובמבר 2016
דותן לוי ודיאנה בחור־ניר, חריש: עיר להשכרה, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2018
  עופר פטרסבורג, האם חריש תהיה מודיעין החדשה?, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוגוסט 2018
 עדי כהן, הדר חורש, איך לשווק 86 בניינים בחריש כשהשוק בהאטה? "האתגר הוא במיתוג העיר", באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2019
 הדר חורש, יעל דראל, עדי כהן, גילי מלניצקי, למכירה - עיר חדשה: כך נראה אתר הנדל"ן הגדול ביותר בישראל, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2019
 רועי צ'יקי ארד, "אתה תירשם בהיסטוריה ככתב הראשון שכותב משהו טוב על חריש", באתר הארץ, 22 במאי 2019
תושבי חריש נערכים למאבק אזרחי: "אנחנו נלחמים על הבית שלנו", באתר חריש 24, 26 ביוני 2019
 נתנאל גאמס וענת ג'ורג'י, חריש נלחמת על עתידה: "השקעתי פה 400 אלף שקל - עכשיו מציעים לי רבע מחיר", באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2020
 יעל דראל, "כבר אין כאן דירות ב-700 אלף שקל. רוב הרוכשים מתכוונים לגור פה, חלקם אומרים - מקסימום זו תהיה השקעה טובה", באתר TheMarker‏, 28 במאי 2021
יובל ניסני, ‏כמעט כמו תל אביב: העיר המפתיעה שמככבת אצל משקיעי הנדל"ן, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2023

חָרִישׁ היא עיר במחוז חיפה בישראל השוכנת בצפון-מזרח השרון, מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6. נוסדה בשנת 1982 כחלק מתוכנית יישובי הכוכבים, והוכרזה כעיר בשנת 2022, 40 שנה לאחר הקמתה.

ליאור אלמליח

Lior Elmaliach

אלמליח נולד לשושנה וראובן, וגדל במשפחה מסורתית בקריית שמונה. מאז ילדותו נמשך ללמוד את השירה האנדלוסית בכלל ושירת הבקשות בפרט, ובגיל 13 החל להתחנך אצל גדולי הפייטנים, בהם הפייטן נסים שושן. בד בבד למד מוזיקה ונגינה על פסנתר בקונסרבטוריון ברמת גן, וכבר בילדותו החל להופיע ולרכוש מוניטין בישראל ומאוחר יותר גם בקהילות יהודיות בעולם.
התגייס לצה"ל בשנת 1992 ושירת כסולן במקהלת הרבנות הצבאית, בשירה בסגנון ים תיכוני. לאחר שחרורו הצטרף אלמליח לתזמורת האנדלוסית הישראלית ובה שימש במשך מספר שנים כסולן הבית. אלמליח הוא בוגר תקשורת ומדעי החברה של מכללת רמת גן.
בשנת 2004 ערך מופע יחד עם אהוד מנור לאחר שהשניים שיתפו פעולה באלבום של אלמליח "נשימה" (2002), המשלב בין שירת מזרח ומערב. לכבוד המופע הוציאו השניים חידוש ללהיט "אני אשתגע", במקור שיר דרום-אמריקאי. בשנת 2006 היה נבחר הקרן למצוינות בתרבות.
בשנת 2008 השתתף בפרויקט "ידידי השכחת" יחד עם המלחין חנן סורלו לוי. הפרויקט עסק בחשיפה של הפיוט היהודי לאלפי סטודנטים באוניברסיטאות השונות ולעשרות אמנים מובילים במוזיקה ישראלית.
כהמשך של שיתוף פעולה עם חנן סורלו לוי ביצע ליאור אלמליח את השיר "יונה לבנה" של חנן סורלו לוי באוסף "גוונים" של משרד החוץ בהוצאת התו השמיני, אשר ייצג את ישראל[דרושה הבהרה].
בשנת 2009 ראה אור האלבום "אלמליח-לרוז-שטרית", פרויקט משותף של אלמליח עם הזמר מיכה שטרית ועם המעבד המוזיקלי חיים לרוז. האלבום הורכב משירי משוררים כדוגמת יהודה הלוי, ישראל נג'ארה ושלמה אבן גבירול, וכלל ברובו לחנים לא מקוריים. כסינגלים יצאו השירים "לבי במזרח" ו"ילדי זמן גפן". כמו כן הוציא מספר אלבומים של מוזיקת עולם, מוזיקה אנדלוסית ואלג'יראית וכן מוזיקה ישראלית שזכו להצלחה. שני אלבומים שלו, "נשימה" ו"צור שהחיינו", יצאו גם לשוק הבינלאומי.
בשנת 2014 הופיע יחד עם האנסמבל האנדלוסי ישראלי ועם חנן סורלו לוי באונסק"ו בקונצרט מיוחד המוקדש למוזיקה אנדלוסית.
אלמליח נחשב היום לאחד הפייטנים המוערכים בתחום החזנות הספרדית והמרוקאית, ומשתף פעולה באופן תדיר עם אמנים בינלאומיים מובילים במוזיקת עולם כגון ג'ורדי סאוול ומוריס אלמדיוני. בנוסף הוא מעלה מופע אישי המשלב חומרים אותנטיים וחדשנים, תוך שילוב ביניהם באופן ייחודי.
אלמליח השתתף בהפקה המוזיקלית של הסרט "בית"ר פרובנס" זוכה פרס המוזיקה, וכן בסרט "טהרה".
בשנים 2018-2020 גילם את מיכאל עמר בסדרה הקומית "שנות ה-80".
בשנת 2022 שב לגלם את דמותו של מיכאל עמר בסדרה "שנות ה-90" (שיחק רק בפרק 13).
אלמליח מתגורר בהוד השרון, נשוי לזמרת נעמה טוב-אלמליח (בתו של מפקד תזמורת צה"ל בעבר יוסי טוב) ואב לשלושה ילדים.

אתר האינטרנט הרשמי של ליאור אלמליח
 ליאור אלמליח, באתר ספוטיפיי
 ליאור אלמליח, באתר AllMusic (באנגלית)
 ליאור אלמליח, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 ליאור אלמליח, באתר Discogs (באנגלית)
ליאור אלמליח באתר הקרן למצוינות בתרבות
ליאור אלמליח הפייטן וטעם החיים של מיכה שטרית, באתר עכבר העיר, 3 באפריל 2009
ליאור אלמליח: אני מקיא את הים תיכונית החוצה, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2010
דודו כהן, "ליאור אלמליח: לא רק פיוטים". באתר "הידברות", 13 באוקטובר 2013
דודו כהן, אבן גבירול וגיטרה חשמלית, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2019
 אבן גבירול פינת ברי סחרוף: הפייטן שמשלב מזרח ומערב, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:19)

ליאור אלמליח (נולד ב-26 באפריל 1974) הוא זמר ופייטן ישראלי.

יונתן רזאל

Yonatan Razel

פיוטי הסליחות במערת צדקיהו

פיוטי הסליחות במערת צדקיהו | מערת צדקיהו ירושלים | Tickchak LIVE

ירושלים

מערת צדקיהו ירושלים

"קראו לו ג'ו" אלמליח וגוסטו שרים ג'ו עמר | ליאור אלמליח | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

"קראו לו ג'ו" אלמליח וגוסטו שרים ג'ו עמר

שולי רנד

Shuli Rand

עמיר בניון

Amir Benayoun

תשרי בכנסת | הכנסת | Tickchak LIVE

תשרי בכנסת

מחוז ירושלים

הכנסת

מגדולי הפייטנים במופע מפעים ומרגש | ליאור אלמליח | מרכז קהילתי מרום נווה | Tickchak LIVE

מגדולי הפייטנים במופע מפעים ומרגש

רמת גן

מרכז קהילתי מרום נווה

אעופה אשכונה תזמורת חיבה מארחת את הזמר והיוצר ליאור אלמליח, דברי פתיחה פרופסור מאיר בוזגלו

Gusto Jo Amar‏

אירועים נוספים של ליאור אלמליח

אירועים נוספים במועדון הגריי יהוד