Name: החברים של נטאשה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE
Start: 2024-10-09T20:30:00+03:00Z
Location: מועדון הבארבי

פאר טסי

Peer Tasi

נקסט

טונה

Tuna

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

ריקי גל

Riki Gal

אדיר מילר

Adir Miller

תל אביב

ראשון לציון

הרצליה

נתניה

מודיעין מכבים רעות

ראש העין

גני תקווה

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

הדרדסים ההצגה - חנוכה 2024

מחוז מרכז

רחובות

בית העם - רחובות

מתנות קטנות-החנות המכושפת | מרכז הבמה גני תקווה | Tickchak LIVE

מתנות קטנות-החנות המכושפת

מרכז הבמה גני תקווה

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024 | היכל התרבות ראש העין | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - חנוכה 2024

היכל התרבות ראש העין

פיטר פן וונדי | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

פיטר פן וונדי

היכל התרבות נתניה

דניאלה לוגסי

Daniella Logsi

גיל שוחט

Gil Shohat

סימפונט רעננה

Simpont Ra&#39;anana

שי אברמסון

Shai Abramson

רשות הגמלאים והאזרחים הוותיקים, תל-אביב – יפו מזמינה אתכם:

הווירטואוזים ופסנתר הזהב
קונצרט גאלה יוצא דופן ובלתי נשכח

המאסטרו גיל שוחט במפגש פסגה מוזיקלי פורץ דרך וחסר גבולות
שכולו חוויה אומנותית מעוררת השתאות שאין דומה לה


גיל שוחט – המוזיקאי הקלאסי הפופולרי בישראל
ששי קשת – מבכירי השחקנים והזמרים הישראלים
שי אברמסון – מגדולי החזנים בעולם, החזן הראשי של צה"ל
דניאלה לוגסי – סופרן רב תחומית פורצת דרך
לאוניד פטשקה – פסנתרן ג'אז וירטואוז בינלאומי
נתאי צרי – מהכנרים הבולטים בישראל
קסניה גלונטי – סופרן קולטורה סולנית בתי אופרה בינלאומיים
תזמורת סימפונט רעננה
מפיק: יניב רעות


יום שני, 9 בדצמבר 2024, בשעה 19:00
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם לואי, רחוב הוברמן 1, תל-אביב
* פתיחת הדלתות: שעה לפני תחילת האירוע. אנא הקדימו הגעתכם/ן
* המאחרים/ות יופנו להושבה על בסיס מקום פנוי
* חניון התרבות סגור בימים א'-ה' ומוצ"ש בין השעות 20:00 – 21:30, 
ובימי ו' בין השעות 12:00-13:30
למידע על חניונים חלופיים:
https://www.hatarbut.co.il/parking




הווירטואוזים ופסנתר הזהב- גיל שוחט | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

הווירטואוזים ופסנתר הזהב- גיל שוחט

היכל התרבות תל אביב

התזמורת האנדלוסית הישראלית

Israeli Andalusian Orchestra

מנויים 2024/25 -טאראב | התזמורת האנדלוסית הישראלית | מוזיאון תל אביב לאמנות | Tickchak LIVE

מנויים 2024/25 -טאראב

מוזיאון תל אביב לאמנות

טונה - החלק האינטרגלקטי | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

טונה - החלק האינטרגלקטי

מועדון הבארבי

אירועים לנשים

הצגות ילדים

שימי תבורי

Shimi Tavori

שימי תבורי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

זאפה הרצליה

אבנר גדסי

avner gadassi

אבנר גדסי חוגג 50 שנות זמר | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

אבנר גדסי חוגג 50 שנות זמר

מועדון הגריי מודיעין

הופעות חיות

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

רביטל ויטלזון יעקבס | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

היכל אמנויות הבמה הרצליה

אבי נוסבאום

Avi Nussbaum

אבי נוסבאום - בדיקת חומרים | מועדון הקלצ'ר - ראשון לציון | Tickchak LIVE

אבי נוסבאום - בדיקת חומרים

מועדון הקלצ'ר - ראשון לציון

עידן ניידיץ

Idan Neiditz

עידן ניידיץ מארח חברים! | מועדון קאמל קומדי קלאב | Tickchak LIVE

עידן ניידיץ מארח חברים!

מועדון קאמל קומדי קלאב

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Central District

בית ציוני אמריקה 

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



הראל סקעת

Harel Skaat

הראל סקעת | האנגר 11 תל אביב | Tickchak LIVE

האנגר 11 תל אביב

הראל סקעת | מוזיאון תל אביב לאמנות | Tickchak LIVE

מופע של הזמר הראל סקעת ולהקתו | היכל הטוטו חולון | Tickchak LIVE

מופע של הזמר הראל סקעת ולהקתו

חולון

היכל הטוטו חולון

רוני דלומי

Roni Daloomi

רוני דלומי מארחת את הראל סקעת | אתר התיירות ראש הנקרה | Tickchak LIVE

רוני דלומי מארחת את הראל סקעת

מחוז צפון

אתר התיירות ראש הנקרה

עמית סגל

סקעת נולד ב-8 באוגוסט 1981 בכפר סבא לאבנר ואהובה. בשנת 1987, כשהיה בן 6 החל את דרכו האמנותית כשהשתתף וזכה בפסטיבל שירי הילדים בכפר סבא, "כוכבים לערב - כוכב נולד", בביצוע השיר "אמא הביני". בשנת 1989 השתתף בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "פרפר נחמד". בעת לימודיו בתיכון "גלילי" השתתף בלהקת בית הספר.[דרוש מקור] אחיו, דניאל סקעת, אף הוא זמר והשתתף באירוויזיון 2013 כזמר ליווי של הזמרת מורן מזור.
שירות בצה"ל בלהקה הצבאית של חיל הקשר.
לאחר שחרורו, החל ללמוד בבית הספר הגבוה למשחק "בית צבי", אך לא השלים את לימודיו. במהלך הלימודים הוציא סינגל עצמאי בשם "אין עוד סיכוי", שלא זכה להצלחה רבה.
בשנת 2002 זכה במקום השישי בתחרות שירה בשם "המלך הבא", ששודרה בערוץ "בריזה" שהפעילה חברת yes.

בשנת 2004 הצטרף לעונה השנייה של תוכנית הבידור המוזיקלית של ערוץ 2, "כוכב נולד". בשלבים השונים ביצע את השירים "בתוך" (שכתבה יעל טבת והלחין יאיר רוזנבלום), "בדידות" (שביצע במקור יזהר כהן) ו"עודני ילד" (של להקת "הכל עובר חביבי"). כל ביצועיו זכו לפופולריות, וסקעת הגיע לשלב הגמר. ב-15 באוגוסט התמודד בגמר "כוכב נולד 2" בחוף ניצנים, לצד הראל מויאל ועדי כהן. בגמר ביצע סקעת את שירו של יהורם גאון "הנני כאן". סקעת הגיע למקום השני, כש הוא מפסיד להראל מויאל. לאחר הגמר הופצו שמועות כי התוצאות זויפו על ידי ההפקה או על ידי גולשי אינטרנט, ואף התקיימו מספר הפגנות של מעריציו, בדרישה לבירור התוצאות.[דרוש מקור]

כוכב נולד

לאחר "כוכב נולד 2", זכה סקעת לפופולריות גדולה בקרב הקהל הצעיר, לקבוצות מעריצים רבות ולאהדת מבקרי העיתונות. באותה שנה השתתף בפסטיגל, שם ביצע את השיר "לעוף" שכתבו לירון לב ודורון מדלי והלחין אוהד חיטמן. גם בפסטיגל הגיע סקעת למקום השני אחרי הראל מויאל.
במרץ 2005 שר סקעת את "התקווה" במשחק נבחרת ישראל בכדורגל מול נבחרת צרפת. במאי באותה שנה הוחתם לחוזה הקלטות על ידי חברת התקליטים "הד ארצי", והחל ליצור את אלבום הבכורה שלו. באותה שנה שר, יחד עם מויאל ועדי כהן, את השיר "חלומות מתגשמים", ששימש כשיר האודישנים של עונתה השלישית של "כוכב נולד". באוגוסט 2005 שיחק סקעת במחזמר "מי שחלם" לצידם של עודד תאומי, גילה אלמגור וחני נחמיאס. במחזמר גילם שתי דמויות, את אורי עילם, חברו הטוב של יצחק רבין מהפלמ"ח, ואת בנו של עילם. בדצמבר של אותה שנה השתתף בפעם השנייה בפסטיגל כאומן אורח, שם שר מחרוזת של קווין, שתורגמה במיוחד עבורו.
השתתף במופעי הפסטיגל בשנים 2004, 2005, 2007 ו-2020.

לאחר "כוכב נולד"

ערך מורחב – הראל סקעת (אלבום)במרץ 2006 יצא הסינגל הראשון של אלבום הבכורה, "ואת". את השיר כתבה והלחינה קרן פלס והפיק יזהר אשדות, שגם עיבד אותו עם אודי הרפז. השיר זכה להצלחה גדולה, וטיפס במהירות למקום הראשון של מצעדי הפזמונים של גלגלצ ושל רשת ג'. באותה תקופה עלתה סדרה דוקומנטרית על תהליך ההקלטות של סקעת בחברת "סלקום". לאחר שני סינגלים נוספים, "כמה עוד אפשר" ו"משהו ממני", יצא ביולי 2006 אלבומו הראשון, "הראל סקעת", שהגיע בתוך חודש למעמד אלבום זהב. לאחר צאת האלבום יצאו הסינגלים "כל הציפורים" ו"אם הוא ילך". באלבום הלחין סקעת שיר אחד, "אפילו ששריפות", אותו כתבה יעל טבת. שיר נוסף שבלט מהאלבום הוא "הרוח תשנה את כיוונה", אותו כתבה אסתר שמיר. הדיסק יצא גם במהדורה מיוחדת הכוללת בונוס - גרסאות כיסוי לשירים אותם ביצע ב"כוכב נולד", כולל דואט עם נורית גלרון לשיר "נפרדנו כך", אותו שר באודישנים.
באותה שנה זכה סקעת בתואר "איש השנה במוזיקה" בטקס "אנשי השנה" של "שידורי קשת", ובתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ ושל רשת ג'. שירו "ואת" נבחר ל"שיר השנה" בשתי התחנות, ובמצעד של אתר האינטרנט ynet. כמו כן, זכה בפרס זמר השנה ובפרס שיר השנה ("ואת"), בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.
ב-28 בספטמבר 2006 החל סקעת סיבוב ההופעות של האלבום, כשהופעת הבכורה התקיימה בתיאטרון נגה ביפו, ומשם המשיך סקעת להופיע בכל חלקי הארץ. הופעת ה-100 התקיימה באמפי וואהל ב-29 ביולי 2007, בהשתתפות סימפונט רעננה.

אלבום ראשון - הראל סקעת

בדצמבר 2007 השתתף בפעם השלישית בפסטיגל כאמן אורח, שם שר מחרוזת של שיריו.
במאי 2008 הגישה חברת התקליטים הד ארצי תביעה משפטית נגד סקעת. החברה דרשה את הזכויות על כל החומרים שנאספו והוקלטו בתקופת החוזה בין הצדדים, לתקופה של חצי שנה מיום צאת האלבום. "הד ארצי" טענו שסקעת הקליט אלבום שלם או את רובו בסתר מאחורי גבם ובניגוד להסכם. הוצא נגדו צו מניעה שאסר עליו להפיץ או להפיק כל פעולה או הקלטה הקשורה לאלבומו הבא. בין השאר נאלץ סקעת כתוצאה מכך לדחות את תוכניתו להשקת סיבוב חדש בהופעה בתיאטרון קיסריה, ולוותר על האפשרות להיות נציג ישראל לתחרות אירוויזיון 2009 במוסקבה. הסכסוך הסתיים במאי 2009, בעקבות פשרה שהושגה בין סקעת לבין הד ארצי.

לאחר האלבום הראשון

עם סיום הסכסוך עם הד ארצי, התאפשרה הוצאתו של אלבומו השני של סקעת, "דמויות", בחברת ארומה מיוזיק. ב-20 במאי 2009 יצא לתחנות הרדיו סינגל הבכורה מהאלבום, "מובן לי עכשיו", שכתב והלחין עפר בשן. ב-8 ביולי יצא לתחנות הרדיו סינגל שני, "בואי היום" שכתב והלחין יהלי סובול וב-1 בספטמבר 2009 יצא האלבום המלא. במקביל לצאת האלבום יצא סינגל נוסף, "סוף", שכתב סקעת עצמו והלחין עילי בוטנר. לאחר מכן יצא סינגל נוסף "עוד יאיר עלי" בנובמבר 2009.
באלבום זה גדל חלקו של סקעת בכתיבת השירים. פרט ל"סוף", הוא כתב גם את מילות השיר "דמויות", והשתתף בכתיבת השירים "ציפור" (עם מאיר גולדברג) ו"עוד יאיר עלי" (עם עפר בשן ובני בשן). סקעת גם עיבד את השיר "תמימותי" (מילים ולחן של כפיר אפשטיין), הפותח את האלבום. ההפקה המוזיקלית של שאר השירים התחלקה בין פיטר רוט, יזהר אשדות וזיו קוז'וקרו.
במקביל לסיבוב ההופעות החדש שהחל בנובמבר 2009, העלה סקעת ערב שנסונים עם תזמורת סימפונט רעננה בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של זיו קוז'וקרו (אשר חלק את מלאכת כתיבת העיבודים עם מיכאל וולפה). קונצרט זה עלה בהפקת פסטיבל "צלילים במדבר" בדצמבר 2009.
בסוף 2009 בחרה רשות השידור בסקעת לייצג את ישראל באירוויזיון 2010. ב-15 במרץ 2010 נערך קדם האירוויזיון בערוץ 2 (רשת) שבו ביצע סקעת ארבעה שירים המועמדים לתחרות. מתוכם נבחר השיר "מילים", שכתב נועם חורב והלחין תומר הדדי. סקעת היה מועמד רציני לזכייה ובתחרות עצמה עלה לשלב הגמר, אבל הוא הגיע למקום ה-14 (מתוך 25). למרות זאת הגיע השיר להישג חסר תקדים כשזכה בכל שלושת הפרסים על-שם מרסל בזנסון: "פרס התקשורת", הניתן על ידי העיתונות ואמצעי התקשורת הרשמיים המסקרים את האירוע, "הפרס האמנותי", הניתן למבצע הטוב ביותר שנבחר על ידי השופטים, ו"פרס המלחין", הניתן עבור הלחן המקורי ביותר והטוב ביותר שנבחר על ידי המלחינים המשתתפים.

אלבום שני ותחרות האירוויזיון

בשנת 2011 החל סקעת בשיתוף פעולה עם המוזיקאי רן שם טוב, סולן להקת איזבו, שהפיק את אלבומו השלישי. ביוני 2011 יצא סינגל ראשון לקראת האלבום, "תהיה לי אהבה", שכתבו סקעת ונועם חורב והלחינו יהל דורון וגיא מנטש. בספטמבר של אותה שנה יצא הסינגל השני מהאלבום, "המאה ה-21", שכתב דורון מדלי והלחין לורן בנג'מין. שני השירים זכו להצלחה, והגיעו לראש מצעדי הפזמונים השבועיים. בדצמבר הוציא סינגל שלישי, "כמה עוד דרכים" (חורב/בנג'מין), ובינואר 2012 סינגל נוסף, "שוב מאושר" (חורב/דורון ומנטש). האלבום המלא, "שוב מאושר", יצא ב-29 בינואר 2012, גם הוא בארומה מיוזיק. בעקבות האלבום זכה סקעת בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשע"ב.
ב-28 באוקטובר 2013 הראל סקעת הוציא את השיר "עכשיו" יחד עם המלחינים Jason Reevesו Rune Westberg.
באותה תקופה הקליט סקעת מספר שירים במסגרות שונות: עבור האלבום "2 צדדים למטבע", שיצא בשנת 2011, הקליט גרסה מחודשת לשירה של שרית חדד "הכאב הזה"; עבור הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" בשנת 2012 הקליט את השיר "אני" למילותיו של הרן פרנס, שנהרג באסון המסוקים.

החל ממרץ 2012 השתתף באופרת הרוק "כמעט נורמלי" בבימויו של חנן שניר, בתיאטרון הבימה, לצידה של איילת רובינסון. כמו כן, בחנוכה אותה שנה גילם את דמותו של פיטר פן במחזמר "פיטר פן" לצידן של רוני דלומי ורוני דואני.
בשנת 2013 גילם את אלאדין במחזמר "אלאדין" לצד שירי מימון ואלי יצפאן.
בשנת 2014 הראל הוציא קליפ שנקרא "שיבואו עלינו" יחד עם נתן גושן שיצר את השיר והלחין.
ב-5 באפריל 2015 הוציא את הסינגל "צמרמורת", שהגיע למקום השישי במצעד השבועי של מדיה פורסט.
סקעת שימש כשופט בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" – מהעונה השנייה ועד העונה השישית של התחרות, ששודרו בשנים 2014–2019.
ב-2016 פרסם, בין היתר, דואט מיוחד עם נסרין קדרי בשיר "מילים שקטות", שנכלל באלבומה השני, "בנאדיק". באותה שנה גם ביצע את שיר הנושא של הסרט "גאליס קונקט", "את לי הכל". מלבד זה, ב-2016 החל סקעת להופיע במחזמר "עלובי החיים" בהפקת "הבימה" (בתפקיד מריוס פונמרסי), לצד אמיר דדון ושחקנים כמו רוני דלומי, אבי קושניר, מיקי קם וחנה לסלאו.

האלבום השלישי

ב-2017 יצא לאור אלבומו הרביעי, שנקרא "אהבה מסובבת הכל", כשם השיר האחרון שהוציא לקראת סדרת מופעים בשם "מופע עשור". כמו כן פרסם ארבעה שירים באנגלית. באותה שנה, גם הופיע בתפקיד "פיליאס פוג" במחזמר המבוסס על הסיפור "מסביב לעולם בשמונים יום". באותה שנה, הוציא עוד שני סינגלים: "אהבה זו אהבה" ו"בין השמיכות" שזכו להצלחה רבה.
הראל נבחר להיות מופע החימום של להקת "טייק ד'את", כשהופיעו בישראל.
בשנים 2004–2010 זכה הראל בתואר זמר השנה בטקס נבחרי ערוץ הילדים.
לאחר 5 עונות כשופט בתוכנית הכוכב הבא לאירוויזיון החליט סקעת לעזוב ולעבור לתוכנית בית ספר למוסיקה. אף חזר להיות שופט אורח חד פעמי בעונה 7.
ב-2020 הוציא את אלבום ההופעה "ההופעה - היכל התרבות תל אביב", הכולל הקלטות של שירים שביצע בהופעתו בהיכל התרבות. האלבום כולל גרסאות כיסוי לשירים "עטוף ברחמים" ו"אני חיה לי מיום ליום" של ריטה בשיתופה, וגרסת כיסוי לשיר "הללויה" בשיתוף להקת שלוה.
ב-25 ביוני 2020 זכה בפרס במסגרת טקס פרסי הנוער הגאה "איגי LOVE", בו גם הופיע עם השיר "כולם אותו דבר".
בשנת 2020 סקעת הצטרף כמורה לעונה הרביעית של בית ספר למוסיקה. באותה שנה חזר להפקת הפסטיגל במסגרת מופע לציון 40 שנה לקיומו של הפסטיגל, סקעת חידש במופע את להיטו "לעוף" וביצע את השיר "לנצח נשאר" של הזמר והשחקן אמיר פיי גוטמן להנצחת משתתפי הפסטיגל לשעבר שהלכו לעולם, ביניהם עפרה חזה, ספי ריבלין, עוזי חיטמן, יגאל בשן, מאיר בנאי, ענת אלימלך ופיי גוטמן עצמו. בשנה זו הוציא את הסינגל "כל היום" בשיתוף עם אניה בוקשטיין, וב-2021 הוציא את הסינגל "חזק על הרצפה". באוקטובר של אותה השנה, הוציא הראל את השיר "בא לי", שכתבה שחר הדר, הלחינו עמרי קסטן ולירון בן שמעון, והפיק ינון יהל. ב-2022 הוציא הראל את השירים "עד שהשקט יעזוב", שכתב והלחין עם אבי אוחיון, "סלחי לי", שכתבה והלחינה קרן פלס, "החיים רצים קדימה", שכתב יחד עם רון ביטון וסתיו בגר, "להרגיש בבית", שנכתב והולחן על-ידי ניצן קייקוב וסהר חגי, ואת הדואט "בלאגן" עם נורוז, אותו כתב והלחין יחד עם נורוז ודולי ופן.
בשנת 2023 יופיע בפעם החמישית בפסטיגל. ב-20 באוגוסט הוציא את הסינגל "מי יגיד לי".

האלבום הרביעי ואחריו

ביוגרפיה

סקעת מתגורר בתל אביב. נשוי לחבר הכנסת מטעם יש עתיד, עידן רול. השניים הורים לבן ולבת, שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית.
סקעת יצא מהארון בסרט תעודה בשם "הראל סקעת שובר שתיקה" (בהפקה של טלי אשכולי), ששודר בערוץ 2 ב-25 באוקטובר 2010, ואמר "כשיהיה לי בן זוג, לא אסתיר אותו בבית".. בסרט אישר סקעת כי מורת הרוח שהופגנה בעקבות הופעתו בעצרת שציינה שנה לפיגוע בברנוער הקהילה הגאה בתל אביב, בלי לחשוף את נטיותיו המיניות, מילאה תפקיד בהחלטתו לצאת מהארון, אך הוא ביקש לבחור לו את המועד המתאים. על הסרט הועברה ביקורת כי סקעת התחמק מחשיפה ישירה של זהותו המינית והסתפק באמירה ברורה פחות.סקעת פעיל בארגוני צדקה המעניקים תמיכה לילדים עם מוגבלויות.
בשנת 2017 קרא סקעת לנוער מהקהילה הגאה לא להתגייס לצה"ל ולא לשלם מיסים בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד-מיניים. בהמשך התנצל על הציוץ.

חיים אישיים

הראל סקעת (2006) - מעמד אלבום פלטינה (מעל 48,000 עותקים)
דמויות (2009), ארומה מיוזיק - במעמד אלבום זהב
שוב מאושר (2012), ארומה מיוזיק
אהבה מסובבת הכל (2017), NMC
ההופעה - היכל התרבות תל אביב (2020), NMC

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של הראל סקעת הראל סקעת, ברשת החברתית פייסבוק
 הראל סקעת, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 הראל סקעת, סרטונים בערוץ היוטיוב
הראל סקעת, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הראל סקעת, באתר שירונט
 הראל סקעת, באתר ספוטיפיי
 הראל סקעת, באתר AllMusic (באנגלית)
 הראל סקעת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 הראל סקעת, באתר דיזר
 הראל סקעת, באתר Discogs (באנגלית)
 הראל סקעת, באתר Songkick (באנגלית)
הראל סקעת, באתר Tab4u
הראל סקעת, באתר סטריאו ומונו
הראל סקעת, דף שער בספרייה הלאומית
הראל סקעת, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
הראל סקעת, באתר "פזמונט"
תמונות מהופעה חיה של הראל סקעת, באתר פרפורמרס
אפרת וכטל, ‏אני בתפקיד, באתר ‏מאקו‏, 7 בדצמבר 2023

הראל סְקָעת (נולד ב-8 באוגוסט 1981) הוא זמר ושחקן ישראלי, זמר השנה (2006 ו-2012) ונציג ישראל באירוויזיון 2010.

משה אשכנזי

Moshe Ashkenazi

ארז שלם

Erez Shalem

קרית אונו

Kiryat Ono

אולם מופת המחודש קריית אונו

שמה של העיר לקוח משם היישוב מתקופת המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד "אונו", ששמו השתמר לפי הסברה המקובלת ב"כפר עאנה" הסמוך מדרום.
לפי המתואר במקרא, אונו נבנתה על ידי שמד מצאצאי בנימין: ”וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ”.
אונו נזכרת בימי שיבת ציון כאחד היישובים ביהודה בהם התיישבו שבי ציון, לצד לוד וחדיד: ”בְּנֵי לֹד  חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה”, וכן: ”לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים”. כמו כן, נזכרת בתנ"ך בקעת אונו בה שכנה העיר: ”וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּובַּכְּפִירִים  בְּבִקְעַת אוֹנוֹ וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה”.
העיר נזכרת גם במקורות חז"ל, בין היתר כמקום מוצאם או מושבם של התנא רבי חנינא איש אונו ושל האמורא רבי יהושע אוניא, וכן היא נזכרת במקורות חז"ל השונים כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון.
במדרש איכה רבה מובאת העיר כדוגמה לעיר יהודית מובהקת, לעומת לוד שכנתה, בה התגוררה גם אוכלוסייה נכרית: ”צִוָּה ה' ליעקב סביביו צריו - כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחיפה, יריחו לנוערן, לוד לאונו”.
לפי התיאור שבמקורות חז"ל, מיקומה של אונו הקדומה היה דרומית לאתרה של העיר המודרנית: ”מלוד לאונו שלשה מילין”. עדות להמשך היישוב היהודי באונו קיימת עד התקופה הצלבנית, ובגניזה הקהירית נזכר קשר של יהודי מצרים עם קהילת "קריית אונו".

אונו הקדומה

היישוב הנוכחי הוקם בשנת 1939, כאשר ביוזמת המרכז החקלאי התארגנו 39 משפחות שביקשו להקים לעצמן שכונה חקלאית סמוך לכפר אז"ר. לשם כך, נרכשו אדמות מן הערבים שישבו בכפר עאנה ובאל-ח'ירייה. היישוב החדש נקרא כפר אונו. בספטמבר 1951 נחנך בכפר בית הספר היסודי הראשון "ניר".
בדצמבר 1950, הוקמה מעברה גדולה שאוכלסה בעיקר בעולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה. באותה שנה היישובים כפר אז"ר והקיבוץ העירוני רמת אפעל הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו. 4 שנים לאחר מכן, ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל מחלוקת האם להפוך את האזור לעירוני או להותירו חקלאי, ושמה של המועצה המקומית שונה לקריית אונו, שם שנשמר עד היום.
בין השנים 1962 ל-1967 הוקמה שכונת קיראון, שכונה מודרנית, עם בנייה לגובה ושטחים ירוקים רבים. השכונה תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. שכונות נוספות שהוקמו באותה תקופה הן שכונת רימון ושכונת ירון. בתחילת שנו ה-60 אף פונתה שכונת ברכה ונבנו בתים חדשים, יש הרואים זאת כפרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל.
בשנת 1992 הוכרז היישוב כעיר.
בשנת 2001 נפתח הקניון הראשון בעיר, ובאותו זמן החל אכלוס שכונת רייספלד, שנבנתה במקום בו היה פרדס רייספלד. השכונה בנויה מסביב לפארק אותו מקיפים שמונה בניינים. פארק רייספלד, הוא הפארק הגדול בעיר. בפארק זה נערכות מדי שנה חגיגות יום העצמאות.
שכונות נוספות התחילו להבנות בעיר בתקופה זאת. שכונת פסגת אונו בצפון העיר, בעלת מגדלים בני 20 קומות ועוד מגדלים נמוכים יותר, ושכונת עבר הירדן בדרום העיר.
בשנת 2008 בעקבות פירוק מועצה אזורית אפעל סופח לקריית אונו השטח שבין אוניברסיטת בר-אילן לכפר אז"ר.
בשנת 2009 נפתח בעיר ספורטק, שמושך אליו הרבה אנשים מקריית אונו ומאזור בקעת אונו כולו, בשנת 2015 נפתח קאנטרי קלאב בעיר ליד הספורטק.
בינואר 2020 אושרה תוכנית מתאר לעיר, במסגרתה העיר תוכננה להגיע לכ-80 אלף תושבים עד שנת 2040, שטח העיר יורחב מכ-4,540 דונם לכ-5,340 דונם עם פינוי מחנה דורי והקמת שכונת נאות אריאל שרון במערב העיר. כמו כן צפויה הרחבתם של צירים מסחריים בעיר בהם רחוב שלמה המלך הנמצא במרכז העיר ושימור השכונות הוותיקות הנמצאות בעיר.
נכון למאי 2020 בעיר קיימים כ-14 מתחמי פינוי בינוי מאושרים בהם מתוכננות כ-5,204 יחידות דיור.
ב-25 ביולי 2022 חתמה שרת הפנים על שינויי שטח השיפוט ובכך 833 דונם יתווספו לקריית אונו.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2023, האוכלוסייה בקרית אונו מונה 44,243 תושבים. העיר מדורגת 9 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת (2010/2011) היה 82.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2010 היה 11,500 ש"ח (כשהממוצע הארצי הוא 9,745 ש"ח).
להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר

אוכלוסייה

בקרית אונו פועלים מוסדות חינוך רבים בהם תשעה בתי ספר יסודיים:

בית הספר ניר: הוותיק בבתי הספר בקריה. משרת את תלמידי השכונות הצפוניות בעיר.
בית הספר עלומים: משרת את תושבי שכונת רייספלד. בעבר שכן בית הספר ברחוב בר יהודה במזרח העיר, צמוד לבית הספר רימונים. בשנת 2011 עבר בית הספר למיקומו החדש.
בית הספר רימונים: בית ספר בדרום מזרח העיר, משרת את תושבי דרום קריית אונו.
בית הספר ע"ש שרת: בית ספר בשכונת קיראון. משרת את תושבי שכונת קיראון וסביבתה.
בית הספר הירדן ע"ש אביגדור ורשה: בית ספר בשכונות עבר הירדן - שער הקריה. נקרא על שם ראש המועצה לשעבר אביגדור ורשה. משרת את שכונות עבר הירדן ושער הקריה, וחלק מילדי שכונת רייספלד.
בית הספר ע"ש יעקב כהן: בית ספר בשכונת פסגת אונו. נקרא על שם יעקב כהן, ראש המועצה הראשון של קריית אונו.
בית הספר שילה: בית ספר מהזרם הממלכתי דתי בעיר. ממוקם בצמוד לבריכת השחיה העירונית. מבנה בית הספר שימש בעבר את התיכון העירוני ע"ש בן צבי, שהעתיק את מקומו למרכז העיר בשנות ה-80.
בית הספר הדמוקרטי: פועל על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, מגיל טרום חובה ועד כיתה י"ב. התלמידים מחולקים לבתים, ובכל בית שתי שכבות גיל. בתחילת כל שנה בוחרים התלמידים מערכת שעות אישית ומתחייבים לה.
בית הספר האנתרופוסופי בראשית: פועל על פי עקרונות החינוך האנתרופוסופי. בחינוך זה מושם דגש על פיתוח הדמיון, היצירתיות, הנטיות האמנותיות והמיומנויות החברתיות של הילד. לתלמידי כיתה א' עד ח'.בעיר מצויות שלוש חטיבות ביניים: חטיבת הביניים על שם יצחק בן-צבי, חטיבת הביינים שז"ר, וחטיבת הביינים פרס.

בית הספר יהל"ם: בית ספר למצטיינים ומחוננים אשר מכון הנרייטה סאלד מאתר את תלמידיו על ידי מבחנים. בית הספר מיועד לא רק לתושבי קריית אונו, אלא גם לערים הקרובות.בעיר קיים בית ספר תיכון אחד, בשם תיכון בן צבי המרכז אליו תלמידים מהעיר כולה וכן קולט תלמידי חוץ מרשויות סמוכות.
בנוסף לתיכון בן צבי, מתוכנן להיפתח תיכון נוסף אשר נמצא בתהליכי בנייה וצפוי לפתוח שעריו לקראת שנת הלימודים התשפ"ה.
כמו כן קיימים בעיר מוסדות חינוך נוספים כמו הקריה האקדמית אונו וקונסרבטוריון קריית אונו.
בקרית-אונו פועלים שלושה שבטים של תנועת הצופים – שבט "און", שבט "גילעד" ושבט ״מרום״, עם למעלה מ-4,000 חניכים בשלושת השבטים יחד מכיתה ד' ועד י"ב. בנוסף, פועלות בעיר תנועות הנוער "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא" ו"כנפיים של קרמבו" וכן, "צב"ר" - תנועת המד"צים העירונית, האחראית לפעילות ללמעלה מ-300 חניכים בכיתות ב'-ג'.
בנוסף פועלת בעיר ישיבת ההסדר "שסדר-אונו" אשר נוסדה בשנת התש"ע על ידי הרב אוריאל סעייד. הישיבה שייכת לגרעין התורני בעיר "מעיינות". הישיבה מיועדת לבוגרי תיכונים דתיים. הישיבה היא שלוחה של ישיבת "מאיר-הראל". בישיבה לומדים כ-50 תלמידים.

בעיר פועלת מועצת נוער שתפקידה לייצג ולהשמיע את קולם של בני הנוער המתגוררים או לומדים בעיר, אל מול מקבלי ההחלטות בעירייה, במשרד החינוך, ובמועצת התלמידים והנוער של מחוז תל אביב.
מועצת הנוער העירונית כוללת ועדות בהן מתקבלות הצעות להחלטות המובאות לשולחן ההצבעות במליאת המועצה. המליאה מורכבת מנציגים ופעילים מהחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות.
יו"ר מועצת הנוער העירונית המכהן לשנת תשפ"ד הוא איתן קוט, תלמיד כיתה י"ב מתיכון בן צבי בעיר.

מועצת הנוער העירונית

חינוך

בית המשוררת יונה וולך: בית מספר 24 ברחוב שנקרא על שם אביה מיכאל וולך ממייסדי כפר אונו, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות. בשנות האלפיים, ניצב בית חדש במקומו של הבית המקורי, אך החצר הרחבה נותרה על מקומה.
ב-2012 נחנך ברחוב לוי אשכול, גן פסלים על שם יונה וולך. בגן - פסלים של אמנים תושבי קריית אונו וציטוטים משירים של יונה וולך.
מגדל המים הישן של כפר אונו, ששימש גם כעמדת ביטחון ליישוב בתקופת מלחמת העצמאות (רחוב זיידמן 7).
מגדל המים בתכנון האדריכל משה קופמן משנת 1963 (בצפון היישוב סמוך לתחנת הדלק "פז"). הצעתו של קופמן למבנה ייחודי זה, בעל 16 צלעות, זכתה בתחרות במקום הראשון.
שכונת קיראון ושכונת רימון: זוג שכונות בתכנון האדריכל ישראל לוטן, המתאפיינות (בעיקר קיראון) בסגנון הברוטליסטי שזכה להשראה בארץ באותה התקופה בין השאר מעבודותיהם של האדריכלים לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר.
לקריית אונו עיר תאומה בהולנד בשם דראכטן. במרכז קריית אונו ישנה כיכר שנקראת כיכר דראכטן על שם העיר התאומה. גם בדראכטן, קרוב לתיאטרון העירוני יש כיכר שנקראת 'כיכר קריית אונו'. יחסיה של קריית אונו עם דראכטן הנמשכים מזה עשרות שנים, התאפיינו בקרבה מיוחדת. כך, בתקופת ההמתנה הציעה דראכטן לארח את כל ילדי קריית אונו, הצעה שנדחתה באדיבות על ידי היישוב. בשנת 2009 נקלעו היחסים בין הערים למשבר. התוכנית פק"לילה בגלי צה"ל הובילה קמפיין לשימור ברית הידידות. לבסוף המשבר נפתר.
"העץ הבודד", היה עץ שקמה עתיק, שנבחר וטופח על ידי החקלאי אריה קוניקוב, שעבד בפרדס רייספלד. העץ היה בעבר חלק מ"פרדס רייספלד" אך הוא נפגע בשעה שצעירים הבעירו מתחתיו מדורת ל"ג בעומר, ואחד מהענפים נשבר. בליל ה-20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר. כיום, הפרדס נעקר ובמקומו הוקם פארק, הקרוי "פארק רייספלד", ובפסגתו ניצב עץ השקמה, ליד גן פסלים.
אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי, (רח' רבין פינת לוי אשכול).
רחבת המייסדים ברחוב המייסדים בעיר (בשכונת רייספלד). במרכז הרחבה גינה קטנה ולוח המנציח את שמות מייסדי העיר. הכיכר הוקמה ב-2010 לציון 70 שנה ליסוד המקום.
החורשה הלימודית - בסמוך לשכונת רימון ובה עצים מיוחדים מסוגים שונים עם שלטי הסבר צמודים אליהם (רחוב המעגל).

גן הגיבורים - ברחוב הנשיא במרכז קריית אונו. על הקיר המזרחי של הגן היו חקוקים שמות בני קריית אונו שנפלו במערכות ישראל, בשנת 2022 עבר הגן שיפוץ מקיף שבמסגרתו הבמה והאנדרטה הוזזו לפאה הצפונית ובכך מתאפשר השתתפות של יותר אנשים בקהל.
אנדרטת מירון אלתגר - בחורשת הבנים בשטח קמפוס הקריה האקדמית אונו. סרן מירון אלתגר היה מפקד טנק פטון בחזית המצרית. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973, נע עם הטנק שלו לעבר תעלת סואץ כדי לסייע למעוזים המותקפים. כעבור שעות ספורות נותק הקשר עם הטנק. לאחר המלחמה נמצא הטנק לא פגוע אך ארבעת אנשי הצוות לא נמצאו עד היום ולא ידוע מה עלה בגורלם. האנדרטה למירון בנויה מצריח של טנק וגלעד אבנים בצורת טנק. היא הייתה עשרות שנים בחצר משפחת אלתגר בקריית אונו וב-2008 הועברה למקומה הנוכחי.
אנדרטת אברהם בן-נון - לזכר רב-סמל אברהם בן נון מחיל התותחנים שנהרג מהפגזה ירדנית ליד מחולה ב-29 במרץ 1968. האנדרטה הוקמה לראשונה ליד מחולה והועברה למקומה הנוכחי בקריית אונו ב-1994 (רחוב מיכאל וולך פינת לוי אשכול).
גינת נתי - לזכר רב-סרן נתן (נתי) יהב שנהרג בכפר דבל במלחמת לבנון השנייה ביחד עם שמונה מחייליו (רחוב הזמיר).
גן כתי וגיורא - לזכר שני חברי ילדות: כתריאל טאו שנפל בקרב עם מחבלים בלבנון ב-1974 וגיורא חגאי שנפל בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים (רחוב צה"ל).

אתרי הנצחה לנופלים במערכות ישראל

אתרים בעלי חשיבות תרבותית

ישעיהו זיידמן, ראש הוועד המקומי: 1940–1953
יעקב כהן, ראש המועצה המקומית הראשון: 1953–1969
אביגדור ורשה: 1969–1978
אשר דר: 1978–1983
אביגדור ורשה: 1983–1989
דורון קרפ, ראש המועצה האחרון וראש העירייה הראשון: 1989–1993
דרור בירנבאום: 1993–2003
יוסי נשרי: 2003–2013
ישראל גל: 2013 - 2024
מיכל רוזנשיין: 2024 - מכהנת

ראשי היישוב לדורותיהם

לעיר נגישות גבוהה לצירי תחבורה ראשיים. העיר מחוברת לכביש 471 בצפון, שמחבר בין כביש 4 לבין כביש 6. בנוסף, קריית אונו מחוברת לכביש הרוחב האזורי כביש 461 באמצעות כביש גישה וזו הכניסה העיקרית אליה מדרום.
התנועה מצפון לדרום בעיר מתבצעת בעיקר על גבי ציר "לוי אשכול' אשר מתפקד כחלק מכביש 4622, המתחיל במבואות הדרומיים של העיר בואך צומת סביון על כביש 461, חוצה את שכונות העיר המזרחיות ומסתיים במחלף אונו צפונית לעיר, על כביש 471. מיקומו של הציר ומרכזיותו במרחב הביאה למצב שתושבים רבים באזור ראו בו דרך חלופית לכבישי אורך אחרים באזור, ותנועה רבה המגיעה מחוץ לעיר חוצה את קריית אונו על גבי הציר.
כביש אורך נוסף בעיר הוא ציר יעקב דורי - בן-גוריון, העוקף את שכונות העיר ממערב וצמוד לרמת גן ולבסיס תל השומר. החל מאמצע 2019 מתבצעת הרחבה ושיפוץ של הכביש על מנת לקלוט תנועת כלי רכב המגיעים מחוץ לעיר.
כבישי רוחב חשובים בעיר כוללים את רחוב צה"ל בדרום העיר, רחוב שלמה המלך במרכז העיר, רחוב מיכאל וולך-הנשיא בצפון-מרכז העיר ורחוב הרצל בצפון העיר.
כביש אורך בהקמה הוא כביש מוטה גור שיחבר את כביש 461 ואזור צומת השומר לאזור הבקו"ם והקרייה האקדמית אונו. קיימת תוכנית להקמת כביש היחבר בין ציר יעקב דורי לכביש גהה ואזור מחלף אלוף שדה.

כבישים

בעבר פעלה בקריית אונו חברת האוטובוסים "דן", אך החל משנת 2003 - חברת "קווים", "אפיקים" ו"דן" מפעילה קווי אוטובוס בקרית אונו כחלק מאשכול בקעת אונו - פתח תקווה בו זכתה במכרז. בעבר פעל בדרום העיר, סמוך לשכונת רימון, "מסוף רימון", ממנו יצאו מספר קווים למיקומים שונים בתל אביב, דרך שכונות העיר. בשנת 2005 עבר המסוף למיקום חדש מול הבקו"ם וב־2014 עבר לצומת סביון סמוך לתחנת כיבוי האש.
במהלך שנת 2020 נפתח נתיב התחבורה הציבורית הראשון בעיר שכלל את שדרוג דרך דורי ודרך בן-גוריון כחלק מפרויקט מהיר לעיר. מת"צ זה בוטל לאחר חוסר הקצאת משאבים אשר הובטחה על מנת להגביר את כמות הקווים ותדירותם.
בדרך לוי אשכול הוקם נת"צ לכל אורכו מהצומת עם רחוב מבואות ועד דרך 471 וגם הוא חלק מפרויקט מהיר לעיר.
את העיר חוצים עוד מספר אוטובוסים נוספים המקשרים בינה לבין רשויות האזור כמו יהוד, אור יהודה, גני תקווה ופתח תקווה.

אוטובוסים

במסגרת תוכנית הרכבת הקלה של גוש דן, מתוכנן להגיע לפאתי קריית אונו הקו הסגול של הרכבת הקלה. הקו מתוכנן לעבור בצמוד לשכונות המערביות של העיר, ולנסוע לאורך ציר בן-גוריון במערב העיר. הקו צפוי להפתח בשנת 2026 לכל המוקדם. קו מטרו m3 מתוכנן לעבור בעיר בשתי תחנות: תחנה בשלמה המלך בין בן-גוריון לרחוב צה"ל ותחנה שנייה בלוי אשכול בין וולך לרחוב ירושלים. תחנה שלישית שגם יכולה לשרת את תושבי צפון מזרח העיר היא ברחוב העצמאות בפתח תקווה. המועד הכללי עליו מדובר הוא 2032.

רכבת קלה

תחבורה

בשנת 2003 נערכו בחירות מוקדמות לאחר שראש העיר היוצא, דרור בירנבאום, פרש במפתיע מתפקידו לאחר שקיבל מישרה ניהולית בכירה.
בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות:
תנועת התושבים 3 מנדטים - בראשותו של יוסי נשרי.
קריית אונו ירוקה 3 מנדטים - בראשותו של ישראל גל.
שינוי 3 מנדטים - בראשות איתי גרין.
עתיד חדש 2 מנדטים - בראשות איציק ציזר.
הליכוד - מנדט אחד.
ש"ס - מנדט אחד.
קריית אונו שלנו - מנדט אחד.
מפד"ל - מנדט אחד.
נאמני קריית אונו - מנדט אחד.
מרצ - מנדט אחד.
בחירות 2008 התקיימו ב-11 בנובמבר 2008, אך אף מועמד לא השיג אחוזי תמיכה הגבוהים מ-40% מקולות הבוחרים. סיבוב שני נערך שבועיים לאחר מכן ב-25 בנובמבר 2008, בבחירות אלו התמודדו:

יוסי נשרי, בתמיכת קדימה.
ישראל גל, בתמיכת מפלגת העבודה.יוסי נשרי ניצח ברוב דחוק את ישראל גל.
בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות:

תנועת התושבים בראשותו של יוסי נשרי - 3 מנדטים
קריית אונו ירוקה בראשותו של ישראל גל - 3 מנדטים
המקומיים והירוקים בראשות יעקב סבו - 2 מנדטים
קדימה בראשות עמי כחלון - 2 מנדטים
עתיד חדש בראשות איציק ציזר - 2 מנדטים
צדק חברתי - מנדט אחד
איחוד ש"ס והמפד"ל - מנדט אחד
חזית דתית מאוחדת (האיחוד הלאומי) - מנדט אחדהמהפך: ב-22 באוקטובר 2013 נבחר ישראל גל לראשות העיר ברוב של 56%. הקואליציה שהקים ישראל גל כוללת את הרשימה המאוחדת בראשות ישראל גל (5 מנדטים), מרצ בראשות ירון יעקבי (מנדט אחד), יש עתיד (מנדט אחד) וחזית דתית מאוחדת בראשות נפתלי כהן (2 מנדטים), שנבחר לסגן ראש העירייה. את ספסלי האופוזיציה חובשים הרשימות: מפלגת לב (איחוד של תנועת התושבים ועתיד חדש), המקומיים ותקווה בראשות שי דבורה.
בנובנבמר 2018 נבחר ישראל גל בשנית לראשות העיר כאשר מפלגתו זכתה ב-5 מושבים. גיל מיכלס שהתמודד מולו בסיעה משותפת של לב ויש עתיד זכו ב-3 מנדטים. סיעות שס בראשות נפתלי כהן, מרצ בראשות ירון יעקבי והמקומיים בראשות ליאת ארבל זכו ב-2 מנדטים כל אחת, סיעת השכנים (סיעה של שכונת פסגת אונו) זכתה במושב אחד. סיעות הבית היהודי, הליכוד וסיעתו של שי דבורה לא עברו את אחוז החסימה.

פוליטיקה מקומית

כתוצאה ממדיניות העירייה לאורך השנים, וסוגיית הקרקעות בבעלות פרטית בעיר, קריית אונו מאופיינת בשטחים רבים למגורים ובמעט מאוד שטחי מסחר ותעסוקה. למעשה לא קיים בעיר אזור תעסוקה. המסחר בעיר מתרכז בעיקר באזור קניון קריית אונו, שבו מצויות חנויות רבות ומגדל משרדים בודד. שאר המסחר בעיר מרוכז במרכזים מסחריים שכונתיים.
מרכזי המסחר של העיר כוללים את:

קניון קריית אונו - ממוקם במרכז העיר. נבנה על חורבות המרכז המסחרי של קיראון, שהיה עד סוף שנות ה-90 המרכז המסחרי הראשי בעיר. שטחי המסחר בקניון כוללים 24,000 מ"ר מסחריים, ועוד כ-11,000 מ"ר של משרדים. בקניון כ-125 חנויות מכל הסוגים, והוא כולל מוקדי פנאי כגון קולנוע רב חן, מתחם באולינג ומתחם קארטינג במפלס התחתון של החניון. במגדל המשרדים מצויות מרפאות וסניפים של קופות החולים הגדולות. חנויות נוספות נמצאות בסביבה הקרובה של הקניון.
מרכז דרכטן - מרכז מסחרי הבנוי סביב כיכר שנקראת על שם העיר התאומה של קריית אונו, דראכטן. סמוך לגן הגיבורים בעיר. במרכז יש חנויות רבות, בנק, סניף דואר וגינת משחקים. בשנת 2013 התבצע שיפוץ מקיף במרכז, והוחלף הריצוף ומתקני הילדים. כמו כן שופצו חזיתות החנויות.
מרכז רש"י - מרכז מסחרי קטן בלב שכונת מגדל המים. מאכלס מספר חנויות מתחום הביגוד והאופנה.
מרכז מסחרי ברחוב הרצל.
מרכז רימון - מרכז מסחרי שנבנה במרכז שכונת רימון, בשנות ה-70. במקור תוכנן כמרכז מסחרי עם שתי קומות שהיה אמור לכלול סניף בנק ובריכת שחייה. בפועל נבנה מרכז חד קומתי שעצים ניטעו במרכזו. המרכז מאכלס מספר עסקים.
מרכז כיכר האחים גרין - מרכז קטן בלב השכונה הוותיקה.
מרכז מסחרי ברחוב ההגנה.
מרכז מסחרי קטן ברחוב פנקס.
יובלים סנטר - מרכז מסחרי בשכונת רייספלד שכולל בין היתר המבורגריה, גלידריה ובית קפה.
פסגת אונו - ברחוב רפאל איתן, משלב בתוכו את מרכז הספורט "גו אקטיב", שוק האוכל אונו מרקט, מסעדות, בתי קפה ומשרדי רופאים.
בית הדובדבן – מתחם בילוי ברחוב הדובדבן, שנפתח ב-2023 ומשלב מסעדות וחנויות מזון. מעליו, בניני משרדים.כחלק מתוכנית המתאר שמקודמת בעיר צפויים רחובות לוי אשכול ושלמה המלך לעבור להיות רחובות מסחריים עם חנויות לאורכם.

מסחר

קריית אונו הוותיקה - ממוקמת בצפון העיר, בין רחוב טרומפלדור מצפון ורחוב מיכאל וולך בדרום. מהווה את הלב ההיסטורי של קריית אונו. בשכונה הוקמו המבנים הראשונים של העיר, בתחילת שנות ה-40. בין המוסדות החשובים בשכונה: בית העירייה הישן, מגדל המים הישן של העיר וכן מגרש הכדורגל העירוני. בלב השכונה נמצא מרכז דראכטן, המשרת את תושבי השכונה, ולצדו בית הספר היסודי הראשון בעיר "ניר". כמו כן השכונה מאכלסת את הקונסרבטוריון העירוני. מצפון לשכונה ממוקם הפארק על שם אביבה ורשה ובריכת השחייה העירונית.
גני אילן - ממוקמת בצפון מערב העיר, בין דרך בן-גוריון וקציר במערב וקרית אונו הוותיקה ממזרח. הוקמה בשלהי שנות ה-80 וה-90 ומאופיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע ומעט בנייה רוויה. תושבי השכונה הם בעיקר בני השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות. בשכונה בריכה עירונית, מגרש הכדורגל העירוני, מגרשי טניס, ומספר מרכזים מסחריים זעירים. בסמוך לשכונה נמצאת אוניברסיטת בר-אילן וגובלים בה שטחים פתוחים נרחבים.
שכונת מגדל המים - ממוקמת בצפון מזרח העיר, בין היישוב גני תקווה במזרח ודרך לוי אשכול במערב. שמה ניתן לה עקב הימצאותו של מגדל המים המודרני של העיר. מאופיינת בעיקר בבנייה נמוכה. שבט הצופים העירוני נמצא בשכונה.
פסגת אונו - הוקמה בשנות ה-2000 וממוקמת בצפון מזרח העיר. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה ובבינוי צפוף, המקיף פארק עירוני. במקור תוכננה לשמש כמוקד למגורים, מסחר ותעסוקה במקביל, מבנה התעסוקה עתיד להתאכלס בסוף 2022 או בתחילת 2023. מוסדות חשובים בשכונה: בית העירייה, הספורטק העירוני, מבנה שבט און ומועדון הקאנטרי קלאב החדש של העיר
רייספלד (קריית אונו החדשה) - הוקמה בסוף שנות ה-90, וממוקמת במרכז העיר, בין רחוב בין גוריון ממזרח לקיראון ממערב. השכונה קרובה לצירי תנועה ראשיים, מאופיינת בבנייה רוויה ובמעט צמודי קרקע, וכוללת בנייני מגורים בגובה 10–12 קומות. במרכזה נמצא "פארק רייספלד", הפארק הגדול בעיר בשטח של 40 דונמים. בשכונה ממוקמת הספרייה העירונית ובית הספר היסודי עלומים החדש, והיא נמצאת במרחק הליכה מקניון קריית אונו. בעבר נרשמו מאבקים בין תומכי הקמת שטחי ציבור ומסחר במרכז השכונה, בסמוך לפארק, כולל היכל תרבות עירוני ומבני ציבור נוספים, לבין תושבי השכונה המתנגדים לבנייתם, בעקבות מאבקים אלו צומצם השטח המסחרי ל-1500 מ"ר ובוטלה הכוונה להקמת מרכז תרבות בשכונה.
קיראון - אחת השכונות הוותיקות בעיר. תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן ונבנתה במהלך שנות ה-60. הבנייה בשכונה מאופיינת בסגנון ברוטליסטי שהיה נפוץ בתקופה זו. הדבר מתבטא בחזיתות בטון חשופות ובקווים ישרים של בנייני השכונה. בשנים האחרונות חלק מבתי השכונה הועלו כמועמדים לשימור. במרכז השכונה נמצא פארק צה"ל הכולל שבילים רבים להולכי רגל ושטחים ירוקים רבים. גבולות השכונה אינם אחידים. יש הרואים גם בשכונות מצפון לרחוב שלמה המלך, בואכה קניון קריית אונו וצפונה ממנו, חלק מהשכונה.
שער הקריה - שכונה חדשה בדרום מערב העיר, שהבנייה בה בעיצומה. השכונה מאופיינת בעיקר בבנייה רוויה, וצמודה למחנה הצבאי תל השומר ולמתקני הבקו"ם.
עבר הירדן - שכונה חדשה בדרום מערב העיר. מאופיינת בבנייה צמודת קרקע ומעט בנייה רוויה. גובלת ברחוב צה"ל במזרח ובשכונת שער הקריה ממערב. השכונה צמודה לקריה האקדמית אונו, השוכנת מדרום לה.
רימון - השכונה הדרומית בעיר. גובלת בסביון במזרח ובדרך לוי אשכול במערב. בדומה לקיראון גם היא תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. השכונה נבנתה בשנות ה-70, ומאופיינת בבנייה רוויה בסגנון ברוטליסטי. הבניינים בשכונה בנויים בצורה מעגלית סביב פארק רחב ידיים המתוחזק על ידי תושבי השכונה, בשונה מהפארקים האחרים בעיר. בשכונה מרכז מסחרי וגני ילדים. בתחילת שנות ה-2000 נבנו בשכונה מספר בניינים חדשים.
נאות אריאל שרון - שכונה בהקמה, השכונה נמצאת בין כביש גהה לאוניברסיטת בר-אילן ולכפר אז"ר, מכילה מספר מגדלי מגורים, מתכוננים לקום בה גם פארק וקריית חינוך.
שכונת צומת סביון - שכונה בהקמה מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה. המכללה האקדמית אונו בונה את משכנה החדש בשכונה ועוד מאות אלפי שטחי מסחר ותעסוקה במתחם.

שכונת האקליפטוס - שכונה שמתוכננת להיות מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה הנ"ל תאופיין בבנייה רוויה. שטח וגודל השכונה עודנו לא ברור, עקב מחלוקות לגבי עתיד השטח מבחינה מוניציפלית – בשנים האחרונות התגלעו סכסוכים בין עיריית קריית אונו לעיריית אור יהודה לגבי עתיד שטחי המחנה הצבאי, והדבר עודנו נדון בוועדות השונות.

שכונות עתידיות

שכונות

הולנד דראכטן, הולנד (מ־1963)
גרמניה דורמאגן, גרמניה
גרמניה מחוז אופנבך (אנ'), גרמניה
יוון יואנינה, יוון

ערים תאומות

אתר האינטרנט הרשמי של קריית אונו
הארכיון ההיסטורי של קריית אונו
 קריית אונו (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית פרופיל קריית אונו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס חנוכת הבתים הראשונים בכפר אונו. יומני כרמל, פברואר 1940 (התחלה 2:23)
ברוך מאירי, בנסוע החצוצרות, מעריב, 10 ביוני 1966
ברוך מאירי, השי של נשיא מדינת ישראל ניתן לתזמורת קרית-אונו ב...הולנד, מעריב, 16 באוגוסט 1966
מיכאל יעקובסון, פסגות אונו: שווה לגור בשכונה הזו?, באתר Xnet‏, 23 במאי 2011
מיכאל יעקובסון, עם הצלחה כן מתווכחים: קיראון עלולה לאבד את הייחוד, באתר Xnet‏, 5 באוגוסט 2012
 חגי עמית, בריונים בישיבות מועצה וסגן ראש עירייה שהוא גם יזם: מה קורה בשוק הנדל"ן בקרית אונו?, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015
אמיתי גזית, קריית אונו יורדת מהרכבת, באתר כלכליסט, 9 במאי 2016
אליעזר ברוצקוס, כפר אונו 1943, בפרויקט בן יהודה\
הסכם גבולות תל השומר
עופר פטרסבורג‏, תכנית החלוקה יוצאת לדרך: הבקו"ם ומחנה תל השומר עוברים לאזרחות, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2022

קִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח. המועצה המקומית הוכרזה כעיר בשנת 1992.
נוסדה בשנת 1939, וקרויה על שם אוֹנוֹ הקדומה, הנזכרת במקרא ובמקורות חז"ל, ואשר שכנה באזור בו הוקמה העיר המודרנית.

החברים של נטאשה

Ha-Chaverim Shel Natasha

חברי ההרכב

ניסים קלדרון, נטאשה, אישה במרחקים: על "החברים של נטאשה" ועל מיכה שטרית, אלפיים 33, עם עובד, תשס"ט, עמ' 220-249

לקריאה נוספת

החברים של נטאשה, ברשת החברתית פייסבוק
 החברים של נטאשה, סרטונים בערוץ היוטיוב
החברים של נטאשה, באתר שירונט
 החברים של נטאשה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 החברים של נטאשה, באתר Discogs (באנגלית)
החברים של נטאשה, באתר Tab4u
החברים של נטאשה, דף שער בספרייה הלאומית
החברים של נטאשה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
כל האנשים הבודדים, טרילוגיה מאת אשר טללים, הערוץ הראשון, 1990

החברים של נטאשה היא להקת רוק ישראלית בהובלת ארקדי דוכין ומיכה שטרית, שפעלה מסוף שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים. הלהקה חזרה לפעילות במהלך העשור השני של המאה ה-21. הלהקה נכנסה במהרה למיינסטרים הישראלי ואלבומיה מהווים חלק בלתי נפרד מהפסקול של הרוק הישראלי.

החברים של נטאשה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

החברים של נטאשה - חוגגים 35 שנה | זאפה בפארק - גני יהושע | Tickchak LIVE

החברים של נטאשה - חוגגים 35 שנה

זאפה בפארק - גני יהושע

החברים של נטאשה חוגגים 30 שנים | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

החברים של נטאשה חוגגים 30 שנים

מיכה שטרית

Micah Sheetrit

ארקדי דוכין

Arkadi Duchin

החברים של נטאשה | פארק אריאל שרון, תל אביב יפו, ישראל | Tickchak LIVE

פארק אריאל שרון, תל אביב יפו, ישראל

אלי פיניש

Eli Finish

אלי פיניש סטנדאפ בדיקת חומרים | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

אלי פיניש סטנדאפ בדיקת חומרים

החברים של נטאשה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

האירוע חלף

החברים של נטאשה

אירועים נוספים במועדון הבארבי

אירועים נוספים בתל אביב