Name: אורי חזקיה | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-05T21:30:00+03:00Z
Location: בית התותחן - זכרון יעקב

עמית סגל

Amit Segal

אדוה דדון

Adva Dadon

יאיר שרקי

Yair Sherki

טבריה

החרדים והשבעה באוקטובר | יאיר שרקי | מגדה - תרבות במגידו | Tickchak LIVE

החרדים והשבעה באוקטובר | יאיר שרקי

מחוז צפון

עין השופט

מגדה - תרבות במגידו

עמית סגל - הרצאה | פרינדס טבריה | Tickchak LIVE

עמית סגל - הרצאה

פרינדס טבריה

סיפור על גבורה וחושך | אדווה דדון | אדוה דדון | מגדה - תרבות במגידו | Tickchak LIVE

סיפור על גבורה וחושך | אדווה דדון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Northern District

FRIENDS קרית שמונה

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



אנדרדוס

underdos

אנדרדוס & אסי ויהונתן

במחזמר: המסע לארץ איבוד | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

אנדרדוס & אסי ויהונתן

במחזמר: המסע לארץ איבוד

מחוז ירושלים

ירושלים

תיאטרון ירושלים

הרפתקאות האביר פומפדור - מחזמר חדש וקורע מצחוק, בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין אנדרדוס לאסי ויהונתן! 

הרפתקאות האביר פומפדור - אנדרדוס | מתנס קרית מלאכי | Tickchak LIVE

הרפתקאות האביר פומפדור - אנדרדוס

מחוז דרום

קרית מלאכי

מתנס קרית מלאכי

הרפתקאות האביר פומפדור בהיכל התרבות אריאל

הרפתקאות האביר פומפדור בשעה 12:00 | אנדרדוס | היכל התרבות אריאל | Tickchak LIVE

הרפתקאות האביר פומפדור בשעה 12:00

יהודה ושומרון

אריאל

היכל התרבות אריאל

הרפתקאות האביר פומפדור בשעה 10:00 | אנדרדוס | היכל התרבות אריאל | Tickchak LIVE

הרפתקאות האביר פומפדור בשעה 10:00

הרפתקאות האביר פומפדור

הרפתקאות האביר פומפדור - מרכזי  | אנדרדוס | היכל התרבות אריאל | Tickchak LIVE

הרפתקאות האביר פומפדור - מרכזי 

פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים - אנדרדוס - הרפתקאות האביר פומפדור | null | Tickchak LIVE

פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים - אנדרדוס - הרפתקאות האביר פומפדור

יהודה קלמן 

חברי ההרכב הם מתן צור, יאיר יעקבי ונדב נוה – שלושתם בוגרי ישיבת ההסדר קריית שמונה, ואשר בן-אבו – בוגר ישיבת מעלות.
תחילתו של ההרכב הייתה בשנת ה'תשס"ז (2007), כאשר נוה פנה לצור והציע לו להקים ביחד הרכב קומי. צור, נוה ויעקבי הציגו אז ביחד במספר הזדמנויות בישיבת ההסדר בקריית שמונה ובעקבות זאת נוה חשב על הרעיון. למרות זאת, הרעיון לא התפתח לכדי מעשה ודבר לא נעשה בעקבותיו.
בשנת ה'תשע"א (2011) נוה חידש את היוזמה, והציע שוב את ההצעה לצור. צור הסכים והרעיון החל לקרום עור וגידים. לדבריו של נוה, יעקבי צורף לחבורה מכיוון ש"היה לי ברור שאם ארצה לעשות משהו כזה, האדם הראשון שאני אעבוד איתו הוא יאיר, כי בישיבה הוא היה על תקן המצחיקן". את בן אבו, היחיד מבני החבורה שלא למד בישיבה בקריית שמונה, צירף לקבוצה יעקבי. נוה הכיר את בן אבו לאחר שבן אבו שיחק בסרטים שנוה צילם אז, כחלק מלימודי הקולנוע שלו.
בנוסף לחברי ההרכב הרגילים, כאשר נדרשה דמות נשית במערכון, שיחקו אותה נעמה קלינמן, שרלין חזיזה, תמר שילה, אביטל בן-גד, תמר אלקן ועוד.

חברי ההרכב

לבד מהמשחק בסרטונים, נדב נוה גם אחראי לבימוי ולעריכה שלהם, יעל נוה-הרשברג, אשתו של נדב, מסייעת בצילום, נעם, אחיו של נדב, מסייע בכתיבת מערכונים ורון אביטל משמש כעוזר הפקה וכאיש הטכני במופע של אנדרדוס.ההרכב אינו העיסוק היחידי של החברים בו:
בן אבו כותב טור בעולם קטן, עובד בערוץ מאיר לילדים, ולומד באקדמיה למוזיקה;
צור עובד ככתב במקום בעולם ובמקומות נוספים;
יעקבי עובד כבמאי ותסריטאי בחברת רוגטקה, כותב טור קבוע בעיתון בשבע ומופיע גם לבדו בהופעת סטנד-אפ; ונוה כותב מדור קבוע באותיות וילדים ועוסק בצילום ועריכת וידאו לגופים שונים, בהם ידיעות ספרים וגופים נוספים.
לדבריו של נוה, "הכיוון לא היה להיפגש ולעשות צחוקים. מלכתחילה לא רצינו שזה יסתכם בכך שהחברים שלנו יצפו ביוטיוב וייהנו. כיוונו גבוה ורצינו שזה יהיה יותר מסתם תחביב. לכן מלכתחילה היה ברור שכולנו הולכים להיות טוטליים על הפרויקט. יצרנו השקעה גדולה בקונספט, בדמויות, בצד הטכני ובשם הקבוצה, לפני שבכלל התחלנו לצאת עם זה". בנוסף, נוה טען שהוא לא הופתע מההצלחה של ההרכב, אלא רק מהעובדה שהדבר קרה כל כך מהר.

עיסוקים נוספים

ב-9 בינואר 2012 העלה ההרכב את הסרטון הראשון, "אנדרדוס – מספר הודעות", שנכון ליולי 2022, יש לו כ-300,000 צפיות.פריצתם של אנדרדוס לתודעה הציבורית החלה ב-10 בינואר 2012, כאשר ההרכב העלה ליוטיוב סרטון פארודי בשם "אנדרדוס – המירוץ למיליון 3". הרקע להעלאתו של הסרטון היה לאחר שבעונה השנייה של המירוץ למיליון השתתפו זוג דתי בשם עקיבא וענהאל. בסרטון הוצגו זוגות פיקטיביים שונים שכביכול משתתפים במירוץ למיליון 3 ושחלקם הגדול קשור בדרך כלשהי להווי החיים הדתי על מגוון זרמיו, כגון קורא בתורה והמתקן שלו, רווק מבוגר ואמו המיואשת, מדריך ומדריכה מבני עקיבא, חברותא של בני ישיבה, זוג חברים חרדים ועוד. הסרטון נצפה כ-635,000 פעמים, נכון ליולי 2022, זכה לפופולריות רבה בציבור הדתי לאומי, והגיע לתפוצה נרחבת דרך הרשת החברתית פייסבוק ודרך הדואר האלקטרוני. בעקבות הסרטונים התפרסמו חברי ההרכב בציבור הדתי לאומי ורואיינו בערוץ 7, בעולם קטן, ערוץ 10 (צינור לילה), חדר החדשות, במגזין מוצש ובמקומות נוספים. בעקבות הצלחתו של הסרטון המשיכו חברי ההרכב להעלות סרטונים חדשים מדי שבוע.
ב-2 באוגוסט 2012 העלה ההרכב שיר פרודי בשם "אחלה חסודה" על סצנת הדייטים בציבור הדתי-לאומי. השיר מהווה פרודיה על השיר הפרודי "אחלה חמודה" של הזמר בני בשן. הקליפ זכה להצלחה רבה ותוך כחודש הגיע לכ-240,000 צפיות. הצלחתו של הסרטון סוקרה גם בתקשורת הכללית. מספר הצפיות בקליפ, נכון ליולי 2022, עומד על כ-900,000.לקראת סוף דצמבר 2012, פחות משנה מאז העלאת הסרטון הראשון, הגיע ערוץ הווידאו של ההרכב ל-5 מיליון צפיות.
ההרכב הכניס בין סרטוניו מספר פרסומות בתשלום. פרסומות עבור בית ספר מעלה, ידיעות ספרים וכן קידום מכירות עבור ספר של הרב חיים נבון. ב-3 בינואר 2013 חברי ההרכב הנחו את טקס הגמר של מעלה, הנחיה ששילבה גם מערכונים חיים ומצולמים של ההרכב שעסקו בנושאים הקשורים ללימודי קולנוע ולקולנוע הדתי. המערכונים המצולמים הועלו לאחר מכן גם לערוץ של ההרכב ביוטיוב.
ב-9 בפברואר 2013 השיקו חברי ההרכב מופע חי על במה.
ב-30 באוגוסט 2013 התארח יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה באותה עת, נפתלי בנט, במערכון של אנדרדוס לכבוד ראש השנה. הסרטון זכה ללמעלה מחצי מיליון צפיות ביוטיוב נכון ליולי 2022.ב-20 בפברואר 2014 העלה ההרכב שיר פרודי בשם "שיר הסמס" העוסק בתופעת שו"ת SMS בציבור הדתי לאומי. לחן השיר נלקח מהשיר "Fifty Ways to Say Goodbye" של טריין. השיר זכה להצלחה ובתוך פחות משבועיים עבר את רף 300,000 צפיות, וב-9 באפריל 2014 הפך לסרטון הנצפה ביותר של אנדרדוס עם למעלה מ-800,000 צפיות, ונכון ליולי 2022 יש לו כ-2 מיליון צפיות. סרטון זה גם נכנס לרשימת עשרת הסרטונים הבולטים של יוטיוב בישראל לשנת 2014.בפברואר 2015 הסתיימה הצגת המופע הראשון, לאחר כמאה הופעות, ובפורים ה'תשע"ה השיק ההרכב מופע חדש שנקרא "אנדרדוס 2". באוגוסט אותה השנה העלה ההרכב שיר פרודי שנקרא "סנדלים" העוסק בערכם של הסנדלים בעונת הקיץ והוא פרודיה על השיר "Chandelier" של הזמרת האוסטרלית סיה פרלר. הסרטון זכה ליותר מ-1,300,000 צפיות נכון ליולי 2022.
בכסלו ה'תשע"ז (דצמבר 2016) העלה ההרכב מחזמר לכל המשפחה שנקרא "חלומות במגירה". המחזמר נכתב ובוצע על ידי חברי ההרכב בניהולו האמנותי של הבמאי אורי אומנותי, והיה למעשה הפעם הראשונה בה ההרכב פנה באופן מפורש לילדים. כשנה לאחר מכן, בכסלו ה'תשע"ח (נובמבר 2017), העלה ההרכב מחזמר חדש שנקרא "הדייג ודג הזהב – בית ספר למשאלות".ב-2 באפריל 2017 העלו סרטון לקראת פסח העוסק באופן סאטירי בעוגיית הקוקוס שאוכלים בפסח, השיר מבוסס על הלחן של השיר "זהב" של סטטיק ובן-אל תבורי. נכון לחודש חשוון התשפ"א (נובמבר 2020) יש לסרטון יותר מ-1,000,000 צפיות.
באוגוסט 2017 העלה ההרכב סדרת רשת בשם "ישיבת הנהלה", המתארת ישיבות ניהול של ועד בית כנסת. בסדרה משתתפת, נוסף על חברי ההרכב, גם השחקנית שרלין חזיזה, וכן בפרק השני הופיע בה השחקן אסף אשתר בהופעת אורח. בפרק השביעי, שבעיקר מכיל פארודיה על פוליטיקה, הופיע בצלאל סמוטריץ' בהופעת אורח. באפריל 2020 יצא פרק חדש הנקרא "תראו מי שמדבק", המתאר ישיבה ב"זום"

בספטמבר 2017 יצא אלבום בהשתתפות ההרכב ואמנים שונים נוספים שנקרא אולי בשבת יזרקו סוכריות והכיל שירי ילדים שכתב אורי אורבך. ההרכב השתתף בחלק מהשירים באלבום, וכן הנחה את ערב ההשקה שלו.
בנובמבר 2018 העלה ההרכב מחזמר נוסף לכל המשפחה, השלישי במספר, שנקרא "מערת האוצר".
בפברואר 2019 הודיע ההרכב על סיום הצגת המופע השני ("אנדרדוס 2"), והשקת המופע השלישי שנקרא "אנדרדוס – גברים שהשתיקה יפה להם".
ב-14 באפריל 2019, פרסם ההרכב קליפ פארודי, "הקטניות שלך" על השיר של עומר אדם "חברות שלך". נכון ליולי 2022 יש לשיר מעל ל-700,000 צפיות.
בנובמבר 2019 העלה ההרכב את המחזמר הרביעי שלו, שנקרא "הרפתקה בחלל".
בתקופת התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובעולם העלו אנדרדוס מספר מערכונים בזמן קצר, שרובם מדברים על הקורונה: "תראו מי שמדבק", "שרים בקורונה" "המדריך למתפלל בתקופת הקורונה" והשירים "אצלי הכל בסגר" ו"אח שלי מתחסן". מערכונים נוספים שיצאו בזמן הקורונה (ללא קשר) הם: "מכת דם", "מר פודלמן – התעודה", "הבן הרביעי מארח", "חד גדיא", "ל"ג בעומר בקורונה", "ריבונות", וירושלים שרים עצמאות. הם גם העלו את המופע "חלומות במגירה" המלא ובחינם ביוטיוב.
בנוסף הם יצרו בשיתוף ערוץ tov את התחרות "הדבר הטוב הבא", תחרות מצחיקי הציונות הדתית.
ב-2021 יזמו אנדרדוס את הקמת ההרכב הקומי הנשי "שלושתרבעי" (רותם רייף, שרי תורג'מן וצוריה נעים) היוצר, בדומה לאנדרדוס, סרטונים קומיים על נושאים דתיים ואוניברסליים.בנובמבר 2022 העלה ההרכב את המחזמר החמישי, "הרפתקאות האביר פומפדור". כמו במחזות הקודמים חברי ההרכב כתבו גם את המחזה הזה, אבל הפעם לראשונה בנוסף אליהם צורפו שחקנים נוספים: אסי צובל ויהונתן רוזנהק.
בדצמבר 2022 פרסם ההרכב את המופע הראשון ואת המחזמר השני, "הדייג ודג הזהב", ביוטיוב, ונכון לפברואר 2023 יש לו 24,000 צפיות.
בינואר 2023 פרסם ההרכב את השיר "מזל טוב נהוראי". והעלה כמה קטעים מתוך מופע המערכונים "אנדרדוס חי". בפברואר 2023 פרסם ההרכב את המחזמר השלישי, "מערת האוצר" ביוטיוב, ויש לו 10,000 צפיות. במרץ 2023 פרסם ההרכב את המופע השני ביוטיוב ולו 21,000 צפיות. באוקטובר 2023 פרסם ההרכב ביוטיוב את המחזמר הרביעי, "הרפתקה בחלל".

ציוני דרך

המערכונים עוסקים בסיטואציות מהווי החיים בציבור הדתי לאומי. כל סרטון נפתח או נסגר בסמליל של כלב עם כיפה בפה, ונשמעות מספר נביחות. בדרך כלל הסרטון מכיל מערכון בודד, אך לעיתים הוא מכיל רצף של קטעים המכונה: "דיבוק". בסיום חלק מהסרטונים מופיעה פרפרזה הומוריסטית של משפט ידוע מן המקורות. במספר סרטונים שונה המבנה שלהם, בהקשר לתוכן שהציגו (פורים לא נעים, אחלה חסודה, פינג פונג).
על אף שהסרטונים עוסקים רבות בהומור על החיים הדתיים, חברי ההרכב מדגישים שהכוונה היא לא לצחוק על הדת. לדבריהם, ”אנחנו ממש לא דתיים-לייט. בציבור הדתי יש קטע כזה, שמי שרוצה להיות דתי ומצחיק – או ששוחט פרות קדושות, או שחותר להומור קלאסי אורתודוקסי. אנחנו הלכנו לכיוון חדש – לא שוחטים את הפרה, אלא רק דוחפים אותה קדימה.” בראיון לערוץ 7, מתן צור, חבר ההרכב, אמר: ”אנחנו לא מזלזלים בהלכה, לא מזלזלים בתורה, רק מוסיפים קצת חיות והומור.” בראיון לעיתון בשבע, הבהיר נדב נוה את הקווים האדומים של הקבוצה: ”בכל מקרה, יהיו קווים אדומים מבחינתנו, שלגביהם לא נתגמש: קללות, צניעות, תכנים ומסר.”

מר פודלמן (נדב נוה)
ליימך שטוץ (יאיר יעקבי)
מר מסעוד (אשר בן אבו)
פריינטה הדרשן (מתן צור)

דמויות בולטות

אחלה חסודה – קאבר לאחלה חמודה של בני בשן.
סנדלים – קאבר ל-Chandelier של הזמרת האוסטרלית סיה וקטע קצר מהשיר מתנות של אביתר בנאי.
שיר הסמס – קאבר ל-Train של 50 Ways to Say Goodbye.
מזרוחניק – קאבר ל-Ironic של אלאניס מוריסט.
מתלבט – קאבר ל-Haven't Met You Yet של מייקל בובלה.
אחת בלילה - קאבר ל-Hey There Delilah
נרדם לפני צפון בשיתוף רנן רובין מצמד ילד– קאבר ל-Mood של 24kGoldn ואיאן דיור.
הקטניות שלך – קאבר לחברות שלך וקטע קצר מהשיר שני משוגעים של עומר אדם.
אולי נוותר – קאבר לאולי נדבר של נדב גדג'.
קוקוס (ביט של פסח) – קאבר לזהב של סטטיק ובן אל.
רוצה בואש – קאבר לטיסה 5325 של משה פרץ.
תעשה מצווה – קאבר ל-קומסי קומסה של סטפן לגר.
שבויים בהייטק – קאבר ל-שרוטים של סאבלימינל ועדן גבאי.
אח שלי מתחסן – קאבר ל-אח שלי מתחתן של דולי ופן מוש בן ארי.
בחוף הנפרד – השיר הראשון שלהם שהוא לא קאבר.

שירים וקאברים שביצעו

תוכן הסרטונים

סרטוני הקבוצה הפכו לפופולריים, ובמיוחד בציבור הדתי לאומי, והביטוי "אחלה חסודה" הפך לשגור בפיהם של רבים.
בין הביטויים להשפעת הקבוצה, היו ממים וקומיקסים שנעשו עליה, ציונים לשבח וגרסאות כיסוי לסרטונים שלה.המאייר אור רייכרט הקדיש להרכב קריקטורה, על בסיס תמונה מאחד הסרטונים שלהם, המציגה את חברי הקבוצה בצורה דומה לציור "הסעודה האחרונה".המגזין מוצש דירג ב-2013 את ההרכב במקום ה-27 ברשימת "100 האנשים שעושים לנו את המגזר" (רשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר במגזר הדתי לאומי).בסקר שערך העיתון שביעי נבחר ההרכב במקום הראשון ב"מצעד השנה" בקטגוריית הסטנדאפ לשנת 2014.במסגרת "נבחרי שנת תשע"ז במוזיקה" של אתר סרוגים נבחר ההרכב להרכב השנה.בסוף שנת 2022 נערך במועדון הגולה ערב מחווה להרכב לרגל העשור להיווסדו.

השפעה

בעקבות המופע שהקבוצה העלתה ב-9 בפברואר 2013 זכתה הקבוצה לביקורות נלהבות.
העיתונאית אמילי עמרוסי, שנכחה במופע ב-9 בפברואר 2013, ציינה בדף הפייסבוק שלה: ”ראיתי אתמול את המופע החדש של אנדרדוס. תתפסו את הנעליים הראשונות שאתם רואים ופשוט רוצו. השתעלתי מצחוק... בשנייה שהמופע התחיל היה ברור שהם עלו על המגרש של הגדולים. מצחיקים מאוד, מדויקים מאוד ומהודקים מאוד... כמו סרטוני היוטיוב שלהם – היו שם מקצוענות, כישרון כתיבה ענק, כישרון משחק מהמם, הקפדה על פרטים, ביקורת פנים מגזרית חריפה והכי טוב: ההרגשה שזר לא יבין. שזה שלנו, רק שלנו, ורק אנחנו יכולים לצחוק ככה מהקטעים האלה, של בתוך המשפחה”.גם העיתונאי חנוך דאום נכח בהופעה. ברשמיו לאחר ההופעה כתב דאום בדף הפייסבוק שלו: ”היום יש יוטיוב, ובוגרי ישיבת ההסדר קריית שמונה העלו לשם מערכונים. פחדתי שהגרסה הבימתית תאבד את הקסם. היא לא. ההופעה של אנדרדוס היא באמת מצוינת... מי שלא הולך יש לו עסק איתי”.המופע זכה לביקורות נלהבות גם מהאתר כיפה, הסופרת ליאת רוטנר, המגזין מוצש והעיתונאי אבי סגל.

ביקורות

אתר האינטרנט הרשמי של אנדרדוס אנדרדוס, ברשת החברתית פייסבוק
 אנדרדוס, ברשת החברתית אינסטגרם
 אנדרדוס, סרטונים בערוץ היוטיוב
 אנדרדוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לירון נגלר-כהן, דוסים? זה מצחיק אותי, באתר ynet, 12 בינואר 2012
בואו להכיר את צוות ה"אנדרדוס", באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2012 
דודו כהן, ‏צחוק מהבדלה, באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2012
ליטל לוין, הומור עם כיפה | "אחלה חסודה" כובש את הרשת, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
דודו כהן, צוחקים כל הדרך לבית הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2012
גדעון דוקוב, לכוכבי 'אנדרדוס' נמאס לעבוד בחינם, באתר nrg‏, 11 בפברואר 2013
אורלי גולדקלנג, שנורר-דוס: דתיים, תפסיקו להתקמצן, באתר nrg‏, 18 בפברואר 2013
צביה פריגה לוק, חברי אנדרדוס רוצים להספיק לישון, באתר "דתילי", 19 בפברואר 2013
עידו קינן, יצחק אבינו, באתר "המוסף", 21 בפברואר 2013
משה גלנץ, מדוס לאנדרדוס ראיון מרובע, אתר "מורשת", 27 ביוני 2013
יעל רון, "אנדרדוס" חושפים תחפושות מהילדות, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2014
גדעון דוקוב, החדש של אנדרדוס: "מבחן האלבום השני" הצליח, באתר nrg, 21 בדצמבר 2015
דנה הרמן, היסטריית "אנדרדוס" - הרביעייה הקאמרית הדתית יוצאת במופע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בדצמבר 2017
עפרה לקס וגדעון דוקוב, עובדים בצחוק, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2019
אריאל שנבל, ‏"אנחנו כמו הביטלס אבל כולנו יוקו אונו", בעיתון מקור ראשון, 10 בינואר 2022
אסי גל, ‏בדיחה עם זקן, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2022

אנדרדוס הוא הרכב קומי ישראלי, שהחל את פעילותו ביוטיוב, בשנת 2012. סרטוני הקבוצה פונים לציבור הדתי לאומי וכוללים התייחסויות מגזריות רבות.נכון לפברואר 2023, לערוץ היוטיוב של ההרכב יש מעל ל-70 מיליון צפיות ביוטיוב וכ-75 אלף מנויים.ב־9 בפברואר 2013 חברי ההרכב השיקו מופע חי על במה. מאז העלו חברי ההרכב עוד 5 מחזות ו-2 מופעים נוספים שהועלו עשרות פעמים ברחבי הארץ.

אורי חזקיה

Ori Hizkiah

מני עוזרי

Meni Ozeri

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

מני עוזרי | היכל התרבות אור יהודה | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

אור יהודה

היכל התרבות אור יהודה

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | היכל התרבות אור יהודה | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

אורי חזקיה | היכל התרבות אור יהודה | Tickchak LIVE

Or Yehuda

המשכן למוסיקה ולמחול 

אור יהודה נקראת על שמו של רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מטורקיה והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. לפי מסורת נוספת העיר נקראת בשל מיקומה בשטח ההיסטורי של שבט יהודה, אחד משבטי ישראל (אף על פי שזה לא מסתדר עם מיקומה הגאוגרפי).

מקור השם

העיר שוכנת במקום בו היה היישוב אונו הנזכר במקרא ובמשנה. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנהרס ב-1948 במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים סאקיה וכפר עאנה (ואל-ח'ירייה) במבצע 'חמץ'.
בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך חורבות הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים. במקום לא היו תשתיות מים וביוב, והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.
בשנים 1950–1953 הוקמו המעברות של סקיה וכפר עאנה ואליהן הגיעו עולים מעיראק במבצע עזרא ונחמיה. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.

באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ורמת גן סירבו לקלוט את המעברות בשטח שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים לערי פיתוח בצפון ודרום הארץ, ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.

בשנת 1955 הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי ותיקי המעברות. בשנת 1962, בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בנייה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים נבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אלו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בנייה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו לשיכוני עוני ומצוקה. בהמשך נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בית מועצה, בתי ספר כולל תיכונים.
גם בשנות ה-70 קלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מברית המועצות, בעיקר מגאורגיה ומבוכרה. רמת הבנייה השתפרה, ונבנה גם אזור תעסוקה חדש ונרחב. במקביל לקליטת עלייה, דאגה המועצה למתן דירות לבני הדור השני, ובתקופה זו כיהנו כראשי מועצה יחזקאל קזז ומנשה יצחקי, בזה אחר זה.
בשנות ה-80, עת כיהן בתפקיד ראש המועצה, עו"ד יצחק בוכובזה, עברה אור יהודה את פרויקט שיקום שכונות שיזם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. במסגרת פרויקט זה הובילה המועצה המקומית מהלך שבו רכשו אלפי משפחות את דירותיהם מעמידר, ובמקביל הפסיקה המועצה את הבנייה של דירות על ידי משרד השיכון. תחת זאת הורחבו אלפי דירות על ידי הדיירים במסגרת תוכנית של המועצה, ומאות דירות הרוסות בשכונות שוקמו לטובת זוגות צעירים. על התהליכים הללו ועל השיפור בתחום החינוך זכתה אור יהודה בפרסים חשובים ויוקרתיים, כולל פרס חינוך לרשות המקומית על צמצום הנשירה לממדים אפסיים, וכן "פרס קפלן" שהיה מיועד לפיתוחים ולהישגים כלכליים. בשנת 1988, בתקופת כהונתו של עו"ד יצחק בוכובזה, הוכרזה אור יהודה כעיר, תוך שהיא משתדרגת גם ברמתה הסוציו-אקונומית.

יישוב קבע

במקביל לתהליך שיקום השכונות, יזמה עיריית אור יהודה הקמה של שכונה חדשה, כאשר הפעם נעשה ניסיון להביא יזמים מהשורה הראשונה, ואכן, בתחילת שנות ה-90' נחתם חוזה בין עיריית אור יהודה לחברת "אפריקה ישראל" על בנייה של שכונה חדשה: "נווה סביון", שכללה 2,500 יחידות דיור במגוון של סוגים, קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר, כגשר בין החדש לישן, נבנו מוסדות ציבור רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, מרכז מדעים ואומנויות, מרכז מוזיקה ומחול, היכל ספורט, בריכת שחייה, מגרשי כדורסל וטניס, ובתי ספר חדשים.
בשנת 1993, אחרי פרישתו של ראש העיר יצחק בוכובזה, החליף אותו בתפקיד תמיר שאבי, אשר טיפל בבניית נווה סביון, תכנן את שכונת "נווה רבין" וכן קידם תוכניות בניין עיר נוספות, וקידש מאבק נגד תוכנית נתב"ג 2000.
לאחר 5 שנות כהונה של שאבי, חזר לתפקיד יצחק בוכובזה, שעסק בבניית השכונה היוקרתית "נווה רבין". במקביל לבניית אזורי המגורים, התפתח המסחר והורחבו אזורי התעסוקה. בדרום העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", שבתוכו נבנה "טרמינל פארק".
בעיר החלו לפעול בתחילת המאה ה-21 מוסדות אקדמיים: "המרכז ללימודים אקדמיים" שפעל תחילה בשם "שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל" (נסגר ב-2019), וכן השלוחה החרדית ובית הספר ללימודי חוץ של "הקריה האקדמית אונו".
בעיר קיימים 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.
בשנת 2007 הגיעה אור יהודה לראשונה לעודפים בתקציב השוטף, וגם הצליחה ליצור קרנות פיתוח עצמיות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, ובשנה זו, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה.
בשנת 2007 נבחר לראשות העירייה דוד יוסף, שהמשיך בבנייה של נווה רבין ואזורי התעסוקה, ופעל במיוחד לשיפור חזות העיר באמצעות עיצוב ככרות ומקומות מרכזיים בעיר, והדבר עורר חילוקי דעות בשל האמצעים והמינון.
נוהג של דוד יוסף, אשר היה שנוי במחלוקת, נגע לקריאת רחובות על שמות של אישים חיים. ב-2010, נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ויותר מאוחר, ניתן לכניסה הדרום-מזרחית לעיר השם "שדרות גבי אשכנזי", כשאשכנזי בעצמו השתתף בטקס חנוכת השם, והתכבד בהסרת הלוט.
בסוף 2014, נקרא רחוב על שמו של גדעון סער, למרות התנגדות גורפת במועצת העירייה, ואף של סער עצמו.
ביוני 2013 אישרה המועצה את הצעתו של יוסף לקרוא רחוב בשם באלי. ב-2015, במסגרת כתב אישום נגד יוסף שכלל 25 סעיפים והביא להתפטרותו, נטען שקרא כך לרחוב על שם המאהבת שלו. באוגוסט 2015 הסירה העירייה את השלטים.
באוקטובר 2015 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד ראש העיר באור יהודה, ליאת שוחט, שניצחה בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה בעקבות התפטרותו של דוד יוסף.
ב-4 באפריל 2017 חתמה העירייה בראשות ליאת שוחט על הסכם גג עבור העיר שמתייחס להקמתן של שתי שכונות חדשות בהיקף של 5,200 יחידות דיור, הקמת פארק תעסוקה ענק וכן פארק ירוק בהיקף של 600 דונם. הסכם הגג מתייחס ליצירת תשתיות בשכונות החדשות וכן עבודות שדרוג של מבני ציבור, חינוך וכבישים בשכונות הוותיקות.
ביולי 2017 אושרה להפקדה תוכנית פארק איילון, בה יבנו כ-2,400 יחידות דיור בהם יבנו כ-500 יחידות לדיור מוגן כ-250 יחידות עבור דיור מיוחד לסטודנטים, כמו כן יוקם במקום אזור תעסוקה ופארק בגודל של כ-530 דודם. באזור התעסוקה יבנו כ-560 אלף מ"ר ותיבנה אף מכללה.
בינואר 2018 נחנך אצטדיון הכדורגל המחודש על שמו של שחקן העבר משה נעמן ז"ל בהשתתפות שחקני מכבי תל אביב. בשדרוג האצטדיון הושקעו משאבים רבים שאפשרו להתאים אותו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ביוני 2018 נחנכה הבריכה העירונית שגם בה הושקעו משאבים רבים לאחר שבמשך שנים היא הוזנחה.
במרץ 2020 התבשרה העירייה כי זכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בזכות הפעילות הפדגוגית והערכית שמתבצעת בעיר. אור יהודה הצטיינה באשכול הערכים ואקלים חינוכי ובאשכול למידה והישגים.
במאי 2020 פורסם עדכון אודות שכונת בית בפארק שנבנית בסמוך לצומת סביון כי הבניינים הראשונים יאוכלסו באמצע 2021 וכי החלו העבודות להקמת בתי ספר לתושבי השכונה. שכונת בית בפארק תכלול כ-3,000 יחידות דיור, שרובן שווקו במסגרת "מחיר למשתכן" לצורך העדפת זוגות צעירים.
בשנים 2018 עד 2020 בוצעו פרויקטים תשתיתיים ברחבי העיר, ביניהם שדרוג רחובות הרצל, יקותיאל אדם, אלכסנדרוני ויהדות קנדה. כמו כן, החלה הקמה של בית כנסת לקהילה האתיופית בעיר, הוקם מרכז קזז לצעירים לטובת צעירי העיר בגילאי 18 עד 40, הוקמו גני ילדים חדשים בשכונות סקיא א' ונווה רבין, הוקם מרכז קהילתי בשכונת רמת פנקס, שודרגה גינת יסמין בשכונת קריית גיורא ושודרגה גינת דגניה במרכז העיר.
בחודש יוני 2020 יצאה העירייה בפרויקט לשיווקו של מתחם OPARK, מתחם תעסוקה ומסחר בהיקף של כמיליון מ"ר שיהווה העוגן הכלכלי של העיר בשנים הבאות.

אור יהודה כעיר

היסטוריה

סמלה הישן של העיר עוצב בשנת 1998 על ידי המעצב הגרפי לביא צרפתי ובו שמש המסמלת את האור שבעיר ובשמה, הבתים הגבוהים וצמודי הקרקע המאפיינים את אור יהודה, וכן את תעשיית ה-low-tech (גלגל שיניים) וה-high tech (גלגל משונן) בעיר. בתחתית הסמל הישן ומשמאלו מופיעים עצים ושטחים ירוקים.
סמל העיר הנוסף הושק בשנת 2017 והוא מורכב מצורות גאומטריות המרכיבות את המילה "אור" שהוא חלק משמה של העיר. הסלוגן הנבחר הוא "המרכז של המרכז", שמבליט את מיקום העיר – במרכז בקעת אונו, מרכז גוש דן, ובמרכזה של מדינת ישראל.

סמל עיריית אור יהודה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באור יהודה 40,168 תושבים (מקום 57 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,859 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

אוכלוסייה

ממסוף האוטובוסים אור יהודה יוצאים אוטובוסים לפתח תקווה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, רמת גן, תל השומר, תל אביב, בני ברק וראשון לציון.
כיום הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.
בימים אלו מקודמות תוכניות תחבורתיות רבות עבור תושבי העיר, ביניהן הרכבת הקלה, פרויקט "מהיר לעיר" לנתיבי תחבורה ציבוריים וכן המטרו שיכלול שתי תחנות בתוך העיר (ברחוב יגאל אלון וב-OPARK, פארק התעסוקה החדש של העיר).

תחבורה

לאור יהודה עיר תאומה אחת: רובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף (שרלוטנבורג הייתה בעברה עיר עצמאית) בעיר ברלין (ההסכם נחתם לראשונה ב־1966 וחודש ב-2017).

בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים המכיל 450 מקומות. ההיכל מארח מופעי תיאטרון, מופעי סטנדאפ, מופעים מוזיקליים, אירועים לתלמידים ולמשפחות. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, ובתוכם פועלים מוזיאונים מיוחדים המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר.
"נפגשים" מרכזים קהילתיים (המתנ"ס) מפעיל בין השאר את תחומי המוזיקה והמחול שמגיעים להישגים ברמה הבינלאומית עם אירוח תחרויות של קבוצות מחו"ל. בתחום המוזיקה, מתקיימת מדי שנה באור יהודה תחרות "המלחין הצעיר" שמאפשרת לתלמידים צעירים לקיים סדנאות קומפוזיציה בהשתתפות מלחינים בעלי שם עולמי.

תרבות ובילוי

בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.
באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:

שלושה בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי), יעדים (תיכון דתי לבנים) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
שישה בתי ספר יסודיים
בית ספר אחד של חינוך מיוחד
מספר גני ילדים
שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס המרכז ללימודים אקדמיים שנסגר ב-2019, והקריה האקדמית אונו, השוכנת בשלושה בניינים ומרכזי לימוד
רשת של גני חב"ד
ישיבת גבוהה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש (על רחוב יהדות קנדה).
ישיבה קטנה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
ישיבת ברכת יצחק השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית
מכינת ארז של אחריי

חינוך

בעיר פועלות תנועות הנוער המכבי הצעיר, כנפיים של קרמבו, הצופים, המש״צים ובני עקיבא ובהן משתתפים מעל 1000 חניכים ובוגרים. מחלקת הנוער מפעילה ארבעה מועדונים לנוער: בייס, השחר, דוקטור ומועדון המטרו-לנוער דתי. בנוסף, פועל בעיר גרעין נח"ל של בוגרי המכבי הצעיר במסגרת פרק המשימה הלאומית במועדונים השונים בעיר.

תנועות נוער

ספורט

תרבות, חינוך, ספורט ובילוי

במרכז אור יהודה הוקמה בשנת 1966 אנדרטה לזכר יוסף בצרי ושלום צלאח שנתלו בבגדד ב-21 בינואר 1952 בגלל פעילות ציונית.
האנדרטה הוקמה על ידי "הועד הציבורי להנצחתם של נידוני עיראק" ושמה הרשמי נקבע "אנדרטת השניים - ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד". לצורך הקמת האנדרטה נערכה בשנת 1964 תחרות על ידי המועצה המקומית וחבר שופטים ובה זכתה הצעתו של שמשון מרחב.
בליל 5 בנובמבר 1968 נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-4 בינואר 1969 החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו בטלוויזיה העיראקית. בליל 26 בינואר 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה הם נתלו בפומבי. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית בבצרה. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון. לאחר תלייתם הוקדשה האנדרטה גם לזכרם.

אנדרטה לזכר עולי הגרדום

"הילד מהכניסה השלישית" - רומן אוטוביוגרפי מאת יצחק בוכובזה המתאר את התפתחותה של אור יהודה, כמי שנולד במעברה וכיהן כראש המועצה והעירייה של אור יהודה כחצי יובל שנים.

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אור יהודה
 פרופיל אור יהודה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סמידע על אור יהודה בקטלוג הספרייה הלאומית
ברוך המאירי, ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים, מעריב, 11 באוגוסט 1966
מיכאל יעקובסון: סקירת שרידי כפר עאנה בתחומי אור יהודה באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
MLA - המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (אורכב 01.07.2013 בארכיון Wayback Machine)
 אור יהודה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

אוֹר יהוּדָה היא עיר במחוז תל אביב בישראל. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של גוש דן. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון.
אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים שעליהם מוקמת שכונת פארק איילון; במזרח ביהוד-מונוסון; בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים.

חזקיה נולד וגדל בירושלים, להורים צברים ממוצא בולגרי ותימני. אביו הוא מלאכי חזקיה, אשר שימש קריין החדשות ב"קול ישראל". בבגרותו, עבר חזקיה עם משפחתו לתל אביב ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה" עד שנת 1997.
את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר כמפקד קורס ביטחון שדה בבית הספר למקצועות התעופה בעובדה, במהלכו החל להופיע במועדוני סטנדאפ כגון הקאמל קומדי קלאב.
עם שחרורו מצה"ל החל חזקיה להופיע בתוכניות טלוויזיה שונות, בהן: "טיאר ברשת", "חדשואו", "יומטוב", "על כל בעיה חזקיה" בערוץ הילדים ובתוכניתו של יגאל שילון "פספוסים". כמו כן, השתתף ככותב בתוכנית "ערב אדיר" של ערוץ 2. במסגרת התוכנית "האקדמיה לצחוק" נפגש כבוחן עם חברו לימים אבי נוסבאום. השניים חברו להנחות את התוכנית הסאטירית "מכת מדינה" בערוץ ביפ, וכן גם תוכנית בוקר ברדיו 99.
בשנים 2008–2011 חזקיה השתתף בתוכנית הבידור של רשת "צחוק מעבודה" בערוץ 2, בהנחייתו של שלום אסייג (עונות 1–6) ובה התגלה לקהל הרחב. בשנת 2010 החל להוביל את קמפיין הפרסום של החטיף "ביסלי" מבית "אסם" וכן הוציא את השיר השני שלו, "סיבוב קיץ". בראשית 2011 הגיש לצד רועי לוי את הספיישל "קבלו אותם", לרגל השקת ערוץ הוט קומדי סנטרל. באותה שנה זכה בתואר "האיש של השנה" בעיתון "מעריב לנוער".
ביוני 2012 הוציא את השיר "מזייף בפזמון".
ב-2013 חזקיה כיכב בתפקידו הקולנועי הראשון בסרט המתח הקומי "פלאות" בבימויו של אבי נשר, בהשתתפות אדיר מילר.
בינואר 2014 הוציא את השיר "שללה" יחד עם עמית פרקש ובהשתתפות ירון ברלד. באוקטובר באותה שנה, החל להשתתף בעונה החמישית של תוכנית הבידור של קשת "מועדון לילה" בערוץ 2, והמשיך להשתתף בעונות השישית והשביעית של התוכנית.
ב14 בדצמבר 2022 חזקיה הוציא את השיר "AND WHEN THE SKY IS TILILI".

ביוגרפיה

באפריל 2017 נישא לבת זוגו, אריאל, והם הורים לשלושה ומתגוררים ברמת החייל שבתל אביב.

חיים אישיים

אתר האינטרנט הרשמי של אורי חזקיה אורי חזקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אורי חזקיה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אורי חזקיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אורי חזקיה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 סרטונים בערוץ של אורי חזקיה, באתר יוטיוב
רועי בהריר, יצאת גזור, באתר nrg‏, 19 באוקטובר 2010
טלי רונן, עכבר העיר ירושלים, אורי חזקיה חולם לעשות סטנד-אפ בבית אבות, באתר הארץ, 15 ביולי 2010
ליהי אלבז, אורי חזקיה: מסטנדאפיסט מצליח לשחקן רציני, באתר Xnet‏, 5 ביוני 2013
הסטנדאפיסטים עם רשף לוי, עונה 1, פרק 2: אורי חזקיה, באתר מאקו, ‏1 בספטמבר 2016

אוֹרי חזקיה (נולד ב-18 בספטמבר 1979) הוא סטנדאפיסט, שחקן, תסריטאי ומוזיקאי ישראלי.

אורי חזקיה | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

תל אביב

בית ציוני אמריקה 

אורי חזקיה | אודיטוריום בית ספיר, כפר סבא | Tickchak LIVE

כפר סבא

אודיטוריום בית ספיר, כפר סבא

אורי חזקיה | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

חיפה

בית נגלר קרית חיים

אורי חזקיה | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

בית החייל תל אביב

אורי חזקיה | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

אורי חזקיה | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

הרצליה

היכל אמנויות הבמה הרצליה

אורי חזקיה | היכל התרבות טבריה | Tickchak LIVE

היכל התרבות טבריה

גורי אלפי

Guri Alfi

גורי אלפי | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

זכרון יעקב

בית התותחן - זכרון יעקב

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

עלמה גוב

Alma Gov

עלמה גוב | אלמא | Tickchak LIVE

אלמא

אורנה בנאי

Orna Banai

אורנה בנאי | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

אביב כרמי

Aviv Karmi

ניל משען

Neil Mishan

הדר ברנשטיין

Hadar Berenshtein

מאיה מדג'ר

Maya Madgar

רונית אפל

Ronitte Appel

דביר מזיא

Dvir Mazia

מורדי גרשון

Mordi Gershon

תומר ברש

Tomer Barash

פצפונת ואנטון | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

פצפונת ואנטון

מתן פרץ

Matan Peretz

מתן פרץ | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

יולי סקר

Yoli Seker

סיון מסט

sivan mast

אור מאיר

Or Meir

אורי אוריין

ori urian

מול כולם | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

מול כולם

אורי חזקיה | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

המתחם שוכן בתחום אחוזת ניל"י שבדרום מזרח זכרון יעקב, על גבי קרקע שנתרמה למטרה זו על ידי משפחת אהרונסון. בתוכו שוכן בין השאר מבנה המשמש כמוזיאון לזכרו של אלכסנדר אהרונסון.
המתחם כולל את המרכיבים הבאים:

אנדרטה הנושאת את שמות חללי חיל התותחנים ובצידה רחבת טקסים
חדר זיכרון לנופלים
מרכז מחקר ומידע וחדר מורשת של החיל, ובהם מידע ומוצגים היסטוריים שונים על תולדות החיל, לרבות חייליו שעוטרו בעיטורי צה"ל
בניין אודיטוריום וחדר הרצאות
תצוגה בשטח פתוח נרחב של עשרות דגמי כלים ארטילריים ואמצעי לחימה נוספים שנמצאו והנמצאים בשימוש צה"ל וצבאות אחרים.המתחם הוקם בשנות ה-90 של המאה ה-20, ביוזמה משותפת של חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים, המאגדת את משפחות חללי החיל וותיקי החיל. בניין האודיטוריום נקרא על שמו של ניר שרייבמן, מחללי אסון המסוקים, והוקם בתרומת משפחתו.
המתחם כולו פתוח לביקור לקהל הרחב. מתקיימות בו פעילויות חינוך והדרכה לתלמידי בתי ספר ולחיילי יחידות צה"ל וחיל התותחנים, והוא מארח ערבי מורשת של החיל.
במתחם מתקיימים טקסים ביום הזיכרון לחללי צה"ל (בהשתתפות תלמידי בתי הספר במושבה) וטקס אזכרה שנתי לנופלי חיל התותחנים. כן נערכים בו טקסי השבעה וטקסי סיום של קורסי החיל.
תוכניות הפיתוח של האתר כוללות הקמת מבני מגורים לחיילים, שיאפשרו עריכת סדרות חינוך בנות ימים אחדים באתר ליחידות צה"ל.

המתחם

בית התותחן הוא מתחם הכולל אנדרטה, מרכז מורשת ומוזיאון של חיל התותחנים, השוכן בזכרון יעקב.

האירוע חלף

אורי חזקיה

אירועים נוספים של אורי חזקיה

אירועים נוספים בבית התותחן - זכרון יעקב