עכו

כרמיאל

נהריה

טבריה

עפולה

מעלות תרשיחא

יקנעם עילית

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

מחוז צפון

Northern District

היכל התרבות צפת

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



אודיה

Odeya

אודיה | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

היכל מנורה תל אביב

אודיה | אמפי אשדוד | Tickchak LIVE

מחוז דרום

אשדוד

אמפי אשדוד

אודיה - אמפי מוצקין | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

אודיה - אמפי מוצקין

מחוז חיפה

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

טונה

Tuna

לירן דנינו

Liran Danino

אהבה על החוף- פסטיבל בת ים 
אודיה מארחת את לירן דנינו | טונה | חוף הריביירה בת ים בת ים | Tickchak LIVE

אהבה על החוף- פסטיבל בת ים 
אודיה מארחת את לירן דנינו | טונה

חוף הריביירה בת ים בת ים

אודיה | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

עומר אדם

Omer Adam

אביב גפן

Aviv Gefen

משה פרץ

Moshe Peretz

אושר כהן

Osher Cohen

נקסט

עדן גולן

Eden Golan

NEXT | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

NEXT | פיס ארנה ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

פיס ארנה ירושלים

שורה ראשונה

אודיה אזולאי נולדה וגדלה בבת ים למשפחה ממוצא מרוקאי בבית דתי ולמדה בבית ספר דתי. בסביבות גיל 11 התרחקה מהדת, ועברה לבית ספר חילוני. אחרי כמה שנים החלה להתקרב שוב אל הדת. בריאיון לאתר "פרוגי" אמרה: "אני יודעת שיש עניין עם שירת נשים, אבל יש לי רב שאני הולכת אליו והוא מחזק אותי מאוד". בהמשך, הוסיפה כי "מאז החזרה בתשובה אני כותבת על נושאים קצת יותר עמוקים. על היהדות, הנפש, על בורא עולם". בריאיון ל"מעריב לנוער" היא סיפרה שניסתה להיבחן באודישנים ל"בית ספר למוסיקה". באוקטובר 2019 התגייסה לצה"ל.

לפני שהוציאה את סינגל הבכורה שלה הקליטה את השיר "Young and Beautiful" של הזמרת-יוצרת האמריקאית לנה דל ריי.
ב-18 בנובמבר 2019 יצא לאור סינגל הבכורה שלה, "האהבה שלנו", שזכה להצלחה כאשר צבר למעלה מחצי מיליון צפיות ביוטיוב. את השיר הפיקו גיא ויהל, והוא נכתב על ידה.
לאור הצלחתו, הוציאה בינואר 2020 את הסינגל השני שלה, "רק שיישאר" שנכתב על ידה ביחד עם גיא ויהל שגם הפיקו אותו.
במרץ 2020 יצא סינגל הפריצה שלה "אור", שזכה להצלחה רבה במצעד הרשמי של גלגלצ, כאשר שהה בו שבועות רבים ובשיאו דורג במקום השישי. ב-8 ביולי באותה השנה יצאה הגרסה האקוסטית הרשמית שלו. באמצע שנת 2020 הוציאה את הסינגל "מה אשיב לך",
לקראת סוף ספטמבר, הוציאה רמיקס רשמי ל"אור". הוא צבר למעלה מ-5 מיליון צפיות ביוטיוב, כבש את המקום הראשון במצעד הוויראלי של ספוטיפיי בישראל, והיה בצמרת מצעד אפל מיוזיק.
בתחילת שנת 2021 פרסמה סרטון על תהליך יצירת השיר. היא חידשה את "הביתה לחזור" שכתב יורם טהרלב, הוציאה לשיר וידאו קליפ נלווה. ובנוסף כתבה והלחינה את השיר "אין אותי יותר" של הזמר גל אדם, השתתפה בקליפ, הקליטה את משפט הפתיחה לשיר ושרה שורה מהשיר לקראת סיומו. ב-20 ביוני 2021, יצא אלבום הבכורה שלה, אור. באותו היום הוציאה את הסינגל השמיני מתוכו, "נצנצים" שלווה בקליפ נלווה גם כן. בהמשך השנה כתבה עם משה בן אברהם ושחר סאול את "באתי להציל אותך" עבור אגם בוחבוט. וכן את השיר "מה קרה?" עבור עדן בן זקן.
בשנת 2023 כתבה את השירים "אני" ו"יצאה שבת" לעומר אדם, המופיעים באלבומו השביעי, "סוף העולם". ב-5 בינואר הוציאה את הסינגל "בלילות" עם עופר ניסים. ב-5 בפברואר הוציאה את גרסת הכיסוי "I Wanna Be Yours" עם רד בנד. ב-12 במרץ הוציאה את הסינגל "רק אותך אהבתי". ב-15 במרץ הוציאה את הסינגל "חוזר על עצמו". ב-23 במרץ הוציאה את גרסת הכיסוי לשיר "ציפור מדבר" כחלק מקמפיין פרסומי לחברת קסטרו. ב-26 במרץ הוציאה את השיר "פסיכולוגית". ב-30 במרץ 2023 הוציאה את אלבום האולפן השני שלה, "האמת". ב-13 ביוני הוציאה את הסינגלים "אינטלקטוערסית" ו"הזוג המלכותי". ב-2 באוגוסט הוציאה את הסינגל "סטאי / אתה שלי (חלק 1)". לאחר שביולי הוכרז כי אודיה תופיע בפרויקט "שירת נשים" יחד עם הזמרות עדן בן זקן, נסרין קדרי ונרקיס, ב-3 בספטמבר יצא הסינגל "תהמר עליי" מתוך הפרויקט. הסינגל הגיע למקום הרביעי במצעד השבועי של מדיה פורסט.
באוקטובר הוציאה עם איזי את "חורף 23", בצל מלחמת חרבות ברזל. ב-16 בנובמבר 2023 הוציאה לאור את המיני אלבום "חרבות ברזל" הכולל שלושה שירים בהשראת מלחמת חרבות ברזל.
ב-22 בינואר 2024 אודיה וששון איפרם שאולוב, שיתפו פעולה בשיר אהבה בשם "הדם שלי". באותו החודש, הוציאה את הסינגלים "אם אתה שלי" ו"פוליטיקה".
באפריל 2024 נבחרה לפורבס 30Under30. ב-16 באפריל הוציאה את השיר "צמוד צמוד" יחד עם שרק ועומר אדם. ב-2 ביוני הוציאה את הסינגל "בגלגול הבא". ב-8 בספטמבר הוציאה את אלבום האולפן השלישי שלה, "ילדה של אמונה". האלבום כולל 13 שירים, ומתוכם שלושה יצאו בשבועות שקדמו לצאת האלבום: "עובד בכפר", "לילה טוב", ו"בן אדם". אודיה כתבה את רוב שירי האלבום בווילה בצפון, אותה שכרה כדי להתבודד ולעבוד. האלבום נוצר בשיתוף פעולה עם מספר כותבים ומפיקים, ביניהם תמיר צור, אופיר כהן, טל בן נון וירדן פלג. ב-14 בנובמבר הוציא את הסינגל "את לא יודעת כמה שאני אוהב אותך". ב-24 בנובמבר הוציאה את הסינגל "מי אוהב אותך יותר ממני", גרסת כיסוי לשיר של ארקדי דוכין.

קריירה

ביוגרפיה

ערכים מורחבים – דיסקוגרפיה של אודיה, שירים שהוקלטו על ידי אודיה

2021: אור
2023: האמת
2024: ילדה של אמונה

אלבומי אולפן

מיני-אלבומים

דיסקוגרפיה

פרסים ומועמדויות

אודיה, ברשת החברתית פייסבוק
 אודיה, ברשת החברתית אינסטגרם
 אודיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אודיה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אודיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 אודיה, באתר אפל מיוזיק  (באנגלית)
 אודיה, באתר ספוטיפיי
 אודיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אודיה, באתר דיזר
 אודיה, באתר Discogs (באנגלית)
 אודיה, באתר Songkick (באנגלית)
ליאור שלו, ‏באה לחזק, באתר ‏מאקו‏, 27 בינואר 2022
 בן שלו, אודיה לא צורחת, לא עושה רעש, אבל יש בה אנטי שמושך אליו גדודי צעירים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2022
בר זגה, אודיה: "לא מרגישה שזה שאני אישה מונע ממני לעשות משהו או איזושהי הצלחה", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 2 במרץ 2023
יפעת הללי אברהם, ‏אני מוכנה מגיל 18, רק תנו לי ילד, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2024
דינה חלוץ, אודיה: "אני מתאהבת סדרתית, נדיר למצוא אותי לא מאוהבת", באתר ynet, 29 ביולי 2024

אוֹדֶיָּה אזולאי (או בשם הבמה שלה אודיה; נולדה ב-19 באפריל 2001, כ"ו בניסן ה'תשס"א) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית.

שדרות

פארק עזריאלי - שדרות

במחצית הראשונה של 1951 הוקמה מעברה בין ניר עם, גבים ודורות. בדצמבר 1951 היו במעברה 70 אוהלים. המעברה שכנה בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות. תחילה התגוררו במעברה עולים מכורדיסטן ואיראן. ביולי 1953 הייתה במעברה תעסוקה מלאה וצריפי העץ במעברה היו מלאים. 94 תלמידים למדו בבית הספר. באותו זמן התוכנית הייתה לפרק את המעברה ולהעביר את תושביה להתיישבות חקלאית. אולם בשנת 1954 הוחלט להקים יישוב במקום, שעל פי התוכנית אמור היה לכלול מאה בתים לתושבי המעברה ועוד 200 לעולים חדשים. כמרכז אזורי העיירה הייתה אמורה להכיל לא יותר מ-250 משפחות.
ביולי 1955 התגוררו במעברה כ-90 משפחות שכללו כ-400 נפש. באותה תקופה הוצבו באתר, שהיה ממערב לכביש הראשי, 35 צריפים צבעוניים אליהם עברו חלק מתושבי המעברה. היישוב הוגדר כמרכז אזורי חצי עירוני. בנובמבר 1955 היו 150 יחידות דיור בתהליך בנייה, בבתים דו משפחתיים. חלק מהדירות היו בשטח של 35 מ"ר וחלק 45 מ"ר. בסוף 1955 פלשו כ-15 משפחות מהמעברה לתוך דירות שהיו עדיין בבנייה. מפברואר 1955 הגיעו לשדרות משפחות רבות של עולים מצפון אפריקה. ביולי 1956 התגוררו בשדרות כ-500 משפחות, שלמעלה משני שלישים מהם היו עולים חדשים מצפון אפריקה. בתחילת 1957 התגוררו במקום כ-620 משפחות.
שדרות קיבלה את שמה לציון האקליפטוסים שנטעו על ידי הקרן הקיימת לאורך כבישי הנגב.

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6,500 תושבים בשנת 1963. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8,000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות.
בשנת 1968 הגיעו לעיר, בשליחות רבי מנחם מנדל שניאורסון, משה זאב וסימה פיזם והקימו בה בית חב"ד, ובהמשך אליו הוקמו בית חב"ד בשוק העירוני, גני חב"ד, מעון יום וכל הפעילות העניפה שעל יד בית חב"ד.
בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.
בשנת 1996 הוכרזה שדרות כעיר.
בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית להקמת שכונה של 1,000 יחידות דיור חדשות בעיר.

העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה נורו על העיר רקטות "קסאם" רבות מספור בידי ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה והיו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות.
בינואר 2005 נרצחה אלה אבקסיס בת ה-17 מפגיעת רקטה קסאם כאשר גוננה על אחיה הצעיר בן ה-10.
עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.[דרוש מקור]

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים צבאיים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.
לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה[דרושה הבהרה]. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסיון לצמצם את הירי.
בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר, דבר אשר היה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.
ביולי 2014 נורו רקטות רבות אל העיר וגרמו לנזק. ירי זה, לשדרות וליתר יישובי עוטף עזה, הוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט 2014, שבמהלכו נורו רקטות רבות לעבר העיר. חלק מהן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק. ירי הרקטות על העיר חודש במהלך מאי-יוני 2018 ואף לראשונה נפגעו בתים בעיר מירי מקלעים פלסטיני, ומעפיפוני תבערה כחלק מההידרדרות הביטחונית מול רצועת עזה.
לאורך שנת 2021 סבלה העיר מירי לעברה מרצועת עזה. הירי התגבר במאי 2021 והעיר הופגזה במאות רקטות מדגמים שונים (כולל גראד) לאורך מבצע שומר החומות. אחת הרקטות פגע ישירות בבניין מגורים והרג ילד בן 6 ששהה בממ"ד עם משפחתו.
במהלך מבצע מגן וחץ ב-2023 סבלה העיר ממטחי רקטות תכופים.
בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם וגראד בערך 10–15 שניות לפני נחיתת הרקטות. בנוסף, מגינה על העיר סוללה של כיפת ברזל, המיירטת רקטות ופצמ"רים במהלך מעופן.
בשמחת תורה ה'תשפ"ד, ה-7 באוקטובר 2023, כחלק מתקפת הפתע על ישראל, התרחש בעיר קרב שדרות בו חדרו לעיר עשרות מחבלי חמאס מרצועת עזה ורצחו מעל ל-50 מתושבי ושוטרי העיר, חטפו 2 וכבשו את תחנת המשטרה שבעיר. ביום ראשון, 8 באוקטובר, בקרב על תחנת שדרות, הושבה השליטה הישראלית על העיר.

העיר תחת ירי הרקטות משנות ה-2000

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בשדרות 35,498 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,201 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בשנת 1993 הגיעו לעיר מספר משפחות שהקימו את הגרעין התורני "אפיקים בנגב" שלימים צמח לקהילת "רעות שדרות". הקהילה משמשת רשת למספר קהילות ברחבי העיר עם למעלה מ-800 משפחות. במסגרתה פועלים עשרות תוכניות ומיזמים בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות והזהות היהודית בעיר.במהלך מלחמת חרבות ברזל, לקחה הקהילה חלק במתן מענה למפוני העיר בתחומי החינוך בכלל והמעונות לגיל הרך בפרט, ליווי משפחות וליווי בני הנוער של העיר.

קהילת רעות

אוכלוסייה

העיר מהווה לעיתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות ובהמשך כיהן כשר הביטחון מטעם מפלגת העבודה בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה חבר הכנסת מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר. בנוסף לכך, גם ראש העיר אלון דוידי נכנס לרשימת ימינה שרצה לכנסת ה-24 והתפטר ממנה לאחר אי הסכמות פוליטיות עם ראש המפלגה וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

פוליטיקה

העיר שדרות מחולקת לשתים עשרה שכונות:

נאות אביב (שכונת נירעם)
נאות שמחה מויאל
נאות המייסדים
נאות הדקל
ברית ערים (נווה אשכול)
שכונת בן-גוריון (שכונת קסדור)
נאות האביבים (אתר חירום)
נאות יצחק רבין (שכונת מ'3)
בן-גוריון ב' (שכונת הכרמים)
שכונת נאות השקמה
שכונת המוזיקה
שכונת האחוזה

שדרות בפארק
הבוסתנים
הצמרות

שכונות בבנייה

שכונות העיר

שדרות הוקמה כמעברה בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, אשר סיפקה לה שירותים מוניציפליים. ב-1958 ליישוב הוענק מעמד של מועצה מקומית.

ראש המועצה הראשון שנבחר היה יצחק זכאי. בשנת 1962 הוא התפטר ופינה את מקומו ליהונתן יפרח שהנהיג את המועצה עד סוף 1973. את האופוזיציה בעיר הנהיג בראשית שנות ה-70 יצחק טריקי, שסיעתו החזיקה מספר מושבים במועצה. בסוף 1973 הסתיימו הבחירות למועצה ללא הכרעה ברורה, כאשר המערך בראשות יפרח ורשימה עצמאית של טריקי קיבלו כל אחת ארבעה מנדטים ומנדט תשיעי היה בידי חנניה עמוס מהמפד"ל. בתקופת כהונת המועצה התחלפו המכהנים בראשות העיר מספר פעמים. פעמיים, ב-1973 וב-1978 כיהן עמוס בראשות המועצה בתמיכת הרשימה העצמאית של טריקי. בשאר הזמן כיהן בראשות המועצה נציג של המערך, תחילה יפרח, ולאחר התפטרותו, יעקב אלקבץ.
בשנת 1978 זכה חנניה עמוס בבחירות לראשות המועצה והוא כיהן בתפקיד עד 1983, עת הפסיד בסיבוב שני לעמיר פרץ, שהחזיר את ראשות המועצה לידי המערך. בשנת 1989 נבחר דוד בוסקילה לראשות המועצה. בשנת 1996 הוענק לשדרות מעמד של עיר.

מועצה מקומית

בוסקילה, אשר הפך לראש העירייה, החזיק בתפקיד עד שנת 1998, עת הודח בידי אלי מויאל בבחירות המקומיות. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 לא התמודד מויאל פעם נוספת, ודוד בוסקילה נבחר שוב לראשות העיר. בבחירות שהתקיימו ב-2013 נבחר לראשות העיר אלון דוידי, שהגיע לשדרות יחד עם גרעין תורני בשנת 1995/6.
בשנת 2011 סבלה שדרות מקשיים כלכליים ומונה לה חשב מלווה. בשנת 2015 הוחלף החשב המלווה לבקשת מועצת העירייה, בטענה שהחשב הראה "קשיחות".

עירייה

מגוון הוא קיבוץ עירוני המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי, הממוקם בתחומי העיר. הקיבוץ נוסד בשנת 1987 ובשנת 2005 היו בו כ-50 חברים, כיום (2019) מונה הקיבוץ כ-19 משפחות.

קיבוץ מגוון

ראשי המועצה

ראשי העיר

הרב יעקב בן נון (חותה) - חתנו של הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, כיהן כרב היישוב עד 1973.
החליף אותו, בן משפחתו (חתן גיסו) הרב דוד בר חן, אשר כיהן כרב העיר במשך 38 שנים, עד לפטירתו בשלהי שנת 2011.
בין השנים 2012–2022 כיהן כממלא מקום רב העיר הרב משה הבלין, המכהן במקביל גם כרבה של קריית גת.
ב-19 ביולי 2022 נבחר הרב דרור טוויל לכהן כרב העיר.

רבני העיר

שלטון מקומי

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בבחירת מיקומה של שדרות השתתפו שיקולים כלכליים כאשר הגורמים המתכננים סברו שכלכלת היישוב תתבסס על מתן שירותים לסביבה הכפרית, ועל עבודה חקלאית ביישובים החקלאיים שבסביבה, מה שיסייע להגדיל את התפוקה החקלאית של האוכלוסייה המתרבה במדינה החדשה. בשנות החמישים והשישים היה ליישוב אופי כפרי למדי: האוכלוסייה הייתה מצומצמת, הבתים היו בעיקר חד-קומתיים וכללו יחידות קרקע ששימשו כמשקי עזר. דו"ח של משרד הפנים משנת 1957 שסקר את המסחר בשדרות הציג תמונה עגומה למדי כאשר במקום היו ארבע צרכניות שהעסיקו כ-13 איש בלבד. יחד עצם היו מספר מוכרי ירקות ומחלק נפט אחד. מבחינת התעשייה והמלאכה בשדרות היה מפעל תעשייה אחד שהיה מפעל לייבוש אספסת, שני ספרים, סנדלר ומתקן אופניים אחד. אוכלוסיית היישוב גדלה בקצב איטי, והיו תקופות שבהן סבל היישוב ממאזן הגירה שלילי. הגידול האיטי יצר צפיפות נמוכה יחסית, בהשוואה ליישוב עירוני. בשלב מאוחר יותר נבנו במקום שכונות של רבי-קומות ולצדן שכונות "בנה ביתך" הכוללות בתים פרטיים.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם  התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

כאשר קמה שדרות סברו הגורמים המייסדים שכלכלת היישוב תתבסס על תעסוקה חקלאית במשקי עזר ובמשקי הסביבה ועל מתן שירותים לסביבה הכפרית, אך ציפיות אלה התממשו רק בחלקן. היישובים הכפריים שבסביבה סיפקו בעצמם את השירותים שנזקקו להם (חינוך, בריאות, שיווק התוצרת החקלאית ועוד) ובערים הגדולות הסמוכות, כמו באר שבע ואשקלון, היה היצע שירותים נרחב ושדרות הושפעה בעיקר מהקיבוצים שהיו סביבה.
"אין להסתמך על תלות הגומלין הכלכלית שבין עיירת הפיתוח, בגודל שהיה מקובל עד כה, לבין הסביבה החקלאית להבטחת ביסוסה של העיירה ויציבות תעסוקת תושביה; בתנאינו אנו, נכון לחקלאות בקרבת עיירת הפיתוח תפקיד כלכלי משני ועיקר ביסוסה של העיירה צריך להיות על תעסוקה יציבה בתעשייה, במלאכה ושירותים אזוריים" כך כתבה במסקנותיה ועדת מהנדסים שבחנה את הנעשה בשלוש עיירות פיתוח - שדרות, אופקים ונתיבות.
בשנת 1957 העיירה שדרות הייתה שרויה בסערה מאחר שהוחלט להעביר את מפעל קייזר פרייזר מהמקום ונעשו פניות לביטול החלטה זו לראש הממשלה דוד בן-גוריון ולגורמים נוספים. בשנת 1958 התריע ראש המועצה המיועד יצחק זכאי על מספר בעיות מרכזיות במקום: היעדר שלטון מקומי בתוכה משום שלאחר שפג תוקפו של הצו המתיר לוועד המקומי לפעול בחסות מועצה אזורית שער הנגב. בעיה נוספת הייתה נעוצה בשטח שיפוט שלא תאם את צורכי היישוב משום שלמקום הוקצו כ-3,000 דונם שרובם לא היו מתאימים להתיישבות, אוכלוסייה הומוגנית ברובה וחובות ציבוריים רבים. במשך הזמן התברר שכלכלת העיר לא תוכל להסתמך על אספקת שירותים לסביבה הכפרית ועל עבודה חקלאית ביישובים הסמוכים, ובד-בבד גדלה המודעות לצורך במדיניות תיעוש ביישוב עצמו.
במשך הזמן יישובי שער הנגב החלו לקלוט את ילדי שדרות שלמדו שם במוסדות חינוכיים אשר קלטו 60 תלמידים בבתי ספר יסודיים. מפעלי התעשייה בשער הנגב גדלו והצליחו והעסיקו מאות מתושבי שדרות, אך הרווחים וההתפתחות של יישובים אלה לא הראו את אותותיהם בשדרות שנחשבה עדיין כעיירת פיתוח המלאה בעולים חדשים, שהיו ברובם חסרי השכלה.
כיום ניתן למצוא בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אלביט", "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד" ו"הולנדיה"
בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות. מול תחנת הרכבת של העיר הושלמה בקיץ 2015 בנייתו של מרכז הקניות מול 7, ובשנת 2021 הקימה חברת התוכנה הישראלית אלמנטור שלוחה בעיר.
ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להידרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. לפי טענת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר המינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים. בשנת 2004 הגיעה שיעור האבטלה בשדרות ל-20%.
מאז, שיעור האבטלה בשדרות ירד בצורה משמעותית ובשנת 2009 עמד על כ-7%.

יחסי התלות בין שדרות ליישובים הסמוכים לה

תעשייה וכלכלה

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, מאור כהן, יורם חזן וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", הזמר מיכה ביטון מקים להקת "טאנארה", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, שהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.
הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גם מירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.
בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.
מנהלה המוזיקלי של העיר הוא המנצח ניר ברנד.

תרבות

אחוז הזכאים לתעודת בבגרות מבין כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013–2014) עלה ל-73.43%. תיכון מקיף אמי"ת ע"ש גוטוירט שדרות נבחר על ידי משרד החינוך כתיכון מצטיין.

בסמוך לשדרות נמצאת המכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

השכלה גבוהה

בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעילויות. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בנוסף הוקמה בשדרות לפני 3 שנים מועצת נוער עירונית, גוף דמוקרטי א-פוליטי המקבל החלטות הנוגעות בסוגיות נוער כמו: אלכוהול, עישון, צבא וכדומה ובהפעלת פרויקטים לקהילה ונוער כמו: מסיבות, כנס מתגייסים, יקיר העיר ועוד.
בשדרות פועלות שש תנועות נוער והן:

שני סניפים של תנועת אריאל: סניף בנים וסניף בנות. שני הסניפים הם הגדולים ביותר בעיר עם כ-300 חניכים והם פועלים כ-10 שנים, תוך הפרדה בין בנים לבנות.
שני סניפי בני עקיבא: סניף אגוז לעדה האתיופית באתר החרום, וסניף בני עקיבא הזית הנמצא ברחוב הזית. סניף הזית פעיל כבר יותר מ-40 שנים.
בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד, המפעילה קן לילדים ונוער במשך השבוע וגם בחופשות.
בנוסף, מזה 19 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות ומונה קרוב ל-100 ילדים תושבי העיר. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל.
תנועת מקום בלב הפועלת מכיתה ז'-י"ב ומדריכיה הם תלמידי ישיבת ההסדר או סטודנטיות דתיות בשכר. תנועת מקום בלב ממומנת על ידי המרכז הישראלי של OU בישראל.מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) של החברה להגנת הטבע,  משצ"ים, SYL, מד"צים במרום מועדונית כוכב, מרכז תכלית, מרכז קשת, הפוך על הפוך ועוד.
בעיר פעילה גם שלוחה של מכינת נחשון.

חינוך בלתי פורמלי

בשדרות קיימת מזה כ-23 שנים ישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

חינוך דתי

חינוך

בענף הכדורסל - מכבי שדרות בליגה ארצית דרום ומכבי מעיין שדרות (ליגה א' דרום)
בענף ההיאבקות - מכבי עמי שדרות
בענף הכדורגל : מכבי עירוני שדרות בליגה ב' והפועל שדרות בליגה ג'הפועל שדרות הייתה קבוצת הכדורגל הבכירה בעיר, ובשנת 1966 הוקמה מכבי שדרות, אך היא התפרקה כעבור שבע שנים. ב-1992 פורקה גם הפועל שדרות, ובעקבות כך הוקמה מכבי עירוני שדרות. ב-2018 הוקמה גם הפועל שדרות מחדש. בסוף שנת 2020 הפועל שדרות התפרקה שוב. במקומה הוקמה קבוצה חדשה של העירייה הנקראת מ.כ שדרות.

קבוצות ספורט עירוניות

סקייטפארק: הסקייטפארק ממוקם סמוך לפארק שדרות, הכניסה היא ללא תשלום, ואסורה לרוכבי אופניים וקורקינט. גודלו כ-800 מ"ר. סמוך לסקייטפארק הוקם שביל אופניים באורך של כ-150 מטרים.
אצטדיון כדורגל: במערב שכונת בן-גוריון, צמוד לבית הספר "גוטווירט", הוקם אצטדיון כדורגל (טוטו שדרות) שמכיל 1,186 מקומות ישיבה, ומארח משחקים בליגות הדרום. על פי התוכניות יוקם בסמוך גם מתחם חנויות גדול.
אולם ספורט ע"ש "גיטיס": אולם הספורט הוקם בשנת 1983 ובו מגרש כדורסל וכ-584 מקומות ישיבה. באולם גם חדר התעמלות קרקע וחדר איגרוף.
מרכז פיס קהילתי: במרכז חדר כושר ממוגן, מזרני התעמלות ומאחורי המרכז הוקם מגרש כדורגל וכדורסל ובו המשטח בנוי מדשא סינתטי וליד המגרש גם פרגולה למזמינים. במרכז גם קיר טיפוס במתחם של 50 מ"ר.
פאטיו: ליד הבריכה העירונית הוקם ה"פאטיו" ובו 3 מגרשי טניס, מגרש כדורסל ומגרש כדורגל העשויים מאספלט. בעתיד עשוי להחליף מגרש הטניס את משטחו במשטח חימר.
מרכז פיס לחינוך גופני: המרכז נמצא בתוך בי"ס למדעים אלון ובו אולם התעמלות גדול וציוד לחינוך גופני וכמו כן גם רשת כדורעף.

מתחמי ספורט

ספורט

הכבישים איתם גובלת העיר הם כביש 34 מדרום, כביש 232 ממזרח ובעתיד כביש 334 מצפון.
בשנת 2013 החלה לפעול תחנת הרכבת שדרות כחלק מפרויקט מסילת ב"ש-אשקלון (תת"ל 14) שקודם בוועדה לתשתיות לאומיות ושיכלול תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות, בתחנה עוברות אחת לשעה רכבות בשני הכיוונים בקו באר שבע - רעננה.
חברת דן בדרום מפעילה קוים עירוניים, אזורים ובין עירוניים משדרות ליישובים: באר שבע, נתיבות, אופקים, אשקלון, ואשדוד וקיבוצי המועצות האזוריות שער הנגב, שדות נגב, אשכול וחוף אשקלון, חברת מטרופולין מפעילה אוטובוסים לבאר שבע, אשדוד, רחובות ותל אביב, וחברת גלים מפעילה אוטובוסים לבני ברק וירושלים.
כמו כן פועלות מספר חברות מוניות בעיר, בעבר פעל גם שירות השכרת קורקינטים.
מסופי תח"צ

מסוף המעפילים
מסוף רומא (אזור תעשייה שדרות - חניון רכב כבד)
תחנת רכבת שדרות
מנחם בגין/מרכז מסחרי

תחבורה

גרמניה צלנדורף, גרמניה
צרפת אנטוני, צרפת (מ־1984)
רוסיה פריאזינו, רוסיה

ערים תאומות

אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016. (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת

שדרות - סיפור מקומי – ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן, המתאר את התפתחות העיר באמצעות תמונות, מסמכים וזכרונות.
 שדרות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית. פרופיל שדרות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סכיצד נוסדה שדרות, הרצאה משנת 1985 מאת מתכנן העיר אליעזר ברוצקוס, באתר "חלון אחורי".
 Italian Jewish leader cooks for soldiers in Israel's southern city of Sderot, סרטון בערוץ "i24NEWS English", באתר יוטיוב (אורך: 05:35)
אריק מירובסקי, שדרות חוזרת לחיים, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2012.
 ענת ג'ורג'י, חממת הסטארט-אפים החדשה של הדרום, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2015.
גיא נרדי, ‏קילומטר מהגבול עם עזה: סימני תנופת בנייה מואצת בשדרות, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2017.
שדרות, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור.
  רוני כספי, שדרות, בלוג צילום, באתר הארץ, 11 במאי 2022.
משפחות שדרות סיפור מקומי – תיעוד ושימור קורותיהן של משפחות מייסדי שדרות.
 משה גלעד, תושבי שדרות נחושים להפוך את עירם לפנינת תיירות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023.
אורלי גנוסר, ‏"סיפרנו לתיירים איזה ביטחון יש לנו. אני מתביישת", באתר ‏מאקו‏, 9 בנובמבר 2023.
  אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי -  באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023.

שְׂדֵרוֹת (‏‏?‏) היא עיר במחוז הדרום ובצפון הנגב המערבי בישראל, בקצה הצפון–מזרחי של עוטף עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996.

עומר אדם נולד בקרוליינה הצפונית שבארצות הברית. בגיל שלוש חזר אדם עם משפחתו לישראל. התגורר במושב משמר השבעה עד 2017. בשנת 2005 השתתף בתחרות השירים "שיר נולד", כששר לצדו של טל מוסרי את השיר "ילד פלא".
מוצא משפחתו קווקזי מצד האב, ואשכנזי מצד אמו. אביו רס"ן יניב אדם, שימש סגן מפקד יחידת שלדג וסמג"ד של גדוד הצנחנים 202. סבתו מצד אימו היא האמנית אביבה שמר וסבו הוא אלוף-משנה וניצב משנה שמואל אדם, שהוא בן דודו של האלוף יקותיאל אדם. קרוב משפחה נוסף הוא יקותיאל רבאייב, שנפל בהגנה על פתח תקווה כשומר המושבה ב-1917. אדם שירת בבה"ד 20 כחייל בחיל החימוש.

בינואר 2023 עבר אדם להתגורר בדובאי, יחד עם בת זוגו יעל שלביה. במאי 2023, לאחר כחמישה חודשים, חזרו השניים לישראל.

חיים אישיים

עומר אדם, ברשת החברתית פייסבוק
 עומר אדם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 עומר אדם, ברשת החברתית אינסטגרם
 עומר אדם, סרטונים בערוץ היוטיוב
עומר אדם, באתר שירונט
 עומר אדם, באתר אייטונס  (באנגלית)
 עומר אדם, באתר ספוטיפיי
 עומר אדם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עומר אדם, דף שער בספרייה הלאומית
אבי שושן, עומר אדם עושה היסטוריה, באתר Xnet‏, 27 במאי 2011
אסף נבו, ‏מקיסריה לבה"ד 20: עומר אדם חייל, באתר ‏מאקו‏, 2 בפברואר 2012
הילו גלזר, חייל של אהבה: מי אתה, עומר אדם?, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2012
ערן סויסה, עומר אדם מסתכל לסטריאוטיפ בעיניים, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2013
איילת רוזן, ‏"כל תפילה שלי היא שיחה עם אלוהים", באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2014
לירון שמם, ‏הבוגר, באתר ‏מאקו‏, 1 באפריל 2015
ערן איצקוביץ', 'מודה אני': ההזדמנות המפוספסת של עומר אדם, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2015
שי להב, מסלסולים ועד בלוז: עומר אדם מתאים לכולם, באתר ynet, 16 בפברואר 2017
ערן סויסה, אדם בתוך עצמו, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2017
טליה לוין, ‏בלי ראיונות, בלי תקשורת ובלי לדפוק חשבון: כך עומר אדם כבש את המדינה, באתר מעריב אונליין, 5 במאי 2018
 עומר שוברט, ככה בונים מותג: איך הופכים את עומר אדם לדבר שהוא הרבה יותר ממוזיקה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2018
רז ישראלי, האדם הראשון, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2019

עומר אדם (נולד ב-22 באוקטובר 1993) הוא זמר ישראלי.

גפן נולד ברמת גן וגדל בילדותו במספר יישובים. אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן, אימו היא המפיקה נורית גפן ואחותו הגדולה היא הסופרת והבמאית שירה גפן. סבתו מצד אביו אביבה, שגפן נקרא על שמה, היא אחותו של משה דיין, גפן הוא צאצא של משפחת רבנים ביניהם הרב שם-טוב גפן ידידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לגפן אחות צעירה, נטאשה גפן שנולדה ב-1995 מנישואיו של אביו לאווה חדד.
גפן למד בבית הספר "רופין" שבעמק חפר, אך סולק ממערכת החינוך בסוף כיתה ח'.
גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.

נעוריו ותחילת דרכו

קריירה מקצועית

במאי 2023 פרסם גפן ספר ילדים בשם "סילברליין", המוקדש לילדיו דילן ואליוט. הספר נערך על ידי אביו יהונתן גפן, שנפטר כשבועיים לפני שהספר יצא לאור.

ספרו

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אומנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.
הוועדה הרפואית הראשונה, שמצאה את גפן בלתי כשיר לשירות באופן זמני, נערכה ב-14 באוקטובר 1990, לפני שגפן החל בקריירה המוזיקלית שלו, ואז ביקש גפן להתנדב לצבא כזמר שיקים להקה משלו, וסורב. הוועדה הרפואית השנייה, שמצאה את גפן כשיר לשירות, נערכה ב-27 בפברואר 1992, לאחר שגפן חתם על חוזה הקלטות בחברת הד ארצי ושלושה חודשים לפני צאת אלבומו הראשון, ואז גפן איים להתאבד אם יגוייס. ב-19 באפריל 1993, קיבל גפן פטור קבע משירות צבאי. עורך דינו של גפן, רון מיור, הסביר שגפן יצא לקרב מול צה"ל וניצח.
בשנת 2016 הגיש גפן בקשה להופיע בפני חיילי צה"ל, והחל לנהל מגעים להסדרת הסוגיה מול חיל החינוך ואכ"א. באפריל 2022 גפן קיבל אישור רשמי להופיע מול חיילי צה"ל בהתנדבות ולטווח ארוך.

יחסיו עם הצבא

לגפן אחות שירה גפן שחקנית וסופרת, הנשואה לסופר והתסריטאי אתגר קרת, ואחות-למחצה מנישואיו השניים של אביו, נטשה רות גפן.
גפן מגדיר עצמו כאתאיסט, ועם זאת, בחלוף השנים התקרב יותר למגזר הדתי-חרדי: בנו עלה לתורה והניח תפילין בבר המצווה שלו, התנצל במופע משותף שלו עם אברהם פריד על אמרותיו בעבר שאולי פגעו בחרדים, והצהיר בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי הוא מקווה להאמין באלוהים, וכי חיוני לפעול לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים.

באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

אילן יוחסין

אביב גפן, ברשת החברתית פייסבוק
 אביב גפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 אביב גפן, ברשת החברתית אינסטגרם
 אביב גפן, סרטונים בערוץ היוטיוב
אביב גפן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אביב גפן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אביב גפן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אביב גפן, באתר שירונט
 אביב גפן, באתר ספוטיפיי
 אביב גפן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Last.fm (באנגלית)
 אביב גפן, באתר AllMusic (באנגלית)
 אביב גפן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אביב גפן, באתר דיזר
 אביב גפן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 אביב גפן, באתר Discogs (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Songkick (באנגלית)
אביב גפן, באתר Tab4u
אביב גפן, באתר סטריאו ומונו
אביב גפן, דף שער בספרייה הלאומית
אביב גפן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אביב גפן - ביוגרפיה, באתר הארכיון המקורי של אביב גפן | ארכיון האינטרנט
אביב גפן באתר Belllino
 אביב גפן, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
מגזין, מלאך או שטן - תשע דעות על אביב גפן, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 30.01.1998 | ארכיון האינטרנט
בן שלו, אביב גפן נשאר הילד הרע גם בפריים טיים, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
נדב מנוחין‏, אביב גפן חוגג 40: ממרדן צעיר למתמסחר מבוגר, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2013
ליאת רון, ‏"אני אוהב את החיים הטובים": אביב גפן מדבר עסקים - ולא רק, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2015
ורד רמון ריבלין, ‏"יש לי כוח אלקטורלי גדול. 25 שנה אספתי קהל", באתר גלובס, 5 באפריל 2017
ניר יהב‏, אביב גפן: "אני בעד לפיד כי הוא היחיד שישלח את ביבי הביתה", באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2018
 בן שלו, איך אביב גפן מתחזק קריירה ארוכה כל כך, עם חסרונות רבים כל כך (ויתרון אחד)?, באתר הארץ, 30 במאי 2018
חנני בלייך, זוג משמיים: החיבור המפתיע בין אביב גפן לאברהם פריד, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2021
מידע על אביב גפן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

אביב ברוך גפן (נולד ב־10 במאי 1973) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, תסריטאי ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "התעויוט" ושותף בצמד "בלאקפילד" עם סטיבן וילסון. גפן הוא בנו של המשורר יהונתן גפן.
גפן הוא מוזיקאי פעיל מאז שנות ה־90 ויצירותיו, מראשית דרכו, עסקו במחאה ובסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת וצבא; מנגד הוא עסק, לא פעם, גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, סמים וסרבנות. עמדותיו של גפן מזוהות עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית, אם כי בשנים האחרונות בהופעותיו גפן מגיע ליישובים דתיים ולהתנחלויות.

משה פרץ נולד למיגל ומרסל פרץ וגדל בטבריה. עוד בילדותו החל לשיר כפייטן בבית הכנסת "יעקב גז" בטבריה, הסמוך לבית הוריו. מגיל 16, החל לעבוד כספר עד שהתפרסם כזמר. פרץ התגייס לצה"ל בנובמבר 2001 לחיל החימוש. כאשר עלה לשיר את "שיר למעלות" בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שנערך בבסיסו, קיבל משובים חיוביים, וקצין החינוך סייע בידו לגשת לבחינות הקבלה ללהקה צבאית. ביולי 2002 עבר את בחינות הקבלה בהצלחה והתקבל לצוות הווי פיקוד צפון, ובמקביל החל לעבוד על הפקת אלבום משלו.

פרץ נשוי ואב לארבעה, ומתגורר בבאר יעקב. הוא גיסו של הכדורגלן שובל גוזלן.

אתר האינטרנט הרשמי של משה פרץ משה פרץ, ברשת החברתית פייסבוק
 משה פרץ, ברשת החברתית אינסטגרם
 משה פרץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
משה פרץ, באתר שירונט
 משה פרץ, באתר אייטונס  (באנגלית)
 משה פרץ, באתר ספוטיפיי
 משה פרץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 משה פרץ, באתר Discogs (באנגלית)
משה פרץ, באתר Tab4u
משה פרץ, באתר סטריאו ומונו
משה פרץ, דף שער בספרייה הלאומית
משה פרץ, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
משה פרץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אבי שושן, הוציא את הנשמה, באתר ynet, 1 ביוני 2010
חגי אוזן, "כבר בגיל 17 היה לי ברור שאצליח", באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2011
אורית נבון, ‏"מישהו ניסה להרוס לי את הקריירה. לא הלך לו", באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2013
רן בוקר, משה פרץ: "אני רוצה להיות מודל לחיקוי", באתר ynet, 3 ביולי 2017

משה פרץ (נולד ב-10 במאי 1983) הוא זמר, שחקן, מלחין ופזמונאי ישראלי.

כהן נולד בקריית ביאליק לזמר העבר אילן כהן וגדל במשפחה מוזיקלית שומרת מסורת.
כשהיה בגיל חמש, החל ללמוד בקונסרבטוריון של קריית ביאליק. במסגרת לימודי המוזיקה למד לנגן במגוון כלים: קלידים, בגלמה, גיטרה, קלרינט וכינור. בגיל 11, החל להופיע כקלידן מלווה בהופעות חיות.בדצמבר 2023 התארס לבת זוגו סהר נועם.

בשנת 2018, הוציא את אלבום הבכורה שלו "נזכר בעיניה". בספטמבר של אותה שנה, הוציא את הסינגל "ברגעים שאת הולכת" שזכה בהשמעות מרובות בתחנות הרדיו, נכנס אל המקום השני במצעד השבועי של מדיה פורסט, וזכה להצלחה רבה במצעדי הפזמונים השנתיים. באוקטובר כתב והלחין את השיר "מאושרת בלעדיי" של עומר אדם. השיר נכתב בהשתתפות לורן כהן, והופק ועובד על ידי תמיר צור. בדצמבר יצא השיר "בתוך הראש שלי" אותו כתב והלחין כהן לקובי פרץ. באותה שנה, יצא השיר "אסתדר לבד" של אייל גולן שכתב והלחין כהן יחד עם תמיר צור.
במרץ 2019, הוציא יחד עם הזמר דודו אהרון והדי ג'יי Vivo את השיר "24 שעות". באותה שנה הוציא יחד עם הרכב האולטראס את השיר "מה הוא יודע", ואת השיר "מה את עושה לי" יחד עם עומרי סגל. באוגוסט של אותה שנה, הוציא את השיר "אני שונא אותך", ובנובמבר את "ציפרלקס".
בינואר 2020, הוציא את הסינגל "כל הזמן אומרת", ובמרץ הוציא את "הריני מקשר". חצי שנה מאוחר יותר הוציא גרסה נוספת ל"הריני מקשר" יחד עם יניב בן משיח. בפברואר 2020, הוציא את אלבומו השני "חיכיתי לך", ואף שיחק בתפקיד אורח בסדרה "שנות ה-80" כפייטן בברית של בנו של פרדי. באותה שנה, יצא לאור השיר "טעיתי" של אייל גולן, שכתב כהן. באוקטובר של אותה שנה, הוציא את השיר "מי עוד יחבק", ובדצמבר הוציא את הסינגל "תחזרי מהר".
במרץ 2021, הוציא את השיר "אני אוהב אותך". באותו החודש יצא השיר של שרית חדד "ככה בלי שלום" שכתב והלחין כהן יחד עם שרית, ואף עיבד את השיר. ב-3 במאי העלו השניים ביצוע אקוסטי לשיר. ב-17 ביוני, הוציא את השיר "זוגות כאלה", וב-10 באוגוסט את "שירים של עומר" שכתב, הלחין, עיבד וביצע. ב-14 בדצמבר הוציא לאור שיתוף פעולה עם נועה קירל בשם "רעשים".ב-16 בפברואר 2022 הוציא את השיר "מקבל על עצמי" אותו כתב והלחין. ב-2 במאי הוציא שני שירים נוספים, "חמישי שישי ו"אהובי לב אדום" כשהראשון הגיע למקום ה-33 במצעד ההיטליסט של מאקו. באותה שנה השתתף במופע "Next" לצד עומר אדם.
בפברואר 2023 יצא המיני-אלבום "אושר", אשר כולל את הסינגל "אני פה" עם אודיה, שזכה להצלחה רבה בסטרימינג ובתחנות הרדיו. בנוסף האלבום כולל גם את השירים "תראי אהובתי" ו"אקורדים בלילות", שהגיעו למקום התשיעי וה-15 בהתאמה במצעד ההיטליסט. ביוני של אותה השנה יצא המיני אלבום Part II הכולל את השירים "איך שאת אוהבת", "ככה וככה" ו"אהבה" שהגיעו למקומות ה-23, השני והראשון בהתאמה במצעד היטליסט. "ככה וככה" הגיע גם למקום השביעי במצעד הרשמי של גלגלצ ולמקום השני במצעד העשירייה, בעוד ש"אהבה" תפס את המקומות הראשונים בשני המצעדים, בהתאמה. "אהבה" גם הגיע למקום הראשון במצעד של מדיה פורסט. ב-1 בנובמבר של אותה השנה ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הוציא את השיר "תרקדי", שהגיע למקום החמישי במצעד ה"היטליסט". ב-18 בדצמבר הוציא את הסינגל "קווים לדמותו" אותו גם כתב והלחין. השיר הגיע למקום ה-13 במצעד השבועי של מדיה פורסט ולמקום ה-33 במצעד ה"היטליסט".

אושר כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
 אושר כהן, סרטונים בערוץ היוטיוב
 אושר כהן, באתר ספוטיפיי
ליאור שלו, ‏הכהן הגדול, באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2021
  גבי בר־חיים, כולם מכוונים עליו אורות, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בפברואר 2022
ערן סויסה, "היתה תקופה שבה לא רציתי לצאת מהבית, החרדה משתלטת עליך": אושר כהן חשוף מתמיד, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2023

אושר כהן (נולד ב-15 בדצמבר 1998) הוא זמר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי.

גולן נולדה וגדלה בכפר סבא לאדי ואולגה, הורים ממוצא לטבי ואוקראיני. מגיל 3 וחצי ועד גיל 7 התאמנה בהתעמלות אמנותית והשתתפה במספר תחרויות שונות. בגיל 5 וחצי, בסוף שנת 2009, עברה עם משפחתה למוסקבה לצורך עסקים של אביה. לימים סיפרה כי המעבר הזה היה קשה מאוד עבורה. לדבריה, החברה הרוסית לא קיבלה אותה. חברותיה אף נמנעו מלקרוא לה בשם "עדן" ובמקום זאת, בחרו לקרוא לה "נטשה". בגיל 9 החלה ללמוד פיתוח קול.
בשנת 2015 השתתפה בתחרות לבחירת הנציג הרוסי לאירוויזיון הילדים 2015, עם השיר "Schastye". בסוף התהליך, דורגה במקום החמישי.
בשנת 2018 השתתפה בעונה החמישית של "The Voice Kids Russia". בשלב האודישנים ביצעה את "Love on the Brain" של ריהאנה, ובחרה את פלאגיה לשמש עבורה כמנטורית. במרוצת הזמן העפילה לשלב הגמר, שם הודחה ולא דורגה בשלושת המקומות הראשונים. לאחר התוכנית נועד עמה מפיק רוסי, שהתרשם מיכולותיה וצירף אותה ללהקת פופ-בנות במוסקבה בה השתתפה במשך שנתיים.גולן שבה לישראל בגיל 18 בתחילת שנת 2022. באותה שנה, פרסמה את סינגל הבכורה שלה, "Ghost Town" - שיתוף פעולה עם המפיק הליטאי לאקי לוק, שצבר כ-700 אלף השמעות בספוטיפיי. ב-30 בדצמבר פרסמה את "Let Me Blow Ya Mind" עם TYMMA.
ב-2023 הוציאה לאור שני שירים: "Taxi" ו-"DOPAMINE". באותה השנה השתתפה בפרק סיום העונה השנייה של תוכנית המציאות "רואים את הקול" והודחה בסיבוב הראשון, בשלב הרושם הראשוני. באותה שנה הופיעה גם כרקדנית בקליפ לשיר "תיק קטן" של נס וסטילה.
בסוף שנת 2023 השתתפה בעונת העשור של "הכוכב הבא לאירוויזיון". בעת האודישן שלה, בו ביצעה את "Rise Up" של אנדרה דיי, לראשונה בתולדות התוכנית, צברה ציון של 100%. היא הגיעה לגמר התחרות ובחלקו הראשון של מופע הגמר, ביצעה את "I Have Nothing" של ויטני יוסטון, ומאוחר יותר את "I Don't Want to Miss a Thing" של להקת אירוסמית'. גולן דורגה במקום הראשון, ונבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 2024.ב-10 במרץ 2024, נחשף השיר "Hurricane", איתו עתידה גולן לייצג את ישראל באירוויזיון 2024 בשוודיה. גולן תתחרה בחצי הגמר השני של האירוויזיון.

גולן מתגוררת בתל אביב-יפו.

אתר האינטרנט הרשמי של עדן גולן (באנגלית) עדן גולן, ברשת החברתית אינסטגרם
 עדן גולן, ברשת החברתית טיקטוק
 עדן גולן, סרטונים בערוץ היוטיוב
 עדן גולן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 עדן גולן, באתר אייטונס  (באנגלית)
 עדן גולן, באתר ספוטיפיי
 עדן גולן, באתר Last.fm (באנגלית)
 עדן גולן, באתר MusicBrainz (באנגלית)

עדן גולן (נולדה ב-5 באוקטובר 2003) היא זמרת-יוצרת ומפיקה מוזיקלית ישראלית. זוכת העונה העשירית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" ונציגת ישראל באירוויזיון 2024.

שאזאמאט

Shazamat

שאזאמאט | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מועדון הבארבי

אלון עדר

Alon Eder

אלון עדר במופע מיוחד בחושך - תיאטרון נא לגעת | תל אביב-יפו, רח' רציף העלייה השנייה, ליד בית מיומנה, נמל יפו | Tickchak LIVE

אלון עדר במופע מיוחד בחושך - תיאטרון נא לגעת

תל אביב-יפו, רח' רציף העלייה השנייה, ליד בית מיומנה, נמל יפו

שיעור באהבה | מוזיאון ארץ ישראל תל אביב - אודיטוריום קלצ'קין | Tickchak LIVE

שיעור באהבה

מוזיאון ארץ ישראל תל אביב - אודיטוריום קלצ'קין

דניאל כהן

Daniel Cohen

דניאל כהן במופע סטנדאפ | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

דניאל כהן במופע סטנדאפ

בית החייל תל אביב

בר צברי

Bar Tzabary

בר צברי | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רדינג 3

סוגרים שבוע בסטנדאפ פקטורי | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

סוגרים שבוע בסטנדאפ פקטורי

סטנד אפ פקטורי - ת"א

טונה - החלק האינטרגלקטי | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

טונה - החלק האינטרגלקטי

ההיכל נבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג, כחלק מקומפלקס ספורט שבו הייתה גם בריכת גלית. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה. במגרש זה התקיימו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ומשחקי מכבי תל אביב. בין המשחקים במגרש היו ניצחונותיה של מכבי תל אביב ב-1967 על חובנטוד בדאלונה במשחק שהוכתר מאז בשם "נס בדאלונה", על איניס וארזה במשחק השני בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל (מכבי תל אביב נוצחה בסיכום שני המפגשים, ואיניס וארזה זכתה בגביע המחזיקות), ועל קבוצת הפאר ריאל מדריד ב-1968.
בסוף שנות השישים עבר המגרש שיפוץ יסודי ובפועל נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדסים אריה זינגר ואשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". פרויקט השיפוץ של ההיכל נוהל על ידי גרשון פורמן, מנהל אגף האירועים של עיריית תל אביב באותה התקופה, שעם סיום השיפוץ מונה להיות מנכ"ל ההיכל והמשיך בתפקידו זה במשך 25 שנה, עד שנת 1996. למבנה הוסף היציע העליון שהשלים את מספר המושבים לכ-10,000. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. הוקם אולם המתנה ("פואייה") עליון, בו גם אולם לקבלת אורחים ומשרדים להנהלת ההיכל. נבנו מזנונים, חדרי שירותים נוספים עם מערכת מיזוג, זירת המשחקים הוגדלה והותאמה גם למשחקי כדורעף, כדוריד ולאירועים רב תכליתיים; הותקנה תאורה המתאימה לצורכי צילומי טלוויזיה ומופעים תיאטראליים, ומערכת החשמל הותאמה לצורכי המבנה המוגדל. עם סיום העבודות, באוגוסט 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. בעקבות המעבר לאולמות סגורים באמצע שנות השבעים שימש כאולמן הביתי של מספר קבוצות וביניהן הפועל תל אביב.
משחק הפתיחה של האולם המחודש היה משחק כדורסל בין נבחרת ישראל לבין קבוצת קאנטו האיטלקית שנערך ב-15 בפברואר 1972, משחק שהסתיים בניצחונה של ישראל 80-70. משחקים חשובים נוספים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי הפיינל פור של היורוליג בשנים 1994 ו-2004, אליו העפילה מכבי תל אביב, לאחר שניצחה במשחק המכונה "נס ז'לגיריס", שאף הוא נערך באולם זה.
בשנת 2005, אירח ההיכל את המופע "שיר נולד".
בין 2005 ל-2007 עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב-היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה, קוביית מסכים היורדת מהתקרה, מסכי פרסומות דיגיטליים ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו. בנוסף הוחלפו כיסאות המתכת האדומים בכיסאות פלסטיק כחולים מתקפלים, ומקומות הישיבה לנכים הועברו מהפרקט לאולם. במסגרת השיפוץ הושארה פינה נוסטלגית בעלייה ליציע מס' 6 וניתן לראות שם בין היתר איך נראתה טריבונה טרום השיפוץ ואיך היו מסודרים כיסאות המתכת האדומים. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח על מחדלים בהליך השיפוץ באולם. שטח ההיכל כיום כ-23,460 מ"ר בנויים.
בשנים 2009 ו-2010 אירח ההיכל מפגשי גביע דייוויס בטניס בין נבחרת ישראל ונבחרות רוסיה ואוסטריה.
היכל הספורט אירח את הפיינל פור לעונת 2011/2012 של הליגה האדריאטית, בה השתתפה גם מכבי תל אביב. במשחק הגמר זכתה מכבי תל אביב בתואר האלופה של הליגה ובגביע.
ב-2023 הורכבו על גג ההיכל לוחות סולאריים שיוכלו להפיק עד 252 קילו ואט חשמל.

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, היכל הספורט משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מהארץ ומחו"ל, נערכים בהיכל כנסים ואירועים וכן הצגות ומופעים, בעיקר בחנוכה.
נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים כמו פול אנקה, רוד סטיוארט, ניל סדקה, שארל אזנבור, פיליפ קירקורוב, סקורפיונז, סינדי לאופר, טייק ד'את, וסטלייף, פייב, LMFAO, אלישה קיז, שון פול, חואן לואיס גרה, נטליה אוריירו, טין אנג'לס, לאלי אספוסיטו, חוליו איגלסיאס, ואנריקה איגלסיאס.
בשנות השמונים אירח האולם את תחרויות ועד שנת 2006 שימש כאולם ההצגות המרכזי של הפסטיגל. כמו כן צולמו בו תוכניות הגמר של הישרדות, גמר תוכנית גילוי הכישרונות אייל גולן קורא לך, גמר דה וויס ישראל בעונה השנייה ופרקי האודישנים של אקס פקטור ישראל (2013), וכן הופעות של גאליס והחממה. משנת 2005 ההיכל מארח כל שנה תחרות רובוטיקה של ארגון FIRST, תחרות הנמשכת שלושה ימים בין קבוצות רובוטיקה מכל רחבי הארץ.

שימושים נוספים

עם פתיחתו נקרא באופן רשמי "היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין", על שמו של איש מפא"י שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, אך נודע בשמו הבלתי רשמי "היכל הספורט יד אליהו" על שם שכונת "יד אליהו" בה הוא ממוקם. בשנים 2004 עד 2014 נקרא ההיכל בשם המסחרי "היכל נוקיה" בעקבות הסכם שנחתם בין חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו לחברת יורוקום. על פי ההסכם שילמה יורוקום 6.6 מיליון דולר לצורך מימון חלק מעלות השיפוץ שעבר ההיכל בשלוש השנים הבאות ובתמורה קיבלה את הזכויות על שם האולם עד סוף שנת 2014. שם זה מלווה את ההיכל בפי רבים עד היום. 
בשנת 2014 שילמה חברת מנורה מבטחים 20 מיליון שקלים בעבור הזכויות על שם האולם, ועקב כך הוסב שמו ב-1 בינואר 2015 ל"היכל מנורה מבטחים".

שם ההיכל

גלריה

היכלי כדורסל בישראל
הדרבי של תל אביב (כדורסל)
כדורסל בישראל

ראו גם

היכל מנורה מבטחים (נקרא גם "היכל הספורט יד אליהו") הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכינוסים מהבולטים בישראל.
היכל הספורט, השייך לעיריית תל אביב-יפו ומנוהל על ידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו", משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב בעבר לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על "מכבי תל אביב" באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד. במשחקיה של מכבי תל אביב מול קבוצות מאירופה מתמלא ההיכל בכ-11,000 אוהדים המעניקים לקבוצתם דחיפה מורלית חזקה. אוהדי הקבוצה ידועים באירופה בשל האווירה הביתית שהם יוצרים בהיכל ובשל תמיכתם בקבוצה גם במשחקי החוץ.
ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומהעולם, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.
ב-12 בדצמבר 2015 האולם נבחר לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.

לייב אייד