נופר סלמאן

Nofar Salman

ענת מגן שבו

Anat magen Shabo

עדי אלון

Adi Alon

שיפי אלוני

Shifi Aloni

רונה לי שמעון

Rona Lee Shimon

רובי פורת שובל

Ruby Porat Shoval

תקווה עזיז

Tikva Aziz

תל אביב יפו

תל אביב

הרצליה

רמת גן

רמת השרון

אור יהודה

מרציפנים | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

מרציפנים

מחוז תל אביב

היכל אמנויות הבמה הרצליה

אמיר שורוש

Amir Shorush

הדולפין | אמיר שורוש | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

הדולפין

היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה

דיאנה גולבי

Diana Golbi

אלי גורנשטיין

Eli Gorenstein

דפנה דקל

dafna dekel

שי המבר

Shay Hamber

אור טרגן

Or Taragan

דודו פישר

Dudu Fisher

מאי מלר

May Meller

מעיין רחימה

Maayan Rahima

איתמר אליהו

Itamar Eliyahu

כרמל זורע

Carmel Zorea

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

מולי שולמן

Muli Shulman

שפי מרציאנו

Shefi Marziano

הילה סעדה

Hila Saada

אורן כהן

Oren Cohen

נדב ארטשיק

Nadav Archik

אודי רוטשילד

Udi Rothschild

עמית זיתון

Amit Zaitun

אביבה אהובתי | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

אביבה אהובתי

בין קודש לחולון | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

בין קודש לחולון

מוני מושונוב

Moni Moshonov

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Tel Aviv District

אולם ברקת הר ברכה

אוכלוסיית המחוז מנתה ב-31 בדצמבר 2014 1,350,000 איש, מהם:
1,258,800 (כ-93.2% מאוכלוסיית המחוז) יהודים.
15,800 (כ-1.2% מהאוכלוסייה) מוסלמים.
11,400 נוצרים.
63,800 אחרים.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני הערים נכונים לסוף שנת 2022 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז תל אביב הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. מחוז תל אביב גובל בים התיכון ממערב ובמחוז המרכז בצפון, בדרום ובמזרח. בירתו של המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא תל אביב-יפו, ועל שמה הוא נקרא. במחוז יש נפה אחת, נפת תל אביב, ששטחה חופף את שטח המחוז. הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: תל אביב, רמת גן וחולון. במדד הפריפריאליות הוגדר מרחק ממחוז תל אביב ונגישות פוטנציאלית כקריטריונים.
חלוקת השטח במחוז תל אביב היא כדלקמן:

64.2% שטח בנוי
12% חקלאות
21% קרקע, שיחים, סלעים ושטח חפורחלוקת השימוש בשטח הבנוי היא כדלקמן:

62% מגורים
14% שטחי ציבור וקהילה
13% מסחר ומשרדים
8% תשתיות ותחבורה
3% תעשייה



שחר טבוך

Shahar Tavoch

״היי זה שחר" שחר טבוך | גריי תל אביב | Tickchak LIVE

״היי זה שחר" שחר טבוך

גריי תל אביב

״היי זה שחר" שחר טבוך – מופע השקת אלבום | גריי תל אביב | Tickchak LIVE

״היי זה שחר" שחר טבוך – מופע השקת אלבום

טבוך נולד וגדל ברמת גן לאתי, ראש מדור חשבונות באוניברסיטה הפתוחה ושאול סוכן מכירות. בגיל שמונה הוא החל ללמוד מחול מודרני תחרותי. למד בבית הספר מורדי הגטאות ובתיכון בליך. את שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל החינוך.בין השנים 2012 עד 2013 הגיש את התוכניות "קליק" בערוץ הילדים, שבה המשתתפים מראים סרטונים שפרסמו ביוטיוב, ואת תוכנית המתיחות "סתאאאם!", בה מותחים כוכבי נוער שונים.
ב-2013 שיחק בהצגה "מירל'ה אפרת" בתיאטרון הבימה את דמותו של שלמ'לה, בנם של יוסל'ה ושיינדלה.
ב-2017 השתתף בעונה הרביעית של תוכנית המציאות "הכוכב הבא".
ב-2018 גילם את דמותו של ארז בסרט "הסוסיתא של הרצל". באותה שנה גילם את מתן בסדרה "האוצר שלנו" בחינוכית.
ב-2019 החלו שידורי סדרת הנוער "תברחו" בכיכובו ב-HOT, שם גילם את דמותו של ניב.
במרץ 2020 החלו שידורי הסדרה "משפחה בהנפקה", שבה מגלם את דמותו של לב. השתתף בקליפ לשיר "קוצ'י מוצ'י" של טיילור מלכוב ובן זיני. באותה שנה, החל לדבב דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "לודג' 49".
באוקטובר 2020 עלתה בכאן 11 סדרת הדרמה "שעת נעילה", ובה הוא מגלם את דמותו של אבינועם.
במרץ 2021 עלתה לשידור הסדרה "סקיי" שם גילם את דמותו של ברוש, חנון וחברו הטוב של אריק.
ב-19 ביולי 2021 הוציא את שירו הראשון "פחדן". באוגוסט אותה שנה עלתה לשידור הסדרה מי פה הבוס?, בה הוא מגלם את הנער גומא. בנוסף, טבוך הופיע לראשונה בפסטיגל לצד שותפתו לסדרה סקיי בר מיניאלי.
ב-9 בינואר 2022 הוציא את שירו השני "מישבאלי". באותה שנה החלה להיות משודרת הסדרה "שנות הירח", בה גילם את ערן מיטלמן.
ב-4 ביולי 2022 הוציא את שירו השלישי "מנגל"
ב-28 ביולי 2022 עלתה לשידור "אינפיניטי" בערוץ זום, שם מגלם את דניאל קרמי תלמיד בבית ספר למחוננים. בנוסף סייע בהלחנה ובכתיבה לשיר הנושא של הסדרה "ביי אחרון", שהיה גם זה ששר אותו.
במאי 2023 עלתה לאוויר הסדרה "לעוף על אנה" בערוץ TeenNick בה מככב לצד אנה זק ועילי צ'פמן.
ביולי 2023 השתתף בתפקיד אורח בסדרה "אבא מטפלת".
בדצמבר 2023, השתתף בתפקיד אורח בסדרה "מה הבעיה?".

ביוגרפיה

שחר טבוך הוא הומוסקסואל מוצהר.בנובמבר 2020 הצהיר טבוך במהלך ראיון ל"ידיעות אחרונות" כי בעקבות הקשר שנוצר בינו לבין השחקן אביב אלוש במהלך צילומי הסדרה "שעת נעילה", הוא החל לשמור שבת ולהניח תפילין.

חיים אישיים

פילמוגרפיה

פרסים ומועמדויות

שחר טבוך, ברשת החברתית אינסטגרם
 שחר טבוך, ברשת החברתית טיקטוק
 שחר טבוך, סרטונים בערוץ היוטיוב
שחר טבוך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 שחר טבוך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שחר טבוך, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 שחר טבוך, באתר אייטונס  (באנגלית)
 שחר טבוך, באתר ספוטיפיי
 שחר טבוך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 שחר טבוך, באתר דיזר
משה אבוטבול, הצצה: הנער ששר על בן הזוג שלו ב"הכוכב הבא", באתר פרוגי, 9 בינואר 2017
נעם ארבל, שחר טבוך בראיון ווטסאפ: "התביישתי בילד שהייתי", באתר פרוגי, 10 במרץ 2020
רז שכניק, השחר העולה, באתר ynet, 13 בנובמבר 2020
יאנה פבזנר, ‏אביב אלוש עזר לי להתחזק. אני אוהב את המילה הזאת, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2021
  רז שכניק, "בזכות צנובר הקיפוד התחלתי להתנדב בספארי, אני מנקה סביב הפילים. יום אחד נפלתי לבור שלהם", באתר "ידיעות אחרונות", 3 בדצמבר 2021

שחר טבוך (נולד ב-18 במרץ 1999) הוא שחקן, זמר ומנחה ישראלי

עמית סגל

Amit Segal

אלון עדר

Alon Eder

ימים טובים פי אלף | אודיטוריום עירוני קרית אתא | Tickchak LIVE

ימים טובים פי אלף

מחוז חיפה

קרית אתא

אודיטוריום עירוני קרית אתא

עמית סגל - הרצאה | אודיטוריום עירוני קרית אתא | Tickchak LIVE

עמית סגל - הרצאה

אלון עדר - סולו | ספרייה עירונית קרית אתא | Tickchak LIVE

אלון עדר - סולו

ספרייה עירונית קרית אתא

עמרי אסנהיים

Omri Osenheim

עמרי אסנהיים - הרצאה | אודיטוריום עירוני קרית אתא | Tickchak LIVE

עמרי אסנהיים - הרצאה

Kiryat Ata

Redesign מתחם העיצוב של הצפון

קריית אתא הוקמה בשנת 1925, על ידי חברת "עבודת ישראל", כמושבה בשם "כפר עטא" - על שמו של כפר האריסים הערבי "כופרתא", שאדמותיו נקנו מן האפנדי, בעל הקרקעות הערבי.
במאורעות תרפ"ט נפגעה המושבה קשות על ידי פורעים ערבים וננטשה כמעט כליל. בשנת 1930 חזרו אליה התושבים וחידשו את היישוב במקום. בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת לייצור אריגים שנקרא ATA על שם היישוב. השם "אתא", בעברית, (נדרש על ידי ש"י עגנון כראשי תיבות של "אריגי תוצרת ארצנו") ולכן שונה שם המושבה ל"כפר אתא". בשנת 1941 הוכרזה המושבה כפר אתא כמועצה מקומית.
בשנת 1935 הוקם "בית קפה מרגוע" כצריף ולאחר מכן נבנה המבנה כפי שהוא קיים היום. המקום שימש כאולם אירועים, מסעדה ובית קפה  בקריית-אתא (שם היישוב שונה בהמשך, ר' להלן).
בזמן מלחמת העצמאות שימשה המועצה המקומית כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו  שלוש מעברות בקרבת המועצה - מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (הנקראה גם מעברת גילעם). מעברת שפרעם סופחה ב-1958 לשטח היישוב כפר אתא.
בדצמבר 1949 נחנך במבואותיה הצפוניים של הקריה המרכז ללימודי משטרה שבו התקיימו קורסי הכשרה שונים של משטרת ישראל. באוקטובר 2014 הסתיים קורס הקצינים האחרון במתקן בקריית אתא והכשרת הקורסים הבאים עברה אל המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. בינואר 2015 נסגר המרכז והועבר לבית שמש.
בשנת 1957, התרחשה שביתת מפעל אתא.
בשנת 1965 הוחלט על איחודה של קריית אתא עם המועצה המקומית קריית בנימין הסמוכה . היישוב המאוחד נקרא "קריית אתא" והוכרז כעיר בשנת 1969. 
בשנת 1985 נסגר בית החרושת אתא חברה לטקסטיל.
בשנת 1995 הוחל בבניית השכונות "גבעת טל" ו"גבעת רם". בשנת 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו בעיר מספר רקטות, שגרמו לשני הרוגים ופגיעה ברכוש.

היסטוריה

אברמסקי - הבתים הראשונים בשכונה קמו בשנות השלושים על חלקות שנקנו מידי משפחת שמואל ואסתר אברמסקי, שהיו מראשוני המתיישבים בכפר עטה.
בית וגן - הוקמה במהלך שנות ה-90' על השטח שבו עמד בעבר בית החרושת "אתא"
בן-גוריון - הוקמה בשנות השבעים על שטחה של מעברת אתא. בשכונה הוקמו בניינים בני 8 קומות, סגנון בנייה שנחשב לחדשני בזמנו.
גבעה א' - השכונה כוללת בתים ברחובות איינשטיין ויוספטל, בשכונה נמצא מרכז שביט ולכן היא נקראת על שמו. השכונה נמצאת מדרום לפארק הספורט העירוני (פארק לוקי).
גבעת אלונים - החלה להיבנות בשנת 2012. בשכונה מתוכננות לקום כ-2,000 יחידות דיור כחלק מתוכנית ההתרחבות של העיר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם עופות המצויים בארץ ישראל.
גבעת הרקפות - שכונה  הנמצאת בצפון מזרח העיר. ראשוני השכונה הגיעו אליה בשנות החמישים אחרי שהות במעברות כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם. במסגרת פירוק המעברות והעברת האנשים ליישוב קבע נבנו בגבעה עטורת הרקפות צריפים ומבנים ארעיים, שהוחלפו מהר מאוד בשיכונים, שבנתה "עמידר" ב ו"עמידר" ג. בשנת 1953 סללו את הרחובות הראשיים של השכונה - רחוב בן עמי (לימים שכונת בן עמי)  ורחוב אנילביץ. גבעת הרקפות קלטה גלי עלייה רבים. בשנת 1956 הצטרפו אליה עולים ממצרים, פולין ורומניה, שנכנסו אף הם לשיכונים שבנתה עמידר. בראשית שנות השישים הגיעו עולים ממרוקו שהגדילו את אוכלוסיית השכונה. לשכונה נוצר דימוי של שכונת עוני הקולטת אוכלוסיות חלשות .שנים של הזנחה וחוסר תשומת לב של המוסדות סייעו בהעמקת הדימוי השלילי. בסוף שנות השבעים אוחדו שכונות עמידר א ב ג, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. השכונת גובלת: בשדות ובגדרות של קיבוץ אושה כפר המכבי ורמת יוחנן.גבעת טל - שכונה שהחלה להבנות בשנת 1996. מאופיינת במספר גדול של בתים פרטיים. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם אומנים מהתקופה המודרנית.
גבעת רם - הוקמה במקביל לשכונת גבעת טל. תוכננה עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור. כל רחובות השכונה קרויים על שם פרחים ועצים.
גבעת תל חי – השכונה נבנתה למרגלות שכונת גבעה א'. תחילה ניתן לשכונה השם "פסגת אביב", אך בהמשך הוסב השם לתל חי, ע"ש היישוב באצבע הגליל בו התחולל הקרב בו נהרגו יוסף טרומפלדור וחבריו. מרבית הבנייה נמסרה לידי חברת "לוקי בניה ופיתוח בע"מ", דבר שהקנה לה את שמה הלא-רשמי ("גבעת לוקי"). במהלך בניית השכונה נערכה במקום חפירה ארכאולוגית, בה נחשפה מחצבת אבן מהתקופה הרומית. שמות הרחובות קשורים למאורעות תל-חי: רחוב י"א באדר, רחוב הארי השואג (ע"ש פסלו של אברהם מלינקוב המוצב בתל חי), רחוב בית"ר, רחוב סמטת הגלעדי (ע"ש כפר גלעדי הסמוך לתל חי) ורחוב המחרשה (כלי החקלאי שהיה בשימושו של טרומפלדור). סמוך לשכונה נבנה בשנת 2002 פארק ספורט גדול המכיל  מתקני משחקים לילדים, מגרשי טניס, כדורגל, כדורעף, כדורסל, מסלולי ריצה ומתקני התעמלות שונים.
נווה אברהם ("שכונת התימנים") - השכונה הוקמה בשנת 1946 על ידי ההסתדרות עבור עולים מתימן. בראשית שנות החמישים גדלה השכונה עם הגעת עולים נוספים במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בשנת 2000 נקראה בשם "נווה אברהם" על שם הרב אברהם צדוק, שהיה רב השכונה.
נווה חן - השכונה אוכלסה באוקטובר 1975.
קריית בנימין - משנת 1951 מועצה מקומית. בשנת 1965 אוחדה עם כפר אתא. מאופיינת במגדל מים גבוה. בשכונה בתים פרטיים רבים.
קריית נחום (נקראה במקור "עיר גנים") - השכונה נוסדה ב-1933 ובסמוך לה הוקמה בראשית ימי המדינה מעברה, שקלטה כ-540 משפחות. היא צורפה ב-1951 לקריית בנימין.
קריית פרוסטיג - השכונה צורפה ב-1951 לקריית בנימין
קריית שטנד - קריית שטנד היא שכונה של רחוב אחד שהוקמה בשנת 1939. בעת הקמתה הייתה שכונת משקי עזר ולכן נקראה שכונת "משקי עזר רסקו". התכנון היה איכלוס של  40 משפחות שיקבלו  חלקת קרקע של שני דונם לכל משפחה , אולם בפועל התיישבו בה רק  כ-20 משפחות. ב-1942 שונה שם השכונה לקריית שטנד, על שמו של הפעיל הציוני אדולף שטנד. בשנת 1951 אוחדה השכונה עם קריית בנימין.

שכונות העיר

בקרית אתא ישנם 22 בתי ספר: 10 בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים (גבעת אלונים, גבעת-טל, גבעת-רם, גורדון, הצבי ישראל, יבנה, ירושלים, נעם, פינסקר ושפרינצק), 2 חטיבות ושני תיכונים ממלכתי (רוגוזין, התיכון החברתי), אולפנית שח"ם לבנות והישיבה תיכונית למדעים ואומנויות, 5 בתי ספר מזרם החינוך העצמאי (ת"ת תורה תמימה, כתר התורה, תורה בתפארה, "בית יעקב" יסודי ותיכון ובית ספר לחינוך מיוחד (תמיר).

אחוז הזכאים לבגרות בעיר בשנת הלימודים התשפ"ב עמד על 83%.
ליד חטיבת רוגוזין א' נפתח היכל הספורט החדש של קריית אתא, המשמש למשחקי כדורעף, כדורסל, ושיעורי ספורט של בית הספר.

תנועת בני עקיבא - קיים סניף אחד של בני עקיבא בעיר, שפועל ממבנה הקרוב למרכז קריית אתא. בסניף יש קרוב ל-200 חניכים, חברי צוות ובוגרים.
תנועת עזרא - התנועה פועלת בעיר מסוף שנות השמונים. הסניף נמצא ברחוב טרומפלדור, במקום בו שכנה בעבר בריכת תפארת.
שבט גלעד של תנועת הצופים - השבט הוקם בשנת 2008 בידי ההורים המתנדבים כתנועת נוער עם 30 חניכים. וב-2021 כללה כ-400 חניכים

תנועות נוער

חינוך

ערך מורחב – בית החולים מנחם בגין

כמו כן קיימות תוכניות להקמת בית חולים על שם מנחם בגין בעיר, על פי התכנון יהיה במקום כ-2,200 מיטות אשפוז, בית החולים צפוי לשרת כ-650 אלף איש ושטחו צפוי להיות כ-150 דונם.
האישור הראשוני להקמת בית החולים ניתן על ידי משרד הבריאות כבר בשנת 2000. בדצמבר 2013 אושרה תוכנית המתאר המחוזית. באוקטובר 2014 הציג משרד הבריאות תוכנית להוספת מיטות אשפוז ברחבי הארץ, במסגרתה הוצג בית החולים שאמור להיבנות על בסיס בית החולים "בני ציון" שיועבר מחיפה.
באוקטובר 2019, אושרה התכנית בותמ"ל וב-20 בפברואר 2020, בטקס בנוכחות ראש הממשלה ושרי הממשלה, הונחה אבן הפינה ונחשף שם בית החולים.

בית חולים

קריית אתא היא העיר הגדולה ביותר מבין הקריות. 
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית אתא 62,094 תושבים (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,446 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

בקריית אתא פועלים 241 מפעלים. ביניהם, דשנים, תמ"י, שלדות, מאפיית דוידוביץ, פרמט וליבר.
ב-6 בספטמבר 2011 נחנך בקריה קניון מקבוצת קניוני עזריאלי וממולו בניין משרדים של החברה. הקניון נבנה על השטח שבו עמד בעבר מפעל "צבע" (שנרכש בשנת 1970 על ידי חברת טמבור). בשנת 2021 נרכש הקניון על ידי קבוצת כפיר ושמו שונה לקניון כפיר.
במרץ 2014 נפתח הסניף השלישי של איקאה בישראל, ליד מתחם של ביג מרכזי קניות הפועל בצומת מאז 1988. סניף איקאה זה, בשונה מקודמיו, אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק מקניון "שער הצפון", השייך לקבוצת אריסון.

כלכלה

קריית אתא מחוברת בכביש 781 לקריית ביאליק, בכביש 780 לצומת זבולון וממנה לכביש 70. למחלף גלעם וממנו לכביש 79 וכן כביש לקיבוצי גוש זבולון. בספטמבר 2012 נחנך בסמוך לעיר כביש עוקף קריות שמקצר באופן משמעותי את הנסיעה מהעיר לחיפה ולכיוון הקריות האחרות, עכו ונהריה. 
את הקריה משרתים אוטובוסי אגד, חברת הנסיעות והתיירות נצרת, ונתיב אקספרס למרכזית המפרץ, שפרעם ולקריות וכן מוניות שירות לשפרעם ולחיפה. בעיר עובר גם מסלול קו 2 של מטרונית המגיע לשכונת בת גלים בחיפה, סמוך לתחנת רכבת בת גלים ולבית חולים רמב"ם.

תחבורה

מתחם גלעם הוא אזור הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של תחומי העיר. המתחם נמצא בסמוך ל-3 מחלפים מרכזיים: מחלף סומך, מחלף גלעם ומחלף אבליים. על פי התוכנית במתחם, שגודלו 2000 דונם, יבנו בעתיד בית חולים אזורי, אוניברסיטה, משרדי ממשלה, מתקני ספורט ותעשייה נקייה. התוכנית המקורית הוגשה לאישור בנובמבר 1998.

מתחם גלעם

אנדרטה לנופלים - האנדרטה נמצאת בין הרחובות משה הס ובורוכוב בעיר, בסמוך לבית יד לבנים   ולא רחוק מפארק  הרצל . האנדרטה המקורית נבנתה בשנת 1950 ועוצבה על ידי האמן מיכאל קארה לזכר 29 תושבי המקום שנהרגו במהלך הלחימה במהלך מלחמת העצמאות. באנדרטה הוצב עמוד אבן, עליו תבליט יצוק של יד אוחזת בחרב המלופפת בענפי זית. מתחת לתבליט נחקקו שמות הנופלים. בשנת 1991 שופצה האנדרטה ונוספו לה כנפי מתכת בגובה 4.6 מטר מכל צד. מסביב לאנדרטה הונחו לוחות אבן בחצי גורן, עליהם נחקקו שמות כל בני העיר שנפלו במערכות השונות. את האנדרטה המחודשת תכנן הפסל יצחק שמואלי. ברחבת האנדרטה מתקיים הטקס העירוני הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
אנדרטת לח"י - האנדרטה מנציחה את ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת שבוצעה על ידי פעילי לח"י בליל 17 ביוני 1946. האנדרטה הוקמה בשנת 1970 בכניסה המערבית לעיר, ומונצחים בה 15 מחברי המחתרת שהשתתפו בפעולה - 11 פעילים שנהרגו במהלך הפעולה, 2 פעילים שנתפסו, נכלאו ונהרגו במהלך הפריצה לכלא עכו ו-2 פעילים שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. האנדרטה משלבת רחבה מוגבהת ובה עמוד זיכרון ולצידו 15 קוביות אבן שחורות, על כל אחת מהן שם החלל וכינויו המחתרתי. מדי שנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתקיים באנדרטה טקס ממלכתי בהשתתפות נציג ממשלת ישראל, ראש העיר, וותיקי לח"י.
האנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל - האנדרטה נבנתה בשנת 1992 בסמוך למרכז ללימודי משטרה שפעל בעיר. האנדרטה בנויה משני לוחות אבן לבנה המתנשאים לגובה 17 מטרים, בראש אחד מהם מתנוסס תבליט גדול של סמל המשטרה. בין הלוחות נמצאת עמדת תצפית המשקיפה על בקעת זבולון. בסמוך ללוחות האבן הגדולים ישנם לוחות אבן נוספים, עליהם רשומים שמותיהם של הנופלים, על פי תקופות.
אנדרטת הזיכרון לחללי אסון המסוקים - הוקמה בשנת 1997 על ידי חבר מועצת העיר אריה מייזלס, שבנו, גל, היה בין הרוגי האסון. האנדרטה נמצאת בגן הנמצא בין הרחובות נורדאו ופינסקר, בסמוך לסניף בני עקיבא בו היה מדריך.

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

ראשי העיר

הרב בנימין מנדלזון כיהן כרבו של כפר אתא משנת תרצ"ד (1934) עד לעזיבתו בשנת תשי"ב (1952) שבה עבר לכהן כרבה של קוממיות. הרב לוי מילר כיהן כרבה של קריית בנימין. הרב יהודה לייב גפן כיהן ברבנות כפר אתא משנת תשי"ב עד לפטירתו בשנת תשי"ז.
הרב שמואל שולזינגר, חתנו של הרב גפן, כיהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית אתא, משנת תשי"ז (1957) עד למותו בשנת תשס"ד (2004). לאחר מותו לא מונה רב ראשי לעיר במשך מספר שנים. בשנת תשע"א נבחרו הרב חיים שלמה דיסקין כרבה הראשי האשכנזי של העיר והרב אליהו גד מימון, בנו של הרב הספרדי הקודם, הרב משה מימון, כרבה הראשי הספרדי של העיר.

רבני העיר

בעיר פועלות 2 קבוצות כדורעף המשחקות בליגות השונות בשם "הפועל עירוני קריית אתא". קבוצת הנשים משחקת בליגת העל בכדורעף לנשים. הקבוצה זכתה ב-11 אליפויות ו-10 גביעי המדינה, כש-7 פעמים זכתה הקבוצה בשני התארים באותה שנה.
קבוצת הגברים זכתה בעבר ב-5 אליפויות ו-4 גביעי המדינה, פעמיים זכתה הקבוצה בדאבל. בסיום עונת 2014 פורקה קבוצת הגברים עקב בעיות כלכליות.

כדורעף

ערך מורחב – עירוני קריית אתא (כדורסל)"עירוני קריית אתא" הפועלת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1974, בשנת 1989 עלתה לראשונה לליגה הארצית. בשנת 1999 עלתה לראשונה לליגה הלאומית ובסיום העונה עלתה לליגת העל, בה שיחקה 3 עונות. בסיום עונת 2007/2008 העפילה הקבוצה בשנית לליגת העל אך בתום עונה אחת חזרה הקבוצה לליגה השנייה. בסיום עונת 2009/2010 התדרדרה עד לליגה הארצית. לאחר עונה אחת (2021/2022) העפילה לליגה העל בה משחקת כיום.

כדורסל

ערך מורחב – מכבי עירוני קריית אתא"מכבי עירוני קריית אתא" - קבוצת כדורגל הפועלת בליגה א' צפון. קבוצה היא המשכה של קבוצת מכבי עכו שעברה לקריית אתא בשנת 2000. בשנה הראשונה לקיומה שיחקה קריית אתא בליגה הלאומית, אך בסופה נשרה לליגה הארצית. בעונת 2007/2008 שבה הקבוצה לליגה הלאומית, אך סיימה את העונה במקום האחרון. עקב ביטול הליגה הארצית נשרה הקבוצה היישר לליגה א', בה היא משחקת כיום.

כדורגל

ספורט

גרמניה רייניקנדורף, גרמניה (מ־1976)

ערים תאומות

אתר האינטרנט הרשמי של עיריית קריית אתא
 אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון בית פישר
 עיריית קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק
 עיריית קריית אתא, ברשת החברתית אינסטגרם
 פרופיל קריית אתא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סמידע על אתר קריית אתא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
עמירם דרמן, מחריש לחרושת מכופריתא לכפר עטה קריית אתא, הוצאה עצמית, 1988
מידע על קריית אתא בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
 קריית אתא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק

קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. יעקב פרץ הוא ראש העירייה מאז 1996.

אביב גפן

Aviv Gefen

גפן נולד ברמת גן וגדל בילדותו במספר יישובים. אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן, אימו היא המפיקה נורית גפן ואחותו הגדולה היא הסופרת והבמאית שירה גפן. סבתו מצד אביו אביבה, שגפן נקרא על שמה, היא אחותו של משה דיין, גפן הוא צאצא של משפחת רבנים ביניהם הרב שם-טוב גפן ידידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לגפן אחות צעירה, נטאשה גפן שנולדה ב-1995 מנישואיו של אביו לאווה חדד.
גפן למד בבית הספר "רופין" שבעמק חפר, אך סולק ממערכת החינוך בסוף כיתה ח'.
גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.

נעוריו ותחילת דרכו

קריירה מקצועית

במאי 2023 פרסם גפן ספר ילדים בשם "סילברליין", המוקדש לילדיו דילן ואליוט. הספר נערך על ידי אביו יהונתן גפן, שנפטר כשבועיים לפני שהספר יצא לאור.

ספרו

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אומנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.
הוועדה הרפואית הראשונה, שמצאה את גפן בלתי כשיר לשירות באופן זמני, נערכה ב-14 באוקטובר 1990, לפני שגפן החל בקריירה המוזיקלית שלו, ואז ביקש גפן להתנדב לצבא כזמר שיקים להקה משלו, וסורב. הוועדה הרפואית השנייה, שמצאה את גפן כשיר לשירות, נערכה ב-27 בפברואר 1992, לאחר שגפן חתם על חוזה הקלטות בחברת הד ארצי ושלושה חודשים לפני צאת אלבומו הראשון, ואז גפן איים להתאבד אם יגוייס. ב-19 באפריל 1993, קיבל גפן פטור קבע משירות צבאי. עורך דינו של גפן, רון מיור, הסביר שגפן יצא לקרב מול צה"ל וניצח.
בשנת 2016 הגיש גפן בקשה להופיע בפני חיילי צה"ל, והחל לנהל מגעים להסדרת הסוגיה מול חיל החינוך ואכ"א. באפריל 2022 גפן קיבל אישור רשמי להופיע מול חיילי צה"ל בהתנדבות ולטווח ארוך.

יחסיו עם הצבא

לגפן אחות שירה גפן שחקנית וסופרת, הנשואה לסופר והתסריטאי אתגר קרת, ואחות-למחצה מנישואיו השניים של אביו, נטשה רות גפן.
גפן מגדיר עצמו כאתאיסט, ועם זאת, בחלוף השנים התקרב יותר למגזר הדתי-חרדי: בנו עלה לתורה והניח תפילין בבר המצווה שלו, התנצל במופע משותף שלו עם אברהם פריד על אמרותיו בעבר שאולי פגעו בחרדים, והצהיר בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי הוא מקווה להאמין באלוהים, וכי חיוני לפעול לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים.

באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

אילן יוחסין

דיסקוגרפיה

אביב גפן, ברשת החברתית פייסבוק
 אביב גפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 אביב גפן, ברשת החברתית אינסטגרם
 אביב גפן, סרטונים בערוץ היוטיוב
אביב גפן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אביב גפן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אביב גפן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אביב גפן, באתר שירונט
 אביב גפן, באתר ספוטיפיי
 אביב גפן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Last.fm (באנגלית)
 אביב גפן, באתר AllMusic (באנגלית)
 אביב גפן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אביב גפן, באתר דיזר
 אביב גפן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 אביב גפן, באתר Discogs (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Songkick (באנגלית)
אביב גפן, באתר Tab4u
אביב גפן, באתר סטריאו ומונו
אביב גפן, דף שער בספרייה הלאומית
אביב גפן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אביב גפן - ביוגרפיה, באתר הארכיון המקורי של אביב גפן | ארכיון האינטרנט
אביב גפן באתר Belllino
 אביב גפן, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
מגזין, מלאך או שטן - תשע דעות על אביב גפן, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 30.01.1998 | ארכיון האינטרנט
בן שלו, אביב גפן נשאר הילד הרע גם בפריים טיים, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
נדב מנוחין‏, אביב גפן חוגג 40: ממרדן צעיר למתמסחר מבוגר, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2013
ליאת רון, ‏"אני אוהב את החיים הטובים": אביב גפן מדבר עסקים - ולא רק, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2015
ורד רמון ריבלין, ‏"יש לי כוח אלקטורלי גדול. 25 שנה אספתי קהל", באתר גלובס, 5 באפריל 2017
ניר יהב‏, אביב גפן: "אני בעד לפיד כי הוא היחיד שישלח את ביבי הביתה", באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2018
 בן שלו, איך אביב גפן מתחזק קריירה ארוכה כל כך, עם חסרונות רבים כל כך (ויתרון אחד)?, באתר הארץ, 30 במאי 2018
חנני בלייך, זוג משמיים: החיבור המפתיע בין אביב גפן לאברהם פריד, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2021
מידע על אביב גפן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

אביב ברוך גפן (נולד ב־10 במאי 1973) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, תסריטאי ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "התעויוט" ושותף בצמד "בלאקפילד" עם סטיבן וילסון. גפן הוא בנו של המשורר יהונתן גפן.
גפן הוא מוזיקאי פעיל מאז שנות ה־90 ויצירותיו, מראשית דרכו, עסקו במחאה ובסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת וצבא; מנגד הוא עסק, לא פעם, גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, סמים וסרבנות. עמדותיו של גפן מזוהות עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית, אם כי בשנים האחרונות בהופעותיו גפן מגיע ליישובים דתיים ולהתנחלויות.

פשוט מוזיקה באילת - אביב גפן והתעויוט - תושבי אילת

פשוט מוזיקה באילת - אביב גפן והתעויוט - תושבי אילת | היכל הפביליון מלון הרודס בוטיק  | Tickchak LIVE

מחוז דרום

אילת

היכל הפביליון מלון הרודס בוטיק 

אביב גפן | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

היכל התרבות תל אביב

אביב גפן B-side | מתחם שאפיטו | Tickchak LIVE

אביב גפן B-side

מתחם שאפיטו

מוש בן ארי

Mosh Ben Ari

נינט טייב

Ninet Tayeb

ברי סחרוף

Berry Sakharof

ערב של כוכבים  | היכל מצדה, ישראל | Tickchak LIVE

ערב של כוכבים 

היכל מצדה, ישראל

אביב גפן - אמפי מוצקין | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

אביב גפן - אמפי מוצקין

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

אביב גפן והתעויט - נשף רוק 12 | פארק הירקון תל אביב גני יהושע | Tickchak LIVE

אביב גפן והתעויט - נשף רוק 12