אדיר מילר

Adir Miller

אודי כגן

Udi Kagan

גברת רביע

Gveret Rabia

ישראל קטורזה

Israel Katorza

שחר חסון

Shahar Hason

עידן אלתרמן

Edan Alterman

מתן פרץ

Matan Peretz

חיפה

קריית מוצקין

אור עקיבא

חדרה

כרם מהר"ל

פרדס חנה כרכור

קרית טבעון

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

שלומי קוריאט | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

זאפה חיפה

רשף לוי

Reshef Levy

רשף לוי | אולם זוהר קרית טבעון | Tickchak LIVE

אולם זוהר קרית טבעון

אורי ברויר

Ori Broyer

אורי ברויר | רנה שני - חדרה | Tickchak LIVE

רנה שני - חדרה

דב נבון

Dov Navon

דב נבון | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

תיאטרון חיפה

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

בן בן ברוך | אודיטוריום חיפה | Tickchak LIVE

אודיטוריום חיפה

מוני מושונוב

Moni Moshonov

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא | Tickchak LIVE

הקומיקאים - תיאטרון חיפה - קומדיה בכיכובם של מוני מושונוב ושלמה בראבא

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Haifa District

בית נגלר קרית חיים

בית התותחן - זכרון יעקב

אולם יד למגינים - יגור

היכל התרבות מוזה - חוף הכרמל

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

מרדכי שפירא

Mordechai Shapiro

ניצוח וניהול מוזיקלי: יואלי דיקמן

מרדכי שפירא בבנייני האומה | חנוכה תשפ"ה | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא בבנייני האומה | חנוכה תשפ"ה

מחוז ירושלים

ירושלים

בנייני האומה ירושלים

הפנינג בין הזמנים | מרדכי שפירא | מיני ישראל | Tickchak LIVE

הפנינג בין הזמנים

מחוז מרכז

לטרון

מיני ישראל

מרדכי שפירא בנתניה קיץ 2023

מרדכי שפירא מארח את שמואל בהיכל תרבות נתניה | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא מארח את שמואל בהיכל תרבות נתניה

נתניה

היכל התרבות נתניה

מרדכי שפירא בנייני האומה

מרדכי שפירא בבנייני האומה | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא בבנייני האומה

מופע בין הזמנים של מרדכי שפירא בבנייני האומה 

מרדכי שפירא בבנייני האומה  | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא בבנייני האומה 

מרדכי שפירא מגיע למגדל העמק! מופע סיום בין הזמנים

מרדכי שפירא במגדל העמק | מתנ"ס מגדל העמק | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא במגדל העמק

מחוז צפון

מגדל העמק

מתנ"ס מגדל העמק

מרדכי שפירא בסיבוב קיץ

מרדכי שפירא בפתח תקווה | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

מרדכי שפירא בפתח תקווה

פתח תקווה

היכל התרבות פתח תקווה

מעוז עבדי הפקות

נולד וגדל במונסי, שם החל את דרכו המוזיקלית. כילד שימש כסולן במקהלת פרחי מיאמי. בגיל 13, במופע לרגל 25 שנים להקמת המקהלה, הופיע לצד הזמר הידוע יעקב שוואקי, והם ביצעו יחד את הלהיט "רחם".
בגיל 14 עזב שפירא את המקהלה, והחל ללמוד בישיבה תיכונית מעורבת. אחרי התיכון הגיע לשנת ישיבה בישראל, ולמד בישיבה הציונית־דתית נתיב אריה בעיר העתיקה בירושלים ובישיבת "נר ישראל". בסוף השנה השנייה חזר לארצות הברית והתחתן עם רחל, חברתו מהתיכון. שנה לאחר נישואיו עבר להתגורר מספר שנים בישראל, שם החל בקריירה מוזיקלית, שתפסה תאוצה עם חזרתו לארצות הברית לאחר כ-3 שנים.

ביוגרפיה

ב-13 באפריל 2016 הוציא את הסינגל-קליפ "כל הדרך", שצבר 4.3 מיליון צפיות באתר יוטיוב.ב-14 במרץ 2016 השיק את אלבום הבכורה שלו - כל הדרך בסגנון ניו אייג', בהפקתם של שרולי מאייער ואברהם זאמיסט.ב-18 באוגוסט 2016 הוציא את הסינגל-קליפ "שכר מצווה", שצבר 5.3 מיליון צפיות באתר יוטיוב.ב-18 באוגוסט 2017 הוציא את הלהיט "מחר", שצבר 7.2 מיליון צפיות באתר יוטיוב.ב-26 בספטמבר 2017 השיק את אלבומו השני - מחר בסגנון פופ, בהפקתו של איצי וולדנר.ב-11 ביוני 2019 הוציא את הלהיט "הכל משמים", שצבר 12 מיליון צפיות באתר יוטיוב.ב-12 ביוני 2019 השיק את אלבומו השלישי הכל משמים בהפקתם של הצמד אלי קליין ואיצי ברי. התמלילנית מרים ישראלי השתתפה באלבום ככותבת.ב-29 בספטמבר 2020 הוציא את הסינגל-קליפ "אין עוד מלבדו", שצבר 4.4 מיליון צפיות באתר יוטיוב. השיר זכה במקום השישי (מתוך 30) בקטגוריית "שיר השנה" במצעד המוזיקה השנתי של "קול חי מיוזיק".ביוני 2021 השיקו הוא ומקהלת "פרייליך" את אלבום החתונה SING IT (בעברית: תשיר את זה) הכולל 57 קלאסיקות יהודיות.ב-24 באוקטובר 2021 הוציא את הסינגל-קליפ "אבא", שצבר 3 מיליון צפיות באתר יוטיוב.במאי 2022 הוציא שפירא את אלבומו הרביעי - אחת, וכן קליפים לשיר הנושא ולסינגל "אשירה", שצבר 1.8 מיליון צפיות באתר יוטיוב. במצעד המוזיקה השנתי של האתר "כיכר השבת" לסיכום שנת תשפ"ב במוזיקה היהודית, זכה האלבום במקום השני בקטגוריית "אלבום השנה".באוקטובר 2022 הוציא דואט עם הזמר בני פרידמן לשיר "לחי העולמים" שהלחין המוזיקאי מאט דאב למילים מתפילת חג "שמחת תורה". בספטמבר 2023, בטור לסיכום שנת תשפ"ג במוזיקה החרדית, כינה מבקר המוזיקה נתנאל לייפר את השיר "המנצח הגדול של השנה" וכתב ”הלחן הקליט והפשוט של מאט דאב היה פשוט בינגו. השיר בליווי הקליפ האנרגטי והכיפי, הפך להצלחת ענק עם אין ספור השמעות, גרסאות רמיקס וריקודים בכל מקום. שאפו ענק.”במרץ 2023 הוציא את הסינגל "אני יהודי", העוסק בגאווה יהודית. חודשיים לאחר מכן השיר יצא כסינגל-קליפ, שצבר 1.2 מיליון צפיות באתר יוטיוב.בספטמבר 2023 הוציא דואט עם הזמר שמואל פרדניק לשיר "יש בי אמונה" שכתב פרדניק והלחין שפירא.באוקטובר 2023 זכה שפירא בתואר "זמר השנה" במצעד המוזיקה השנתי של רדיו קול ברמה. הדואט שלו עם בני פרידמן לשיר "לחי העולמים" זכה במצעד זה ובמצעד של רדיו קול פליי בתואר "שיר השנה", במצעד של קול חי מיוזיק במקום השני, ובמצעד של כיכר השבת ושל אתר המחדש במקום השלישי.שפירא השתתף מספר פעמים בקונצרט "האסק" שמתקיים מדי שנה בארצות הברית ונחשב להופעה היוקרתית ביותר של המוזיקה החסידית בעולם.משנת 2018 מיוצג במשרד "מעוז עבדי הפקות".

קריירה מוזיקלית

שפירא זכה לאורך השנים לביקורות חיוביות מהעוסקים בתחום המוזיקה במגזר החרדי:
מבקר המוזיקה של האתר "כיכר השבת" נתנאל לייפר כתב על אלבומו השלישי של שפירא - "הכל משמים" ”אלבומו החדש של מרדכי שפירא הוא אלבום כיפי במיוחד, עמוס באנרגיות ובמוזיקה איכותית. שפירא מצדיק באלבום לגמרי את ההצלחה לה הוא זוכה וניכר שהוא עובד קשה כדי לספק מוזיקה שתעמוד ברף הנדרש. שפירא הוא זמר טוב שמבין את השוק ומה צריך להביא אליו כדי למכור את הסחורה. שאפו.”ב-9 בספטמבר 2021 (סוף שנת תשפ"א) פרסם השדרן מנחם טוקר טור שכותרתו "סיבת הסיבות לשנה מוזיקלית גרועה" (סיבת הסיבות - סינגל מצליח של הזמר-יוצר ישי ריבו שיצא באותה שנה). מרדכי שפירא היה בין הזמרים היחידים שטוקר שיבח אותו על פועלו באותה שנה כשכתב ”מרדכי שפירא הוא ככל הנראה הזמר הגדול ביותר היום בענף. מעולם לא היה דיסוננס שכזה בין זמר עצום וענק בארצות הברית שמופיע ערב ערב, מוערך מאוד ומרוויח יותר מכולם, לבין מצבו בארץ. העיניים והציפיות שלי ממנו הן גדולות ואני תקווה שהשנה יוציא כמה שירים בעיקר לקהל שלנו כאן בארץ כדי שיטביע חותם כזמר ברמה של הגדולים.”נתנאל לייפר העניק ביקורת חיובית לשירו של שפירא "אבא" וכתב ”להיט הפופ של שפירא שזכה תוך יום בכ-50 אלף צפיות, עומד בציפיות שלנו משפירא שמבהיר שוב למה הוא בראש רשימת זמרי הפופ היהודי של ימינו.”לייפר העניק שוב ביקורת חיובית על שפירא כשכתב על אלבומו הרביעי של שפירא - "אחת" ”מרדכי שפירא הוא כוכב הפופ הגדול ביותר במוזיקה היהודית כיום. הוא אחד היוצרים היותר שמחים בתעשייה והחיוך הרחב שלו מרחף מעל האלבום כולו. שפירא מציב רף מוזיקלי הפקתי גבוה מאד באלבומיו, רף שמטפס מאלבום לאלבום וזה תענוג גדול מאוד.”

ביקורת

שפירא נשוי לרחל, אב לחמישה ומתגורר בנורת'־וודמיר שבלונג איילנד. אחיו הוא הזמר דוד שפירא.

חיים אישיים

"כל הדרך" (2016)
"כל הדרך: אינסטרומנטלי" (2016)
"מחר" (2017)
"מחר: אינסטרומנטלי" (2017)
"הכל משמים" (2019)
"תשירו את זה" (2021; 57 קלאסיקות יהודיות עם מקהלת פרייליך)
"אחת" (2022)

אלבומים

Journeys 5, אייבי רוטנברג, 2022

השתתפות באלבומים

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של מרדכי שפירא מרדכי שפירא, ברשת החברתית פייסבוק
 מרדכי שפירא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 מרדכי שפירא, ברשת החברתית אינסטגרם
 מרדכי שפירא, סרטונים בערוץ היוטיוב
 מרדכי שפירא, באתר ספוטיפיי
 מרדכי שפירא, באתר AllMusic (באנגלית)
 מרדכי שפירא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 מרדכי שפירא, באתר דיזר
צביקה קליין, ‏הזמר שלא ידע מה זה יוטיוב והפך לכוכב עם עשרות מליוני צפיות, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2021

מָרְדְכָי שַפִּירָא (באנגלית: Mordechai Shapiro; נולד ב-1990) הוא זמר חרדי אמריקאי המבצע מוזיקה חסידית ומוזיקת פופ. 
סרטוני הקליפים של שיריו הופכים לוויראליים ברשת וזוכים למיליוני צפיות בערוץ היוטיוב שלו. שפירא נחשב לאחד הזמרים החרדים המצליחים באתר יוטיוב.

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

משה אשכנזי

Moshe Ashkenazi

חזי דין

Hezi Dean

אמירם טובים

Amiram Tovim

אמירם טובים | אולם סימפוניה ראש העין | Tickchak LIVE

ראש העין

אולם סימפוניה ראש העין

Rosh Haayin

היכל התרבות ראש העין

שפע המים, החי והצומח באזור מעיינות הירקון משכו את האדם לאזור מאז ומתמיד. בקרבת העיר נמצאת מערת קסם, אתר ארכאולוגי חשוב משלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, בה נתגלו שרידי אדם, כליו ומזונו. כמו כן, באמצעות צנפות שנתגלו במקום מנסים החוקרים לשחזר את אורחות החיים בתקופות קדומות.על גדות נחל רבה, מתחת למה שהיום הוא רחוב הגר"א, נתגלה כפר המתוארך לתקופה הכלקוליתית, ושמו היווה בסיס לשמה של התרבות שהקימה אותו, תרבות ואדי רבה, ששרידים ממנה מצויים ברחבי הארץ.
בתולדות ארץ ישראל שימשה ראש העין צומת דרכים, ולמעבר אפק נודעה חשיבות אסטרטגית וכלכלית. ממערב לעיר ניצב תל אפק שריד לשכבות היישוב והמבצרים שחלשו על האזור ועל מעיינות הירקון. אפק (מקור השם במילה אפיק, קרי מקום שיש בו מים) הייתה עיר כנענית, והיא נזכרה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה-18 לפנה"ס. התרחשויות היסטוריות ומסעות צבאיים עברו באזור זה. במאה ה-15 לפנה"ס היא נכבשה על ידי מלכי מצרים, תחותימס השלישי ולאחריו על ידי אמנחותפ השני. אפק הפכה למצודה מצרית ובה שלט מושל מצרי. היא מוזכרת במכתבי אל-עמארנה במצרים. בארמון המושל מהמאה ה-13 לפנה"ס נמצא מכתב בכתב יתדות, שנשלח למושל מאוגרית שבסוריה.
אפק נזכרת ברשימות ערי כנען שנכבשו בידי בני ישראל בזמן כיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון נכתב "וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"..."מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד." (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ז', פסוק י"ח). מאוחר יותר במאבק עם הפלשתים בתקופת השופטים בימי עלי הכהן, נערכו הפלשתים באפק למלחמה נגד בני ישראל, בשנת 1050 לפנה"ס. בני ישראל, שחנו באבן העזר (עזבת צרטה), ניגפו לפני הפלשתים. שנאמר: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (ספר שמואל א', פרק ד', פסוק א') - שני בני עלי הכהן נהרגו בקרב וארון ברית ה' נפל בשבי הפלשתים. הפלשתים גם נערכו באפק במערכה נגד שאול המלך בגלבוע.
בתקופות מאוחרות יותר נבנו בסמוך לראש העין מבצרים צלבניים וטורקיים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (כתובת קדומה בשפה העברית, שנכתבה לפני כ־3,000 שנה, נחשפה בחפירות בסמוך לעיר), בשנת 2017 נחשף בראש העין מפעל מים בן 2,700 שנה.

פרהיסטוריה

במאה ה-5 נבנתה באזור מעיינות ראש העין כנסייה נוצרית–יוונית. במשקוף אחד הבתים נמצאה כתובת זיכרון לקדוש נוצרי, שהוצא להורג בפקודת הקיסר הביזנטי דיוקלטיאנוס; נראה שנלקחה מכנסייה או ממבנה קבורה ביזנטי.
במאה ה-12 נבנה על המוֹרָד המערבי של הרי השומרון המבצר הצלבני מיראבל, שהיווה חלק מרוזנות יפו ואשקלון, בה שלטה משפחת איבלין, משפחת אצולה פרנקית בארץ ישראל. המבצר נכבש ב-1187 על ידי אחיו של המצביא המוסלמי צלאח אל-דין, ונהרס ב-1191 בפקודתו של מצביא זה, לאחר שהכוחות המוסלמיים ניגפו בקרב ארסוף בידי ריצ'רד לב הארי.
הצלבנים בנו גם מבצר בשם סורדי פונטס. מבנה תל אפק, ששרד עד עתה, הוא למעשה חאן (מבנה) מבוצר מהתקופה הממלוכית, שהמשכו בתקופה העות'מאנית (משנת 1571). החאן מכונה בינאר באשי (שיבוש של פינאר באשי – ראש העין).

בימי הביניים

בתחילת המאה ה-20 בעת השלטון הבריטי באזור נסללה מסילת רכבת בשנים 1917–1918 והייתה לה חשיבות רבה בתנועת רכבות לצורכי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה. בקרבת תחנת הרכבת של ראש העין הקימו הבריטים בסיס צבאי גדול, שכלל גם מחסני תחמושת, בתי מלאכה ומגדלי שמירה (ששומרו כאתרי מורשת). תחנת הרכבת שירתה את קווי הרכבות ממצרים דרך ארץ ישראל לסוריה וללבנון.
לתחנה בראש העין היו מביאים פרי הדר למשלוח למצרים ולאנגליה דרך פורט סעיד. בקיץ, כשהאדמה השחורה יבשה, התנועה הייתה סבירה. אולם בחורף מכיוון שלא היה כביש (גם במושבה פתח-תקווה), היה קושי רב לעבור בדרך הבוצית מפתח תקווה לראש העין. התנועה התנהלה בעגלות (חישוקי ברזל על גלגליהן), והעגלות היו שוקעות בבוץ.
ועד המושבה, ובמיוחד זלמן גיסין, פנה לנציב העליון הרברט סמואל, לוועד הצירים ולברון רוטשילד וביקש להמשיך בסלילת ענף למסילת הרכבת מראש העין לפתח תקווה. בסיועו של הברון רוטשילד נתאפשרה עבודה עברית: הביצוע נמסר ל"גדוד העבודה", אנשיו הקימו מחנה במבצר אנטיפטרוס (אחרי מאורעות 1921 הועבר המחנה לעין גנים). ב-1922 כבר הגיעה הרכבת עד פתח תקווה. נבנתה תחנה, ומשלוחי הפרי, העץ, הזבלים והנפט הגיעו לשם. נוסף על כך, יצאה בכל בוקר רכבת מיוחדת מפתח תקווה ליפו (קרון אחד או שניים), ומסלולה היה: פתח תקווה - ראש העין - לוד - תל אביב - יפו. לפנות ערב חזרה הרכבת למושבה. כיום ניתן לראות את מבני התחנה, מסילת הרכבת ומבנים מתקופת השלטון הבריטי המפוזרים באזור.

פיתוח ראש העין בשנות ה-20 של המאה ה-20

בתקופת המאורעות ראש העין הייתה בסיס צבאי של חיל האוויר הבריטי, והיא סבלה מהתנכלויות של פורעים ערביים. הערבים היו מחבלים בפסי הרכבת, מפרקים את הפסים או מניחים מוקשים, כך שהרכבות היו יורדות מהפסים. למשטרת היישובים העבריים היו נוטרים שסרקו את פסי הרכבת עם "טרולי" (קרון משמר) לפני הרכבת, כך שאם היה מוקש היו הם מתפוצצים ולא הרכבת. נוטרי פסי הרכבת עבדו בתנאים קשים במיוחד. בפרעות 1936 השתלטו ערבים על המחצבות באזור מגדל צדק שהופעלו על ידי חברות יהודיות בתקופת המנדט, אך הונסו ב-1937 על ידי פלוגת נוטרים בפיקודו של יצחק שדה.
ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים.

משנות ה-30

לראש העין הייתה חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט: בייחוד מגדל צדק על מחצבותיו סביבו שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן ראש העין שהייתה מקור המים לירושלים ועורק תובלה מנמל חיפה למרכז ולדרום. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ומיד לאחר עזיבתם ניצתו מאבקים קשים באזור בין כוחות ההגנה לבין כוחות לא סדירים מהכפרים סלמה, יהודייה, כפר ענה, בסקיה ועוד. חיילי ההגנה תפשו מתקנים ומחנות כמשטרת פתח תקווה, מחנה בכפר סירקין, ומחנה בתל-ליטוינסקי, אך את ראש העין לא הצליחו עוד לכבוש, ובמגדל צדק החזיקו רק לתקופה קצרה עד אשר נסוגו. ימים לאחר מכן כוחות עיראקיים סדירים נכנסו לכפר קאסם ולראש העין, ומטרתם הייתה להתקדם למרכז היישוב היהודי ולחצוץ את היישוב בין צפונו לדרומו.
ההתקפה הראשונה על ראש העין התבצעה ב-30 במאי, על ידי שתי פלוגות של האצ"ל מגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדו היה איתן לבני. בהתקפה זו נכבש המקום, והצבא העיראקי נסוג לכפר קאסם. כעבור שעתיים התבצעה התקפת נגד של העיראקים. הכוח היהודי נתפס לא מאורגן בהגנה, נהרגו ארבעה חיילים, וראש העין שוב נכבשה על ידי העיראקים.
לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק.

בתקופת מלחמת העצמאות

היישוב התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. כ-5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אווירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כמחנה גאולה.
מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. 
בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו כ-1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו כ-35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.
ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.

הקמת ראש העין העברית

אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד־ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).בין השנים 1983–2005 אוכלוסיית העיר צמחה פי שלושה, מ-11,400 תושבים ל-36,900 תושבים. בשנים 2019-2022 נבנו שכונות חדשות ובגלל מצוקת הדיור באזור מרכז הארץ הן אוכלסו במהירות. רוב האכלוס הוא בשכונת פסגות אפק. שנבנתה בדרום מזרח העיר והגדילה את שטח העיר משמעותית. שכונה נוספת שנבנתה ואוכלסה במהירות היא ניצבא הסמוכה לצומת קסם. בעקבות זאת טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.

הפיתוח המואץ בשנות ה-90 של המאה העשרים ושנות העשרים של המאה ה-21

תולדות ראש העין

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בראש העין 75,097 תושבים (מקום 27 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,974 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).השינוי באופן התפתחות העיר הביא לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום: במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן. הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב. במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.
מיזמי הפיתוח הצפויים בראש העין יגדילו את כמות האוכלוסייה לכ־100,000 תושבים עד שנת 2025.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

מעיינות ראש העין משתרעים על פני שטח של 250 דונם. לפני הקמת מפעל ירקון-נגב זרמו מי המעיינות דרך סבך של אפיקים שהצטרפו בהמשכם לאפיק אחד - הוא אפיק הירקון. סבך אפיקים זה נוצל ליצירת מאגר מים.

מעיינות ראש העין

באזור יש שני סוגי צומח: צמחי בר וצמחי תרבות. צמחי הבר שייכים לחברת בתת-הספר האופיינית לסלעי גיר קרטוני באזור הים התיכון. מידת הכיסוי של השיחים ובני השיח מגיעה ל-40–50 אחוזים. הצמחים המצויים במקום מעידים על שימוש אינטנסיבי של האדם בשטח: בנייה, חציבת אבן ורעיית צאן.
צמחי התרבות הם חלק משיקום נופי שבוצע על ידי הקרן הקיימת לישראל.
צמחי הבר המצויים בשטח מעידים על כך שהאזור היה נתון תחת לחץ פעילותו של האדם במשך דורות רבים. הכיסוי של הצמחים הרב-שנתיים אינו גדול ומשטחי הסלע מבצבצים בכל השטח.

הצמחייה

יער ראש העין הוא יער קהילתי קטן ששטחו 1,050 דונם. הוא שוכן בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורך יובלו של נחל רבה, ותחום בכביש 5 בצפון ובשכונת נווה אפק בדרום. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל החל בשנת 1976, והוא מיוער בעצי אקליפטוס, אורן, ברוש, חרוב, שקד, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש ועצי בוסתן.

יער ראש העין

העיר בנויה על סלע גיר, ובשטח שיפוטה פועלות מחצבות שמספקות חומר גלם לתעשיית הבנייה, כגון מבנים, סלילת דרכים וכבישים.
הראשונה מהמחצבות הוקמה בשנת 1941. רוב המחצבות מייצרות אבני גיר. בעבר המחצבות היוו מקור פרנסה לתושבי ראש העין, העולים מתימן. תפקידם היה למלא קרונות בעזרת שקי גומי שחורים, ואת שכרם היו מקבלים לפי מספר הקרונות שהיו ממלאים. כיום השיטות הן מכניות וחוסכות עבודת ידיים. לצד המחצבות הוקמו מפעלים לבלוקים ולבטון.

המחצבות

בתחומי ראש העין ובסביבתה אתרים ארכאולוגיים רבים, כמו מערת קסם, מבצר אנטיפטרוס, מגדל אפק ועזבת צרטה (המזוהה עם אתר אבן העזר המקראי), וכן אתרי טבע: מקורות נחל הירקון, למשל, נמצאים בין פתח תקווה וראש העין, נחל רבה ויער ראש העין.

אתרי תיירות וארכאולוגיה

סביבת ראש העין

ערך מורחב – פארק התעשייה אפקפארק התעשייה אפק שבצפון העיר הוקם בשנות ה-90, וכיום שוכנות בו חברות גדולות וידועות, כגון חברת פרטנר תקשורת. הקמת פארק התעשייה לוותה במחלוקת עם כפר קאסם, שתושביו טוענים שפארק התעשייה נבנה על שטח השייך לכפר, אך לבסוף הושגה פשרה.

פארק אפק

תעשייה

אפק שכנה על ציר דרך הים והיוותה נקודה חשובה ביותר הן בשל נקודת תצפית לאורך השרון והשפלה והן בשל תנאי הטבע ששררו במקום - בעקבות דרכים אלו נסללו דרכי התחבורה המודרנית: כביש מזרח השרון, כביש בית נבאלא-ראש העין-ג'לג'וליה, אשר היווה בעצם את תוואי דרך הים. כן הסתעפו מאפק כבישי רוחב לכיוון הרי אפרים, שכם, שילה וירושלים, כביש קולה, רנטיס, בית זית. האזור היווה מעבר מהמישור להר ומהשרון לשפלה.
מבחינה תחבורתית מקושרת ראש העין בצורה טובה. כביש 5 עובר צפונית לעיר ומחבר אותה לתל אביב ולאריאל; שני מחלפים גדולים מובילים מהכביש אל העיר: מחלף קֶסֶם (על שם כפר קאסם) ומחלף ראש העין מזרח. כביש מספר 6 ("כביש חוצה ישראל") עובר מערבית לעיר; גם כביש זה מתחבר למחלף קסם, ובנוסף - למחלף נחשונים (על שם קיבוץ נחשונים הסמוך), המוביל גם כן אל העיר. כביש 444 ("כביש המחצבות") מוביל מהעיר דרומה, אל אזור בן שמן והשפלה; כביש 483 מוביל ישירות לפתח תקווה, מרחק של 15 דקות נסיעה. כדי לנסוע מזרחה מראש העין אל תוך שטחי יהודה ושומרון, יש לעבור במחסום רנתיס הצמוד לראש העין.
על מיקומה התחבורתי המצוין של העיר מעיבה העובדה שהיא אינה מקושרת במידה ראויה לערי הסביבה על ידי תחבורה ציבורית. בראש העין תחנת רכבת, אך זאת מרוחקת ממרכז העיר ומצריכה נסיעה באוטובוס אליה. מאפריל 2006 הועברה האחריות לתחבורה הציבורית לחברת "קווים" שזכתה במכרז להפעלת אשכול ראש העין-פתח תקווה ויישובי הסביבה; מהלך זה, שלווה בתקווה לשינוי במצב התחבורה בעיר, ספג ביקורת מצד רבים מהתושבים. במאי 2016 הועברה האחריות על כל התחבורה הציבורית בעיר מחברות "דן" ו"קווים" לחברת "אפיקים" שזכתה במכרז פתח תקווה-ראש העין תשעה חודשים מוקדם יותר ונוספו קווי אוטובוס חדשים.

ערך מורחב – תחנת הרכבת ראש העין צפוןבעיר קיימות שתי תחנות רכבת כאשר כיום רק תחנת הרכבת ראש העין צפון היא תחנת נוסעים פעילה. התחנה ממוקמת בפאתי העיר בסמוך למחלף קסם ומשרתת את האוכלוסייה במרחב הסובב – בעיקר תושבי העיר ראש העין, אך גם את תושבי כפר קאסם, אורנית ויישובים ממזרח ומצפון המתנקזים דרך כביש 5 וכביש 444.
בעבר שירתה את העיר תחנת הרכבת ראש העין דרום, תחנה זו ממוקמת על המסילה המזרחית בקטע דרומי ללולאת השרון ואינה משרתת נוסעים

שירות רכבתי בראש העין

תחבורה

השכונות הישנות: אביב, הרקפות, צה"ל, רמב"ם, שבזי ומשכנות המוזיקה.
השכונות החדשות: גבעת טל, מצפה אפק, גבעת הסלעים ונווה אפק (הצבאית והאזרחית), פסגת טל
השכונות בהליכי בנייה: פסגות אפק

שכונות העיר

גן לאומי מגדל אפק - הפיכתו של מגדל אפק השוכן מדרום לעיר לגן לאומי ואזור נופש מטרופוליטני. במתחם אמורים להיבנות חווה חקלאית, חוות רכיבה, שבילי אופניים, ספורט אתגרי ואמפיתיאטרון.
פארק התעסוקה לב ישראל - מרכז תעסוקה, היי טק ומגורים המתוכנן לקום בחלקה הצפון מערבי של ראש העין, סמוך לכפר קאסם. הפארק הוא תולדה של שיתוף פעולה יוצא דופן בין יישוב עירוני (ראש העין), לבין הקיבוצים גבעת השלושה וחורשים בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. במסגרת הסכם שנחתם בין ראש העין לבין הקיבוצים שהסכימו לספח קרקע משטחם לראש העין וליזום ביחד עימה את הקמת הפארק. הפארק עתיד להשתרע על שטח של כ-1,000 דונם כאשר על מחציתו האחת תוקם שכונת מגורים שתכלול כ-1,000 יחידות דיור ועל מחציתו השנייה ייבנו כ-250,000 מטרים רבועים של שטחי מסחר ותעסוקה (על 100,000 מ"ר מהם אמור להיות מוקם הקניון הגדול בארץ), אולמות קולנוע, אולמות קונגרסים ומרכזי תרבות.
טיילת צלילי המוזיקה - טיילת לאורך נחל רבה, שתמתח מיער ראש העין שבמזרח העיר, ועד לפארק לב העיר. אורך הטיילת סה"כ כ-26 ק"מ, כש-7 ק"מ מתוכם הם בתוך העיר.
מיזם שכונת פסגות אפק - מיזם משותף של העירייה עם משרד הבינוי והשיכון, שהקציב כ-1.5 מיליארד ש"ח לבניית התשתיות לשכונה. המיזם כולל בנייה הדרגתית של 6 מתחמי מגורים בגבעות המזרחיות בעיר, סלילת כביש עורקי שיחבר את כביש 444 לכביש 5 ובניית מחלף חדש בכביש 5. השכונה עתידה לכלול כ-14,000 בתי אב, ולהגדיל בכך את אוכלוסיית העיר לכ-100 אלף תושבים.

תוכניות פיתוח

מבנה העיר

ערך מורחב – מרכז מורשת תימןמוזיאון מורשת יהדות תימן נמצא בביתן האחרון שנותר מהמחנה הצבאי הבריטי. במוזיאון תמונות, תעודות, מסמכים, ספרי קודש, כתבי יד עתיקים, כלי בית, תלבושות ומוצגים רבים מחיי היהודים בתימן ומהתערותם בישראל. במקום מוקרן סרט על חיי היהודים בצנעא ועל טקס החינה.
במוזיאון קיים מרכז למידה בו מצויה ספרות עשירה העוסקת בהיסטוריה, ספרות, שירה, פולקלור ונושאים נוספים במורשת יהדות תימן.

מוזיאון מורשת יהדות תימן

הגרעין התורני "רוח חדשה" בראש העין הוא עמותה רשומה המונה כשלושים משפחות. עשרות משפחות משתתפות בפעילויות הגרעין. מטרותיו הן הקמת מרכז רוחני - ערכי לתושבים.

הגרעין התורני ראש העין

לראש העין יש את קבוצת הכדורסל עירוני ראש העין - המשחקת בליגה א' שרון, וכן יש לה את קבוצת עירוני ראש העין - מליגת כדורגל החופים בישראל. בעיר יש גם ליגת כדורגל מקומית, "ליגת השכונות בראש העין" - שבה משתתפות קבוצות מהעיר מדי שבת.
מדי שנה מתקיים בעיר מרוץ על שם שי דנור ומשתתפים בו יותר מאלף רצים בכל שנה.

ספורט

בשנים האחרונות מועצת ראש העין ממתגת את העיר כעיר המוזיקה. במסגרת זו מושקע כסף רב בחינוך מוזיקלי. נבנה הפרויקט הנופי "טיילת צלילי המוסיקה" לאורך נחל רבה, ובכיכרות רבים הוצבו פסלים של כלי נגינה ונגנים. ב-2007 הוקם המרכז למוזיקה ראש העין, המרכז את הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה – קונסרבטוריון ראש העין, מקהלת מזמורי תימן ועוד. כמו כן בכל חג סוכות מתקיים בעיר פסטיבל מוזיקה ואוכל בפארק לב העיר הנקרא תימנה, הנמשך מספר ימים ומתחיל מאחר הצהריים ועד הלילה.

עיר המוזיקה

תרבות ופנאי

שמה של ראש העין בא מתרגום השם הערבי "ראס אל-עין", כלומר "ראש המעיינות". כך כינו הערבים את מבצר אנטיפטרוס על שום קרבתו למעיינות הירקון, ואת המחנה הבריטי הגדול שהוקם ליד הכפר הערבי מג'דל יאבא (כיום "חרבת מג'דל אפק").

מקור השם

ערך מורחב – סמל העיר ראש העין"ואשא אתכם על כנפי נשרים" - ציור כנפי הנשר בכותרת מייצג את עליית יהודי תימן מתימן במטוסי תובלה של המדינה שהוקמה.
בתים קטנים ברקע מייצגים את המהות של היישוב (עיר כיום) - יישוב עם אוריינטציה כפרית, בתים נמוכים, משיקים לקרקע באזור כפרי.
מזרקת המים - ראש העין יושבת על מקורות מים זכים - מעיינות ראש העין/מקורות הירקון הנשאבים ומהווים חלק חשוב ממקורות המים המתוקים הזורמים ליישובי הסביבה ולירקון.המזרקה מסמלת אנרגיה מתפרצת ויש בה קשת הזדמנויות, תנועה, פריצה וזינוק החוצה. כמו כן, כל קו צבעוני במזרקה נראה כמו ציפור במעופה ומתקשר לציטוט המקראי: "ואשא אתכם על כנפי נשרים..." ובכך מחזק את הקשר בין העבר לעתיד.

סמל העיר

ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי.
ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה
ב-1955 זכריה משה היה הראשון שכיהן כראש מועצה מקומית נבחרת
שלום מנצורה 1960 - 1961, 1965 - 1972 (ככל הנראה, באמצע שנות השישים הוא טס לשליחות והמועצה נוהלה בידי ממלא מקום. לא ברורים התאריכים המדויקים של השליחות. לא ברור מי היה ממלא המקום)
יוסף מלמד במהלך שנות השבעים (המקורות סותרים לגבי תאריך חילוף מנצורה ומלמד) עד 1983 הייתה כנראה הפסקה של שנה וחצי, אחרי חצי השנה הראשונה של כהונתו, ולא ברור מי ניהל בה את המועצה.
יגאל יוסף - 1983 – 2003
משה סיני - ראש העיר 2003–2013
שלום בן-משה - ראש העיר מ-22 באוקטובר 2013 ואילך (בנו של ראש המועצה הראשון זכריה משה).

ראשי מועצה ועירייה (רשימה חלקית)

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון. 
ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא נחל הירקון (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין).
ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' שלום בן משה.
ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת 2023 אוכלוסייתה עומדת על 74,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.



ריינס 49, גבעתיים, 5346127, ישראל

אולם מועדון גבעתיים

כל האירועים בגבעתיים

סטנדאפ בגבעתיים

הצגות בגבעתיים

הצגות ילדים בגבעתיים