זהבה בן

Zehava Ben

נופר סלמאן

Nofar Salman

יוסי שטרית

Yossi Shitrit

ענת מגן שבו

Anat magen Shabo

בן זיני

Ben Zini

שפיטה

Shefita‎‏

ליה שקד

Lia Shaked

חולון

ראשון לציון

נתניה

מודיעין מכבים רעות

ראש העין

נס ציונה

בת ים

מולי שולמן

Muli Shulman

שפי מרציאנו

Shefi Marziano

רונה לי שמעון

Rona Lee Shimon

הילה סעדה

Hila Saada

שיפי אלוני

Shifi Aloni

רובי פורת שובל

Ruby Porat Shoval

תקווה עזיז

Tikva Aziz

אורן כהן

Oren Cohen

נדב ארטשיק

Nadav Archik

אודי רוטשילד

Udi Rothschild

עמית זיתון

Amit Zaitun

הצגת מנוי מבוגרים: אביבה אהובתי | היכל התרבות רמלה | Tickchak LIVE

הצגת מנוי מבוגרים: אביבה אהובתי

מחוז מרכז

רמלה

היכל התרבות רמלה

דני שטג

Danny Steg

שמרית לוי ששון

shimrit levi sasson

שרון חזיז

Sharon Haziz

המחזמר מברוכ | היכל התרבות רמלה | Tickchak LIVE

המחזמר מברוכ

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Central District

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



פאר טסי

Peer Tasi

פאר טסי | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

פאר טסי | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

היכל מנורה תל אביב

פאר טסי | ארנה ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

ארנה ירושלים

פאר טסי נולד בפרדס חנה ב-10 במאי 1984, גדל והתחנך בפרדס חנה-כרכור. טסי החל לשיר כבר בגיל שש בבית הכנסת התימני שבשכונת נעוריו, ובמהלך נעוריו הופיע במקומות ואירועים רבים ומגוונים, כגון מועדוני קריוקי ומסיבות.
החל את שירותו בצה"ל כלוחם בחטיבת כפיר. במהלך שירותו הצבאי הופיע בתחרות ה"זמיר של השרון", שיזמה חברת "הוט".
עם סיום השירות הצבאי, התקבל ללהקת הבידור של רשת מלונות "פתאל" בים המלח, ובהמשך אף מונה למנהל האמנותי של הלהקה. לאחר כשנה, החליט מנכ"ל הרשת לבנות עבור טסי הופעת יחיד, וטסי הפך ל"זמר הבית" של רשת המלונות. כעבור שנתיים, לאחר שצבר ניסיון בתחום המוזיקלי והבימתי, החליט טסי לעזוב את הרשת כדי להתחיל ולעבוד על אלבום בכורה משלו.

בשנת 2009 יצא הסינגל הראשון שלו, "אהבת אמת".בשנת 2011 יצא השיר "סיכוי נוסף", שזכה להצלחה ברדיו. בהמשך אותה שנה הוציא את הדואט "עושה אותי משוגע" עם הזמר אלון דה לוקו.בשנת 2012 פרסם את השיר "סליחה", שהושמע ברדיו. בהמשך הוציא את "הכל יכול", גרסת כיסוי לשיר של צמד "הבליינים" (מאור כהן ואורן לוטנברג), שגם הוא הושמע ברדיו.

2009–2012: תחילת הקריירה המוזיקלית

בשנת 2013 זכה במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון" של רשות השידור עם השיר "תחזרי", אותו יצר יחד עם דודו מתנה לזכרה של תאיר ראדה. טסי הוא הזמר המזרחי/ים-תיכוני היחיד שהשתתף באותו פסטיבל אשר שודר בערוץ הראשון. ב-5 בפברואר 2013 הוציא לאור את השיר "תחזרי" כסינגל, שהיה לאחד השירים המושמעים ביותר באותה שנה.ב-24 באפריל 2013 הוציא את השיר "כמו שיכור", וב-24 ביוני הוציא את השיר "דפיקות הלב", שזכה להצלחה והפך ללהיט. הסינגל האחרון לפני צאת האלבום היה "בלי לומר שלום". ב-26 בנובמבר יצא אלבום הבכורה של טסי, עליו עבד במשך ארבע שנים. האלבום הגיע למעמד של "אלבום זהב".באותה שנה גם כתב והלחין שלושה שירים לאייל גולן: את הלהיט "מתפלל", את שיר הנושא של האלבום "הלב על השולחן".

2013: אלבום בכורה

בתחילת 2014 כתב והלחין את השיר "אהבתי בלחש" מתוך האלבום "ימים יגידו" שיצא באפריל אותה שנה. בנוסף כתב לנסרין קדרי את השיר "לאן המשכת".
בחודש מאי, הוציא טסי את הסינגל הראשון מאלבומו השני "רוקד עם הכאב". ב-14 ביולי הוציא את הסינגל השני מהאלבום, "אל תהיי עצובה", לפרויקט של שרים לשמשון. ב-9 באוגוסט הוציא את הסינגל "דינה דינה".
השיר "בואי ניפגש" מתוך האלבום הגיע למקום העשירי במצעד השבועי של מדיה פורסט.

2014 - אלבום שני

ב-2015 כתב והלחין את השירים "השמיים הם הגבול", ו"שקרים" (ביחד עם אריק זנטי), מתוך האלבום "בסוף כל יום" של אייל גולן. ואת השיר "לנשום אותך" מתוך האלבום "שרית חדד" של שרית חדד.
ב-7 במאי 2015 הוציא את הסינגל הראשון מהאלבום השלישי שלו "משקה יקר". השיר זכה להצלחה והשמעות בכל תחנות הרדיו והגיע למקום השני במצעד השבועי של מדיה פורסט. ב-18 באוגוסט יצא הסינגל השני מהאלבום, "היי מאמא", וב-18 באוקטובר יצא הסינגל השלישי, "אם תחכי לי".
ב-2 בינואר 2016 הוציא טסי את הסינגל הרביעי "תוציא תוציא" מתוך האלבום החדש. ב-6 בפברואר הוציא את הסינגל החמישי "כמה דמעות", הסינגל האחרון לפני צאת אלבומו השלישי, וב-14 במרץ יצא אלבומו השלישי "מה נשים רוצות".
ב-6 ביוני הוציא טסי דואט משותף עם הזמרת עדן בן זקן בשם "כל העיר שלנו". ב-1 באוגוסט הוציא את השיר "כמה טוב", סינגל אחרון לפני צאת אלבומו הרביעי, ובספטמבר הוציא את האלבום המלא, "שחור או לבן".

2015–2016: אלבום שלישי ורביעי

בתחילת שנת 2018, שיתף פעולה עם זמרים שונים בפרויקט "הפוך לשנינו". במסגרת הפרויקט הקליט את הדואט "מאושרים" יחד עם טליסמאן.
ב-2019 הוציא את הסינגל "רוקדת" יחד עם הראפר רון נשר. במרץ הוציא את "שלוש בלילה", יחד עם הזמרת שרית אביטן ואת "שופט כל הארץ" עם ציון גולן. ב-23 במאי, לאחר שעזב את חברת שרית הפקות, פאר טסי החליט לצאת לדרך עצמאית, והוציא את שיר הבכורה הראשון שלו כמפיק עצמאי, שנקרא "מי אני". לאחר מכן הוציא טסי את שאר שירי האלבום, בניהם "הולך ומתרחק", "חורף בחלון" ו"האיפור שלך" השיר האחרון באלבום ״פרק א׳ נגמר״.
ב-21 במרץ 2021 יצא השיר "בלונים" של אייל גולן אותו כתב ביחד עם טאליסמאן ואיתן דרמון. וב־23 במאי הוציא את הסקיצה לאותו השיר ליוטיוב לאחר בקשות ממעריציו. ב-5 במאי יצא השיר "דבר אליי עם העיניים" של עדן בן זקן אותו כתב ביחד עם טאליסמאן, וב-7 בדצמבר הוציא את המיני אלבום 5 Seasons.
ב-10 בנובמבר 2022 השיק טסי בהפתעה את אלבומו השביעי רדיו שטח. האלבום זכה לביקורות אוהדות בקרב מבקרי המוזיקה, ובתואר אלבום השנה בפרסי אקו"ם.בשנת 2023 הוציא בצל מלחמת חרבות ברזל את השיר "לא תירא" שכתב והלחין איתן דרמון.

2018–הווה: אלבום חמישי, שישי ושביעי

ב-2014 הופיע טסי לצד גידי גוב בפרסומת לבזק.
בקיץ 2016 הופיע טסי בפרסומת של משקה האנרגיה "BLU" עם השיר "משקה יקר".

השתתפות בפרסומות

ביוגרפיה

טסי נשוי לטל שושן ולשניים בת ושני בנים.

חיים אישיים

2013 - זוכה פסטיבל הזמר והפזמון.
2015 - פרס אקו"ם לשיר השנה.
2023 - פרס אקו"ם לאלבום השנה.

פרסים

2013: פאר טסי
2014: כוחה של אהבה
2016: מה נשים רוצות
2017: שחור או לבן
2018: הפוך לשנינו
2021: פרק א' נגמר
2022: רדיו שטח

אלבומי אולפן

מיני-אלבומים

דיסקוגרפיה

פאר טסי, ברשת החברתית פייסבוק
 פאר טסי, ברשת החברתית אינסטגרם
 פאר טסי, סרטונים בערוץ היוטיוב
פאר טסי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 פאר טסי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאר טסי, באתר שירונט
 פאר טסי, באתר אייטונס  (באנגלית)
 פאר טסי, באתר ספוטיפיי
 פאר טסי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 פאר טסי, באתר דיזר
 פאר טסי, באתר Discogs (באנגלית)
פאר טסי, באתר Tab4u
פאר טסי, באתר סטריאו ומונו
פאר טסי, דף שער בספרייה הלאומית
אסף נבו, ‏פאר טסי: "ריאליטי מאריך את הדרך במקום לקצר", באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2013
אסף נבו, ‏פאר טסי הזוכה של פסטיבל הזמר 2013, באתר ‏מאקו‏, 31 בינואר 2013
אלמוג הירש, העבודה משתלמת: פאר טסי באלבום בכורה, באתר "פרוגי", 30 בנובמבר 2013
חגי אוזן‏, רעש וסלסולים: האיש שנתן לאייל גולן מילים מדבר, באתר וואלה!‏, 8 בדצמבר 2013
דניאל שירין, פאר טסי: לאייל גולן מגיעה התנצלות, באתר nrg‏, 8 בינואר 2014
עמוס אורן, פאר טסי רוצה להיות אייל גולן, באתר "הבמה", 20 בפברואר 2014
רן בוקר, ילד חרוץ או שחצן גס רוח: מי אתה, פאר טסי?, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
רועי בהריר פרל‏, טעון קיפוח 20: פאר טסי הוא המלך החדש של המוזיקה הישראלית, באתר וואלה!‏, 18 בדצמבר 2014
יונתן ריגר, סמול טוק, באתר ynet 
איתי סגל, "זה שגלגלצ משמיעים רק את 'דרך השלום' - זו בעיה שלהם. הם מפסידים, לא אני. הם לא מעניינים אותי. הם לא מדד לשום דבר. המדד האמיתי זה רק העם", באתר ynet, 1 ביולי 2016
שגיא בן נון‏, "'דרך השלום' זה השיר היחיד שלי שהושמע ברדיו": פאר טסי סוגר חשבון, באתר וואלה!‏, 29 ביוני 2017
שגיא בן נון‏, "עם כל הכבוד לסטטיק ובן אל, אין להם מגה להיט כמו 'דרך השלום'", באתר וואלה!‏, 23 במאי 2019

פאר טסי (נולד ב-10 במאי 1984) הוא זמר-יוצר ומלחין פופ ומוזיקה מזרחית ים-תיכונית ישראלי, זוכה פסטיבל הזמר והפזמון לשנת 2013 ופרס אקו"ם לשיר השנה 2015 ולאלבום השנה 2023.

Holon

תיאטרון חולון

ערך מורחב – סמל העיר חולוןשמה של העיר סמלי, והוא ניתן לה בשל מיקומה על חולות הים התיכון, ובזיקה לשמן של שתי ערים מקראיות בשם זה, האחת בדרום הר חברון והשנייה בעבר הירדן:

סמל העירייה עוצב בשנת 1946 בידי הציירת אסתר ברלין-יואל, אשתו של הרופא חיים ברלין, והוא מציג את עץ השקמה העומד בכניסה לעיר (צומת חולון).

שם וסמל

במהלך שנות קיומה של חולון, התגלו בה ממצאים ארכאולוגיים רבים מתקופות פרה-היסטוריות, המעידים על כך שהאזור היה מיושב בתקופות קדומות:

באזור התעשייה: קברים חפורים וקברי סלע מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה (הקדומה והתיכונה); בשטח שממזרח לרחוב המלאכה ומצפון לרחוב המשביר נמצאו שרידים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה ("התרבות האשלית"). במקום נמצאו עצמות בעלי חיים ובהם של פילים (נתגלה חט שלם של פיל), סוסים, היפופוטם, איילים, צבי ובקר. בשטח שקצהו המזרחי הוא פינת הרחובות המשביר והסתת, שרידים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה.
רחוב הסנהדרין וארבע הארצות בשכונת ג'סי כהן: גבעה מלאכותית וסביבתה, שרידי יישוב וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת, מהתקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית והתקופה הביזנטית, וכן כלי צור.
תל גיבורים: קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה.

ממצאים ארכאולוגיים

בראשיתה של העיר (1933–1937) לא היה לה שם, והיו שקראו לה בשם מולדת (השכונה השנייה) או "דרומיה" או "דרום תל אביב".
אחרים קראו לשכונות שהוקמו מדרום ליפו בשם: "שכונות הדרום".
בדוח ועדת פיל שפורסם בשנת 1937, ישנה התייחסות להקמת העיר כדוגמה לעיר יהודית שקמה "על שטח עקר ושומם" ולא מיושב.
חולון כמועצה מקומית הוקמה לאחר איחוד חמש השכונות שהיו במרחב ב-19 ביוני 1940 (שכונת גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם). נראה שקדמה להתיישבות בשכונות הללו התיישבותו ב-1930 של אברהם שפילר, "מוזיקנט" מיפו, שהתיישב בבית ערבי נטוש בלב החולות ומשנוכח שאין איש בסביבתו קם וחזר ליפו.

היסטוריה מודרנית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בחולון 197,775 תושבים (מקום 10 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,953 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר מאז קום המדינה:

אוכלוסייה

ערך מורחב – עיריית חולוןעיריית חולון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית חולון בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. ראש העירייה הנוכחי הוא מוטי ששון.
נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 נמצאות בשליטת עיריית חולון חברות עירוניות:

החברה הכלכלית לפיתוח חולון בע"מ- היא חברה-בת של עיריית חולון העוסקת בייזום, תכנון, ניהול, ביצוע ופיקוח על פרויקטים עירוניים. החברה פועלת להשבחת נכסי העירייה ומנהלת את נכסי העירייה המניבים. החברה מקימה מבני ציבור חדשים ומשפצת מבני ציבור קיימים. כל זאת בהתאמה למדיניות הפיתוח העירונית כפי שנקבעה ואושרה על ידי ראש העיר, הנהלת העירייה, מועצת העירייה ודירקטוריון החברה. בשנים האחרונות הקימה החברה את המנהלת להתחדשות עירונית.
החברה לבילוי ולבידור חולון בע"מ- הזרוע ביצועית של עיריית חולון הפועלת לרווחת התושבים ושמה לה ליעד להעלאת איכות החיים בעיר חולון. החברה מפעילה בעיר מספר מרכזים וביניהם מתקני נופש, ספורט, תרבות, בילוי, פנאי, קידום בריאות, אירועים ופסטיבלים ברמה הגבוהה ביותר.

עיריית חולון

העיר חולון הייתה אחת מהזוכות בפרס החינוך היישובי לשנת התשס"ה. בעיר פועלות תנועות נוער אחדות ובהן שני קנים של הנוער העובד והלומד (קן חולון וקן תל גיבורים), "הבית למדע ועמדה" של הנוער העובד והלומד בשכונת נאות רחל, סניף "המחדשים של הנוער העובד והלומד - האיגוד המקצועי לנוער וצעירים" בקריית שרת, מרכז "הפוך על הפוך", סניף בית היוצרים "הדיונה" של תנועת תרבות (שכונת ח' 300), סניף של תנועת הנוער המכבי הצעיר בקמפוס נוער, שני סניפים של בני עקיבא (סניף ג'סי כהן וסניף חולון), שלושה שבטים של תנועת הצופים (שבט ארנון, שבט עומר ושבט עתיד), שלושה קינים של השומר הצעיר (ג'סי כהן, בן-גוריון וקריית שרת), סניף של ארגון הנוער צמר"ת. בעיר גם פועל מעו"ז (סניף) של תנועת בית"ר, שנקרא על שם רועי קליין, סניף כנפיים של קרמבו בשכונת ג'סי כהן, סניף של הנוער הלאומי בסוקולוב, ו-2 מוקדים של נוער לתת בקמפוס נוער ברחוב הס ובמתנ"ס מנש"ה. תנועת הנוער הייחודית של חולון היא תנועת הנוער חצ״ב (חולונים צעירים בפעולה) והיא פועלת בכמה מתנ״סים שונים בעיר. בעיר מופעלים מרכזי נוער העוסקים בתחומים שונים כגון מוזיקה ומחשבים. המפורסם שבהם הוא בית המדיטק.
בעיר חולון פועל גם מסלול מחוננות בבית הספר היסודי "א. ד גורדון" ועד חטיבת הביניים והתיכון "פנחס איילון".
בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות בעיר חולון קיימים כ-20 מרכזי קש"ת (קשר, שיתוף ותובנה) המיועדים לתלמידים עם לקויות למידה או הפרעת קשב הלומדים בחינוך הרגיל. במרכזים לומדים בקבוצות קטנות אסטרטגיות למידה ועוברים תהליך העצמה במטרה להעלות את תחושת המסוגלות העצמית. זוהי תוכנית ייחודית לעיר בעידודו של ראש העיר מוטי ששון.

נוסף על כך פועלת בעיר מועצת הנוער העירונית של חולון, אשר מטרתה לשפר את איכות חיי הנוער העיר. בנוסף, לילדים בכיתות ה-ו יש מועצה כזאת, בשם "פרלמנט הילדים" המייצגת את גילאי היסודי.

כ-9,000 ילדים מלידה ועד גיל 6 כוללת מערכת הגיל הרך בחולון, ובה 185 כיתות גן במסגרת העירונית, וכ - 100 כיתות גן במסגרת פרטית, מעונות ומשפחתונים.

גני ילדים

מערכת החינוך היסודי בחולון מונה כמעט 15,000 תלמידים: מעל 12,000 ב-26 בתי ספר ממלכתיים, מעל 1,000 ב-2 בתי ספר ממלכתיים-דתיים, מעל 200 ב-2 בתי ספר ממלכתיים-חרדיים ומעל 1,000 ב-5 בתי ספר חרדיים (מוכר שאינו רשמי).
בתי ספר יסודיים בהם:
ממלכתי: בית הספר ביאליק, שנקר, אריאל שרון, יצחק שמיר, רביבים, מגינים, כצנלסון, אשלים, אמירים, בן-צבי, ישעיהו, הס, עלומים, אשכול, התבור, דינור, שז"ר, בן-גוריון, גורדון, יחד, שרת, ניצנים, ניב וגולדטק.
ממלכתי-דתי: בית הספר ישורון, שער האריות, ודביר.

החינוך היסודי

מעל 12,000 תלמידים לומדים במערכת החינוך העל יסודי של חולון, ב-14 בתי-ספר ממלכתיים, ממלכתיים דתיים ותלת-שנתיים בהם:
אורט חולון, תיכון איילון, הגימנסיה ע"ש חיים הרצוג, הגימנסיה ע"ש יצחק נבון, תיכון עתידים, תיכון קוגל, גימנסיה אפרים קציר, קמפוס קריית-שרת, תיכון פרס ברוח HTH (בית הספר הראשון בארץ שהלמידה בו מבוססת פרויקטים), קריית החינוך הראל בני עקיבא ותיכון יבנה לבנות.

החינוך העל יסודי

בשנים האחרונות נמצאת חולון בטבלת "ליגת הערים" השנתית של אגף כוח האדם של צה"ל בה נמדדים הערים בהם יש אחוזי גיוס גבוהים.
בשנת 2022 סגרה חולון את טבלת העשירייה כאשר שיעור גיוס היה (80.6%), מיצוי ללחימה (40.0%), מיצוי לקצונה (5.2%), ציון - 75.13.
בשנת 2023, חולון נמנתה על המקום ה-8 בליגת הערים.

גיוס לצה"ל

בחולון למעלה מ-4,500 חניכים הפועלים ב-15 סניפי תנועות הנוער, 9 סניפי חצ"ב (תנועת הנוער החולונית) ו-9 מוקדים לארגוני הנוער. התנועות פועלות במבנים עצמאיים לרוב ואילו הארגונים פועלים במרכזי הנוער, אשר במרכזים הקהילתיים ובבתי הספר.
כיום פועלים הארגונים והתנועות בקרב כלל מגזרי האוכלוסייה בישראל וכן בחינוך המיוחד. האוכלוסייה הדתית על כל גווניה מוצאת אף היא מענה הולם לילדים ולנוער.
בין תנועות הנוער בעיר: הנוער הלאומי בית"ר, הנוער העובד והלומד, שבטי עתיד, עומר וארנון של הצופים, חצ"ב, אחריי!, השומר הצעיר, מכבי צעיר, כנפיים של קרמבו, נוער חב"ד, נוער מד"א, מש"צים ובני עקיבא.

תנועות נוער

בחולון פועלים המוסדות האקדמיים הבאים:

HIT מכון טכנולוגי חולון - מכון טכנולוגי חולון נוסד ב-1969 והוא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), המכון עוסק בתחומי המדעים, הנדסה וטכנולוגיה, ניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למידה ועיצוב ועוסק במחקר עיוני ויישומי, מתוך ראייה רחבה ורב-תחומית של הטכנולוגיה המתקדמת – מהיבטיה המדעיים המקצועיים, הכלכליים והתרבותיים ומקדם קשרים בינלאומיים ענפים עם 135 אוניברסיטאות ומוסדות בחו"ל מ-35 מדינות.
מכללת תלפיות - מוסד ותיק, המכשיר מורות וגננות ברוח החינוך הממלכתי-דתי, בגישה פלורליסטית. בשנת תשנ"ה (1995) הוכרה המכללה כמוסד להשכלה גבוהה הרשאי להעניק תואר ראשון בהוראה. מסלולי לימודים המכשירים מורות וגננות בנושאי התמחות שונים, מאפשרים להן להשתלב בהצלחה במגוון תפקידים במוסדות החינוך בארץ ובתפוצות. במכללה פועלות שתי מדרשות תורניות: "מדרשת אביב" ו"מדרשת בינת", שבנו להן מעמד מיוחד במכללה. בנוסף פועל במכללת "תלפיות" המרכז ללימודי המשך והשתלמויות שהכשיר אלפי מורים במהלך שנות קיומו.

אקדמיה

חינוך

ברחובותיה הראשיים של חולון (כגון סוקולוב) חנויות רבות המשרתות את תושבי העיר. מדרום לעיר נמצא אזור מב"ת (מסחר, בילוי ותעשייה) מערב של ראשון לציון שבו קניונים רבים המשרתים גם את תושבי חולון. בצפון מזרח חולון נמצא אזור תעשייה גדול ובו מפעלים כ"וישי", קבוצת "אורד", מוסכים ובתי מלאכה רבים. באזור התעשייה נמצאים גם בתי כל-בו (סופרמרקטים) גדולים המשרתים את תושבי האזור. בין הרשתות שפתחו סניף באזור זה ניתן למצוא את: "שוק העיר", "חצי חינם", "שופרסל" ועוד. עליהם נוסף מרכז עזריאלי הכולל מגדלי משרדים ורחבת הסעדה לרשות הציבור, וכן אזור בילוי הנושא את השם "לה-פארק", וכולל מסעדות ומסחר בתחום פארק פרס.
החל מאמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 מסתמנת מגמה של התחדשות ומתיחת פנים לאזור התעשייה. השינוי מתבטא בפתיחת מרכזי קניות חדשים, כגון הפרמיום סנטר ברח' המלאכה ומרכז דוד (סיירים סנטר) ברח' המרכבה, הקמת בנייני משרדים חדשים מוכווני היי-טק (מרכז גב-ים, מרכז עזריאלי גורד השחקים אמות, פרויקט b פארק מגדל שער העיר). התהליך מלווה בפיתוח סביבתי ושיפוץ תשתיות בכלל אזור התעשייה.
קניון חולון, שנפתח בשנת 1998, משרת את כל תושבי האזור, כמו כן ישנם מרכזים מסחריים רבים כמו - מרכז נאות רחל (בשכונת נאות רחל), מרכז סאדאב ומרכז דר-גת (בשכונת קריית בן-גוריון), מרכז קריית שרת (בשכונת קריית שרת) ועוד.

רבים מתושבי חולון, בדומה לתושבי ערים נוספות הסמוכות לתל אביב, מוצאים את פרנסתם בתל אביב.

מסחר ותעשייה

המשכן לאמנות בית מאירוב - גלריה עירונית לאמנות
מוזיאון העיצוב חולון - מוזיאון ראשון מסוגו בישראל המתמקד בעיצוב נפתח בינואר 2010. בניין המוזיאון תוכנן על ידי המעצב והאדריכל רון ארד ומהווה נקודת ציון באדריכלות המקומית.
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית – הוקם במטרה לקדם ולהפיץ את אמנות המדיה והווידאו בישראל ומהווה חוליה מקשרת בין שדה האמנות העכשווית והקהילה. המרכז מחויב לתפיסה דינאמית של עולם האמנות והתרבות העכשווית ולשיקוף ההשפעות הטכנולוגיות על התרבות והאמנות.
מוזיאון הילדים חולון נחנך בשנת 2001, שוכן בפארק פרס בדרום-מזרחה של העיר, ובו ארבעה מסלולי ביקור עיקריים לילדים, וכן שתי תערוכות קבועות למבוגרים יותר: "דיאלוג בחשיכה" – מסלול סיור בחשיכה, בלוויית מדריכים עיוורים או מוגבלי ראייה, "הזמנה לשקט", מסלול בהדרכת חירשים, "דיאלוג עם הזמן" - תערוכה ייחודית במינה העוסקת בנושא הזקנה מנקודת מבט ייחודית שו של הזקנים.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס – מוזיאון המציג עבודות של אומנים ישראלים בנושאי הקומיקס והקריקטורה. במקום כמה תערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות בנושא.
מדיטק – הספרייה המרכזית והתיאטרון לצעירים – הספרייה הציבורית הגדולה והמשוכללת בארץ, כוללת גם את הספרייה למוזיקה, מתחם "שעת סיפור" ייחודי בצורת ביצה ועוד. חלקה השני הוא תיאטרון לצעירים שמעלה הצגות וגם חדר חזרות לאומנים צעירים. המקום נפתח באפריל 2004. בספריית המדיטק נמצאת גם "ספריית החומרים" היחידה בישראל, שמטרתה להראות סוגים שונים של חומרים ואת הנעשה איתם.
מוזיאון הרכב ההיסטורי – מכיל אוסף נדיר של האוטובוסים ההיסטוריים של "אגד", חלקם מלפני קום המדינה. כל האוטובוסים משוחזרים למצבם האותנטי וכשירים לנסיעה. המוזיאון ממוקם בשטח חניון "אגד" חולון בדרום העיר, בקריית בן-גוריון.
המרכז לתיאטרון בובות - המרכז כולל מוזיאון בובות תיאטרון, אולם הצגות ובית ספר לבובונאות. אחת לשנה מתקיים בו הפסטיבל הבינלאומי להצגות וסרטי בובות.

מוזיאונים ומרכזי אומנות

תיאטרון חולון, התיאטרון העירוני של חולון, מעלה מופעים והצגות ומארגן כל שנה פסטיבלים כגון "פסטיבל אישה", "פסטיבל ימי זמר" ו"פסטיבל מספרי סיפורים". מדי שנה מתקיים "החגיגטרון", שבו תלמידי מגמות התיאטרון מעלים הפקות. כמו כן, אירח התיאטרון את "פסטיבל ישראל" והועלו בו הצגות מחוץ לישראל. מבנה התיאטרון מאכלס גם את "בית יד לבנים". כמו כן, ממוקם בו בית ספר למשחק.
מאז שנת 2014 התיאטרון נמצא בשיפוץ מקיף אשר בסיומו לתיאטרון תיווסף קומה נוספת ורחבתו החיצונית תשופץ.
עם זאת, ברחבי חולון פזורים מספרי תיאטראות קטנים יותר המשמשים בעיקר להצגות ילדים:

"בית שטיינברג" אשר נמצא בשכונת קריית שרת.
"תיאטרון לצעירים" אשר נמצא בתוך ספריית המדיטק.
"מרכז פיס קריית רבין/קציר" אשר נמצא בשכונת קריית רבין.

תיאטרון

בחולון פעלו בעבר שישה בתי קולנוע:

"גיל" - ברחוב פרופסור שור.
"ארמון" - ברחוב שנקר.
"רינה" - בשדרות קוגל בחולון.
"רון" - ברחוב התנאים שבשכונת ג'סי כהן.
"מגדל" - בפינת הרחובות ההסתדרות וויצמן.
"סבוי" - בפינת הרחובות סוקולוב וחנקין.במהלך שנות ה-80 וה-90 נסגרו כל בתי הקולנוע בחולון בדומה לתהליך עירוני שאפיין ערים נוספות בישראל, ומבניהם נותרו נטושים עד היום פרט לחלקם התחתון המשמש לרוב כמרכז מסחרי שכונתי. קולנוע "גיל" נהרס, ובמקומו הוקמו מגדלי מגורים יוקרתיים.
ב-15 בדצמבר 2011 פרצה שרפה בקולנוע "ארמון" והוא נהרס סופית ב-2018.
כאשר הוקם קניון חולון, בשנת 1998, נפתח בתוכו בית קולנוע של רשת "גלובוס מקס" שכלל שישה אולמות צפייה.
בית הקולנוע כונה "גיל" והיה הקולנוע היחיד בחולון במהלך שנות הפעלתו. עם זאת, גם קולנוע זה היה בסכנת סגירה עקב קשיים כלכליים הנובעים מהתמעטות בכמות הצופים בשנים האחרונות מחד, ומאידך חוסר היכולת להתחרות במתחמי הענק בתצורת מגה-פלקס שנפתחו ברחבי המדינה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. לבסוף, בתחילת חודש ינואר 2009, לאחר כ־11 שנות פעילות בלבד, נסגר בית הקולנוע בעקבות החלטת הנהלת הקניון על פתיחת חנות של המשביר לצרכן בשטחו.
החל מ-23 ביולי 2008 פועל בעיר סינמטק, במסגרת מרכז המדיטק בשם "סינמטק חולון". הסינמטק פועל במתכונת הרצה ומקרין כמה סרטים מדי שבוע. השקתו הרשמית הייתה באוקטובר 2008.

בתי קולנוע

להקות המחול הורה רעים - חולון מייצגות את העיר במופעים, אירועים ופסטיבלים בישראל ובעולם ברפרטואר של ריקודים פולקלוריסטים ישראליים.

מחול

בין השנים 2001–2007 פעלה בעיר תזמורת הבמה הישראלית.
בחולון שוכן קונסרבטוריון שטיינברג - מרכז המוזיקה העירוני, בפיקוח משרד החינוך, הפועל גם במסגרות הפורמליות בבתי הספר בתוכנית בתי ספר מנגנים.
הקונסרבטוריון משתתף באירועים קהילתיים והרכביו מייצגים את חולון בארץ ובעולם.
מנהל הקונסרבטוריון החל משנת 2021 הוא המוזיקאי עומר גבאי, גבאי הוא מוזיקאי פעיל ומחנך מוזיקלי הנחשב למנהל קונסרבטוריון מוערך מאוד.

מוזיקה

תרבות

בית הרצפלד - ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון. נמצא בביתו של אברהם הרצפלד שתרם אותו למטרה זו.
 מוזיאון חוסמסה יד ל"הגנה" – מצודה ובראשה מגדל תצפית ששימש את אנשי ההגנה לאימונים ולמסתור נשק. במלחמת העצמאות שימש כנקודת תצפית ואיתות מלחמה נגד הערבים, וכתחנה בדרך הביטחון אשר עברה מתל אביב לירושלים והנגב. במקום נמצא מבנה בסגנון הבינלאומי שכיום משמש כמוזיאון באתר. במוזיאון תערוכת קבע המתארת את אימוני חברי ה"הגנה" בחולות חולון בתקופת המנדט, את בניית חמש שכונות חולון הראשונות (גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם) ואת המאבק במלחמת העצמאות, הקרב על "הפילבוקס" והאירועים שהתרחשו לאורך "דרך הביטחון".
בית יד לבנים – בבניין התיאטרון העירוני של חולון שוכן "בית יד לבנים" להנצחת החללים תושבי העיר חולון ובו לוח אלקטרוני המציג מידע על כל אחד מהחללים.
שרידי שכונת מולדת סמוך מדרום לפארק פרס. במקום מגדל מים, הריסות מבנים ושלטי הסבר אודות השכונה ודרך הביטחון. מעט מזרחה משם, ליד מחלף חולון מזרח, נמצאת עמדת הבטון שהגנה על השכונה.פארק הנוער, ה"פילבוקס" והמצודה הערבית – פארק ירוק ורחב ידיים המשתרע על גבעה בצפון מערב העיר. אתר היסטורי המסמל את המאבק להישרדותה של העיר בזמן מלחמת העצמאות. המצודה הערבית משמשת בתור אתר זיכרון לחללי מלחמת העצמאות שלחמו להגנת העיר מפני הערבים.
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל - מאת מיכאל קארה, במרכז העיר, מול בית העירייה.
המיצדית הטורקית – מבנה בן קומה אחת הנמצא מדרום לכביש יפו-ירושלים הישן (כביש 44). המבנה ניצב על גבי גבעת כורכר נישאה. המיצדית נבנתה באמצע המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, כחלק מניסיונם לשפר את הביטחון בדרך העולה אל ירושלים. במקור נבנו 17 מיצדיות כאלה, היום נותרו רק שלוש: המצדית בחולון, חורבת חרסיס בשער הגיא (מצפון לתחנת הדלק) ומבנה משטרת מחנה יהודה (לשעבר) הנמצא ברחוב יפו 107 בירושלים. בכל מיצדית כזו ישב משמר טורקי שעסק באבטחת הדרך ובעיקר באבטחת תנועת הצליינים ועולי הרגל.
אנדרטת השואה - שישה מיליון אורות של רחל כספי ברחוב המלאכה פינת שדרות ירושלים.
אנדרטה לילדים שנספו בשואה - מיליון וחצי גולות ביוזמת ציפי קיכלר ברחוב משה שרת.

אתרים היסטוריים ואתרי הנצחה

גן הרצל – גן גדול שממוקם במרכז העיר, ונמתח מצפון לדרום במקביל לרחוב ויצמן. בגן ישנם פסלי ענק שפוסלו בידי פסלים ישראלים המשמשים כמתקני משחקים לילדים.פארק פרס – הפארק הגדול ביותר בחולון. נקרא על-שם שמעון פרס בעודו בחיים. ממוקם מדרום לשכונת קריית שרת. במרכזו אגם מלאכותי עם מגוון סירות לשיט, מפל ואמפיתיאטרון בו מתקיימים מופעים. בשנת 2015 נחנך בתחום הפארק מרכז בילוי ומסחר הנושא את השם "לה-פארק", ובו מסעדות וחנויות. מוזיאון הילדים חולון, היכל הספורט טוטו חולון ומתחם ההחלקה על הקרח Ice Peaks נמצאים אף הם בתחום הפארק.
הגן היפני – הגן אשר עוצב על ידי האדריכל חיים כהנוביץ מעוצב כגן יפני מסורתי וכולל מוטיבים עיצוביים מהמזרח הרחוק. נמצא בשדרות ירושלים.גן הקקטוסים – הגן מכיל אוסף גדול של קקטוסים, סוקולנטים ושאר מינים קרובים. נמצא בשדרות ירושלים פינת משה שרת.גן פסלים מיצירותיו של הפסל הישראלי יגאל תומרקין - ממוקם ברחוב ויצמן 61, בסמוך למבנה בו נפתח המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. הגן הוקם בשנת 1971 ועוצב כשורה של חללים התחומים בקירות בטון, ביניהם פזורים כ-20 מיצירותיו של תומרקין.
הגן הקוריאני - נמצא ברחוב ברקת פינת לבון. זה גן יחיד במינו ובתוכו 13 פסלי טוטם. הגן נחנך ב-2003 כביטוי לקשרי הידידות שנוצרו בין העיר חולון והעיר אנדונג בקוריאה. פסלי העץ המגולפים מאפיינים את המסורת הקוריאנית.גן יסעור הסמוך לתיאטרון חולון מנציח את זכרם של 54 חללי אסון הנ"ד משנת 1977.

בעיר קיימים 51 גני סיפור הפרושים בכל רחבי העיר. הגנים הוקמו בין השנים 2000–2016. כל גן סיפור מוקדש ומפוסל לפי סיפור ילדים ישראלי, כדוגמת גינת הגמדים, הכינה נחמה, דירה להשכיר, דודי שמחה, המפוזר מכפר אז"ר ושמוליקיפוד. רק שלושה גנים (הנסיך הקטן, העץ הנדיב, המומינים) קשורים ליצירות של כותבים זרים.

ברחוב מוטה גור בקריית פנחס אילון נמצא אשכול ובו שמונה סיפורים.
בחורשת היובל (רחוב משה דיין) נמצא אשכול ובו ארבעה גנים: הנסיך הקטן, הדינוזאור של דודו, המטריה הגדולה של אבא, איתמר פוגש בארנב.
בין הרחובות שנקר והשומרון נמצא אשכול ובו ארבעה גנים: האריה הרעמתן והג'ירפה גם, הזיקית, האוצר של צ'מבלו, "מה לעשות עם חתולה שכזאת?".

גני סיפור

גנים ופארקים

בעיר פועלות קבוצות הכדורגל: הפועל צפרירים חולון אשר שיחקה בעבר בליגה הבכירה ומייצגת את שכונת תל גיבורים, אגודת ספורט חולון המייצגת את שכונת ג׳סי כהן, עוצמה חולון ומועדון כדורגל חולון ירמיהו.

כדורגל

קבוצת הפועל חולון בכדורסל נוסדה בשנת 1947 והיא אחת משמונה קבוצות הייסוד של ליגת העל בכדורסל, כשזו הוקמה בראשית שנות ה-50. ברוב שנות פעילותה משחקת הקבוצה בליגה הבכירה, ואף הייתה מועדון צמרת בשנות השמונים והתשעים, והיוותה מוקד של גאווה עירונית. בראשית שנות ה-2000, לאחר שורת משברים כספיים ומקצועיים, ירדה הקבוצה לליגה הלאומית ואף לארצית. בעונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה להשתקם, ובעונת 6–2005 עלתה חזרה לליגת העל, אך בהיעדר תמיכה מן העירייה לא הייתה יכולה להשתתף בה ונשארה בלאומית. בסוף עונת 06–07, חולון עלתה לליגת העל בפעם השנייה ברציפות, והפעם מימשה את זכותה לשחק בה. בעונת 08–2007 זכתה הפועל חולון באליפות ליגת העל בכדורסל, לראשונה בתולדותיה. עונה לאחר מכן ב-2008–2009 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה.
ובעונת 2017–2018 היא זכתה שוב בגביע המדינה.
בעונת 2021–2022 זכתה הקבוצה באליפות ליגת העל לכדורסל בפעם השנייה.
אליצור חולון, קבוצה בעלת עבר מפואר בכדורסל נשים, התדרדרה ונמצאת כיום בצמרת הליגה הבכירה.

כדורסל

קבוצות הגברים והנשים של מועדון כדוריד חולון משחקות בליגות הבכירות בכדוריד. קבוצת הנשים היא קבוצת צמרת ומועמדת קבועה לאליפות.

כדוריד

מרכז הספורט "בריזה" חולון – מרכז ספורט מהגדולים בארץ, כולל אולם כושר בגודל 1,000 מ"ר, מגוון רחב של חוגים ומספר בריכות שחייה.
האצטדיון העירוני – באצטדיון זה משחקות מועדון כדורגל חולון ירמיהו ועוצמה חולון, מכיל 3,500 מקומות ישיבה.
אצטדיון הלוחמים – באצטדיון זה משחקת הפועל צפרירים חולון, מכיל 3,000 מקומות ישיבה.
פארק המים "ימית 2000" – פארק מים מהמשוכללים בארץ, כולל 3 בריכות שונות – אולימפית פתוחה, בריכה מקורה, ובריכת מנויים. עוד ישנן מגוון של 20 מגלשות אקסטרים למבוגרים וילדים.
היכל טוטו חולון - היכל ספורט רב תכליתי בעל קיבולת של 5,500 מושבים, הממוקם בפארק פרס בעיר. משמש כאולמה הביתי של הפועל חולון בכדורסל החל משנת 2015.
היכל הכדורסל אחד במאי הידוע בתור אולם הפחים – אולם הכדורסל המקורה הראשון בארץ, הממוקם ברחוב אחד במאי 38. שימש כאולמה הביתי של הפועל חולון בכדורסל בין השנים 1953–2015.
 היכל הקרח "Ice Peaks" - זירת החלקה על הקרח בה מתקיימים משחקי חטיבת המרכז של ליגת ההוקי קרח הישראלית ותחרויות החלקה על הקרח.

אתרי ספורט

ספורט

חולון היא עיר נוחה למדי מבחינת תחבורה ציבורית. כ-22 קווי אוטובוס של חברת אגד, כ-9 קווים של חברת דן וכ-7 קווים של חברת מטרופולין משרתים את העיר ומחברים אותה עם ערי הסביבה. בנוסף, ישנם 4 קווים פנימיים העוברים ברוב השכונות בעיר כאשר שניים מהם מופעלים על ידי אגד והשניים האחרים על ידי מטרופולין.
החל מקיץ 2009 הופעל בעיר קו לילה לתל אביב, כחלק מפרויקט של משרד התחבורה. נכון לשנת 2010, ישנם 2 קווי לילה הפועלים בעיר, ומכסים את רוב שטחה. שני הקווים מופעלים על ידי חברת אגד.
רוב האוטובוסים בחולון, יוצאים משכונת קריית שרת, אשר שם נמצא מסוף קריית שרת. לשם יוצאים ומגיעים 2 אוטובוסים פנימיים למסוף וולפסון, אוטובוסים לתל אביב, אזור, בת ים וראשון לציון.

אוטובוסים

מסילת תל אביב – פלשת, שנפתחה לתנועת נוסעים ב-2011, עוברת בתוואי כביש מס' 20, בין חולון לתל אביב ובין חולון לבת-ים. ארבע תחנות רכבת בקו זה משרתות את העיר: צומת חולון, חולון-וולפסון, בת-ים יוספטל ובת-ים קוממיות.
כמו כן, במסגרת פרויקט הרכבת הקלה המתוכננת בגוש דן, ישרת את העיר הקו הירוק של הרכבת הקלה ויחבר אותה עם תל אביב. בחולון יהיו לקו שתי שלוחות: אחת שתחצה את העיר מצפון לדרום ותסתיים בקניון הזהב בראשון לציון, ושלוחה שנייה שתעבור ברחובות סוקולוב ושד' ירושלים.

רכבת

חולון תחומה בין שלושה כבישים בין-עירוניים:

כביש 4 ("גהה") – עובר בגבולה המזרחי של העיר. בקיץ 2010 נפתח חלקו הראשון של מחלף השקמה (מחלף חולון מזרח), המחבר את העיר ישירות לכביש ומהווה כניסה נוחה לעיר ולאזור התעשייה ממזרח. חלקו השני של המחלף, המאפשר כניסה לחולון מכביש 4 מצפון, נפתח בפברואר 2011. יציאה מהמחלף לכביש 4 בכיוון צפון טרם הוקמה, ונמצאת בשלב התכנון.
חלקו הדרומי של כביש מספר 20 (נתיבי איילון) – עובר לאורך הגבול המערבי של העיר. מאז סלילתו מהווה הכביש את עורק התחבורה העיקרי לבאים וליוצאים מחולון. הכביש רצוף מחלפים לכל אורכו, דבר ההופך את התנועה בו לנוחה ומהירה.
דרך השבעה (כביש 44) – עובר בגבול הצפון-מזרחי של העיר ומחבר אותה עם לוד, רמלה וצריפין.

כבישים בין-עירוניים

כיכר הלוחמים היא מעגל תנועה בצפונה של העיר, המוכר בכינוי "כיכר הדמעות", בשל היותו גורם משמעותי בכישלון תלמידים במבחני נהיגה מעשיים הנערכים באזור. הכיכר היא אחד ממעגלי התנועה העמוסים בארץ.
כיכר סטרומה נמצאת במרכז העיר חולון, בצומת הרחובות דב הוז, סוקולוב, הנרייטה סאלד והאחד במאי. היא תוכננה ונבנתה בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-20, זמן קצר לאחר הקמת המועצה המקומית חולון. הכיכר הוקדשה בזמן הקמתה לזכרם של חללי אסון אוניית המעפילים סטרומה, ובשנת 1968 הוצבה במרכזה אנדרטה לזכר המעפילים שטבעו בים השחור.

כיכרות

תחבורה

אגרובנק – נבנתה בשנות ה-30, כוללת את מרכז העיר, רחוב סוקולוב, ז'בוטינסקי וכיכר השבעה, הקרויה על שם שבעה נוטרים שנהרגו במלחמת העצמאות. מפעל לודז'יה המפורסם, היה ממוקם בה עד שנות ה-60, עת נהרס, ובמקומו נבנה מרכז מסחרי "צמרת", כיכר עירונית (כיכר צמרת) וקבוצה של בניינים רבי קומות. בשכונה גם מגדל מים מימי יסודה.
קריית עבודה – נבנתה בשנות ה-30, במרכזה נמצא רחוב ויצמן וגן הרצל הוותיק, ששוקם ונבנה מחדש בשנת 1996.
גרין – השכונה הראשונה של חולון, נמצאת ממזרח לרחוב המעפילים. בין הבתים הפרטיים שבה, ניתן למצוא עד היום כמה מבתיהם של מייסדי העיר, ביניהם ביתו של שלמה גרין, שנשמרו כמעט בשלמותם.
שכונת עם – נבנתה בשנות ה-30, ממזרח לשכונת גרין וממערב לשד' קוגל. בשכונה נמצאת "כיכר סטרומה" ובה אנדרטה לנספים באוניה סטרומה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס.שיכון "המפדה האזרחי" (מפדה) - נבנה על ידי חברת "המפדה האזרחי" בשנים 51–1950 ובו 500 יח' דיור צמודות קרקע בבתים דו-משפחתיים על שטח של כחצי דונם לכל משפחה. הרב המכריע של תושבי השכונה המקוריים היו עולים חדשים יוצאי פולין והשפה הפולנית הייתה השפה השלטת בשכונה בשנותיה הראשונות. במרכז השכונה נמצא "הגן הכחול" שנקרא כך על שם הצמחייה שנטעה בו ושברובה כללה שיחים ועצים בעלי פרחים כחולים. האגם המלאכותי שהיה קיים בגן בשנותיו הראשונות נסתם ומולא בחול מאוחר יותר. בפתח הגן ברח' טהון נמצא ה"קיוסק" שבו מכרו גזוז בטעמי פטל ולימון ומיני מתיקה שונים. השכונה תחומה ברחובות יהושע טהון מצפון ופרופ' שור מדרום ומצד מערב בשד' ירושלים. רבים מהבתים המקוריים שהורחבו עם השנים, נהרסו מאוחר יותר ובתים חדשים וגדולים בהרבה נבנו במקומם, אבל איסור בנייה גבוהה שימר את האופי המיוחד של השכונה - בתים נמוכים טובלים בירק, וסמטאות רבות לאורך הרחובות הראשיים, בדומה לשכונת נווה ארזים הסמוכה. על פי עדותם של תושבים ותיקי השכונה האזור שנחשב למפדה האזרחי כלל גם את השיכונים בצד המזרחי של רחוב פרופסור שור, עד צומת רחוב הנביאים בצפון, וכל מה שממזרח להם, קרי מתחם הצריפים הגרמנים [כיום "וילות"], ובנוסף השיכונים בצד הצפוני של רחוב הנביאים, עד הקו הדמיוני, דרום-צפון, שגובל במרכז הקהילתי נווה ארזים. ממזרח לגבול זה, כולל השיכונים שסביב רחוב ישעיהו וירמיהו - נחשב לנווה ארזים [פעם - בלוקונים].
שיכון פרוגרסיבים - שכונה של בתים דו - קומתיים בעלי כניסה אחת או שלוש שנבנתה באמצע שנות ה-50 ונקראה כך על שם המפלגה הפרוגרסיבית שביתה היה בשכונה. השכונה נתחמת על ידי שד' ירושלים ממערב, רח' יהושע טהון מדרום ובית הספר החקלאי "מקוה ישראל" מצפון.
רסקו א',ב',ג' – צפונית לרח' ההסתדרות ומשני צידי רחוב גאולים המחלק את השכונה ל-ב', ול-א' ו-ג', מסמלת את ההתפתחות המואצת של העיר, בשנות ה-60. נקראה על-שם חברת רסקו שבנתה את השכונה.
תל גיבורים – נבנתה בשנות ה-50 סביב גבעת הפילבוקס, לזכר הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות בקרב לשחרור הגבעה. בהמשך ניטע פארק הפילבוקס שמהווה את הפארק השני בגודלו בעיר ואחד היפים בה. קבוצת צפרירים חולון הוותיקה הוקמה בשכונה ואימוניה התקיימו ב"מגרש הפחים" האהוב שבמרכז השכונה, במשך שנים רבות. במהלך השנים התרכזה בשכונה אוכלוסייה דלת אמצעים. בשנות ה-90 התקיים ניסיון מוצלח לשקמה באמצעות מיזמי מגורים "חולון הירוקה", "חולון הצעירה", ועוד מיזמי נדל"ן נוספים שבמסגרתם נבנו בשכונה מספר רב של בניינים חדשים עם פתרונות דיור משתלמים ולא יקרים. כמו כן, שכונת תל גיבורים מוכרת בזכות משרד הרישוי אשר נמצא מזרחית לפילבוקס. במזרח השכונה, בסמיכות לנתיבי איילון ומשרד הרישוי נמצא ה"קאנטרי קלאב" של חולון. כמו כן, המרכז הרפואי וולפסון נמצא בגבולה המערבי של השכונה עם העיר בת ים. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בתל גיבורים 13,103 נפש.
מולדת / גבעת חולון – מולדת הייתה אחת השכונות הראשונות בחולון, הוקמה בחולות שבדרום מזרח העיר, אך ננטשה בסוף שנות ה-40. במרחק לא רב משרידי "מולדת" ההיסטורית, מדרום לשכונת קריית שרת, הוקמה שכונה מבודדת, המורכבת מקומץ בתים חד-קומתיים, שקיבלה את הכינוי "גבעת חולון". אל השכונה מוביל כביש סלול היוצא מרח' דוד אלעזר. מדרום לשכונה ממוקם בית המטבחיים של העיר, ולצידו עובר כביש אספלט שהתחבר בעבר לשכונת נווה אליהו בראשון לציון, אך עקב הזנחה כוסה בחולות, ואינו בשימוש יותר. עתידם של דיירי שתי השכונות הללו להתפנותעל פי הוראות תוכנית ח' 500, לשם יצירת פארק חולות עירוני.
ג'סי כהן – נבנתה בשנות ה-50 כשכונה לשיכון עולים. במשך שנים רבות בגלל אוכלוסיית העולים שבה, רכשה השכונה מעמד של שכונת מצוקה. בסוף שנות ה-90, נבנתה בצידה המזרחי שכונה חדשה בשם "נאות בן-גוריון" שמהווה למעשה את ג'סי כהן החדשה. מקס וג'סיקה כהן היו עסקנים ונדבנים יהודים מארצות הברית, שתרמו למטרות שונות בחולון בתחילת שנותיה של המדינה. על שמם נקראה השכונה שנבנתה על ידי אגף השיכון במשרד העבודה, ונמסרה לטיפולה של חברת עמידר.
נווה-פנחס – שכונה שומרונית, נוסדה ב-1954. שוכנת דרומית מזרחית לקריית שרת, סמוך לנווה ארזים ונאות יהודית.

נאות רחל – נבנתה בשנות ה-60 בגבול המערבי של חולון, כשבמרכזה מרכז מסחרי גדול. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בנאות רחל 17,372 נפש.
קריית שרת – השכונה הדרום-מזרחית בחולון, נבנתה בשנות ה-50. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בקריית שרת 24,930 נפש, ולפיכך היא השכונה הגדולה ביותר בחולון. השכונה נקראת על שם ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת. את השכונה חוצה רחוב קרן היסוד ממזרח למערב. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחוב דוד אלעזר, שמהווה את הגבול עם שכונת פנחס אילון, רחוב אלופי צה"ל ורחוב מפרץ שלמה. האתרים המרכזיים בשכונה הם בית שטיינברג (תיאטרון וספרייה), מרכז פיס קריית שרת, מנש"ה - מרכז הנוער שער האריות, פארק פרס, ימית 2000 - פארק המים הגדול בישראל והמרכז מסחרי קריית שרת. בשכונה יש שלושה בתי ספר יסודיים, ו-3 בתי ספר על - יסודיים של "קמפוס קריית שרת" הכוללים 2 חטיבות ביניים, ותיכון במרכז השכונה. בשכונה נמצא מסוף אוטובוסים גדול אשר אליו מגיעים ויוצאים אוטובוסים לתל אביב, לראשון לציון, לאזור, לבת ים, וכן 2 קווים פנימיים.
קריית בן-גוריון – שכונה גדולה בדרום העיר חולון, הגובלת באזור התעשייה המערבי של ראשון לציון. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונחשבה לשכונת יוקרה. לפי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון, נכון לשנת 2003, התגוררו בקריית בן-גוריון 18,096 תושבים, והיא אחת השכונות הצפופות באזור המרכז.
נאות שושנים – שכונה קטנה מדרום לרחוב ההסתדרות. נבנתה בשנות ה-70.
נאות יהודית – שכונה קטנה המונה רק שלושה רחובות: מרבד הקסמים, מעלות ואנה פרנק. נבנתה בסוף שנות ה-70 ונמצאת כחוצץ בין קריית שרת לנווה ארזים. בתחום השכונה נמצא גן הקקטוסים המפורסם של חולון שנחשב לאחד מגני הקקטוסים המגוונים בעולם.
נווה ארזים – השכונה מהווה מובלעת בתוך אזור התעשייה, במרכזה עמדה בשנות ה-50 המעברה הגדולה בחולון ומהגדולות בארץ ("הבלוקונים") ובה שכנו עולים חדשים מעיראק, פרס ותימן. בהקמתה מנתה 600 משפחות ובשיאה - 1000. כיום נווה ארזים היא ברוב שטחה שכונת וילות, אך כוללת גם בנייני שיכון ברחוב המרכזי של השכונה - רחוב ירמיהו. שמות הרחובות בשכונה לקוחים משמות אישים בתנ"ך - דוגמת אבשלום, יעל, ישעיהו, דבורה וכו'.
קריית מיכה - מובלעת בשטח העיר בת ים, השייכת לחולון, ובה נמצאת קריית ספורט והאצטדיון הדרומי של העיר. עד לסלילת כביש איילון דרום, השכונה הייתה מחוברת ישירות לחולון דרך רחוב התנאים. השכונה החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20, וכיום מתגוררים בה כמה מאות תושבים. בשכונה מספר רחובות והראשי שבהם רחוב התנאים, שבמרכזו ניצב גשר להולכי רגל המקשר אותה עם שכונת ג'סי כהן שמעבר לנתיבי איילון. עקב ניתוקה של השכונה משאר חולון, עלו בשנים האחרונות הצעות להעבירה לבת - ים, או לסלול דרך שתחבר אותה מחדש עם חולון.
קריית רבין – בנייתה החלה בסוף שנות ה-90, ועדיין לא הסתיימה. ממוקמת מצפון לקריית בן-גוריון וממזרח לשכונת ג'סי כהן.
נווה רמז – השכונה נמצאת בין שכונת קריית רבין לבין קריית פנחס אילון. בחלק המזרחי שלה נמצא בית הספר ע"ש גולדה מאיר ומועדון "בריזה". בחלקה המערבי היא גובלת עם רחוב אהרונוביץ', ובצפון היא גובלת עם רחוב הופיין. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בנווה רמז 7,136 נפש.
קריית פנחס אילון (ח'-300) – שכונה חדשה בחולון, משתרעת על פני שטח גדול - מצפונית לשד' מנחם בגין ומרח' דוד אלעזר מערבה ועד מתחם ביאליק הנמצא דרומית לביטוח לאומי החדש, כמחצית משטח השכונה נבנה עד כה בבנייני מגורים בני 10 קומות ומעלה. במרכזה נמצא קניון חולון והמדיטק, השכונה תחומה במסלול ההליכה ושביל האופנים המכונה "גולדה".
שיכון ותיקים - השכונה נמצאת בין שכונת ג'סי כהן לבין נאות רחל והמרכז. היא כוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה המערבי היא גובלת עם רחוב אילת ובמזרח עם רחוב אהרונוביץ', בצפון עם רחוב הופיין ובדרום עם רחוב ג'סי כהן. בשכונה נמצא מוזיאון תיאטרון הבובות ובית הספר גורדון.
ח'-501 (מגדלים בשדרה) - רוב השכונה כבר בנויה אך עדיין נמצאת בתהליכי בנייה. היא תחומה בין הרחובות שד' גולדה מאיר, פיכמן, ההסתדרות ודגניה. השכונה כוללת בניינים רבי קומות משני צידיה של שדרה שתשתרע מצפון לדרום. בקצה השכונה, מול קניון חולון, נבנה מרכז מסחרי חדש בשם "נתנאל בשדרה".
ח'-370/4 "קריית רבין מזרח" - השכונה נמצאת בדרום מערב העיר, בין הרחובות ברקת ממערב, משה דיין מדרום, פנחס אילון ממזרח ושדרות בגין מצפון. שטח התוכנית 169 דונם. את השכונה תחצה שדרה אלכסונית שתתחבר לפארק החולות המתוכנן במסגרת תוכנית ח'-500.שכונות בתכנון:

ח'-500 "דרום חולון" - תוכנית מתאר לעתודות הקרקע המשמעותיות האחרונות בדרום העיר. חלקה הצפוני של התוכנית גובל בשכונת קריית אילון (ח-300), בדרום גובלת התוכנית עם ראשון לציון, במערב בבת-ים ובמזרח - בכביש מספר 4. שטח התוכנית כ-4070 דונם. כ-1000 דונם יתפסו השטחים הפתוחים, מתוכם על כ-400 דונם ייבנה "פארק החולות", שבו יישמר השריד האחרון של החולות הנודדים שהעיר בנויה עליהם.נתוני האוכלוסין מבוססים על המפה "אוכלוסיית חולון שנת 2003 לפי אזורי שירות" מהשנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004.

שכונות בעיר

צרפת סירן, צרפת (הכיכר המרכזית בשכונת נאות רחל, כיכר סירן, נקראת על שם העיר התאומה)
גרמניה מיטה, ברלין, גרמניה (מ־1970).
גרמניה  האן-מונדן, גרמניה (מ־1988)
ארצות הברית דייטון, אוהיו, ארצות הברית
הרפובליקה העממית של סין אנשאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2000)
קוריאה הדרומית אנדונג (אנ'), קוריאה הדרומית (הסכם שיתוף פעולה)בשנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה חולון בקשרי ערים תאומות עם ג'קסונוויל בפלורידה וטומאסינה במדגסקר.

ערים תאומות

ראשי העיר

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ - רב העיר בין השנים 1963 - 1976.
כיום מכהן בעיר הרב אליהו יוחנן גוראריה, עד שנת 2017 כיהן כרב הספרדי הרב אברהם יוסף, ב-2017 הורשע בשתי עבירות של הפרת אמונים ונידון בהסדר טיעון לחמישה חודשי מאסר על תנאי. עוד הוסכם בהסדר שיתפטר מתפקידו ולא ישוב לחיים הציבוריים במשך 7 שנים.

רבני העיר

התקפת לח"י בחולון
תוכנית ח-500 חולון

קרישק, אריה, נכתב בחול, סיפורה של חולון, הוצאת "רשפים", 1984
יעקובוביץ, מרדכי (עורך), חולות ותל: סיפורה של ה"הגנה" בחולון ובמקוה-ישראל, ארגון חברי ה"הגנה" בחולון, 1994
אהרוני, רמי, גני סיפור בחולון: גנים מפוסלים מסיפורי ילדים, עיריית חולון, 2016

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של חולון
חולון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 פרופיל חולון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאזור התעשייה והעסקים חולון
פרופיל סטטיסטי של עיריית חולון, שנת 2005, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
אתר הילדים של עיריית חולון
אתר שבוע הנוער 09
טרמינל - גיליון בסימן חולון
גבריאל בן-שמחון, חולון של חולין, מעריב, 8 ביולי 1966
 סרטון המתאר את ההיסטוריה של חולון, סרטון  באתר יוטיוב
נעמה ריבה, חולון שיכנעה את עצמה שאפשר להיות ת"א. מה רע בלהיות חולון?, באתר Xnet‏, 8 באוקטובר 2013
חוּלוֹן או חוֹלוֹן?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 במרץ 2011
 שכונת קריית עבודה חוגגת עשור להקמתה, יומני כרמל 1946 (התחלה 5:53)
 תערוכת עשור לחולון, יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 0:56)
 הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית בן צבי מבקרים בחולון, יומני כרמל אפריל 1954
מפות אזור חולון, המחצית הראשונה של המאה העשרים. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
 חולון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי. היא גובלת בצפון עם תל אביב, מקוה ישראל ואזור; בדרום ובמזרח עם ראשון לציון; ובמערב עם בת ים.
שטח השיפוט שלה הוא 19,200 דונם ואוכלוסייתה מונה 198,046 תושבים. העיר נוסדה בשנת 1940 כאיחוד של חמש שכונות: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15. חולון היא העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל והעיר השלישית בגודלה במחוז תל אביב.

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

סטיופין נולד באוקראינה הסובייטית. ב-1999, בגיל 13 עלתה משפחתו לישראל והם התמקמו ברמת גן. לאחר מכן עבר להתגורר בירושלים ושם סיים את לימודי התיכון בפנימיית חוות הנוער הציוני.
החל את דרכו כשחקן עוד באוקראינה. בגיל 11 הנחה את תוכנית הכישרונות הצעירים "אריאל" של הערוץ המקומי בעיר הולדתו האוקראינית, חמלניצקי. השתתף באופרטה של שטראוס "ברון הצוענים" בתיאטרון רפרטוארי על שם פטרובסקי, וזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הצגות יחיד "רוזקוטיה 97" על ביצוע המונולוג הקומי הטוב ביותר.
את שירותו הצבאי עשה כמש"ק הוראה בחיל החינוך והנוער. לאחר סיום שירותו הצבאי, החל את לימודיו בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" שברמת-גן, אותם סיים בשנת 2011. במסגרת הלימודים השתתף בהצגות "רווקים ורווקות" מאת חנוך לוין (זניידוך), "אחד משלנו" (רפא), "גן דובדבנים" (גאייב), "הקמצן" (מר ז'ק), "סיפור הפרברים" (דוק) ו"איש חסיד היה". כבר במהלך לימודי המשחק החל לתרגם מחזות מרוסית לעברית, ולכתוב מוזיקה מקורית להצגות.
ב-2011, עם סיום לימודיו, שיחק במספר הצגות פרינג' בתיאטרון הסימטה ("אינגעלע", לצידה של חנה ריבר) וב"אדיפוס - הסיפור האמיתי" בתיאטרון תמונע.
בין השנים 2012–2018 שיחק בתיאטרון גשר בניהולו האמנותי של יבגני אריה ושימש בין היתר כעוזר הבמאי שלו במספר הפקות. ב"גשר" שיחק בהצגות "הדיבוק" בבימויו של אריה, "מסעות אודיסאוס" בבימויה של שיר גולדברג, "טרוריזם" בבימויו של מיכאל קרמנקו, "דון קיחוטה", "הנפש הטובה מסצ'ואן" ו"ספר דוד המלך" בבימויו של יבגני אריה.
ב-2014 השתתף בפסטיבל להצגות יחיד "תיאטרונטו" עם ההצגה "העיטים" מאת יורם קניוק בבימויו של סלבה מלצב.
ב-2017 השתתף בתפקיד ראשי בסרט האוקראיני "הכול מתחיל בקייב", בבימויו של סרגיי קרוצנקו. בסרט גילם את מיקי, בחור יהודי יליד אוקראינה, שחוזר למולדתו כדי לגלות מידע על עברו ושורשיו. הסרט יצא לאקרנים במהלך 2018.
ב-2018 החל לגלם את דמותו של אנטולי קירילנקו, קצב ממולדובה, בסדרה הקומית "קופה ראשית". הסדרה שודרה בערוץ החינוכית. שידור העונה השנייה שלה החל ב-2020 בכאן 11, והיא אף הייתה מועמדת לזכייה בפרס אמי הבין-לאומי בקטגוריית "סדרת הקומדיה הטובה ביותר" של שנת 2019.
ב-2020 החל להגיש את ההסכת "שניים קפה - הפודקאסט של דניאל סטיופין" בערוץ היוטיוב שלו. בפודקאסט מארח דניאל אנשים לכוס קפה ומשוחח איתם על חייהם ופועלם. ביולי 2021, לרגל עליית העונה השלישית של הסדרה "קופה ראשית", החל להנחות את ההסכת "הקצבייה", ביחד עם יניב סוויסה, שמשחק עם סטיופין בסדרה.
במרץ 2020 התמנה סטיופין למנהל "אנסמבל כאן".
החל משנת 2022 משחק סטיופין במחזמר "החבדניקים" בתפקיד ניסים בתיאטרון הקאמרי.
סטיופין הגיש את הניקוד הישראלי באירוויזיון 2022.
בשנת 2023 השתתף בסדרת הטלוויזיה "סובייצקה" בתפקיד סטס.

סטיופין הוא בוגר האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה.
הוא נשוי לסהר סופר, בתו של דרור סופר, ואב לבת ובן.
מתגורר בתל אביב.

פילמוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של דניאל סטיופין דניאל סטיופין, ברשת החברתית פייסבוק
 דניאל סטיופין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 דניאל סטיופין, ברשת החברתית אינסטגרם
 דניאל סטיופין, סרטונים בערוץ היוטיוב
דניאל סטיופין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 דניאל סטיופין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דניאל סטיופין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דניאל סטיופין, בארכיון תיאטרון גשר
 סרטונים בערוץ של שניים קפה - הפודקאסט, באתר יוטיוב
דניאל סטיופין באתר הסוכנות לביאה הון.
מרב יודילוביץ', "בגלל שלא חוויתי מלחמה, אני יכול לשחק בה" , באתר ynet, 17 באפריל 2014
 מיכאל הנדלזלץ, "שורדים על במת החיים", באתר הארץ, 17 באפריל 2014
דניאל שירין, ‏אנטולי וניסים ממשיכים לעשות בלגן, גם כשהמצלמות כבות, בעיתון מקור ראשון, 3 באוגוסט 2021
 חגית גינזבורג, דניאל סטיופין: "פעם חשבתי שאהיה הבחור הזה עם הפוטנציאל שלא קרה", באתר הארץ, 13 באוקטובר 2022

דניאל סְטיוֹפִּין (באוקראינית: Деніел Стіопін; נולד ב-8 באפריל 1986) הוא שחקן ויוצר ישראלי.

מוזיאון בגין הנודד