הופעות ואירועים באריאל

הגרעין הראשוני של העיר, שהוקם ב-17 בינואר 1978 נקרא בשם הזמני "חרס", על שם הכפר חארס הסמוך. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב השם "אריאל", על פי הצעתו של זאב וילנאי. אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ומקורו מהתנ"ך: ”הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו...” (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009 החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, לבקשת משפחת שרון ובתמורה ליוזמת משפחת שרון לבנות בעיר מוזיאון ומרכז תרבות, אך ועדת השמות הממשלתית דחתה החלטה זו. המילה אריאל ("אראל") מופיעה במקרא במשמעויות נוספת ואף במצבת מישע.

אריאל היא ההתנחלות החמישית בגודלה ביהודה ושומרון (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים וגבעת זאב), וכמו שאר היישובים מעבר לקו הירוק, שלא סופחו לישראל, חוקי מדינת ישראל לא הוחלו ישירות על אריאל, בהיותה חלק משטחי יהודה ושומרון הנתונים בתפיסה לוחמתית, אלא דרך תקנות יו"ש המחודשות כל 5 שנים (לצד פקודות של מפקד פיקוד המרכז, מכוח התקנות, המחילות על אריאל נורמות מן המשפט הישראלי). בשנת 2007 ניסתה עיריית אריאל להתחמק מתשלום מס שכר בתואנה כי חוקי מדינת ישראל אינם חלים עליה, אך טענה זו נדחתה בבית המשפט.בהיותה התנחלות, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם לאריאל ומתגוררים בה לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם נאלצו להתפטר ממקום עבודתם בשל המעבר, זו תיחשב להם כפיטורים.בתחום ההשכלה הגבוהה, בעבר הייתה כפופה אוניברסיטת אריאל למל"ג יו"ש, אך עם תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2018, הוחלו סמכויות המל"ג גם על מוסדות אקדמיים בשטחי יהודה ושומרון החל משנת 2019. על הבנייה בעיר, לצד התנחלויות עירוניות אחרות כמו מעלה אדומים וביתר עילית, אחראי משרד השיכון ולא מועצת התכנון העליונה (של המנהל האזרחי). מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת, עקב מיקומה הגאוגרפי, המונע רצף טריטוריאלי בישות הפלסטינית העתידית, חרף הימצאותה בשטח גדר ההפרדה. בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים בועידת קמפ דייוויד, ועידת טאבה, דרשה ישראל להכליל את העיר וקבוצת יישובים ממערב לה בשטחי ישראל; גם בשיחות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ואבו מאזן, בוועידת אנאפוליס (2007) ובספטמבר 2008, הוצגה הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים. דרישה אליה התנגדו הפלסטינים;. במסגרת תוכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נכללה העיר כחלק מהשטח שעתיד להיות חלק ממדינת ישראל.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באריאל 20,972 תושבים (מקום 113 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,538 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף גידול האוכלוסייה בעיר להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5. כביש 505 מחבר אותה לבקעת הירדן. כביש 60 אשר מחבר אותה לירושלים ולישובי בנימין. בעבר שירתה את העיר חברת דן, ומספר קווים הופעלו על ידי אגד לכפר סבא, תל אביב, נתניה וירושלים דרך יישובי צפון השומרון וחבל בנימין; החל מספטמבר 2009 מרבית קווים אלה הופעלו על ידי חברת אפיקים, ומינואר 2022 הוחלפה חברה זו בחברת תנופה. בדצמבר 2014 החליפה חברת "אגד תעבורה" את "אגד" בקווי השירות מהעיר לירושלים דרך יישובי מטה בנימין. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, קריית נטפים, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל", וכן יישובי צפון בנימין: עלי וגוש שילה. קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בין ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל. בעיר תחנת משטרה הסמוכה לקמפוס אוניברסיטת אריאל, המשמשת כמטה מרחב השומרון כחלק ממחוז יהודה ושומרון. באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מועדון קרוספיט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית. חמישה ק"מ מהגוש העירוני של העיר שוכן אזור התעשייה אריאל מערב, מן העבר הנגדי והדרומי למתחם אזור התעשייה ברקן. אזור התעשייה אינו נהנה מרציפות עירונית, ונוצר בעקבות חלוקת משאבים בין המועצה האזורית שומרון לעיריית אריאל, אזור התעשייה מופרד ממרכז העיר אריאל בעיקר על ידי שטחים בבעלות פרטית של תושבי סלפית, אך מחובר בכביש רציף לעיר. בכניסה המערבית לאריאל שוכן מלון אשל השומרון, המתמחה בכנסים וימי עיון. במרץ 2017 נפתח קניון בעיר על שטח של כ-7.3 דונם, שטחו הבנוי של הקניון כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שמתפרס על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים. בדומה להיכל התרבות בעיר, גם הקניון עמד במיקומה של סערה תקשורתית עקב סירוב הזכיין הישראלי של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס לפתוח סניף בו, עקב מיקומו של הקניון מעבר לקו הירוק. התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים. המרכז הרפואי ע"ש שלדון אדלסון בעיר נמצא בשלבי בנייה אחרונים בסמוך לקמפוס האוניברסיטאי.

במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח, בסיוע מפעל הפיס. ההיכל נחנך בנובמבר 2010 ובו אולם גדול עם 536 מושבים ואולם קטן שבו 80 מושבים. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו 36 שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם זכתה לגינוי מידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות, אמנים רבים אחרים וחלקים גדולים מהציבור הישראלי. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה. הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, דעכה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם. כיום היכל התרבות אריאל מארח תיאטראות ואמנים מהארץ ומהעולם ופעיל כ-185 ימים בשנה. בשנת 2012 זקף לזכותו מספר מנויים המונה כ-9% מאוכלוסיית העיר. באריאל ישנו בית זיכרון לשואה ולגבורה, המכיל בין היתר עבודות של אמנים ניצולי שואה, כגון הפסל שמואל וילנברג והצייר אוזיאש הופשטטר. בעיר קיים שבט "עוז" של תנועת הצופים שהוקם בשנת 2000. זוהי תנועת הנוער החילונית הגדולה ביותר בעיר. כמו כן בעיר קיימים שני סניפים של בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית הגדולה בעיר. בעיר גם פועלת קבוצה של תנועת כנפיים של קרמבו. בעבר פעלה קבוצה של תנועת הנוער איגי- ארגון הנוער הגאה עיריית אריאל גם משתתפת בתוכנית למען קהילת הלהט"ב של המשרד לשוויון חברתי. בעיר פועל מרכז צעירים כחלק מהמרכז הקהילתי גוונים בעיר לפנאי ותרבות. בעבר פעלה בעיר תזמורת קאמרית בניצוחו של ברק ייבין.

ערך מורחב – אוניברסיטת אריאל בשומרוןבשנת 1982 הוקמה בעיר מכללת "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון), שמאז 2019 עברו סמכויותיה למל"ג, על הפיכת המוסד לאוניברסיטה. בדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה. בנוסף לאוניברסיטה פועלים באריאל חמישה בתי ספר יסודיים; מתוכם שלושה ממלכתיים (מילקן, נחשונים ועליזה בגין) אחד ממלכתי דתי (אור זבולון) ואחד תלמוד תורה של רשת בני יוסף (נווה אריאל). כן קיימים באריאל בית ספר תיכון ממלכתי (אורט יובלי אריאל) וישיבת הסדר (נצר מטעי).

לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית. אריאל ומוביל חתומות על ברית ערים תאומות. בשנת 1985 חתמה אריאל ברית ערים תאומות עם בישו, בירת הבנטוסטן סיסקאי שבדרום אפריקה. כמו כן, אריאל חתמה בשנת 2015 על ברית ערים תאומות עם העיירה הגגאוזית צ'אדיר לונגה (Ceadîr-Lunga) שבמולדובה.

בשנת 2016 נפתחה לראשונה פקולטה ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל. בהמשך הוקם מרכז רפואי הצמוד לבנייני האוניברסיטה, אשר משמשת בין היתר את הסטודנטים לרפואה. מרכז רפואי זה עתיד להפוך לבית חולים מרכזי של השומרון, והוא יהיה בית החולים הישראלי הראשון בשומרון. באפריל 2024 נחנך בו מרכז שיקום ומרפאה לבריאות הנפש היחידים בשומרון.

יעקב פייטלסון: 1981-1985 רון נחמן: 1985-2013 (נפטר במהלך כהונתו) אליהו שבירו: מרץ 2013 – מרץ 2024 יאיר שטבון: ממרץ 2024 – מכהן

רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, אריאל, 2009