דירה להשכיר הוא ספר ילדים מפורסם של הסופרת והמשוררת העברית לאה גולדברג. בספר מופיעים שלושה סיפורים: "דירה להשכיר", "כך ולא כך" (על פי סיפור מאת קורניי צ'וקובסקי) ו"מעשה בשלושה אגוזים".
לראשונה הופיע הסיפור המרכזי בספר, "דירה להשכיר", בעיתון "משמר לילדים" ב-22 באוקטובר 1948 עם איוריה של רות שלוס. אחר כך יצא לאור כספר בספריית "חלון" של ספריית פועלים ב-1959, עם איורים של שושנה היימן. הזרז לפרסומו של הספר בשנת 1959 היו אירועי ואדי סאליב.
ב-1970 יצא הספר במהדורה חדשה בספרית פועלים, עם איורים של המאייר שמואל כץ וזו המהדורה המוכרת שלו - הסיפור "דירה להשכיר" הופיע אז יחד עם עוד שני סיפורים שפורסמו קודם לכן בנפרד בספריית "חלון" - "כך ולא כך" (שאויר במקור על ידי אודרי ברגנר) ו"מעשה בשלושה אגוזים" (שאויר במקור על ידי אריה נבון).
למרות השנים הרבות שחלפו מאז פרסומו, גם במאה ה-21 הספר נמצא לעיתים ברשימת רבי המכר בתחום ספרות הילדים והנוער בישראל.
בשנת 2000 יצא לאור בהודו תרגום לאנגלית של הספר, מעשה ידיה של ברכה קפלן, עם איורים בסגנון הודי, בהוצאת קרן הספרים הלאומית של הודו.
ברי פרייזינגר ואסף לבבי תרגמו את הספר לאנגלית ב-2019.
כך ולא כך
בסיפור השני בספר, "כך ולא כך", הילדה ענת מבקשת מאביה שיצייר לה דוד, כלב, בית ואפרוח. אביה משבש את הציורים במכוון, וענת נאלצת להסביר לו את חוסר ההיגיון בציוריו. הסיפור מבוסס על יצירה של הסופר הרוסי, קורניי צ'וקובסקי, ועובד על ידי לאה גולדברג.
הסיפור נדפס במקור בשנת 1959, כספרון ב"ספרית חלון" של הוצאת ספרית הפועלים, עם איוריה של אודרי ברגנר.
מעשה בשלושה אגוזים
הסיפור מתאר בתחילתו גמד קטן ביער גדול. הגמד מארח בביתו את שכנו הסנאי עד בוא האביב בתמורה לשלושה אגוזים בגדלים שונים. אף על פי שלכאורה, שלושת האגוזים אינם בעלי ערך - משתכנע הגמד לקבל אותם כשכר דירה משום שהסנאי מספר לו שבשלושת האגוזים טמון כוח סודי המסוגל להפוך את האוחז בהם למאושר. כמו כן, יש ביכולתם להציל מסכנה - ורק אז יתגלה טיבם האמיתי.
הגמד שומר על האגוזים מכל משמר כעל אוצר.
יום אחד מגלה הגמד כי היער בו הוא גר מועד לכריתה בפקודת השר. הגמד מנהל משא ומתן עם חוטבי העצים, ומשכנע אותם לקבל את שלושת האגוזים הקסומים במקום שקל אחד שהובטח לכל אחד מהם. הם מסכימים, לוקחים את האגוזים והולכים. היער ניצל. הגמד מאושר ורוקד מרוב שמחה. הוא הבין את סוד האגוזים.
השר שזקוק לעצי היער על מנת לבנות ארמון לאהובתו, כועס על כך שהוראתו לא מולאה. הוא טוען שנערתו לא תנשא לו אלא אם יבנה לה ארמון מפואר. האנשים מספרים לו על אוצר מופלא יותר מן הארמון הנמצא ברשותם. אוצר אשר אם יעניק אותו לאהובתו, תתרצה היא מיד ותנשא לו. הם מספרים לו על האגוזים הקסומים ומוכנים למכור לו אותם תמורת שני שקלים לכל אחד מהם. השר מסכים, והאנשים מאושרים ומבסוטים (כך במקור). גם הם פיצחו את סוד האגוזים.
אהובתו של השר מתאכזבת על שלא קיבלה את הארמון המפואר אותו ביקשה והיא מסרבת להינשא לשר. אז מציע השר לנערתו את אגוזיו הקסומים - היא נעתרת מיד וללא תנאים. הנישואים גורמים אושר רב לשניהם. אשת השר מטמינה את האגוזים ושוכחת מהם.
האגוזים מתגלים שוב על ידי בנם המשותף שש שנים מאוחר יותר. הוא מחטט בארונות ומכיוון שאין איש בנמצא לספר לו על הקסם באגוזים, הוא מחליט פשוט לאכול אותם. גם הוא מאושר.
השיר החוזר בסיפור:
"היה היו שלושה אגוזים,
ובהם שלושה סודות ורזים.
והיה-כל מי שיפתור את סודם,
אין כמותו מאושר בעולם."
בפברואר 2017 התזמורת הפילהרמונית הישראלית הציגה לראשונה את האופרה "מעשה בשלושה אגוזים", המבוססת על עלילת הסיפור. יוני רכטר הלחין, וגם ביסס את הליברית על פי הספר ובתוספת חמישה שירים אחרים של גולדברג.
לקריאה נוספת
גילה אמיתי, "מגדל הפעמון: קריאת התעוררות סוציאל-פמיניסטית ב'דירה להשכיר' ללאה גולדברג", ספרות ילדים ונוער 132, אוגוסט 2011
זיוה שמיר, על יונה ועל נער: החתירה לשלום בספרות הילדים העברית, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, פרק שביעי: בעמק יפה בין הרים ושדות, עמ' 196–233.