Name: אורי לייזרוביץ בערב בדיקת חומרים | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE
Start: 2024-07-13T20:00:00+03:00Z
Location: סטנד אפ פקטורי - ת"א

אורי לייזרוביץ

Uri Lazarovich

אורי לייזרוביץ בערב בדיקת חומרים | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

אורי לייזרוביץ בערב בדיקת חומרים

מחוז מרכז

תל אביב

סטנד אפ פקטורי - ת"א

אורי לייזרוביץ | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

חיפה

תיאטרון חיפה

אורי לייזרוביץ | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

מחוז צפון

שבי ציון

פאב הפרה, שבי ציון

אורי לייזרוביץ מופע סטנד אפ | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

אורי לייזרוביץ מופע סטנד אפ

לייזרוביץ' נולד להורים עולים מפולין (אביו) ורוסיה (אמו). הוא נולד וגדל בראשון לציון. בנעוריו היה חבר בלהקת הנוער השכנים של צ'יץ'. למד בתיכון עמית עמל במגמת מחשבים. שירת בצה"ל במערך הטכנולוגי של המשטרה. הוא למד שלוש שנים פיתוח קול אצל ריקי בוגטין ובוגר קורס פיתוח קול אצל מאיה אבידן. בנוסף, למד בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.

ביוגרפיה

לייזרוביץ' שיחק במספר מחזות. בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער שיחק במחזה "התפקיד הראשי". בתיאטרון תמונע שיחק במחזה "שופרא". בתיאטרון צוותא שיחק במחזה "דלתות". בתיאטרון המדיטק שיחק במחזה "מומו". בתיאטרון הקאמרי שיחק במחזה "שרוליק".
כמו כן, שיחק במחזות "אדם", "הסעודה האחרונה", "חופשת הקיץ של שירה" ו"ילד, הנה ציפור".
כיום, משתתף גם במחזה "ההצגה חייבת להיגמר".

בתיאטרון

בשנת 2003 שיחק בתפקיד הראשי את דמותו של רועי בסרט הסטודנטים "קרון מסע".
ב-2004 שימש ככתב שטח בתוכנית הטלוויזיה "יש מצב", ששודרה בערוץ הראשון, בהנחייתה של עדן הראל. בשנת 2005 שימש ככתב שטח בתוכנית הנוער "אקזיט" וכמנחה בתוכנית "זאפ לראשון". בשנת 2007 השתתף במערכוני התוכנית "שלום אנד גוד איבנינג" בכיכובו של אלי יצפאן ששודרה בערוץ 2.
משנת 2014 גילם את דמותו של אלבז בסדרה "זגורי אימפריה" ששודרה בהוט 3.
בשנת 2015 שיחק בסרט הקולנוע "איביזה".
בשנת 2016 שיחק בסרט "הלהקה האחרונה בלבנון" ובתוכנית הבידור "זה המצב". בנוסף, החל לשחק בסדרה הקומית "מפלצות קטנות" בזכיינית ערוץ 2, רשת. על תפקידו בסדרה הוא היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2016 בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית".בשנת 2017 שיחק בסרטו של שבי גביזון "געגוע". כמו כן הוא משתתף בעונה השנייה של תוכנית הבידור "הכל הולך" של רשת.
ובאותה שנה גם השתתף בסדרת הקומדיה של ערוץ הילדים "המלון של פיני" בתפקיד יריבו של פיני (ישראל קטורזה) רודי קונטיננטל.
בשנת 2018 שודרה ב-HOT הסדרה "שבאבניקים" בה הוא משחק את דמותו של גדליה לצד דניאל גד, ישראל אטיאס ועומר פרלמן. על משחקו בסדרה זו זכה ב"פרס האקדמיה לטלוויזיה" בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה. באותה שנה עלתה לשידור גם הסדרה "כפולה" בה הוא מגלם את הכוריאוגרף גרשום, לצד נועה קירל. בשנה זו גם נתן את קולו לתפקיד הראשי בסרט האנימציה של חנן קמינסקי "אגדת המלך שלמה". באותה שנה השתתף גם בפסטיגל.
ב-16 בינואר 2019 הצטרף לקאסט הקבוע של "ארץ נהדרת", שם חיקה בין השאר את אלירז שדה, ארז טל, יהונתן מרגי, בן זיני, דני אבדיה, שמחה רוטמן וניר מהתוכנית "חתונה ממבט ראשון".
ב-2019 נעשה פרזנטור של קוקה-קולה, וקיבל מיני סדרה, מעין מערכונים, בערוצים ביוטיוב, "Coke-TV".
ב-2019 ביצע סינגל בשם "נצור לשונך" עם הזמר-יוצר והמלחין עמירן דביר.
מ-2020 משתתף בפרסומות של "דנונה" ביחד עם נועה קולר.

בטלוויזיה ובקולנוע

קריירה

בשנת 2021 לייזרוביץ התארס לבן זוגו, וב-4 במרץ 2022 נישא לו. בנובמבר 2023 נולד לשניים בן.

חייו הפרטיים

פרסים ומועמדויות

אורי לייזרוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
 אורי לייזרוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם
אורי לייזרוביץ', במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אורי לייזרוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוד אברהם‏, "לא אכפת לי לעשות דברים נועזים - כולם יכולים לקפוץ לי", באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2018
  גבי בר-חיים, "אני עושה קידוש כל שישי ואוכל שרימפס ובייקון", באתר "ידיעות אחרונות", 12 בפברואר 2018
ריקי רט, ‏נושאי המגבעת: כוכבי שבאבנקים מצליחים לאחות את הקרעים, בעיתון מקור ראשון, 16 בפברואר 2018
"היו לי תקשורים, יציאה חוץ־גופית, אינטואיציות חזקות. רוב הדמויות שלי הגיעו אליי בסוג של תקשור", באתר "ידיעות אחרונות", 18 בספטמבר 2019

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אורי לייזרוביץ' (נולד ב-30 באפריל 1987) הוא שחקן, מדבב, קומיקאי, ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה "פרס האקדמיה לטלוויזיה".



עמרי אסנהיים

Omri Osenheim

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

אילת

Eilat

FRIENDS אילת

מקור השם אינו ידוע. אחת ההשערות היא שהמקור למילה "אילת", באה מהשורש העברי איל, שהוא גם השורש למילה אלה, שמשמעותה הוא האלה ארצישראלית, מין עץ ממשפחת האלתיים. השערה נוספת היא ש-"אילת" למעשה באה מהמילה איל שמשמעותה כבש ממין זכר. זאת מכיוון שהאילים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר באזור הדרום.

אטימולוגיה

ערכים מורחבים – אילת (עיר מקראית), עקבה#העת העתיקה

העת העתיקה

בכתביהם של היסטוריונים ערבים מימי הביניים, מופיע הסכם בין מוחמד ליהודי אילת, ג'רבה ואדרוח' (בעבר הירדן המזרחי). במכתב ששלח להם, מאשר מוחמד כי ליהודי אילת הזכות לשמור על דתם, ומאפשר להם לשמור על השליטה בעיר בתמורה למס שנתי שישלמו לו. עם זאת, העיר אילת ושאר ארץ ישראל נכבשו על ידי הצבא המוסלמי באמצע המאה השביעית. במהלך התקופה המוסלמית הייתה לאילת (ayla) חשיבות מסוימת, לפרקים, בתור תחנה בדרך למכה.

בתקופת הכיבוש המוסלמי

הבריטים קיימו באילת שהייתה קרויה אז אום רשרש, תחנת משטרה. דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה, בשנת 1934, הגיע לאום-רשרש והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעיר נמל בינלאומית.בשנת 1945 נערך מסע רגלי בשליחותו של בן-גוריון, ובהובלת שמריהו גוטמן מהנקודה הדרומית של היישוב ברביבים לאום רשרש, במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות בדרום הנגב והערבה, ולבחון את האפשרות לפרוץ דרך רגלית למעפילים מעיראק דרך ים סוף.
ב-22 בינואר 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת "גרעיני התיישבות באילת": "יש 600 אנשים מועמדים להתיישבות לאילת: קבוצת הצופים מהכשרת עין-גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית-ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50), התנועה המאוחדת, דגניה ב' (45), חיים גבתי רוצה לקחת קבוצה של 50 איש מ"השומר הצעיר", ויש כ-70 איש בודדים. רוצים לצרף מהגדנ"ע בתל אביב (150).במסגרת מבצע עובדה, ב-10 במרץ 1949 ט' באדר, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום רשרש הוקמה אילת. המושל הראשון באילת היה אברהם זכאי.
העיר אילת הישראלית הוקמה כיישוב קטן ב-1950. ביישוב הקטן והמרוחק באותה עת, התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים. התחבורה לעיר הייתה קשה בשנים אלו ונעשתה דרך מצפה רמון או באמצעות מטוסים קלים שנחתו במנחת שהוקם בסמוך ליישוב. בתאריך 28 בפברואר 1950 נחנך באילת שדה תעופה.
בתחילת שנת 1956 הגיע ראש המועצה הראשון, חנוך ננר, למחנה מעבר לעולים במרסיי וחיפש בעלי מקצוע מקרב העולים שהיו מוכנים להגיע ולהתיישב באילת. 70 משפחות נבחרו, העולים הגיעו לארץ ולאחר מכן הובאו לאילת במטוסי חיל האוויר בשני גלים - ב-20 בפברואר וב-3 באפריל אותה שנה.

בתקופת הכיבוש הבריטי וקום המדינה

מבצע קדש נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962. ב-1960 נחנך האגף הראשון במרכז רכטר שהיה למרכז האזרחי של העיר שכלל גם את בניין העירייה, כיכר אזרחית, קולנוע "אילת" ובניין משרדים "בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה לבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות.
בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואפילו הונחה אבן פינה למפעל על ידי פנחס ספיר, למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר. מלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון שארם א-שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעיר בית החולים יוספטל שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. בתקופת מלחמת ההתשה הבסיס הצבאי והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללים מצרים. באפריל 1969 נורו קטיושות מעקבה שבירדן על אילת, ושמונה אזרחים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.

לאחר מבצע קדש

במהלך רוב שנות קיומה, נהנתה אילת משקט ביטחוני, בעיקר ממלחמת ששת הימים ובהמשך מהסכמי השלום עם ירדן ומצרים. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו גורמי טרור שונים להתבסס בסיני ומעט גם בירדן. גורמים אלו יזמו ירי קטיושות באוגוסט 2005 ופיגוע טרור של מחבל מתאבד, בו נרצחו שלושה מתושבי העיר. מעברם של פלסטינים רבים לסיני מרצועת עזה, בצד ידיעות כי גורמי טרור מעוניינים לפגוע בתדמיתה של אילת, הגבירו את החשש מפיגוע אפשרי בעיר. בינואר 2008 נסגרו לראשונה לתנועת אזרחים אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, כגון: הקניון האדום והר צפחות, וכן הכביש המערבי (כביש 12) המוביל לעיר. באפריל 2010 נורתה קטיושה לעבר אילת מסיני, אך פגעה בעקבה. באוגוסט 2010 חלה תקרית נוספת בה שוגרו 5 רקטות אל עבר אילת מסיני; אחת מהקטיושות פגעה בסמוך לשדה התעופה בעיר והסבה נזק, אחת נוספת התפוצצה בשטח חקלאי הסמוך לעיר. שאר הרקטות נפלו בים או בשטחי עקבה הירדנית.
ב-18 באוגוסט 2011 אירעה בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, מתקפת הטרור בדרום ישראל, שבה נהרגו שמונה ישראלים.
ב-13 באוגוסט 2013 יירטה כיפת ברזל לראשונה רקטה שנורתה לאילת, לאחר שנשמעה אזעקה כפולה בעיר.ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" נפלו שתי רקטות במרכז העיר, לא היו נפגעים אך היו מספר נפגעי חרדה ונגרם נזק לרכוש.
ב-2018 החלו העבודות על הקמת לונה פארק, מערכת כבישים שתחבר בין מזרח העיר למערבה ואזור תיירות ופנאי על שטח נמל התעופה הישן במרכז העיר.בנוסף, בשנה זו, נחתם הסכם גג שבמסגרתו ייבנו 18,372 יחידות דיור חדשות בתשע שכונות חדשות, 6,930 חדרי מלון ו-146 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, לפי ההסכם, אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה.כמו כן הוקם פארק מים בשטח של כ-20 דונם ועלות הקמתו נאמדה בכ-60 מיליון שקל.בדצמבר 2020, כעשור אחרי שהותקן שדה סולארי ראשון באזור, אילת וסביבתה הצליחו לספק לעצמן את כל צריכת החשמל בשעות היום מאנרגיה ירוקה.באוקטובר 2023 , לאחר מתקפת הפתע על ישראל ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל פינתה רשות החירום הלאומית 35 אלף תושבים מתושבי הדרום לעיר אילת. המפונים מתארחים בכ-30 מלונות בעיר. המשפחות הגיעו מיישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים, אשקלון ויישובים אחרים בדרום. במהלך המלחמה, נורו טילים וכטב"מים לכיוון אילת על ידי החות'ים מתימן. ב9 בנובמבר, התפוצץ כטב"ם מתאבד שהגיע מסוריה  בפתח בית ספר בעיר. התקרית הסתיימה ללא נפגעים.

המאה ה-21

היסטוריה

בשנת 2014 נרשמו בעיר כ-48,900 תושבים. הגרעין הקהילתי, כ-13% מסך תושבי העיר, מתגוררים בה מעל 20 שנה. כ-18% חיים בה בין 10 ל-20 שנים. מכאן שכ-31% מתושבי העיר מהווים את האוכלוסייה הוותיקה (10 שנים ומעלה) בעוד ש-69% מתושבי העיר נמצאים בה פחות מ-10 שנים. ילדים: בעיר ישנם מעל 13,000 ילדים ובני נוער בגילאים 18 - 0.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים באילת 53,582 תושבים (מקום 37 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,706 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בעיר היו אלפי מסתננים מאפריקה שהיוו כשמינית מאוכלוסיית העיר נכון להיום אוכלוסייה זו הצטמצמה בעקבות בלימת הסתננות המהגרים בגלל בניית הגדר בין ישראל למצרים ורובם היגרו למרכז המדינה, חלק גדול מהם עובדים בתיירות בעיר והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס.
אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל. כ-3.5% מתושביה הם ערבים-מוסלמים, כ-0.6% ערבים-נוצרים וכ-0.5% דרוזים.על פי דו"ח של משטרת ישראל שפורסם באוגוסט 2010, אילת מדורגת במקום הראשון בישראל בפשעי אלימות, עם 5 פגיעות לאלף תושבים. ירידה של 47% משנת 2009. נתון זה כמו נתונים סטטיסטיים רבים אחרים (כגון צריכת חשמל ומים ממוצעת לתושב) כוללים בתוכם גם את התיירים הרבים השוהים בעיר, לכן אינם מעידים בהכרח על תושבי העיר.

אוכלוסייה

אילת היא עיר קייט ותיירות, שהתבססה על הים האדום ושונית האלמוגים שבו שהיוו בסיס לשמורת חוף האלמוגים. על כך נוספים הטיילת הסמוכה להם, פעילויות ימיות שונות, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. באילת ישנן אטרקציות שונות, בהן המצפה התת-ימי, ריף הדולפינים, פארק הקרח עם משטח החלקה אולימפי (קניון אייסמול), בים יש ספינות תיור רבות[דרושה הבהרה] וביניהם ספינות שונות הכוללות קומה תת-ימית עם קירות זכוכית המאפשרים מבט על שמורת האלמוגים.
החלק האחרון של שביל ישראל יורד מהר צפחות אל בית ספר שדה אילת.
כמו כן, פעם בשנה משנת 1987 מתקיים באילת פסטיבל ג'אז בים האדום המושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם, ובנוסף נערכים בה פסטיבלים אחרים המהווים מוקד משיכה לתיירות פנים: כגון התימניאדה, גם כינוסים שנתיים נוספים נערכים בעיר. שמהווים את עיקר התיירות המגיעה לעיר בעונת החורף.
באילת ישנם כ-48 בתי מלון ומספר החדרים לאורחים עומד בה על כ-11,000, לצד מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהוא הקניון הרווחי בישראל, למ"ר[דרוש מקור]). מאז שנת 2001 אין בה בניה של בתי מלון חדשים. אמנם הוקצאה לכך לגונת הרחצה הממוקמת בחלקה המזרחי של העיר, בין מלון הרודס לגבול עם ירדן. אך לא בנו בה עקב מחדלי תכנון ובניה. תכנון לבתי מלון קיים גם על שטחי שדה התעופה שפונה.
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום בעיקר מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר הגבוה של הלינה בעיר, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. גם הסכם השלום עם ירדן, היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת, עקבה, ופחות עם העיר הישראלית. פריצת האינתיפאדה השנייה, בסוף שנת 2000. בנוסף לכך שמחירי המלונות היו גבוהים משמעותית ממלונות בעקבה או בסיני עם רמת השירות דומה, הובילו להיעלמותה של אילת ממפת התיירות העולמית. אם בסוף שנות התשעים היו באילת כ-1.6 מיליון לינות של תיירים בשנה, בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 כמויות הלינות של תיירים שלנו באילת נעה בין 400 ל-750 אלף. (ירידה של בין 55 ל-75 אחוזים) והעיר מאז מבוססת בעיקר על תיירות פנים. לאור תפוסת המלונות הנמוכה באילת בין חג סוכות לחג הפסח, בין השנים 2015 ל-2019 משרד התיירות סבסד בסכום של כ-60 אירו על כל תייר זר שנחת בשדה התעופה הבינלאומי של אילת. אך למרות זאת, המחירים הגבוהים של הלינה הובילו לכך שאחוז ניכר מהתיירים לנו דווקא בסיני ובעקבה.
בשנת 2019 נרשמו באילת כ-7 מיליון לינות בבתי המלון מתוכם כ-90% היו לינות של ישראלים. בשל האקלים הנוח מתקיימות באילת תחרויות ספורט מרחבי העולם, בכך העיר מושכת אליה תיירות ספורט. כ-250,000 ספורטאים מגיעים מדי שנה לעיר במסגרת זו.
החל משנת 2001 מתקיים בעיר פסטיבל פאנג'ויה אשר מניב לעיר הכנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים.בקיץ 2023 נפתח באילת פארק המים "ווטרלנד" שהושקעו בו 80 מיליון שקלים. הפארק מכיל 3 מגדלי מים הכוללים 24 מגלשות שמתוכן המגלשה הגבוהה ביותר במזרח התיכון. יש בפארק קרוסלות מים לילדים, בריכת גלים ועולם מים לילדים.

תיירות

בינואר 2019, במהלך הכנס השנתי של ועידת אילת לאדריכלים ומעצבים של מרכז הבנייה הישראלי הוצגה תוכנית לשיפור התיירות בעיר. על פי התוכנית צפוי לקום מתחם "קרולינות", המתחם שישתרע על שטח של כ-22 דונמים, צפוי להיבנות בסמוך לבית ספר שדה אילת וישמש כמעיין כפר נופש קטן בו יומו אזורי לינה בשטח לצד שטחים מוצללים, אזור עבודה ואף בריכה קטנה. חלק אחר בתוכנית מדבר על הקמת טיילת שתקרא "טיילת עין סוף" שיתחיל בחוף אלמוג וצפוי להסתיים במעבר טאבה. לצד הפרויקטים האלו צפויה המרינה באילת לעבור שיפוץ יסודי ויוקמו בה מתחם משחקים לילדים, בתי קפה ומתקן שעשועי מים. לאור העובדה ששיפוץ המרינה מקל על המעבר בין האזור של המרינה לאזור מועדון השיט והחוף של משכירי הסירות צפויה לקום "רפסודה", שתכלול מרכז הדרכה לחינוך ימי ומתחם מסעדות. בנוסף, יפותחו שבילי ההליכה בהר צפחות הסמוך לעיר ויפותח קצא"א.כפר נופש נוסף שמתוכנן לקום במסגרת הפרויקט יהיה "כפר הצוללים" שיכלול מרכז הארחה קטן, אוהלי טיפי שיאכלסו צוללים בדרכם לאתר הצלילה שבשמורת חוף האלמוגים.

התוכנית אסטרטגית לשיפור התיירות בעיר

בתחילת שנת 1960 בוטל הפטור ממס הכנסה שניתן עד אז לתושבי אילת.החלת אזור סחר חופשי על אילת מעניקה תמריצי מס אחדים לפעילות כלכלית באילת. תמריץ עיקרי הוא
פטור ממס ערך מוסף לסחורות ושירותים הנקנים באילת. לתושב אילת ניתן (החל משנת 2012) זיכוי ממס הכנסה בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית שהופקה באזור אילת, בתנאי שהתגורר בעיר שנה לפחות.

הטבות מס

כלכלה

בימי המנדט הבריטי לא היה כביש לאילת וההגעה לאזור עקבה היה בדרך האוויר, או במסילת הרכבת החיג'אזית למעאן וממנה לעקבה. בסוף שנות ה-20 וביתר שאת בשנות ה-30, במסגרת ההכנות למלחמה עולמית, הוחלט לסלול כביש מבאר שבע לאילת. על פי תוכנית אחת תוכנן הכביש לעבור בממשית ועל פי תוכנית שנייה, דרך באר משאבים וניצנה. באפריל 1938 התפרסם בעיתונות שכביש באר שבע-אילת באורך 257 ק"מ הושלם. במאי 1946 פורסם שוב שסלילת כביש עקבה-באר שבע תסתיים השנה.לאחר הקמת מדינת ישראל עברה הדרך היחידה לאילת בכביש הנפט, כביש 227 ודרך הערבה. המעבר במעלה עקרבים היה מסוכן ביותר, אך שופר בשנת 1950 בידי חיל ההנדסה. עם זאת, הנסיעה מבאר שבע לאילת בג'יפ ארכה כ-10 שעות ולמשאית לקח כ-18 שעות להגיע מתל אביב לאילת.בתחילת 1953 נחנך כביש חדש לאילת דרך ירוחם, כביש 204 ומכתש רמון. הכביש התחבר באופן זמני עם כביש הערבה המשובש ובינואר 1958 הושלם. במהלך שנות ה-60 נסלל כביש 90 מסדום לחצבה והיה לדרך העיקרית לאילת. בשנת 1973, נסלל קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 בדרך לאילת דרך מצפה רמון התייתר. בשנות ה-80 נפרץ כביש 10 על גבול ישראל מצרים, שהיה לדרך שלישית לאילת - דרך שהייתה חסומה שנים רבות לתנועת אזרחים על ידי מערכת הביטחון.
החל משנת 2010 עברו הכבישים המובלים לאילת שיפור משמעותי כביש 90 הכולל את כביש הערבה, וכביש הבקעה עבר שיפור תשתיות אינטנסבי, הכולל הרחבה לשני נתיבים לכל כיוון ברוב המקטעים בכביש זה, וכן כולל את כביש 12, וכביש 40 שהורחבו ברוב קטעי הכביש, וכן שופרו הצמתים והתאורה לאורך כבישים אלו.

כבישים

נמל אילת משמש כשערה הדרומי של מדינת ישראל למדינות המזרח הרחוק, אוקיאניה, מזרח אפריקה ודרומה והודו.
מרבית פעילות הנמל מקורה בייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק וכן מפעילות ייצוא של מפעלי כימיקלים לישראל.
הנמל התחיל את פעילותו בשנת 1950 ועם הקמתו, נבנה גם מגדלור אילת. ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמה חברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
נמל אילת סובל מבעיות של חוסר כדאיות כלכלית להגיע אליו, ולמעשה כמעט כל הספינות מעדיפות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמלי אשדוד או חיפה, אך עקב צווים ממשלתיים יש חלק מהענפים (כגון הובלת כלי רכב מהמזרח הרחוק) שמחויבים להגיע לנמל אילת בלבד ולא לנמלי אשדוד וחיפה.

נמל אילת

מיד לאחר הקמת אילת העברית, הקים חיל האוויר את נמל התעופה אילת כדי לשמור על קשר עם שאר חלקי ישראל, במיוחד לאור המצב הרעוע של הכביש שחיבר את אילת עם יתר המדינה. בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון", כדי לדאוג לקשר תעופה בין אילת ותל אביב. בתחילה קיימה החברה טיסה יומית ובהמשך שתי טיסות מדי יום. בשנת 1969, הוארך המסלול של נמל התעופה אילת והחלו להגיע לעיר טיסות שכר בינלאומיות, בעיקר מסקנדינביה. מטוסים גדולים יותר ששימשו לטיסות בינלאומיות, שהגיעו לאילת נחתו בנמל התעופה עובדה. עם השנים גדל מספר המגיעים לאילת בדרך האוויר והגיע למעל מיליון בשנה. בשנת 2013 החלו העבודות להקמת שדה התעופה בסמוך לתמנע (כ-19 ק"מ צפונה מאילת) נמל התעופה רמון, הוא השני בגודלו בישראל אחרי נמל התעופה בן-גוריון, ומתוכנן לשמש לו כשדה משנה במהלך השנים הבאות. שדה התעופה הבינלאומי החדש נפתח בינואר 2019 ובזכות כך ועקב הריסת שדה התעופה בעיר אילת, מתאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, אילת מתפתחת צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ומאפשרת בנייה רוויה יותר.

תעופה

תחבורה

במסגרת החינוך העירונית בעיר אילת פועלים עשרה בתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג, היובל, הרי אילת, יעלים, גלים, מצפה ים, עציון גבר, צאלים וים סוף.
כמו כן ישנם שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים: ימין הרצוג (שבמסגרתו פועל גם תלמוד תורה), בית ספר ממ"ד חב"ד וכן בית ספר "אור החיים", השייך לחינוך העצמאי. מערכת החינוך באילת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.במסגרת החינוך העירונית ישנם שלושה בתי ספר ממלכתיים על-יסודיים: בית ספר תיכון ע"ש מנחם בגין, אילת, בית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר ובית ספר תיכון עירוני מקיף ע"ש יצחק רבין, אילת. לצידם, קיים גם בית הספר העל-יסודי "אורים" לחינוך מיוחד, ובית הספר ברנקו וייס. במסגרת החינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי, בנות לומדות במסגרת אולפנת תהילת ישראל בכיתות ז'-י"ב, ובנים במסגרת חטיבת הביניים "ימין הרצוג" עד כיתה ח' ואת לימודיהם הם ממשיכים במסגרת הישיבה התיכונית הסביבתית "צביה", ישיבה בה לומדים בתנאי פנימייה גם תלמידים מיישובים אחרים בארץ. מאז שנת 1998 פועלת באילת ישיבה גבוהה, ישיבת "איילת השחר", המושכת אליה תלמידים מכל רחבי הארץ.
החינוך האקדמי באילת כולל קמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שלוחה של מכללת לוינסקי לחינוך, שלוחה של מכללת ירושלים לחינוך וסניף של האוניברסיטה הפתוחה, אשר פעילותה מצומצמת. חייל או בוגר שירות לאומי שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010 ולומד בקמפוסים אלה, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון, בתמורה לפעילות חברתית (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).באילת פועלת ספרייה עירונית וכן מתקיימת פעילות של רשת מתנ"סים.
במשך ארבע שנים עיריית אילת סיפקה לילדי המסתננים מאפריקה לימודים במסגרת נפרדת בעקבות עתירה משפטית שהגישו המסתננים שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתן פסק דין, שאילץ את עיריית אילת לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית.לאילת שני רבנים, הרב יוסף הכט והרב משה הדאיה.

חינוך

מדי שנה מתקיימים בעיר למעלה מ-100 אירועי ספורט בקטגוריות שונות. דוגמאות לכך הם גביע הפדרציה לטניס נשים, אליפות אירופה בגלשני רוח, אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים ואליפות אירופה בטריאתלון. נוסף על-כך, עקב מזג האוויר הנוח, מתקיימים בעיר מדי שנה אירועי ה"ספורטיאדה" וה"מחוזיאדה". אולם ספורט צאלים אילת עומד לרשות התושבים.
אלה קבוצות הספורט הפועלות בעיר:

כדורסל: הפועל אילת - מייצגת את העיר בליגת העל בכדורסל ולה יש בית ספר לכדורסל ומחלקת הנוער בנוסף לכל אלה פועלת בעיר מזה למעלה מ-4 שנים ליגת כדורסל לבתי-הספר היסודיים של העיר שם הליגה הוא: ליגת "ארקיע" ג'וניור סל (בשיתוף של עיריית אילת, רשת המתנ"סים אילת, חברת התעופה ארקיע, בית ספר לכדורסל של הפועל אילת, מחלקת הנוער של הפועל אילת והפועל אילת).
כדורגל: בני אילת - מייצגת את העיר בליגה א'
כדוריד: מ.כ. אילת - מייצגת את העיר בליגה הארצית

ספורט

העיר אילת מחולקת ל-14 שכונות:

צפון

אורים (מערב 2)
מצפה ים (מערב 7)
צאלים (מערב 1/6)

מערב

מרכז

דרום

שכונות העיר

אילת ידועה באקלים המדברי שלה, ובכמות המשקעים הדלה: כ-22 מ"מ בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים הצחיחות בעולם (לשם השוואה: כמות המשקעים הממוצעת בתל אביב היא 583 מ"מ. כמות המשקעים בעיר הצחיחה ביותר בעולם, אריקה, שהיא גם עיר תאומה של אילת, היא 0.2 מ"מ).

אקלים

אילת מקיימת קשרים עם 14 ערים תאומות:

ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית (מ־1959)
דרום אפריקה דרבן, דרום אפריקה (מ־1976)
צרפת אנטיב, צרפת (מ־1979)
גרמניה קאמן, גרמניה (מ־1979)
הולנד קמפן, הולנד (מ־1983)
בולגריה סמוליאן, בולגריה (מ־1985)
צ'ילה אריקה, צ'ילה (מ־1997)
הונגריה שופרון, הונגריה (מ־2005)
סלובקיה פיישטיאני, סלובקיה (מ־2006)
אוקראינה יאלטה, הרפובליקה של קרים, אוקראינה (מ־2011)
צ'כיה קרלובי וארי, צ'כיה (מ־2012)
הרפובליקה העממית של סין יינצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2012)
ליטא פלאנגה, ליטא (מ־2017)
איטליה סורנטו, איטליה (מ־2017)על שם חלק מהערים קרויים רחובות בעיר: רחובות לוס אנג'לס, דרבן, אנטיב, קאמן, קמפן, אריקה, שופרון ופישטאני.

ערים תאומות

יוסף אבירם (עורך), אילת (הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אילת
 אילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מידע על אילת בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
אילת סיטי - אתר התיירות הרשמי של העיר אילת
מידע תיירותי למבקרים והנופשים באילת: אטרקציות, מקומות אירוח, חופים, קניות, חיי לילה ועוד.
 פרופיל אילת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאילת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אילת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע תיירותי על אילת, באתר הוטלז אילת
זאב וילנאי, אילת, "חיל הים" י' אפריל 1949, עמ' 4.
כרזה - אילת 1959-1965, מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
רותם נועם, פועה ויצחק נועם בשיחה משפחתית גלויה, באתר ערב ערב באילת, 14 באפריל 2011 - עדות על אילת בשנים 1957–1968
 שנה לשחרור אילת, חונכים קו תעופה לוד-אילת, יומני כרמל מרץ 1950
 סרטו של נתן גרוס "הי דרומה לאילת", אילת 1954
 עשור לעיר אילת, 1959, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 צילום אווירי של אילת בדילוגי זמן  על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
על בראשית הקשר בין אילת וחיל הים, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
 19635782-2// נפתחת עונת התיירות באילת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים(הקישור אינו פעיל, 14.12.2022)
עיר ששמה אילת, 1963, בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
 אשר שכטר, אילת 2013: יש ים, בתי מלון ותיירים - אבל אין עיר, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2013
 משה גלעד, לאן בורחים התיירים שמגיעים לאילת בסבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
 קינן ראובני, "לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2016
 רינה רוזנברג קנדל, המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2017
 צליל אברהם, האם אילת יכולה להשתנות? מתוך הפודקאסט "חיות כיס" של "כאן". 15 בינואר 2020
אחיעד לוק, בואי לאילת: מסע בזמן אל חוף ים ציורי בלב מדבר פרא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.9.2023
נטע צ'חנובסקי, ‏איך העולם שכח את אילת, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2023

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-53,600 תושבים.
העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד העיר עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום כפר בדואי בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ותחנת משטרת המנדט. מדרומה שוכנת העיירה טאבה בסיני שבשליטת מצרים, וממזרחה לה נמצאת העיר עקבה שבשליטת ירדן. ב־1949 נכבש המקום מצבא עבר הירדן, במסגרת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. בשנת 1950 הוקם במקום יישוב קטן ושדה תעופה. אילת הוכרזה כעיר בשנת 1959.
שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר החמישית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.
החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישור, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לעיר אילת בטיסה לנמל התעופה רמון. ממרכז הארץ, מנמל התעופה בן-גוריון, בטיסה הנמשכת 35 דקות, או מצפון הארץ, מנמל התעופה חיפה, בטיסה הנמשכת פחות משעה.

גורי אלפי

Guri Alfi

אלפי נולד, גדל והתחנך ברמת גן. בנם של הסופר יוסי אלפי שעלה מעיראק, וסו אלפי (לבית פלט) שעלתה מבריטניה והתנדבה בקיבוץ. אחותו היא השחקנית שרי אלפי.
למד בבית הספר היסודי ארנון שבעיר הולדתו ובתיכון בליך במגמת תיאטרון. בגיל 16 החל להופיע במועדון הסטנד-אפ "דומינו גרוס". את שירותו בצה"ל עשה בלהקה הצבאית של חיל החינוך, לצד יעל פוליאקוב ונועה תשבי.

בשנת 1994 היה שותף ליצירת תוכנית הטלוויזיה הקומית "פלטפוס" והשתתף בעונה הראשונה שלה. בשנת 1998 הקים ביחד עם אלרן דקל את הלהקה "פאנקנשטיין", ובתקופה זו החל גם להופיע בטלוויזיה החינוכית לצד רותם אבוהב בשעשועון לילדים "סיכון מחושב" בהנחיית חנן לדרמן.
בשנת 1999 הופיע בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "דומינו", לצד הקומיקאים רותם אבוהב, אסי כהן, אדיר מילר, טלי אורן, שגית סול ורועי בר-נתן. אלפי וכהן החלו להופיע כצמד קומי במופע סטנד-אפ "המופע של אסי וגורי". בשנת 2000 הופיעו השניים בפינה הומוריסטית בתוכנית הבידור "רק בישראל", וקיבלו את פרס אנשי השנה בתחום הבידור. עקב הצלחתו בתחום הטלוויזיה, עזב אלפי את להקת פאנקנשטיין בשנה זו.
בשנת 2002 הופיע בתפקיד דרמטי ראשון בסדרה "101" של חגי לוי. באותה שנה, יצר, כתב והופיע בסדרה הקומית "שידורי המהפכה", לצד אסי כהן.
ב-2003 ערך את תוכנית הבידור "המופע המרכזי", בהשתתפות רותם אבוהב ושלישיית פרוזאק. באותה שנה הודיעו אסי וגורי על סיום העלאת המופע המשותף ופירוק הצמד.
בשנת 2004 החל להופיע בתוכנית הבידור הסאטירית "משחק מכור" לצד עינב גלילי וליאור שליין.
ב-2005 הופיע בסרט הקולנוע הקומי "ריקי ריקי" לצד טל פרידמן, שיחק תפקיד ראשי בסדרת הדרמה של ערוץ HOT3 "בסימן ונוס" לצד יהודה לוי, החל להגיש את תוכנית הרדיו "עסק שחור" בגלגלצ והופיע בסדרת היחיד הדוקו-קומית "ככה לא מתנהגים" ששודרה בערוץ 2 (רשת), שאלפי גם נמנה עם יוצריה.
בשנת 2006 שיחק בסרט הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים, הסרט הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד", לצדם של שרון אלכסנדר, גיא שמי, ליאור מילר, לוסי דובינצ'יק וגילה אלמגור. לקראת סוף אותה שנה החל לשחק לצד דני גבע ואלי פיניש בסדרה "לא הבטחתי לך" ששודרה ב-yes.
בשנת 2007 הופיע בסרט הקולנוע "הסודות" בבימויו של אבי נשר ובסדרת הטלוויזיה "משמורת" של עירית לינור במסגרת שידורי קשת בערוץ 2. באותה שנה הנחה פעמיים ברציפות את טקס פרסי עמ"י בערוץ 24.
החל מינואר 2008 הגיש את הסדרה הדוקו-קומית "לצחוק או למות", שאותה גם יצר ופיתח, החוקרת את ההומור, והנחה את השעשועון "תוצאות האמת". שתי התוכנית שודרו במשך עונה אחת בערוץ 2, במסגרת זכיינית השידור "רשת". בשנה זו יצר גם יחד עם שחר סגל ורועי בר נתן את התוכנית הקומית "שולץ" ששודרה ב-yes.
ביולי-ספטמבר 2008 הנחה בגלי צה"ל את "תוכנית מילוט", תוכנית צהריים קלילה. את התוכנית הגיש לצד ליעד מודריק, שערכה את "לצחוק או למות". באביב 2009 הגישו אלפי ועינב גלילי בגלי צה"ל תוכנית צהריים הומוריסטית בשם "יחס חם". "יחס חם" חזרה לגלי צה"ל לעונה נוספת ביוני 2010, למשך חודשי הקיץ, ופעם נוספת בפברואר 2012.

בשנת 2009, לרגל 30 שנה לפירוק להקת "גזוז", העלה אלפי יחד עם רועי בר נתן וטלי אורן מופע מחווה ללהקה, והשלושה הופיעו איתו במשך מספר שנים, בין השאר בסבב הופעות בקיץ 2011 שנקרא "לכבוד הקיץ" ובו השתתף גם מייסד הלהקה, דני סנדרסון. בשנת 2009 שיחק בסדרה "מה שנחוץ לרווק" ששודרה בהוט 3.
כתב טור הומוריסטי לצד עינב גלילי ב"ישראל שישבת", מוסף סוף השבוע של העיתון ישראל היום מתחילת צאתו לאור בנובמבר 2009 ועד לפברואר 2013.
אלפי דיבב את ראנט החזיר ב"צ'יקן ליטל", את רמי העכבר ב"רטטוי", את ביונסה בסרט האינטרנט הקומי "סרט אפס" ואת עצמו ב"סלב'ס". שימש כקריין בתוכנית "הלינק" העוסקת בתרבות האינטרנט בעונתה הראשונה בערוץ 8 (2010) ובעונתה השנייה, ב-2014 (בשם "הלינק+") בטלוויזיה החינוכית.
בשנת 2010 החל להשתתף באופן קבוע בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" של הזכיינית רשת בערוץ 2, לצד ליאור שליין, אורנה בנאי ועינב גלילי. אלפי השתתף בתוכנית במשך 8 העונות ששודרו בערוץ 2 וכן בעונה הראשונה ב-2015 ששודרה בערוץ 10 בשם "גב האומה".
ב-2010 ביים את הסרט התיעודי "זו אותה האהבה" לרגל יציאת הסרט "כבלים" על גבי DVD, בו הפגיש לראיון משותף את כוכבי ויוצרי הסרט אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל. הסרט התיעודי נכלל בתוספות של ה-DVD וכן שודר במסגרת שידורי קשת בערוץ 2.
באוקטובר אותה שנה יצא לאקרנים הסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", בו שיחק אלפי לראשונה בדרמה קולנועית. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ואלפי היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר בקטגוריית "שחקן המשנה".

בשנת 2010 החל לשחק בתפקיד הראשי בקומדיה "שחק אותה סם" של וודי אלן. ההצגה הפכה ללהיט הגדול ביותר בתולדותיו של תיאטרון באר שבע, הגיעה ל-260 הצגות בשנה הראשונה להופעתה וירדה מהבמות בשנת 2014 לאחר 300 הצגות. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לקומדיה הטובה ביותר לשנת 2010.
בשנת 2014 עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "תעלת בלאומילך" על פי הסרט מאת אפרים קישון. אלפי עיבד את הסרט לגרסת המחזה (יחד עם אלי ביז'אווי), ביים אותו ושיחק בו בתפקיד פקיד העירייה יחיאל ציגלר. את ראש עיריית תל אביב גילם עזרא דגן, למעט בהצגת הבכורה, שם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב במציאות, שיחק את עצמו.
בשנת 2015 יצא לאור ספרו "בושות" בהוצאת כתר.
בסוף 2015 פרש מהתוכנית "גב האומה" בערוץ 10 על מנת להנחות את תוכנית הבידור הלילית "היום בלילה עם גורי אלפי" במסגרת שידורי קשת בערוץ 2 (בהמשך בקשת 12), שעלתה לאוויר ב-30 בדצמבר 2015 ונמשכה שלוש עונות. ב-22 בינואר 2018 פורסם שהתוכנית תסתיים בסוף פברואר ולא תמשיך לעונה רביעית לאור עלויות כספיות גבוהות שהפכו את התוכנית ללא משתלמת עבור קשת. תוכנית הסיום שודרה ב-26 בפברואר 2018. התוכנית זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2017, בקטגוריית תוכנית אירוח ובידור.
בשנת 2016 עלתה ב-Yes הסדרה הקומית "האחיות המוצלחות שלי", אותה ביים. ב-22 בספטמבר באותה שנה הנחה את טקס פרסי אופיר ה-27.
ב-2017 הופיע בתפקידים שונים בעונה השנייה של תוכנית סאטירת הספורט "אנחנו במפה".
ב-2018 החל לשחק בסדרה "שבאבניקים", את בעל סוכנות השידוכים שלומי זקס. באותה שנה השתתף בסרט הקצר "הרוקרים".
בשלהי אותה שנה עלתה לשידור הסדרה "המסע המטורף של גורי", סדרה קומית תיעודית בה אלפי מטייל בארצות הברית.
ב-2019 שיחק בסרט "הד".
ב-26 בספטמבר 2019 עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה "חמישים" בהשתתפותו.
באפריל 2020 החל להנחות את תוכנית האירוח היומית "הלילה עם לוסי וגורי" לצד לוסי איוב, בכאן 11.
בנובמבר 2020 שיחק בסדרה "הטבח" בתפקיד נמרוד השף. על משחקו בסדרה זו זכה ב"פרס האקדמיה לטלוויזיה" בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה.
בשנים 2020–2021 שיחק בסדרת הדרמה "בלקספייס", ברשת 13.
בשנת 2021 החל לשחק בסדרה "שקופים". בשנת 2021 שיחק בסדרה ״האחיין שלי בנץ״ בערוץ כאן חינוכית, בה הוא מופיע בתפקיד אורח לצד בתו אמה. באותה שנה יצר את הסדרה הדוקומנטרית הקומית "היהודי החדש" בהפקת תאגיד השידור הישראלי. באותה שנה יצא לאקרנים הסרט "עוד סיפור אחד" שכתב הפיק וביים.
אלפי שימש כפרזנטור של חברת "YouPhone" ושל מותגי הקפה של עלית.
בפברואר 2022 עלתה לשידור התוכנית הדוקו "בלי פאניקה!" בכאן 11, הבודקת את היערכות מדינת ישראל לאסונות, אותה אלפי מגיש לצד לוסי איוב.
אלפי ביים את סדרת הדרמה הקומית ”מדרסה”, ששודרה לראשונה ב־1 בינואר 2023 בערוץ כאן חינוכית. הסדרה עוסקת בקהילת בית ספר דו־לשוני בירושלים. סוגיות חברתיות ופוליטיות יהיו במוקד הדילמות של הנערים והנערות בבית הספר וכן של הוריהם. ב-17 באוגוסט 2023 יצא לאור השיר "כתונת פסים 2023" בו השתתף לצד אמנים ישראלים רבים אחרים. בנובמבר 2023 כיכב לצד בתו אמה בתכנית "מה שתגידו".

אלפי נשוי להילה אהרון (שאת שם משפחתה הוסיף לשלו) ואב לארבע בנות, שהגדולה שבהן היא השחקנית אמה אלפי. אלפי ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. בראיון לידיעות אחרונות בזמן מלחמת חרבות ברזל אמר כי:  "אני לא מפחד מדת. כשעשיתי את 'היהודי החדש' שאלו אותי אם אני חוזר בתשובה, אז לא, אני לא, אבל אני כן לומד תלמוד, כן רוצה ללכת לבית כנסת, כן רוצה תפילין. זה חלק ממני ואני לא מוותר על זה. ואם אני רואה עכשיו פרסומת ענקית של אדם קורא שמע ישראל עם תפילין על המצח, אני לא מתרגש מזה? אני מתרגש. כן, אני סאקר של היהדות שלי".

חיים אישיים

גורי אלפי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גורי אלפי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 גורי אלפי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גורי אלפי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
גורי אלפי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
 גורי אלפי, באתר AllMovie (באנגלית)
 גורי אלפי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
 גורי אלפי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שירי הררי, האלפיון העליון: ריאיון עם גורי אלפי, באתר nrg‏, 17 באפריל 2010
אייל דץ‏, "אני קודם כל קומיקאי": ריאיון עם גורי אלפי, באתר וואלה!‏, 5 באוקטובר 2010
הדס בשן, תל אביב לוס אנג'לס, 6 באוקטובר 2010
הילו גלזר, צחוקים איתנו: גורי אלפי לא אוהב שיאים, באתר nrg‏, 9 במרץ 2012
גילי איזיקוביץ, סוכן כפול, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
נטע הלפרין, עכבר העיר אונליין, צחוק בעבודה: גורי אלפי עוד לא מיצה את "מצב האומה", באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
 תמר רותם, למה גורי אלפי החליט לחפור את תעלת בלאומילך, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2014
יוני פרוים, גורי אלפי: "ביבי משתדל להפוך לאנדרדוג פגוע ונעלב", 11 במרץ 2015
יובל סער, קווים לדמותו: גורי אלפי מוציא ספר ראשון. ראיון, באתר Time Out תל אביב, 19 במרץ 2015
סמדר שילוני, "היום בלילה": גורי אלפי מפחד ליפול, 31 בדצמבר 2015
קרן נתנזון ויץ, אורית מרלין רוזנצוויג, גורי אלפי: "כל מי שנכנס לפוליטיקה, חשוד בעיני, כולם אופורטוניסטים", 4 באפריל 2016
הדס בשן, ‏"גברים אומרים שעכשיו נחיה בפחד? אז נחיה בפחד", באתר ‏מאקו‏, 28 בדצמבר 2016
דוד אברהם‏, גורי אלפי: "הפיצול מספק פחות עבודה לתעשייה. זה נורא מתסכל", באתר וואלה!‏, 07 במאי 2018
  איתי סגל, רוצה שינוי, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בינואר 2019
סמדר שיר, פייגי שטרן, הסודות המשפחתיים של גורי אלפי נחשפים, באתר ynet, 4 באוקטובר 2017
גאולה אבן-סער - ב"שיחה אישית" עם גורי אלפי, באתר כאן 11, 21 במאי 2019
רוני קובן, בתוכנית "פגישה" עם גורי אלפי, כאן, 26 בנובמבר 2019
  רז שכניק, כשגורי פגש את לוסי, באתר "ידיעות אחרונות", 6 באפריל 2020
  איתי סגל, ילד מזדקן, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בנובמבר 2020
גורי אלפי בפודקאסט "מאחורי כל צחוק" של אלדד שטרית, 24 באוגוסט 2020
  רענן שקד, חסיד גורי, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באפריל 2021

גור-דב (גורי) אלפי-אהרון (נולד ב-18 בספטמבר 1976) הוא שחקן, במאי, תסריטאי, מפיק, סטנדאפיסט, מדבב, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

גורי אלפי | צוותא תל אביב | Tickchak LIVE

צוותא תל אביב

גורי אלפי | מרכז הבמה גני תקווה | Tickchak LIVE

גני תקווה

מרכז הבמה גני תקווה

גורי אלפי | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

פרדס חנה כרכור

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

גורי אלפי עושה קופה על חברים 2 | האנגר 11 תל אביב | Tickchak LIVE

גורי אלפי עושה קופה על חברים 2

האנגר 11 תל אביב

גורי אלפי | תיאטרון היהלום | Tickchak LIVE

רמת גן

תיאטרון היהלום

גורי אלפי | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

עין הוד

אמפי עין הוד, ישראל

גורי אלפי | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

עמיר בניון

Amir Benayoun

עמיר בניון | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

גיורא זינגר

Giora Zinger

גיורא זינגר | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

ליאור סושרד

Lior Suchard

ליאור סושרד | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מועדון הזמר | "כולם חכמים כולם" | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

מועדון הזמר | "כולם חכמים כולם"

לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

היכל התרבות מודיעין

אלי יצפאן | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

יואב קוטנר

Yoav Kutner

יואב קוטנר |  "עד קצה המסלול" מחווה ליהודית רביץ | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

יואב קוטנר |  "עד קצה המסלול" מחווה ליהודית רביץ

גורי אלפי | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

גידי גוב

Gidi Gov

גידי גוב - מופע להקה - מרימים את הרוח, קיץ בבנימין 

גידי גוב-מרימים את הרוח-קיץ בבנימין | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

גידי גוב-מרימים את הרוח-קיץ בבנימין

רוית יעקב כהן

Royat Yaakov Cohen

איילת רובינסון

Ayelet Robinson

יובל סגל

Yuval Segal

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

יעל טל

Yael Tal

עומר עציון

Omer Etzion

הכתובה | ת. חיפה | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

הכתובה | ת. חיפה

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

בן בן ברוך | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

בן בן ברוך | סטנד אפ | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

בן בן ברוך | סטנד אפ

מחוז דרום

מחוז ירושלים

יהודה ושומרון

פאר טסי

Peer Tasi

טונה

Tuna

פסטיבלי הבירה בישראל

Beer Festival

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

אודיה

Odeya

עידן רייכל

Idan Raichel

שרית חדד

Sarit Hadad

יבנה

ירושלים

אשדוד

עכו

פתח תקווה

הניה שוחט באשקלון | מתנ"ס אלוני ציון | Tickchak LIVE

הניה שוחט באשקלון

מתנ"ס אלוני ציון

אסתר כליפא במופע להקה
בהיכל שלמה ירושלים

מקהלת ענק מבית
'בית הספר למוסיקה א. כליפא'

בלווי תזמורת musiKa

מופע שירה בשיתוף הקהל בשילוב להקת קולות

03.07.24 | כ"ז סיון | יום רביעי

אסתר כליפא במופע להקה | היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות | Tickchak LIVE

אסתר כליפא במופע להקה

היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות

מופע חדש ומצחיק של השנה 
שמחה גדולה תהיה פה הלילה 

המימונה - טלי אברהמי | היכל התרבות נהריה | Tickchak LIVE

המימונה - טלי אברהמי

היכל התרבות נהריה

מרכז ׳אור מנחם׳ מזמין לערב מרתק לכבוד יום ההילולא השלושים של הרבי מלובביץ'.

יחד נתעורר, נתרגש ונכיר את דרכו המיוחדת של הרבי והשפעתו על אין ספור נשמות בכל נקודה בגלובוס.

ידידיה וסיון רהב מאיר

במופע אישי ומיוחד:

מה למדנו מהרבי? ומה כל אחד יכול ללמוד?
כולל סיפורים ותובנות מעצימות

מופע מולטימדיה מיוחד | ניגוני הרבי עם להקת נשמה | שי מיוחד לכל משתתף


כל אחד הוא שליח!  | מלון לאונרדו, אשדוד | Tickchak LIVE

כל אחד הוא שליח! 

אורי לייזרוביץ

Uri Lazarovich

אורי לייזרוביץ - הופעות קרובות