הופעות ואירועים במעלות תרשיחא

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במעלות-תרשיחא 22,699 תושבים (מקום 106 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 72.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,751 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).במהלך שנות ה-90 הכפילה העיר את אוכלוסייתה עם הגעתם וקליטתם של עולים רבים מחבר המדינות. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב: מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת. נכון לשנת 2017 הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מן הקבוצות האתניות והדתיות הבאות: יהודים: 66.7% ערבים: 20.7% ערבים-מוסלמים: 10.3% ערבים-נוצרים: 10.1% דרוזים: 0.3% אחרים: 12.6%החל משנת 1983 ולמשך 31 שנים כיהן כרב העיר הרב יצחק ועקנין, יליד שנת 1932. בדצמבר 2015 נבחר הרב מאיר סייג לאחר תקופה בה לעיר לא היה רב.

מזג האוויר בחורף קריר וגשום, ולעיתים יורד בעיר שלג. בקיץ חם ונוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.

אחד המפעלים הראשונים שנפתחו במעלות היה מפעל הליטוש "אבני חן" אשר החל לפעול בשנת 1960 והיה בבעלות חברת "תיעוש" של ההסתדרות הכללית. המפעל נפתח אחרי עיכובים שונים. מפעל זה ידע קשיים רבים מעת פתיחתו לאחר שציוד המפעל נקנה ללא התייעצות עם מומחים, המפעל סבל מחוסר בכוח ניהולי מיומן ומאי-סדרים בהנהלת חשבונותיו. לאחר מספר שנות פעילות כושלת, נסגר המפעל ב-1967. בשנת 1965 הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע. במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו ביישוב מספר מפעלי תעשייה, בניסיון להקל על מצוקת התעסוקה. מצוקה זו גרמה לתחלופת תושבים גבוהה ביותר ובעשר השנים הראשונות לקיומה של מעלות חלפו בה כ-20,000 תושבים, בעוד שבמחצית 1968 התגוררו במקום כ-5,000 תושבים בלבד, ואילו כמחצית מכוח העבודה הועסקו בעבודות יזומות. בין המפעלים שנפתחו היו: מפעל "גנור" (מאוחר יותר שינה שמו ל"גיבור מעלות") אשר החל בייצור גרבי מכנס, פריט לבוש אופנתי באותם הימים. מפעל זה היה הגדול במעלות ובשנות ה-70 העסיק כ-200 פועלים. עוד נפתחו מפעל "מ.ג.ט." למוצרי נירוסטה, מפעל "טלרד" לייצור טלפונים ומרכזות ומפעל תע"ש מעלות. בשנת 1968 נפתח ביישוב בית הבראה של קופת חולים כללית. מעסיקים גדולים נוספים היו קק"ל שהעסיקה פועלי ייעור, ומחצבות אבן וסיד. בשנות השישים האבטלה בעיירה הייתה גבוהה. יגאל אלון שר העבודה שלח מכתב למשרד ראש הממשלה ב-8 בפברואר 1963 הוא תיאר שיש אבטלה כרונית והיעדר מקורות תעסוקה. הוא לקח על עצמו את האחריות לדאוג להשפיע על משרדים ממשלתיים להשקיע במעלות. אלון טוען שהמקום פחות מתאים למפעלים וצריך לראות אותו בתור מרכז נופש ותיירות. דווח שאנשים ממעלות שמקבלים עבודה בנהריה עוזבים את מעלות בעקבות סגירת 'מפעל אבני חן'. יש תיאור של עשרות בני נוער מסתובבים ברחובות יושבים בבתי קפה ועושים מעשי השחתה בעיר כי אין עבודה.

ב-15 במאי 1974 התרחש ביישוב "אסון מעלות", אירוע טרור שבמהלכו נרצחו 22 תלמידי בית-ספר תיכון, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט וחייל צה"ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. בשבת, 13 בינואר 1979 חדרה חוליה של שלושה מחבלים לבית ההבראה במעלות, לאחר שחצו את הגבול מלבנון. חיילי צה"ל ששהו בבית ההבראה הצליחו להרוג את חברי החוליה בטרם הצליחו לפגוע באורחי בית ההבראה. על פעולה זו זכה אחד החיילים לעיטור המופת. בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר בלמעלה מ-600 רקטות קטיושה. אחת הקטיושות פגעה באזור תרשיחא, וגרמה למותם של שלושה נערים.

בשנים הראשונות של מעלות היו שלושה בתי ספר- ממלכתי, ממלכתי דתי וחרדי. בית הספר החרדי הוקם בשנת 1956 על ידי קבוצת הורים מתרשיחא שביקשו להקים לילדיהם בית ספר שיהיה שייך לזרם העצמאי. בית הספר נסגר ונפתח מספר פעמים בשנות פעילותו, בשנת 1959 דווח שבית הספר נפתח מחדש ואמורים ללמוד בו 200 תלמידים מיישובי הגליל המערבי. בשנת 1959 בית הספר מנה תשע כיתות ו-278 תלמידים. בדיונים שנערכו בשנים 1961–1962 נקבע שאין מספיק תנאים בשביל לאשר את המשך פעילות בית הספר ואם הליקויים לא יתוקנו אי אפשר יהיה להמשיך בפעילות בבית הספר. בשנת 1962 דווח שבית הספר נסגר והתלמידים פוזרו בבית הספר הממלכתי ובית הספר הממלכתי דתי. בית הספר הממלכתי דתי- התחיל בתרשיחא ועבר בהמשך למעברת מעלות, בשנת 1958 המוסד קיבל אישור רשמי ממשרד החינוך, בהמשך הוא עבר למבנה קבוע בתוך העיירה. בית הספר היה בית ספר אזורי לתושבי מועצת מעלה הגליל. בית הספר מנה בהתחלה שמונה כיתות. בית הספר הממלכתי-בית הספר הממלכתי נפתח בשנת 1958 בתור בית ספר אזורי לילדי מעלות מעברת מעלות, מעונה, תרשיחא היהודית עין יעקב, חוסן ופקיעין. בית הספר הוכר באותה שנה באופן רשמיבין בתי הספר הממלכתי דתי לבית הספר החרדי היו עימותים בעיקר על רישום תלמידים לכיתות. יש עדויות משנת 1959 על תהליך הרישום בין בית הספר הממלכתי לבית הספר הממלכתי דתי העדויות מתארות ניסיונות שכנוע של נציגים ממפלגות שונות להירשם לבית ספר שלהם. בחלק מהמקרים התהליך נעשה תוך כדי ניצול אי ידיעת השפה העברית של ההורים שבאו לרשום את ילדיהם. בשנת 1963 חלוקת התלמידים במערכת החינוך בעיירה הייתה כדהלן-בית ספר הממלכתי 350 תלמידים, בית הספר הממלכתי דתי 250 תלמידים, גן ילדים ממלכתי 50 ילדים וגן של ארגון אמהות עובדות של ההסתדרות 50 ילדים. בשנות השישים נפתח מרכז כפרי שנועד לתת השכלה יסודית לתושבי המושבים במועצה שעלו חסרי השכלה בסיסית, המרכז נועד ללמד 60 אנשים. בשנת 1975 הוקם בעיר סניף של תנועת הנוער עזרא. הסניף פעל כ-6 שנים ואז הועבר לתנועת הנוער בני עקיבא. התנועה עוסקת בפיתוח תרבות הפנאי של צעירי מעלות, בקידום המנהיגות בקרב בני הנוער ובפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בעיר. משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל"ש) של החברה להגנת הטבע. המל"ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי, והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד. במל"ש פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח"ל בפרק המשימה הלאומית. בשנת 2010 חודש בעיר שבט הצופים. השבט נפתח מחדש על ידי קומונת מתנדבי שנת שירות בגרעין רעים. השבט עוסק בפעילויות חינוכיות חברתיות בעיר, בחיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק פעילות הנוער ועוד.

החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח. הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל. בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר. בעיר פועלת התזמורת האנדלוסית ״אלמוגרביה״ מעלות תרשיחא המנגנת מוזיקה אנדלוסית קלאסית. להקת "גרוטסק" מעלות (הלהקה הייצוגית של החוג קרקס אומנותי במתנ"ס סביונים) מייצגת את העיר בפסטיבלים בינלאומיים בכל רחבי הארץ. להקת "דאנס סטודיו מעלות" מופעלת במתנ"ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם. התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008. החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול "פסטיבל התנ"ך". בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ"ך, חמש מגילות וארץ ישראל. בשנת 2011 נחנך בעיר היכל תרבות ובאוגוסט 2012 נפתח קניון.

למעלות שש ערים תאומות: איטליה אסטי, פיימונטה, איטליה איטליה פרטובקיו, איטליה צרפת פרפיניאן, אוקסיטניה, צרפת רוסיה בירוביג'ן, המחוז האוטונומי היהודי, רוסיה ישראל רמת גן, ישראל צ'כיה קרומלוב, צ'כיה

איחוד רשויות מקומיות

יאיר ספרן, מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום. כפר תבור: הוצאת גל-און, 1998 אמנון גופר, סודות גליליים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 120–149 מעלות תרשיחא בספרות יפה בקטלוג הספרייה הלאומית