Name: רובי לוי "כינורי" | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-19T22:00:00+02:00Z
Location: מועדון הגריי יהוד

תל אביב

ראשון לציון

הרצליה

נתניה

מודיעין מכבים רעות

נס ציונה

בת ים

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

כראמל 2 ותעלומת הילד ויש - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

מחוז מרכז

חולון

תיאטרון חולון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Central District

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



יניב בן משיח

Yaniv Ben Mashiach

יניב בן משיח | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מועדון הגריי מודיעין

יובל טייב

Youval Taieb

מופע מוזיקלי לכבודה של ירושלים עם גדולי הזמר יניב בן משיח ויובל טייב

יום ירושלים-יניב בן משיח & יובל טייב | בית הכנסת הגדול | Tickchak LIVE

יום ירושלים-יניב בן משיח & יובל טייב

Île-de-France

Paris

בית הכנסת הגדול

א.מ ייצוג אמנים והפקת ארועים

בילדותו הושפע ממוזיקה טורקית ובעיקר מהזמר עופר לוי. תחילת דרכו של בן משיח בשנת 1997, כאשר הוציא את אלבומו הראשון, "בשביל האור", שהתייחד בשילוב של מוזיקה מזרחית, טורקית עם טקסטים מסורתיים. בשנת 1999 המשיך בן משיח בהוצאה פרטית של אלבומו השני, "עיר קדשך", באותו קו של האלבום הראשון והופץ על ידי האחים ראובני. האלבומים לא זכו להצלחה משמעותית.

ראשית דרכו

אחרי הפסקה של קרוב לעשור ובמקביל שירה בחתונות עם להקת משפחת אבידני, הוציא בן משיח את אלבומו השלישי, "לך בורא עולם" (2007), עליו עמל במשך שנתיים בטורקיה עם 24 נגנים. האלבום כלל מספר להיטים, והיווה פריצה בקריירה של בן משיח ברבים. כעבור שנתיים המשיך בן משיח את הצלחתו באלבומו הרביעי, "שמע בני" על פי המילים של "איגרת הרמבן". בשנת 2010 המשיך באלבום חדש לכבוד הימים הנוראים בשם "קונצרט הסליחות". במרץ 2011, הופיע בן משיח לראשונה בהיכל התרבות בתל אביב בהפרדה מלאה, דבר אשר גרם למספר הפגנות של פעילי מרץ ערב ההופעה. באוגוסט 2012, בן משיח הוציא את אלבומו החמישי "טיפה ועוד טיפה". בקיץ 2014 לקראת מופע הבכורה בקיסריה, הוציא בן משיח את אלבומו השביעי שנקרא "בשורות טובות" אך המופע התבטל עקב מבצע צוק איתן. באלבום זה כלולים הלהיטים: "בן אדם", "אל עד לי לעד".
עד כה שיתף בן משיח פעולה עם הזמר משה פרץ בדואט "ואחרי ככלות הכול" ובשיר ״עלינו לשבח״. עם ליאור נרקיס במילים שכתב לשיר ״אחי היקר״. עם קובי פרץ בדואט ״תודה על הכל״ ובמופע סה לה וי בבריכת הסולטן. עם ה-DJ עמי מימון בשיר ״בת מצווה״. עם איציק אשל באלבום בשורות טובות. ודואט עם ליאור נרקיס לשיר הנושא באלבום החדש "השגחה מהשמים"
עם הצלחתו הגדולה בציבור הישראלי הכללי, קומם עליו בן משיח רבנים חרדיים מסוימים, הרב אמנון יצחק מרבה לדבר נגדו ובדרשותיו נוהג לשבור דיסקים של בן משיח. למרות זאת המוזיקה שלו פופולרית ביותר במגזר הכללי והדתי.
בינואר 2017 הוציא קליפ בשם "הראש בעננים" תוכן השיר המדבר על שתיית משקאות אלכוהוליים, וסגנונו הוויזואלי המתירני עורר ביקורת במגזר החרדי. מה שגרם לרדיו קול ברמה להודיע כי לעת עתה לא ישמיעו משיריו של בן משיח השיר נכלל באלבומו "השגחה מהשמיים" שיצא לאור ב-9 במאי 2017. לאלבום "השגחה מהשמיים" כתב הפזמונאי עציון מוסאי שני שירים, את "בי רק תן אמונה" ואת "מברוק עליק".
אך למרות זאת בן משיח מקבל תמיכה מהרבנים הרב חיים רבי, הרב ראובן אלבז שאפילו מביאים אותו להופיע בישיבותיהם.
ביולי 2018 הוציא את השיר "השמחה שלנו".
בפברואר 2019 הוציא סינגל נוסף בשם "המלכה שלי", המבוסס על השיר "Δω Σε Θα Πότε" של הזמר היווני ניקוס ורטיס. ב-25 בספטמבר של אותה שנה הוציא סינגל נוסף בשם "אמא".
במהלך שנת 2020 הוציא מספר שירים.
באוגוסט 2021 הוציא את אלבומו "קונצרט הסליחות" לקראת הימים הנוראים בעיבודו של אילן לב.

הפריצה

בן משיח נשוי ואב לשלושה, מתגורר בפתח תקווה.

חיים אישיים

שבילי האור (1997)
עיר קדשך (1999)
לך בורא עולם (2007)
שמע בני (2009)
קונצרט הסליחות (2010)
טיפה ועוד טיפה (2012)
בשורות טובות (2014)
השגחה מהשמיים (2017)

אלבומי אולפן

בהופעה כפולה (2009)
ההופעה בהיכל התרבות (2011)
בן משיח וחברים בקיסריה (2015)  (בוטל)

אלבומי הופעות

דיסקוגרפיה

יניב בן משיח, באתר שירונט
דורון גל, ‏חבלי משיח, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באפריל 2010‏
חגי אוזן‏, בן מלך: על יניב בן משיח, באתר וואלה!‏, 5 בינואר 2011
ריקי בן בסט, ימות המשיח: הזמר יניב בן משיח הוא השם החם הבא, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
חגי אוזן‏, יניב בן משיח, הזמר החרדי שרוצה שהקהל ישמור נגיעה - ראיון, באתר וואלה!‏, 17 באוגוסט 2012
אסף נבו, ״יניב בן משיח״ רוצה לשמוע בשורות טובות, קליפ בכורה באתר מאקו, 22 באוגוסט 2014
עוזיאל סבתו, יניב בן משיח מייחל לבשורות טובות, ריאיון. באתר וואלה!, 26 באוגוסט 2014
יעל געתון‏, יניב בן משיח: "זמרת ליווי היא כמו ספר תורה במועדון לילה", באתר וואלה!‏, 30 במאי 2017

יניב בן משיח (נולד ב-13 ביולי 1979, תמוז ה'תשל"ט) הוא זמר ישראלי השר שירים ים תיכוניים.

לירן דנינו

Liran Danino

אודי כגן

Udi Kagan

בר צברי

Bar Tzabary

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

קרן פלס

Keren Peles

מירית גליצקי

Mirit Glitsky

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

גידי גוב

Gidi Gov

גידי גוב | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

זאפה הרצליה

פיטר רוט

Peter Roth

פיטר רוט - השירים, הסיפורים ומה שביניהם | אורחת מיוחדת: מזי כהן | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

פיטר רוט - השירים, הסיפורים ומה שביניהם | אורחת מיוחדת: מזי כהן

איתי אנגל

Itai Anghel

איתי אנגל | ישראל בין חמאס, איראן ואוקראינה | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

איתי אנגל | ישראל בין חמאס, איראן ואוקראינה

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

רביטל ויטלזון יעקבס | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

היכל אמנויות הבמה הרצליה

שימי תבורי

Shimi Tavori

שימי תבורי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

עמי ותמי בבית הממתקים - התיאטרון שלנו | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

עמי ותמי בבית הממתקים - התיאטרון שלנו

היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה

כנסיית השכל

Mind Church

כנסיית השכל | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

חזי דין

Hezi Dean

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024 | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024

אלון אולארצ'יק

Alon Oleartchik

אלון אולארצ'יק ותזמורת הג'אז הישראלית | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

אלון אולארצ'יק ותזמורת הג'אז הישראלית

מאור כהן

Maor Cohen

אור כהן

Or Cohen

המופע של מאור כהן | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

המופע של מאור כהן

קולולם

Koolulam

קולולם | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

קרן פלס - מופע אקוסטי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

קרן פלס - מופע אקוסטי

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

גיורא זינגר

Giora Zinger

גיורא זינגר | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

ערן זרחוביץ

Eran Zarhovich

ערן זרחוביץ | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

Herzliya

תאו מרכז תרבות הרצליה

אולם בית ספר בר אילן | רחוב בר אילן 14 הרצליה

חלק ממייסדיה של המושבה הרצליה נמנו עם אנשי "קהילת ציון", קבוצה ציונית מארצות הברית שרכשה אדמות עבור יהודים אמריקניים שתכננו לעלות לארץ. את האדמות רכש יהושע חנקין מהאפנדים של הכפרים אג'ליל (ג'ליל) ואל-חרם (סידנא עלי). בשנת 1924 עלתה למקום על גבעה שוממה, קבוצה של שבעה אנשים ובנתה את הצריף הראשון. כעבור 40 שנה הוקם באותו מקום (ברחוב ויצמן), גלעד לשבעת המייסדים של הרצליה. אל מייסדיה הצטרפה ב-1925 קבוצה נוספת, קבוצת חקלאים בני מושבות ותיקות, שנקראה "בני בנימין". הם בחרו להיבדל מאנשי המושבה ודרשו להקים שכונה נפרדת מהרצליה, היה להם ניסיון בחקלאות והמשקים שלהם שגשגו לעומת משקי המתיישבים האחרים. בקבוצה האמריקאית היה גם ש"ז לוין, לימים ראש המועצה המקומית הרצליה ואביו של יוסף נבו ראש העירייה הראשון.

בשנת 1926 תוארה הרצליה:

"הרצליה - מושבה חדשה זו הנמצאת מצפון לתל אביב. מעבר לירקון." "האדמה נקנתה על ידי 'קהילת ציון אמריקאית' בשנת 1924. לפי תוכנית החברה מתחלקת הרצליה ל-4 אזורים: א' - לרובע עירוני ב' - למעונות קיץ ובתי-רחצה ג' וד' - להתיישבות חקלאית. עבודת ההתיישבות התחילה באזור ד'. במשך השנה נבנו במושבה 101 בתים ו-35 רפתות.תוכנית המתאר הראשונה של העיר, תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. תוכניתו כללה ארבעה אזורים: אזור חוף הים, שיועד לבתי מלון; אזור ב', הרצליה פיתוח של ימינו, שיועד למגורים במתכונת של עיר גנים; רכס הכורכר, שיועד להיות אזור מסחרי עירוני; ואזור ד' החקלאי.

בכל שטחי הרצליה חיו בעשורים שלפני קום המדינה כ-4,100 כפריים ועוד כ-1,100 בדואים. היחסים בין השכנים הערביים לבין תושבי המושבה היהודיים היו ידידותיים מאוד. בארכיון "בית ראשונים" ניתן למצוא מסמכים המצביעים על היחסים החמים בין הנהגת המושבה לבין ההנהגה הערבית; ביניהם ניתן למצוא מכתב מהוועד המקומי של המושבה שנשלח למוכתר של ג'ליל המערבית חג' חסיין אלעסי, שבו הם מברכים אותו לרגל נישואי בנו ומביעים תקווה כי הידידות בין היישובים תימשך ותתחזק. קשרי החברות התבטאו גם בהזמנות חמות לאירועים ולשמחות. כך לדוגמה הזמין השייח' מחמד שקר אבו כישכ את תושבי הרצליה להשתתף בחתונת אחיו.

בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נקנה חלק ניכר מאדמות הכפרים הערביים על ידי קהילת ציון אמריקאית. על אדמות אלה הוקמו היישובים הרצליה, רשפון וכפר שמריהו. ואלה שמות עיקר הכפרים שהיו שכניה של הרצליה בשנים 1924–1948:

שבט ערב אל-קורעאן, שבט בדואי אשר שכן באוהלים על הדיונות מעט דרומית לתל מיכל. בשטחי הרצליה מנה השבט כ-150 נפש אשר עבדו בחלקם כפועלים שכירים בפרדסי כפר שייח' מואניס (בין הירקון לג'ליל) וחלקם עסק בהובלת זיפזיף ואבטיחים על-גבי גמלים. כמה בודדים מהם עסקו בדיג.
אל-עוואסאת, חמולה בדואית ששכנה באוהלים בין אבו כישכ לבין שובאקי, כיום שכונת "נווה עמל". השבט, אשר הונהג על ידי חאג' איברהים אל עוואסי, מנה כ-150 נפש.
ערב אבו גנדיל (ערב אל-חג'ג'וי) חמולה בדואית בת כ-80 נפשות ששכנה על שפת הבצה (ה"באסה") לרגלי רכס הכורכר.
ערב אל-עבאשה, שבט בדואי שמנה כ-100 נפשות אשר שכנו במאהל, צפונית מזרחית לכפר-שמריהו.
שובאקי, שבט בדואי אשר התגורר באזור שכונת "יד התשעה" ("שביב") של היום, השבט מנה כ-50 נפש.
אל-חרם (סידנא עלי), כפר שהתפתח בסמיכות למסגד סידנא-עלי, בסמוך לחוף הים. שכן צפונית מערבית להרצליה וגבל בכפר שמריהו. הכפר מנה כ-800 נפש והונהג על ידי המוכתר אל-כרים. רבים מבני הכפר עבדו בבניית המושבה הרצליה.
אבו כישכ, שבט בדואי ששטחו השתרע מצפון לירקון ועד מזרח רמת השרון והרצליה. בראש השבט עמד שייח' שאקר ולו שישה בנים שהנהיגו את השבט. חלקו של השבט אשר התגורר באזור הרצליה מנה כ-300 נפש. היחסים בין מתיישבי הרצליה לבין אנשי השבט היו ידידותיים על-פי רוב.
ג'ליל א-קבלייה וג'ליל א-שאמלייה, שני כפרים אשר שכנו דרומית-מערבית להרצליה.עם פרוץ מלחמת העצמאות, חששו תושבי הכפרים לחייהם על אף קשרי הידידות שהוזכרו בראש הפרק. לכן, לאחר כיבוש יפו נמלטו התושבים מהאזור, חלקם בהוראת ההנהגה הערבית (שעודדה את פינוי הנשים והילדים והישארות הגברים בגיל הלחימה), וחלקם בגלל התקפות ארגוני הפורשים (האצ"ל והלח"י). מי שנסו עברו בעיקר לטייבה ולכפר מוקיבלה, בכוונה לשוב לביתם עם תום המלחמה. חלקם הועברו למחנות פליטים מחוץ לקו הירוק. על פי עדויות של כמה מן המתיישבים הראשונים בהרצליה, התושבים היהודיים הגיעו לכפרים ושוחחו עם תושביהם לפני פרוץ המלחמה, הללו הודיעו כי היהודים מתחייבים לשמור על שלום של הכפרים וכי לא נשקפת סכנה לתושבים. מאמצי המתיישבים היהודיים להשאיר את תושבי הכפרים בבתיהם עלו בתוהו.
לאחר המלחמה נמנעה שיבת הערבים לכפרים, האדמות הוכרזו נכסי נפקדים, ומאוחר יותר סופחו ליישובי האזור - בעיקר הרצליה ורמת השרון.

שכניה הערבים של הרצליה בין השנים 1924–1948

בשנת 1948 מנתה הרצליה 5,300 תושבים. תוך שנתיים, עם גלי העלייה ההמונית, הוכפלה האוכלוסייה והגיעה לכ-12,000 תושבים. דרומית מערבית למושבה, מול אזור התעשייה של ימינו, שכן הכפר הערבי אג'ליל שננטש במלחמת העצמאות. שטח השיפוט של העיר הורחב עד חוף הים. במקום הכפר הוקמה "מעברת ג'ליל" שנקראה "גלילות", בה שוכנו עולים חדשים, בשנת 1954 צורפה גלילות לתחום הרצליה. סמוך לנוף-ים ליד מסגד סידנא עלי והכפר הערבי אל-חרם הוקמה מעברה נוספת, "מעברת סידנא עלי" שנקראה "רשף". בשנת 1952 צורפה רשף לתחום הרצליה. לאחר בנייתם של שיכונים חדשים בשכונות שונות פונו המעברות והעולים פוזרו בשכונות. בעיקר בנווה עמל ויד התשעה במזרח העיר. באפריל 1960 הוכרזה כעיר.עקב גירעון כספי גדול פיזר שר הפנים בדצמבר 1967 את מועצת העיר ואת ראש העיר ומינה ועדה קרואה, לתקופה של שנתיים, תחתיה. בראש הוועדה עמד יעקב שרייבום, מבקר העירייה הראשון של ירושלים, ששימש גם יושב ראש הוועדה הקרואה בנתניה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. באותה תקופה החלה התפתחותה של הרצליה פיתוח כשכונת מגורים לעשירי ישראל ודיפלומטים.
אך הפיתוח הגדול של הרצליה בדומה לרמת השרון הסמוכה היה לאורך שנות השבעים. אז החלה בניה מסיבית על שדותיה החקלאיים של המושבה, ולאורך שנות השבעים והשמונים היא הכפילה את אוכלוסייתה כתוצאה מכך. בשנות התשעים חלה התפתחות נוספת כאשר נחנך קניון שבעת הכוכבים, אזור התעשייה במערב הפך להיות מרכז בילוי ותעסוקה, ונתיבי איילון הגיעו בשנת 2000 עד לעיר. החל משנות העשרים של המאה ה-21 החלה התאכלסות של שכונות "גליל ים" על השטח שבין מרכז העיר לנתיבי איילון, ו"הרצליה הילס" בסמוך למחלף הסירה.

מהקמת המדינה ועד היום

ערך מורחב – סמל העיר הרצליהסמלה של העיר הוא מגן בצבע כחול תכלת כצבע דגל ישראל ובראשו שם העיר. על המגן מופיעים שבעה כוכבים בצבע דמוי-זהב כסמל לחזון שבע שעות העבודה של הרצל. הכוכבים הופיעו לראשונה בשרטוט של הרצל לדגל המדינה הציונית העתידי, הם מופיעים גם בסמלה של העיר תל אביב ועל שמם נקראים בעיר גם שדרה ראשית, מחלף, דיור מוגן וקניון. בתחתית המגן מופיע גלגל תעשייתי - סמל לענפי החרושת והמלאכה ומצדיו ענפי שיבולת ופרי הדר כסמל לענפי החקלאות. במרכז המגן מופיעה ספינה המציינת את קרבתה של העיר לים התיכון.

בקיץ 2011, לאחר שנתיים וחצי של עבודת הכנה, השיקה עיריית הרצליה מיתוג מחדש תחת הסיסמה "אם נרצה", פרפרזה על הציטטה המפורסמת של הרצל. הלוגו החדש שבשימוש העירייה כולל כוכב תלת-ממדי בחמישה צבעים (המסמלים את ערכי העיר) אך שומר גם, בשינויים קלים, על סמל העיר המקורי בעל שבעת הכוכבים, מגמה שהחלה עם סמל העיר תל אביב-יפו. את המהלך ביצעה חברת המיתוג OPEN.

סמל העיר

הרצליה שוכנת לחוף הים התיכון, ולה רצועת חוף ים ארוכה ורחבה.
הרצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף היא חלקה המערבי של העיר, בה נמצאות השכונות "נוף ים" ו-"הרצליה פיתוח" הבנויות ברובן כווילות צמודות קרקע, אשר רבים מהן בתי יוקרה המשמשים את המעמד העליון, שגרירים וכדומה. על רכס הכורכר הצמוד לחוף הים נבנו וילות יוקרה, מלוני נופש ודירות, והמרינה הרצליה, שמעליה שוכנים שני מגדלים. בקצה הצפוני של רצועה זו נמצאות עתיקות אפולוניה, ובדרומה תל מיכל. בחלק הדרום מזרחי של רצועה זו נמצא אזור התעשייה של הרצליה. בין כביש החוף לנתיבי איילון נמצאת שכונת מגורים הקרויה "הרצליה ב", שנקראה בעבר גם "אזור ג'". הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב נורדאו הנמשך מדרום לצפון, לכיוון כפר שמריהו, ובנוי על רכס הכורכר המרוחק מן הים.
בנתיבי איילון עוברת גם המסילת החוף של רכבת ישראל, ומצפון למחלף שבעת הכוכבים, נמצאת תחנת הרכבת הרצליה.
ממזרח לנתיבי איילון נמצאת רצועה של שטחים ציבוריים, שבהם מגרש הכדורגל העירוני, קניון שבעת הכוכבים, הספורטק העירוני, בית חיל האוויר (שהוא גם משכנו של תיאטרון הרצליה), המרכז הבינתחומי הרצליה, בתי ספר אחדים, פארק הרצליה וכן בית הקברות העירוני הישן. בית הקברות החדש של העיר נמצא בין נתיבי איילון לקיבוץ גליל ים ונפתח בשנת 2011. בחלקה הצפוני של רצועה זו, ממערב לשכונת גן רש"ל ומדרום לשכונת נחלת עדה, הוקם בעת מלחמת העצמאות שדה התעופה הרצליה, במיוחד עבור ה"מסרשמיטים" של טייסת 101 שעברה להרצליה מ"שדה עקרון" מאחר שהיה קרוב מדי לחזית.מדרום-מזרח לרצועה זו נמצא אזור המגורים העיקרי של העיר, שבו מתגוררים מרבית תושביה. הרחובות הראשיים באזור זה הם רחוב בן-גוריון, העובר מצפון לדרום ומוביל מהרצליה לרמת השרון, ורחוב סוקולוב, העובר ממזרח למערב ובו מתרכזות מרבית החנויות. באזור זה הייתה תחילת דרכה של המושבה הרצליה והוא נקרא בעבר "המושבה".

חלוקה גאוגרפית

מרכז העיר הוא השטח שבין הרחובות הרב קוק מדרום, הבריגדה היהודית מצפון, דרך ירושלים ממזרח ורחוב ז'בוטינסקי ממערב, שבו נמצאים המרכז המסחרי של העיר סביב רחובות סוקולוב ובן-גוריון, משרדי העירייה, בית הכנסת הגדול ועוד.
קיוסק "טוקר", הקיוסק הראשון לגזוז בהרצליה, נבנה בשנת 1935 בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב, על ידי המועצה המקומית הרצליה. הקיוסק הופעל על ידי גדליהו טוקר, אשתו טובה ובניהם משה ויחיאל, שהיו בין המתיישבים הראשונים בהרצליה כשנוסדה. במשך שנים היה הקיוסק מרכז הבילוי והמפגשים של המושבה.
עד לשנת 1983 שכן בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב עד רחוב בר-אילן השוק העירוני, שכלל גם בתי מלאכה קטנים, קיוסקים ודוכני ירקות לאורך רחוב בן-גוריון. שטח השוק היה שייך לאגודת "מפעל המים" של הרצליה, שבין חבריה היו פרדסנים וחקלאים שרכשו מניה. ברשות האגודה היו גם רוב הבארות ובריכות המים של הרצליה; ברבות השנים נפטרו רבים מחברי האגודה, הנהלת מפעל המים הגיעה להסדר עם העירייה וכל רכוש האגודה הועבר לידי העירייה ללא תשלום, למעט מתחם בית האזרח שלפי סיכום יעבור גם הוא לידי העירייה כעבור מספר שנים. עם פינוי השוק הוקם במקומו מגדל "לב העיר" ומרכז מסחרי (פסג').
בין השנים 2005 ל־2008 הוקם במרכז רחוב סוקולוב, ביוזמתה של ראש העירייה יעל גרמן, "המרכז החדש של הרצליה", שכלל בין היתר את הרחבת מדרכות הרחוב, הקמת כיכר גדולה במפגש הרחובות סוקולוב ובן-גוריון, הרחבת השטחים הירוקים והקמת ספסלים. המהלך נועד להפחית את נפח התנועה העוברת ברחוב ולהאט את מהירות הנסיעה לכלל התנועה, כך שתתאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים בטוחה, הן לאורך המדרכות והן במעברי החצייה. ננטעה ברחוב שדרת עצי דולב קליפורני. מתקני הרחוב מאפשרים לציבור שימוש נוח ובטוח בספסלים, מתקני קשירת האופניים ומתקני המשחקים. בצומת המרכזי (בין שדרות ח"ן, בית הכנסת הגדול ובניין לב העיר) נבנתה כיכר.
המרכז החדש הפך את רחוב סוקולוב מעורק תחבורה ראשי בעיר לרחוב שחלקו המרכזי חד־סטרי בעל נתיב בודד, כאשר על חשבון המסלולים שבוטלו הורחבו המדרכות ונסללו שבילי אופניים. צמצום העבירות התחבורתית פגע בנגישות לבתי העסק ברחוב. ברוב שעות היום קיים עומס תנועה לאורך המרכז החדש. בשנת 2015 יזם ראש העירייה החדש, משה פדלון, צמצום של המדרכות וביטול הכיכר בצומת סוקולוב-בן-גוריון-שד' ח"ן, לשם הרחבת הכביש מחדש.במרכז העיר שכנה התחנה המרכזית של הרצליה בה יצאו קווי אגד ובשנותיה האחרונות של מטרופולין לרחבי השרון וגוש דן. התחנה נסגרה בשנת 2017 ומתוכננת עליה שכונת מגורים. כיום (2022) יש על שטח התחנה הישנה חניון.

מרכז העיר

שכונות

ערך מורחב – הרצליה פיתוחבאזור המערבי של העיר הרצליה נמצאת הרצליה פיתוח, הגובלת בים התיכון ממערב, בכביש החוף ממזרח, בשכונת נוף ים מצפון, ובתל מיכל, שטחים ריקים ומרינה הרצליה, בדרום. בעבר רוב שטחי הרצליה פיתוח היו מכוסים בדיונות חול, בין הדיונות היו מפוזרים בוסתנים של תאנים וענבי דבוקי.
בהרצליה פיתוח נמצאות שכונת ריבלין, שיכון אכדיה (שיכון חיילים ועולים) ושיכון הפרוגרסיבים. כמו כן, נמצא באזור בית הכנסת "אוהל משה" המשרת את בני כל העדות, בית הכנסת המרכזי הספרדי וחטיבת הביניים "סמדר". רחובות ראשיים של האזור: הנשיא (יצחק בן-צבי), וינגייט, רמת-ים, קרן היסוד ומדינת היהודים.
האזור נחשב לאחד מאזורי המגורים היוקרתיים בישראל, ומרבית בתי המגורים שבו הם וילות. רחוב גלי-תכלת, שצדו המערבי נמצא על המצוק הצמוד לחוף הים ומשקיף על הים, מאכלס את הבתים היקרים ביותר בישראל, ובו שכן, עד לשנת 2021, גם ביתו של שגריר ארצות הברית בישראל. שגרירים נוספים מתגוררים בהרצליה פיתוח. דיירים נודעים בשכונה היו נשיא המדינה חיים הרצוג ושר החוץ אבא אבן (אחד הרחובות הראשיים באזור, המוביל ממזרח למערב, נקרא על שמו לאחר מותו).
ברצועה הצמודה לחוף נמצאים בתי מלון אחדים, ובהם "השרון", "דניאל" ו"דן אכדיה". בקצה הדרומי של רצועת המלונות נמצאת המרינה של הרצליה, שעליה שוכנים שני מגדלים, האחד משמש את מלון "מלון ריץ-קרלטון" והשני משמש לדירות נופש. ברצועה זו נמצא גם בית החולים "הרצליה מדיקל סנטר". במרכז הרצליה פיתוח שכן מלון "תדמור", ששימש להוראת מקצועות המלונאות. בשכונה נמצאים גם בתי דירות יוקרתיים.
הרצליה פיתוח מחוברת לחלקה המזרחי (העיקרי) של הרצליה ולכביש החוף בשני מחלפים: מחלף כפר שמריהו ומחלף הסירה. מכביש החוף יש גישה להרצליה פיתוח בכבישים נוספים.

הרצליה פיתוח

לעיר הרצליה חוף ים שאורכו כ-7 ק"מ. החופים מתוחזקים היטב ונהנים מקרקע חולית וזהובה. מלבד תושבי העיר, משרתים חופי הים של הרצליה את תושבי ערי השרון הסמוכות המשוללות חוף ים, כדוגמת רעננה, כפר סבא, רמת השרון, הוד השרון ועוד, וכן מבקרים ותיירים הנופשים בעיר.
לעיר מספר חופים (מצפון לדרום):

חוף אפולוניה: רצועת חוף צרה בין חורבות אפולוניה לים, חוף זה אינו חוף מוכרז. מעליו נמצאים מצוקים המטים ליפול, ובעבר אף התרחשו שם כמה התמוטטויות של הסלעים. רצועת חוף זו צרה יחסית וכמעט שאין בה חול. בשנות השמונים צולם בחוף זה קטע מהסרט "ספיחס".
חוף סידנא עלי (נוף ים): חוף זה קרוי על שם המסגד העתיק המצוי בסמוך לכניסתו הדרומית. רצועת החוף הסמוכה למסגד היא מוכרזת. מנגד, חלקו הצפוני החוף אינו מוכרז בגלל קרבתו לחוף אפולוניה ובשל כתם בים שנגרם כתוצאה מהזרמת שפכים על ידי מפעל התע"ש הסמוך, ששכן בעבר מצפון לשכונת נוף ים. במקום מצוי מתחם של מערות החצוב בסלע של "ניסים איש המערות" וכן התיישבות מצומצמת של דייגים, המתגוררים במתחם בקצהו הצפוני של החוף, המכונה "כפר הדייגים".
חוף השרון: חוף זה הוא מהחופים העמוסים ביותר בעיר. שוכנות בו מספר מסעדות וכניסתו מתחברת לכיכר דה שליט. לחוף ירידה מלאכותית, עשויה מדרכה היורדת לים, וכוללת גם גישה לנכים. במקום שוכנת גלידריית "גלידת אריה", ממוסדות העיר הרצליה, המוכרת כמעט לכל תושביה. מחוף זה ואילך רצועת החול מתרחבת כשנעים דרומה.
חוף זבולון (חוף צופי ים): קרוי על שם מבנה הבטון שנבנה ב-1939 על ידי אגודת יורדי ים זבולון, שהיה חלק מתנועת נוער ימית ושכן במקום עד שנות השמונים. כיום שוכן במקום שבט צופי ים העירוני, המשלב לימודי ימאות עם ערכי תנועת הצופים. בחלקו העליון של החוף נמצאים מרבדי דשא וכן מספר מסעדות. החוף נחשב למוכרז ואינו כולל שובר גלים. "חוף זבולון", מסעדת הדגים המפורסמת ששכנה בחוף נהרסה זה מכבר על ידי העירייה, וזאת כחלק מאכיפת החוק האוסר על הקמת מבנים ברדיוס של 100 מטרים מחוף הים.
חוף אכדיה/דבוש: נקרא על שם מלון "דן אכדיה" השוכן מעל החוף או לחלופין על שם "דבוש", על שם מסעדת החוף שנשאה את שם זה, שפעלה עד ל-7–2006 במקום יותר מ-50 שנה. ליד חוף זה נמצאים מגרשי טניס גדולים. חוף זה התברך ברצועת החול הרחבה ביותר בעיר, שרוחבה כמה עשרות מטרים.החוף שליד מלון אכדיה היה חוף הרחצה של הרצליה עד בניית מלון השרון שלאחר סיום בניתו הכשירו ירידה לים עבור מתרחצים, עד אז חוף הרחצה של הרצליה היה ליד היכן שנבנה יותר מאוחר מלון אכדיה, זה היה החוף היחידי שהייתה לו ירידה אל החוף, הירידה שימשה לבני אדם וכן לעגלות רתומות לסוסים שתושבי הרצליה וגם רעננה ורמת השרון היו מגיעים בשבתות לים עם העגלות שלהם או עם עגלות שכורות, את הסוסים היו רוחצים באותה הזדמנות בים.על החוף היה קיוסק וכן מבנה שנבנה למלתחה. בדרך חזרה היו עוזרים לסוסים לעלות עם העגלות על ידי דחיפה מאחור. הייתה עוד ירידה לחוף היכן שהיה הוואדי שניקז את מי הגשמים מהבאסה, אולם הדרך הייתה משובשת והחול היה עמוק. הדרך עברה ליד המבנה הנטוש של בית החרושת לספירט שננטש על ידי משפחת פלוטקין בעלי "ויטה".

חוף אכדיה דרום ("הנכים"): זהו החוף הצמוד למרינה העירונית, ומותאם בגישה ברכב לנכים (מכאן שמו). כמו חוף השרון ודבוש, גם חוף זה עמוס במשך רוב חודשי הקיץ.
חוף הסירות: חוף זה אינו מיועד לרחצה, אלא לשיט סירות מהירות ואופנועי ים ולכן מהווה סכנה לרוחצים. החוף שוכן מדרום למרינה, ולאחרונה נהנה מפיתוח עירוני כחלק מפיתוח המרינה. במסגרת פיתוח זה, נשתלו בסמוך לחוף כרי דשא והוכשר מעבר להולכי רגל מהמרינה.
החוף הנפרד: חוף זה מופעל במשותף על ידי עיריית הרצליה ועיריית בני ברק, והוא מיועד לציבור הדתי. בימי ראשון, שלישי וחמישי הוא פתוח לרחצת נשים, ובימי שני, רביעי ושישי הוא פתוח לרחצת גברים.

חוף הים

ערך מורחב – מרינה הרצליהמרינה הרצליה היא המרינה הגדולה בישראל, והיא שוכנת בחופה של העיר הרצליה, מדרום למלון "אכדיה", ובעורפו של תל מיכל. התוכניות להקמת המרינה נוסחו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עיריית הרצליה והחברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ, הנמצאת בשליטת העירייה. המרינה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, והיזמים זכו במחצית משטח המתחם לצורכי מסחר, נופש ותיירות, בתמורה להקמת המרינה על כל מתקניה. המרינה נפתחה בשנת 1995 כאשר הוכרזה בנמל בינלאומי. היא משתרעת על שטח של כ-500 דונם ובה מקומות עגינה ל-680 כלי שיט. מאז 2012 שוקדת עיריית הרצליה על תוכנית "חזית הים" שבמסגרתה הוזמנה סדרת עבודות מחקר מהמכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון.

מרינה

ב-17 ביולי 2008 נחנך השלב הראשון של פארק הרצליה שמשתרע על שטח של 700 דונם, בין הרחובות יוסף נבו במזרח, נתיבי איילון במערב, שדרות מנחם בגין בצפון ושדרות בן ציון מיכאלי מדרום. בפארק יש מרחבי דשא גדולים, שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מתקני שעשועים, אתרים לפיקניקים ובית קפה. לצד הפארק נשמר חלק משלולית החורף - "הבאסה".בינואר 2020 נחנך החלק הצפוני של פארק גליל ים, הנמצא בשכונת גליל ים החדשה. בפארק נבנו מתקני משחק, גשר לשכונת קריית השחקים העתידית הסמוכה, מגרשי ספורט ושבילי אופניים. עלות הקמתו של הפארק היא כ-100 מיליון ש"ח. בהמשך נבנו בפארק גם גינות כלבים ומתחמי משחק לילדים בעלי מוגבלויות.

שטחים ירוקים

שדרות שבעת הכוכבים: ציר תחבורה ראשי העובר ממזרח למערב ומחבר בין הרצליה פיתוח במערב (רחוב שדרות אבא אבן) ורחוב הרב קוק במזרח. הרחוב מהווה את הגישה המרכזית אל מחוץ לגבולות הרצליה, דרך מחלף הסירה בכביש 2 ומחלף שבעת הכוכב בנתיבי איילון. רחוב הרב-קוק נגזר לשני רחובות ששדרות שבעת הכוכבים מהווה אחד מהם, בעוד שהרחוב השני הוא רחוב בן ציון מיכאלי שבסמוך לו ממקום קניון שבעת הכוכבים.
רחוב הרב קוק: רחוב העובר ממזרח למערב בדרום הרצליה. תחילתו בצומת כדורי במזרח ובשדרות שבעת הכוכבים במערב. כמו כן, בסמוך לו נמצא תיכון הראשונים.
רחוב סוקולוב: אחד הרחובות הראשיים של הרצליה ומרכז מסחרי בעיר. רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא נחתך על ידי רחוב ירושלים בצומת מרומזר, ובחלקו המערבי הוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון ונמשך לרחוב ויצמן הנחתך על ידי רחוב הרב קוק בהמשך. ברחוב זה מסחר רב והוא מכיל חנויות רבות.
שדרות בן-גוריון: אחד הרחובות הראשיים של הרצליה. הוא רחוב העובר מצפון לדרום, ממשיך את שדרות ח"ן בצפון ושם חותך את רחוב סוקולוב, במרכזו צומת כדורי שם הוא חותך את רחוב הרב קוק, והוא ממשיך עד לגבול עם רמת השרון, שאז הוא הפך לרחוב סוקולוב. הרחוב משמש בעיקר לחנויות ואתרים, ובנוסף יש מגורים בחלק גדול ממנו. ברחוב נמצאה התחנה המרכזית של הרצליה אשר נהרסה ב-2017 לצורך בנית שכונת מגורים חדשה (פרויקט נצבא). הרחוב, המסומן ככביש 482, הרחוב מהווה חלק מהדרך ההיסטורית שקישרה את המושבה לתל אביב.
רחוב ארלוזורוב: רחוב העובר ממזרח למערב, ומחבר בין צומת כדורי לבין דרך ירושלים.
דרך ירושלים: רחוב ראשי במזרח העיר, העובר מדרום לצפון. חלקו הדרומי נחשב להרצליה וחלקו הצפוני לרעננה. ישנה פנייה מרחוב ירושלים לרחוב אחוזה ממזרח, שהוא הרחוב הראשי של רעננה. חלקו הדרומי הוא גם הכניסה לשכונות נווה עמל ויד התשעה אשר נמצאות ממזרח לו. רחוב זה מתחבר ממערב לרחובות הראשיים (מצפון לדרום) הבריגדה היהודית, סוקולוב, העצמאות וארלוזורוב.
רחוב העצמאות: רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא נחתך במעגל תנועה על ידי רחוב ירושלים, ובהמשכו הוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון. לאחר שהוא נחתך על ידי רחוב בן-גוריון הוא מתעקל דרומה ונחתך בסוף על ידי רחוב הרב קוק. המשכו הוא רחוב בר כוכבא שמהווה את הכניסה לשכונת נווה ישראל. רחוב זה משמש בעיקר למגורים.
רחוב הבריגדה היהודית: רחוב העובר ממזרח למערב. בחלקו המזרחי הוא מתחיל בשכונת יד התשעה ונחתך על ידי רחוב ירושלים ובחלקו המערבי ממשיך אותו רחוב מנחם בגין הממשיך לכיוון הרצליה פיתוח וחוף הים. מן הרחוב נגזרים רחובות שכונות גן רש"ל ונחלת עדה.
רחוב מנחם בגין: רחוב הממשיך את רחוב הבריגדה היהודית ממערב. חלקו הצפוני מכיל את שדה התעופה הרצליה. חלקו הדרומי מכיל את שלולית הבאסה והוא מהווה את סוף ציר איילון צפון. הרחוב הממשיך אותו ממערב - רחוב המעפילים, נחשב לחלקו הדרומי של כפר שמריהו, ובסופו מחלף רבין המחבר אותו לכביש 2.
מדינת היהודים: רחוב ראשי במערב העיר, המוביל מכביש החוף אל הים. משמש בעיקר לתעשייה, מלאכה ומשרדים.
אבא אבן: הרחוב הראשי באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. מקשר בין מחלף הסירה למרינה.

רחובות ראשיים

מבנה העיר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בהרצליה 108,832 תושבים (מקום 16 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.3%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,673 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

כמחצית מתושבים הם ילידי הארץ, והיתר עלו מכל גלויות ישראל, כשמתוכם כ-40 משפחות מאתיופיה. עם גל העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, הגיעו גם להרצליה מתוכם כ-7,000 עולים[דרוש מקור].

אוכלוסייה

עיריית הרצליה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר הרצליה. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית הרצליה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

עיריית הרצליה

מערכת החינוך בהרצליה היא במקום השני מבחינת השקעה כספית. היא מדורגת במקומות הראשונים בבחינות הבגרות והמיצ"ב.[דרוש מקור]

בתי ספר:
יסודיים: ויצמן, אילנות, בן-צבי, ברנר, א.ד. גורדון, יגאל אלון, רמב"ם (דתי), וולפסון (דתי, עצמאי), ברנדס, נוף-ים, יוחנני, יצחק נבון, שז"ר, הנדיב, לב-טוב, בר-אילן (ממלכתי-דתי).
חטיבות ביניים, בסוגריים היסודיים המופנים אל כל חטיבה: יד גיורא (אילנות, גורדון ושז"ר), זאב (גורדון ולב טוב), בן-גוריון (בן צבי ואלון), הנגיד (ויצמן והנדיב), רעות (אילנות, גורדון ברנר ויוחנני), סמדר (נוף ים וברנדיס) הנדסאים (כל בתי הספר).
תיכונים, בסוגריים חטיבות-הביניים המופנות אל כל תיכון: תיכון עירוני "הראשונים" (יד גיורא וזאב), תיכון-מקיף "היובל" (לשעבר: "קריית חינוך", "החדש") (בן-גוריון ורעות), התיכון העירוני "החדש" (לשעבר: "אורט") (סמדר והנגיד), תיכון אחי"ה (- בית ספר על אזורי שש שנתי דתי), אולפנת צביה (לבנות דתיות), תיכון הנדסאים, על"ה - תיכון למוזיקה ולמדעים, תיכון דור.
תיכונים אקסטרניים ופרטיים: זיו כספי, תיכון תל אביב, יות' טאונס אוף ישראל, עתיד רזיאל.בעיר ישנו גם ייצוג לתוכנית היל"ה אשר פועלת להשלמת השכלה לבני נוער שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית.
בהרצליה פועלת אחת מתוכניות המחוננים הוותיקות בארץ בחטיבת הביניים "הנגיד" ובתיכון "הראשונים".

אוניברסיטת רייכמן - אוניברסיטה פרטית, נוסדה בשנת 1994 כמכללה תחת השם "המרכז הבינתחומי הרצליה", על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ובאוגוסט 2021 הוכרה כאוניברסיטה.

חינוך

בתפקיד הרב הראשי האשכנזי של העיר שימשו הרב בנימין מובשוביץ (משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד פטירתו ב-1952) ואחריו חתנו הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ (מ-1953 ועד פטירתו ב-2019).
הרב הראשי הספרדי הראשון של העיר הרצליה היה הרב יוסף שמן, שכיהן במשרתו מניסן ה'תשי"ז עד פטירתו בניסן ה'תשכ"א.
הרב הראשי הספרדי החל משנת תשכ"א היה הרב יצחק הלוי. נפטר בשנת 2005.
רב צפון העיר ובית העלמין הוא הרב יעקב נקי.

בעיר פועלים כ-80 בתי כנסת בכל רחבי העיר, ומתוכם ארבעת הגדולים:

"בית הכנסת הגדול" - המרכזי האשכנזי ברח' בן-גוריון 1.
"מקדש מלך" המרכזי הספרדי, ברח' מוהליבר 8.
"היכל מרדכי"- המרכזי הספרדי של הרצליה פיתוח, ברח' הנשיא יצחק בן-צבי 137.
בית הכנסת יד התשעה חב"ד, ברחוב הרי גלעד 16.

בתי כנסת

בעיר מספר מקוואות, מתוכם:

המרכזי, ברח' סירקין 4.
בשכונת נווה עמל, ברח' ד"צ פנקס 54.
בשכונת שביב, ברח' א"ל זיסו 9.
בשכונת גן רש"ל, ברח' הצברים 12 (לגברים).ועוד מקוואות הפזורים בכל רחבי העיר.

מקוואות

לחסידות חב"ד יש בעיר קהילה המונה כמאה משפחות ולהן מוסדות חינוך ורווחה, הכוללים בתי חב"ד, גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, כולל, בית תמחוי, ובית כנסת באזור התחנה המרכזית. בראשות הקהילה עומד הרב תמיר קסטיאל.

קהילת חב"ד

בהרצליה שני בתי עלמין:

בית העלמין הישן, ברחוב פינסקר. הוקם בשנות ה-20, ומנוהל על ידי חברה קדישא.
בית העלמין העירוני החדש, הממוקם בסמוך לגבולה הדרומי של העיר ולקיבוץ גליל ים. בית העלמין החדש מנוהל על ידי חברה עירונית. בכך הוא יוצא דופן - שכן על אף שהוא בית עלמין עירוני, הוא לא מנוהל על ידי גוף דתי (חברה קדישא), וכך מתאפשרת בו קבורה יהודית אורתודוקסית לצד קבורה קונסרבטיבית, רפורמית ואזרחית.

בתי עלמין

דת

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2006 ערכה חברת "ארנסט אנד יאנג" מחקר בנושא שוק התיירות הנכנסת של מדינת ישראל מטעם משרד התיירות. הדו"ח המליץ על ירושלים, תל אביב והרצליה כאזורים להשקעה בתיירות ולבניית מלונות חדשים. לפי התחזית באותו דו"ח, השווקים המסוגלים לחולל את ההכנסה הגבוהה ביותר מתיירים בינלאומיים לחדר אירוח זמין הם באופן עקבי ומתמשך (בסדר יורד) הרצליה, תל אביב וירושלים.
בעשור השני של המאה ה-21 הבינו משקיעים שונים וכן עיריית הרצליה את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתיירות בעיר והחלו להשקיע בה כספים. לאחר עשרות שנים שבהן היו רק חמישה מלונות בעיר (אשל, דן אכדיה, דניאל, השרון ותדמור. לא כולל דירות נופש), שני בתי-מלון נוספים תוכננו והוסיפו מאות חדרים. האחד בשטח המרינה והשני באזור-התעשייה. המלון באזור התעשייה הוא תוצאה של הבנת פוטנציאל תיירות-העסקים בעיר: עיריית הרצליה אישרה לבעלי חברת הנסיעות איסתא ליינס לשנות את ייעוד הקרקע שרכשו ממסחר ומשרדים למלונאות, וב-2017 נפתח בצומת הרחובות גלגלי הפלדה ואבא אבן מלון ישרוטל פאבליקה.כך נוצר מצב שבניגוד לערים אחרות בישראל שבהן היצע החדרים בין 2002 ל-2019 גדל בעשרות אחוזים בלבד, בהרצליה הוא גדל פי 2.3. הדבר נובע מכך שרוב התיירות בהרצליה היא תיירות של אנשי עסקים. שפחות מושפעים מהמצב הפוליטי באזור. וכן הקלות היחסית בה ניתן להקים מלונות עסקים לעומת מלונות נופש.
על תחום התיירות בעיר מופקדת "החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה" אשר שוקדת על פיתוח התיירות בעיר, בין השאר באמצעות פרסום ושיווק. אחת לתקופה מסוימת מוצאות על ידי החברה חוברות חינמיות לתיירים בעברית ובאנגלית המציעות להם לבקר במגוון אתרי התיירות שמציעה העיר למבקריה וביניהם:

פארק הרצליה והספורטק העירוני.
קו החוף, המרינה, מכוני הספא, מועדוני הצלילה והגלישה.
מועדוני-לילה ומסעדות באזור התעשייה.
אתרים היסטוריים כמבצר אפולוניה, מסגד סידנא עלי ותל מיכל.
ההיכל לאומנויות הבמה, סינמטק הרצליה, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ובית ראשונים.

תיירות

העיר ממוקמת לצד כבישים בין עירוניים, ופועלים בה קווי אוטובוס רבים ורכבת. כמו כן נמצאים בעיר שדה תעופה למטוסים קלים ומרינה.

בין מרכז הרצליה להרצליה פיתוח עובר כביש 2, הציר המרכזי המקשר את הרצליה לצפון הארץ.
כביש נתיבי איילון חוצה את העיר הרצליה כמעט במקביל לכביש 2, ומהווה ציר מרכזי המקשר את הרצליה בנסיעה לכיוון דרום עם תל אביב ובהמשך עם כביש 1, בנסיעה לכיוון צפון הכביש מתחבר באזור שפיים לכביש מספר 2 וקודם לכן לכביש 531 העובר מצפון להרצליה ומוביל למזרח השרון. נקודת הגישה המרכזית לנתיבי איילון היא מחלף שבעת הכוכבים, ובנוסף קיים מחלף המעפילים ("הרצליה צפון") ומחלף שמריהו מזרח.
הגישה לכביש 4 כרוכה במעבר לכביש 531 ונסיעה מזרחה.

כבישים בין עירוניים

חברת מטרופולין מפעילה את שירות האוטובוסים בעיר. שכולל את קווי האוטובוס הפנימיים וכן קווי אוטובוס לשרון ולגוש דן. בנוסף בכביש 2 עוברים קווי אגד המקשרים בין תל אביב לצפון הארץ, ומשרתים בעוברם בכביש גם את הרצליה. בין 1960 ל-2017 פעלה התחנה המרכזית של הרצליה, שהשימוש שלה היה אזורי בעיקר.

אוטובוסים

ליד קניון שבעת הכוכבים ומחלף הסירה נמצאת תחנת הרכבת הרצליה, אשר ממוקמת על מסילת החוף. עוצרות בתחנה רכבות הקו הפרברי בנימינה - אשקלון, אשר עוצרות אף בתחנות תל אביב וקו הרצליה - באר שבע. וכן גם הקו החשמלי ירושלים יצחק נבון - הרצליה, 
תחנת הרכבת של הרצליה היא חלק מקו סיבובי מסילת השרון של רכבת ישראל שעובר בתחנות רעננה (שתיים), הוד השרון, כפר סבא, ראש העין צפון, פתח תקווה (סגולה וקרית אריה), בני ברק ותל אביב.
בהרצליה מתוכנן לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב. על פי התכנון, קו אחד צפוי לעבור בשטחי הרצליה: הקו הירוק יעבור בהרצליה פיתוח. בנוסף אמורים לעבור בעיר שני קווי מטרו: M1 במרכז העיר, ו-M3 בהרצליה פיתוח.

רכבות

ערך מורחב – שדה התעופה הרצליהשדה התעופה הרצליה הוא שדה תעופה אזרחי לתעופה קלה, הממוקם בין שכונת גן רש"ל בהרצליה לבין כפר שמריהו. השימוש בשדה החל ב-2 ביוני 1948, בעת מלחמת העצמאות, כמשכן הקבוע הראשון של טייסת 101, טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. כיום משמש השדה כמרכזה של התעופה הקלה בישראל: בו פועלים רוב בתי הספר לטיסה בארץ בהם ניתן לעבור קורס טיס אזרחי, מעשי, תאוריה, לשכור מטוס לפי שעה ואף ליהנות מטיסות חוויה בשבתות. כמו כן יוצאות מהשדה טיסות מסחריות: טיסות צילום, מוניות אוויר, טיסות רומנטיקה וכדומה.
עיריית הרצליה מתנגדת להמשך פעילותו של השדה, משום שלדבריה, עקב קרבתו לשכונות מגורים, ובעיקר לאור פעילות בתי הספר לטיסה, הוא מהווה סכנה בטיחותית ומוקד לזיהום רעש.
קיימת תוכנית להקמת שכונה במקום כאשר יפונה השדה, על פי התכנון צפויים להיבנות במקום כ-1,650 יחידות דיור, פארק עירוני אשר מטרתו היא לשמר את תוואי מסלול ההמראה של השדה וכן כ-12 אלף מ"ר למטרת מסחר ותעסוקה.

שדה תעופה

בשנים האחרונות נסללו מספר שבילי אופניים לאורך העיר, הארוכים שבהם ברחוב סוקולוב וברחוב ז'בוטינסקי.

אופניים

תחבורה

בעיר מתקיימים מפעלי תרבות שונים:

התזמורת הקאמרית הרצליה, פעלה בשנים 1981–2012.
התזמורת הסימפונית החדשה הרצליה, פעלה בשנים 2013–2014.
תזמורת השרון הרצליה.
מקהלת לי-רון.
היכל אומנויות הבמה: שני אולמות תיאטרון ב"בית חיל האוויר".
להקת "על הבמה": להקת אומנויות הבמה הייצוגית של הרצליה.
להקת "שבעת הכוכבים": להקת המחול הייצוגית של הרצליה.
תיאטרון אנסמבל הרצליה: תיאטרון שפעל בשנים 2000–2013.
הקונסרבטוריון העירוני הרצליה.
מגמת התיאטרון של תיכון "היובל", אשר הצמיחה אמנים כמו לירז צ'רכי, מירי מסיקה ועודד פז.

אומנויות הבמה

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: שוכן ב"בית יד לבנים", ומהווה משכן לתערוכות של אמנות מודרנית.
גן בן שפר: נערכים בו קונצרטים, מופעי מקהלות ולהקות זמר והוא משמש גן משחקים לילדים. הגן נקרא על שם צבי בן-שפר (1904–1943), מראשוני הרצליה ומעסקניה הבולטים. לאחרונה שופץ הגן ושודרג. הוקמה בו במה להופעות, פינת זהירות בדרכים לילדים ובריכה אקולוגית בה פורחים פרחי נימפאה בצבעים שונים. בגן נמצאת אנדרטה לבני הרצליה שנפלו במערכות ישראל. כמו כן ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך בגן הטקס העירוני.
מוזיאון בית הראשונים: מוזיאון לתולדות הרצליה. במוזיאון צילומים, מצגות אור-קוליות ומוצגים רבים המדגימים ומשחזרים את ההיסטוריה של הרצליה מיום היווסדה, ואתר אינטרנט עשיר ובו סיפורים של ותיקי הרצליה ומשפחות המייסדים.
הביאנלה בהרצליה: אירוע המתקיים אחת לשנתיים וכולל תערוכת אמנות גדולה במרכז העיר הפתוחה לקהל הרחב. הראשונה התקיימה מ-23 בספטמבר 2007 עד 1 באוקטובר 2007. הביאנלה השנייה התקיימה באוקטובר 2009.
סינמטק הרצליה: נפתח באוגוסט 2008.

תרבות ומוזיאונים

בהרצליה נמצאים אולפני הרצליה, אולפני קבוצת RGE, אולפני הרדיו של אקו 99 FM, אולפני קול האוניברסיטה של אוניברסיטת רייכמן וכן מספר חברות הפקה קטנות.

תקשורת

תרבות, אמנות ותקשורת

בעיר פועלות מספר תנועות נוער:

תנועת הצופים העבריים: צופי-ים שבט דקר, שבט רשפים, שבט שחף, שבט ארד, שבט הרצל, שבט מירון, ושבט גליל-ים
הנוער העובד והלומד
השומר הצעיר
בני עקיבא - סניף מרכז העיר, סניף הרצליה פיתוח וסניף שבעת הכוכבים.
צמר"ת
המחנות העולים
מדריך של"ח צעיר - מש"צים
כנפיים של קרמבו

תנועות נוער

בעיר קיימת מסורת ארוכת שנים של ספורט חובבני ומקצועני.
"צעדת הרצליה" נערכת מזה מספר שנים: בתחילה יועדה לתלמידים, אך בשנים האחרונות הצעדה מיועדת לכל המעוניין.
עמותת "בני הרצליה" מפעילה בעיר חוגים במסגרת ענפי ספורט מגוונים.

בהרצליה מספר אתרי ספורט למקצוענים ולחובבים:

מרכז אפולוניה לתרבות וספורט.
אצטדיון כדורגל, האצטדיון העירוני הרצליה.
אולמות כדורסל ובהם אולם "היובל" ששימש בין השאר את משחקי המכביה השמונה-עשרה ושמארח משחקים במסגרת ליגת העל בכדורסל, אולם "הראשונים" שמשמש משכנה של קבוצת הכדוריד בני הרצליה מליגת העל, אולם "ריבוק" בשכונת יד-התשעה, אולם "תיכון חדש" ואולם "אלון".
ה"ספורטק" הכולל ארבעה מגרשי כדורסל/קט-רגל ומשטח החלקה לגלגיליות ורולר בליידס.
המרכז האולימפי הלאומי לקליעה ע"ש יגאל אלון ז"ל, שהוא מטווח הקליעה הבינלאומי היחיד בישראל.
מגרשי טניס מחימר במתנ"ס "בית פוסטר", ברחבה הסמוכה ל"קאונטרי קלאב" וכן דרומית למלון "דניאל".
מרכז הסקווש הרצליה הוא המועדון השני הגדול בישראל (אחרי מרכז הסקווש ברעננה) אשר מונה שמונה מגרשים מפוארים, נמצא בסמוך לקניון "שבעת הכוכבים".
שלוש בריכות שחייה עירוניות: בריכת רזיאל ובריכת נורדאו, ובריכה אולימפית ב"קאנטרי קלאב".
אולמות ומגרשים נוספים בשכונות ובבתי הספר.
פארק הרצליה אשר כולל מסלול ריצה גומי באורך כולל של 2.5 ק"מ, מתקני כושר למיניהם ומתקן משחקים לילדים.

אתרי ספורט בעיר

ספורט

הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מטר מעל פני הים. היא נוסדה כמושבה ב-23 בנובמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת בתל אביב, ברמת השרון, ברעננה, בכפר שמריהו וביישובי המועצות האזוריות דרום השרון וחוף השרון, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת למחוז תל אביב. כמו כן, העיר חברה בארגון פורום ה-15.

האירוע חלף

רובי לוי "כינורי"

אירועים נוספים במועדון הגריי יהוד