Name: נס ציונה- המחזמר | תיאטרון תמונע | Tickchak LIVE
Start: 2024-04-30T19:30:00+03:00Z
Location: תיאטרון תמונע

אבישי כהן (בסיסט)

Avishai Cohen (Bassist)

ג׳ימי פראסד אורקסטרה בהיכל התרבות | אבישי כהן (בסיסט) | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

ג׳ימי פראסד אורקסטרה בהיכל התרבות

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

היכל התרבות תל אביב

קרן אן

Keren Ann

קרן אן ואבישי כהן | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

קרן אן ואבישי כהן

אבישי כהן

כהן גדל ברמת מוצא ובבית זית שעל יד ירושלים עד גיל 6, אז עברה משפחתו לשואבה. הוא התחיל ללמוד פסנתר בגיל 9 אך המיר אותו בגיטרה בס בהשראת הבסיסט המצליח ג'אקו פסטוריוס. לאחר שנתיים בהן ניגן בלהקה צבאית הוא התחיל ללמוד נגינה בקונטרבס עם המאסטרו מיכאל קלינגהופר. כהן נסע לניו יורק בתחילת שנות ה-20 לחייו, ניגן במועדונים והכיר נגנים מהסביבה. לאחר שצ'יק קוריאה שמע את נגינתו וצירפו להרכבו החלה להתפתח יותר הקריירה שלו בג'אז העולמי מודרני.
בשנת 2008 הוציא כהן את האלבום "שעות רגישות", שבו שר לראשונה בעברית. האלבום כלל את הסינגלים "שובי אלי" ו"אהבה חדשה" שכתב והלחין. לצד שירים מקוריים נוספים שכתב כהן, כ"שעות רגישות" ו"צעדי" נכללו באלבום גם פיוטים כ"אזמר בשבחין" של האר"י, "שלום עליכם" ו"דרור יקרא", וכן "אל הציפור" של חיים נחמן ביאליק ו"יד ענוגה" של זלמן שניאור. באלבום התארחו דנה עדיני בשיר "יד ענוגה", דין דין אביב ב"צעדי" ואמו של כהן, אורה, בשיר "Puncha Puncha". בעיבודים ובהפקה המוזיקלית השתתף לני בן בשט.
בשנת 2009 הוציא אלבום בינלאומי נוסף, "Aurora", הכולל שירים בלדינו, אנגלית, עברית וספרדית. האלבום מערב סגנונות מוזיקליים מהתרבות היהודית והישראלית ומג'אז. כלולים בו הסינגלים "Winter Song", "אלפונסינה והים של מרסדס סוסה, וכן "Morenika" המוכר בעברית כ"שחרחורת". עם הוצאת האלבום ערך כהן סיבוב הופעות עולמי, במהלכו ניגן יחד עם שי מאסטרו (פסנתר), איתמר דוארי (תופים), קרן מלכה (קול) ועמוס הופמן (עוד).
בין השנים 2009–2011 כיהן כהן כמנהל האמנותי של פסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת הנערך מדי שנה בחודש אוגוסט.
בשנת 2011 הוציא את האלבום "Seven Seas", שלאחריו ערך סיור שלישייה עם שי מאסטרו ואיתמר דוארי. דוארי עזב את השלישייה בחודש אפריל 2011 עקב סיבות משפחתיות, ואת מקומו תפס אמיר ברסלר.
ביולי 2011, כשלוש שנים מאז שעשה זאת בפעם האחרונה, הוציא כהן סינגל חדש לרדיו הישראלי בשם "מנגינה קטנה".
בנובמבר 2013 הוציא את האלבום "Almah", שבו כהן הוסיף להרכב הטריו המקובל (ניתאי הרשקוביץ על הפסנתר ועופרי נחמיה על התופים לצד כהן) רביעיית מיתרים לא שגרתית יחד עם אבוב וקרן אנגלית (כינור, שתי ויולות וצ'לו, במקום הפורמט הסטנדרטי של שני כינורות, ויולה וצ'לו. דבר שהקנה, יחד עם השימוש בכלי נשיפה מעץ, צליל עמוק ומלנכולי יותר לאלבום). האלבום כולל קטעים מקוריים של כהן לצד גרסאות כיסוי לשירים ישראליים כגון "שיר ערש נגבי" של משה וילנסקי, "כפל" של נחום היימן ו"קומי ונצא השדה" של י. ל. פרץ. הקטעים באלבום המשלבים אסתטיקה קלאסית יחד עם הסגנון המזוהה עם כהן.
בפברואר 2015 הוציא את אלבומו ה-15, "From Darkness", בהשתתפות הפסנתרן ניתאי הרשקוביץ והמתופף דניאל דור.
ב-2016 שודרה בערוץ מצו הופעה חיה של שלישיית אבישי כהן בליווי התזמורת הפילהרמונית של פריז.
ב-2017 הלחין את הפסקול לסרט "סה לה וי" של צמד הבמאים הצרפתים-יהודים אוליביה נקש ואריק טולדנו.
ב-30 ביולי 2023 הוציא את הסינגל "לילה צ'יפס" יחד עם מיכה שטרית.

ביוגרפיה

Adama ‏(1998)
Devotion ‏(1999)
Colors ‏(2000)
Unity ‏(2001)
Lyla ‏(2003)
At Home ‏(2005)
Continuo‏ (2006)
As Is... Live At The Blue Note ‏(2007)
Gently Disturbed ‏(2008)
שעות רגישות (2008)
Aurora ‏(2009)
Seven Seas ‏(2011)
Duende‏ (2012)
Almah ‏(2013)
From Darkness ‏(2015)
1970 (2017)
Arvoles‏ (2019)
The 50 Gold Selection‏ (2020)
Two Roses‏ (2021)
Shifting Sands‏ (2022)

כמנהיג הרכב

עם צ'יק קוריאהNew Trio: Past, Present & Futures‏ (2001)
Rendezvous in New York ‏ (2003)עם דנילו פרז PanaMonk ‏ (1996)עם קורט רוזנווינקלEast Coast Love Affair ‏ (1996)עם שיימוס בלייק Sun Sol ‏ (1999)עם עמוס הופמןThe Dreamer ‏ (1999)
Evolution ‏ (2008)אדוארד סימון Simplicitas ‏ (2005עם עומרי מורIt's About Time! ‏ (2018)

כמלווה

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של אבישי כהן אבישי כהן, ברשת החברתית פייסבוק
 אבישי כהן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 אבישי כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
 אבישי כהן, סרטונים בערוץ היוטיוב
 אבישי כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 אבישי כהן, באתר ספוטיפיי
 אבישי כהן, באתר AllMusic (באנגלית)
 אבישי כהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אבישי כהן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 אבישי כהן, באתר Discogs (באנגלית)
אבישי כהן, באתר סטריאו ומונו
אבישי כהן, דף שער בספרייה הלאומית
 אבישי כהן, באתר בנדקמפ
אבישי כהן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
 אבישי כהן, באתר בילבורד (באנגלית)
בן שלו, אבישי כהן פותח את הפה, באתר הארץ, 7 במאי 2009
רונית מזרחי, יורי בלכרוב, בגובה העיניים עם אבישי כהן, באתר nrg‏, 26 ביוני 2009
nrg תרבות, לא רק ג'אז: ההשפעות הגדולות על אבישי כהן, באתר nrg‏, 25 ביוני 2015
חן לב, ‏כל הגיאזיסט הזה: אבישי כהן פותח סיבוב הופעות טרנס-אטלנטי, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2015
 יואב גינאי משוחח עם אבישי כהן בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
דנית צמית, אבישי כהן: "להצלחה יש מחיר כבד", באתר ynet, 2 באפריל 2019

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אבישי כהן (נולד ב־20 באפריל 1970 בכברי) הוא מוזיקאי ג'אז, בסיסט, זמר, ומלחין ישראלי, בעל קריירה בינלאומית. התגלה על ידי הפסנתרן צ'יק קוריאה וניגן לצדו כמלווה. כסולן ומוביל הרכב טריו הוציא שישה-עשר אלבומים. המוזיקה שלו מאופיינת במוטיבים אנדלוסים ומודאליים לצד הרמוניה וריתמיקה של ג'אז מודרני.



בר צברי

Bar Tzabary

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

גיורא זינגר

Giora Zinger

זהבה בן

Zehava Ben

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

דניאל חן

Daniel Chen

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

גיורא זינגר | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

יבנה

היכל התרבות יבנה

דב נבון

Dov Navon

לירית בלבן

Lirit Balaban

גיא לואל

Guy Loel

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

שרי גבעתי

Sarai Givaty

יניב פולישוק

Yaniv Polishuk

גיל וסרמן

Gil Wasserman

דניאל היב

Danielle Eve

פיני טבגר

Pini Tavger

אני פה בגלל אשתי - התיאטרון העברי | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

אני פה בגלל אשתי - התיאטרון העברי

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

אסי כהן

Esi Cohen

אסי כהן - שאולי | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

אסי כהן - שאולי

רוי בוי

Roy Boy

הצגת ילדים חדשה - רוי בוי ביער הסודי | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

הצגת ילדים חדשה - רוי בוי ביער הסודי

ג'ולייטה

Julietta

דנה לפידות

Dana Lapidot

קובי מאור

Kobi Maor

ניצן אשל

Nitzan Eshel

שלומי יפרח

Shlomi Ifrah

ליבי פנקר

Libi Panker

מאיר טולדנו

Meir Toledano

נירו סעדון

Niro Sadon

נינה דבש אמדורסקי

Nina Dvash Amdorski

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי

אירועים לנשים

מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון טישו ופרלה (מהבאגיס)

כוכבי הסדרה המצליחה "חיפזון וזהירון" עכשיו בהיכלי התרבות
עם "מסיבת קיץ - מופע בידור, מוסיקלי, מצחיק ומקפיץ
במיוחד לקיץ למספר הופעות מצומצם עם השירים המוכרים מתוכניות הטלוויזיה המצליחה
לצד שירי ילדות קלאסיים בעיבודים חדשים ומקפיצים
השזורים בקטעי בידור מקוריים וסיפור עלילה מצחיק ומקורי.

מופע מושקע, בליווי רקדניות, תלבושות מתחלפות,
ותפאורה של השכונה של חיפזון וזהירון

האם חיפזון יוכל להופיע מול הקהל למרות התרגשותו הרבה?
למה חיפזון וזהירון הופכים לברוגז?
מה קורה שפרלה מהבאגיס מגיעה בפתאומיות לשכונה של חיפזון וזהירון?
ואיזו הפתעה יכין טישו לחברים?
כל זאת ועוד במופע מוסיקלי כיפי המלווה בשירי הסדרה לצד שירי ילדות קלאסים
בהשתתפות: חיפזון, זהירון, טישו ופרלה פרליטה מלהקת הבאגיס

מפיק ראשי ולחנים: חיים גוזלי | מחזה: מאיה גוזלי | בימוי: ליאור חמו
עיבודים מוסיקלים: חזי שקד | תלבושות: אלה קולסניק

| כריאוגרפיה: אתי פולישוק | עיצוב תפאורה: בתיה סגל ומיכאל פיק | צילום סטילס: רונן אקרמן
(צילום פרלה- כפיר בולוטין)

בהשתתפות: יפעה מימון הר-קט /חן בר, רונה בקרמן/ דנה עדיקא, שגיא לוי, שירלי לילו ורקדניות
(ההפקה אינה מתחייבת שהשחקנים המופעים בסדרה או בתמונה בהכרח מופעים בהצגה)

היכל התרבות יבנה 30.7 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון | Tickchak LIVE

היכל התרבות יבנה 30.7 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון

יובל המבולבל - המסע אל הכוכב 2024 | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

יובל המבולבל - המסע אל הכוכב 2024

הצגות ילדים

חזי דין

Hezi Dean

חזי דין מדהים LIVE | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

חזי דין מדהים LIVE

בן זיני

Ben Zini

שפיטה

Shefita‎‏

דני שטג

Danny Steg

יוסי שטרית

Yossi Shitrit

שמרית לוי ששון

shimrit levi sasson

שרון חזיז

Sharon Haziz

המחזמר מברוכ | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

המחזמר מברוכ

הופעות חיות

יונתן ברק

Jonathan Barak

יונתן ברק | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

רביטל ויטלזון יעקבס | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

שלומי קוריאט | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

דניאל חן | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

סטנדאפ

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

טוק טוק - הקומדיה המצליחה בעולם מגיעה לישראל! | גיא לואל | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

טוק טוק - הקומדיה המצליחה בעולם מגיעה לישראל!

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן

הצגות

הרצאות

Yavne

מתנ"ס נאות שז"ר ו. דוידסון, הנשיאים, יבנה, ישראל

ערכים מורחבים – תל יבנה, יבנה ים

בתל יבנה ובסביבתו נמצאו ממצאים המתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. בתקופת המקרא הייתה יבנה עיר בגבול ממלכת יהודה, שנקראה אז יבנאל. היא נזכרה לראשונה:

בתקופת שאול ודוד הייתה העיר חלק מארץ פלשתים, והייתה עוינת לממלכת ישראל ולממלכת יהודה לאחריה. היא נזכרה כאחת הערים שחומותיה נפרצו על ידי המלך עוזיהו:

העת העתיקה ומקור השם

בתקופת ההתיישבות הפיניקית דרומה התיישבו ביבנה וביבנה ים פיניקים. העיר מוזכרת מספר פעמים בספר מקבים, בין היתר, כעיר שבה התרחש קרב במהלך מרד החשמונאים.
בתקופת אלכסנדר ינאי נכבשה העיר על ידי המלך הורקנוס השני, שהפכה לעיר יהודית.
שלומית, אחותו של המלך הורדוס, הורישה לאחר מותה את יבנה לליוויה, אשת הקיסר אוגוסטוס.
לקראת סוף תקופת בית שני הייתה יבנה עיר מעורבת שרוב תושביה יהודים.
בתקופת המרד הגדול העיר נזכרת רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו.

תקופת בית שני

שמה של יבנה הלך לפניה מאז שרבן יוחנן בן זכאי, גדול הרבנים בדורו, עבר אליה מירושלים, וחידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים, לאחר חורבן ירושלים בידי הרומאים. פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן בית המקדש. במסכת זבחים דף י"ב נאמר שישבו שם 72 זקנים כשהמליכו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות, מספר דומה למספר חברי הסנהדרין הגדולה המקורית.
בגמרא (גיטין, נו) מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבן יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה".
עם חורבן בית המקדש והתמוטטות ירושלים תפסה יבנה מקום מרכזי בהמשך קיומו של העם היהודי ותורת ישראל. כמרכז דתי ורוחני חודשו בה המוסדות השלטוניים והרוחניים (הסנהדרין) ותקנות רבות תוקנו בה בידי רבי יוחנן בן־זכאי, הנשיא רבן גמליאל וחכמי יבנה.
הסנהדרין ישבה ביבנה כשבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי היה נשיאה הראשון, ורבן גמליאל דיבנה אחריו. לאחר מרד בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה, אך עדיין חיו בה חכמים כמו רבי לויטס איש יבנה.

חכמי יבנה

בתקופה הרומית הייתה יבנה עיר מעורבת יהודית ושומרונית, ובתקופה הביזנטית נוצרית. בשנת 624 נכבשה על ידי המוסלמים ששלטו בה. מקדסי מספר בספרו משנת 985 על מסגד יפה שעמד ביבנה, וכן על תחנת תצפית שהייתה בנמל יבנה.
יבנה נכבשה בידי הצלבנים ב־1099 ושימשה, בשם איבלין, כבירת רוזנות יפו ואשקלון. בעיר שלטה אז משפחת איבלין שקיבלה את שמה משם המקום. כנסיית הבזיליקה הצלבנית נבנתה על ראש התל, ייתכן שבתחום המסגד. ב־1141 הקים המלך פולק מאנז'ו מצודה רבועה בעיר כדי להגן עליה מפני הכוח המצרי ששלט באשקלון.
הנוסע בנימין מטודילה ביקר בעיר בשנת 1170 לערך ולא מצא בה יהודים.
צלאח א־דין פשט על יבנה כבר בסתיו של 1177, וב־1187 כבש את העיר מידי הצלבנים, אך ריצ'רד לב־ארי שב וכבש אותה ב־1191 בעת מסע הצלב השלישי. השליטה בעיר עברה בין הנוצרים למוסלמים, עד שבשנת 1244 נכבשה על ידי הממלוכים. הם חיברו אותה אל דרך הדואר, והקימו את הגשר הממלוכי העובר מעל נחל שורק. פרינגל טוען שהגשר נבנה בשימוש משני באבני המבצר של יבנה, ולא מהקתדרלה הצלבנית - אם כי יש דעות חולקות בנושא זה. כמו כן טען הגאוגרף המוסלמי יאקות אל־חמאווי שבעיר מצוי קברו של אבו הורירה , מבני לווייתו של הנביא מוחמד. הקבר הוקם בשנות השבעים של המאה ה־12, והוא מכיל פריטים צלבניים בשימוש משני (מעכו או מיפו), ככל הנראה על ידי ביברס שבזז את יפו מאוצרותיה האדריכליים ב־1268.

ימי הביניים

ערך מורחב – יבנאמהתקופה העות'מאנית שהחלה ב־1517, ועד מלחמת העצמאות בשנת 1948 שכן במקום כפר ערבי של פלאחים בשם יִבְּנא (בערבית يبنى). בכל תקופת המנדט הבריטי הייתה יבנא במגמת צמיחה, מיישוב בן פחות מ־2,000 תושבים לאחר מלחמת העולם הראשונה צמחה יבנא לעיירה שבה למעלה מ־5,000 תושבים ערב מלחמת העצמאות. עם פרוץ המלחמה הגיעו 200 חיילים עיראקים מצבא ההצלה ליבנא, וקבעו את בסיסם בתחנת הרכבת. ב־31 במאי 1948 נכבשה יבנא במסגרת מבצע ברק על ידי כוח של האצ"ל וגדודים 55 ו־51 של חטיבת גבעתי. תושבי יבנא עזבו לרצועת עזה, והם וצאצאיהם חיים בעיקר במחנות הפליטים של רפיח. רוב בתי הכפר נהרסו זמן קצר לאחר מכן, מסגד הכפר שנבנה בתל יבנה במאה ה־14 פוצץ ב־9 ביולי 1950 בהוראתו של אלוף פיקוד הדרום, משה דיין, ורק המינרט שלו שרד.

הכפר הערבי יבנא

באוקטובר 1948 הגיעו ראשוני העולים מרומניה, ביניהם משפחות בלנק, דורנר, פבזנר, קנר וסגל, משפחת הלר מהונגריה, שמלצמן, בייזמן והודס מפולין, משפחות מזן וברכה מבולגריה ועוד. לאחריהם התיישבו בה עולים מצפון אפריקה, תימן, איראן ומאירופה. בשנות התשעים הגיעו עולים מחבר המדינות ומאתיופיה. השכונה הראשונה נקראה "שיכון חיסכון". באפריל 1949 נבחר ועד 'כפר יבנה' ובשנת 1951 הוקמה 'המעברה' עבור 150 משפחות שהתגוררו בצריפים ובאוהלים. ב־1 ביוני 1953 שונה מעמדה של יבנה ל"מועצה מקומית" בת תשעה חברים בראשותו של אברהם טודוריס ממפא"י. בשנת 1961 שונה שם היישוב מכפר יבנה ל"יבנה". בשלהי שנות ה־60 יזמו צעירי היישוב את 'מרד הצעירים' שהביא לשינוי ההנהגה המקומית הוותיקה.
בשנת 1980 החלה להיבנות ביבנה שכונת נווה אילן, שנבנתה בשיטת בנה ביתך עבור זוגות צעירים אנשי צבא ומשטרה. לרוכשים ניתנה אפשרות לקנות שטח של חצי דונם ולבנות בו בית פרטי. בשנת 1986 שונה מעמדה של יבנה ממועצה מקומית לעיר, וראש העירייה הראשון היה מאיר שטרית. בעיר נבנו שכונות לאנשי קבע בצה"ל ולאנשי משטרת ישראל, ומעברם של אנשי צבא הקבע לעיר הביא לשינוי בהרכב האוכלוסייה, שהתחזקה כלכלית, ומחירי המקרקעין בעיר האמירו. בתוך 12 שנים, בין שנת 1983 ל־1995, הוכפל מספר תושביה של העיר.
החל משנת 2000 זוכה העיר בפרסי חמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לישראל יפה, בשנים 2005 ו־2016 זכתה בפרס היוקרתי בתחרות – "דגל היופי" ובשנת 2015 בפרס "עמית קריה יפה" על 15 שנים של זכייה רצופה בחמישה כוכבי יופי. העיר זכתה בפרס ניהול כספי מטעם משרד הפנים לשנים 2014–2015, 2016-2017. בשנת 2011 הוענק לה הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ע"ש ראש הממשלה יצחק רבין. בשנת 2020 זכתה העיר בפרס החינוך הארצי.

יבנה החדשה

היסטוריה

בשנת 2008 החלה בניית שכונת "נאות־רבין" הירוקה המונה כ־4,700 יחידות דיור בבנייה רוויה, על שטח של כ־850 דונמים. העיר יבנה עומדת בראש רשימת הערים בהן נבנו מבני מגורים על פי תקן בנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי - 52% מהדירות הירוקות שנבנו בישראל נמצאות ביבנה. יבנה מובילה בפער עצום על יתר הערים במספר המבנים הירוקים, בעיקר בשל יישום התקן בשכונה הירוקה שבה נבנו 2,561 יחידות דיור ב־81 מבנים. השכונה הירוקה כוללת מבני ציבור וחינוך כגון היכל ספורט, חמישה בתי ספר יסודיים, גני ילדים, מרכז קהילתי, בית כנסת, מעונות יום ומרכזים מסחריים. בשכונה נבנו בתי ספר מודרניים בשיטות בנייה ייחודיות ומתקדמות. את השכונה חוצה פארק הכולל מגרשי ספורט ופנאי ומתוכנן נחל עם מים זורמים. ברחבי העיר הוקמו מתחמי מגורים נוספים אשר הביאו לגידול נוסף במספר תושבים. העירייה מקדמת הסכם גג מול משרדי הממשלה ותוכניות התחדשות עירונית במסלול פינוי־בינוי במספר אזורים בשכונות הוותיקות אשר יאפשרו הקמתם של למעלה מ־2,000 יחידות דיור במתחמי מגורים חדשים ומודרניים. בשנת 2022 צפויה להיות מושלמת בנייתן של 2,300 יחידות דיור בשכונת נאות שמיר במערב העיר, וכ־12,000 יחידות דיור נוספות יוקמו במזרחה במסגרת הסכם הגג. העירייה מעודדת חיזוק מבני מגורים במסלול של תמ״א 38 ובמספר רחובות כבר אושרו תוכניות לבנייה.

בשכונות החדשות הותקנה בבנייני המגורים ובמוסדות הציבור והמסחר מערכת פנאומטית סגורה של צנרת תת־קרקעית, ראשונה מסוגה בישראל, המאפשרת פינוי ישיר בוואקום של האשפה הביתית למרכז פינוי הממוקם מחוץ לשכונה. יבנה היא העיר הראשונה בישראל אשר יישמה הטמעה של מערכת פנאומטית לניהול מערך פינוי האשפה, אשר הביאה לשינוי בכל הקשור לפינוי האשפה, החל מהרמה של בית אב ועד לרמה הכלל עירונית. המערכת מופעלת ומבוקרת על ידי מערכת ממוחשבת ממרכז הפעלה ראשי על ידי מפעיל אחד בלבד. הדבר מביא לשיפורים משמעותיים בניהול מערכת פינוי האשפה. בכל קומה בבנייני המגורים יש שני פתחי אשפה - לאשפה רטובה ולאשפה יבשה – שאליהם משליכים הדיירים את הזבל, ומכאן הוא ממשיך דרך מערכת צינורות משותפת שמוטמנת באדמה. האשפה נשאבת בצינור אל המערכת המרכזית, ועוברת טיפול המאפשר מיון, צמצום נפח והרחקת ריחות. המכלים נאספים במשאיות ומובלים אל אתר אשפה.
את המערכת מפעילה חברה פרטית, שזכתה במכרז של העירייה בשיטת B.O.T ל־24 שנים. מחקר שנערך במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, בעבור המשרד להגנת הסביבה, קובע כי המערכות האוטומטיות לאיסוף פנאומטי של פסולת הן חלופה מתקדמת למערך איסוף הפסולת במשאיות - ומפחיתות משמעותית הוצאות תפעוליות, בעיקר בשכונות גדולות עם מבנים רבי־קומות. בשנת 2017 הוענק לעיר פרס לחדשנות מוניציפלית מטעם משרד הפנים על תכנון והקמת המערכת התורמת לאיכות הסביבה והחיים.

מערכת תת־קרקעית לפינוי פסולת

בנייה ירוקה והתחדשות עירונית

תוכנית המתאר של יבנה מבוססת על מתן מענה להיקף אוכלוסייה של כ־105,000 נפש לשנת היעד 2035. התוכנית כוללת תוספת של כ־10,000 יחידות דיור בשטחי פיתוח חדשים, ועוד כ־7,700 יחידות דיור בשטחי הבינוי הקיימים בעיר, תוספת של כ־1,144,000 מ"ר שטחי תעסוקה, הן במסגרת עיבוי שטחי תעסוקה קיימים והן במסגרת תוספת שטחי פיתוח חדשים. התוכנית כוללת תוספת של כ־174,000 מ"ר שטחי מסחר, כ־206 דונם עבור שטחי מבנים ומוסדות ציבור וכן מערך שבילי הליכה ואופניים, הרחבת שטחי הפיתוח של העיר ממזרח לכביש 42, הקצאת שטח למכללה ופארק עירוני לאורך נחל שורק. התוכנית מייצרת חיבור בין כל חלקי העיר, זאת בדגש על הרחבת מרכז העיר הוותיק הממוקם בין שדרות דואני בצפון לחטיבת גבעתי בדרום ליצירת רצף של פעילות מסחרית וציבורית. אזור זה מיועד לעבור התחדשות עירונית כאזור בעל שימושים מעורבים המיועד למסחר, תעסוקה ומגורים בין תחנת הרכבת המזרחית ועד לתחנת רכבת יבנה מערב בצמוד לכביש 4. בשנת 2016 נחתם הסכם גג לבניית 13,000 יחידות דיור. בשנת 2018 החלה בנייתה של שכונת נאות־שמיר בדרום מערב העיר עם כ־2,300 יחידות דיור, מתוכן 1,981 במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.

פיתוח העיר

נאות שז"ר – שכונה ותיקה, נמצאת בחלקו המזרחי של העיר, מזרחית לכביש מס' 42.
רמות בן־צבי – שכונה ותיקה, נמצאת בחלקו המזרחי של העיר, מזרחית לכביש מס' 42.
נאות בן-גוריון – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין שכונת נאות אשכול ושכונת רמות ויצמן.
נאות־אשכול – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין שכונת נאות בן-גוריון ונאות־שז"ר.
רמות ויצמן – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין נאות בן-גוריון ושכונת נאות עידן.
נאות־בגין – נמצאת במרכז העיר, מזרחית לשכונת נאות־עידן. מורכבת מבנייני מגורים בבנייה רוויה ומבתים צמודי קרקע.
נאות־רבין – נמצאת בדרומה של העיר, מכונה גם השכונה הירוקה. מורכבת מבנייני מגורים בבנייה רוויה ומגדלים רבי קומות.
נווה אילן – נמצאת במערב העיר בסמוך לכביש מס' 4, בתים צמודי קרקע.
נאות־שמיר – נמצאת בדרום מערב העיר בסמוך לכביש מס' 4 בניינים בבנייה רוויה ומגדלים רבי קומות, בסמוך לשכונה נמצא המחלף החדש המחבר לכביש 4 יבנה דרום (אשדוד צפון)

שכונות העיר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ביבנה 57,232 תושבים (מקום 36 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,523 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
מראשית שנות השמונים ועד היום נרשמה הגירה חיובית. קצב הגידול השנתי עומד על כ־4% לשנה. תוכנית אב להרחבת יבנה אושרה ותאפשר תוספת של 16,000 יחידות דיור חדשות אשר יביאו את אוכלוסיית העיר לכדי 95,000 נפש עד שנת 2035. אוכלוסיית העיר מאופיינת בשיעור גבוה של צעירים, כ־36% מהתושבים הם בשכבת הגיל 0–21, וכ־64% מכלל האוכלוסייה צעירים עד גיל 39. 
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ביבנה 57,232 תושבים (מקום 36 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,523 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

ביבנה ארבעה בתי ספר תיכוניים - קריית החינוך גינסבורג, קריית החינוך ע״ש יצחק נבון, אורט־אורמת ותיכון אורט נריה. שיעור הזכאות לבגרות בקרב כלל תלמידי העיר עומד על 94.3% בשנת הלימודים תשפ"א. ביבנה 27 בתי ספר ו-130 גני ילדים. ביבנה לומדים בשנת הלימודים תשע"ח כ-13,300 תלמידים בגנים, בתי ספר ותיכונים. בכל אחד מבתי הספר היסודיים פועלת תוכנית ייחודיות לימודית כנושא מוביל, לדוגמה לימודי טבע, מוזיקה, יזמות רב-תחומית, אומנויות השפה, לימודי ארץ ישראל ועוד. מדי שנה מעניקה העירייה מלגות כספיות לסטודנטים מקומיים לעידוד השכלה גבוהה. בשנים 2005 ו-2020 זכתה העיר בפרס החינוך היישובי הארצי מטעם משרד החינוך. בעיר פועל רדיו אוניברסיטאי המופעל על ידי תלמידי התיכון בשיתוף קול ישראל. בבתי הספר פועלות כיתות מתוקשבות ללמידה במרחב שיתופי מקוון. אשכול פיס למדע, טכנולוגיה ואמנות הוא מרכז מדעים עירוני בו מתקיימת פעילות מדעית ענפה במעבדות משוכללות ומרכז מחוננים ומצטיינים אזורי. שיעור הגיוס לצה"ל וליחידות מובילות עומד על 87%.
בעיר 28 בתי ספר:

יסודי ממלכתי – ״אומנויות לאה גולדברג״, "יצחק רבין", "יצחק שמיר", ״רמות ויצמן״, "בן-גוריון", "פרדס צפוני", "ביאליק", "אלברט איינשטיין", ״מעיין״, "מרחבים", "דמוקרטי", "עתידים", "ניצנים" (מודל משלב).
יסודי ממלכתי דתי – "יחידני", "נעם", "רמב"ם", "כנפי אבירים (אביר יעקב)".
על יסודי – קריית החינוך גינסבורג, קריית החינוך יצחק נבון, אורט-נריה, אורט-אולפנה (נקראת גם אולפנת יבנה).
מקצועי – "ארזים", "אורט-אורמת".
חרדי – "תפארת יבנה", "בנות לאה", "סיני בנות", "סיני בנים", "כתר תורה".
חינוך מיוחד – "אופקים".

בתי ספר

בעיר מספר מרכזים קהילתיים ומתנ"סים, היכל תרבות בשכונת נאות בגין, הסדנה לאמנות ביבנה מציגה תערוכות בתחום האמנות הפלסטית מאת אומנים מקומיים וארציים, ומציעה חוגי אמנות בציור, פיסול, קרמיקה, צורפות, צילום ועוד. מבנה הספרייה העירונית, המכונה "כותר יבנה", משמש גם כבית יד־לבנים ומכיל מוזיאון "מקראור" לסיפורי המקרא. בעיר קונסרבטוריון עירוני המכשיר מוזיקאים מוכשרים ועוסק בלימודי מוזיקה ומחול בבתי הספר. בית הספר לתנועה ומחול מתמחה בשיעורי מחול מקצועיים בסגנונות הבלט הקלאסי והג'אז ואחראי על להקות ייצוגיות הרוקדות באירועים עירוניים ותחרויות ארציות. ליבנה מספר קבוצות ייצוג בתחומי המחול, הספורט והזמר, וכן מספר הרכבי ג'אז צעירים. בשכונת נאות רבין הוקם מרכז קהילתי בן 1,600 מ"ר על שמו של אמנון ליפקין־שחק. מדי שנה מקיימת העירייה כנס הוקרה למערכת החינוך במהלכו מוענקים אותות הוקרה למורים מצטיינים ולאנשי ההוראה הפורשים ממערכת החינוך. בעיר פועלים עשרות ארגוני התנדבות בתחומים של חינוך, רווחה, עלייה, ספורט, ביטחון ועוד.

חינוך משלים

מחלקת הנוער העירונית מרכזת את פעילות החינוך הבלתי פורמלי עבור בני הנוער בעיר. במסגרת זו פועלות קבוצות מנהיגות, חילופי משלחות,

הכשרת מדריכים, אירועים ועוד. בעיר פועלות שבע תנועות נוער - הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, כנפיים של קרמבו, תנועת עוז (תנועה לילדים המודרכת על ידי הנוער), תנועת המד"צים העירונית, תנועת תרבות ותנועת בנות לאה. בשנת 2020 נחנך ברחוב העולש מרכז הצעירים.

נוער

חינוך ותנועות נוער

חגיגות יום העצמאות מתקיימות על טהרת האמנים והכישרונות הצעירים מבתי הספר בעיר. בעיר יבנה נוסדה להקת שב"ק ס' אשר חבריה למדו בתיכון גינזבורג בעיר. אחד מלהיטיה הבולטים של הלהקה הוא השיר "באים מיבנה". אמנים נוספים שגדלו בעיר הם השחקן שלומי קוריאט, ענת מגן־שבו, שחקן הקולנוע דני גבע, הזמר דני ניב (מוקי), שחקן התיאטרון מיכה סלקטר, הקוסם חזי דין ואמן הילדים יניב אנג'ל (יניב המגניב). בחג השבועות מתקיים בעיר פסטיבל "רוקדים בלבן" המשלב תהלוכת ביכורים, ריקודי עם, שוק איכרים ומופעים לכל המשפחה. אחת לשנה מתקיים ב'פארק הנחל' יריד אמנים אשר כל הכנסותיו מוקדשות לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בפעילויות הסדנה לאמנות. מדי שנה בחול המועד סוכות מתקיים ביבנה פסטיבל "בציר חדש" לאמנות עכשווית הכולל מופעי מחול, הצגות תיאטרון, מופעים מוזיקליים, תיאטרון רחוב, מיצגי אמנות ופעילויות לכל המשפחה.

היכל התרבות ממוקם במרכז העיר, מכיל 510 מקומות ישיבה ותוכנן על ידי האדריכל אמנון רכטר. בהיכל מתקיימים מופעים, הצגות תיאטרון ומחול.

היכל התרבות

הסדנה משמשת מרכז עירוני לתחומי האמנות הפלסטית, מציגה תערוכות של מיטב אמני ישראל לצד תערוכות אמנים מקומיים ותלמידים בתי הספר. במקום מתקיימים חוגי אמנות רב־גילאים. המבנה תוכנן על ידי האדריכלית יונה יחיעם.

גלריה הסדנה לאמנות

בשנת 2014 נחנך במזרח העיר למרגלות תל יבנה אמפיתיאטרון פתוח עם במה רחבה וחיפוי גג בצורת "קונכייה" עשויה מתכת בשטח של כ־800 מ"ר. המקום מכיל כ־4,000 מקומות ישיבה בכיסאות ובמדשאה ומתקיימים בו מופעי מוזיקה ואירועים עירוניים. בשנת 2019 החליטה מועצת העיר לקרוא לאמפיתיאטרון על-שמו של ראש העיר, צבי גוב-ארי. בחודש מאי 2022 נערך באמפי מופע בינלאומי עם הזמר אנריקו מסיאס לרגל יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל.

אמפיתיאטרון

אחת לחודש נערכים בחדר־ההנצחה שבבית יד לבנים אירועים בהשתתפות תלמידי בתי־הספר בעיר והמשפחות השכולות להנצחת זכרם של חללי שירות הביטחון ושירות בתי־הסוהר בני העיר. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מקיימת העירייה עצרת זיכרון וערב שירי לוחמים. בבית העלמין חלקה צבאית בה טמונים חללי מערכות ישראל.

יד לבנים

פארק המים הוקם בשנת 1985 ומנוהל באמצעות עמותה בה חברות 1,300 משפחות המיוצגות על ידי ועד נבחר. במקום מתקיימים מגוון של פעילויות תרבות וספורט. הפארק משתרע על שטח של כשלושים דונמים. בשטח הפארק מדשאות ירוקות, בריכות מים, מגלשות ופינות שעשועים, אמפי טבעי המשקיף על הבריכות ומגרשי ספורט. בפארק שפע של פעילויות לגילאים השונים: חוגים, פעילויות ספורט, הצגות לילדים, מופעים ועוד.

פארק המים

היכל התרבות
מרכז לאמנויות הבמה - מתנ"ס נאות שז"ר
אמפיתיאטרון יבנה ע"ש צבי גוב-ארי
מרכז תרבות לעולי אתיופיה ע"ש בני רייך
היכל מוזיקה ומחול (קונסרבטוריון)
מוזיאון מיקראור - ללימוד סיפורי המקרא
אצטדיון כדורגל עירוני ע"ש ג'קי לוי
היכל הספורט רלף קליין
גלריה סדנה לאמנות
הספרייה העירונית
בית יד לבנים להנצחת זכרם של חללי העיר
הקתדרה העממית - מרכז חינוכי ע"ש שרגא וחנה רייך
מרכז קהילתי ע"ש אמנון ליפקין־שחק
מרכז הצעירים

מרכזי תרבות ופנאי

תרבות ופנאי

מרכזי הספורט בעיר מציעים את כל סוגי הספורט, ומספר קבוצות ספורט של יבנה משתתפות בתחרויות ארציות ואף זכו בהישגים נאים בתחום הכדורסל. קבוצת הכדורסל אליצור יבנה העפילה בשנת 2017 לליגה הלאומית ובשנת 2007 זכתה בגביע איגוד הכדורסל. הכדורסלן הישראלי הראשון ב-NBA עמרי כספי, נולד ביבנה והחל את צעדיו הראשונים במחלקת הנוער של אליצור יבנה.
קבוצת הכדורגל מכבי יבנה משחקת בליגה א', הקבוצה זכתה בגביע הטוטו בעונת 1984/1985. אצטדיון הכדורגל העירוני הורחב לקיבולת קהל של כ־2,500 מקומות ישיבה. קבוצת הכדורגל בית"ר יבנה משחקת בליגה ג'. בעיר הוכשר שביל אופניים לאורך נחל שורק במזרחה של העיר. בשנת 2016 נחנך היכל ספורט עירוני ע"ש רלף קליין עם כ־1,000 מקומות ישיבה. מדי שנה מאז שנת 1987 מתקיים בעיר טורניר קט־רגל למבוגרים בהשתתפות קבוצות חובבים, לזכרו של תושב העיר, סרן משה בן־אבו, שנפל בלבנון. כמו כן, מקיימת המחלקה לספורט טורניר כדורסל רחוב (סטריטבול) בהשתתפות מאות כדורסלנים מכל רחבי הארץ ומשחקי כדורשת לנשים. מדי שנה, מאז 1987, משתתפים אלפים בצעדת יבנה וביום העצמאות מתקיים מסע אופניים עממי בטיחותי. בשנת 2012 זכתה העיר יבנה בפרס שרת התרבות והספורט. בעיר פועלת תוכנית יישובית לקידום אורח חיים בריא בקרב התושבים במסגרתה מתקיימים אירועי ספורט לקהל הרחב, תחרות בית הספר הבריא ועוד. קריית ספורט מוקמת במרכז העיר לפעילות במקצועות האתלטיקה קלה, התעמלות קרקע, קט־רגל, כדורסל ועוד.

ספורט

מרץ - צעדת יבנה ע"ש יריב ורוני רייטר.
פסח - טורניר כדורסל רחוב (סטריטבול).
מאי - ערב שירי לוחמים לזכר הנופלים, שבוע הנוער.
יום העצמאות - מסע אופניים עממי לכל המשפחה לזכרה של סרן עינת בסר.
יוני - חגיגות שבוע הספר העברי.
יולי־אוגוסט - אירועי קיץ לכל המשפחה באמפיתיאטרון יבנה, בפארק הסנהדרין ובשכונות.
ספטמבר - יריד אמנים.
סוכות - פסטיבל בציר חדש לאמנות עכשווית.
אוקטובר - ערב הוקרה למערכת החינוך.
נובמבר - טקס הענקת מלגות לסטודנטים.
דצמבר - כנס הוקרה למתנדבי העיר.

אירועים קהילתיים

כביש 42, העובר ב"שדרות העצמאות" בעיר, חוצה את יבנה מצפון לדרום, ומחבר אותה עם ראשון לציון בצפון ועם אשדוד מדרום. כביש 410 מחבר אותה אל רחובות במזרח, וכביש 4 מקיף אותה ממערב וחוצץ בינה לבין חולות החוף. מחלף יבנה עד כביש מספר 4 הורחב בשנת 2012 וכולל סובה המאפשרת כניסה ויציאה מהירה מהעיר. חברת נתיבי ישראל פרסמה בדצמבר 2016 מכרז לתכנון ובניית מחלף אשדוד־צפון (נקרא גם מחלף יבנה־דרום) אשר הוקם דרומית למחלף הנוכחי ומאפשר כניסה ויציאה מהשכונות הדרומיות של העיר. כביש שדרות הציונות מהווה כביש רוחב החוצה את יבנה ממערב למזרח משכונת נאות רבין לכביש מספר 42.

בעיר פועלת תחבורה ציבורית פנימית באמצעות חברת האוטובוסים אלקטרה-אפיקים מתחנות הרכבת אל השכונות, מרכזי העיר ומוסדותיה העיקרים. התחנה המרכזית נמצאת בסמוך למחלף יבנה ונקראת מתנ"ח (מרכז תנועה, נופש וחנייה), ומשרתת את תחבורת האוטובוסים העירוניים והבין עירוניים שמפעילות חברות אגד ומטרופולין.

אוטובוסים

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת יבנה מערב נמצאת על קו מסילת תל אביב – פלשת וממוקמת בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת יבנה מזרח, בקרבת האמפיתיאטרון הממוקמת על קו אשדוד־רחובות.

רכבת

תחבורה

בעיר שני אזורי תעשייה - אזור מלאכה קטן בדרום העיר ממערב לתל יבנה, ופארק תעשייה בשטח של 1.7 קמ"ר בצפונה של העיר, המשתרע במקביל לכביש 4. בפארק יותר מ־250 מפעלים, ומועסקים בו יותר מ־8,000 עובדים. ענפי התעשייה העיקריים בעיר הם אלקטרוניקה, מחשבים, מתכת וחשמל. עם החברות שפועלות ביבנה נמנות אורמת, אורבוטק העוסקת במערכות בדיקה של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים; חברת דרכים העוסקת בסלילת כבישים והקמת מחלפים, מולטילוק העוסקת במנעולים, זיוודרום העוסקת בהיי טק, קרייזי ליין המתמחה באופנת נשים, בן אנד ג'ריז המייצרת גלידה, "וילי פוד" המייצרת מזון משומר, "הגרעין" המייצרת חומרי גינון ו"המשבב" המייצרת מתכות. שלושה מרכזי קניות, בידור ופנאי חדשים הוקמו בשנת 2015 - "מתחם G" בכניסה המערבית ושני מרכזים בשכונת נאות רבין - "רוגובין" ו"קרסו". עיריית יבנה מקדמת הקמת אזור תעסוקה משותף עם מועצה אזורית ברנר במתחם מקרקעין בשטח של כ־500 דונם הגובל עם העיר.

כלכלה ותעשייה

רובם המוחלט של תושבי העיר יבנה יהודים. בעיר פועלים כ־70 בתי כנסת בנוסחים שונים המשרתים את כלל העדות והזרמים. בעיר פועלים ארבעה מקוואות (שלושה לנשים ואחד לגברים). המועצה הדתית מספקת שירותי דת, לרבות קיום אירועים מרכזיים בחגי ישראל, רישום לנישואין, עירובין, מתן תעודת הכשר לעסקי מזון ושירותי קבורה והלוויה. בעיר כוללים ומרכזים רוחניים. בית העלמין ביבנה ממוקם בחלקה הדרומי של העיר בסמוך למושב בן זכאי שבשטח המועצה האזורית חבל־יבנה. בית העלמין כולל חלקה צבאית בה טמונים עשרות חיילים ואנשי כוחות הביטחון. מזרחית למושב בן זכאי ממוקם בית העלמין הישן של העיר יבנה.
רב העיר הוא הרב דוד אביחצירא אשר מונה בשנת 1998 והחליף בתפקידו את אביו, הרב יוסף אביחצירא, שנפטר בכ"ו בתמוז ה'תשס"א (17 ביולי 2001).

דת

ערך מורחב – סמל העיר יבנהראשי היישוב מייחסים חשיבות רבה לאתר קבר רבן גמליאל והדבר קיבל את ביטויו גם בסמלים הרשמיים של היישוב ובציון שמות של מוסדות ורחובות. בסמל הראשון של המועצה המקומית אלמנטים בולטים מקברו של רבן גמליאל. בסמל משולב הבניין שעל־פי המסורת מיוחסת לקבר רבן גמליאל הנשיא.
סמל העיר, אשר אומץ בשנת 1986 עת הפכה יבנה לעיר, עוצב על ידי הצייר דן ריזינגר והוא מורכב משלושה אלמנטים: העבר מיוצג על ידי שלוש כיפות מבנים, שביניהן קבר רבן גמליאל, המסמלות את ההיסטוריה העשירה; ההווה מיוצג על ידי ספר פתוח, המסמל את החינוך ואת ההעשרה התרבותית; ואת העתיד מסמלת שמש עולה, המייצגת פיתוח, עליה ושגשוג. צבעי הסמל, כתום וכחול, נבחרו בשל הקרבה לים, שני נחלים (נחל שורק ונחל יבנה) החוצים את העיר, וצבע אדמת החול עליה היא יושבת. בשנת 2008, בשנתה ה־60 וה-70 של העיר הוטבעה הסיסמה "יבנה - קהילה מעולה בשפלה" בפרסומיה הרשמיים של העירייה.

סמל העיר

אלבום העיר "יבנה בירוק" המכיל 288 עמודים ראה אור בשנת 2008 לרגל שנת ה־60 לעיר יבנה. האלבום נכתב על ידי הסופר יאיר ספרן וסוקר את תולדות היישוב, מימיו הקדומים ועד היום, נקודות ציון עיקריות בהתפתחותה, תיעוד היסטורי, מסמכים, ראיונות, תמונות וסיפורים.

אלבום העיר

ראשי המועצה והעירייה

ערך מורחב – תל יבנהתל יבנה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בדרומה של העיר ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון. שטחו של התל הוא כ־155 דונם. המקום לא נחקר באופן מסודר, אך מאז המאה ה־19 בוצעו בו מספר סקרים ארכאולוגיים וחפירות מקומיות.
הממצאים הקדומים ביותר בתל עצמו מתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. התגלו בו גם שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברזל (קברי ארגז וקברים פשוטים), התקופה הפרסית, הביזנטית (בורות אשפה ובהם קנקנים, סירים, עצמות בעלי חיים, אבני פסיפס ומטבעות ארד), הערבית, ומההעות'מאנית.
בתקופה הצלבנית שכנה כנסייה גדולה על התל, ועם כיבוש העיר על ידי הממלוכים ב־1244, היא הפכה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). המסגד פוצץ בהוראת אלוף פיקוד הדרום משה דיין. ב-2010 שופץ המקום למטרות תיירות. בשנת 2019 הוצגה תוכנית לפיתוח מתחם התל בשיתוף רשות העתיקות.

תל יבנה

אתרים בעיר

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי. היא שוכנת כשישה קילומטרים מחוף הים התיכון, באזור מישור החוף, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. העיר נמצאת בין המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה - בדרום; אשדוד, גן יבנה, חצור אשדוד, וניצנים - בדרום מערב; גן רווה וכפר הנגיד - בצפון; גבעת ברנר במזרח; בית גמליאל, - בדרום מזרח רחובות וגאליה - בצפון מזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, ושטחה הוא 29 קמ"ר.

האירוע חלף

נס ציונה- המחזמר

אירועים נוספים בתיאטרון תמונע

אירועים נוספים בתל אביב יפו