מלחמה ושלום – על תיאורי המלחמה והשלום מהאומנות הרומית העתיקה ועד היום | פרופ' אריאל הירשפלד - מפגש ב-Zoom

הירשפלד נולד בפרדס חנה להורים ילידי גרמניה. אביו, קורט הירשפלד, למד נגרות בברלין והחזיק בתואר נגר אמן (Meister). כשעלה לא"י המשיך לעבוד כנגר. אחיו מצד אביו (שנישא פעמיים), עזרא הירשפלד, נפל במלחמת העצמאות, חמש שנים לפני שאריאל הירשפלד נולד. הירשפלד למד תואר ראשון במוזיקולוגיה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך ללימודים מתקדמים באותה אוניברסיטה. בשנת 1995 השלים דוקטורט בהנחיית פרופ' גרשון שקד בנושא "הסמל ביצירתו של י.ח. ברנר". היה בעבר ראש החוג לספרות עברית. משנת 2017 מכהן כראש בית הספר לספרויות באוניברסיטה העברית. עורך ושותף לכתב-העת מחקרי ירושלים בספרות עברית. עוד בימי לימודיו לתואר ראשון, הירשפלד החל לעסוק בהוראה ולימד לאורך שנים כמורה ומחנך בבתי הספר בית חינוך עירוני ג' בירושלים ולאחר מכן בתיכון ליד האוניברסיטה. בעבר לימד בבצלאל, ב"עלמא", ב"הליקון", ובמקומות נוספים. משנת 2017, הוא חבר סגל במכון מנדל למנהיגות במקביל לעבודתו האוניברסיטאית, ויו"ר ועדת ההיגוי של בית לעברית. פרסם מאמרי וספרי מחקר בתחומי הספרות, המוזיקה והאמנות, מספר קובצי מסות, רומן מכתבים (השפעה בלתי הוגנת, ביחד עם רונית מטלון) ספר ילדים (איפה נמצא הזמן) ומאמרי ביקורת ופובליציסטיקה רבים בעיתונות. היה בעל טור שבועי במוסף "הארץ". בשנת 2008 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 2015 פסלה לשכת ראש הממשלה מטעמים פוליטיים את הפרופסורים אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן מלשמש שופטים בוועדת פרס ישראל לספרות ולשירה. בעקבות כך התפטרו מתפקידיהם בוועדה גם שאר חבריה – פרופסור נסים קלדרון, פרופסור נורית גרץ, פרופסור זיוה בן פורת וד"ר אורי הולנדר. בעבר היה נשוי לעיתונאית נרי ליבנה, ולהם שלושה בנים. היה בן-זוגה של הסופרת בתיה גור עד לפטירתה ממחלת הסרטן, וכן בן-זוגה של הסופרת רונית מטלון שנפטרה גם היא ממחלת הסרטן. הירשפלד כתב עם מטלון רומן מכתבים מתוקשר. הירשפלד חבר המועצה הציבורית להוראת התנ"ך וחבר המועצה הציבורית של ארגון בצלם.

"אתן, היודעות" - שיח האהבה באופרות של מוצרט, זמורה-ביתן, תשנ"ד. רשימות על מקום, הוצאת עם עובד, 2000. אל אחרון האלים - על מזרקות רומא הוצאת כתר, 2003. רישומים של התגלות, הוצאת חרגול, 2006. איפה נמצא הזמן? , הוצאת חרגול, 2009. כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2011. לקרוא את ש"י עגנון, הוצאת אחוזת בית, 2011. השפעה בלתי הוגנת (ביחד עם רונית מטלון), הוצאת עם עובד, 2012. (ערך ביחד עם סיגל נאור פרלמן), אל בשר הלשון - עיון ומחקר ביצירתו של יצחק לאור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012. הכוכבים לא רימו: כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן, קריאה מחדש (יחד עם דן מירון), עם עובד, 2020.

במארב ליד החלון: קריאה בשני שירים של ט. כרמי והרהור על שירתו, נדפס ב"אפס שתיים", 1, תשנ"ב 1992. גולגולתא של הפומפיות: על פארודיה וזהות יהודית בציורי הצליבה של יוסל ברגנר, נדפס ב"מחניים", 15, תשס"ד 2004. לנוכח היער - טשרניחובסקי וגתה: אנטומיה של התבגרות, נדפס ב"מחקרי ירושלים בספרות עברית", תשס"ג 2003. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה) חיוכו של אליפלט, נדפס ב"פנים", 17, 2001. על משמר הנאיביות: על תפקידה התרבותי של שירת לאה גולדברג, נדפס ב"פגישות עם משוררת", תשס"א 2001. רביקוביץ אחרי עשור, נדפס ב"ידיעות אחרונות", ינואר 1987. "עיר מקלט לרוח בורח": על הגיון והבעה במבני שיריו של דן פגיס, נדפס ב"מאזנים", ס"א, 5, תשמ"ח 1988. מתי עולם מזדעזעים: על יחסו של ביאליק אל מקורותיו ב"גילוי וכיסוי בלשון", נדפס ב"על גילוי וכיסוי בלשון", תשס"א 2001.

אריאל הירשפלד, מאה שערים, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 492–498, הוצאת כרמל, 2017. אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 290 - 301