Name: יוסי גבני במופע סטנדאפ | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-05T21:00:00+03:00Z
Location: מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Rheinland Pfalz

אדיר מילר

Adir Miller

אדיר מילר | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

קריית מוצקין

היכל התיאטרון קריית מוצקין

אדיר מילר | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

תיאטרון ירושלים

אדיר מילר | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

בית החייל תל אביב

אדיר מילר | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

מחוז דרום

אשקלון

היכל  התרבות אשקלון

אדיר מילר | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

באר שבע

משכן אמנויות הבמה באר שבע

אדיר מילר | המשכן לאמנויות הבמה אשדוד | Tickchak LIVE

אשדוד

המשכן לאמנויות הבמה אשדוד

דוגו אומנים ומופעים בע״מ

מילר נולד למריאן, שעבדה כמורה, וליואל, מהנדס במקצועו, שניהם ניצולי שואה ילידי הונגריה, ולו שלושה אחים. נולד, גדל והתחנך בחולון. בוגר תיכון קוגל. את שירותו בצה"ל עשה ביחידה 8200 של חיל המודיעין כמפקד מחלקה. בשנת 1998 למד תקשורת ב"מכללה למינהל" בקמפוס הישן בתל אביב. עבד בחברת ביטוח וכדייל באל על.
את דרכו כאמן סטנד-אפ החל מילר זמן קצר לאחר סיום שירותו הצבאי, עת נהג להופיע ב"צוותא 2". הוא עבד כ"מחמם קהל" בתוכניות הטלוויזיה "לילה גוב" וב"זהו זה!".

בשנת 1999 הופיע בסדרת הטלוויזיה "דומינו", לצד אסי כהן, גורי אלפי וקומיקאים נוספים. עם סיום הפקת התוכנית, הוא החל להופיע במופע בידור בשם "אפקט הדומינו" ובתוכניתו של דודו טופז "הראשון בבידור", ששודרה בערוץ 2. בשנת 2000 החל להופיע במופע הומור משלו בשם "אדיר מילר" ובפינת ההומור בתוכנית האירוח "יאיר לפיד", ששודרה בערוץ 2.
בשנים 2002–2004, הגיש מילר את תוכנית האירוח ההומוריסטית "ערב אדיר" ואף היה שותף מרכזי לכתיבתה.
בשנת 2005 הנחה והשתתף בתוכנית "הסרט שלנו" ובתוכנית הסאטירה "היכל התרבות", אותה יצר ובה הופיע יחד עם שלישיית מה קשור.
בשנת 2007 הנחה טקס פארודי בשם "משפט הזהב", שבו הוענקו פרסים למשפטים "המבריקים" ביותר של השנה. כמו כן, התארח בפרק בסדרה הקומית של שידורי קשת - "אמא'לה", בכיכובה של אורנה בנאי.
בשנים 2008 עד 2014 גילם מילר את דמותו של אמיר רוזנר בקומדיית המצבים "רמזור", אותה יצר מילר ואף כתב אותה לצד רן שריג עבור שידורי קשת. הסדרה עוסקת בשלושה חברים כבני 30 ובתחילתה אחד מהם מצוי בזוגיות, השני הרווק והשלישי נשוי פלוס אחת. בסדרה כיכבו לצדו ליאור כלפון ונירו לוי.
בשנת 2015 גילם את התפקיד הראשי בסדרת המתח של HOT "הצורף".
בשנים 2016 עד 2022 גילם מילר את עצמו בקומדיית המצבים "צומת מילר", אותה גם יצר וכתב.
החל מאמצע העשור השני של המאה ה-21, מילר משמש כפרזנטור של מכבי שירותי בריאות.
במשך שנים אדיר מילר הופיע על במות בארץ ובעולם במופעי סטנד-אפ עצמאיים. במרץ 2020, בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל והאיסור על התקהלויות, מילר הקליט מופע סטנד-אפ חדש ששודר בערוץ 12 ונגע בנושאים הקומיים הקשורים לקורונה. בשנה זו קיבלה גם החברה שלו מענק של 368 אלף שקל מרשות המיסים, ובהמשך נדרשה החברה להחזיר את רוב הסכום.

טלוויזיה

בשנת 2006 הופיע במחזמר "הלהקה" בתפקיד פול אביב, אותו שיחק במקור בסרט הקולנוע טוביה צפיר. מילר זכה עבור תפקידו זה בפרס מצטיין הבימה לשנת 2007.
בשנת 2009, הופיע מילר בתפקיד ראשי לצד דבורה קידר בהצגה "החותנת" בתיאטרון הבימה, בנוסח עברי מאת רשף לוי.

תיאטרון

בשנת 2007, שיחק בסרטו של אבי נשר "הסודות".
בשנת 2010, גילם את ניצול השואה יענקל'ה ברייד בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי" וזכה עליו בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה לקולנוע ה-21 במספר. בנוסף זכה מילר בפרס מבקרי הקולנוע לשנת 2010 על תפקידו בסרט זה.
בשנת 2013 שיחק בסרטו של אבי נשר "פלאות", חוקר פרטי חמור-סבר בשם יעקב גיטיס.
בשנת 2022 שיחק את אבינועם בסרטו הקצר של נוני גפן "דניאל".
בשנת 2023 שב לשתף פעולה עם אבי נשר בסרטו "גן קופים", שם גילם את דמותו של אמיתי קריב, סופר ערירי שנלחם על מעמדו בעולם הספרות.

קולנוע

ביוגרפיה

מילר נשוי ואב לשתי בנות ובן. אשתו, שלי מילר (כספי), מנחה ומאמנת קבוצות הורים ומטפלת משפחתית במכון אדלר. הם מתגוררים בגבעת רמב״ם בעיר גבעתיים.

חיים אישיים

בשנת 2010 זכתה הסדרה "רמזור" בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית "הסדרה הקומית הטובה ביותר" והייתה גם לסדרת הטלוויזיה הישראלית הראשונה שזוכה בפרס אמי הבינלאומי בקטגוריית "הקומדיה הטובה ביותר".
ביוני 2016 זכה בתואר "הקומיקאי המצחיק ביותר בישראל" בתחרות של ידיעות אחרונות. באותה שנה זכה גם בפרס "מצחיקן השנה" בטקס נבחרי הילדים 2016 של ערוץ הילדים.
בשנת 2018 זכה מילר במקום הראשון בתחרות "בדרן ה-70" של עיתון ידיעות אחרונות בה נתבקשו קוראי העיתון להצביע ולדרג את הבדרן האהוב עליהם ביותר ב-70 שנות מדינת ישראל.

זכיות ותארים

פילמוגרפיה

אדיר מילר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אדיר מילר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אדיר מילר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אדיר מילר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אדיר מילר, בארכיון הבימה
רינת גור-נחום, בשבילי הכוכב זה אתה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2002
רותה קופפר, מר ישראל, באתר הארץ, 21 במרץ 2008
הדס בשן, העצמה גברית, באתר ynet, 29 ביולי 2009
רז שכניק, הצחקתם אותנו, באתר ynet, 10 ביוני 2016
פגישה עם רוני קובן עונה 7 | פרק 7 - אדיר מילר
 אדיר מילר בשיחה עם נתנאל סמריק, בערוץ גל"ץ, אוקטובר 2022

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אדיר מילר (נולד ב-16 ביוני 1974) הוא שחקן, קומיקאי, תסריטאי, במאי, סטנדאפיסט ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה פרס אופיר לשנת 2010 על תפקידו בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי", פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ופרס אמי האירופאי על הסדרה הקומית שיצר וכתב, "רמזור".

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

לירן דנינו

Liran Danino

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

מני ממטרה

Meni Mamtera

מתן פרץ

Matan Peretz

חנה לסלאו

Hana Laslo

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

מני ממטרה והלהקה - הצגה חדשה | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

מני ממטרה והלהקה - הצגה חדשה

מחוז צפון

עפולה

הגלריה העירונית לאמנות

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

היכל התרבות עפולה

בן בן ברוך | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024

מיכל הקטנה

Little Michal

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024 | חנה לסלאו | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024

חזי דין

Hezi Dean

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024 | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024

מתן פרץ | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | מיכל הקטנה | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

Afula

פארק הרכבת עפולה

העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שם תחנת הרכבת עפולה והכפר "אל-פולה" ששכן בה. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" - כהצעתו של ישעיהו פרס, על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל". כנגד כוונה זאת יצא אברהם יעקב ברור שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שבתל יזרעאל. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה" במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל". בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)" או "עפולה (עיר יזרעאל)". בשנת 1938 כתב זאב וילנאי שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר על גיחזי עוזרו של אלישע הנביא שחי באזור שונם, ”וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת” מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה" או "עיר יזרעאל (עפולה)". עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד.

שם

תל עפולה, הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועד למאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים רומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.
חפירות ארכיאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מהתקופה הרומית בארץ ישראל ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. 
בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש למרחביה.
הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או במרחביה הסמוכה מוזכרת בכתבי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13.

היסטוריה עתיקה

בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה אחוזה פיאודלית של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת של רכבת העמק. בשנים 1912–1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טולכרם.
בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק". במפקד האוכלוסין בארץ ישראל של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים).

המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכש יהושע חנקין את האדמות מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.
חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.
האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו.
בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.
בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.
הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.
מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923.
ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.

הקמת העיר העברית

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.
במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".
שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמת אזור תעשייה.
בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973.
במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.
ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצת ערבים ישראלים זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבות חשדות לפגמים ותיאום מחירים, לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי.
ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר, במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות, פארק עירוני בשם פארק נחל בוהו בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים התוכנית כוללת הקמת כביש טבעת נוסף לעפולה.

מקום המדינה ועד היום

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בעפולה 63,305 תושבים (מקום 32 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.1%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,388 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

אוכלוסייה

ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:

עפולה - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית" או "עפולה העיר"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק, בתוכה נמצאים שכונות פנימיות כמו "שכונה מערבית", "שכונת הוילות" הנמצאת בצפון מזרח העיר ו"שיכון גאולים" הנמצא בדרום מערב העיר. שטח חלק זה עומד על 3,500 דונם.
עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. רבים מהעולים לישראל במבצע שלמה התיישבו בשכונה. כך, מספר התושבים בה גדל בעשרות אחוזים. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מאוכלסת שכונת עפולה עילית במשפחות חרדיות רבות. במהלך קיץ תשע"א בהוראת הרב שטיינמן נפתחה ישיבה בשם "הישיבה הגדולה עפולה". בראשות הישיבה עומדים ראש הישיבה הרב רפאל בלום והמשגיח הרב בנימין ברויאר, כעת הישיבה מונת כ-220 תלמידים.
עפולה הצעירה - שכונה הנמצאת מערבית לעפולה עילית. בשנת 2020 השכונה החלה להתרחב משמעותית עם בניית מאות דירות חדשות, ובכך הפכה לשכונה חדשה.
עפולה הירוקה - שכונת וילות פרטיות חדשה עם בנייני יוקרה לא גבוהים. בשכונה נבנה פארק ענק, בתי כנסיות, גן לחינוך מיוחד, סמינר לבנות. רחוב יצחק שמיר הוא הרחוב הראשי והבולט בשכונה, בנוסף לכביש החורשה, כביש חדש המחבר בין השכונה לכביש החדש "עוקף עפולה".
גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה של 250 עד 300 מטר מעל פני הים. שכונה זו קלטה את מרבית עולי ברית המועצות לשעבר וגם חלק מעולי אתיופיה. בין השנים 2015–2020 החלה הגירה משמעותית של חרדים לשכונה וכעת השכונה מאוכלסת במשפחות חרדיות רבות במקביל לשכונת עפולה עילית.
נוף יזרעאל - שכונה פנימית הנמצאת בחלקה הדרום-מזרחי של גבעת המורה, השכונה מאוכלסת בעיקר על ידי עולי ברית המועצות לשעבר.
רובע יזרעאל - שכונה חדשה המוקמת בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי העיר. בשכונת רובע יזרעאל מתוכננות 4600 דירות, אשר מתוכן מאוכלסות כבר כ-1800 יחידות דיור. השכונה ממוקמת כ-20 דקות הליכה רגלית מתחנת הרכבת. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר.
C1 (שכונת הרכבת, נקראת גם שכונת "לב העמק") - השכונה החדשה ביותר בעפולה, נמצאת עדין בשלבי בניה, אם כי השכונה כבר מאוכלסת חלקית, נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת ומכאן שם השכונה.

שכונות

התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקים
כ־7,500 עובדים (נכון ל-2015).
בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכן קניון העמקים. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.
אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.
עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ-
400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות
מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.

כלכלה ומסחר

נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.
בשנת 2010 הוקמה בעיר הישיבה הגדולה עפולה.

חינוך

על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום, אולפן הקלטות ופעילות של חבורות זמר.
קבוצת הכדורסל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל.
פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.
ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי-אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר. ארגון עדאלה עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי, הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי.

תרבות ובילוי

החל משנת 2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת סופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת קווים ולפניה אגד. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן).
בינואר 2021 נפתחה תחנה מרכזית עפולה החדשה.
באוקטובר 2016 נחנך קו העמק מחיפה לבית שאן, בעפולה הוקמה תחנת רכבת אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.

תחבורה

בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה.
במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.
במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבניין נגרם נזק קל. בשנת 1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה החיילת ליאת גבאי הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. ב-4.10.2001 בצהרים אירע פיגוע ירי במרכז עפולה. המפגע לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית. הוא הגיע למקום באוטובוס סמוך לשעה 14.00 ומיד כשירד ממנו פתח באש. 3 בני אדם נהרגו ו-18 נפצעו. המפגע נורה למוות על ידי השוטרים שהיו במקום. כבר ב-27.11.2001 אירע פיגוע נוסף, כאשר סמוך לשעה 11.30 שני מפגעים (מפת"ח ו-"הג'יהאד האסלאמי") פתחו בירי לעבר אוטובוס שחנה בתחנה המרכזית. בפיגוע נהרגו 2 בני האדם וכ-50 נפצעו (10 קשה ו-2 במצב בינוני). המפגעים נמלטו, תוך שהם ממשיכים בירי, לעבר השוק העירוני הסמוך, אך נורו לבסוף על ידי כוחות המילואים ואנשי המשטרה שנכחו במקום. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.
ב-13 בנובמבר 2013 נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי.
בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015 התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב-8 באוקטובר 2015 בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה, פיגוע נוסף התרחש למחרת ב-9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר, המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם.עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.

הנצחת נספים בני העיר

הגנה וביטחון

אקלים

ראשי המועצה המקומית

שניאור זלמן הוז (1926–1928)
יעקב קינמון (1928–1930)
פייבוש טבצ'ניק (1930–1931)
מאיר שפירא (1931–1932)
אפרים מזרחי (1932–1933)
פייבוש טבצ'ניק (1933–1939)
מאיר שפירא (1939–1940)
דב ברכאן (1940–1942)
בנימין שיינבוים (1942–1945)
יוסף ברזילאי (1945–1950)ראשי העירייה

דוד קניאל (1950–1959)
יואש דובנוב (1959–1969)
שמשון שחורי (1969–1979)
עובדיה עלי (1979–1991)
צדוק נאווי (1991–1998)
יצחק מירון (1998–2005)
אבי אברהם אלקבץ (2005–2013)
יצחק מירון (2013–2018)
אבי אברהם אלקבץ (2018 ואילך)

ראשי העירייה

גלריית אתרים

גרמניה אינגלהיים אם ריין, אוסנבריק, גרמניה
ארצות הברית פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
ארצות הברית ווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית
ארצות הברית סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית פרזנו, קליפורניה, ארצות הברית
ארגנטינה סנטה פה, ארגנטינה
מקסיקו טפוזלן, מקסיקו
ישראל מועצה אזורית גלבוע, ישראל (במסגרת שותפות ביחד של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אזור עפולה בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרום ניו אינגלנד שבארצות הברית)

ערים תאומות

זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966 (הספר בקטלוג ULI)
ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992 (הספר בקטלוג ULI)
שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עיריית עפולה, 2005
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970
תום שגב, ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור. 1999, עמ' 199–200
עמי שנער, "מאה שנים של תכנון עירוני: עפולה כמשל", זמנים 96, סתיו 2006 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

ספרים תיעודיים על עפולה

יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942 - העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998 - רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה
גל אמיר, המתמחה, הוצאת זמורה ביתן, 2007 – רומן בלשי המתרחש בעפולה(הספר בקטלוג ULI)
עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004 - רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של עפולה
 פרופיל עפולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סעפולה, באתר הרשות לפיתוח הגליל
מידע על אתר עפולה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
עפולה ואתריה, באתר "טבע ונופים בישראל"
יונתן גת, ניתוח לב פתוח, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 14 ביוני 2015
סופו של אצטדיון וולפסון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2015
גדעון צור, עפולה – גלגוליה של עיר, באתר "e-mago", ‏19 באפריל 2017
 נעמה ריבה, השכונה שתקלקל את התוכנית להשיב לעפולה את כתר פנינת העמק, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
תצלום אוויר של עפולה עם כיתוב המתייחס לאתרים, 1:10,000, 1946 (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
יעקב בנדה, ‏החרדים נוהרים לפריפריה: העילית בחרה בעפולה – אלפי משפחות מצטרפות, באתר JDN‏
עפולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר אזורי עמק יזרעאל בעפולה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1935
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
 עפולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא מכונה "בירת העמק" משום שהיא שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה. כינוי נוסף לעיר הוא "עיר יזרעאל". עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973.

יוסי גבני

Yossi Gavni

גבני נולד וגדל בבת ים, למד באורט הבונים בעיר במגמת תקשורת. בצה"ל שירת בסטי"לים, ולאחר מכן שירת בתור מפקד קורס קשר ימי בבה"ד חיל הים.

גבני התפרסם לראשונה בתוכנית המציאות "האקדמיה לצחוק" ששודרה בערוץ 2 בשנת 2004. בתחרות היה חלק מהצמד "יוסי וטירן" (יחד עם טירן ביבי). יוסי וטירן הגיעו לגמר התוכנית וסיימו במקום השני. לאחר התוכנית, במקביל להופעות בצמד, למד קופירייטינג והיה קופירייטר בנפתלי-אברהם, זרמון גולדמן, ויהושע\TBWA. ב-2006 פורק הצמד "יוסי וטירן" וב-2007 החל גבני להתנסות בסטנדאפ לבדו.
בתחילת דרכו הופיע במספר תוכניות טלוויזיה כגון "עובר כל גבול", "ערב אדיר" ועוד.
בין בשנים 2012–2014 הופיע בשלוש העונות של תוכנית הטלוויזיה "מחוץ לחוק" המשודרת בערוץ הוט קומדי סנטרל.
בשנת 2014 החל להופיע כסטאנדפיסט בתוכנית הילדים "הצחוקיה" המשודרת בערוץ ניקלודיאון.
בתחילת 2015 הקים גבני יחד עם גיורא זינגר ועומר בורשטיין את צוות "בערך", צוות קומי שמפיק סרטונים מצחיקים ברשת.
ב-2016 הוביל ביחד עם חברי הצוות הקומי "בערך", קמפיין אינטרנטי של "ספרייט".
ב-2018 עלתה לאוויר הקומדיה ״קיסריה אקספרס״ אותה כתב ויצר גבני יחד עם שותפיו ליצירות עומר בורשטיין וגיורא זינגר, והם משחקים שם בתפקידים ראשיים יחד עם אסף אטדגי.

קריירה

גבני נשוי לכרמל ואב לבן ובת. מתגורר בגבעתיים.

אתר האינטרנט הרשמי של יוסי גבני יוסי גבני, ברשת החברתית פייסבוק
יוסי גבני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 יוסי גבני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוסי גבני בפודקאסט "מאחורי כל צחוק" של אלדד שטרית, 25 ביוני 2018

יוסי גבני (נולד ב-4 בינואר 1982) הוא קומיקאי וסטנדאפיסט ישראלי.

יוסי גבני במופע סטנדאפ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

יוסי גבני במופע סטנדאפ

סטנד אפ פקטורי - ת"א

יוסי גבני בשושנה דמארי | מרכז תרבות שושנה דמארי | Tickchak LIVE

יוסי גבני בשושנה דמארי

פתח תקווה

מרכז תרבות שושנה דמארי

יוסי גבני | FRIENDS אולם מופת (לשעבר) ראשל"צ- ערב עצמאות | Tickchak LIVE

ראשון לציון

FRIENDS אולם מופת (לשעבר) ראשל"צ- ערב עצמאות

גורי אלפי

Guri Alfi

גורי אלפי | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

גבעת שמואל

מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות

יוסי גבני במופע סטנדאפ | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

רשף לוי

Reshef Levy

רשף לוי | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

מני עוזרי

Meni Ozeri

מני עוזרי | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

קובי מימון

Kobi Maimon

קובי מימון | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

אמירם טובים

Amiram Tovim

אמירם טובים | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

דוד פוסרינו

דברים חשובים בטיקצאק

יהודה ושומרון

עומר אדם

Omer Adam

פאר טסי

Peer Tasi

אושר כהן

Osher Cohen

טונה

Tuna

שרית חדד

Sarit Hadad

עידן רייכל

Idan Raichel

יהורם גאון

Yehoram Gaon

אילת

חיפה

רוחמה בן יוסף - אלול | אופקים | Tickchak LIVE

רוחמה בן יוסף - אלול

אופקים

הרצאה מרתקת ומרגשת של סיון רהב-מאיר על הסיפורים הכי עוצמתיים שסיקרה בארץ ובעולם מאז שמחת תורה. הרצאה שמלמדת את הקהל לאמץ גישה כזו ולחפש סביבם תמונות ניצחון קטנות. כולל סיפורים מאחורי הקלעים ואינספור כלים ועצות מעשיים שסיון אספה מגיבורי התקופה.



סיון רהב-מאיר | סיון רהב מאיר | בית תרבות שרת | Tickchak LIVE

סיון רהב-מאיר

בית תרבות שרת

אודהליה ברלין ,בסדרת מופעים אינטימית

נושמות תשובה, שדרות קולנוע חן. | אודהליה ברלין | שדרות הנשיא הרצוג 2, באר שבע | Tickchak LIVE

נושמות תשובה, שדרות קולנוע חן.

שדרות הנשיא הרצוג 2, באר שבע

אלפי נשים שרות מתפללות ומתרגשות יחד, בקומזיץ הכנה לימים הנוראים

 באתי אני לפתוח לדודי

אמנות וחוכן בהפקח ענק עם עשרות נגניות על במה אחת

יפוש ברכהן | תמר אנטון | ציפי וינשטוק  | תמר שוקרון

ריקודים וכוריאוגרפיה להקת ג'מנס -יהודית וויס

מסע מטלטל עם אמא של חטוף

דברי התעוררות הרב אברהם קוק שליט"א

ילדת הגומי בסולו מרהיב 

למחזיקות כרטיס ירושלמי: 20

מחיר מסובסד: 25

רביעי ט"ו באלול 18.9 בנייני האומה ירושלים

מופע לדופקות בתשובה | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

מופע לדופקות בתשובה

בנייני האומה ירושלים

האירוע חלף

יוסי גבני במופע סטנדאפ

אירועים נוספים של יוסי גבני

אירועים נוספים במתנס גבעת שמואל - אולם תרבות

אירועים נוספים בגבעת שמואל