ציפי שביט

Tzipi Shavit

חנה לסלאו

Hana Laslo

טל מוסרי

Tal Mosseri

אריק משעלי

Erick Mishally

אבי קושניר

Avi Kushnir

נופר סלמאן

Nofar Salman

חני נחמיאס

Hanny Nahmias

מעלות תרשיחא

רבקה מיכאלי

Rebecca Michaeli

תום אבני

Tom Avni

אסתי קוסוביצקי

Esti Kosowitzki

גילת אנקורי

Gilat Ankori

שלמה וישינסקי

Shlomo Vishinsky

מורן ארביב גנס

Moran Arbiv

עופרי ביטרמן

Ofri Biterman

אסנת בן יהודה

Osnat Ben Yehuda

אני סבתא שלך / תאטרון הקאמרי | היכל התרבות מעלות תרשיחא | Tickchak LIVE

אני סבתא שלך / תאטרון הקאמרי

מחוז צפון

היכל התרבות מעלות תרשיחא

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Northern District

פארק המעיינות

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



שחר חסון

Shahar Hason

שחר חסון בהופעת סטנד אפ | רנה שני | Tickchak LIVE

שחר חסון בהופעת סטנד אפ

מחוז חיפה

חדרה

רנה שני

שחר חסון בהופעת סטנד אפ | תיאטרון היהלום | Tickchak LIVE

מחוז תל אביב

רמת גן

תיאטרון היהלום

שחר חסון | תיאטרון היהלום | Tickchak LIVE

open mic-שחר חסון מנחה את המופע באנגלית | קומדי בר תל אביב | Tickchak LIVE

open mic-שחר חסון מנחה את המופע באנגלית

תל אביב יפו

קומדי בר תל אביב

שחר חסון מנחה את המופע באנגלית - Open mic | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

שחר חסון מנחה את המופע באנגלית - Open mic

בית ציוני אמריקה 

שחר חסון בהופעת סטנד אפ | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

חסון נולד, גדל והתחנך בכפר סבא. בנם של זכריה מיקי שעלה מעדן שבתימן, ושושי שעלתה מעיראק. בילדותו למד בבית הספר היסודי בן-גוריון ובנעוריו למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא. את שירותו בצה"ל עשה ככבאי בחיל האוויר. לאחר שירותו הצבאי למד משחק ודרמה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.

ביוגרפיה

במסגרת לימודיו ב"סטודיו למשחק של יורם לוינשטיין" השתתף חסון בהפקות רבות. בין השאר, בהצגה "עמל אהבה לשווא" של שייקספיר, שאף הועלתה בהצלחה רבה בפסטיבל שייקספיר הבינלאומי בגרמניה, ובהצגה "קישוניאדה", המורכבת ממערכונים של אפרים קישון.
בצעירותו היה חבר בהרכב "מה קשור", אולם הוא פרש לפני נסיקתם ומאז סוף שנות התשעים, הוא מופיע לבדו על במות הסטנדאפ; בין היתר, במועדון ה"קאמל קומדי קלאב". עם זאת, חסון השתתף במופע האלתורים "שיפנגו" עם שחקנים אחרים, ובמופע "סטנדאפ אל תוך הלילה" יחד עם אדם שרון, יוסי טרבלוס, אמירם טובים וירון ברלד.
חסון השתתף בתוכניות הטלוויזיה של דודו טופז, אסף הראל, "אקזיט", "פיני הגדול", "תוצרת הארץ", "ערוץ הצחוק מציג", "פרויקט יומטוב" 2 ו-3 וסיים כל פרק בסדרה "עובר כל גבול". כמו כן, השתתף בפרויקט של אילן שושן "אורחים זרים", השתתף בכתבות שטח בתוכנית "Y בעשר" וגילם מחבל בסדרה "טירונות".
חסון משתתף ביחד עם הסטנדאפיסטים יוסי טרבלוס ואמירם טובים בהגשת תוכנית הלילה של יקיר אביב, המשודרת מדי יום חמישי בשעות הלילה ברדיוס 100FM. התוכנית משודרת משנת 2001 ועד היום ופעמים רבות הושעו חסון וטרבלוס משידור בגין התנהגות שאינה הולמת.
הוא השתתף גם בכתיבת בדיחות לתוכניות הטלוויזיה "אחורי החדשות" של יאיר ניצני, "לילה גוב", "יאיר לפיד" ו"אקזיט" - אחד המערכונים הגסים שכתב, "סופי ומופי הפדופיל", אף גרם להשעיית התוכנית מערוץ 10.
בסוף 2006 הגיש פינה קבועה בתוכנית "צופית" של צופית גרנט בערוץ 10. ב-2007 עלתה התוכנית "מהדורה מוגבלת" בערוץ ביפ, בה השתתף חסון כחבר פאנל קבוע.
בנובמבר 2007 עלתה בערוץ HOT 3 הטלנובלה "בובות", בה השתתף בתפקיד מעצב אופנה הומוסקסואל בשם הרצל. בשנת 2008 החל חסון להשתתף בתוכנית "צחוק מעבודה" בערוץ 2 וכיכב לצד דודו ארז ואבי אטינגר בסרט הקומי המוקומנטרי "זהירות, פורנו" שהופק עבור ערוץ ביפ, בו השתתף חסון גם בכתיבת התסריט. ביום העצמאות של אותה שנה זכה חסון במקום ה-11 ברשימת "האנשים הכי מצחיקים בישראל" של אתר ynet.
בשנים 2009–2010 השתתף כחבר פאנל בתוכנית הקומית של ערוץ ביפ, "לילה בכיף", ששודרה במשך שתי עונות ונחלה הצלחה רבה.
בספטמבר 2009 ועד סוף אותה שנה, הגיש פינה קומית קבועה בתוכנית האירוח של אברי גלעד בערוץ 2 של רשת.
בשנת 2010 השתתף בתוכנית "חומר טוב" בערוץ ביפ ומאוחר יותר שב להשתתפות בתוכנית "צחוק מעבודה" בעונתה החמישית.
בינואר 2011 שב לשתף פעולה עם דודו ארז ואבי אטינגר בתוכנית "טלוויזיה במיטבה", ברצועת השידור הלילית "לילה ביפ" של הזכיינית "קשת" בערוץ 2 לאחר סיום שידורי ערוץ ביפ. מאוחר יותר באותה שנה שודרה בזכיינית "קשת" בערוץ 2 המיני-סדרה הקומית "זהירות טלוויזיה", שבה מככב חסון גם כן לצד דודו ארז ואבי אטינגר.
בקיץ 2012 שב להשתתף בעונה השביעית של "צחוק מעבודה" בערוץ 2 וכן החל להנחות את תוכנית הלייט-נייט "הכיתה הטיפולית של צחוק מעבודה" המשודרת אחריה. באותה שנה גילם שוטר בקומדיה של ערוץ דיסני "המופע של שביט ונטורה", בכיכובה של נואל ברקוביץ'.
בפברואר 2013 הצטרף לזמרת מיה וללהקת פרנקלין בשיר "קיטשית". ביולי של אותה שנה הצטרף חסון לערוץ הילדים והחל להגיש בו את תוכנית הבידור והאירוח "הפרעת קשב". באותה שנה החל לשחק בסדרה הקומית "מלבי אקספרס" בערוץ 10.
בשנת 2014 השתתף והנחה את התוכנית "המועדון" בערוץ 2, התוכנית שודרה אצל הזכיין רשת במשך שתי עונות ולה 18 פרקים, ובה התארחו סטדנאפיסטים שונים. באותה שנה 2014 החל להשתתף בתוכנית הבידור של רשת בערוץ 2, "הכל הולך". באותה השנה החל להופיע בקומדי בר לילדים עם חברי "הצחוקייה", יחד הם העלו מופע קומי לקהל הצעיר.
שחר חסון גילם את הראפר הפיקטיבי "MCמנצור", שהקליט שירים הומוריסטיים יחד עם אדם שרון "הגב", להקת הפליז, שי 360, אבי מסיקה, כלא 6, הזמר לירן טל ועוד.
בין שיריו כ-MCמנצור: "מרפי מרפי" על חוקי מרפי, "עבריין צמרת", "אמא-סליחה שאני מתלכלך", "מנצור תן לי כאפות על התחת", "וואלק אתה", "שיר הנהגת" ו"כל המדינה שכונה" שהוא שיר הנושא מתוך תוכנית הסטנדאפ "עובר כל גבול" בערוץ ה־קולנוע הישראלי וב"יומטוב" 2 ו-3. אלבומו הראשון כ-MCמנצור, "סיפורים מהבורסה", יצא בשנת 2004. בתחילת 2007, חסון הקליט את אלבומו השני כ-MCמנצור, ואת שיריו הפיץ בחינם באתר האינטרנט שלו. ביוני 2022 הוציא עם ערן ברנע שיר חדש בשם "WHERE U FROM ?" אשר פורסם ברשת ובערוץ היוטיוב קומדי בר T.V..
בשנת 2015 הנחה את תוכנית הסטנדאפ "שחר חסון וחברים" בערוץ 2 בזכיינית "רשת". במהלך חנוכה באותה שנה השתתף ב"היי סקול פסטיגל" ושיחק לצד כוכבי נוער ובהם אליאנה תדהר, דניאל מורשת, נווה צור ותותי ניניו. באותה שנה התארח כפאנליסט אורח בתוכנית הבידור "מלחמת המינים" בערוץ 2 לצד ליטל שוורץ ושלום אסייג.
בשנת 2016 שיחק בסדרה של מיקי גבע "נפלת חזק" בערוץ 10, בתפקיד עצמו. ב-3 ביולי אותה שנה החל לככב בסדרת ילדים שהיה גם שותף ליצירתה - "סופשלי".
ב-2016 חסון גם החל להעלות בערוץ "קומדי בר" ביוטיוב סרטונים של קטעי אלתור מתוך מופעי הסטנדאפ שלו. הסרטונים, שיוצאים מדי יום חמישי, צברו פופולריות רבה, שחלקם צברו מיליוני צפיות. חסון הפך עם השנים לתופעת רשת ואף הכניס כמה ביטויים עם מניירות משתעשעות לשפה ובהם "מה הלו"ז", "כפרה" ו-"suddenly". לעיתים משתמש בהופעותיו בשפה גסה ובדיחות מיניות.
בשנת 2017 הפעיל ביחד עם יוחאי ספונדר מיזם של ערבי סטנדאפ באנגלית שכלל מופעים בישראל ובמקומות שונים בעולם לצד תוכנית רדיו באנגלית. שיתוף הפעולה שלהם נמשך גם בתוכניות שעשו לכאן 11.
חסון הצטרף בעונה ה-16 של תוכנית המערכונים "ארץ נהדרת" בקשת 12, השתתף בקאסט הקבוע של התוכנית בה גילם את אבי גבאי, איוב קרא, גבי אשכנזי, איתמר בן גביר, עמיר פרץ ומועמד דמיוני בפריימריז לליכוד בשם דולב שושני. לאחר עונה אחת עזב את התכנית בעקבות ריבוי ההופעות וההתחייבויות הקודמות שלו.
החל משנת 2019 חסון הוא פרזנטור של לאומי קארד (לימים חברת האשראי MAX), לצד השחקנים קרן מור ויובל סגל, והחל מ-2021 לצד לוסי איוב. באותה השנה החל לשמש כשופט בגרסה הישראלית לתוכנית המציאות "הזמר במסכה" בקשת 12.
משנת 2021 החל לגלם את דמותו של צחי "זעתר" צור בסדרה "לבד בבית" בכאן חינוכית. על תפקידו בסדרה קיבל מועמדות בתחרות פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער. בנוסף, חזר להתארח בקביעות ב"ארץ נהדרת".
משנת 2022 מנחה את שעשועון הטלוויזיה "האחוזון העליון". בשנת 2023 הוציא ביחד עם שפיטה את שיר הגאווה "סבתא בישלה דייסה", בליווי וידאו קליפ. הוא יצא בשיתוף עם הליין IMPA.
בשנת 2023 שיתף פעולה עם ישי ומיכאל סוויסה ברצועה "אחשילי" מתוך אלבומם, מיטת קומותיים. בנוסף, בצל מלחמת חרבות ברזל החל להגיש ביחד עם  יוחאי ספונדר את ההסכת "Standup for Israel" באנגלית בגלי צה"ל.

קריירה

חסון הוא אב לבן, אותו הביא לעולם עם ידידה. השניים מגדלים את ילדם במסגרת של הורות משותפת. הוא מתגורר ברמת גן.

חיים אישיים

פרסים ומועמדויות

אתר האינטרנט הרשמי של שחר חסון שחר חסון, ברשת החברתית פייסבוק
 שחר חסון, ברשת החברתית אינסטגרם
 שחר חסון, ברשת החברתית טיקטוק
שחר חסון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 שחר חסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 שחר חסון, באתר ספוטיפיי
 סרטונים של שחר חסון בערוץ של קומדי בר‏ T.V.‎, באתר יוטיוב
הדס בשן, לצחוק או למות, באתר ynet, 6 במאי 2009
גלעד בנימיני ודנה שמש, "אני חי כדי שבסוף הבדיחה שלי החיפושית תעשה 'סקוויקי סקוויקי'", באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2010
דנה שמש, שחר נגד העולם: צחוק מעבודה חוזרת, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2012
יוני בינרט, צחוק מהאמריקאים: שחר חסון עושה סטנד-אפ באנגלית, באתר Xnet‏, 8 בנובמבר 2012
ערן סויסה, "פעם הייתי מופרע", באתר ישראל היום, 19 באפריל 2013
רן בוקר, שחר חסון: "הפריים טיים הגיע אליי", באתר ynet, 7 במאי 2015

שחר חסון (נולד ב-11 בספטמבר 1976) הוא קומיקאי, סטנדאפיסט, שחקן, מוזיקאי, תסריטאי, ראפר ומנחה טלוויזיה ישראלי.

קרית מלאכי

שד ירושלים קרית מלאכי

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.
במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.
לאחר המלחמה יושב המחנה הצבאי הבריטי הנטוש "קסטינה" בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.
ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.
אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות – בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.
בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנות ה-90 שכונה חדשה על שמו – גני שמואל.
ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית, ובשנת 1998 לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

מעמד מוניציפלי

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 26,229 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 71.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,137 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4.

אוכלוסייה

ראשי המועצה:

חיים גשן – 1959–1960, כיהן מ-1954 כמזכיר היישוב שקיבל מעמד של מועצה מקומית ב-1958
עבודי דוד-אלבג - 1960–1969, 1970–1974
משה קצב – 1969–1970, 1974–1981 (לימים נשיא מדינת ישראל השמיני)
ד"ר יוסף ונונו חבר בכנסת השלוש עשרה מטעם מפלגת העבודה 1981–1993ראשי העיר:

משה "שימי" שמעון – 1993–1998, במהלך כהונתו (1998) קיבלה קריית מלאכי מעמד של עיר.
ליאור קצב – ראש העירייה בשנים 1998–2003
מוטי מלכה – ראש העירייה בשנים 2003–2013
יוסי חדד – ראש העירייה ממאי 2013 עד נובמבר 2013.
אליהו (ללו) זוהר – ראש העירייה מנובמבר 2013.

ראשי המועצה והעיר

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.
במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב, אך ההחלטה לא בוצעה בפועל.באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה.

רבני העיר

ישנן 12 שכונות בקריית מלאכי: המחנה, כרמי הנדיב, גני שמואל [על שם שמואל פומברובסקי], ויצמן, הרצל, הנרקיסים, קיבוץ גלויות, המייסדים, יגר, גבעת הסביונים ונאות הכפר.
נחלת הר חב"ד: ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי. השכונה אכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה נקראת בשם נחלת הר חב"ד התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים.רב השכונה: הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה.
התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לכיוון כפר ורבורג.
בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבה גדולה) – לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לכרמי הנדיב, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד.
במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים.
נחלת מנחם/ כרמי הנדיב: בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא המכונה בשם "נחלת מנחם, כרמי הנדיב", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.

שכונות

בעיר שני אזורי תעשייה – אזור התעשייה קריית מלאכי הצמוד לעיר ואזור תעשייה מלאכי טק הנמצא מעבר לכביש 40, בנוסף בצד אחר של העיר נמצא אזור תעשייה באר טוביה שנמצא שנים רבות בדיונים על הכנסתו לשטחה המוניצפלי של העיר.

אזורי תעשייה

רובע האלה – קריית מלאכי מיצתה את עתודות הקרקע שלה, ולכן מקודמת תוכנית ממזרח לעיר, בין כביש 40 לכביש 6 הכוללת בתוכה שטחים למגורים תעסוקה, תעשייה ומסחר. אישור תוכנית בסדר גודל שכזה עשויה לקחת זמן, ומימושה אף יותר ויתרחש בהדרגתיות. במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון.שטח גבול כלל התוכנית 13,500 דונם.
שטח למגורים 2,280 דונם, כ-19,600 יח"ד.
שטח לתעסוקה 2,250 דונם.
הקמת תחנת רכבת בצמוד לשטחי העיר.תוכנית אב לתחבורה נפת אשקלון – מטרת התכנית ליצור קישוריות וחיבור בין הרשויות במרחב אשדוד-אשקלון, כאשר קריית מלאכי נמצאת בטבורה של התכנית. כמו כן, שילוב של תוכנית זו יחד עם פיתוח העיר פנימה והחוצה מהווה בסיס איתן לחיזוקה וגדילתה של העיר. תוכנית זו מקדומת בהובלת משרד הבינוי והשיכון ובתכנון נתיבי איילון.
פיתוח שכונות חדשות – בצמוד לשכונות הוותיקות בעיר באמצעות הגדלת השטח המוניציפלי, מצפון מערב ליישוב, קידום תוכניות אלו מתבצע בהובלת רשות מקרקעי ישראל.
קידום תוכנית בסמוך לשכונת גבעת הסביונים בצפון העיר [אין שם לתוכנית].
קידום תוכנית בסמוך לשכנות הרצל [שם התוכנית: נאות הכפר].
תוכנית אב להתחדשות עירונית – מימון וליווי רשות מקרקעי ישראל, אשר מטרתה לבחון בראייה כלל עירונית את הפוטנציאל וההיתכנות של ההתחדשות העירונית בעיר.
התחדשות עירונית – בדיקה ותכנון לאזור התעשייה הישן + שכונת חב"ד, במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון. השלב הבא של התכנון יתמקד בשכונת קיבוץ גלויות ושכונת הרצל.

תכנון עירוני

מחנה בר-לב (ע"ש רב-אלוף חיים בר-לב) הידוע גם בשם מחנה קסטינה או מז"י, היא מפקדת זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל וממוקמת בקריית מלאכי.
במחנה שוכנות מפקדותיהם של ארבעה מחילות זרוע היבשה: קצין חי"ר וצנחנים ראשי (מקחצ"ר), קצין שריון ראשי (מקשנ"ר), קצין הנדסה ראשי (מקהנ"ר) וקצין תותחנים ראשי (מקתמ"ר).
כמו כן, במחנה שוכן רמת"ג (רשימה מקובצת תגבורת) האחראי על שיבוץ החיילים ליחידות זרוע היבשה ואט"ל.
בבסיס שכנה מפקדת גייסות השריון מאז 1954. ב-1983 הוקמה בבסיס מפקדת חילות השדה וכחלק מכך הועברו אליו השלישויות של שאר החילות שהוכפפו לה (תותחנים, הנדסה וחי"ר). בבסיס שוכנת גם יחידת מצ"ח יואב.
בעבר שכן במחנה גם מטה הפרקליטות הצבאית במחוז הדרום.

מחנה בר-לב [מחנה מז"י]

גלריה

אתר האינטרנט הרשמי של קריית מלאכי
 קריית מלאכי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סשרגא הר-גיל, המקצועיים - מצליחים ומרוצים; "הפשוטים" - נשארו בשוליים, מעריב, 13 בינואר 1966
זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008 - אודות שכונת חב"ד
סקירה על המע"ר ההיסטורי של קריית מלאכי באתר 'חלון אחורי', 5 בספטמבר 2010
הדס שפר, למי יש יותר כוח, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2011
יש רכבת בקרית מלאכי?, באתר "היסטוריה על המפה", 2012
סיפורו של בית פומברובסקי, נאמנגב, ביטאון מחוז דרום, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, גיליון מס' 10, ספטמבר 2015

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות.
העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Los Angeles בספרדית – המלאכים), שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2023 התגוררו בה כ-26,088 אלף תושבים.

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

יצפאן יליד שכונת נווה שרת שבתל אביב להורים יוצאי עיראק, הוא הבן החמישי במשפחה בעלת שמונה ילדים. אמו הייתה מטפלת ואביו היה בעל מתפרה. אחיו הבכור מנשה נהרג בתאונת דרכים ב-30 באפריל 1970. בילדותו, למד בבית הספר "ברושים" ללקויי למידה, ובראשית שנות ה-80 למד בבית הספר החקלאי כדורי וכבר בבית הספר בלט כקומיקאי מוכשר. הוא שירת בצה"ל בצוות מוזיקלי "צה"ל 84" וב"להקת המפח"ש" (במאי הלהקה היה אז חנן גולדבלט, וכוכבת הלהקה הייתה אורנה דץ). בתקופה בה פיקד אלי יצפאן על הלהקה, הופקה תוכניתה החדשה בניהולם של אהוד מנור ושל מתי כספי.

אלי יצפאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אלי יצפאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלי יצפאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 אלי יצפאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
 אלי יצפאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלי יצפאן, בארכיון הבימה
אור קניספל, אני חושב שמיציתי, באתר ynet, 21 ביוני 2006
איתי שטרן ושגיא בן נון, שלום אנד גוד ביי, באתר nrg‏, 11 באפריל 2008
נרי ליבנה, אלי יצפאן, קומיקאי מוכשר מאוד ומודחק נורא, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
שש, ‏צפו: אלי יצפאן בהצגה חדשה, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2013
  אלון הדר, פתאום ביחד, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוקטובר 2016

אלי (אליהו) יצפאן (נולד ב-6 ביוני 1965, ו' בסיון ה'תשכ"ה) הוא סטנדאפיסט, שחקן, קומיקאי, חקיין, מפיק ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה שלושה פרסי מסך הזהב ופרס האקדמיה לטלוויזיה. בשנות ה-90 היה שותפו של מאיר סויסה לצמד הבידור "סוויסה ויצפאן", ומאז הופיע במספר תוכניות בידור וסאטירה, שאת חלקן אף הנחה.

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

הרצליה

היכל אמנויות הבמה הרצליה

דן כנר

Dan Kanner

היהלומים שבכתר -  עם דן כנר ולהקת מוזס סי | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

היהלומים שבכתר -  עם דן כנר ולהקת מוזס סי

מחוז דרום

באר שבע

משכן אמנויות הבמה באר שבע

אלי יצפאן | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

אלי יצפאן במופע בידור חדש | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

אלי יצפאן במופע בידור חדש

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

אלי יצפאן במופע בידור חדש | פרינדס טבריה | Tickchak LIVE

טבריה

פרינדס טבריה

אלי יצפאן-מופע חדש | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

חולון

תיאטרון חולון

אלי יצפאן במופע בידור חדש | FRIENDS ירוחם | Tickchak LIVE

ירוחם

FRIENDS ירוחם

מני עוזרי

Meni Ozeri

מני עוזרי | המשכן למוסיקה ואומנויות רעננה | Tickchak LIVE

רעננה

המשכן למוסיקה ואומנויות רעננה

קונצרט מס' 10 צ'ייקובסקיינה | המשכן למוסיקה ואומנויות רעננה | Tickchak LIVE

קונצרט מס' 10 צ'ייקובסקיינה

דניאל כהן

Daniel Cohen

דניאל כהן במופע סטנדאפ | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

דניאל כהן במופע סטנדאפ

היכל התרבות יד-לבנים רעננה

אסי כהן

Esi Cohen

אסי כהן - שאולי | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

אסי כהן - שאולי

רוית יעקב כהן

Royat Yaakov Cohen

יובל סגל

Yuval Segal

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

יעל טל

Yael Tal

הכתובה - הצגה מס' 4 | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

הכתובה - הצגה מס' 4

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

איילת רובינסון

Ayelet Robinson

עומר עציון

Omer Etzion

קובי זיסלין

Koby Zislin

חגיגה בכוורת -זמר מס' 5 | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

חגיגה בכוורת -זמר מס' 5

מחוז ירושלים

יהודה ושומרון

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

טונה

Tuna

עדן חסון

Eden Hason

עידן רייכל

Idan Raichel

אדיר מילר

Adir Miller

יסמין מועלם

Jasmin Moallem

רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

אילת

חיפה

מודיעין מכבים רעות

ירושלים

פתח תקווה

"לראות את הקולות" תיקון שבועות 2024.(סיון רהב מאיר) | היכל התרבות נוף הגליל | Tickchak LIVE

"לראות את הקולות" תיקון שבועות 2024.(סיון רהב מאיר)

היכל התרבות נוף הגליל

האמיני יום יבוא - תיאטרון הבימה | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

האמיני יום יבוא - תיאטרון הבימה

היכל התיאטרון קריית מוצקין

מיקי ומני - ביחד ננצח עושים שמח | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

מיקי ומני - ביחד ננצח עושים שמח

המפתחות לקיץ של נופיקי