עמית סגל

Amit Segal

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

מחוז ירושלים

Jerusalem District

כיכר המוזיקה - ירושלים

מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.

היסטוריה

חלוקה מוניציפלית

כ־68.4% מאוכלוסיית המחוז יהודים.
כ־29.8% מהאוכלוסייה ערבים (28.3% מוסלמים, 1.8% נוצרים).

דמוגרפיה

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

עידן רייכל

Idan Raichel

הפרויקט של עידן רייכל | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

הפרויקט של עידן רייכל

מחוז חיפה

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

הפרויקט של עידן רייכל | אמפי אשדוד | Tickchak LIVE

מחוז דרום

אשדוד

אמפי אשדוד

הפרויקט של עידן רייכל | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

ירושלים

בנייני האומה ירושלים

הפרויקט של עידן רייכל | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

היכל התרבות תל אביב

רייכל- פסנתר- שירים | עידן רייכל | בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה | Tickchak LIVE

רייכל- פסנתר- שירים

תל אביב

בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה

עידן רייכל נולד בכפר סבא, בנם של רחל (רוחל'ה) ויואב רייכל, ולמד בבית הספר היסודי על שם גולדה מאיר. בגיל תשע התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ולשמוע בעקביות מוזיקה צוענית וטנגו. בנעוריו למד ג'אז ונגינה בקלידים. לאחר סיום לימודים במגמת המוזיקה של תיכון כצנלסון בכפר סבא, שירת רייכל בצבא בלהקת רוק צבאית, שביצעה גרסאות כיסוי ללהיטי פופ ישראלים ואירופיים. לאחר שירותו הצבאי, שימש רייכל כיועץ בפנימייה לעולים חדשים ולילדים שחוו קשיי הסתגלות, שרוב ילדיה היו ממוצא אתיופי. בעקבות זאת, התחיל רייכל להתקרב למוזיקה אתיופית עממית ומוזיקת פופ והחל לפקוד מועדונים וברים של בני העדה האתיופית בתל אביב.

ביוגרפיה

פעילותו המוזיקלית המקצועית של רייכל החלה כנגן פסנתר ואקורדיון לאמנים כמו עברי לידר, ריקי גל וערן צור. בין האלבומים הראשונים שבהם השתתף כנגן קלידים או פסנתר היו "תכלית בתחתית" של ערן צור ו"בעדינות" של איגי וקסמן שיצאו בשנת 2000 ו"האנשים החדשים" של עברי לידר שיצא ב-2001.

ערך מורחב – הפרויקט של עידן רייכלבשאיפה להתפתח מנגינה להפקה מוזיקלית, החליט רייכל ליצור תיק עבודות המעיד על יכולותיו. לשם כך הקליט בבית הוריו כשלושים זמרים שונים, רובם בני העדה האתיופית. בין היתר ניסה לעניין את יהודה עדר, אז מנהל המחלקה הישראלית בחברת התקליטים הד ארצי. לדברי עדר הוא השיב לו "את המשפט הכי גרוע שאתה יכול להגיד: 'לא שמעתי ואני לא אוהב'", משום שבאותה תקופה סיים לעבוד עם שלמה ארצי על שני תקליטים ו"לא יכ[ו]לתי לשמוע יותר שירים". לעומת זאת, כשהציג רייכל את השירים לפני חברת הליקון התלהבו אנשיה מן התוצאה, והחליטו להפיץ את האלבום כמו שהוא. בדצמבר 2002 יצא האלבום "הפרויקט של עידן רייכל" בהוצאת הליקון. את רוב שיריו כתב והלחין רייכל, שגם עיבד את רובם יחד עם המתופף גלעד שמואלי. הסינגלים שיצאו מהאלבום, "בואי", "מדברים בשקט", "אם תלך" ו"הנך יפה" זכו להצלחה גדולה, והגיעו לצמרת מצעדי הפזמונים. רייכל עצמו שר שני שירים באלבום, "הנך יפה" ו"שושנים עצובות". האלבום זכה להצלחה גדולה והיה הנמכר ביותר בישראל בשנת 2003. בעקבותיו זכה ההרכב בתואר "הרכב השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של רשת ג' ושל גלגלצ, ובשניהם זכה השיר "אם תלך" בתואר "שיר השנה". האלבום הגיע למעמד פלטינה מרובעת לאחר שמכר למעלה מ-150,000 עותקים.בינואר 2005 יצא האלבום השני של הפרויקט, "ממעמקים", בו כתב והלחין רייכל את רוב השירים, ואף שר שיר אחד באלבום, "ממעמקים", שזכה להצלחה רבה, כשהוכתר כ"שיר העשור" במצעד "פסקול העשור" של ערוץ 24. האלבום שיחזר את הצלחת קודמו, והגיע למעמד אלבום זהב תוך יומיים בלבד. מכירותיו הגיעו למעל 140,000 עותקים. מאלבום זה הצליחו פרט ל"ממעמקים" השירים "יש בי עוד כוח", "מילים יפות מאלה", "מכל האהבות" ו"שובי אל ביתי". בשנת 2006 הוציאה חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה אלבום אוסף בשם "The Idan Raichel Project" הכולל מבחר מתוך שני האלבומים הקודמים של הפרויקט.בספטמבר 2007 יצא לאקרנים הסרט "שחור על לבן", בבימויו של תומר הימן, המתעד את מסעו של הפרויקט של עידן רייכל באתיופיה. שיר הנושא של הסרט, "הביתה, הלוך חזור", יצא באותו חודש, בביצועה של כברה קסאי. בסרט עצמו, מבוצע השיר על ידי רייכל.ביוני 2008 יצא הסינגל "מנעי קולך מבכי", שנכתב עבור גלגלצ לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל. בנובמבר 2008 יצא האלבום השלישי של הפרויקט של עידן רייכל, "בין קירות ביתי". את האלבום הפיק רייכל במשותף עם גלעד שמואלי, מתופף הפרויקט. גם אלבום זה זכה להצלחה, והסינגלים שיצאו מתוכו, "חלומות של אחרים", "שאריות של החיים", "מי נהר" ו"רוב השעות" הצליחו במצעדי הפזמונים. האלבום כלל גם את השיר "מנעי קולך מבכי" כסינגל נפרד. רייכל שר כשלושה שירים באלבום, "חלומות של אחרים", "הכל עובר" ו"בין קירות ביתי". בהמשך הגיעו מכירותיו ליותר מ-100,000 עותקים. בשנת 2009 הופץ האלבום גם באירופה וארצות הברית באמצעות חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה, ובעקבות כך, הצליח האלבום להגיע למקום הרביעי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד.ביולי 2011 יצא אלבום האוסף השני של הפרויקט, "הביתה, הלוך חזור", המורכב משלושה תקליטורים. נכללו בו סינגלים חדשים, ביצועים לשירי ההרכב בהופעות חיות ושירים שהוקלטו קודם לכן ולא נכללו באף אחד מאלבומי הפרויקט. עבור האלבום הקליט רייכל את גרסתו לשיר "מחכה", שהלחין במקור עבור ריטה. בדצמבר 2012 הוקרן בערוץ 2 הסרט "הביתה, הלוך חזור", המתעד את טיסתו של ההרכב לניו יורק, כחלק מסיבוב הופעות.במרץ 2013 יצא אלבום האולפן החמישי של הפרויקט, "רבע לשש", אשר הופק על ידי רייכל וגלעד שמואלי במשותף. מהאלבום התפרסמו השירים "עכשיו קרוב", "בלילה" "Sabe Deus" ו"עד שאין יותר לאן". רייכל עצמו שר באלבום חמישה שירים, "יורד הערב" ו"Sabe Deus" (בדואט עם הזמרת אנה מורה), "עד שאין יותר לאן", "הרוח הזו" ו"עולם שלם". האלבום הגיע למקום התשיעי במצעד אלבומי העולם של בילבורד וזכה אף להצלחה רבה ברחבי העולם. ארבעה חודשים מיום יציאתו נאמדו מכירות האלבום בכ־80,000 עותקים. במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ, זכה השיר "בלילה" בתואר "שיר השנה".ב-10 ביוני 2014 יצא הסינגל "Petit Roi" של הפרויקט. בשנת 2020, כחמש שנים לאחר מכן, יצא הסינגל "איזה יום טוב", בהשתתפותה של נסרין קדרי.

בשנת 2003 היה רייכל חבר בלהקת "בוטן מתוק בקרקס". רייכל ניגן בקלידים והשתתף בעיבודי השירים באלבומה הראשון של הלהקה, "כל מה שנשאר". לאחר צאת האלבום עזבו את הלהקה רוב חבריה, ורייכל ביניהם. לאורך שנות פעילותו כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל" הלחין רייכל שירים אחדים גם לזמרים נוספים. הראשונה שהקליטה שיר בלחנו מחוץ למסגרת הפרויקט הייתה מאיה בוסקילה, שהקליטה בסוף שנת 2003 את השיר "יש בליבי כינור", שהלחין רייכל למילים של נורית בת-שחר צפריר. רייכל חש כי לחן השיר לא מתאים לאלבומיו, ולבקשתה של בוסקילה, העביר לה את השיר. השיר נבחר להיות הסינגל הראשון מאלבום הבכורה של בוסקילה, "סיפור מכור". שירים נוספים שהלחין רייכל לזמרים אחרים כוללים את "מוכרת לי מפעם" של דין דין אביב למילותיה של חמוטל בן זאב, "נהר של טעויות" שכתבה ושרה שרון קרלן, "מחכה" שכתבה ושרה ריטה ו"בסוף יום", שכתב והלחין לשירי מימון. כמו כן השתתף רייכל בעיבוד השיר "אם תבוא" באלבומה של נינט טייב "יחפה" ובקולות רקע באלבומו של מתי כספי, "נפש תאומה".
בשנת 2010 יצא רייכל לסיבוב הופעות משותף יחד עם זמרת הנשמה האמריקאית אינדיה ארי ברחבי העולם, על מנת לקדם את אלבומם המשותף, Open Door, שבסופו של דבר נגנז בשנת 2012. ב-10 בדצמבר 2010 הופיע רייכל ביחד עם ארי בטקס פרס נובל לשלום שנערך באוסלו. באותו החודש, יצא סינגל משותף לרייכל ואביב גפן, בשם "קוצים". בפברואר 2011 הוציאו רייכל וגפן עוד סינגל משותף, שנקרא "בובות". שני הסינגלים יועדו להיכלל באלבום משותף של השניים, אך פעילותם הרבה של השניים בתחומים אחרים הביאה להפסקת שיתוף הפעולה ביניהם. שני השירים נכללו באלבומו של גפן "פסיפס", שבו נכלל גם שיר של השניים שלא יצא כסינגל, "מסילת הרכבת".
בפברואר 2012 הוציא רייכל אלבום משותף עם הגיטריסט המאלי ויו פארקה טורה בשם "The Tel Aviv Session". רייכל וטורה פעלו יחד כצמד בשם "טורה-רייכל קולקטיב", כאשר רייכל הופקד על ההפקה המוזיקלית ונגינת הפסנתר ופארקה טורה על הגיטרה. באלבום אחד עשר שירים, רובם אינסטרומנטליים, בלחנים משותפים לרייכל ולטורה. באלבום ניגנו גם יוסי פיין בגיטרה בס וסולימאן קיין בכלי הקשה, לצד מספר נגנים אורחים בשירים אחדים. שניים מהשירים כללו גם שירה, ובאחד מהם התארחה הזמרת כברה קסאי. האלבום יצא בישראל על ידי הליקון ובארצות הברית על ידי קומבנצ'ה.
בשנת 2013, בעת ביקורו השלישי של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, נבחר רייכל להופיע בפניו בארוחה הנשיאותית שבמשכן הנשיא. ב-4 ביולי 2013 הזמינה הזמרת אלישיה קיז את רייכל להופיע עימה בהופעתה בישראל, יחד הם שרו את שירו "ממעמקים".בנובמבר 2014, במקביל לעבודתו עם הפרויקט, הוציא רייכל את האלבום השני עם המוזיקאי ממאלי ויו פארקה טורה, The Paris Session, אותו הקליטו השניים בפריז. בעקבות האלבום, יצאו השניים לסיבוב הופעות עולמי אשר כלל ארבעה עשר הופעות ברחבי ארצות הברית, ביניהן הופעה בניו יורק, וזכו לתשבחות וביקורות רבות, בהן סיקור בניו יורק טיימס.ב-12 באוקטובר 2015 הוציא רייכל את הסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו הראשון שלו, "מעגלים". ב-24 בנובמבר 2015 הוציא רייכל סינגל נוסף, "לפני שייגמר". ב-3 בדצמבר, הוציא אלבום תחת השם "היד החמה". לאור ההזמנות המוקדמות בישראל, האלבום הגיע למעמד אלבום זהב עוד בטרם יציאתו. בשנת 2016, יצא האלבום בארצות הברית על ידי חברת התקליטים האמריקאית קומבנצ'ה, ובעקבות כך, הגיע האלבום למקום השלישי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד. באפריל 2016, הגיע למעמד של אלבום פלטינה עבור מכירותיו בישראל. בעקבות יציאת אלבום הסולו, החל רייכל להופיע בישראל וברחבי העולם עם סיבוב ההופעות "רייכל - פסנתר - שירים", בה הוא מביא את השירים לקהל כפי שהם נכתבו בבית או באולפן, תוך כדי נגינה בפסנתר ושימוש בכלים נוספים בהם מנגן. במקביל, הוא ממשיך להופיע עם "הפרויקט של עידן רייכל". בנובמבר-דצמבר 2015 התארח פעמיים בתוכנית בית ספר למוסיקה. בפעם הראשונה השתתף בערב ספיישל, בו הוא נפגש עם חלק מהתלמידים ושר איתם. בפעם השנייה התארח כחלק מ"מסיבת חנוכה" וערב התרמה לעמותת פתחון לב.ב-14 בינואר 2017 הוציא רייכל את הסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו השני שלו, "גלגל מסתובב", שזכה לאהדה רבה בתחנות הרדיו, כשהצליח להגיע לצמרת המצעד השבועי של מדיה פורסט. במאי יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "אהבה כזו" שלביצוע שלו בחר רייכל את זהבה בן. בפברואר 2017, זמן מה לפני יציאתו של רייכל לסיבוב הופעות ברחבי אירופה וארצות הברית, התקיים במוזיאון תל אביב לאמנות ערב גאלה, במסגרת תערוכת הדגל של המוזיאון "בנוגע לאפריקה: אמנות עכשווית ואפרו-פוטוריזם". במהלך הערב הוענק לרייכל, אות הוקרה מיוחד על תרומתו ל"קירוב לבבות בין תרבויות באמצעות מוזיקה". במקביל, זכה סיבוב ההופעות "רייכל - פסנתר - שירים" להצלחה, תוך שעלה 150 פעם באירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה וכן בישראל, בה התקיימו גם שבעה עשר מופעים באמפי שוני. בספטמבר יצא האלבום "רייכל - פסנתר - שירים", המתעד את ההופעות מתוך סיבוב ההופעות שהתקיימו באמפי שוני.
באפריל 2017 יצא השיר "Po co" של הזמרת הפולנית קאיה  בו התארח רייכל. הסינגל הגיע למקום ה-3 במצעד השבועי של פולין וקיבל את תואר הזהב מאיגוד תעשיית ההקלטות הפולני. ביוני, הזמר היווני ניקוס ורטיס הוציא את השיר "Ερωτευμένος" ("מאוהב"), עם הלחן של עידן רייכל לשיר "שאריות של החיים". בפברואר 2018 הוציא את הסינגל "ואם תבואי אליי", שמהווה כשיר הנושא מתוך אלבום הסולו השני שלו. השיר זכה להצלחה רבה ונכנס אל צמרת מצעדי הפזמונים השבועיים. במאי, הוציא רייכל סינגל נוסף מתוך האלבום, "בראשית". השיר נכתב במהלך נסיעותיו של רייכל בעולם בהשראת המפגשים שלו עם אנשים מרחבי הודו ואפריקה. את השיר מלווה וידאו קליפ של אמנית החול אילנה יהב. באותה השנה, השתתף במופע פסטיגל, המבוסס ברובו על שיריו.ב-31 בינואר 2019 הוציא רייכל את אלבום הסולו השני שלו, "ואם תבואי אליי", שגרר ביקורות מעורבות. יציאתו לאור של האלבום לוותה בארבע הופעות שהתקיימו בהיכל מנורה מבטחים, ובסיבוב הופעות בינלאומי נרחב במהלך חודש מרץ 2019 באיטליה, הולנד, שווייץ, צרפת, אוסטריה וארצות הברית. באפריל 2019, לרגל יום העצמאות, יזמה תחנת הרדיו גלגלצ את הפקת השיר "שבט אחים ואחיות" בו השתתפו אמנים ישראלים בולטים רבים. השיר, שהולחן על ידי רייכל למילותיו של דורון מדלי, זכה לפופולריות רבה, הושמע רבות בתחנות הרדיו והיה פופולרי במסיבות סיום בבתי הספר היסודיים בישראל. במאי הוציא את הסינגל "עכשיו נשארנו שנינו", שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו. באוקטובר הוציא את הסינגל "כתוב מלמעלה", שהגיע למקום הראשון במצעדים השבועיים של מדיה פורסט וגלגלצ. בדצמבר הוציא את הסינגל "אם רק תסכימי", בהשתתפותו של יהורם גאון, שיצא לרגל יום הולדתו ה-80 של גאון.במרץ 2020 נבחר השיר "Feker Libi" בביצוע עדן אלנה, אשר כתב והלחין רייכל יחד עם דורון מדלי, לייצג את ישראל באירוויזיון 2020, שהיה אמור להיערך ברוטרדם, הולנד. בשל מחלת נגיף קורונה 2019, בוטל האירוויזיון בשנה זו, וכלל הזמרים המייצגים נבחרו אוטומטית לייצג בשנה שלאחר מכן 2021 את מדינתם, אך השיר שנבחר ל-2020 לא יכול היה להשתתף בתחרות ב-2021. עוד באותו החודש, עקב ביטול התחרות, הוציא גרסת כיסוי לשיר שהוקלטה בדירתו במהלך סגר בעקבות הנגיף.ביולי 2020, הוציא את השיר "למה ככה עצובה", ביחד עם סתיו בגר, שהגיע למקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט. בהמשך, הוציא רייכל שלושה שירים שכתב והלחין יחד עם הפזמונאי אבי אוחיון, והם: "מכל הכוכבים בלילה" בביצועו של אייל גולן, שיצא באוקטובר 2020, "מתגעגעת אותך" בביצועה של הזמרת עדן בן זקן, שיצא בינואר 2021, ואת "ככה מיום ליום" בביצועו של רייכל עצמו שיצא במאי.
בחודש מאי התקיימה הצגת הגאלה להצגה המוזיקלית "חלומות של אחרים", בה שובצו קטעים מתוך שיריו הרבים של עידן רייכל כחלק מהעלילה העוסקת בהגשמת חלומות, דימוי עצמי הצלחה וכישלון. ההצגה הופקה על ידי" תיאטרון השעה הישראלי לילדים ונוער.
ביולי 2021 יצא לאור הסינגל - שושנה דמארי ועידן רייכל "ספרי תמה תמימה". זמן קצר לפני מותה (ב-2006) הקליטה דמארי עם רייכל את השיר התימני "ספרי תמה תמימה", אותו ביצעה בתחילת דרכה. ההקלטה לא ראתה אור מעולם. לכבוד הסרט "המלכה שושנה" ליוותה התזמורת הסימפונית ירושלים את ההקלטה, וזו נכללת בסרט ויצאה בליווי קליפ.
לרגל פסטיבל המחול כרמיאל ה-34 שהתקיים בסוף יולי 2021 הוציא הפסטיבל גרסה מיוחדת בביצועו של רייכל לשיר "מעגלים". רייכל נבחר להשתתף כאורח הכבוד במופע הנעילה של הפסטיבל שנקרא "מעגלים".
ביולי 2021 יצא גם הסינגל של דולי ופן עם עידן רייכל "להאמין".
ב-22 באוגוסט 2021 הוציא את אלבום ההופעה The Idan Raichel Symphonic Project (Live In Buenos Aires), בשיתוף התזמורת הסימפונית בארגנטינה.בנובמבר 2021 הוציא רייכל את הסינגל "אבן על אבן" (רגע של אושר)אשר זכה גם לביצוע אקוסטי ולרמיקס.
את שנת 2022 פתח רייכל עם הקלטה חדשה לשיר "מכל הכוכבים בלילה" בביצועו ובמרץ יצא הסינגל "כמה שרחוק" של הפרויקט עם יונתן אברהם, אשר זכה בשיר של רייכל בתוכנית "הכוכבים של צה"ל" ששודרה בערב ביום העצמאות 2021.
באפריל הופיע רייכל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשלושה מופעים מיוחדים שהתקיימו בהיכל התרבות בתל אביב.
בערב יום העצמאות השנה הופק ושודר בפעם השנייה הפורמט ״הכוכבים של צה״ל״ שיצר רייכל עם שידורי ״קשת 12״ ובו התארחו גם הפעם חיילים וחיילות קרביים שהפכו לערב אחד לזמרים.
בתחילת מאי יצא לאור יצא שיתוף פעולה של הפרויקט של עידן רייכל עם מרגלית צנעני עם השיר "על הספסל שבשכונה".
במקביל החל רייכל בחזרות לקראת מופע חדש של הפרויקט אשר הופעת הבכורה שלו התקיימה ב-Live Festival ב-31/5/2022. הפסטיבל, פרי חזונו של רייכל, מתקיים זו הפעם החמישית במשך שמונה ימים רצופים באמפי LIVE פארק ראשון ומשלב מוזיקה, קולינריה ואמנות.
בפברואר 2023 פורסם שירהּ של אופק נחמן "ציפור בלי שמיים", שאותו כתב והלחין רייכל בשיתוף אבי אוחיון.

עבודה במקביל לפרויקט

קריירה

המוזיקה של רייכל היא בעיקר בסגנון מוזיקת עולם, אך היא משלבת בתוכה גם מוזיקה אתיופית, רוק, פופ ופולק. לעיתים, נוהג רייכל לשלב בשיריו קטעים מהתנ"ך, כדוגמת "הנך יפה", שמילותיו מבוססות על פרק ג' בספר שיר השירים. בריאיון ל-ynet, סיפר רייכל כי התנ"ך בשבילו הוא "מקור השראה רציני ליצירה". רוב שיריו הם בשפה העברית, אך משלבים בתוכם גם שפות זרות, בהן אמהרית, ערבית וספרדית. הפרויקט של עידן רייכל, המורכב מזמרים ישראלים יוצאי אתיופיה רבים, ידוע בהשפעתו הרבה על המוזיקה האתיופית בישראל ובעולם.

סגנון מוזיקלי

רבים ממבקרי המוזיקה התרשמו מאוד מסגנונו המוזיקלי של רייכל. מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי כתב ביקורת על סיבוב ההופעות של רייכל, "ממעמקים", ושיבח את סגנונו המוזיקלי של רייכל באומרו: "החוכמה והתחכום שלו מתמצים באיך להגיע אל מועדון הדאנס הקוסמופוליטי, ואז לחזור לפינת הליריות הישראלית בשני שירים חפים מאתניות". גם אסף נבו ממאקו שיבח את סגנונו המוזיקלי, באומרו כי: "המוזיקה של רייכל היא לא רק בעד חופש מחשבתי, מעוף יצירתי ופלורליזם של שפות, סאונדים ומקצבים, היא אומרת שהישראלי שווה לאפריקני, שווה לקולומביאני, שווה לגרמני, שווה לערבי". שרת התרבות והספורט מירי רגב שיבחה אף היא את המוזיקה של רייכל, באומרה: "יצירתך המוזיקלית היא מעיין מים חיים של אהבת ישראל, של אחווה ושל לכידות בעם שלנו".בשנת 2018, השיר "ואם תבואי אליי" עורר סערה בשל תוכנו המיני, תוך שנמתחה ביקורת על שימוש בשיר כצלצול של בית ספר. בתגובה, משרד החינוך שלל את האפשרות לשימוש בשיר כצלצול.

תגובת המבקרים

בת זוגו של רייכל משנת 2009 היא דמאריס דויבל, שף קונדיטורית ילידת אוסטריה, אותה הכיר כשהופיע באוסטריה, ולהם שתי בנות ושני בנים.באפריל 2013, נפרד מתסרוקת הראסטות שהייתה מזוהה איתו במהלך הקריירה. בריאיון ל-"7 לילות" סיפר רייכל כי הורדת הראסטות התרחשה בעקבות דרישת דמאריס: "היא הטילה עליהן וטו. לקחה את מכונת התספורת והודיעה לי, 'זה קורה היום', לקח איזה 20 דקות לעבור על הכל".

עידן רייכל התבטא בכמה הזדמנויות כנגד אמנים שהשתמטו מהשרות הצבאי וטען כי אלה האנשים שיגרמו לקרע הכי גדול בחברה ובמדינה. רייכל יצא להגנתו של "קפטן ג'ורג'" שהואשם בהתעללות במוסטפא דיראני, מחוטפי רון ארד. בנוגע למחלוקת בנושא חופש ביטוי ומימון תרבות ממדינת ישראל, טען רייכל כי חופש הביטוי הוא רחב אך צידד בדעה כי מדינת ישראל יכולה לחייב להציב דגל באולמות תרבות ולבחור אלו תכנים וערכים לממן ואלו לא.בפוסט שפרסם בפייסבוק באפריל 2022 יצא רייכל נגד אובדן המשילות בנגב. הוא חשף כי פעמיים אילצו אותו נהגים בדואים לרדת לשולי הדרך כאשר היה בדרכו לאילת: ”תחושת חוסר האונים, כשאתה נתון לגחמות של פורעי חוק, היא איומה”, כתב וקרא ”להחזיר מיד את השליטה, החוק והסדר לכבישי הדרום”.

דעותיו

חיים אישיים

במשך הקריירה, קיבל רייכל פרסים ואותות מטעם ארגונים שונים בישראל וברחבי העולם. בשנת 2003 קיבל את פרס האקו"ם הראשון שלו, "אלבום השנה" עבור אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל הנושא את שמו של ההרכב. בשנת 2005 קיבל את אותו הפרס עבור אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים". באותו הטקס, קיבל שיר הנושא "ממעמקים" את פרס "שיר השנה". בשנת 2006 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה.בשנת 2009 זכה השיר "חלומות של אחרים" בפרס אקו"ם לשיר השנה. עוד באותה השנה, נבחר על ידי קוראי העיתון "מעריב", בגיליון ערב ראש השנה תשס"ט, לזמר העשור של ישראל. כמו כן, זכה הפרויקט של עידן רייכל בתואר "הרכב העשור" על ידי ערוץ 24. באותו אירוע, שנערך ב-15 באוקטובר 2009 בבריכת הסולטן שבירושלים, זכה שירו של רייכל, "ממעמקים", בתואר "שיר העשור".בשנת 2013 קיבל השיר "בלילה" של הפרויקט של עידן רייכל את פרס "שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. בשנת 2014 קיבל פרס אקו"ם נוסף למלחין השנה, עבור אלבומו הרביעי של הפרויקט, "רבע לשש". בספטמבר של אותה השנה, נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" להרכב השנה ב"מצעד השנתי של ישראל" שערך האתר מאקו. בנובמבר קיבל את פרס "נציג המוזיקה הישראלית בחו"ל", במסגרת פרסי המוזיקה של MTV ישראל.בשנת 2015 קיבל רייכל את אות יקיר ים המלח בידי דב ליטבינוף, ראש המועצה אזורית תמר בפסטיבל התמר ה-16, על תרומתו להאדרת ים המלח ברחבי העולם וקידום הצלתו. כבר בשנה שלאחר מכן, ב-2016, קיבל את אות "הגיבור האלמוני" על שם מרטין לותר קינג (יחד עם ענת סרגוסטי ופנינה תמנו-שטה) מידי בנו של לותר קינג, על פעילותו למען זכויות אדם, בדגש על פעילות למען עולי אתיופיה ולמען קירוב בין מגזרים בישראל.ביוני 2016 קיבל תואר עמית של כבוד ממוזיאון ישראל. התואר הוענק לרייכל בהוקרה על "תרומותיו הרבות לאומנויות הבמה בישראל ובעולם". ביולי קיבל אות הוקרה נוסף, על טיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות אומנות. מתוך נימוקי קבלת הפרס: "שיתופי הפעולה חובקי העולם שעידן יצר במהלך כל שנות הקריירה שלו, הפכו אותו לשגריר תרבותי למיליוני מעריצים למען עולם מלא תקווה, שבו שיתופי פעולה מוזיקליים מסירים מחיצות בין אנשים הבאים מרקעים שונים ותרבויות שונות".
בספטמבר 2019, בסיכומי העשור במוזיקה העברית בתחנת הרדיו "כאן גימל", נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" ל"הרכב העשור". בשנת 2020, זכה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות.במאי 2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד, מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

פרסים והוקרה

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של עידן רייכל

2015: היד החמה
2019: ואם תבואי אליי

אלבומי אולפן

2017: רייכל - פסנתר - שירים: הקלטות נבחרות מאמפי שוני
2021: The Idan Raichel Symphonic Project (Live In Buenos Aires)

אלבומי הופעה

אלבומי "הפרויקט של עידן רייכל"

2012: The Tel Aviv Session
2014: The Paris Session

אלבומי "טורה-רייכל קולקטיב"

אלבומי אולפן בשיתוף "בוטן מתוק בקרקס"

דיסקוגרפיה

2003: הפרויקט של עידן רייכל
2005: ממעמקים
2009: בין קירות ביתי
2011: מנגנים בשקט 2011 - המופע האקוסטי
2011: Open Door (עם אינדיה ארי)
2013: רבע לשש
2017: רייכל - פסנתר - שירים

סיבובי הופעות

הופעות

אתר האינטרנט הרשמי של עידן רייכל עידן רייכל, ברשת החברתית פייסבוק
 עידן רייכל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 עידן רייכל, ברשת החברתית אינסטגרם
 עידן רייכל, סרטונים בערוץ היוטיוב
 עידן רייכל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עידן רייכל, באתר שירונט
 עידן רייכל, באתר אייטונס  (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר ספוטיפיי
 עידן רייכל, באתר Last.fm (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר AllMusic (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 עידן רייכל, באתר Discogs (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Songkick (באנגלית)
עידן רייכל, באתר Tab4u
עידן רייכל, באתר Genius
עידן רייכל, דף שער בספרייה הלאומית
עידן רייכל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
 עידן רייכל, באתר בילבורד (באנגלית)
העמוד של עידן רייכל ב-MusicDB
מידע על עידן רייכל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
ערן סויסה, עידן רייכל: איש העשור במוזיקה. ראיון, nrg‏, 18 בספטמבר 2009
ירעם נתניהו, שליפות עם עידן רייכל, באתר nrg‏, 12 במאי 2009
עדי רובינשטיין, פרויקט חייו, ישראל היום, 18 במאי 2010
עינב שיף‏, הפרויקט של עידן רייכל: המוזיקאי שצחק אחרון, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2011
משה צ'יטיאת, סיקור מופע: הפרויקט של עידן רייכל, באתר מיוזיק ניוז,‏ 5 באוקטובר 2012, ארכיון האינטרנט
דנה ויס, ‏עידן רייכל: "אהיה אבא מעולה, אבל חרדתי", באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2013
  רז שכניק, פרויקט חיים, באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2017
 ניקי גולדשטיין, "קארפול קריוקי" עם עידן רייכל, ראיון  באתר יוטיוב, מאי 2017
רוני קובן, פגישה עם עידן רייכל, כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2017
  חן קוטס, שאריות של החיים, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2020
עידן רייכל באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

עידן רייכל (נולד ב-12 בספטמבר 1977) הוא מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, זמר-יוצר, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוכר בעיקר כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל", שחמשת אלבומיו הראשונים מכרו מעל לחצי מיליון עותקים. רייכל נחשב לאחד האמנים הבולטים והמצליחים בישראל ולאחד האמנים הישראלים המוכרים בעולם.רייכל החל את דרכו המוזיקלית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 כקלידן של אמנים שונים, בהם עברי לידר וריקי גל. בשאיפה להתפתח כמפיק מוזיקלי, החליט ליצור תיק עבודות המעיד על יכולותיו. לשם כך, הקליט בבית הוריו זמרים שונים והציג את השירים בפני חברת התקליטים הליקון, שהתלהבה מן התוצאה, והחליטה להפיץ את תיק העבודות כאלבום מוזיקה. בדצמבר 2002, יצא האלבום המלא, בשם "הפרויקט של עידן רייכל", שנחל הצלחה גדולה, וזכה למעמד פלטינה מרובעת. בינואר 2005 יצא אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים", שנחל הצלחה רבה אף הוא, וזכה יומיים לאחר צאתו בתואר אלבום זהב. חודשים ספורים לאחר מכן, הגיע לתואר פלטינה כפולה. האלבום השלישי, "בין קירות ביתי", יצא בשנת 2008, שזכה גם הוא להצלחה במכירות ובפלטינה כפולה. בשנת 2013 יצא אלבום האולפן הרביעי, "רבע לשש", שזכה בתואר פלטינה מרובעת.בשנת 2015, לאחר שנים של עבודה בפרויקט של עידן רייכל, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "היד החמה", שהגיע עוד לפני יציאתו למעמד של אלבום זהב, ובסופו של דבר, הגיע למעמד פלטינה. כמו כן הצליח להגיע למקום השלישי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד. אלבום הסולו השני של רייכל, "ואם תבואי אליי", יצא בשנת 2019.
רייכל זכה ב-5 פרסי אקו"ם. ב-2006 העניק לו משרד החינוך את פרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה. בשנת 2020 נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ב-2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן על תרומתו למוזיקה הישראלית.

חיפזון וזהירון

Haste and caution

אור עקיבא

היכל התרבות אור עקיבא

ראשיתה של אור-עקיבא בשתי משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית ב-17 אפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה וְיִשְּׁבָה אותם באוהלי בד כדי להקים יישוב במקום. ב-24 באפריל 1951 הגיעו 4 משפחות נוספות ובתאריך 29 באפריל 1951 הגיעו משפחות נוספות כך שהיו 38 משפחות שעלו ארצה מרומניה באוניה טרנסילבניה. מחצית מהמשפחות באוניה זו הגיעו לעיירה ירוחם ומחציתם הגיעו למעברת קיסרי. החל משנת 1952 החלה עלייה לאור עקיבא ממדינות שונות - מרוקו, לוב, איראן הודו ועוד. בתחילה, העבודות היזומות על ידי המדינה הספיקו לתושבי המקום, אך ככל שהמעברה הלכה וגדלה החלו תביעות עבודה ותלונות על כך שהשכר לא שולם תושבי המעברה שכן עבדו, הועסקו בדרך כלל בעבודות דחק והמעטים שכן עבדו בעבודות פרודוקטיביות עבדו מחוץ למעברה.
מתכנני העיר קיוו שאור עקיבא תהיה כמו קיסריה בימי תפארתו של הורדוס, אך המחסור במקומות תעסוקה הביאו לכך שרבים התדפקו על לשכת הסעד ושוכני המעברה סבלו מעוני.
ביוני 1953 הוחלף שמה של מעברת קיסרי לאור עקיבא על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.
יושב ראש המעברה הנבחר הראשון בשנת 1951 היה פרץ גל, עד לקיום בחירות רשמיות ראשונות.
ב-2 בספטמבר 1953 נבחר יחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה. המועצה כללה 9 חברים - 4 נציגי מפא"י, 2 נציגי הפועל המזרחי, 2 נציגים לציונים הכלליים ו-2 נציגים למפ"ם.

אפריל 1951 - מאי 1955 המתיישבים הראשונים - מעברת קיסריה

החל מ-1955 התחילו לעבור תושבי המעברה למבני הקבע באור עקיבא. תושבי המעברה עברו לבתי עמידר שנבנו עבורם ומעטים נשארו במעברה. באותו זמן הוקמו אזבסטונים לעולי פולין ומרוקו, שהגיעו באותן שנים במקום בו הייתה המעברה.

1955-1959 התמקמות בעיר החדשה - אור עקיבא

בשנת 1959 נבחר עמוס ברכה, נציג הפועל המזרחי לכהן כראש המועצה לאחר ש-5 מתוך 9 חברי המועצה תמכו בו. באותה עת, ברבים מהיישובים החדשים היו ראשי המועצות נציגי מפא"י וברכה היה ראש המועצה היחיד שהיה נציג הפועל המזרחי. כיוון שהשלטון המונציפלי באור עקיבא לא היה מזוהה עם מפלגת השלטון במדינה, הועלו טענות שמוסדות השלטון מפלים את תושבי היישוב בגלל שהתושבים בו לא הצביעו למפא"י.בתקופה זו הייתה עלייה משמעותית מקרב יוצאי הודו ובעיקר מקהילת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאי נשיאי הקהילה ופעילים פוליטיים בשנים הראשונות ביישוב.
למרות כל הקשיים, חלה צמיחה של ממש בעיר בתקופה זו. משפחות רבות גרו בשיכונים, בדירות שבאותם ימים הוגדרו כמרווחות. יחד עם זאת, כמה מאות משפחות נמנו עם מקבלי קצבאות הסעד. עבודות הדחק כמעט ונעלמו מהעיר והוקמו שני מפעלים ב-1962 מפעל הצמיגים אליאנס ושטיחי כרמל.

1959-1969 מהפך שלטוני

בשנת 1970 התחלפו 5 ראשי מועצה, מה שגרם לזעזועים פנימיים בעיר. מצבה של העיר הגיע לשפל חסר תקדים. כמו כן, מצבה הכלכלי של העיר התדרדר. בסוף שנת 1970 הוחלט במשרד הפנים על קביעת ועדה קרואה לעיר וזו פעלה עד שנת 1974 על מנת לשקם את העיר ואת מצבה הכלכלי.לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז.

שנות ה-70 - חוסר יציבות שלטונית

בשנת 1977 הכריז ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, על הפרויקט הלאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל – פרויקט שיקום השכונות. מטרת הפרויקט, שהובל על ידי שר הבינוי דוד לוי, הייתה להתמודד באופן מקיף עם תופעת הפער החברתי המתרחב בשכונות הסובלות מהתבלות פיזית וממצוקה חברתית.התוכנית כללה שיקום פיזי של בתי המגורים וכן השקעה בפיתוח סביבתי וחינוכי, שמומנה בחלקה על ידי הממשלה ובחלקה על ידי הסוכנות היהודית (קהילות תאומות).
מדינת ישראל החליטה שאור עקיבא כולה תהיה תחת פרויקט זה ולא רק שכונה אחת. בפועל, לאחר כ-5 שנים שבו פעל הפרויקט, הוא הקיף 24 יחידות דיור בלבד בהשקעה של משרד הבינוי והשיכון דרך החברה הממשלתית "עמיגור" בעלות ממוצעת של 60,000 שקלים. דבר שהספיק לשיפוץ קוסמטי חיצוני בלבד.עיירות הפיתוח והיישובים, הוקמו בדרך כלל על אדמות לאום או אדמות מדינה. אור עקיבא, בניגוד אליהן הוקמה על קרקע פרטית בבעלות יק"א. דבר זה הקשה על פיתוחה והתרחבותה של העיר כפי שציין ראש המועצה אליהו עמאר בעת ביקור סגן ראש הממשלה יגאל ידין ביוני 1978:
"למועצה אין מעמד מיוחד של עיר, כפר או עיירת פיתוח המזכה בתקציבים מיוחדים ובכללם כניסה לפרויקט "שיקום שכונות". אין תוכנית מתאר המאפשרת הרחבה והתחדשות. כחלק מבעיית הקרקעות מול פיק"א ובהמשך 'החברה לפיתוח קיסריה' ".
לאור המצב הסוציו כלכלי של האוכלוסייה במועצה המקומית (הכנסה פנימית 16% מהתקציב) לא ניתן לבצע פיתוח עצמי.

פרויקט שיקום שכונות

בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הביא ל-6,700 עולים חדשים והגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.
ביולי 2007, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של יו"ר השדולה החברתית בכנסת, חבר הכנסת אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) לאחד את אור-עקיבא וקיסריה. לבסוף, האיחוד לא יצא לפועל. ב-2011, נפתחה ישיבת הסדר בעיר.
בשנת 2017, אושר הקמתה של שכונה חדשה בעיר, אור ים ובתחילת 2019, החלה הבנייה.
ב-10 בנובמבר 2020 נעצר ראש העיר, אדרי יחד עם שלושה בני אדם נוספים, בחשד לשורת עבירות על טוהר המידות ובהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, בקידום מכרזי עירייה. במהלך חקירתו וימי מעצרו התקבלה תלונה במשטרה על אונס שביצע לכאורה באישה שעמה היה בקשר במשך שנים, לפני 17 שנה, ועלה החשד כי לפני שבע שנים ביצע עבירות אלימות.
ביוני 2021 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, אלימות ועבירות מס. באוקטובר 2021, החליט בית המשפט המחוזי להשיב את אדרי לתפקידו תחת מגבלות קשות, ביניהן: הוא לא יוכל לעסוק בענייני תכנון ובניה, לכהן בתאגידים עירוניים, או בוועדות מינהליות, לא יוכל להפעיל סמכות בנושא כוח אדם ולא יעסוק בהתקשרויות והתחייבויות של הרשות המקומית. בנובמבר, שב אדרי לתפקידו.
באוקטובר 2021, אושרה תוכנית "פינוי-בינוי" בשכונת שז"ר בעיר.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוקמה כיתת כוננות מבני ובנות העיר, תחילה דרך הצבא ובהמשך דרך המשטרה.

שנות ה-90 - היום

התכנית כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים:

שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.
שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.
שכונת אור ים (השכונה הדרומית) - בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.
אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

תוכנית המתאר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באור עקיבא 22,844 תושבים (מקום 105 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר השלישית הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.
על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.

אוכלוסייה

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור: פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

המסחר בעיר

ראשי היישוב

מולדובה חינצ'שט, מולדובה
צרפת קסטולה, צרפת (מ־1988)
ארצות הברית מיאמי, ארצות הברית (עם הקהילה היהודית בעיר משנת 2000)

ערים תאומות

הדרך אל האור-50 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2001, הוצאת העירייה.
הדרך אל האור-60 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2011, הוצאת העירייה.

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אור עקיבא
 פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סהיכל התרבות אור עקיבא
המקומון מגדלור ניוז - אור עקיבא
 חגי עמית, נעה נבט, אור עקיבא: ים, גולף ושכר ממוצע של 5,600 שקל, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013
 נמרוד בוסו, אור עקיבא מתחילה לקרב את מחירי הדירות להישג ידם של תושביה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2015
 קים לגזיאל, "אור עקיבא? כששואלים לאן עברנו, אני אומרת 'צמוד לצומת קיסריה'": התושבים שהתעוררו למציאות פחות נוצצת, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2023
 אור עקיבא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.
העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית
ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

קובי מימון

Kobi Maimon

מימון שירת בצה"ל בחיל האוויר. לאחר שירותו הצבאי בין השנים 2001-2004 היה בצוות הבידור של מלון "קלאב אין" באילת של רשת קלאב הוטל. במקביל הופיע במופעי סטנדאפ במלונות ברחבי העיר, ובכך צבר את הניסיון שלו כקומיקאי. 
בשנת 2004 הופיע לראשונה בטלוויזיה בתוכנית הריאליטי "האקדמיה לצחוק" בערוץ ביפ בשלב האודישנים, אותם לא עבר.
בשנת 2007 הגיש פינת סטנדאפ קבועה בתוכנית האירוח של שלישיית מה קשור, אשר שודרה בערוץ הוט 3. במהלך השנים 2008–2012 השתתף מימון בכל שבע העונות של התוכנית "צחוק מעבודה", תוכנית סטנדאפ בהנחיית שלום אסייג ובהשתתפותם של סטנדאפיסטים ובדרנים נוספים.
בין ה-4 ל-6 במרץ 2015 ביצע מימון הופעת סטנדאפ שנמשכה 42 שעות ו-20 דקות, אולם ההישג לא נרשם בספר השיאים של גינס בשל מה שהוגדר מצד אנשי ספר השיאים כ"היעדר ראיות".

מימון הוא אחיו של הכדורגלן שי מימון. 
ב-9 ביוני 2011 נישא לשחקנית קרן שיניוק, ולהם שלושה בנים. בינואר 2023 הודיע הזוג על גירושיהם, [1] ובספטמבר 2023 השניים התגרשו.

משפחתו

קובי מימון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 קובי מימון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קובי מימון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ערן סויסה, זוגיות זו עבודה: ריאיון עם קובי מימון, באתר nrg‏, 19 ביוני 2011
גיל ריבה, קובי מיימון רוקד על החיים, באתר רשת 
יובל אביבי, ‏קובי מימון: "רציתי להרוויח כמה מאות אלפים בחודש", באתר גלובס, 30 במאי 2013
אפרת וכטל, קובי מימון: "הדבר הבא זה הוליווד", באתר ynet, 7 באוקטובר 2015 
מאיה כהן, מר שמח: קובי מימון צוחק על העולם, באתר ישראל היום, 4 במרץ 2021
  סמדר שיר, בלי צחוקים, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בינואר 2022

קובי מימון (נולד ב-3 ביוני 1980) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי ושחקן ישראלי.



קובי מימון | צוותא תל אביב | Tickchak LIVE

צוותא תל אביב

קובי מימון במופע סטנדאפ | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

קובי מימון במופע סטנדאפ

מחוז מרכז

יהוד-מונוסון

מועדון הגריי יהוד

קובי מימון המופע | בית יד לבנים רמת השרון | Tickchak LIVE

קובי מימון המופע

רמת השרון

בית יד לבנים רמת השרון

קובי מימון | מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות | Tickchak LIVE

גבעת שמואל

מתנס גבעת שמואל - אולם תרבות

קובי מימון במופע סטנדאפ | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

קובי מימון | היכל התרבות ספי ריבלין | Tickchak LIVE

נתניה

היכל התרבות ספי ריבלין

קובי מימון- חול המועד בהיכל התרבות | היכל פיס לתרבות ולאמנויות ירושלים | Tickchak LIVE

קובי מימון- חול המועד בהיכל התרבות

היכל פיס לתרבות ולאמנויות ירושלים

רינת גבאי

Rinat Gabay

שמחה גואטה

Simcha Guetta

אביעד בנטוב

Aviad Ben Tov

גיא פרידמן

Guy Friedman

אורטל עמר

Ortal Amar

נסיך מצרים | היכל התרבות נס ציונה | Tickchak LIVE

נסיך מצרים

נס ציונה

היכל התרבות נס ציונה

עידן אלתרמן

Edan Alterman

עידן אלתרמן - סטנדאפ | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן - סטנדאפ

המשכן לאומנויות נס ציונה

שלישיית מה קשור

Shlishiat Ma Kashur

מה קשור | שלישיית מה קשור | היכל התרבות נס ציונה | Tickchak LIVE

מה קשור

קובי מימון | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

חנוך דאום

Hanoch Daum

חנוך דאום | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

ילדי בית העץ - מדיטק | היכל התרבות נס ציונה | Tickchak LIVE

ילדי בית העץ - מדיטק

ערן זרחוביץ

Eran Zarhovich

ערן זרחוביץ | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ

אסף אמדורסקי

Assaf Amdursky

אני גיטרה | אסף שר ומנגן בני אמדורסקי | אסף אמדורסקי | המשכן לאומנויות נס ציונה | Tickchak LIVE

אני גיטרה | אסף שר ומנגן בני אמדורסקי

מחוז צפון

יהודה ושומרון

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

טונה

Tuna

עדן חסון

Eden Hason

רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

יסמין מועלם

Jasmin Moallem

אילת

חיפה

פתח תקווה

סיפור יציאת מצרים
הפקת הענק של פסח 2024 הצגה מדהימה ומרהיבה, ססגונית ומוזיקלית, מצחיקה ומרגשת ביחד עם כוכבי הילדים האהובים מסדרת הטלוויזיה המצליחה: חיפזון וזהירון

אחרי ההצלחה של ההצגה סיפור הנס וסיפור המגילה,  כוכבי הילדים הפופולריים חיפזון וזהירון יוצאים עם המחזמר השלישי בטרילוגיה והפעם לכבוד פסח 2024 סיפור יציאת מצרים. 

ברחוב העכברוש 33, בשכונה המוכרת והאהובה של חיפזון וזהירון, מתכוננים כל החברים כבכל שנה לחג הפסח. במהלך הנקיונות מוצאים חיפזון וזהירון תיבה ומחליטים שזו תיבה של משה הקטן מסיפור יציאת מצרים אך משה לא נמצא בתיבה...  בעקבות התיבה הם טסים למצריים בעזרת מדריכת הטיולים "פרלה טורס"  (פרלה פרליטה מהבאגיס) לחפש את משה. 

כששאר תושבי השכונה ( טישו, צ'יקו וטופי ורמזוריקו)  מוצאים את הפתק שחיפזון וזהירון השאירו אודות הנסיעה למצרים הם מבינים שחיפזון וזהירון לא ימצאו את משה והסיפור קרה לפני אלפי שנים ולכן הם מחליטים. לטוס גם הם למצריים ולהמחיז לחיפזון וזהירון
את סיפור משה ויציאת מצריים

מפיק ראשי וניהול מוסיקלי: חיים גוזלי
מחזה שירים ולחנים: מאיה גוזלי 
בימוי: עופר שפריר
עיבודים מוסיקלים: יובב שליט 
כראוגרפיה: רחלי דווידסון
תלבושות: אלה קולסניק 
עיצוב תפאורה: בתיה סגל ומיכאל פיק 
צילום סטילס: שי הנסב

בהשתתפות: יפעה מימון הר-קט, רונה בקרמן, שירלי לילו, הילית דייטש שני, שגיא לוי, מתן קליגר, יובל שטרן
ההפקה אינה מתחייבת שהשחקנים המופעים בתמונה ו/או בפוסטר ו/או בסדרה המשודרת בהכרח יופיעו בהצגה

היכל אמנויות הרצליה 9:00 סיפור יציאת מצריים - חיפזון וזהירון פסח  | היכל אומנויות הבמה הרצליה-ערב עצמאות | Tickchak LIVE

היכל אמנויות הרצליה 9:00 סיפור יציאת מצריים - חיפזון וזהירון פסח 

היכל אומנויות הבמה הרצליה-ערב עצמאות

סיפור יציאת מצרים - חיפזון וזהירון - מופעי פסח 2024 | היכל אמנויות הבמה הרצליה | Tickchak LIVE

סיפור יציאת מצרים - חיפזון וזהירון - מופעי פסח 2024

היכל אמנויות הבמה הרצליה

מיקי ומני עושים שמח ביחד ננצח

מי מופיע?