Name: התקווה 6 | מופע שקיעה | זאפה אמפי שוני | Tickchak LIVE
Start: 2024-10-20T19:30:00+03:00Z
Location: זאפה אמפי שוני

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

אדיר מילר

Adir Miller

אודי כגן

Udi Kagan

שחר חסון

Shahar Hason

מתן פרץ

Matan Peretz

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

אוראל צברי

Orel Tsabari

אשדוד

באר שבע

קריית גת

אשקלון

נתיבות

אילת

אדיר מילר | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

מחוז דרום

היכל  התרבות אשקלון

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

יד לבנים אשדוד

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

משכן אמנויות הבמה באר שבע

שלומי קוריאט | מיוזיק סיטי באר שבע | Tickchak LIVE

מיוזיק סיטי באר שבע

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

ליאור סושרד

Lior Suchard

ליאור סושרד | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

רביטל ויטלזון יעקבס | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Southern District

היכל התרבות קריית גת

באר שבע - תמוז

המשכן לאמנויות הבמה אשדוד

מתנ"ס אלוני ציון אשקלון

המחוז כולל שתי נפות:

נפת אשקלון
נפת באר שבע

חלוקה מוניציפלית

אוכלוסיית המחוז מונה כ-1,330,600 נפש (למ"ס, נכון לשנת 2019), מתוכם, הלמ"ס מסווגת לפי שיוך דתי:953,600 (כ-71.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כיהודים.
280,300 (כ-21.1%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כמוסלמים.
6,500 (כ-0.5%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כנוצרים.
89,900 (כ-6.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

הערה: הנתונים לערים נכונים לסוף ספטמבר 2023, מועצות מקומיות ואזוריות עדכניות לסוף ינואר 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין שבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב, מישור החוף הדרומי ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע ורובו מדברי. צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ – כ-90 נפש לקמ"ר.
מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שממנו גישה לשלושה ימים – הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, ים סוף שלחופי אילת, וים המלח במזרח. בירת המחוז היא העיר באר שבע. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח שיפוט היא דימונה. בתחום המחוז פועלים מוסדות אקדמיים כגון המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית להנדסה באשדוד, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

צבי יחזקאלי

Tzvi Yechezkeli

צבי יחזקאלי- אמרתי לכם זה ג'יהאד | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

צבי יחזקאלי- אמרתי לכם זה ג'יהאד

אמרתי לכם, זה ג'יהאד

צבי יחזקאלי בשיחה מרתקת
על 30 שנות סיקור מאוסלו ועד ה7.10.
המעבר מאיש שב"כ לכתב בשטחים, השיחות בארבע עיניים עם המחבלים הכי רצחניים
וההתפקחות למציאות של שחור ולבן.
**לרוכשים בלינק - המקומות הפנויים בצבע תכלת**

**כרטיסים ניתנים לביטול עד שני ימי עסקים לפני כל מופע. כל ביטול כרוך בעמלת ביטול של 5% מערך העסקה**
המגיעים לאחר תחילת המופע ההושבה תהיה על בסיס מקום פנוי .


צבי יחזקאלי בשיחה מרתקת בתאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

צבי יחזקאלי בשיחה מרתקת בתאטרון הבית גולדה

מחוז מרכז

פתח תקווה

תאטרון הבית גולדה

צבי יחזקאלי בבית ניר זכרון יעקב

צבי יחזקאלי בבית ניר זכרון יעקב | Tickchak LIVE

בית ניר

היכל התרבות יד-לבנים רעננה

צבי יחזקאלי - אמרתי לכם זה ג'האד | היכל התרבות יד לבנים רעננה | Tickchak LIVE

צבי יחזקאלי - אמרתי לכם זה ג'האד

רעננה

היכל התרבות יד לבנים רעננה

צבי יחזקאלי | מעלה אדומים-היכל התרבות | Tickchak LIVE

יהודה ושומרון

מעלה אדומים

מעלה אדומים-היכל התרבות

צבי יחזקאלי - אמרתי לכם, זה ג'יהאד


צבי יחזקאלי - אמרתי לכם, זה ג'יהאד | פאב מורגן | Tickchak LIVE

צבי יחזקאלי - אמרתי לכם, זה ג'יהאד

מחוז חיפה

חיפה

פאב מורגן

צבי יחזקאלי | אולמות ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

אולמות ירושלים

עץ החיים הרצאות מופעים וייצוג אמנים

יחזקאלי נולד בירושלים, להורים שעלו לישראל מעיראק. הוא הבן הבכור ויש לו עוד שתי אחיות צעירות ממנו. אביו היה בעל חברה למכוניות גרירה, ואמו עבדה במשרד החברה. את שירותו הצבאי עשה ביחידת מורן.לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כמאבטח שב"כ במשך שבע שנים בשגרירויות ישראל בחו"ל ובטיסות ובמקביל, למד בבית הספר לתקשורת ועיתונאות "כותרת" באוניברסיטת תל אביב. הוא החל להתעניין באסלאם אחרי שצפה ביצחק רבין לוחץ את ידו של יאסר ערפאת (במהלך החתימה על הסכמי אוסלו ב-13 בספטמבר 1993) והחליט שהוא רוצה להבין את הסיפור של העולם הערבי.
במהלך לימודיו ב"כותרת", יצא צה"ל מן הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון ולכן נאסר על החיילים ששרתו בגלי צה"ל להיכנס אליהן. אחד המורים של יחזקאלי הודיע לו שבגלי צה"ל מחפשים אזרח שימלא את תפקיד הכתב לענייני שטחים, והוא התקבל לתפקיד. בנוסף, עבד בערוץ הראשון של הטלוויזיה, שם הכין כתבות מגזין ל"יומן".
במסגרת עבודתו בשב"כ, היה בין מאבטחיו של שמעון פרס לאחר רצח רבין למשך שלושה חודשים. עם סיום עבודתו בשב"כ ותחילת העבודה בגל"צ, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת משולבת בין החוגים לתקשורת ולימודי המזרח התיכון. אז למד לראשונה את השפה הערבית. בהמשך, סיים יחזקאלי תואר שני בחוג למזרח התיכון.
ב-1997, לקראת סיום התואר הראשון, עבר לחצי שנה בחברון, ומשם עבר לג'נין, כדי להבין טוב יותר את השפה והתרבות הערבית.
בשנת 2002, כאשר הוקם ערוץ 10, הצטרף ל"חדשות 10" כראש הדסק לענייני ערבים. במסגרת התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ששודרה בערוץ, הגיש יחזקאלי פינה על "העולם הערבי", שבה הוא הביא סיפורים מהמזרח התיכון וארצות ערב בפרט. סגנון סיקורו את העולם הערבי שונה מזה של פרשנים ותיקים יותר. בקיץ 2007 הושעה יחזקאלי למספר חודשים מ"חדשות 10" לאחר שהציע את מועמדותו להחליף את גדי סוקניק בחדשות ערוץ 2. בנובמבר 2007 חזר לשדר ב"חדשות 10".
בין השנים 2009–2010 הגיש בערוץ 10 את התוכנית "חבר לנפש" יחד עם הרב ארז משה דורון. בשנים 2012–2013 הגיש בגלי צה"ל מדי יום ראשון את "ציפורי לילה שקופות", מסע אל הנפש בהתבוננות יהודית מקורית, יחד עם גידי דבוש, מוזיקאי ומטפל בנפש.
בשנת 2014 החל להגיש את תוכנית הראיונות "נקודה טובה" העוסקת ביהדות ורוחניות בערוץ 20.
אחרי מות אהוביה סנדק, "נער גבעות" שנהרג בהתנגשות רכב משטרה ברכבו בדצמבר 2020, החל יחזקאלי לפרסם, מדי שבוע, סרטון בנושא התנ"ך כחלק מ"מיזם רוח דוד".
בראשית שנת 2021 הקים יחזקאלי את עמותת "עוצרים את הג'יהאד העולמי" עם גלעד אך, מנכ"ל עמותת "עד כאן". שתי העמותות אף חולקות את אותם משרדים ויחזקאלי שיתף פעולה עם "עד כאן" ופרסום חומרים שאסף הארגון בסדרת הכתבות "פאודה גרסת המציאות" ששודרו בחדשות 13 מבלי שציין את הקשר שלו לארגון. בעקבות הביקורת שנמתחה עליו פורסמה תגובת חדשות 13 ולפיה לא היה נדרש גילוי נאות.

בשנת 2012 שודרה בערוץ 10 הסדרה הדוקומנטרית "אללה אסלאם", שיצר וביים דוד דרעי. בארבעת פרקי הסדרה, התחזה יחזקאלי למוסלמי המשוטט במדינות אירופה וסיקר את תופעת האסלאמיזציה של אירופה דרך ראיונות של מוסלמים תושבי אותן מדינות. הסדרה הוצגה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם הוקרנה לראשונה, תחת השם: "החצר האחורית של אירופה". הסדרה זכתה לכ-20% רייטינג.בשנת 2014 לאור עלייתה של המדינה האסלאמית במזרח התיכון, יצא יחזקאלי למסע עיתונאי נוסף באירופה ובישראל, שהוליד סדרת כתבות בשם "איום דאעש", כדי להתחקות אחר גורם המשיכה של הארגון הרצחני המתבטא בהתגייסות של צעירים מוסלמים מאירופה למלחמה לצד המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק.
יחזקאלי המשיך לסקור את ארגון המדינה האסלאמית: ב-2015 יצא סרטו "היג'רה" , ב-2016 יצאה סדרת הכתבות "דאעש: הדור הבא" וב-2017 שודרה סדרת הכתבות "וידויים מדאע"ש".
מ-30 בינואר עד 6 במרץ 2018 שודרה הסדרה "בזהות בדויה", בת שישה פרקים, בה יחזקאלי "מסתערב" בדמות של שייח' מוסלמי, חאלד אבו סאלם, עם הכינוי אבו חמזה. הוא חודר לתוך ארגוני האחים המוסלמים בצרפת, גרמניה, טורקיה וארצות הברית, על מנת לגלות את מטרתו של האסלאם הקיצוני, שאינו פועל באופן אלים, אלא באמצעות "הדעוה" - קירוב לא מוסלמים לאסלאם באמצעים לא אלימים, כדי להשתית את האסלאם על כל העולם.

סדרות דוקומנטריות בערוץ עשר

באוקטובר 2022 פרסם ברשת 13 סדרת דוקו-דרמה בשם "שתולה" בת חמישה פרקים, החושפת תיעוד אותנטי על המתרחש מאחורי הקלעים של ארגוני זכויות האדם הפועלים ברשות הפלסטינית, ומציגה כיצד נערכת המלחמה התודעתית שלהם נגד ישראל, על ידי שתולה שוודית המתערה בארגונים הפלסטיניים ובהם ארגון הטרור חמאס.

סדרות דוקו בערוץ 13

ביוגרפיה

ב-28 במרץ 2008 נישא למיטל כהן, שעבדה כפרסומאית עד שחזרה בתשובה. יחד עם מיטל, התקרב יחזקאלי למסורת היהודית ולהגותו של רבי נחמן מברסלב, וחזר בתשובה. הוא מגדיר עצמו כאדם דתי.יחזקאלי חזר בתשובה בעקבות מפגשיו הטעונים עם הפלסטינים ובעיקר עם המחבל זכריא זביידי. אחד מביקוריו אצל זביידי בג'נין התרחש לאחר חיסול של סגנו של זביידי. המחבלים החליטו להרוג את העיתונאי הישראלי הראשון שיפגשו בו. יחזקאלי ניצל מרצח לאחר שזביידי ירה לעברו.בני הזוג מתגוררים בבת עין שבגוש עציון, ולהם שמונה ילדים.

חיים אישיים

צבי יחזקאלי, ברשת החברתית פייסבוק
צבי יחזקאלי, באתר חדשות 13ראיונותרותה קופפר, נסראללה ואני, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
הדס בשן, הוא ניצח, באתר ynet, 23 באוגוסט 2006
ניר גונטז', יחזקאלי עובר ערוץ, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2007
גוני נוי, "לומד להיות אבא": בגובה העיניים עם צבי יחזקאלי, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2011
רבקי גולדפינגר, עם ציצית בלב המסגד, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2014
רחלי מלק בודה, "למרות שחזרתי בתשובה, אני לא חביב המגזר", באתר nrg‏, 9 באפריל 2015
ערן סויסה, המפיק שלי אמר לי: זהו, נגמר הסיפור שלנו. ישימו אותנו בכלא הטורקי, ואף אחד לא יוציא אותנו מפה", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2018
  רז שכניק, "זכריה זביידי ירה מעל הראש שלי ואמר, 'אמרתי לך לא לבוא לפה'. תהליך החזרה בתשובה שלי התחיל ממנו", באתר "ידיעות אחרונות", 5 במרץ 2018
דביר עמר, חיוביים לקורונה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2021
ערן סויסה, "אם נהיה מדינה מכאיבה וקשה כלפי מי שפוגע בה - גם הנגב יתיישר", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2021ביקורות סבסטיאן בן־דניאל (ג'ון בראון), בשגרה הפרשנות של יחזקאלי מיותרת. במלחמה היא מסכנת חיים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2023סרטונים צבי יחזקאלי בסיפור אישי מרתק, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 43:12)
 ♾️ סיפור חוזר - פרק 1 - אורח: צבי יחזקאלי, סרטון בערוץ "עיתון משפחה", באתר יוטיוב (אורך: 50:26)

צבי (צביקה) יחזקאלי (נולד בט"ו באב ה'תש"ל, 17 באוגוסט 1970) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ראש הדסק לענייני ערבים של "חדשות 13".



מיכל הקטנה

Little Michal

רחובות

Rehovot

בימת הנוער העירונית - האולם הקטן

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:

שם העיר

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג, בתיה מקוב וכן אפרים חרל"פ. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דונדיקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו.
בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד.
בשנת 1898 ביקר במושבה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כחלק מסיורו במושבות החדשות, והתקבל בהתלהבות על-ידי התושבים. 
בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".
ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרגו ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן, שהיה בדרכו לסייע למושבה.
ב-1914 מנתה המושבה 955 תושבים.
ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. בשל הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין. בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה".
בתחילת שנת 1937 החלו הבריטים בהקמת מחנה צבאי (שנקרא בפי המקומיים “הקמפ”), ברובו בשטח פרדס שוורץ. תחומי המחנה היו: רחוב הרצל ממערבו, רחוב גורדון מדרומו, רחוב הנשיא הראשון מצפונו ורחוב בוסתנאי ממזרחו.
בשטח מצפון לרחוב נשיא הראשון הוקמו אורוות לסוסים (היום נכלל בשטח מכון ויצמן).
בנוסף, הוחרמו מספר בתים ברחוב אייזנברג ואת בית גורפינקל ששימש מועדון לקציני הגדוד הסקוטי בשנים 1937–1941. יהודה פורר הורשה להמשיך להתגורר בתחומי המחנה, כיוון שעבד בו.
בשנת 1941 נחנכה ברחובות תחנת המשטרה שהקימו הבריטים.
במלחמת העצמאות שכנה בעיר המפקדה הראשית של חטיבת הדרום, חטיבת גבעתי (תש"ח). המושבה נפגעה קשה מהפצצות ממטוסים של הצבא המצרי ומספר מתושביה נהרגו. המועצה המקומית גייסה גיוס מלא את הגברים ביישוב, מי לצבא ומי לעבודות ביצורים, והעבירה לצבא את כל הנשק שלה. סניף מד"א המקומי הפך להיות בסיס רפואי של "ההגנה" והתחנה, על כל ציודה, עמדה מוכנה לכל קריאה לעזרה רפואית. גם גדוד מכבי האש המקומי העמיד עצמו לרשות צה"ל והמשיך את פעולותיו כיחידה צבאית. שני נתיבי שיירות חשובים יצאו מרחובות בתקופת המלחמה: נתיב אחד אל הנגב והנתיב השני אל ירושלים הנצורה. במכון זיו (ויצמן) היה אחד הבסיסים העיקריים של חיל המדע (חמ"ד), שהוקם בארגון "ההגנה" בשנת 1947, וחלק ניכר של המחקר הצבאי, שהיה דרוש למדינה במלחמת השחרור, התבצע בו.
גדוד 52 של גבעתי היה מורכב ברובו מבני רחובות, והשתתף במבצעי לוחמה רבים וחשובים, ביניהם פריצת הדרך לנגב. שבעים ושלושה מבני רחובות נפלו במלחמת השחרור בכל רחבי הארץ. לזכרם הוקמו בית "יד לבנים" ו"גן המגינים", והרחובות שנבנו בשכונות החדשות שנבנו לאחר הקמת המדינה נקראו על שמם.
רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים. בעיר הוקמו מעברות לקליטתם של אלפי עולים שהגיעו בשנים אלה. משפחות רבות התיישבו בשרידי הכפרים הערביים שננטשו זרנוגה וקוביבה.

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ברחובות 152,475 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,187 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וכאוניברסיטת מחקר צבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית. בתחומו פועלת "מדרשת פיינברג" - מוסד אוניברסיטאי ללימודי תואר שני ושלישי (דוקטורט). כמו כן פועל במקום מכון דווידסון לחינוך מדעי, המרכז פעילויות לנוער שוחר מדע, בין היתר גן המדע על שם קלור, מוזיאון מדע המרכז פעילויות מדעיות לילדים תחת כיפת השמיים.
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר בבעלות הסוכנות היהודית העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בישראל ומחוצה לה. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
בנוסף פועל בעיר "המכון הישראלי ליין". תחומי העיסוק העיקריים של המכון הם מחקר ופיתוח של זני גפנים חדשים, מחקרים לשיפור איכות היינות, פיקוח על יבוא ויצוא של יינות ומשקאות משכרים, שירותי מידע והדרכה לתעשיית היין, ייצוג מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים ועוד.בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

המרכז האקדמי פרס - מכללה פרטית שנוסדה בשנת 2006
מכללת רחובות - קמפוס לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה
מכללת אורט רחובות - לימודי טכנאים, הנדסאים, עתודה טכנולוגית
בית ספר לסיעוד קפלן - פועל בתוך בית החולים קפלן
מכללת אורות ישראל - מכללה אקדמית דתית לחינוך ולהכשרת מוריםבעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (לשעבר תמ"ר - "תיכון מאוחד רחובות" במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בית-ספר תיכון של רשת אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.
בעיר קיים בית ספר פתוח - בית ספר "השיטה", הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון", ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית". כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם, מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים.
בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות קיים בעיר תיכון דתי ציוני - "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, ואליה מסונפות שתי ישיבות לצעירים - ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב מיכאל חסין ו"ישיבה לצעירים מצוינים". לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד.

חסידות קרעטשניף הוקמה בעיר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הרב דוד משה רוזנבוים, כיום בנשיאות בנו הרב מנחם אליעזר זאב. כ-250 משפחות מתגוררות ב"קריית קרעטשניף" וכ-80 משפחות נוספות בשכונת "פסגת קרעטשניף" הסמוכה. קהילת חסידי ויז'ניץ בעיר הוקמה בתש"נ, ומונה עשרות משפחות. הרב ישראל אליעזר אדלר כיהן כרב הקהילה כ-35 שנה, ובתשע"ב הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידות ויז'ניץ, וחצרו נקראת חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ. התגורר בעיר עד אמצע תשע"ט.

חצרות וקהילות חסידיות

ברחובות פעילות 8 תנועות וארגוני נוער שונים: הצופים, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו, אריאל, בני עקיבא, עזרא, חוגי סיירות של קק"ל והשומר הצעיר, הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.
במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

תנועות הנוער ברחובות

רבה הראשון של רחובות היה הרב העשיל מרגליות, שכיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו יחד עם הרב יחזקאל כהן. את מקומם מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, ששימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 2022. בשנת 2021 מונה הרב הראשי של אור יהודה הרב ציון כהן באופן זמני למחליפו של הרב שמחה הכהן קוק לאור מחלתו.

רבני רחובות

חינוך, השכלה ומדע

היכל התרבות - מרכז תרבות גדול; הבית הקהילתי הראשון ברחובות ("בית העם"), ששופץ בשנים 2013–2014 וכיום כולל אולם הופעות, מרכז לחוגים ואת "בימת הנוער העירונית", שהיא המרכז הגדול ביותר בארץ לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר, ריקוד ועוד. נמצא ברחוב יעקב, פינת רחוב מנוחה ונחלה, באזור מרכז-מזרח העיר.
בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני בעיר. בבית יד לבנים פועלת גלריה לאמנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
בית דונדיקוב - ביתו של אחד מראשוני המושבה רחובות ומייסדיה, השוכן ברחוב יעקב, פינת רחוב דונדיקוב, במרכז רחובות ועל הגבעה, בהּ נוסדה. שופץ בראשית המאה ה-21 והפך למוזיאון לימי ראשית המושבה רחובות, המאכלס תערוכות אמנות שונות ואירועים תרבותיים.
מרכז "חוויות שווייץ" - מתנ"ס, השוכן במזרח העיר, ברחוב סירני ובו מתקיימים קונצרטים מדי-פעם, שלחלקם הכניסה חופשית.
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל נמצא בשכונת שעריים בדרום רחובות. המרכז נחנך בספטמבר 2017. הוא שוכן בבניין בשטח של 3,000 מ"ר, על פני שלוש קומות. באולמות התצוגה מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. עיקר שליחותו היא הפצה ושימור מורשתה של יהדות תימן, אך הוא מציג גם תערוכות על קהילות אחרות בישראל. סרט על מורשת הקהילה התימנית, בתימן ובישראל, מוקרן לקבוצות מבקרים באודיטוריום בן 250 מושבים, שבו מתקיימים גם מופעים שונים.
הספרייה העירונית - ממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לגן המגינים ולבית יד לבנים. סניפים של הספרייה פועלים בשכונות העיר.
בית מיכל - מרכז תרבות ייחודי הכולל ספריית ילדים ונוער עשירה, פעילויות והרצאות למבוגרים וגלריית אמנות.
מרכז וייסגל - הבריכה העירונית, הממוקמת ברחוב דובנוב, בדרום-מערב העיר, בסמוך למושב גבתון.
רדיו קול השפלה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 103.6FM. בסיסה הוא בתיכון ע"ש דה-שליט, והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך. הקונסרבטוריון נוסד בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 על ידי המנצחים יעקב אלמוג ויצחק בן ישראל.
קולנוע - משנות ה-20 התקיימו הקרנות של סרטי קולנוע בבית העם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נוספה הקרנה של סרטים בקולנוע "בית הפועלים", וההקרנות נוהלו בשתיהן על ידי "חברת בתי הקולנוע" שהייתה בבעלות משותפת של מועצת הפועלים, שותפיה בבית הפועלים והחוכרים של בית העם. בתחילת 1952 נפתח אולם הקרנות נוסף בבית העם ומספר אולמות הקולנוע בעיר עלה לשלושה. בסוף 1953 החלה חברת בתי הקולנוע בהקמת קולנוע קיצי ברחוב ש. בן ציון. הקולנוע נקרא "חן הקיצי" ופעל בחודשי הקיץ. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה לקולנוע גג והוא פעל בכל ימות השנה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חולק האולם היחיד והגדול של קולנוע חן ל-4 אולמות קטנים יותר. קולנוע זה הצטיין במגוון סרטי איכות והיווה מוקד משיכה תרבותית לתושבי רחובות והיישובים השכנים. במאי 2019 נערכה בו ההקרנה האחרונה והוא נסגר. מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 פעל ברחובות גם "קולנוע הדר". בשנת 2000 נפתח קניון רחובות שבו פעל מתחם אולמות קולנוע של רשת "רב חן" עד שנת 2014. בתחילת 2017 נפתח המתחם מחדש לאחר שיפוץ, עם שישה אולמות קולנוע של רשת "גלובוס מקס", וב-2019 שונה שם המתחם ל"הוט סינמה".
בשנת 1983 נוסדה בעיר תזמורת הקאמרטה הישראלית רחובות שייסד פרופסור אבנר בירון. בשנת 1996 עברה התזמורת לירושלים בהזמנת ראש עיריית ירושלים דאז, ושינתה את שמה להקאמרטה הישראלית ירושלים.
בעיר פועלות גם "תזמורת קלאסיקה רחובות", תזמורת הג'אז רחובות ותזמורת כלי הנשיפה של רחובות.

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

פברואר - צעדת רחובות, מרוץ רחובות
פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
פסח - רוקדים אביב - פסטיבל מחולות
חגיגות המימונה
טקס יום השואה
אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל
יום העצמאות - מסע אופניים "סובו רחובות והקיפוה" לכל המשפחה.
מצעד הגאווה נערך בעיר משנת 2018
יולי - לכל אורך רחוב יעקב: הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם. נמשך שלושה ימים, בשעות הערב
יולי - שרים לך רחובות - שירה בציבור, בניצוחו של שלמה טולדו
אוגוסט - אירועי קיץ בגנים
סוכות - חוגגים בסוכה
חנוכה - מופע חנוכה שנתי, מחזמר בביצועם של חניכי ״בימת הנוער״ ברחובות.

אירועים קהילתיים קבועים

תרבות ופנאי

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.
בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי.
בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

במהלך כהונתו של ראש העיר מיכאל לפידות הונחה התשתית להקמת "פארק מדע" בצפון העיר, בסמוך לתחנת הרכבת, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ובפארק המדע קריית ויצמן הצמוד אליו מצפון שוכנות כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק והביוטק הישראלית. בנוסף, מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק, סטרטסיס וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.
בשנים האחרונות הפך המתחם גם לאזור בילוי מועדף בקרב רבים מרחובות ומסביבתה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח.

פארק המדע

פארק הורוביץ הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה. בפארק נמצאים מרכזי פיתוח של החברות לנדא דיגיטל פרינטינג ולוסיקס.

פארק הורוביץ

מפעלים ומוסדות ברחובות

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר. ממנו מסתעף רחוב ביל"ו, בו שוכן השוק העירוני החדש, שוק מקורה אשר נפתח ב-2021 בשטח של 1,700 מ"ר על המבנה ההיסטורי של השוק העירוני. בצפון-מערב העיר ממוקם מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד, בסמוך למפעל יפאורה.
קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

קניון "עופר" רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר, מכיל בתחומו גם בית קולנוע מבית HOT CINEMA, תחנת האוטובוסים המרכזית של רחובות, שירותי בריאות כללית ולאומית, ואת משרדי עיריית רחובות.
"הקניון הקטן" - קניון משני, הממוקם ברחוב הרצל 157 וכולל מסעדות, סופר, מכון כושר ומשרדים.
פסאז' חרל"פ - פסאז' ברחוב הרצל 161, חנויות, ומספרות.
אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר.
מתחם סנטרו - מרכז מסחרי חדש ברחוב מוטי קינד ובו חנויות, סופר ומכון כושר.
מטרומול - מרכז מסחרי, השוכן בתחומי קריית המדע בצפון העיר, בצמוד לתחנת-הרכבת של רחובות. כולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד.
קניון רחובות ההולנדית - מרכז מסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד.
מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה (היובל). המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה.
מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

מרכזי קניות

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.
לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל בשכונת כפר גבירול עד לצומת בילו.
הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

כבישים

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

אוטובוסים

ברחובות יש 6 תחנות מוניות בכל רחבי העיר, וכ-160 מוניות בכל העיר רחובות והסביבה. המוניות מגיעות לכל שכונות העיר ומסיעות לכל רחבי הארץ.

מוניות

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל.
כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים במערב העיר, בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.
במקביל מתוכננת להתחבר לעיר הזרוע הדרומית של קו המטרו M1.

תוכניות עתידיות

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר - אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה. העירייה יזמה במאי 2018 את מיזם השכרת האופניים Mobike, אולם המיזם ננטש לאחר מספר חודשים. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר רחוב הרצל סמוך לתחנת הרכבת, נסללו לאורכם שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר. בעיר פועל המיזם האזרחי בתמיכת העירייה "רחובות בשביל אופניים".

אופניים

תחבורה

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר. מגרשי כדורגל מרמורק, וייסגל וקריית משה. ברחובות קיימים גם בריכת השחייה וייסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק. דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.
כדורגל

שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן:

מכבי שעריים – בליגה א' דרום. ב-1960 אוחדה עם מכבי רחובות ובאותה עת נודעה בשם "מכבי שעריים-רחובות", אך כעבור שנתיים פורק האיחוד.
הפועל מרמורק – בליגה א' דרום. ב-1968 אוחדה עם הפועל רחובות ובאותה עת נודעה בשם "הפועל מרמורק-רחובות".מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון עירוני נס ציונה בה משחקת שעריים והאצטדיון העירוני רמלה בה משחקת מרמורק, כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר, עד להשלמת בנייתו של אצטדיון רחובות, האמור להיחנך בשנת 2024. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים ותוססים מאוד.
ובנוסף ישנן שתי קבוצות המשחקות בליגות נמוכות יותר:

מכבי רחובות – בליגה ג' מרכז. אחת הקבוצות הראשונות שקמו בארץ עוד מלפני קום המדינה.
בני יצ'אלאל רחובות – בליגה ג' מרכז. קבוצה של בני העדה האתיופית בעיר.בעבר פעלה בעיר גם קבוצת מכבי כפר גבירול, אך היא פורקה לאחר הרצח של מרדכי קינד במהלך משחק נגד מכבי רחובות בשנת 1975.
כדורסל

מכבי רחובות – בליגה הלאומית. הקבוצה שיחקה בעבר בליגת העל. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון אורט אולם ברזילי שנבנה בשנת 1983 ומכיל 1,000 מושבים .כדוריד

עירוני רחובות – בליגת העל. נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כ"מכבי רחובות". בשנת 1954 הקבוצה הייתה הראשונה שזכתה בתואר אליפות המדינה. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון קציר שנבנה בשנת 2014 ומכיל 500 מושבים.
הפועל רחובות – קבוצת עבר שנוסדה ב-1955.פוטבול

רחובות סילברבקס – הוקמה ב-2012 ובשנותיה הראשונות הייתה משויכת לעיר רחובות, אולם ב-2014 שינתה את שיוכה העירוני למזכרת בתיה.

ספורט

בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (על פי השלט בחזית הבית) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון. הבניין שופץ בשנת 2020 ופועלת בו מסעדה צרפתית בשם "אחוזת מרגו".
בית דוֹנְדִיקוֹב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שרפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב.
היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ועד סוף המאה ה-20.
בית הכנסת הגדול אהל שרה - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
בתי המיליונרים - רחוב "בתי המיליונרים" שוכן ברחוב מנוחה ונחלה שברחובות.
בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אלעזר משה סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה-שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים.
בית זקס - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
בית ברוידא - נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה", והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות".
בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
בית חיים ויצמן - ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון". הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם, למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב.
בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מראשית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים של המאה ה-20 על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית השתמשו בתחילה כמחסן תבואה ומאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה. בהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם כיום משמש כמוזיאון המיניאטורות שנחנך בשנת 2021.
בית גורפינקל - הבית שוכן ברחוב אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, יהודי מארצות הברית, והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת את המבנה שוחזר ובמרכזו עץ פיקוס הגדול ברחובות, ובעבר פעלה בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו". בשטח החצר נבנה מגדל מגורים והמבנה יעבור שימור.
בית שרגא פייבל כהנוב (הבית הירוק) הבית הראשון בן שתי קומות המגורים הוקם ב-31–1930 ברחוב בנימין פינת נורדאו. בצבע ירוק, כיום צבעו אפור כי לא היה להשיג צבע מקורי בשנות ה-50[דרושה הבהרה]. חידושי הבית כשנבנה כללו פעמון חשמלי בדלת הכניסה ופתיחתה מלמעלה בלחיצת כפתור על ידי פייבל כהנוב, אינטרקום טלפוני בין שתי הקומות לתקשורת עם בתו רישקה (שושנה אשת יונתן מקוב), טיימר אלקטרו-מכני לתאורת המדרגות פעיל עד היום. (ברוך רביד, מאה בתים ברחובות).
אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נמצאים חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. בריכת האגירה הונצחה בסיפורו של ס. יזהר "רחיצה בבריכה". כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותכניות חינוכיות למבקרים.
מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חיזיון אור-קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף שליד רחובות ובמטוסו פרצה שרפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם אז המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להישאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר - ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראייה.
בריכת רחובות - בריכת חורף טבעית הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר, שמורת טבע מאושרת. בבריכה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר.
בית הקברות העתיק - בית הקברות תר"ן (הישן) שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה שנת תרנ"א (1891) ועד הקמתו של בית הקברות החדש. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אווירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להיפתח גם לציבור הרחב.
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל - נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

תל שלף - תל ממערב לשכונת כפר גבירול, בתחום רחובות, שהיו שזיהו עם אֶלְתֵקֵה, עיר לויים המוזכרת בתנ"ך. על התל נמצאים כיום בתי פרדס ומטעים מסביבו וכן שני בתי אמידים נטושים.
זרנוקה - יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד אשר היה היכן ששכונת קריית משה שוכנת כיום. חוקרים רבים סבורים שזרנוקה הייתה היישוב היהודי ממנו יצא החכם ר' חייא בר זרנוקי, המוזכר בתלמוד הבבלי. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתקופה הממלוכית היה זרנוקה כפר במחוז עזה וכן בתקופה העות'מאנית.
גת דורון - ברחוב דונדיקוב, במרכז העיר, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים, המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל גודלה מניחים החוקרים כי גת זו לא שימשה אדם פרטי, אלא הייתה גת ציבורית, שכמוה הוזכרו כבר בתלמוד. הגת, כמו גם ממצאים אחרים, חיזקו בקרב החוקרים את הסברה כי כבר בתקופות קדומות היה בשטחה של רחובות יישוב יהודי. היישוב היהודי שמזוהה עם רחובות הוא "דורון" - יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. "דורון" מוזכר בתלמוד הירושלמי, בו מסופר (ציטוט מתורגם): "רבי אבהו ורבי יוסי בר חנינא ורבי שמעון בן לקיש עברו ליד כרם דורון, הוציא להם האריס אפרסק אחד, אכלו הם וחמוריהם והותירו... לאחר ימים עברו שם, הוציא להם שניים שלושה בתוך ידו, אמרו לו: מן האילן הזה אנו רוצים, אמר להם: ממנו הוא, וקראו עליו: ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה,  פרק ז', הלכה ג'). מאות שנים התקיים היישוב עד שנעזב או נהרס. בימים בהם הייתה יבנה מרכז האומה, נבנו כפרים בסביבותיה, שיושביהם היו מגיעים ליבנה. גם לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא נשארו יהודים בכפרי הסביבה, עד למאות החמישית והשישית לפחות. בסביבותיה של רחובות התגלו ממצאים עתיקים, המעידים על יישובים שהתקיימו בתקופת המשנה והתלמוד ואף לפני כן.
חירבת אל-בד - באזור מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה.
גבעת נבי גנדה - בכפר גבירול, בראש הגבעה, ניצב בעבר מבנה פתוח וכיפה לראשו. המבנה מיוחס על ידי הערבים לקברו של גד, בנו של יעקב אבינו. בשטח נמצאו גם חרסים מהתקופה הרומית ביזנטית. קיימת סברה שבחירבת אל-בד או בגבעת נבי גנדה שכנה פקיעין, בה ישב רבי יהושע בן חנניה, מחכמי יבנה. על פי התוספתא במסכת סוטה פרק ז הלכה ט: "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין."

ארכאולוגיה

אתרים בעיר

תכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים:

שכונת יחד/היקב
אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.
רחובות המדע
שיכון עובדי מכון ויצמן למדע - שכונה שהוקמה בראשית שנות ה-60' למגורי חברי הסגל המנהלי והטכני במכון ובני משפחותיהםמוסדות באזור זהמכון ויצמן למדע - כולל מדרשת פיינברג.
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית
בית הנשיא הראשון - נקרא גם ארמון הנשיא.
בית אגודת ניצן
בנין יקב רחובות
בית האמנים - בית ליוצרים מבוגרים, ילדים ונוער
המכון הישראלי ליין

אזור 1 - צפון העיר

שכונת היובל/שרונה 
קריית קרעטשניף
פסגת קרעטשניף
קריית דוד
דניה
אבני חן
אזורי ויצמן

אזור 2 - מזרח העיר

קריית ההגנה
גני סביון
מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
עין גנים
רמת אהרון - שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות. השכונה הוקמה על שטח של 56 דונם שחולקו ל-20 משקי עזר. אבן פינה למושב הונח ב-21 באפריל 1935. המתיישבים הראשונים בשכונה היו דתיים. בית הכנסת בשכונה נקרא "אהל בלהה" על שם אשתו של אהרן אייזנברג. באמצע 1946 הוחל בהקמת בית עולים בסמוך לשכונה.
אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מאתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני.
רחובות החדשה - חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
גבעת האהבה - גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות. על הגבעה הזו נכתב השיר "גבעת האהבה" של דן אלמגור בהלחנתה של נורית הירש. במלחמת העצמאות הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.
שכונת חבצלת - השכונה הדרומית ביותר בעיר.
בית החולים קפלן

אזור 3 - דרום העיר

שעריים
כפר מרמורק
שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לשכונת רחובות החדשה

אזור 4

נווה יהודה
נווה אלון
קריית ויז'ניץ
הספרייה העירונית
השוק העירוני החדש
התחנה המרכזית
קניון רחובות

אזור 5 - מרכז העיר

נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי שפרינצק, מתנ"ס, ובית כנסת.
שכונת אפרים - נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
שיכון סלע - נמצאת ממערב לשכונת אפרים וגבתון וממזרח לקריית משה.
נווה עמית - השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע מאופיינית בבתים פרטיים בה נמצא מתחם של דיור מוגן.
גינות סביון - שכונה שהוקמה בשנת 2001, מאופיינית בבתים פרטיים, נמצאת בין שכונת נווה עמית לשכונת נווה יהודה, היא שכונה מבודדת בעיר שכן מפרידה החווה החקלאית בדרומה.
קריית משה - השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים של המאה ה-20 לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם-צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חוויות", מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים.
רחובות ההולנדית - שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. מפעל יפאורה-תבורי נמצא מזרחית אליה. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי. בשכונת רחובות ההולנדית ממוקם בית הספר תיכון שש-שנתי ע"ש רון ארד.
כפר גבירול - השוכנת נמצאת בקצה המערבי של העיר רחובות בסמוך לכביש 411 וכביש 42, בצמידות לשכונת רחובות ההולנדית. נקראת על שמו של רבי שלמה אבן גבירול, מתאפיינת השכונה בבנייה לגובה.
רחובות הצעירה - שכונה חדשה שהוקמה בשנת 2012, ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.
חצרות המושבה - שכונה חדשה שהוקמה בשנת 2020, הנמצאת סמוך לאמריקן סיטי וממזרח לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לדרך יבנה, מאופיינת במגדלי מגורים.מוסדות באזור זה
המרכז האקדמי פרס

אזור 6 - מערב העיר

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדואים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים במאחזים ממזרח לפרדס מינקוב וכן במאהל ליד קריית משה. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.[דרוש מקור][מפני ש...]

מאחז בדואים נוודים

אזורים ושכונות

ראשי העיר

<gallery widths="230" heights="200" perrow="4">
קובץ:Weizmann Institute IMG 2358.JPG|מכון ויצמן למדע (ומדרשת פיינברג). הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:Hebrew University Faculty of Agriculture in Rehovot.jpg|הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית (של האוניברסיטה העברית)
קובץ:War memorial in rehovot.jpg|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגן המגינים
קובץ:Givathadkalim66.jpg|גבעת הדקלים בשכונת "רחובות החדשה"
קובץ:Memorial to a war pilot in rehovot FIXED.jpg|אנדרטת זיכרון ושלט הנצחה לטייס חיים הולצמן בגן המגינים
קובץ:Slutzkin house3.png|בית סלוצקין ברחוב "בתי המיליונרים". כיום בנין המנהלה בקמפוס בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט
קובץ:בתי המליונרים - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (10).JPG|בית זקס ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:IMAG01092009-01-15 152618.JPG|בית ברוידא ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:Rehovot_winter_puddle_panorama_from_the_air.jpg|בריכת החורף הטבעית של רחובות
קובץ:PikiWiki Israel 13811 Gate of Minkov orchard in Rehovot.JPG|אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:מכון איילון - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (1).JPG|מכון איילון. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:HPIM4821.JPG|בית חיים ויצמן. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:שיכון_עובדי_מכן_וייצמן_ברחובות.jpg|שיכון עובדי מכון וייצמן

.

גלריה

ערים תאומות

אקלים

משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית לנֹער.
אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל:
כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872.
כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890–1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890–1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, משה סמילנסקי, 1898.
דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003.
"רחובות", מתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004.
ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015.
דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר: סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006.
קומפטון, ישראלה. רחובות - אתרים ומסלולים: מדריך למטייל. רחובות: עיריית רחובות. 1990.

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של רחובות
 פרופיל רחובות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סרחובות - "לגעת בעבר ולשומרו למחר" - אתר המגולל את סיפורה של העיר
רחובות 3D - תמונות בתלת־ממד מהעיר רחובות, באתר "המימד השלישי" 
אסתר שטיין-אשכנזי, ‏ראשיתה של רחובות, תר"ן-תר"ס (1900-1890), קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 163-143
יערה רובינזון, ברחובות שלנו: סיור בעיר רחובות, באתר nrg‏, 11 במרץ 2012
 טו בשבט ברחובות 1928, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 2:53)
 עונת פרי ההדר ברחובות, 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 לאה גולדברג 3 שירים נשכחים 1938–1940, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 6:10)
 יומן כרמל 1–215 אפריל 20 1940 - ארכיון המדינה, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 9:01)
 יומן כרמל 2–058 אוקטובר 28 1950 - ארכיון המדינה, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 9:15)
ביקור בעיר רחובות, 1963, בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אלי אלון, סיפורו של בית הבאר ההיסטורי ברחובות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2016
אלי אלון, סיפורו של בית הכנסת הגדול ברחובות, 6 בדצמבר 2016
 הדר חורש, העיר שבה הנדל"ן רותח, הווילות בביקוש שיא - ומוכרי הדירות לא ממהרים להתפשר, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2021
מידע על אתר רחובות, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
ארכיון העיר רחובות
רחובות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפות היסטוריות סרוקות של רחובות (מן השנים 1897 ו-1965) באתר הספרייה הלאומית, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור
מידע על רחובות בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
דפנה קורן כהן, סיור ברחובות רחובות, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
מפת המושבה רחובות, 1897, באתר הספרייה הלאומית, מרץ 2022
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבני ציבור לאורך הרחובות רמז, אפשטיין ובית הפועלים, באתר 'חלון אחורי', 13 בינואר 2024
 רחובות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל. רחובות נוסדה כמושבה במישור החוף הדרומי בי"ד באדר תר"ן, 5 במרץ 1890, על ידי עולים חובבי ציון במסגרת חברת "מנוחה ונחלה". רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
העיר רחובות נודעת בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים - על כן סמל התפוזים בדגלה. בעבר היתה סיסמתה "עיר המדע וההדרים" - אך סיסמה זו שונתה ל"עיר המדע והתרבות", לאחר שבעשור השני של המאה ה-21, התמעטה מאוד בשטחה חקלאות הדרים הפעילה, ואת מקומם של הפרדסים תפסה הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח כפר ביל"ו בדרום-מזרח מועצה אזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום מערב מועצה אזורית ברנר ויבנה, במערב ודרום מערב מועצה אזורית גן רווה.

התקווה 6

Hatikva 6

אלבום הבכורה של הלהקה שנקרא "התקווה 6" יצא לאור בהוצאת התו השמיני באוגוסט 2007, פרט ל"אם אפגוש את אלוהים" בלטו באלבום זה גם השירים "לילה לבן" ו"גאידמק", שנכתב על ארקדי גאידמק.
בשנת 2008 הקליטה הלהקה גרסת כיסוי לשירו של אריק לביא "אני אשיר לך שיר" עבור הפרויקט "עבודה עברית 2". בנוסף, הקליטה הלהקה את שיר הנושא לסדרתו של גורי אלפי, "לצחוק או למות". לאחר מכן, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בארצות הברית.
חודשים אחדים לפני התאבדותו של דודו טופז הוציאו שיר על הפרשה שבה היה מעורב (לפי לחן השיר "Do do do dam dam"), ולאחר שביצעו אותו מספר פעמים בהופעות והוא הצליח מאוד הפסיקה לבצעו. במרץ 2009 יצא אלבומה השני של הלהקה, "אפרוקליפטוס", בהפקתו של אסי איילון ובשיתוף עם Anthony B.
ביוני 2010 הוציאה הלהקה סינגל ראשון לקראת אלבום שלישי בשם "כל יום מחדש". באותו חודש הופיעה הלהקה בפסטיבל למען השלום במחנה ההשמדה אושוויץ, שבקרבת העיר אושוויינצ'ים בפולין. עוד באותה שנה, בעקבות אסון הכרמל, פנתה רשת ג' ללהקה וביקשה ממנה להקליט קאבר לשיר הקשור להר הכרמל. הלהקה בחרה בשיר "ההר הירוק תמיד" יחד עם רוחמה רז, ובהמשך השיר נכנס לאלבומם הרביעי "קול ישראל". בחודש מרץ השתתפה הלהקה בתחרות הקדם אירוויזיון 2011 עם השיר "הכל סבבה".
באוגוסט 2011 הופיעה הלהקה בפסטיבל רגאיי גדול בספרד בשם "Rototom Sunsplash".
בחודש מרץ 2012 הוציאה הלהקה שני סינגלים מתוך אלבומם החדש "קול ישראל" שיצא בקיץ 2012. הראשון "הדור הזה שלנו", והשני "כשהיית" הוא שיר של מאיר אריאל. ביולי הוציאה הלהקה סינגל שלישי מתוך האלבום "קול ישראל" בשם "Jah's Wish". בהמשך הוציאה הלהקה סינגל רביעי, "?Where Do I Belong". בתחילת אוגוסט הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי לחנויות.
לכבוד הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" הוציאה הלהקה בשנת 2012 את השיר "במותי" אותו כתב סגן יהודה-לייב (ליאונרד) כהן ללחנו של עמרי גליקמן.
בינואר 2014 הוציאה הלהקה את אלבום האינסטגרם הראשון בעולם שמכיל 8 שירים שכל אחד מהם נמשך כ-15 שניות. בפברואר השיקה הלהקה את "Electronix", סיבוב הופעות אלקטרוני בשיתוף המפיק והיוצר גל גורן, הכולל עיבודים חדשים לשיריה המוכרים. ב-26 ביוני של אותה שנה הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "עוד פעם פעם" מהאלבום החמישי שלה, ב-24 באוגוסט הוציאה את הסינגל השני "הכי ישראלי".
ב-2 במרץ 2015 הוציאו את הסינגל "בעולם שלה" שהגיע למקום העשירי במצעד השבועי של מדיה פורסט. ב־10 בספטמבר של אותה השנה נכנס השיר "הכי ישראלי" לעשרת השירים הראשונים במצעד השנתי של גלגלצ וזכה במקום השביעי.
ב-2016 הוציאה הלהקה ארבעה שירים: "קופנגן", בשיתוף עם אינפקטד מאשרום, "משהו נעים לנשמה" "שים עין עלינו" עם מוש בן ארי ו"חיים בסרט". באותה השנה הם זכו בפעם השנייה ברציפות בתואר אנשי השנה במצעד השנתי של גלגלצ. באותה שנה החלו עמרי ושלי גליקמן להגיש תוכנית שבועית בגלגלצ.
ב-23 בינואר 2017 הוציאה הלהקה סינגל חדש, ובמקביל אליו קליפ, של שיר הנושא של אלבומם האחרון "הכל עוד לפני".
ב-16 בדצמבר 2018 הוציאה הלהקה את השיר "יום יפה?".
ב-12 במאי 2019 הוציאה הלהקה את השיר "העברית החדשה".
בשנת 2019 הופיעו במסגרת פסטיבל "יערות מנשה" לצד אלה רונן, פלורה, מירב הלינגר, אסף אמדורסקי, אביגיל קובארי, גיל בר הדס, יעל קראוס ואחרים.ב-6 בינואר 2020 הוציאה הלהקה את השיר "חי על הירח". ב-16 באפריל של אותה שנה ביצעה מופע בידוד מיוחד באולפן אתר וואלה! NEWS. ב-6 באוגוסט הוציאה הלהקה את השיר "לחזור הביתה". ב-10 בדצמבר הוציאה הלהקה את אלבומה השביעי, "מפה לשם".
באפריל 2021 הוציאה שיר הצדעה ללוחמי צה"ל בשם "המנון הלוחם" וצילמה לו וידאו קליפ בהשתתפות חיילי בה"ד 1. השיר הגיע למקום ה-60 במצעד ההיטליסט של מאקו. ב-2 באוגוסט של אותה שנה הוציאה הוציאה הלהקה את השיר "פלונטר".
ב-1 במרץ 2022 הוציאה הלהקה את השיר "ילדים של החיים", ביחד עם ואלרי חמאתי. ב-25 באפריל של אותה שנה הוציאה הלהקה את השיר "לא חיים פעמיים".
במרץ 2023 הוציאה הלהקה את השיר "החיים זה עכשיו".
ב-6 ביוני 2023 הוציאה הלהקה את האלבום "שותפים לנצח".

התקווה 6 (2007)
אפרוקליפטוס (2009)
כל יום מחדש (2010)
קול ישראל (2012)
הכי ישראלי (2015)
הכל עוד לפניי (2017)
מפה לשם (2020)
שותפים לנצח (2023)

דיסקוגרפיה

פרסים ומועמדויות

התקווה 6, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
התקווה 6, באתר שירונט
 התקווה 6, באתר אייטונס  (באנגלית)
 התקווה 6, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 התקווה 6, באתר Discogs (באנגלית)
התקווה 6, באתר Tab4u
התקווה 6, באתר סטריאו ומונו
ערוץ ה-YouTube של התקווה 6
אור ברנע, שירים של תקווה, באתר ynet, 1 באוקטובר 2009
התקווה 6: היחידים שעושים את זה ברגאיי, באתר ynet, 21 באפריל 2013
שלומי בלבול, הכי ישראלים: כך כבשה התקווה 6 את הבמה, באתר ynet, 7 במאי 2015
ארי פינס, ‏התקווה הלבנה, באתר ‏מאקו‏, 17 ביולי 2015
אודי מקסימוב, מקור ראשון, עוד לא אבדה תקוותם: התקווה 6 מטפסים גבוה, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2015 
  יהודה נוריאל, הכי ישראלי, באתר "ידיעות אחרונות", 29 בדצמבר 2016
רן בוקר, סולן התקווה 6: "ההופעות מול החיילים הכי כיפיות", באתר ynet, 12 ביוני 2019

התקווה 6 היא להקת רגאיי והיפ הופ ישראלית, שהחלה את דרכה בשנת 2003.
חברי הלהקה הם עמרי גליקמן (שירה וגיטרה), שלי גליקמן (שירה וקלידים), עמית שגיא (בס), מיכאל אבגיל (תופים), אילן אדירי (סקסופון) וברק הנר (חצוצרה). שם הלהקה הוא כתובתם של האחים גליקמן, רח' התקווה 6 ברמת השרון. ב-2007 פרצה הלהקה לתודעה הציבורית בזכות הסינגל הראשון שלה "אם אפגוש את אלוהים".

התקווה 6 | מופע שקיעה

אירועים נוספים של התקווה 6

אירועים נוספים בזאפה אמפי שוני