Name: "לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | ללוס גן אירועים בית אלפא | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-21T21:00:00+03:00Z
Location: ללוס גן אירועים בית אלפא

חנה לסלאו

Hana Laslo

עידן אלתרמן

Edan Alterman

ארז שלם

Erez Shalem

עינת שרוף

Einat Sarouf

עכו

כרמיאל

נהריה

עפולה

בית שאן

TOC TOC | אולם הקימרון - המעיינות בית שאן | Tickchak LIVE

TOC TOC

מחוז צפון

אולם הקימרון - המעיינות בית שאן

שרונה אלימלך

Sharona Elimelech

מאיה דדון

Maya Dadon

ואלרי חמאתי

Valerie Hamati

elkana marziano

ענבל ביבי

Inbal Bibi

חיים זנאתי

Haim Zenati

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן | היכל התרבות נהריה | Tickchak LIVE

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן

היכל התרבות נהריה

עידן אלתרמן סטנדאפ | מנוף - פאבלה | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן סטנדאפ

מנוף

מנוף - פאבלה

ארז שלם סטנדאפ | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

ארז שלם סטנדאפ

שבי ציון

פאב הפרה, שבי ציון

טוביה צפיר

Tuvia Tzafir

עינת שרוף מארחת את טוביה צפיר | פרינדס נהריה | Tickchak LIVE

עינת שרוף מארחת את טוביה צפיר

פרינדס נהריה

עוז זהבי

Oz Zehavi

מיכל עוזיאל

Michal Krause Uziel

מתן און ימי

Matan On YamehVhttps://live.tickchak.co.il/matan-on%20yameh

טובית סמאי

Tovit Semay

אדם קנדה

Adam Kende

להעיר אריות | היכל התרבות עכו | Tickchak LIVE

להעיר אריות

היכל התרבות עכו

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Northern District

קמרון - אולם תרבות בית שאן

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

בית העם יקנעם מושבה

הגלריה העירונית לאמנות

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



טונה

Tuna

טונה בהופעה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

טונה בהופעה

מחוז מרכז

תל אביב

מועדון הבארבי

טונה | אמפי פארק באר שבע | Tickchak LIVE

מחוז דרום

Be'er Sheva

אמפי פארק באר שבע

טונה | טרמינל, נמל חיפה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

Haifa

טרמינל, נמל חיפה

טונה בבריכת הסולטן | Tickchak LIVE

טונה בבריכת הסולטן

מחוז ירושלים

ירושלים

בריכת הסולטן

טונה מזרח פרוע | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

טונה מזרח פרוע

זבולון נולד בפתח תקווה, בן בכור לאתי ושלמה. את ילדותו העביר בין השכונות פג'ה ותקומה בפתח תקווה. למד בתיכון עמל א' במגמת גרפיקה, התעניין בברייקדאנס ויצירת מוזיקה, והיה חבר בקבוצת גרפיטי יחד עם צור תמם ונאור סוקי (שלימים יעבדו איתו על הקליפים "רוק 30", "סרט ערבי" ו"אבודים בחלל").
בגיל 16 החל לכתוב ראפ תחת השם "טונה-מן ג'ונס", חבר לראפר בשם "אוז" (אורי גרבש) ויחד הקימו את "ראסטה קישקשתא". השניים הצטרפו בהמשך להרכב "השבט". ב־2002 התגייס לצה"ל ושירת כמפקד ומדריך נשק בחיל החימוש. ב־2006, סמוך לשחרורו, יצא אלבום הבכורה של "השבט", מתוכו בלט השיר "נווה מדבר" בזכות הקליפ הפרובוקטיבי אשר צולם לו. הלהקה התפרקה באותה שנה בעת מלחמת לבנון השנייה.
ב־2007 הכיר את המפיק והגיטריסט ניר דנן והשניים החלו ליצור חומר מקורי. ב־2010 היה חבר בהרכב שאטגאנז עם הראפרים אורטגה ושי 360 ואיתם הוציא את המיקסטייפ "סוף עונת החרוזים". ב־2011 הקליטו זבולון ודנן אלבום מקורי והקימו את הלהקה "טונהמן ג'ונס". השניים חתמו בחברת התקליטים "עננה" ובאותה שנה יצאו הסינגלים: "פסיכולוג" בהשתתפות דורי בן זאב, "על הבר", "לרקוד" ו"ככה". ב־2012 חידשו השניים את שירו של מאיר אריאל "עברנו את פרעה". השירים לא זכו להצלחה והאלבום נגנז. באותה שנה הצטרף המתופף זוהר ברזילי, והלהקה החלה להקליט סקיצה לאלבום חדש שלא הגיע לכדי הפקה סופית, מתוכו שרדה סקיצה לשיר ׳נשאר בחיים׳ שלימים יכנס לאלבום הבכורה. בשנת 2013 הצטרף לניר דנן בהפקה המוזיקאי יקיר בן טוב ויחד החלו לעבוד על האלבום "גם זה יעבור". באותה שנה הפיקו זבולון ודנן לרביד פלוטניק (נצ'י נצ') את השירים "מוזיקה טובה", "קפה וסיגריה" ו"בור ועם הארץ" שזכו להצלחה ברדיו ועל הבמות.

בשנת 2015 יצא השיר "גם זה יעבור" שזכה להצלחה ניכרת והיה שיר הפריצה של טונה לתודעה הציבורית הרחבה. השיר הגיע למקום ה־16 במצעד גלגלצ. בהמשך השנה יצא לאור האלבום כולו, וזכה להצלחה רבה. בלטו בו הרצועות "סרט ערבי", "רוק 30", "למה לא עכשיו" בשיתוף עם שלומי סרנגה, "עולם משוגע" שבוצע בשיתוף עם רביד "נצ'י נצ'" פלוטניק ו"מרפקים". באותה שנה זכה בפרס אקו"ם להישג השנה למחבר על אלבומו, "גם זה יעבור". באותה שנה הפיקו זבולון ודנן את "יום חדש" ו"ברוכים הבאים לפתח תקווה" של רביד פלוטניק שזכו גם הם להצלחה.
בשנת 2016 הוציא שיר משותף יחד עם רביד פלוטניק, "אני כאן לשבור".

2015–2016: גם זה יעבור

בשנת 2017 הוציא שלושה סינגלים חדשים מתוך האלבום טונהפארק. הסינגל "י"א 2" מספר על חוויותיו של זבולון כתלמיד במערכת החינוך בישראל. הסינגל הגיע למקום ה־14 במצעד השנתי של גלגלצ ולמקום ה־22 במצעד השנתי של רשת גימל לשנת תשע"ז. ב־7 בספטמבר 2017 יצא האלבום המלא. בלטו בו הרצועות "בסיבוב", "סחרחורת", "אבודים בחלל", "הכל זה בצוות", ו"קאובוי". האלבום זכה להצלחה רבה במצעדים ועל הבמות. במקביל זבולון ודנן הפיקו את השיר "12 שנים של בדידות" של רביד פלוטניק.

2017–2018: טונהפארק

בשנת 2019 הוציאו אינפקטד משרום רמיקס ל"אבודים בחלל". באותה שנה עזבו זבולון ודנן את חברת התקליטים עננה. הם חברו לליאור מילר, שהפך למנהלם תחת השם "ועד הוייב". הלוגו התחדש בעיצוב משותף של זבולון יחד עם חן מכבי. באותה שנה יצאו הסינגלים: "אנרגיה", עם קליפ שביים זבולון, ו"לאן שאפנה מבטי", בו מותח טונה ביקורת על חברת התקליטים עננה, בה יצאו שני אלבומיו הראשונים. במקביל הפיקו זבולון ודנן את השיר "סמוראי" של רביד פלוטניק עם ג'ימבו ג'יי מתוך "ועכשיו לחלק האמנותי".
ב־13 בדצמבר 2019 הוציא טונה את אלבומו השלישי "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי", שכלל את הסינגל "אנרגיה". האלבום הכיל סימפולים בהקשר חלל, מהקלטות של אנשים הטוענים שראו עב"מים ומשידור ההתרסקות של החללית הישראלית בראשית. ב־2020 נערכו במועדון הבארבי שתי השקות סודיות לאלבום, שהפתיעו את הקהל שהגיע להופעות רגילות. מיד לאחר מכן הוכרז על סיבוב הופעות, אשר נקטע כעבור זמן קצר בעקבות הגבלות הקורונה. באוקטובר 2020 חידש יחד עם יסמין מועלם את השיר "אור הירח" של אביב גפן, כחלק מפרויקט צו השעה.

2019–2020: ועכשיו לחלק האינטרגלקטי

ב־30 באוגוסט 2020, כתגובה להתנהלות המדינה בתקופת הקורונה, חבר טונה לשלום חנוך ויחד הוציאו את שיר המחאה המערבוני "הטוב, הרע ואחותך". בספטמבר 2021, לרגל פסטיבל התמר השנתי, הוציא יחד עם עומר אדם מאשאפ לשירים "סחרחורת" ו"בדד".
ב־17 בדצמבר 2021 הוציא טונה את אלבומו הרביעי "מזרח פרוע" שכולל את הסינגלים "הטוב, הרע ואחותך", "היי בייב" ו"סהרה", שיצא כגרסת לייב בהשתתפות יסמין מועלם וזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. האלבום זכה בפרס אלבום השנה של תחנת הרדיו גלגלצ. כמו כן זכה בפרס אקו"ם לאלבום השנה. ב־23 במרץ 2023 הוציא את האלבום כתקליט, ובתוכו שיר נוסף בשם "גוף" בהשתתפות עדי אולמנסקי.
ב־15 ביוני 2023 הוציא לאור את הסינגל "ככה זה" עם נינט טייב. השיר הגיע למקום ה־67 במצעד היטליסט. באותה שנה הוציא את האלבום "קיסריה אנפלאגד 2022".

2020–הווה: מזרח פרוע

ביוגרפיה

ערכים מורחבים – השבט (להקה)

2011: טונהמן ג'ונס
2015: גם זה יעבור
2017: טונהפארק
2019: ועכשיו לחלק האינטרגלקטי
2021: מזרח פרוע
2023: קיסריה אנפלאגד 2022

אלבומי אולפן

2009: מיקסטייפ בייבי (בהרכב טונהמן ג'ונס)
2010: מיקסטייפ בייבי 2 (בהרכב טונהמן ג'ונס)
2012: סוף עונת החרוזים (בהרכב שאטגאנז עם שי 360 ואורטגה)

מיקסטייפים

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של טונה טונה, ברשת החברתית פייסבוק
 טונה, ברשת החברתית אינסטגרם
 טונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
 טונה, באתר אייטונס  (באנגלית)
 טונה, באתר ספוטיפיי
 טונה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 טונה, באתר Discogs (באנגלית)
טונה, באתר Tab4u
טונה, באתר Genius
טונה, דף שער בספרייה הלאומית
 טונה, באתר בנדקמפ
 טונה, באתר טיידל (באנגלית)
טונה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מתן שרון, ‏טונה יוצא למלחמה, באתר ‏מאקו‏, 16 באוגוסט 2019
נדב גדליה, במשקפיים של דור ה-Y העברי פורסם בשבועון עולם קטן
  ליאור אוחנה, אתי אברמוב, דג זהב, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בינואר 2022

איתי אורן זבולון (נולד ב־13 במאי 1984), הידוע בשם הבמה "טוּנָה", הוא ראפר ישראלי.

עמרי אסנהיים

Omri Osenheim

אילת

Eilat

מתנ״ס יעלים

מקור השם אינו ידוע. אחת ההשערות היא שהמקור למילה "אילת", באה מהשורש העברי איל, שהוא גם השורש למילה אלה, שמשמעותה הוא האלה ארצישראלית, מין עץ ממשפחת האלתיים. השערה נוספת היא ש-"אילת" למעשה באה מהמילה איל שמשמעותה כבש ממין זכר. זאת מכיוון שהאילים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר באזור הדרום.

אטימולוגיה

ערכים מורחבים – אילת (עיר מקראית), עקבה#העת העתיקה

העת העתיקה

בכתביהם של היסטוריונים ערבים מימי הביניים, מופיע הסכם בין מוחמד ליהודי אילת, ג'רבה ואדרוח' (בעבר הירדן המזרחי). במכתב ששלח להם, מאשר מוחמד כי ליהודי אילת הזכות לשמור על דתם, ומאפשר להם לשמור על השליטה בעיר בתמורה למס שנתי שישלמו לו. עם זאת, העיר אילת ושאר ארץ ישראל נכבשו על ידי הצבא המוסלמי באמצע המאה השביעית. במהלך התקופה המוסלמית הייתה לאילת (ayla) חשיבות מסוימת, לפרקים, בתור תחנה בדרך למכה.

בתקופת הכיבוש המוסלמי

הבריטים קיימו באילת שהייתה קרויה אז אום רשרש, תחנת משטרה. דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה, בשנת 1934, הגיע לאום-רשרש והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעיר נמל בינלאומית.בשנת 1945 נערך מסע רגלי בשליחותו של בן-גוריון, ובהובלת שמריהו גוטמן מהנקודה הדרומית של היישוב ברביבים לאום רשרש, במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות בדרום הנגב והערבה, ולבחון את האפשרות לפרוץ דרך רגלית למעפילים מעיראק דרך ים סוף.
ב-22 בינואר 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת "גרעיני התיישבות באילת": "יש 600 אנשים מועמדים להתיישבות לאילת: קבוצת הצופים מהכשרת עין-גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית-ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50), התנועה המאוחדת, דגניה ב' (45), חיים גבתי רוצה לקחת קבוצה של 50 איש מ"השומר הצעיר", ויש כ-70 איש בודדים. רוצים לצרף מהגדנ"ע בתל אביב (150).במסגרת מבצע עובדה, ב-10 במרץ 1949 ט' באדר, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום רשרש הוקמה אילת. המושל הראשון באילת היה אברהם זכאי.
העיר אילת הישראלית הוקמה כיישוב קטן ב-1950. ביישוב הקטן והמרוחק באותה עת, התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים. התחבורה לעיר הייתה קשה בשנים אלו ונעשתה דרך מצפה רמון או באמצעות מטוסים קלים שנחתו במנחת שהוקם בסמוך ליישוב. בתאריך 28 בפברואר 1950 נחנך באילת שדה תעופה.
בתחילת שנת 1956 הגיע ראש המועצה הראשון, חנוך ננר, למחנה מעבר לעולים במרסיי וחיפש בעלי מקצוע מקרב העולים שהיו מוכנים להגיע ולהתיישב באילת. 70 משפחות נבחרו, העולים הגיעו לארץ ולאחר מכן הובאו לאילת במטוסי חיל האוויר בשני גלים - ב-20 בפברואר וב-3 באפריל אותה שנה.

בתקופת הכיבוש הבריטי וקום המדינה

מבצע קדש נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962. ב-1960 נחנך האגף הראשון במרכז רכטר שהיה למרכז האזרחי של העיר שכלל גם את בניין העירייה, כיכר אזרחית, קולנוע "אילת" ובניין משרדים "בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה לבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות.
בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואפילו הונחה אבן פינה למפעל על ידי פנחס ספיר, למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר. מלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון שארם א-שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעיר בית החולים יוספטל שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. בתקופת מלחמת ההתשה הבסיס הצבאי והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללים מצרים. באפריל 1969 נורו קטיושות מעקבה שבירדן על אילת, ושמונה אזרחים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.

לאחר מבצע קדש

במהלך רוב שנות קיומה, נהנתה אילת משקט ביטחוני, בעיקר ממלחמת ששת הימים ובהמשך מהסכמי השלום עם ירדן ומצרים. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו גורמי טרור שונים להתבסס בסיני ומעט גם בירדן. גורמים אלו יזמו ירי קטיושות באוגוסט 2005 ופיגוע טרור של מחבל מתאבד, בו נרצחו שלושה מתושבי העיר. מעברם של פלסטינים רבים לסיני מרצועת עזה, בצד ידיעות כי גורמי טרור מעוניינים לפגוע בתדמיתה של אילת, הגבירו את החשש מפיגוע אפשרי בעיר. בינואר 2008 נסגרו לראשונה לתנועת אזרחים אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, כגון: הקניון האדום והר צפחות, וכן הכביש המערבי (כביש 12) המוביל לעיר. באפריל 2010 נורתה קטיושה לעבר אילת מסיני, אך פגעה בעקבה. באוגוסט 2010 חלה תקרית נוספת בה שוגרו 5 רקטות אל עבר אילת מסיני; אחת מהקטיושות פגעה בסמוך לשדה התעופה בעיר והסבה נזק, אחת נוספת התפוצצה בשטח חקלאי הסמוך לעיר. שאר הרקטות נפלו בים או בשטחי עקבה הירדנית.
ב-18 באוגוסט 2011 אירעה בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, מתקפת הטרור בדרום ישראל, שבה נהרגו שמונה ישראלים.
ב-13 באוגוסט 2013 יירטה כיפת ברזל לראשונה רקטה שנורתה לאילת, לאחר שנשמעה אזעקה כפולה בעיר.ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" נפלו שתי רקטות במרכז העיר, לא היו נפגעים אך היו מספר נפגעי חרדה ונגרם נזק לרכוש.
ב-2018 החלו העבודות על הקמת לונה פארק, מערכת כבישים שתחבר בין מזרח העיר למערבה ואזור תיירות ופנאי על שטח נמל התעופה הישן במרכז העיר.בנוסף, בשנה זו, נחתם הסכם גג שבמסגרתו ייבנו 18,372 יחידות דיור חדשות בתשע שכונות חדשות, 6,930 חדרי מלון ו-146 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, לפי ההסכם, אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה.כמו כן הוקם פארק מים בשטח של כ-20 דונם ועלות הקמתו נאמדה בכ-60 מיליון שקל.בדצמבר 2020, כעשור אחרי שהותקן שדה סולארי ראשון באזור, אילת וסביבתה הצליחו לספק לעצמן את כל צריכת החשמל בשעות היום מאנרגיה ירוקה.באוקטובר 2023 , לאחר מתקפת הפתע על ישראל ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל פינתה רשות החירום הלאומית 35 אלף תושבים מתושבי הדרום לעיר אילת. המפונים מתארחים בכ-30 מלונות בעיר. המשפחות הגיעו מיישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים, אשקלון ויישובים אחרים בדרום. במהלך המלחמה, נורו טילים וכטב"מים לכיוון אילת על ידי החות'ים מתימן. ב9 בנובמבר, התפוצץ כטב"ם מתאבד שהגיע מסוריה  בפתח בית ספר בעיר. התקרית הסתיימה ללא נפגעים.

המאה ה-21

היסטוריה

בשנת 2014 נרשמו בעיר כ-48,900 תושבים. הגרעין הקהילתי, כ-13% מסך תושבי העיר, מתגוררים בה מעל 20 שנה. כ-18% חיים בה בין 10 ל-20 שנים. מכאן שכ-31% מתושבי העיר מהווים את האוכלוסייה הוותיקה (10 שנים ומעלה) בעוד ש-69% מתושבי העיר נמצאים בה פחות מ-10 שנים. ילדים: בעיר ישנם מעל 13,000 ילדים ובני נוער בגילאים 18 - 0.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים באילת 53,582 תושבים (מקום 37 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,706 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בעיר היו אלפי מסתננים מאפריקה שהיוו כשמינית מאוכלוסיית העיר נכון להיום אוכלוסייה זו הצטמצמה בעקבות בלימת הסתננות המהגרים בגלל בניית הגדר בין ישראל למצרים ורובם היגרו למרכז המדינה, חלק גדול מהם עובדים בתיירות בעיר והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס.
אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל. כ-3.5% מתושביה הם ערבים-מוסלמים, כ-0.6% ערבים-נוצרים וכ-0.5% דרוזים.על פי דו"ח של משטרת ישראל שפורסם באוגוסט 2010, אילת מדורגת במקום הראשון בישראל בפשעי אלימות, עם 5 פגיעות לאלף תושבים. ירידה של 47% משנת 2009. נתון זה כמו נתונים סטטיסטיים רבים אחרים (כגון צריכת חשמל ומים ממוצעת לתושב) כוללים בתוכם גם את התיירים הרבים השוהים בעיר, לכן אינם מעידים בהכרח על תושבי העיר.

אוכלוסייה

אילת היא עיר קייט ותיירות, שהתבססה על הים האדום ושונית האלמוגים שבו שהיוו בסיס לשמורת חוף האלמוגים. על כך נוספים הטיילת הסמוכה להם, פעילויות ימיות שונות, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. באילת ישנן אטרקציות שונות, בהן המצפה התת-ימי, ריף הדולפינים, פארק הקרח עם משטח החלקה אולימפי (קניון אייסמול), בים יש ספינות תיור רבות[דרושה הבהרה] וביניהם ספינות שונות הכוללות קומה תת-ימית עם קירות זכוכית המאפשרים מבט על שמורת האלמוגים.
החלק האחרון של שביל ישראל יורד מהר צפחות אל בית ספר שדה אילת.
כמו כן, פעם בשנה משנת 1987 מתקיים באילת פסטיבל ג'אז בים האדום המושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם, ובנוסף נערכים בה פסטיבלים אחרים המהווים מוקד משיכה לתיירות פנים: כגון התימניאדה, גם כינוסים שנתיים נוספים נערכים בעיר. שמהווים את עיקר התיירות המגיעה לעיר בעונת החורף.
באילת ישנם כ-48 בתי מלון ומספר החדרים לאורחים עומד בה על כ-11,000, לצד מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהוא הקניון הרווחי בישראל, למ"ר[דרוש מקור]). מאז שנת 2001 אין בה בניה של בתי מלון חדשים. אמנם הוקצאה לכך לגונת הרחצה הממוקמת בחלקה המזרחי של העיר, בין מלון הרודס לגבול עם ירדן. אך לא בנו בה עקב מחדלי תכנון ובניה. תכנון לבתי מלון קיים גם על שטחי שדה התעופה שפונה.
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום בעיקר מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר הגבוה של הלינה בעיר, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. גם הסכם השלום עם ירדן, היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת, עקבה, ופחות עם העיר הישראלית. פריצת האינתיפאדה השנייה, בסוף שנת 2000. בנוסף לכך שמחירי המלונות היו גבוהים משמעותית ממלונות בעקבה או בסיני עם רמת השירות דומה, הובילו להיעלמותה של אילת ממפת התיירות העולמית. אם בסוף שנות התשעים היו באילת כ-1.6 מיליון לינות של תיירים בשנה, בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 כמויות הלינות של תיירים שלנו באילת נעה בין 400 ל-750 אלף. (ירידה של בין 55 ל-75 אחוזים) והעיר מאז מבוססת בעיקר על תיירות פנים. לאור תפוסת המלונות הנמוכה באילת בין חג סוכות לחג הפסח, בין השנים 2015 ל-2019 משרד התיירות סבסד בסכום של כ-60 אירו על כל תייר זר שנחת בשדה התעופה הבינלאומי של אילת. אך למרות זאת, המחירים הגבוהים של הלינה הובילו לכך שאחוז ניכר מהתיירים לנו דווקא בסיני ובעקבה.
בשנת 2019 נרשמו באילת כ-7 מיליון לינות בבתי המלון מתוכם כ-90% היו לינות של ישראלים. בשל האקלים הנוח מתקיימות באילת תחרויות ספורט מרחבי העולם, בכך העיר מושכת אליה תיירות ספורט. כ-250,000 ספורטאים מגיעים מדי שנה לעיר במסגרת זו.
החל משנת 2001 מתקיים בעיר פסטיבל פאנג'ויה אשר מניב לעיר הכנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים.בקיץ 2023 נפתח באילת פארק המים "ווטרלנד" שהושקעו בו 80 מיליון שקלים. הפארק מכיל 3 מגדלי מים הכוללים 24 מגלשות שמתוכן המגלשה הגבוהה ביותר במזרח התיכון. יש בפארק קרוסלות מים לילדים, בריכת גלים ועולם מים לילדים.

תיירות

בינואר 2019, במהלך הכנס השנתי של ועידת אילת לאדריכלים ומעצבים של מרכז הבנייה הישראלי הוצגה תוכנית לשיפור התיירות בעיר. על פי התוכנית צפוי לקום מתחם "קרולינות", המתחם שישתרע על שטח של כ-22 דונמים, צפוי להיבנות בסמוך לבית ספר שדה אילת וישמש כמעיין כפר נופש קטן בו יומו אזורי לינה בשטח לצד שטחים מוצללים, אזור עבודה ואף בריכה קטנה. חלק אחר בתוכנית מדבר על הקמת טיילת שתקרא "טיילת עין סוף" שיתחיל בחוף אלמוג וצפוי להסתיים במעבר טאבה. לצד הפרויקטים האלו צפויה המרינה באילת לעבור שיפוץ יסודי ויוקמו בה מתחם משחקים לילדים, בתי קפה ומתקן שעשועי מים. לאור העובדה ששיפוץ המרינה מקל על המעבר בין האזור של המרינה לאזור מועדון השיט והחוף של משכירי הסירות צפויה לקום "רפסודה", שתכלול מרכז הדרכה לחינוך ימי ומתחם מסעדות. בנוסף, יפותחו שבילי ההליכה בהר צפחות הסמוך לעיר ויפותח קצא"א.כפר נופש נוסף שמתוכנן לקום במסגרת הפרויקט יהיה "כפר הצוללים" שיכלול מרכז הארחה קטן, אוהלי טיפי שיאכלסו צוללים בדרכם לאתר הצלילה שבשמורת חוף האלמוגים.

התוכנית אסטרטגית לשיפור התיירות בעיר

בתחילת שנת 1960 בוטל הפטור ממס הכנסה שניתן עד אז לתושבי אילת.החלת אזור סחר חופשי על אילת מעניקה תמריצי מס אחדים לפעילות כלכלית באילת. תמריץ עיקרי הוא
פטור ממס ערך מוסף לסחורות ושירותים הנקנים באילת. לתושב אילת ניתן (החל משנת 2012) זיכוי ממס הכנסה בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית שהופקה באזור אילת, בתנאי שהתגורר בעיר שנה לפחות.

הטבות מס

כלכלה

בימי המנדט הבריטי לא היה כביש לאילת וההגעה לאזור עקבה היה בדרך האוויר, או במסילת הרכבת החיג'אזית למעאן וממנה לעקבה. בסוף שנות ה-20 וביתר שאת בשנות ה-30, במסגרת ההכנות למלחמה עולמית, הוחלט לסלול כביש מבאר שבע לאילת. על פי תוכנית אחת תוכנן הכביש לעבור בממשית ועל פי תוכנית שנייה, דרך באר משאבים וניצנה. באפריל 1938 התפרסם בעיתונות שכביש באר שבע-אילת באורך 257 ק"מ הושלם. במאי 1946 פורסם שוב שסלילת כביש עקבה-באר שבע תסתיים השנה.לאחר הקמת מדינת ישראל עברה הדרך היחידה לאילת בכביש הנפט, כביש 227 ודרך הערבה. המעבר במעלה עקרבים היה מסוכן ביותר, אך שופר בשנת 1950 בידי חיל ההנדסה. עם זאת, הנסיעה מבאר שבע לאילת בג'יפ ארכה כ-10 שעות ולמשאית לקח כ-18 שעות להגיע מתל אביב לאילת.בתחילת 1953 נחנך כביש חדש לאילת דרך ירוחם, כביש 204 ומכתש רמון. הכביש התחבר באופן זמני עם כביש הערבה המשובש ובינואר 1958 הושלם. במהלך שנות ה-60 נסלל כביש 90 מסדום לחצבה והיה לדרך העיקרית לאילת. בשנת 1973, נסלל קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 בדרך לאילת דרך מצפה רמון התייתר. בשנות ה-80 נפרץ כביש 10 על גבול ישראל מצרים, שהיה לדרך שלישית לאילת - דרך שהייתה חסומה שנים רבות לתנועת אזרחים על ידי מערכת הביטחון.
החל משנת 2010 עברו הכבישים המובלים לאילת שיפור משמעותי כביש 90 הכולל את כביש הערבה, וכביש הבקעה עבר שיפור תשתיות אינטנסבי, הכולל הרחבה לשני נתיבים לכל כיוון ברוב המקטעים בכביש זה, וכן כולל את כביש 12, וכביש 40 שהורחבו ברוב קטעי הכביש, וכן שופרו הצמתים והתאורה לאורך כבישים אלו.

כבישים

נמל אילת משמש כשערה הדרומי של מדינת ישראל למדינות המזרח הרחוק, אוקיאניה, מזרח אפריקה ודרומה והודו.
מרבית פעילות הנמל מקורה בייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק וכן מפעילות ייצוא של מפעלי כימיקלים לישראל.
הנמל התחיל את פעילותו בשנת 1950 ועם הקמתו, נבנה גם מגדלור אילת. ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמה חברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
נמל אילת סובל מבעיות של חוסר כדאיות כלכלית להגיע אליו, ולמעשה כמעט כל הספינות מעדיפות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמלי אשדוד או חיפה, אך עקב צווים ממשלתיים יש חלק מהענפים (כגון הובלת כלי רכב מהמזרח הרחוק) שמחויבים להגיע לנמל אילת בלבד ולא לנמלי אשדוד וחיפה.

נמל אילת

מיד לאחר הקמת אילת העברית, הקים חיל האוויר את נמל התעופה אילת כדי לשמור על קשר עם שאר חלקי ישראל, במיוחד לאור המצב הרעוע של הכביש שחיבר את אילת עם יתר המדינה. בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון", כדי לדאוג לקשר תעופה בין אילת ותל אביב. בתחילה קיימה החברה טיסה יומית ובהמשך שתי טיסות מדי יום. בשנת 1969, הוארך המסלול של נמל התעופה אילת והחלו להגיע לעיר טיסות שכר בינלאומיות, בעיקר מסקנדינביה. מטוסים גדולים יותר ששימשו לטיסות בינלאומיות, שהגיעו לאילת נחתו בנמל התעופה עובדה. עם השנים גדל מספר המגיעים לאילת בדרך האוויר והגיע למעל מיליון בשנה. בשנת 2013 החלו העבודות להקמת שדה התעופה בסמוך לתמנע (כ-19 ק"מ צפונה מאילת) נמל התעופה רמון, הוא השני בגודלו בישראל אחרי נמל התעופה בן-גוריון, ומתוכנן לשמש לו כשדה משנה במהלך השנים הבאות. שדה התעופה הבינלאומי החדש נפתח בינואר 2019 ובזכות כך ועקב הריסת שדה התעופה בעיר אילת, מתאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, אילת מתפתחת צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ומאפשרת בנייה רוויה יותר.

תעופה

תחבורה

במסגרת החינוך העירונית בעיר אילת פועלים עשרה בתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג, היובל, הרי אילת, יעלים, גלים, מצפה ים, עציון גבר, צאלים וים סוף.
כמו כן ישנם שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים: ימין הרצוג (שבמסגרתו פועל גם תלמוד תורה), בית ספר ממ"ד חב"ד וכן בית ספר "אור החיים", השייך לחינוך העצמאי. מערכת החינוך באילת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.במסגרת החינוך העירונית ישנם שלושה בתי ספר ממלכתיים על-יסודיים: בית ספר תיכון ע"ש מנחם בגין, אילת, בית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר ובית ספר תיכון עירוני מקיף ע"ש יצחק רבין, אילת. לצידם, קיים גם בית הספר העל-יסודי "אורים" לחינוך מיוחד, ובית הספר ברנקו וייס. במסגרת החינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי, בנות לומדות במסגרת אולפנת תהילת ישראל בכיתות ז'-י"ב, ובנים במסגרת חטיבת הביניים "ימין הרצוג" עד כיתה ח' ואת לימודיהם הם ממשיכים במסגרת הישיבה התיכונית הסביבתית "צביה", ישיבה בה לומדים בתנאי פנימייה גם תלמידים מיישובים אחרים בארץ. מאז שנת 1998 פועלת באילת ישיבה גבוהה, ישיבת "איילת השחר", המושכת אליה תלמידים מכל רחבי הארץ.
החינוך האקדמי באילת כולל קמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שלוחה של מכללת לוינסקי לחינוך, שלוחה של מכללת ירושלים לחינוך וסניף של האוניברסיטה הפתוחה, אשר פעילותה מצומצמת. חייל או בוגר שירות לאומי שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010 ולומד בקמפוסים אלה, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון, בתמורה לפעילות חברתית (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).באילת פועלת ספרייה עירונית וכן מתקיימת פעילות של רשת מתנ"סים.
במשך ארבע שנים עיריית אילת סיפקה לילדי המסתננים מאפריקה לימודים במסגרת נפרדת בעקבות עתירה משפטית שהגישו המסתננים שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתן פסק דין, שאילץ את עיריית אילת לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית.לאילת שני רבנים, הרב יוסף הכט והרב משה הדאיה.

חינוך

מדי שנה מתקיימים בעיר למעלה מ-100 אירועי ספורט בקטגוריות שונות. דוגמאות לכך הם גביע הפדרציה לטניס נשים, אליפות אירופה בגלשני רוח, אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים ואליפות אירופה בטריאתלון. נוסף על-כך, עקב מזג האוויר הנוח, מתקיימים בעיר מדי שנה אירועי ה"ספורטיאדה" וה"מחוזיאדה". אולם ספורט צאלים אילת עומד לרשות התושבים.
אלה קבוצות הספורט הפועלות בעיר:

כדורסל: הפועל אילת - מייצגת את העיר בליגת העל בכדורסל ולה יש בית ספר לכדורסל ומחלקת הנוער בנוסף לכל אלה פועלת בעיר מזה למעלה מ-4 שנים ליגת כדורסל לבתי-הספר היסודיים של העיר שם הליגה הוא: ליגת "ארקיע" ג'וניור סל (בשיתוף של עיריית אילת, רשת המתנ"סים אילת, חברת התעופה ארקיע, בית ספר לכדורסל של הפועל אילת, מחלקת הנוער של הפועל אילת והפועל אילת).
כדורגל: בני אילת - מייצגת את העיר בליגה א'
כדוריד: מ.כ. אילת - מייצגת את העיר בליגה הארצית

ספורט

העיר אילת מחולקת ל-14 שכונות:

צפון

אורים (מערב 2)
מצפה ים (מערב 7)
צאלים (מערב 1/6)

מערב

מרכז

דרום

שכונות העיר

אילת ידועה באקלים המדברי שלה, ובכמות המשקעים הדלה: כ-22 מ"מ בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים הצחיחות בעולם (לשם השוואה: כמות המשקעים הממוצעת בתל אביב היא 583 מ"מ. כמות המשקעים בעיר הצחיחה ביותר בעולם, אריקה, שהיא גם עיר תאומה של אילת, היא 0.2 מ"מ).

אקלים

אילת מקיימת קשרים עם 14 ערים תאומות:

ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית (מ־1959)
דרום אפריקה דרבן, דרום אפריקה (מ־1976)
צרפת אנטיב, צרפת (מ־1979)
גרמניה קאמן, גרמניה (מ־1979)
הולנד קמפן, הולנד (מ־1983)
בולגריה סמוליאן, בולגריה (מ־1985)
צ'ילה אריקה, צ'ילה (מ־1997)
הונגריה שופרון, הונגריה (מ־2005)
סלובקיה פיישטיאני, סלובקיה (מ־2006)
אוקראינה יאלטה, הרפובליקה של קרים, אוקראינה (מ־2011)
צ'כיה קרלובי וארי, צ'כיה (מ־2012)
הרפובליקה העממית של סין יינצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2012)
ליטא פלאנגה, ליטא (מ־2017)
איטליה סורנטו, איטליה (מ־2017)על שם חלק מהערים קרויים רחובות בעיר: רחובות לוס אנג'לס, דרבן, אנטיב, קאמן, קמפן, אריקה, שופרון ופישטאני.

ערים תאומות

יוסף אבירם (עורך), אילת (הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אילת
 אילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מידע על אילת בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
אילת סיטי - אתר התיירות הרשמי של העיר אילת
מידע תיירותי למבקרים והנופשים באילת: אטרקציות, מקומות אירוח, חופים, קניות, חיי לילה ועוד.
 פרופיל אילת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאילת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אילת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע תיירותי על אילת, באתר הוטלז אילת
זאב וילנאי, אילת, "חיל הים" י' אפריל 1949, עמ' 4.
כרזה - אילת 1959-1965, מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
רותם נועם, פועה ויצחק נועם בשיחה משפחתית גלויה, באתר ערב ערב באילת, 14 באפריל 2011 - עדות על אילת בשנים 1957–1968
 שנה לשחרור אילת, חונכים קו תעופה לוד-אילת, יומני כרמל מרץ 1950
 סרטו של נתן גרוס "הי דרומה לאילת", אילת 1954
 עשור לעיר אילת, 1959, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 צילום אווירי של אילת בדילוגי זמן  על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
על בראשית הקשר בין אילת וחיל הים, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
 19635782-2// נפתחת עונת התיירות באילת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים(הקישור אינו פעיל, 14.12.2022)
עיר ששמה אילת, 1963, בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
 אשר שכטר, אילת 2013: יש ים, בתי מלון ותיירים - אבל אין עיר, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2013
 משה גלעד, לאן בורחים התיירים שמגיעים לאילת בסבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
 קינן ראובני, "לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2016
 רינה רוזנברג קנדל, המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2017
 צליל אברהם, האם אילת יכולה להשתנות? מתוך הפודקאסט "חיות כיס" של "כאן". 15 בינואר 2020
אחיעד לוק, בואי לאילת: מסע בזמן אל חוף ים ציורי בלב מדבר פרא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.9.2023
נטע צ'חנובסקי, ‏איך העולם שכח את אילת, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2023

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-53,600 תושבים.
העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד העיר עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום כפר בדואי בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ותחנת משטרת המנדט. מדרומה שוכנת העיירה טאבה בסיני שבשליטת מצרים, וממזרחה לה נמצאת העיר עקבה שבשליטת ירדן. ב־1949 נכבש המקום מצבא עבר הירדן, במסגרת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. בשנת 1950 הוקם במקום יישוב קטן ושדה תעופה. אילת הוכרזה כעיר בשנת 1959.
שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר החמישית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.
החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישור, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לעיר אילת בטיסה לנמל התעופה רמון. ממרכז הארץ, מנמל התעופה בן-גוריון, בטיסה הנמשכת 35 דקות, או מצפון הארץ, מנמל התעופה חיפה, בטיסה הנמשכת פחות משעה.

גדי וילצ'רסקי

Gadi Wilcharsky

עידן מור גדל והתחנך בחיפה. כשהיה בן 13 אמו התאשפזה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם בעקבות מאניה דפרסיה. שירת בצה"ל בפלוגת החוד של גדוד 932 של חטיבת הנח"ל. לאחר שחרורו מצה"ל למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
החל את דרכו כקומיקאי בשנת 2003, במסגרת ערבי הבמה הפתוחה במועדון התל אביבי "קאמל קומדי קלאב" ובהמשך שימש כחבר קבוע עד שנת 2008. במקביל הופיע בערבי אלתור במועדון "צוותא". בשנת 2005 החל להופיע במסגרת מופע החימום של רועי לוי, עד שנת 2007, אז יצא במופע יחיד שנקרא "גבירותיי ורבותי". בשנת 2009 יצא במופע יחיד בשם "עושה עבודה מהצחוק" וכן השתתף באחת התוכניות של "הלילה עם ליאור שליין".
בינואר 2019 התחיל מור פרויקט הדסטארט לספר שכתב על חייו כגדי וילצ'רסקי. הספר "הספר של גדי" יצא בספטמבר אותה שנה.
בפברואר 2019 קבע בית המשפט שעל עידן מור לפצות שוטר תנועה ב-85 אלף שקלים בגין פוסט חריף שפרסם כנגדו בפייסבוק, לאחר שזה נתן לו דו"ח תנועה על נהיגה בשכרות.
בדצמבר 2021 השתתף בפודקאסט ״אבות וחרבות״.(פרק 40)
בפברואר 2022 החל להתמחות במשרד עורכי דין.

בשנת 2011 התפרסם במסגרת המחאה החברתית, כאשר השתתף בראיון בשידור חי בערוץ 1, תוך שהוא מוצג כאחד ממנהיגי המאבק, בעת שגילם דמות בדויה בשם "גדי וילצ'רסקי". במשך חודש וחצי הוצגה הדמות בכלי תקשורת רבים ללא ידיעה שמדובר בשחקן. בשיא המחאה אף נעצר מור על ידי המשטרה בעת שהפגין מול בית עיריית תל אביב תוך גילום דמות זו. מאז המשיך במופעי סטאנד-אפ רבים ברחבי הארץ. שם דמותו של "גדי וילצ'רסקי", המגולמת על ידי מור, מקור שם משפחתו ב"כיסא גלגלים" (wheelchair באנגלית, "ווילצ'ייר" בתעתיק עברי), כאשר בתחילה מור היה מעוניין לגלם דמות שמבוססת על נכה צה"ל עם כיסא גלגלים[דרוש מקור].
הדמות התעצבה בהמשך עם מראה חיצוני הכולל שיער ארוך, משקפיים אדומים, מגפון וחולצה עליה רשומה הסיסמה "חיפה לחיפאים". הגבר, בשנות העשרים לחייו, מאופיין כחסר מעצורים, המעודד מחאה, לגליזציה של סמים קלים, טבעונות ומסיבות טבע. הדמות מתגוררת בעיר חיפה, בעלת ביקורת על התנהלותה של העיר חיפה וכן על הקשר בין תושבי הקריות לתושבי חיפה; היא אף קוראת להפרדה פיזית בין התושבים. וילצ'רסקי נוהג לצעוק את הביטוי "נחנקנו כבר, נחנקנו".
בשנת 2014 הוביל יחד עם לירון אטיה ורועי מישר קמפיין סאטירי בשם "תכל'ס" המייצר סרטונים בעלי ביקורת חברתית על חברות גדולות (בתחום הסלולר, התקשורת, משחות שיניים, חשמל, פיס ועוד) וכן תופעות חברתיות שונות (כדוגמה: "תעשיית החתונות").
באוגוסט 2016 הופיע וילצ'רסקי בסדרה הקומית "שותפים" בהוט קומדי סנטרל, לצד הסטנדאפיסט חן מזרחי.
ביולי 2016 השתתף בחגיגות מיליון העוקבים בפייסבוק לתוכנית הצינור. לאחר שנפגשו עם חבר הכנסת יאיר לפיד, וילצ'רסקי והצוות עוכבו על ידי משמר הכנסת אשר החרימו את המגפון של וילצ'רסקי. וילצ'רסקי אף עוכב לחקירה במשרדו של קצין הכנסת, לאחר ששידר בפייסבוק LIVE ממסדרונות הכנסת.
בינואר 2017 החל לשדר, יחד עם הסטנדאפיסטית לאה לב, תוכנית לילה סאטירית על מאורעות השבוע ברדיו 103 FM.
במאי 2017 הופיע בתפקיד אורח בסדרה החברים של נאור.
באוקטובר 2017 השתתף בפרסום תוכנית הצנרת יחד עם גיא לרר, מישל טרוני, דניס צ'רקוב וסמיון גרפמן.
בקיץ 2019 יצא לאקרנים הסרט הקומי "בזמק", בו הופיע בתפקיד ראשי ואף היה שותף לכתיבת התסריט.

חיים אישיים

גדי וילצ'רסקי, ברשת החברתית פייסבוק
 גדי וילצ'רסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 גדי וילצ'רסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 סרטונים בערוץ של גדי וילצ'רסקי, באתר יוטיוב
עינת טורס, מיכל הוכברג, צפו: מנהיג המחאה? עידן מור הפיל אותנו בפח, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2011
אלקנה שור, מעשן, שותה ומוחה: ריאיון עם גדי וילצ'רסקי, באתר nrg‏, 4 במרץ 2014
גבי בר־חיים, עידן גדי, באתר ynet, 26 באוגוסט 2016
איך נולד גדי וילצ'רסקי
גדי וילצ'רסקי מתראיין בפודקאסט "מאחורי כל צחוק" של אלדד שטרית, 14 בינואר 2019
אינה טוקר, גדי וילצ'רסקי: "הייתי בשוק מתוצאות הבחירות", באתר ynet, 18 ביולי 2019
גדי וילצ'רסקי, הכל אנחנו חייבים שידגמנו לנו?! טור דעה באתר TLV.AM
אסי גל, ‏להיות גדי, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2022

עידן מור (נולד ב-22 ביולי 1979), המוכר בשם הבמה גדי וילצ'רסקי, הוא סטנדאפיסט, שחקן, אקטיביסט, סופר עורך דין ותסריטאי ישראלי. בשנים האחרונות פעיל למען לגליזציה של קנאביס בישראל. ועל שמו קיים מותג משקאות קנאביס בשם  GADI'S המשווק בארצות הברית.

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | בר גיורא תל אביב | Tickchak LIVE

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי)

בר גיורא תל אביב

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | מועדון הביט - חיפה | Tickchak LIVE

חיפה

מועדון הביט - חיפה

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | פאב הדורבן, קיבוץ אל-רום | Tickchak LIVE

אל-רום

פאב הדורבן, קיבוץ אל-רום

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | המקום של אבא | Tickchak LIVE

יהודה ושומרון

אריאל

המקום של אבא

"לשבור את המטריקס" -  עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | נוקטורנו | Tickchak LIVE

"לשבור את המטריקס" -  עידן מור (גדי וילצ'רסקי)

נוקטורנו

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | בר גיורא, באר שבע | Tickchak LIVE

באר שבע

בר גיורא, באר שבע

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | ללוס גן אירועים בית אלפא | Tickchak LIVE

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי)

אירועים נוספים של גדי וילצ'רסקי