Name: דתילונים- בית ליסין | אולם יד למגינים - יגור | Tickchak LIVE
Start: 2025-01-15T20:30:00+02:00Z
Location: אולם יד למגינים - יגור

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

ריקי גל

Riki Gal

יסמין מועלם

Jasmin Moallem

לירן דנינו

Liran Danino

מארינה מקסימיליאן

Marina Maximilian

מארק אליהו

Mark Eliyahu

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

עכו

כרמיאל

נהריה

טבריה

עפולה

חמדיה

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024 | היכל התרבות עפולה | Tickchak LIVE

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024

מחוז צפון

היכל התרבות עפולה

סינדרלה | היכל התרבות עכו | Tickchak LIVE

סינדרלה

היכל התרבות עכו

סאבלימינל

Subliminal

בימות פיס 2024 סאבלימינל | היכל התרבות עכו | Tickchak LIVE

בימות פיס 2024 סאבלימינל

עינת שרוף

Einat Sarouf

עינת שרוף | היכל התרבות חצור | Tickchak LIVE

חצור הגלילית

היכל התרבות חצור

משרד התרבות והספורט ומועצה אזורית  מעלה יוסף מזמינים אתכם למופע של יסמין מועלם   יום רביעי 11.12.24 בשעה 20:30 בהיכל התרבות נהריה    עלות כרטיס 25 ש"ח.       לידיעתכם המופע הינו לתושבי מעלה יוסף בלבד.  הכניסה הינה עם הצגת ת.ז.

יסמין מועלם | היכל התרבות נהריה | Tickchak LIVE

היכל התרבות נהריה

סגיב כהן

Sagiv Cohen

סגיב כהן במופע טריו | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

סגיב כהן במופע טריו

שבי ציון

פאב הפרה, שבי ציון

סינדרלה - עדן בן זקן & לירן דנינו חנוכה 2024 | היכל התרבות טבריה | Tickchak LIVE

היכל התרבות טבריה

סי היימן

Si Heyman

פתיבנד מארחים את סי היימן | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

פתיבנד מארחים את סי היימן

דיקלה

Dikla

דיקלה | מגדה - תרבות במגידו | Tickchak LIVE

עין השופט

מגדה - תרבות במגידו

אביחי הולנדר

Avihai Hollender

אביחי הולנדר במופע טריו חדש ומרגש! | פאב הפינה - חמדיה | Tickchak LIVE

אביחי הולנדר במופע טריו חדש ומרגש!

פאב הפינה - חמדיה

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Northern District

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

הגלריה העירונית לאמנות

אולם מרכז קלור כפר בלום

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

רביד פלוטניק | יום ג' | 10.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ג' | 10.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

מחוז מרכז

תל אביב

רדינג 3

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 21.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 21.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | יום א' | 22.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום א' | 22.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | יום ד' | 04.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ד' | 04.12.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 30.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 30.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | יום ה' | 28.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ה' | 28.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 23.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 23.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 09.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 09.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | יום ד' | 06.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ד' | 06.11.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

עדן דרסו

Eden Darso

גל תורן

Gal Toren

אהוד בנאי

Ehud Banai

נגה ארז

Noga Erez

ערב 4. אושפיזין | היכל מצדה, ישראל | Tickchak LIVE

ערב 4. אושפיזין

מחוז דרום

היכל מצדה, ישראל

רביד פלוטניק | יום ב' | 09.09.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ב' | 09.09.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 07.09.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | מוצ"ש | 07.09.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

המצודה עכו - רביד פלוטניק | גן הבוסתן - המצודה עכו | Tickchak LIVE

המצודה עכו - רביד פלוטניק

גן הבוסתן - המצודה עכו

רביד פלוטניק | יום ב' | 22.7.24 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ב' | 22.7.24 בשעה 21:00 | רידינג 3

שורה ראשונה

פלוטניק נולד בפתח תקווה לעוזי, איש עסקים, ולטלי, עקרת בית, הוא הבן השני אחרי אחותו שירה. כשהיה בן 6 עברה משפחתו ליישוב שערי תקוה. כשהיה בן 12 נפטרה אמו ממחלת הסרטן ושנתיים לאחר מכן שבה משפחתו להתגורר בפתח תקווה. כשהיה בן 13 החל להתעניין במוזיקה שחורה בהשפעתה של אחותו הגדולה, זמרת גם היא.
על ילדותו ותחילת יצירתו בפתח תקווה כתב רבות, בעיקר באלבומו השלישי, "ברוכים הבאים לפתח תקווה". מות אמו עולה בשיריו "זמן ומקום" מהאלבום "בור ועם הארץ", ו"חסידה צחורה" מהאלבום "ברוכים הבאים לפתח תקווה". 
פלוטניק למד בחטיבת ביניים פיינשטיין, ובתיכון ברנר עד כיתה י', לאחר שנזרק מבית הספר סיים 12 שנות לימוד במכללה למנהל בפתח תקווה. באוגוסט 2006 התגייס לצה"ל שם שירת בבסיס גלילות כאפסנאי בחיל המודיעין. במקביל לשירותו הצבאי הוא הופיע, כשהוא וחבריו משמשים כמופע חימום וכהייפ מאן של הראפר לוקץ'.
עם שחרורו מהצבא, פלוטניק התגורר עם אביו בכפר סירקין, ולאחר מכן עבר להתגורר בשכונת עין גנים בפתח תקווה.
את שם הבמה שלו קיבל מהמילה האמהרית נצ' (ነጭ) שפירושה "לבן". מבין חברי ילדותו היו יוצאי אתיופיה וקראו לו כך ככינוי חיבה. בשנת 2019, עם יציאת אלבומו החמישי, "ועכשיו לחלק האומנותי", החליט פלוטניק להפסיק להשתמש בשם הבמה שלו "נצ'י נצ'", זאת כי העדיף ששמו האמיתי ייהפך למזוהה עבורו יותר.

ביוגרפיה

פלוטניק החל את דרכו המוזיקלית בגיל 15 וחצי, כאשר הקים עם חבריו שמואל "אריסטו" יוסף, שמשון "צ'יצ'ו" אדמה ואייל "שקל" דוידי את ההרכב פרודוקס. בפברואר 2010, כשלושה חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, יצא לאור האלבום הראשון של ההרכב, "תחיית המתים". האלבום שילב בין הארדקור היפ הופ לבין מוזיקת פופ פרסית. האלבום זכה להצלחה רבה ולשבחים רבים ממבקרי המוזיקה, תוך שמספר מבקרים החשיבו אותו כאחד מאלבומי ההיפ הופ הישראליים החשובים ביותר. באותה השנה התפרק ההרכב.

2003–2010: תחילת הקריירה ופרודוקס

באוגוסט 2011 הוציא פלוטניק את אלבום הסולו הראשון שלו, "צדיק אחד בסדום", שהחל לעבוד עליו מיד לאחר עזיבתו מההרכב פרודוקס. את האלבום השיק במועדון הסאבליים, בו התארחו אמנים שונים. האלבום זכה לשבחים רבים והוכתר כאחד מאלבומי השנה על ידי אתר nana10.

2011–2012: צדיק אחד בסדום

במאי 2013, הוציא את אלבומו השני, "בור ועם הארץ: סיפורו של הבום-שאקה-לאק" שלכבודו החל מסע הופעות בערים שונות, כגון: תל אביב, ירושלים, מצפה רמון, אשדוד, חיפה, רחובות, ראשון לציון ועוד. ביחס לאלבום הקודם, זכה האלבום להכרה משמעותית וביסס את מעמדו של פלוטניק בסצנת ההיפ הופ הישראלית. בין הלהיטים שבלטו מתוך האלבום היה "קפה וסיגריה", שהגיע למקום ה־9 במצעד הרשמי של גלגלצ.
ב־2014 התארח בלהיט "יהיה בסדר" של קפה שחור חזק, שאת מילות הפזמון שלו כתב בעצמו. השיר זכה להצלחה רבה וביסס את מעמדו של פלוטניק במיינסטרים. השיר הגיע אל המקום השני במצעד השנתי של גלגלצ, ובכך הפך לשירו הראשון של פלוטניק אשר הגיע למצעד זה.

2013–2014: בור ועם הארץ

ב־1 ביולי 2015 יצא אלבום האולפן השלישי של פלוטניק, "ברוכים הבאים לפתח תקוה", בהפצת חברת היי פייבר הפקות. מן האלבום בלט השיר "חסידה צחורה" אותו כתב פלוטניק עבור אימו. השיר הגיע למקום השלישי במצעד הרשמי של גלגלצ. האלבום עצמו זכה להצלחה רבה ושבחים רבים ממבקרי המוזיקה.במרץ 2016 זכה פלוטניק בפרס "תגלית השנה" מטעם אקו"ם. בשנה זו השתתף בסדרת הרשת הקומית "אומרך'" יחד עם יוצר הרשת תמיר בר. עוד באותה השנה, השתתף באלבום "גם זה יעבור" של טונה, חבר ילדותו, בשירו "עולם משוגע". במאי 2016 הוציא את הסינגל "אני כאן לשבור" יחד עם טונה.
ב־2016 השתתף בפרויקט "ילדי בית העץ", ושר את השיר "מלך הכיתה" למילותיו של יאיא כהן אהרונוב.

2015–2016: ברוכים הבאים לפתח תקוה

במאי 2017 הוציא את השיר הראשון, "כל הזמן הזה", מאלבומו הרביעי, "שפל וגאות". השיר, שאותו הלחין דודו טסה, נכנס לפלייליסט של גלגלצ והגיע למקום הראשון במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ז. ביוני 2017, יצא האלבום המלא, שכלל בתוכו גם את הסינגל "כפרה שלי", שהגיע בשיאו למקום השני במצעד הרשמי של גלגלצ. במאי 2018, כשנה לאחר צאת האלבום, זכה פלוטניק עבור האלבום בפרס אקו"ם על הישג השנה לשנת 2017.

2017–2018: שפל וגאות

ביוני 2019 הוציא את האלבום "ועכשיו לחלק האומנותי". אלבום זה הוא הראשון המופיע בשמו של פלוטניק ולא בשם הבמה על העטיפה, צעד של האמן בדרך להיפרדות משם זה ומעבר להיות מזוהה בשמו האמיתי. מהאלבום, יצא הסינגל הראשי, "נתראה בגלגול הבא", שהגיע למקום ה־8 במצעד הרשמי של גלגלצ. בספטמבר התארח בשיר "עדיין" של עידו מימון, לצידם של חברי ההרכב פרודוקס, שקל ואריסטו, שנכלל באלבומו השני של מימון, "זכרונות מהעתיד". בדצמבר התארח באלבומו של חבר ילדותו, הראפר טונה, "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי", בשיר "עב"מ" יחד עם לירון עמרם. שם האלבום מהווה מחווה לאלבומו החמישי של פלוטניק.
ביוני 2020 יצא בכאן דיגיטל הסרט "עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי" ביצירתו של תמיר בר, בו לקח פלוטניק חלק בכתיבה וביעוץ המוזיקלי, ואף השתתף בסרט בתפקיד אורח. 
בספטמבר 2020, במסגרת פרויקט "זה הזמן לסלוח" של מקור ראשון לקראת ראש השנה תשפ"א, הוציא פלוטניק גרסה מחודשת של שירו "הריני" (שיצא במקור במסגרת האלבום שפל וגאות), אשר מבוצעת כדואט עם אביתר בנאי. בפברואר 2021 התארח בסינגל "חתולים" של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא מתוך אלבומו "עובדי נמל".

2019–2020: ועכשיו לחלק האומנותי

ב־24 בספטמבר 2021 יצא אלבומו השישי, "תוך כדי תנועה", שהפיק מוזיקלית ישי סוויסה. ב־22 בינואר 2022 הופיע בהיכל מנורה והיה הראפר הראשון בישראל שהגיע להישג זה. בנובמבר של אותה השנה השתתף בסינגל "כנען (12 מרגלים)" של שלומי שבן, בשיתוף עם שולי רנד.
בשנת 2023 התארח בשיר "הסוויסות" מתוך אלבומם של ישי ומיכאל סוויסה "מיטת קומותיים".

2021–2023: תוך כדי תנועה

קריירה מוזיקלית

2010: תחיית המתים (בהרכב פרודוקס)
2011: צדיק אחד בסדום
2013: בור ועם הארץ
2015: ברוכים הבאים לפתח תקוה
2017: שפל וגאות
2019: ועכשיו לחלק האומנותי
2021: תוך כדי תנועה

אלבומי אולפן

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של רביד פלוטניק רביד פלוטניק, ברשת החברתית פייסבוק
 רביד פלוטניק, ברשת החברתית אינסטגרם
 רביד פלוטניק, סרטונים בערוץ היוטיוב
 רביד פלוטניק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 רביד פלוטניק, באתר אייטונס  (באנגלית)
 רביד פלוטניק, באתר ספוטיפיי
 רביד פלוטניק, באתר AllMusic (באנגלית)
 רביד פלוטניק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 רביד פלוטניק, באתר Discogs (באנגלית)
רביד פלוטניק, באתר Genius
רביד פלוטניק, דף שער בספרייה הלאומית
בן שלו, עכבר העיר אונליין, "פרודוקס": מורידים את השיט כמו שצריך, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר אונליין, אחויה, ההיפ הופ שב העירה: ריאיון עם נצ'י נצ', באתר הארץ, 10 ביולי 2014
נועם ברדין, ‏"ההיפ הופ הישראלי בא להצלה? שטויות". נצ'י נצ' עושה סדר, באתר ‏מאקו‏, 9 בספטמבר 2015
נבו זיו, ראש נצ'נצ', באתר ynet, 27 בנובמבר 2015
טל בן-חמו, לעולם מטורף יש את היתרונות שלו: ריאיון עם נצ׳י נצ׳, באתר "הספוג: מגזין היפ הופ ישראלי", 29 בנובמבר 2016
יונתן ריגר, ‏הזמר המצליח בארץ שעדיין גר עם אבא, באתר ‏מאקו‏, 12 באוגוסט 2017
  יהודה נוריאל, לבן בחלום שחור, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בפברואר 2018
יונתן ריגר, "יש לי את תסמונת המתחזה בענק. שיעלו עליי שאני בלוף": רביד פלוטניק בריאיון, באתר N12, ‏27 במרץ 2022

רביד פּלוֹטניק (נולד ב־13 בינואר 1988), שהיה ידוע בעבר גם בשם הבמה נֶצ'י נֶצ' (ነጭ, באמהרית, נֶצ': לבן), הוא ראפר ישראלי.

אודי כגן

Udi Kagan

סימפונט רעננה

Simpont Ra&#39;anana

אתי אנקרי

Ati Ankari

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

דן כנר

Dan Kanner

רחובות

Rehovot

ג'מס רחובות - רחובות

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:

שם העיר

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג, בתיה מקוב וכן אפרים חרל"פ. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דונדיקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו.
בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד.
בשנת 1898 ביקר במושבה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כחלק מסיורו במושבות החדשות, והתקבל בהתלהבות על-ידי התושבים. 
בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".
ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרגו ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן, שהיה בדרכו לסייע למושבה.
ב-1914 מנתה המושבה 955 תושבים.
ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. בשל הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין. בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה".
בתחילת שנת 1937 החלו הבריטים בהקמת מחנה צבאי (שנקרא בפי המקומיים “הקמפ”), ברובו בשטח פרדס שוורץ. תחומי המחנה היו: רחוב הרצל ממערבו, רחוב גורדון מדרומו, רחוב הנשיא הראשון מצפונו ורחוב בוסתנאי ממזרחו.
בשטח מצפון לרחוב נשיא הראשון הוקמו אורוות לסוסים (היום נכלל בשטח מכון ויצמן).
בנוסף, הוחרמו מספר בתים ברחוב אייזנברג ואת בית גורפינקל ששימש מועדון לקציני הגדוד הסקוטי בשנים 1937–1941. יהודה פורר הורשה להמשיך להתגורר בתחומי המחנה, כיוון שעבד בו.
בשנת 1941 נחנכה ברחובות תחנת המשטרה שהקימו הבריטים.
במלחמת העצמאות שכנה בעיר המפקדה הראשית של חטיבת הדרום, חטיבת גבעתי (תש"ח). המושבה נפגעה קשה מהפצצות ממטוסים של הצבא המצרי ומספר מתושביה נהרגו. המועצה המקומית גייסה גיוס מלא את הגברים ביישוב, מי לצבא ומי לעבודות ביצורים, והעבירה לצבא את כל הנשק שלה. סניף מד"א המקומי הפך להיות בסיס רפואי של "ההגנה" והתחנה, על כל ציודה, עמדה מוכנה לכל קריאה לעזרה רפואית. גם גדוד מכבי האש המקומי העמיד עצמו לרשות צה"ל והמשיך את פעולותיו כיחידה צבאית. שני נתיבי שיירות חשובים יצאו מרחובות בתקופת המלחמה: נתיב אחד אל הנגב והנתיב השני אל ירושלים הנצורה. במכון זיו (ויצמן) היה אחד הבסיסים העיקריים של חיל המדע (חמ"ד), שהוקם בארגון "ההגנה" בשנת 1947, וחלק ניכר של המחקר הצבאי, שהיה דרוש למדינה במלחמת השחרור, התבצע בו.
גדוד 52 של גבעתי היה מורכב ברובו מבני רחובות, והשתתף במבצעי לוחמה רבים וחשובים, ביניהם פריצת הדרך לנגב. שבעים ושלושה מבני רחובות נפלו במלחמת השחרור בכל רחבי הארץ. לזכרם הוקמו בית "יד לבנים" ו"גן המגינים", והרחובות שנבנו בשכונות החדשות שנבנו לאחר הקמת המדינה נקראו על שמם.
רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים. בעיר הוקמו מעברות לקליטתם של אלפי עולים שהגיעו בשנים אלה. משפחות רבות התיישבו בשרידי הכפרים הערביים שננטשו זרנוגה וקוביבה.

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ברחובות 152,475 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,187 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וכאוניברסיטת מחקר צבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית. בתחומו פועלת "מדרשת פיינברג" - מוסד אוניברסיטאי ללימודי תואר שני ושלישי (דוקטורט). כמו כן פועל במקום מכון דווידסון לחינוך מדעי, המרכז פעילויות לנוער שוחר מדע, בין היתר גן המדע על שם קלור, מוזיאון מדע המרכז פעילויות מדעיות לילדים תחת כיפת השמיים.
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר בבעלות הסוכנות היהודית העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בישראל ומחוצה לה. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
בנוסף פועל בעיר "המכון הישראלי ליין". תחומי העיסוק העיקריים של המכון הם מחקר ופיתוח של זני גפנים חדשים, מחקרים לשיפור איכות היינות, פיקוח על יבוא ויצוא של יינות ומשקאות משכרים, שירותי מידע והדרכה לתעשיית היין, ייצוג מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים ועוד.בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

המרכז האקדמי פרס - מכללה פרטית שנוסדה בשנת 2006
מכללת רחובות - קמפוס לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה
מכללת אורט רחובות - לימודי טכנאים, הנדסאים, עתודה טכנולוגית
בית ספר לסיעוד קפלן - פועל בתוך בית החולים קפלן
מכללת אורות ישראל - מכללה אקדמית דתית לחינוך ולהכשרת מוריםבעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (לשעבר תמ"ר - "תיכון מאוחד רחובות" במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בית-ספר תיכון של רשת אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.
בעיר קיים בית ספר פתוח - בית ספר "השיטה", הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון", ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית". כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם, מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים.
בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות קיים בעיר תיכון דתי ציוני - "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, ואליה מסונפות שתי ישיבות לצעירים - ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב מיכאל חסין ו"ישיבה לצעירים מצוינים". לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד.

חסידות קרעטשניף הוקמה בעיר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הרב דוד משה רוזנבוים, כיום בנשיאות בנו הרב מנחם אליעזר זאב. כ-250 משפחות מתגוררות ב"קריית קרעטשניף" וכ-80 משפחות נוספות בשכונת "פסגת קרעטשניף" הסמוכה. קהילת חסידי ויז'ניץ בעיר הוקמה בתש"נ, ומונה עשרות משפחות. הרב ישראל אליעזר אדלר כיהן כרב הקהילה כ-35 שנה, ובתשע"ב הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידות ויז'ניץ, וחצרו נקראת חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ. התגורר בעיר עד אמצע תשע"ט.

חצרות וקהילות חסידיות

ברחובות פעילות 8 תנועות וארגוני נוער שונים: הצופים, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו, אריאל, בני עקיבא, עזרא, חוגי סיירות של קק"ל והשומר הצעיר, הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.
במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

תנועות הנוער ברחובות

רבה הראשון של רחובות היה הרב העשיל מרגליות, שכיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו יחד עם הרב יחזקאל כהן. את מקומם מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, ששימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 2022. בשנת 2021 מונה הרב הראשי של אור יהודה הרב ציון כהן באופן זמני למחליפו של הרב שמחה הכהן קוק לאור מחלתו.

רבני רחובות

חינוך, השכלה ומדע

היכל התרבות - מרכז תרבות גדול; הבית הקהילתי הראשון ברחובות ("בית העם"), ששופץ בשנים 2013–2014 וכיום כולל אולם הופעות, מרכז לחוגים ואת "בימת הנוער העירונית", שהיא המרכז הגדול ביותר בארץ לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר, ריקוד ועוד. נמצא ברחוב יעקב, פינת רחוב מנוחה ונחלה, באזור מרכז-מזרח העיר.
בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני בעיר. בבית יד לבנים פועלת גלריה לאמנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
בית דונדיקוב - ביתו של אחד מראשוני המושבה רחובות ומייסדיה, השוכן ברחוב יעקב, פינת רחוב דונדיקוב, במרכז רחובות ועל הגבעה, בהּ נוסדה. שופץ בראשית המאה ה-21 והפך למוזיאון לימי ראשית המושבה רחובות, המאכלס תערוכות אמנות שונות ואירועים תרבותיים.
מרכז "חוויות שווייץ" - מתנ"ס, השוכן במזרח העיר, ברחוב סירני ובו מתקיימים קונצרטים מדי-פעם, שלחלקם הכניסה חופשית.
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל נמצא בשכונת שעריים בדרום רחובות. המרכז נחנך בספטמבר 2017. הוא שוכן בבניין בשטח של 3,000 מ"ר, על פני שלוש קומות. באולמות התצוגה מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. עיקר שליחותו היא הפצה ושימור מורשתה של יהדות תימן, אך הוא מציג גם תערוכות על קהילות אחרות בישראל. סרט על מורשת הקהילה התימנית, בתימן ובישראל, מוקרן לקבוצות מבקרים באודיטוריום בן 250 מושבים, שבו מתקיימים גם מופעים שונים.
הספרייה העירונית - ממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לגן המגינים ולבית יד לבנים. סניפים של הספרייה פועלים בשכונות העיר.
בית מיכל - מרכז תרבות ייחודי הכולל ספריית ילדים ונוער עשירה, פעילויות והרצאות למבוגרים וגלריית אמנות.
מרכז וייסגל - הבריכה העירונית, הממוקמת ברחוב דובנוב, בדרום-מערב העיר, בסמוך למושב גבתון.
רדיו קול השפלה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 103.6FM. בסיסה הוא בתיכון ע"ש דה-שליט, והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך. הקונסרבטוריון נוסד בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 על ידי המנצחים יעקב אלמוג ויצחק בן ישראל.
קולנוע - משנות ה-20 התקיימו הקרנות של סרטי קולנוע בבית העם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נוספה הקרנה של סרטים בקולנוע "בית הפועלים", וההקרנות נוהלו בשתיהן על ידי "חברת בתי הקולנוע" שהייתה בבעלות משותפת של מועצת הפועלים, שותפיה בבית הפועלים והחוכרים של בית העם. בתחילת 1952 נפתח אולם הקרנות נוסף בבית העם ומספר אולמות הקולנוע בעיר עלה לשלושה. בסוף 1953 החלה חברת בתי הקולנוע בהקמת קולנוע קיצי ברחוב ש. בן ציון. הקולנוע נקרא "חן הקיצי" ופעל בחודשי הקיץ. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה לקולנוע גג והוא פעל בכל ימות השנה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חולק האולם היחיד והגדול של קולנוע חן ל-4 אולמות קטנים יותר. קולנוע זה הצטיין במגוון סרטי איכות והיווה מוקד משיכה תרבותית לתושבי רחובות והיישובים השכנים. במאי 2019 נערכה בו ההקרנה האחרונה והוא נסגר. מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 פעל ברחובות גם "קולנוע הדר". בשנת 2000 נפתח קניון רחובות שבו פעל מתחם אולמות קולנוע של רשת "רב חן" עד שנת 2014. בתחילת 2017 נפתח המתחם מחדש לאחר שיפוץ, עם שישה אולמות קולנוע של רשת "גלובוס מקס", וב-2019 שונה שם המתחם ל"הוט סינמה".
בשנת 1983 נוסדה בעיר תזמורת הקאמרטה הישראלית רחובות שייסד פרופסור אבנר בירון. בשנת 1996 עברה התזמורת לירושלים בהזמנת ראש עיריית ירושלים דאז, ושינתה את שמה להקאמרטה הישראלית ירושלים.
בעיר פועלות גם "תזמורת קלאסיקה רחובות", תזמורת הג'אז רחובות ותזמורת כלי הנשיפה של רחובות.

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

פברואר - צעדת רחובות, מרוץ רחובות
פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
פסח - רוקדים אביב - פסטיבל מחולות
חגיגות המימונה
טקס יום השואה
אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל
יום העצמאות - מסע אופניים "סובו רחובות והקיפוה" לכל המשפחה.
מצעד הגאווה נערך בעיר משנת 2018
יולי - לכל אורך רחוב יעקב: הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם. נמשך שלושה ימים, בשעות הערב
יולי - שרים לך רחובות - שירה בציבור, בניצוחו של שלמה טולדו
אוגוסט - אירועי קיץ בגנים
סוכות - חוגגים בסוכה
חנוכה - מופע חנוכה שנתי, מחזמר בביצועם של חניכי ״בימת הנוער״ ברחובות.

אירועים קהילתיים קבועים

תרבות ופנאי

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.
בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי.
בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

במהלך כהונתו של ראש העיר מיכאל לפידות הונחה התשתית להקמת "פארק מדע" בצפון העיר, בסמוך לתחנת הרכבת, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ובפארק המדע קריית ויצמן הצמוד אליו מצפון שוכנות כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק והביוטק הישראלית. בנוסף, מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק, סטרטסיס וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.
בשנים האחרונות הפך המתחם גם לאזור בילוי מועדף בקרב רבים מרחובות ומסביבתה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח.

פארק המדע

פארק הורוביץ הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה. בפארק נמצאים מרכזי פיתוח של החברות לנדא דיגיטל פרינטינג ולוסיקס.

פארק הורוביץ

מפעלים ומוסדות ברחובות

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר. ממנו מסתעף רחוב ביל"ו, בו שוכן השוק העירוני החדש, שוק מקורה אשר נפתח ב-2021 בשטח של 1,700 מ"ר על המבנה ההיסטורי של השוק העירוני. בצפון-מערב העיר ממוקם מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד, בסמוך למפעל יפאורה.
קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

קניון "עופר" רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר, מכיל בתחומו גם בית קולנוע מבית HOT CINEMA, תחנת האוטובוסים המרכזית של רחובות, שירותי בריאות כללית ולאומית, ואת משרדי עיריית רחובות.
"הקניון הקטן" - קניון משני, הממוקם ברחוב הרצל 157 וכולל מסעדות, סופר, מכון כושר ומשרדים.
פסאז' חרל"פ - פסאז' ברחוב הרצל 161, חנויות, ומספרות.
אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר.
מתחם סנטרו - מרכז מסחרי חדש ברחוב מוטי קינד ובו חנויות, סופר ומכון כושר.
מטרומול - מרכז מסחרי, השוכן בתחומי קריית המדע בצפון העיר, בצמוד לתחנת-הרכבת של רחובות. כולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד.
קניון רחובות ההולנדית - מרכז מסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד.
מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה (היובל). המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה.
מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

מרכזי קניות

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.
לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל בשכונת כפר גבירול עד לצומת בילו.
הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

כבישים

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

אוטובוסים

ברחובות יש 6 תחנות מוניות בכל רחבי העיר, וכ-160 מוניות בכל העיר רחובות והסביבה. המוניות מגיעות לכל שכונות העיר ומסיעות לכל רחבי הארץ.

מוניות

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל.
כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים במערב העיר, בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.
במקביל מתוכננת להתחבר לעיר הזרוע הדרומית של קו המטרו M1.

תוכניות עתידיות

תחבורה

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל. רחובות נוסדה כמושבה במישור החוף הדרומי בי"ד באדר תר"ן, 5 במרץ 1890, על ידי עולים חובבי ציון במסגרת חברת "מנוחה ונחלה". רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
העיר רחובות נודעת בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים - על כן סמל התפוזים בדגלה. בעבר היתה סיסמתה "עיר המדע וההדרים" - אך סיסמה זו שונתה ל"עיר המדע והתרבות", לאחר שבעשור השני של המאה ה-21, התמעטה מאוד בשטחה חקלאות הדרים הפעילה, ואת מקומם של הפרדסים תפסה הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח כפר ביל"ו בדרום-מזרח מועצה אזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום מערב מועצה אזורית ברנר ויבנה, במערב ודרום מערב מועצה אזורית גן רווה.

דתילונים- בית ליסין

אירועים נוספים באולם יד למגינים - יגור