קרובים קרובים

עלילת הסדרה מתמקדת בדיירים הגרים בשלוש דירות בבניין מגורים משותף ברחוב ויטק 9, בתל אביב: בני הזוג אילן ותיקי ובתם גליה בקומה השלישית, בני הזוג יורם (אחיה של תיקי) וליאורה ושלושת ילדיהם – אביתר, אפרת ומולי - בקומה השנייה, ודודתם של יורם ותיקי – חנה - בקומה הראשונה. הדמויות הראשיות והקבועות בסדרה היו ריאליסטיות יחסית ולא הוקצנו באופן מוגזם. על אף הנטייה לריאליסטיות של הדמויות, נעשה מאמץ להימנע מדיונים בפוליטיקה ומשימוש בגסויות. הסדרה עסקה בעיקר במגוון נושאים מחיי היומיום של משפחות ישראליות ממוצעות, בישראל בשנות ה-80 מן המעמד הבינוני העירוני, כגון: הצגות בית ספר, וועד הורים, קורס טיס, צמחונות, אסטרולוגיה, בחירות ועד בית, פריצה לבית, ימי הולדת, ובנושאים סאטיריים וחברתיים כמו אינפלציה, הצפייה ביומן השבוע ביום שישי, יחסי ארצות הברית–ישראל, שכירת עוזר בית ערבי, יחסי מזרחים-אשכנזים, נישואים בין-עדתיים ועוד. אפרים סידון וב. מיכאל ידועים ככותבי סאטירה, ואף השתתפו בצוות הכותבים של "ניקוי ראש", אולם בסדרה זו הביקורת החברתית הייתה מרומזת בלבד. שני פרקים היו ביקורתיים בצורה קצת יותר גלויה – פרק שבו מחליטים בני המשפחה להעסיק עוזר בית שהוא סטודנט ערבי, ופרק שבו הילדים מתבקשים לספר בבית הספר על מנהגי העדה שלהם, דבר הגורר ויכוח בין ההורים לאיזו עדה שייכים הילדים (יורם ותיקי הם מזרחים, ואילו ליאורה ואילן אשכנזים).

הרעיון המקורי היה הפקת סדרה קומית לטלוויזיה הלימודית שתעסוק בנושאי יחסי הורים-ילדים, תוכנית מקבילה בתכניה ל"קשר משפחתי", והשם המקורי שהוצע לה בשלב הפיתוח היה "המשפחה". בריאיון למודי בר-און בסדרה התיעודית "במדינת היהודים", סיפר במאי הסדרה יצחק שאולי כי מפיקת התוכנית רישה טירמן והוא החליטו לנסות להפיק קומדיית מצבים ישראלית, ולשם כך נסעו לארצות הברית וצפו בצילומי הסדרה "שלושה בדירה אחת", כדי ללמוד על אופן ההפקה והבימוי. לדבריו, הביקור בארצות הברית עורר בהם חששות שמא התנאים העומדים לרשותם בישראל אינם מספיקים, אך הם החליטו לנסות בכל זאת. כתובת הבניין בסדרה "ויטק 9" היא פיקטיבית. הבניין המצולם בפתיח הסדרה ואשר בו היא מתרחשת כביכול, הוא למעשה הבניין הממוקם בשדרות רוטשילד פינת רחוב החשמונאים בתל אביב מכיוון דרום מערב. השם ויטק נלקח משמו של בעלה של מפיקת הסדרה. על אף שמדובר בבניין פשוט וצנוע, הוא הפך מפורסם ביותר בזכות הסדרה, שזכתה לפופולריות עצומה באמצע שנות ה-80. הבניין עצמו, המכונה "בית רבינוביץ'", תוכנן על ידי יהושע שטיינבוק (שני) ב-1935 בסגנון הבינלאומי ומוגדר כבניין לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב. בשנת 2020 חודש הבניין, ונוספו לו מרפסות נוספות, כחלק משימור הבניין וחידושו, וכן שמירה על צורתו.

פרס כינור דוד (1983)