Name: כתובה - עונת תיאטרון - הצגה מספר 6 | היכל התרבות מנשה גן שמואל | Tickchak LIVE
Start: 2024-05-21T20:30:00+03:00Z
Location: היכל התרבות מנשה גן שמואל

שפיטה

Shefita‎‏

נופר סלמאן

Nofar Salman

ירדן ניקפהמה

Yarden Nikfahama

שרון חזיז

Sharon Haziz

יוסי שטרית

Yossi Shitrit

הילה סעדה

Hila Saada

חולון

ראשון לציון

נתניה

מודיעין מכבים רעות

ראש העין

נס ציונה

בת ים

זהבה בן

Zehava Ben

בן זיני

Ben Zini

ליה שקד

Lia Shaked

דני שטג

Danny Steg

שמרית לוי ששון

shimrit levi sasson

המחזמר מברוכ | היכל התרבות רמלה | Tickchak LIVE

המחזמר מברוכ

מחוז מרכז

רמלה

היכל התרבות רמלה

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Central District

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



רוית יעקב כהן

Royat Yaakov Cohen

איילת רובינסון

Ayelet Robinson

יובל סגל

Yuval Segal

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

יעל טל

Yael Tal

עומר עציון

Omer Etzion

קובי זיסלין

Koby Zislin

כתובה - עונת תיאטרון - הצגה מספר 6 | היכל התרבות מנשה גן שמואל | Tickchak LIVE

כתובה - עונת תיאטרון - הצגה מספר 6

מחוז חיפה

גן שמואל

היכל התרבות מנשה גן שמואל

הכתובה - הצגה מס' 4 | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

הכתובה - הצגה מס' 4

רעננה

היכל התרבות יד-לבנים רעננה

הכתובה - תיאטרון חיפה | היכל התרבות דרום השרון | Tickchak LIVE

הכתובה - תיאטרון חיפה

נוה ירק

היכל התרבות דרום השרון

אסי כהן

Esi Cohen

דב נבון

Dov Navon

עפולה

Afula

הגלריה העירונית לאמנות

העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שם תחנת הרכבת עפולה והכפר "אל-פולה" ששכן בה. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" - כהצעתו של ישעיהו פרס, על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל". כנגד כוונה זאת יצא אברהם יעקב ברור שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שבתל יזרעאל. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה" במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל". בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)" או "עפולה (עיר יזרעאל)". בשנת 1938 כתב זאב וילנאי שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר על גיחזי עוזרו של אלישע הנביא שחי באזור שונם, ”וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת” מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה" או "עיר יזרעאל (עפולה)". עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד.

שם

תל עפולה, הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועד למאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים רומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.
חפירות ארכיאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מהתקופה הרומית בארץ ישראל ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. 
בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש למרחביה.
הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או במרחביה הסמוכה מוזכרת בכתבי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13.

היסטוריה עתיקה

בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה אחוזה פיאודלית של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת של רכבת העמק. בשנים 1912–1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טולכרם.
בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק". במפקד האוכלוסין בארץ ישראל של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים).

המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכש יהושע חנקין את האדמות מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.
חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.
האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו.
בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.
בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.
הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.
מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923.
ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.

הקמת העיר העברית

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.
במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".
שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמת אזור תעשייה.
בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973.
במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.
ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצת ערבים ישראלים זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבות חשדות לפגמים ותיאום מחירים, לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי.
ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר, במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות, פארק עירוני בשם פארק נחל בוהו בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים התוכנית כוללת הקמת כביש טבעת נוסף לעפולה.

מקום המדינה ועד היום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בעפולה 63,305 תושבים (מקום 32 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.1%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,388 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

אוכלוסייה

ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:

עפולה - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית" או "עפולה העיר"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק, בתוכה נמצאים שכונות פנימיות כמו "שכונה מערבית", "שכונת הוילות" הנמצאת בצפון מזרח העיר ו"שיכון גאולים" הנמצא בדרום מערב העיר. שטח חלק זה עומד על 3,500 דונם.
עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. רבים מהעולים לישראל במבצע שלמה התיישבו בשכונה. כך, מספר התושבים בה גדל בעשרות אחוזים. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מאוכלסת שכונת עפולה עילית במשפחות חרדיות רבות. במהלך קיץ תשע"א בהוראת הרב שטיינמן נפתחה ישיבה בשם "הישיבה הגדולה עפולה". בראשות הישיבה עומדים ראש הישיבה הרב רפאל בלום והמשגיח הרב בנימין ברויאר, כעת הישיבה מונת כ-220 תלמידים.
עפולה הצעירה - שכונה הנמצאת מערבית לעפולה עילית. בשנת 2020 השכונה החלה להתרחב משמעותית עם בניית מאות דירות חדשות, ובכך הפכה לשכונה חדשה.
עפולה הירוקה - שכונת וילות פרטיות חדשה עם בנייני יוקרה לא גבוהים. בשכונה נבנה פארק ענק, בתי כנסיות, גן לחינוך מיוחד, סמינר לבנות. רחוב יצחק שמיר הוא הרחוב הראשי והבולט בשכונה, בנוסף לכביש החורשה, כביש חדש המחבר בין השכונה לכביש החדש "עוקף עפולה".
גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה של 250 עד 300 מטר מעל פני הים. שכונה זו קלטה את מרבית עולי ברית המועצות לשעבר וגם חלק מעולי אתיופיה. בין השנים 2015–2020 החלה הגירה משמעותית של חרדים לשכונה וכעת השכונה מאוכלסת במשפחות חרדיות רבות במקביל לשכונת עפולה עילית.
נוף יזרעאל - שכונה פנימית הנמצאת בחלקה הדרום-מזרחי של גבעת המורה, השכונה מאוכלסת בעיקר על ידי עולי ברית המועצות לשעבר.
רובע יזרעאל - שכונה חדשה המוקמת בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי העיר. בשכונת רובע יזרעאל מתוכננות 4600 דירות, אשר מתוכן מאוכלסות כבר כ-1800 יחידות דיור. השכונה ממוקמת כ-20 דקות הליכה רגלית מתחנת הרכבת. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר.
C1 (שכונת הרכבת, נקראת גם שכונת "לב העמק") - השכונה החדשה ביותר בעפולה, נמצאת עדין בשלבי בניה, אם כי השכונה כבר מאוכלסת חלקית, נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת ומכאן שם השכונה.

שכונות

התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקים
כ־7,500 עובדים (נכון ל-2015).
בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכן קניון העמקים. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.
אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.
עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ-
400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות
מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.

כלכלה ומסחר

נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.
בשנת 2010 הוקמה בעיר הישיבה הגדולה עפולה.

חינוך

על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום, אולפן הקלטות ופעילות של חבורות זמר.
קבוצת הכדורסל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל.
פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.
ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי-אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר. ארגון עדאלה עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי, הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי.

תרבות ובילוי

החל משנת 2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת סופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת קווים ולפניה אגד. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן).
בינואר 2021 נפתחה תחנה מרכזית עפולה החדשה.
באוקטובר 2016 נחנך קו העמק מחיפה לבית שאן, בעפולה הוקמה תחנת רכבת אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.

תחבורה

בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה.
במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.
במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבניין נגרם נזק קל. בשנת 1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה החיילת ליאת גבאי הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. ב-4.10.2001 בצהרים אירע פיגוע ירי במרכז עפולה. המפגע לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית. הוא הגיע למקום באוטובוס סמוך לשעה 14.00 ומיד כשירד ממנו פתח באש. 3 בני אדם נהרגו ו-18 נפצעו. המפגע נורה למוות על ידי השוטרים שהיו במקום. כבר ב-27.11.2001 אירע פיגוע נוסף, כאשר סמוך לשעה 11.30 שני מפגעים (מפת"ח ו-"הג'יהאד האסלאמי") פתחו בירי לעבר אוטובוס שחנה בתחנה המרכזית. בפיגוע נהרגו 2 בני האדם וכ-50 נפצעו (10 קשה ו-2 במצב בינוני). המפגעים נמלטו, תוך שהם ממשיכים בירי, לעבר השוק העירוני הסמוך, אך נורו לבסוף על ידי כוחות המילואים ואנשי המשטרה שנכחו במקום. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.
ב-13 בנובמבר 2013 נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי.
בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015 התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב-8 באוקטובר 2015 בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה, פיגוע נוסף התרחש למחרת ב-9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר, המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם.עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.

הנצחת נספים בני העיר

הגנה וביטחון

אקלים

ראשי המועצה המקומית

שניאור זלמן הוז (1926–1928)
יעקב קינמון (1928–1930)
פייבוש טבצ'ניק (1930–1931)
מאיר שפירא (1931–1932)
אפרים מזרחי (1932–1933)
פייבוש טבצ'ניק (1933–1939)
מאיר שפירא (1939–1940)
דב ברכאן (1940–1942)
בנימין שיינבוים (1942–1945)
יוסף ברזילאי (1945–1950)ראשי העירייה

דוד קניאל (1950–1959)
יואש דובנוב (1959–1969)
שמשון שחורי (1969–1979)
עובדיה עלי (1979–1991)
צדוק נאווי (1991–1998)
יצחק מירון (1998–2005)
אבי אברהם אלקבץ (2005–2013)
יצחק מירון (2013–2018)
אבי אברהם אלקבץ (2018 ואילך)

ראשי העירייה

גלריית אתרים

גרמניה אינגלהיים אם ריין, אוסנבריק, גרמניה
ארצות הברית פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
ארצות הברית ווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית
ארצות הברית סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
ארצות הברית פרזנו, קליפורניה, ארצות הברית
ארגנטינה סנטה פה, ארגנטינה
מקסיקו טפוזלן, מקסיקו
ישראל מועצה אזורית גלבוע, ישראל (במסגרת שותפות ביחד של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אזור עפולה בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרום ניו אינגלנד שבארצות הברית)

ערים תאומות

זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966 (הספר בקטלוג ULI)
ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992 (הספר בקטלוג ULI)
שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עיריית עפולה, 2005
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970
תום שגב, ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור. 1999, עמ' 199–200
עמי שנער, "מאה שנים של תכנון עירוני: עפולה כמשל", זמנים 96, סתיו 2006 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

ספרים תיעודיים על עפולה

יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942 - העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה.
גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998 - רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה
גל אמיר, המתמחה, הוצאת זמורה ביתן, 2007 – רומן בלשי המתרחש בעפולה(הספר בקטלוג ULI)
עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004 - רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של עפולה
 פרופיל עפולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סעפולה, באתר הרשות לפיתוח הגליל
מידע על אתר עפולה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
עפולה ואתריה, באתר "טבע ונופים בישראל"
יונתן גת, ניתוח לב פתוח, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 14 ביוני 2015
סופו של אצטדיון וולפסון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2015
גדעון צור, עפולה – גלגוליה של עיר, באתר "e-mago", ‏19 באפריל 2017
 נעמה ריבה, השכונה שתקלקל את התוכנית להשיב לעפולה את כתר פנינת העמק, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
תצלום אוויר של עפולה עם כיתוב המתייחס לאתרים, 1:10,000, 1946 (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
יעקב בנדה, ‏החרדים נוהרים לפריפריה: העילית בחרה בעפולה – אלפי משפחות מצטרפות, באתר JDN‏
עפולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר אזורי עמק יזרעאל בעפולה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1935
מידע על עפולה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
 עפולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא מכונה "בירת העמק" משום שהיא שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה. כינוי נוסף לעיר הוא "עיר יזרעאל". עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973.

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

איפרם שאולוב החל את דרכו ברשת החברתית טיקטוק, שם פרסם גרסאות כיסוי לשירים שונים.ב-15 ביוני 2021 הוציא לאור גרסת כיסוי לשיר "מלכה שלי" של כרקוקלי.
ב-30 בינואר 2022 הוציא את הסינגל "הלילה לא", גרסת כיסוי לשיר "אתה בכל זאת" של ריטה. ב-12 באפריל הוציא את הסינגל "חיכיתי לך & איך אתה הולך", מאשאפ לשירים של רינת בר ועדן בן זקן, בהתאמה, שזכה למיליוני צפיות באתר יוטיוב. ב-11 באוגוסט הוציא את השיר המקורי השני שלו כסינגל, "מתוך מחשבות", שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום ה-65 בהיטליסט.
ב-30 בינואר 2023 הוציא את הסינגל "משהו אמיתי בעיניים", שהיה ללהיט הפריצה של שאולוב והגיע לחמישייה הפותחת במצעדים. ב-30 במאי הוציא את הסינגל "ביחד איתי", שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום ה-40 בהיטליסט. ב-28 באוגוסט הוציא את הסינגל "כשיגמר לכם הקיץ", שהגיע למקום ה-13 במצעד, ב-27 בספטמבר הוציא את הסינגל "בואי נדבר", שהיה לשירו השני שנכנס לעשירייה הפותחת במצעד, והגיע למקום התשיעי.
שאולוב מתחזק מספר חשבונות ברשתות החברתיות עם כ-50 אלף עוקבים. ערוץ היוטיוב שלו עומד על כ-20 מיליון צפיות כוללות, לצד מיליוני השמעות ברשת ספוטיפיי.

קריירה

דיסקוגרפיה

ששון איפרם שאולוב הוא זמר ישראלי.

ששון איפרם שאולוב | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

היכל מנורה תל אביב

ששון איפרם שאולוב | האנגר 11 תל אביב | Tickchak LIVE

האנגר 11 תל אביב

נוער גבעת זאב מצדיע לחיילים וכוחות הביטחון

ערב הצדעה עם ששון שאולוב | ששון איפרם שאולוב | היכל התרבות גבעת זאב | Tickchak LIVE

ערב הצדעה עם ששון שאולוב

יהודה ושומרון

גבעת זאב

היכל התרבות גבעת זאב

מה קרה לעולם? - תיאטרון הקאמרי | Tickchak LIVE

מה קרה לעולם? - תיאטרון הקאמרי

תיאטרון הקאמרי

כנרת לימוני

Kineret limoni

אנדריאה שוורץ

‏‎Andreea Shvartz‎‏

שהם שיינר

Shoham Shiener

מיכה סלקטר

Micha Celektar

גרושים | תיאטרון הקאמרי | Tickchak LIVE

גרושים

רביעיית אורי ברכה - המלחינים הברזילאים | שבלול ג'אז | Tickchak LIVE

רביעיית אורי ברכה - המלחינים הברזילאים

שבלול ג'אז

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

יהודה פוליקר - אפר ואבק | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

יהודה פוליקר - אפר ואבק

היכל התרבות תל אביב

טל ראשון

Tal Rishon

טל ראשון במופע סטנדאפ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

טל ראשון במופע סטנדאפ

סטנד אפ פקטורי - ת"א

דוקטור דוליטל | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

דוקטור דוליטל

אביב גדג

Aviv Gadd

אביב גדג' במופע חשמלי וסוחף, לראשונה בבארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

אביב גדג' במופע חשמלי וסוחף, לראשונה בבארבי בנמל יפו

בארבי בנמל יפו

ההיכל נבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג, כחלק מקומפלקס ספורט שבו הייתה גם בריכת גלית. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה. במגרש זה התקיימו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ומשחקי מכבי תל אביב. בין המשחקים במגרש היו ניצחונותיה של מכבי תל אביב ב-1967 על חובנטוד בדאלונה במשחק שהוכתר מאז בשם "נס בדאלונה", על איניס וארזה במשחק השני בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל (מכבי תל אביב נוצחה בסיכום שני המפגשים, ואיניס וארזה זכתה בגביע המחזיקות), ועל קבוצת הפאר ריאל מדריד ב-1968.
בסוף שנות השישים עבר המגרש שיפוץ יסודי ובפועל נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדסים אריה זינגר ואשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". פרויקט השיפוץ של ההיכל נוהל על ידי גרשון פורמן, מנהל אגף האירועים של עיריית תל אביב באותה התקופה, שעם סיום השיפוץ מונה להיות מנכ"ל ההיכל והמשיך בתפקידו זה במשך 25 שנה, עד שנת 1996. למבנה הוסף היציע העליון שהשלים את מספר המושבים לכ-10,000. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. הוקם אולם המתנה ("פואייה") עליון, בו גם אולם לקבלת אורחים ומשרדים להנהלת ההיכל. נבנו מזנונים, חדרי שירותים נוספים עם מערכת מיזוג, זירת המשחקים הוגדלה והותאמה גם למשחקי כדורעף, כדוריד ולאירועים רב תכליתיים; הותקנה תאורה המתאימה לצורכי צילומי טלוויזיה ומופעים תיאטראליים, ומערכת החשמל הותאמה לצורכי המבנה המוגדל. עם סיום העבודות, באוגוסט 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. בעקבות המעבר לאולמות סגורים באמצע שנות השבעים שימש כאולמן הביתי של מספר קבוצות וביניהן הפועל תל אביב.
משחק הפתיחה של האולם המחודש היה משחק כדורסל בין נבחרת ישראל לבין קבוצת קאנטו האיטלקית שנערך ב-15 בפברואר 1972, משחק שהסתיים בניצחונה של ישראל 80-70. משחקים חשובים נוספים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי הפיינל פור של היורוליג בשנים 1994 ו-2004, אליו העפילה מכבי תל אביב, לאחר שניצחה במשחק המכונה "נס ז'לגיריס", שאף הוא נערך באולם זה.
בשנת 2005, אירח ההיכל את המופע "שיר נולד".
בין 2005 ל-2007 עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב-היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה, קוביית מסכים היורדת מהתקרה, מסכי פרסומות דיגיטליים ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו. בנוסף הוחלפו כיסאות המתכת האדומים בכיסאות פלסטיק כחולים מתקפלים, ומקומות הישיבה לנכים הועברו מהפרקט לאולם. במסגרת השיפוץ הושארה פינה נוסטלגית בעלייה ליציע מס' 6 וניתן לראות שם בין היתר איך נראתה טריבונה טרום השיפוץ ואיך היו מסודרים כיסאות המתכת האדומים. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח על מחדלים בהליך השיפוץ באולם. שטח ההיכל כיום כ-23,460 מ"ר בנויים.
בשנים 2009 ו-2010 אירח ההיכל מפגשי גביע דייוויס בטניס בין נבחרת ישראל ונבחרות רוסיה ואוסטריה.
היכל הספורט אירח את הפיינל פור לעונת 2011/2012 של הליגה האדריאטית, בה השתתפה גם מכבי תל אביב. במשחק הגמר זכתה מכבי תל אביב בתואר האלופה של הליגה ובגביע.
ב-2023 הורכבו על גג ההיכל לוחות סולאריים שיוכלו להפיק עד 252 קילו ואט חשמל.

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, היכל הספורט משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מהארץ ומחו"ל, נערכים בהיכל כנסים ואירועים וכן הצגות ומופעים, בעיקר בחנוכה.
נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים כמו פול אנקה, רוד סטיוארט, ניל סדקה, שארל אזנבור, פיליפ קירקורוב, סקורפיונז, סינדי לאופר, טייק ד'את, וסטלייף, פייב, LMFAO, אלישה קיז, שון פול, חואן לואיס גרה, נטליה אוריירו, טין אנג'לס, לאלי אספוסיטו, חוליו איגלסיאס, ואנריקה איגלסיאס.
בשנות השמונים אירח האולם את תחרויות ועד שנת 2006 שימש כאולם ההצגות המרכזי של הפסטיגל. כמו כן צולמו בו תוכניות הגמר של הישרדות, גמר תוכנית גילוי הכישרונות אייל גולן קורא לך, גמר דה וויס ישראל בעונה השנייה ופרקי האודישנים של אקס פקטור ישראל (2013), וכן הופעות של גאליס והחממה. משנת 2005 ההיכל מארח כל שנה תחרות רובוטיקה של ארגון FIRST, תחרות הנמשכת שלושה ימים בין קבוצות רובוטיקה מכל רחבי הארץ.

שימושים נוספים

עם פתיחתו נקרא באופן רשמי "היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין", על שמו של איש מפא"י שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, אך נודע בשמו הבלתי רשמי "היכל הספורט יד אליהו" על שם שכונת "יד אליהו" בה הוא ממוקם. בשנים 2004 עד 2014 נקרא ההיכל בשם המסחרי "היכל נוקיה" בעקבות הסכם שנחתם בין חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו לחברת יורוקום. על פי ההסכם שילמה יורוקום 6.6 מיליון דולר לצורך מימון חלק מעלות השיפוץ שעבר ההיכל בשלוש השנים הבאות ובתמורה קיבלה את הזכויות על שם האולם עד סוף שנת 2014. שם זה מלווה את ההיכל בפי רבים עד היום. 
בשנת 2014 שילמה חברת מנורה מבטחים 20 מיליון שקלים בעבור הזכויות על שם האולם, ועקב כך הוסב שמו ב-1 בינואר 2015 ל"היכל מנורה מבטחים".

שם ההיכל

גלריה

היכלי כדורסל בישראל
הדרבי של תל אביב (כדורסל)
כדורסל בישראל

עפר שלח, נובאדי פאקס וויז מכבי אין דה יד; בתוך: ספורט 5 - הספר, עורך: ירון טלפז, עמ' 124–127, טבע הדברים, 2002

אתר האינטרנט הרשמי של היכל מנורה מבטחים
אוהד גרינוולד‏, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2011

היכל מנורה מבטחים (נקרא גם "היכל הספורט יד אליהו") הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכינוסים מהבולטים בישראל.
היכל הספורט, השייך לעיריית תל אביב-יפו ומנוהל על ידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו", משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב בעבר לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על "מכבי תל אביב" באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד. במשחקיה של מכבי תל אביב מול קבוצות מאירופה מתמלא ההיכל בכ-11,000 אוהדים המעניקים לקבוצתם דחיפה מורלית חזקה. אוהדי הקבוצה ידועים באירופה בשל האווירה הביתית שהם יוצרים בהיכל ובשל תמיכתם בקבוצה גם במשחקי החוץ.
ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומהעולם, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.
ב-12 בדצמבר 2015 האולם נבחר לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.

ליאור נרקיס

Lior Narkis

ליאור נרקיס | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

עברי לידר

Ivri Lider

עברי לידר | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

עילי בוטנר וילדי החוץ

Elai Botner and Yaldei Hachutz

עילי בוטנר וילדי החוץ | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

IL VOLO - איל וולו - שלושת הטנורים הצעירים | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

IL VOLO - איל וולו - שלושת הטנורים הצעירים

חצי גמר גביע המדינה מגדל - 2023/24 | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

חצי גמר גביע המדינה מגדל - 2023/24

עומר עציון

Omer Etzion

הופעות בהשתתפות עומר עציון

עומר עציון - הופעות קרובות