טונה

Tuna

אדיר מילר

Adir Miller

ישראל קטורזה

Israel Katorza

רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

אלי יצפאן

Eli Yatzpan

אודי כגן

Udi Kagan

אביב גפן

Aviv Gefen

תל אביב יפו

הרצליה

רמת גן

אור יהודה

דורון נשר

Doron Neshar

ואז התחלתי לדבר – דורון נשר | צוותא תל אביב | Tickchak LIVE

ואז התחלתי לדבר – דורון נשר

מחוז תל אביב

צוותא תל אביב

גיא פלג

Guy Peleg

גיא פלג | פוליטיקה חקירות ותקשורת ומה שביניהן | מרכז נגה, בן גוריון 7 הרצליה | Tickchak LIVE

גיא פלג | פוליטיקה חקירות ותקשורת ומה שביניהן

מרכז נגה, בן גוריון 7 הרצליה

מוש בן ארי

Mosh Ben Ari

ארז לב ארי

Erez Lev Ari

ארז לב ארי  אורחים מיוחדים: שלמה בר ,מוש בן ארי ורביד פלוטניק | בארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

ארז לב ארי  אורחים מיוחדים: שלמה בר ,מוש בן ארי ורביד פלוטניק

בארבי בנמל יפו

לירית בלבן

Lirit Balaban

חי מאור

Chai Maor

רם גואטה

Ram Gueta

תום זידנר

Tom Zidner

החופש של ג'קי | תיאטרון בית ליסין תל אביב | Tickchak LIVE

החופש של ג'קי

Tel Aviv-Yafo

תיאטרון בית ליסין תל אביב

הנהג של מיס דייזי -התיאטרון העברי | היכל התרבות אור יהודה | Tickchak LIVE

הנהג של מיס דייזי -התיאטרון העברי

היכל התרבות אור יהודה

אפס ביחסי אנוש - תיאטרון בית ליסין | תיאטרון בית ליסין תל אביב | Tickchak LIVE

אפס ביחסי אנוש - תיאטרון בית ליסין

עידן אלתרמן

Edan Alterman

עידן אלתרמן מארח חברים בקאמל! | מועדון קאמל קומדי קלאב | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן מארח חברים בקאמל!

מועדון קאמל קומדי קלאב

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

מתן פרץ

Matan Peretz

מופע סטנד אפ - קינג גונג | מתן פרץ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

מופע סטנד אפ - קינג גונג

סטנד אפ פקטורי - ת"א

דניאל חן

Daniel Chen

דניאל חן במופע סטנדאפ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

דניאל חן במופע סטנדאפ

עידן אלתרמן מארח חברים! | מועדון קאמל קומדי קלאב | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן מארח חברים!

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Tel Aviv District

בלומפילד - תל אביב

אוכלוסיית המחוז מנתה ב-31 בדצמבר 2014 1,350,000 איש, מהם:
1,258,800 (כ-93.2% מאוכלוסיית המחוז) יהודים.
15,800 (כ-1.2% מהאוכלוסייה) מוסלמים.
11,400 נוצרים.
63,800 אחרים.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני הערים נכונים לסוף שנת 2022 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז תל אביב הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. מחוז תל אביב גובל בים התיכון ממערב ובמחוז המרכז בצפון, בדרום ובמזרח. בירתו של המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא תל אביב-יפו, ועל שמה הוא נקרא. במחוז יש נפה אחת, נפת תל אביב, ששטחה חופף את שטח המחוז. הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: תל אביב, רמת גן וחולון. במדד הפריפריאליות הוגדר מרחק ממחוז תל אביב ונגישות פוטנציאלית כקריטריונים.
חלוקת השטח במחוז תל אביב היא כדלקמן:

64.2% שטח בנוי
12% חקלאות
21% קרקע, שיחים, סלעים ושטח חפורחלוקת השימוש בשטח הבנוי היא כדלקמן:

62% מגורים
14% שטחי ציבור וקהילה
13% מסחר ומשרדים
8% תשתיות ותחבורה
3% תעשייה



דוד חיים

Dod Haim

קסם של דוד - הדוד חיים | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

קסם של דוד - הדוד חיים

מחוז מרכז

רעננה

היכל התרבות יד-לבנים רעננה

דוד חיים | היכל התרבות בית שמש | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

בית שמש

היכל התרבות בית שמש

קסם של דוד - הדוד חיים | היכל התרבות בית שמש | Tickchak LIVE

דוד חיים - קסם של דוד | היכל התרבות נשר | Tickchak LIVE

דוד חיים - קסם של דוד

מחוז חיפה

נשר

היכל התרבות נשר

קסם של דוד - הדוד חיים | היכל התרבות יבנה | Tickchak LIVE

יבנה

היכל התרבות יבנה

דוד חיים - קסם של דוד - הצגת ילדים חדשה | הגלריה העירונית לאמנות | Tickchak LIVE

דוד חיים - קסם של דוד - הצגת ילדים חדשה

מחוז צפון

עפולה

הגלריה העירונית לאמנות

ציפי שביט

Tzipi Shavit

מני ממטרה

Meni Mamtera

רוי בוי

Roy Boy

משפחת ספיר

Sapir family

ג׳מבו מותק | מרכז הקונגרסים חיפה | Tickchak LIVE

ג׳מבו מותק

חיפה

מרכז הקונגרסים חיפה

נולד בבגדאד לרב יעקב חיים, בן הרב יוסף חיים. למד אצל הרב יהודה פתיה והרב יהושע שהרבני. לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תרפ"א (1921), הוטלה עליו המשימה לדאוג לשימור מורשת סבו ולהפצת תורתו וספריו. כל ימיו סירב לקבל על עצמו משרה רבנית רשמית. עם זאת, המשיך במנהג אבותיו ונהג לדרוש בארבע שבתות בשנה בבית הכנסת הגדול "צלאת אל כביר" בבגדאד. גם לאחר העלייה הגדולה של יהדות עיראק לישראל והידלדלות הקהילה היהודית המשיך להתגורר בבגדאד, היה פעיל בחיי הקהילה היהודית המקומית ושימר את כתבי סבו. 
בשנת ה'תשל"ב (1972), בהיותו בן 85, הצליח לעזוב את עיראק ועמו אוצר של כתבי יד וספרים של סבו. הוא נסע ללונדון, שם התגוררו שני בניו, יעקב ויוסף, וכעבור זמן קצר עלה לישראל. 
הוא התגורר בישראל עשר שנים ועסק בהוצאת כתבי סבו. אסר על אחרים לפרסם את ספרי סבו, בין השאר מחשש שיפגמו בדיוקם. כשהתיר להדפיסם התנה זאת בהקפדה על נאמנות מוחלטת למקור.
נפטר בשנת ה'תשמ"ג (1983) והובא לקבורה בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
עשרים ושתיים תשובות שהשיב בהלכה ובאגדה נדפסו בספר "נחלת אבות", שיצא לאור בשנת תשס"ח על ידי חברת אהבת שלום.

ביוגרפיה

הרב דוד חיים (כ"ו בחשוון תרמ"ח, 13 בנובמבר 1887 - ו' בשבט תשמ"ג, 20 בינואר 1983) היה רב בעיראק ובסוף ימיו בישראל, נכדו של "הבן איש חי" והמוציא לאור של ספריו וכתביו.

עמית סגל

Amit Segal

מור רביעי

Mor Reveii

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד

Israeli Andalusian Orchestra

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

ירדנה ארזי

Yardena Arazi

ליטל שוורץ

Lital Schwartz

נהריה

Nahariya

פרינדס נהריה

בשטח העיר שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים המעידים על החיים במקום בתקופות קדומות:

המקדש הכנעני - מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברונזה המאוחרת. האתר שוכן כ-800 מטר מצפון לשפך נחל געתון כ-100 מ’ משפת הים.
שרידי כביש רומאי - נסלל בשנת 56 לספירה והוביל מאנטיוכיה לעכו. בשנת 1937 נמצאה במקום אבן לכבוד הקיסר נירון שהועמדה על ידי חיילים משוחררים מפתולימאיס ומהכפרים ניאה קומי (Nea Come) (שבי ציון).
כנסייה ביזנטית בנהריה וחורבת עתאים - בשכונת "גבעת כצנלסון". שרידי הכנסייה שתוארכה למאה השישית כללו רצפת פסיפס הכוללת דמויות אדם ודמויות מעולם החי והצומח ודגמים גאומטריים. הכנסייה היא חלק משרידי יישוב שנמצאו באתר.
תל נהריה - כולל שרידי מצודה וחומה. שוכן מדרום לנחל געתון קרוב לים. במקום נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה ההלניסטית.
שדה קברים בגבעת אוסישקין - כולל קברי פיר, מערות קבורה וקבר ארגז. האתר שייך כנראה ליישוב הקדום בעברון.
בירכת סורסוק - שרידי תעלה קרוב לשפת הים בדרום נהריה. הייתה חלק ממפעל לייצור מלח ממי ים. ההשערה היא שנבנתה בתקופה הביזנטית ושופצה במאה ה-19 על ידי משפחת סורסוק.

אתרים ארכאולוגיים

בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הגרו כ-220,000 יהודים מגרמניה בין השנים 1933–1939. מתוכם, כ-60,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית.
תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארצות הברית ולאמריקה הלטינית, אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידי ארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשי מעמד הביניים מגרמניה ייסדו בשנת 1933 את קריית ביאליק ואת רמות השבים.
מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי, שגם בראשו עמד רופין בשנת 1913, כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה.

נהריה והעלייה החמישית

בשנת 1934 התאפשר לקנות אדמה בבעלות ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח, אשר שמו הוסב לימים לנחל געתון. המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד, אשר ייצגה שתי משפחות מכובדות בארץ ישראל. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את החברה "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון נהר. ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר.
את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה יישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה מונטה אלגאידה (Monte Algaida). סוסקין האמין כי המודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקת מים, חשמל וסלילת כבישים), מחסני כלים ובעלי חיים, לולים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (אותם דוקטורים ופרופסורים) בענייני נטיעת עצים, תכנון בתים, גידול ירקות וגידול עופות.
חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-10 בפברואר 1935 התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי לייסודה של נהריה. באותה שנה הגיע מגרמניה לנהריה הרב שלמה רילף, לימים מנהלו של בית הספר על שם חיים ויצמן בעיר.

הקמת נהריה

למגינת לבם של התושבים, התחזית להכנסות מהמשקים הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר ללא סיכויי הצלחה. התוצרת הערבית הייתה זולה יותר והשוק דרש ירקות זולים ולא ירקות איכותיים. כך הגיעה המכה הראשונה לענף הירקות. המכה השנייה ניחתה על ענף הפירות: הפירות גדלו היטב בהרי הגליל, אך לא במישור החוף. מכה נוספת פגעה בענף הלול: התרנגולות היו חולות, היו בעיות בהטלת הביצים ודור חדש של אפרוחים ברובו לא בקע כלל מהביצים. מייסדי נהריה קרסו מבחינה כספית וההמראה הכלכלית המצופה כלל לא הגיעה.
את הדרישה לשינוי כלכלי ותעסוקתי בנהריה לא ניתן היה לעצור יותר. יותר ויותר מתיישבים חיפשו תעסוקה מכניסה יותר מאשר ענף החקלאות. היו מהנדסים שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי ביצורים בצפון ויזמים שניצלו את משאבי הטבע – חוף ועיירת קיט באווירה אירופאית ששימשה קצינים בריטים שהגיעו עם משפחותיהם מח'רטום. עובדה זו גרמה לתושבים לעבור לענף השכרת החדרים ולבניית פנסיונים לאורחים. הפרופסורים והדוקטורים, שנאלצו להתאים את עצמם לחקלאות לא ראו יותר את עתידם בתוכניתו של סוסקין, המירו עיסוקם והפכו את נהריה למקום נופש עם חוף רחצה, מסעדות וחדרי אירוח.
את הרישיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה הגברת טוטי לוי בשנת 1936. גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע בשנת 1940. בתחילה גרו האורחים בלול תרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 ייסדה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין. נהריינים רבים עברו בתקופת הקיץ להתגורר בליפט או בלול והשכירו את חדריהם לאורחים. נהריה הפכה בהדרגה למקום נופש בסגנון אירופאי. מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת 1938 ל-20,000 בשנת 1947.
החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות תעשיית המזון ופיתוחה. כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחת שטראוס. משפחת זוגלובק-קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת 1937, פתחה אטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי תעשיות המשגשגות בישראל ומחוצה לה עד היום.

נטישת ענף החקלאות

מספר שנים הייתה נהריה היישוב העברי היחידי בגליל המערבי. במשך הזמן יזמה הסוכנות את הקמת עברון ב-1936, שבי ציון, חניתה, מצובה ואילון ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.
נהריה הייתה מעורבת בעליה הבלתי חוקית. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "אטרטו", "קולורדו", "עליה", "אסימי", "האומות המאוחדות", "חנה סנש" ו"גבורה", הוקמה על המזח בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.
בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.
תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25 כלי רכב לערך מלווה ברכב משוריין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.

חשיבותה של נהריה לפני קום המדינה

בשנת 1961 הוכרה נהריה כעיר.
נהריה נחשבת כיישוב "קו העימות" כמו היישובים קריית שמונה, שלומי ועוד. מאז שנות השישים נהריה סבלה מפיגועים ומאז שנות השמונים ממטחי קטיושות, שהביאו את צה"ל לצאת לכמה מבצעים בלבנון, ובהם מלחמת לבנון הראשונה, מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם. מאז יצא צה"ל בשנת 2000 מרצועת הביטחון בנהריה שרר שקט, אשר הופר בשנת 2006 כאשר מחבלי ארגון החזבאללה החלו בהרעשת יישובי קו העימות ואף יישובים רחוקים יותר כגון צפת כחלק מפעולת החטיפה בגבול הצפון סמוך ליישוב זרעית, אירוע שהביא למלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה נורו על נהריה כ-808 רקטות וטילים, שהביאו למותם של שני תושבי העיר. רוב המבנים שספגו את הטילים האלו קרסו ונפגעו קשות.[דרוש מקור]
בחורף 2019/2020 נחל הגעתון החוצה את העיר עלה על גדותיו כתוצאה ממשקעים מרובים, מה שגרם להצפות כבדות בעיר, שהגיעו לשיאן ב-8 בינואר 2020. בהצפות אלו נספה אדם אחד ונגרם נזק לרכוש. דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות לשיטפונות מצא כי עיריית נהריה לא תחזקה בקביעות את מערכת הניקוז ולא התכוננה כראוי לאירועי השיטפון: תוכניות אב ועבודה לתשתית הניקוז לא הוכנו, ולא בוצע מיפוי של מערכות הניקוז. כמו כן, בשנת 2016 עיריית נהריה עשתה שימוש בחלק מכספי היטל התיעול, אשר נועדו למימון תעלות ניקוז, למטרות אחרות. לאחר השיטפונות, החל משרד החקלאות בעבודות להקמת סכר בנחל אשרת וסכר במחצבת יחיעם במטרה להגן על העיר מפני שיטפונות והצפות.

לאחר קום המדינה

ד"ר אוסקר מאיר וולף 1941–1946
ד"ר ארנולד כהאן 1946–1947
גרשון טץ 1947–1974
אפרים שריר 1974–1983
חיים לבב 1983-1989
ז'קי סבג 1989–2003
רון פרומר 2003–2005
יצחק ולד 2005 (ראש ועדה קרואה)
ז'קי סבג 2005–2018
רונן מרלי 2018 ואילך

ראשי העיר במרוצת השנים

הרב אהרון קלר ה'תש"ג - ה'תשנ"ו (1943-1996)
רבי דוד אבוחצירא התשל"ז - התשמ"ד (1977-1984)
הרב ישעיהו מייטליס התשנ"ו ואילך (1996-הווה)

רבני העיר במרוצת השנים

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בנהריה 66,332 תושבים (מקום 30 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.2%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,208 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נכון ל-2017 מתגוררים בעיר למעלה מ-1,000 יוצאי צד"ל ובני משפחותיהם אשר עברו להתגורר בישראל לאחר הנסיגה מרצועת הביטחון, קהילת יוצאי צד"ל הגדולה בישראל.
לתושבי יישוב זה ניתן זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

אוכלוסייה

מאז אמצע המאה ה-20, נחשבת נהריה בעיני רבים ל"בירת הגליל המערבי". אלה מספר אתרים חשובים בעיר:

שדרות הגעתון - רחוב מסחרי מרכזי לצד נחל הגעתון. נמצאים בו העירייה וסמוך לה שתי כיכרות, סניפי הבנקים, מסעדות, חנות מפעל זוגלובק, העירייה, תחנת הרכבת, מלון קרלטון, תחנה מרכזית וחנויות רבות.
נחל הגעתון - עובר לרוחבה של העיר.
הטיילת על חוף ימהּ של העיר - כוללת מספר רב של מסעדות ומקומות בילוי.
טיולים בכרכרות עץ הרתומות לסוסים - מהווים אטרקציה תיירותית ייחודית בעיר. הכרכרות נבנו בארצות הברית על ידי יצרן כרכרות מכת האיימיש.
גלריית "מרכז הקצה" ומגדל המים שבו גלריה המופעלת על ידי העירייה.
תחנת הרכבת נהריה, התחנה המרכזית וצומת נהריה- תחנת הרכבת הפעילה הצפונית ביותר בישראל, והתחנה המרכזית, שקרובות לצומת נהריה עם החיבור לכביש 4 ו-89, הם המרכז התחבורתי של נהריה.
בית הכנסת המרכזי 'היכל אהרון'.
ישיבת ההסדר נהר דעה.
פינגווין - בית קפה ומסעדה הפועלים מימיה הראשונים של העיר מ-1940, נסגר בינואר 2023 לטובת מיזם נדל"ני.
מפעל זוגלובק - פועל בעיר משנת 1937.נסגר לפעילות בשנת 2023 ועבר למפעל חדש בעיר שלומי הסמוכה לעיר נהריה.
מפעלי שטראוס - החלו את דרכם בנהריה, אך לא נמצאים כיום בעיר.
קניונים - קניון נהריה ליד בית ליברמן, קניון ארנה ליד הכניסה לנהריה משדרות הגעתון.
בית הספר היסודי ויצמן - בית הספר היהודי הראשון בנהריה ובגליל המערבי, בן 83 שנים.
פארק נחל סער

אתרים מרכזיים

רסקו חקלאית
נווה אלון (עמידר)
עיר צפון
עיר דרום
נווה מנחם בגין (עין שרה)
גבעת טרומפלדור
גבעת משה שרת (רגום)
גבעת כצנלסון
קריית יוספטל
קריית עשור
נווה יצחק רבין (נהריה הירוקה)
קריית בן-גוריון
גבעת אוסישקין
קריית גרשון טץ - אכזיב (בבנייה)
קריית יצחק שמיר (בבנייה)
קריית אריאל שרון (בבנייה)
קריית שמעון פרס (בבנייה)

שכונות העיר

בשנות ה-40 התקיים מוזיאון של עתיקות, קונכיות ויהדות מרכז אירופה, במגדל המים. בעקבות מלחמת העצמאות פונו המוצגים ממגדל המים. בסוף 1949, הודות לתרומה של ד"ר שלמה בורשטיין לזכר הוריו, הוחל בהוקם בית תרבות לשיכון ספריה ומוזיאון. הספרייה נפתחה באפריל 1953. במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו תערוכות שונות בבניין העירייה, במגדל המים ובבית התרבות. בתחילת שנות ה-70 נפתח מחדש המוזיאון העירוני בבניין העירייה ובסביבות שנת 2000 עבר המוזיאון לבית ליברמן. 
באוקטובר 2003 נפתח הגן הבוטני זואולוגי בנהריה, המכיל מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים מכל העולם.

תרבות

'נהריה בבניינה' תיאור התפתחותה של נהריה, בדגש על התפתחות דתית. הרב אהרון קלר, תשל"ג (1973).
'נהריה'בביצוע מייק בורשטיין, מילים: רוברט הנרי גל, לחן: שארל אזנבור טקסט עברי: דידי מנוסי עיבוד: דוד קריבושי שנת הקלטה: 1971
דר' מאיר בן ארי, 'ילד מעברה', סיפור זכרונות ילדותו של המחבר במעברה בנהריה. ...'מרבית חבריו של המחבר, הילדים של שנות ה-50, שותפים לתחושות שהחיים של הילדים במעברת נהריה, היו השנים הנהדרות של ילדותם.'

נהריה בספרות ואמנות

בנהריה פועלת קבוצת הכדורסל עירוני נהריה (ידועה גם בשם "הפועל נהריה"). הישג השיא של הקבוצה היה בעונת 2002/3, אז העפילה לגמר-סל, הפסידה למכבי תל אביב 0–3 בסדרה והוכתרה כסגנית אלופת ישראל. גם בזירה האירופית רשמה הקבוצה מספר הישגים, כשבעונות 2003/4 ו-2004/5 העפילה לרבע-גמר היורופליג. נכון לעונת 2014–2015 הקבוצה משחקת בליגת העל בכדורסל לאחר חמש שנים בליגה הלאומית ועלייה לליגת העל בתום עונת 2013–2014. הקבוצה הגיעה להישג זה לאחר ניצחון 1–3 בסדרת עלייה כנגד קבוצת הפועל עפולה.
בנוסף, בנהריה קיימת קבוצת כדורסל נשים אשר משחקת בליגה הארצית. במהלך השנים הקבוצה רצה בליגה הלאומית והארצית, ובשנת 21/22 ירדה לליגה א׳, אך כעבור שנה אחת בלבד העפילה הקבוצה בחזרה לליגה הארצית.
בעיר ישנן שתי קבוצות כדורגל: בית"ר נהריה והפועל נהריה. בעבר גם פעלה מכבי שלומי/נהריה. כמו כן פועלות שתי אגודות שחייה: מכבי נהריה והפועל "דולפין" נהריה. בעבר פעלה בעיר אגודת "הפועל עירוני נהריה", אשר הייתה מהמובילות בארץ.
בנהריה פועל גם סניף של קלוב התעופה לישראל העוסק בספורט הטיסנאות. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף זכו בתחרויות בינלאומיות.
אולם עין שרה, המכיל כ-2500 מקומות ישיבה ומארח משחקים בינלאומיים, כנסים, הופעות ואירועים שונים, הוא היכל ספורט אולימפי מרכזי בעיר.

ספורט

ערך מורחב – סמל העיר נהריהסמל העיר צויר בשנת 1941 בידי התלמיד מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה בבית הספר ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך המנדטורי, הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו של שבט אשר. בסמל מופיע מגדל המים של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל בכתב עברי קדום, .., משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוך ברכות משה לפני מותו (ספר דברים, לג, כד).
בשנת 2019 עוצב לעיר סמליל ממותג שיתמוך בסדרת שינויים ששינו את מוטו העיר בפרסומיה, מ"אוהבים את החיים" ל"החופש לגדול". בצד הסמליל החדש מופיע בקטן סמל העיר עצמו.

סמל העיר

אקלים

בשטחי העיר נהריה עוברים שלושה נחלים; נחל הגעתון, נחל גולה (המכונה לעיתים נחל סער, בשל הסמיכות לקיבוץ סער הסמוך) ונחל שעל. שלושת הנחלים מנקזים שטח כולל של כ-80 קמ"ר, פי שבעה משטחה של העיר, שנמצאת בדיוק באזור השפך שלהם לחופי הים. לנחל הגעתון אגן ניקוז בשטח של 45 קמ"ר, והוא הגדול ביותר מבין השלושה.
נחל הגעתון מגיע לגבול העיר המזרחי, והוא זורם מדרום לשכונת נווה יצחק רבין (המכונה גם נהריה הירוקה), בסמוך למקום מושבם של קבוצת הדראז. הנחל זורם בתעלה פתוחה וטבעית עד לצומת עם רחוב שפרינצק, שם הוא נכנס למובל סגור בעל יכולת ספיקה של 15 מטר מעוקב לשנייה. בסמוך לקניון ארנה מתרחב המובל הסגור עד לצומת עם כביש 4. מכביש 4 ועד לשפך, הנחל עובר בתעלה בנויה ופתוחה במרכז שדרות הגעתון, כשמעליה גשרים המחברים בין שני צדי השדרה.
בקטע המובל המזרחי יכולת הספיקה עומדת על כ-60 מטר מעוקב לשנייה. קטע זה המלווה את רחוב שפרינצק, הוא בעל יכולת הספיקה הנמוכה ביותר לאורך תוואי הנחל בתחום העיר, ולכן מהווה צוואר בקבוק. באירועי גשם משמעותיים המייצרים זרימה בספיקה הגבוהה מ-15 מטר קוב לשנייה, עולה גובה המים עד לתקרת המובל המזרחי, והם גולשים מעליו אל מפלס הרחוב ומציפים האזור.
ב-8 בינואר 2020 התרחש אירוע גשמים קיצוני במיוחד, שגרם לשיטפונות נרחבים בעיר. הצירים המובילים אל העיר נחסמו והעיר למעשה נותקה מסביבתה. נגרמו נזקים כבדים לתשתיות העירוניות, לקניון ארנה ולבתי עסק במרכז העיר. באירוע השיטפון מצא את מותו תושב העיר, מוטי בן שבת, בעת ניסיונו להציל בני משפחה שרכבם נלכד בשיטפון בסמוך לפתח המובל המזרחי. גופתו אותרה שעות לאחר מכן במוצא הנחל בחוף הים.
ב-30 בינואר 2020 יזמה עיריית נהריה בשיתוף עם תנועת תרבות אירוע תמיכה בעסקים המקומיים שניזוקו באסון, תחת הסיסמה "אחרי השיטפון - חוזרים לגעתון". במסגרת האירועים קיימה הנהלת העירייה את ישיבותיה בעסקים במרכז העיר. ליוזמה נרתמו גם ראשי הרשויות החברות באשכול הגליל המערבי, שהחליטו לקיים את ישיבתם החודשית במסעדה במרכז העיר.
ב-22 בפברואר 2022 הכריזה עיריית נהריה, בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, רשות ניקוז נחלים גליל מערבי, משרד החקלאות, מרכז אגמא לנחלים, קרן ברכה וקרן יד הנדיב, על תחרות אדריכלית לתכנון שדרות הגעתון ומרחב הנחל. התאחדות האדריכלים בישראל נבחרה לנהל את התחרות. התחרות נועדה למצוא פתרון שיתכלל את המשך תהליכי הפיתוח בעיר ביחד עם מענה בר קיימא לניהול מי הנגר והחייאת סביבת הנחל.

טופוגרפיה ובעיית הצפות בעקבות גשמים

ערים תאומות

אתר האינטרנט הרשמי של נהריה
נהריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נהריה בבניינה, תיאור התפתחותה של נהריה, בדגש על התפתחות דתית. הרב אהרון קלר, תשל"ג (1973), באתר אוצר החכמה. פרופיל נהריה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סנהריה בפייסבוק
נהריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
 נהריה, באתר יוטיוב
אתר המוזיאון לתולדות העיר נהריה (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine)
תולדות נהריה - יוזמה פרטית של חנה קליין
  נהריה של פעם - אוסף אנדריאס מאייר מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
 נהריה בת חמש עשרה, יומני כרמל יוני 1950 (התחלה 3:12)
עמרי דולב, נהריה בלוז, באתר ynet, 8 ביולי 2001
דוד הכהן, טיול בעקבות "שרידי" המושבה נהריה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2005
חגית אברון, ‏העיר הזאת נראית אפורה מבחוץ, אבל שווה לנסוע צפונה כדי לגלות את סודותיה, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2022
נטע צ'חנובסקי, ‏נפילתה של מלכת הצפון: לאן נעלמו ימי הזוהר של עיירת הנופש של ישראל?, באתר ‏מאקו‏, 27 ביולי 2023
 נהריה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

נַהֲרִיָּה (נהרייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף. היא ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 וכביש 89, בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.

יצפאן יליד שכונת נווה שרת שבתל אביב להורים יוצאי עיראק, הוא הבן החמישי במשפחה בעלת שמונה ילדים. אמו הייתה מטפלת ואביו היה בעל מתפרה. אחיו הבכור מנשה נהרג בתאונת דרכים ב-30 באפריל 1970. בילדותו, למד בבית הספר "ברושים" ללקויי למידה, ובראשית שנות ה-80 למד בבית הספר החקלאי כדורי וכבר בבית הספר בלט כקומיקאי מוכשר. הוא שירת בצה"ל בצוות מוזיקלי "צה"ל 84" וב"להקת המפח"ש" (במאי הלהקה היה אז חנן גולדבלט, וכוכבת הלהקה הייתה אורנה דץ). בתקופה בה פיקד אלי יצפאן על הלהקה, הופקה תוכניתה החדשה בניהולם של אהוד מנור ושל מתי כספי.

אלי יצפאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אלי יצפאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלי יצפאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 אלי יצפאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
 אלי יצפאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלי יצפאן, בארכיון הבימה
אור קניספל, אני חושב שמיציתי, באתר ynet, 21 ביוני 2006
איתי שטרן ושגיא בן נון, שלום אנד גוד ביי, באתר nrg‏, 11 באפריל 2008
נרי ליבנה, אלי יצפאן, קומיקאי מוכשר מאוד ומודחק נורא, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
שש, ‏צפו: אלי יצפאן בהצגה חדשה, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2013
  אלון הדר, פתאום ביחד, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוקטובר 2016

אלי (אליהו) יצפאן (נולד ב-6 ביוני 1965, ו' בסיון ה'תשכ"ה) הוא סטנדאפיסט, שחקן, קומיקאי, חקיין, מפיק ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה שלושה פרסי מסך הזהב ופרס האקדמיה לטלוויזיה. בשנות ה-90 היה שותפו של מאיר סויסה לצמד הבידור "סוויסה ויצפאן", ומאז הופיע במספר תוכניות בידור וסאטירה, שאת חלקן אף הנחה.

אלי יצפאן במופע בידור חדש | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

אלי יצפאן במופע בידור חדש

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

אלי יצפאן במופע בידור חדש | פרינדס טבריה | Tickchak LIVE

טבריה

פרינדס טבריה

אלי יצפאן במופע בידור חדש | FRIENDS ירוחם | Tickchak LIVE

מחוז דרום

ירוחם

FRIENDS ירוחם

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש

קריית מוצקין

היכל התיאטרון קריית מוצקין

אלי יצפאן-מופע חדש | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

אלי יצפאן-מופע חדש | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

אלוף העולם

מי מופיע?

הכל על אלוף העולם