אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Rheinland Pfalz

אורי בנאי

Uri Banai

בעז בנאי

Boaz Banai

מופע בידור מוזיקלי - אלה הם בנאי | היכל התרבות אורנית | Tickchak LIVE

מופע בידור מוזיקלי - אלה הם בנאי

יהודה ושומרון

אורנית

היכל התרבות אורנית

אורי בנאי וניר פרידמן 
בשירים של משפחת בנאי/ הגשש/סדרות הטלוויזיה המיתולוגיות וקלאסיקה משובחת

אורי בנאי וניר פרידמן  בשירים של משפחת בנאי/ הגשש/סדרות הטלוויזיה המיתולוגיות וקלאסיקה משובחת | מוו בר רביבים | Tickchak LIVE

אורי בנאי וניר פרידמן  בשירים של משפחת בנאי/ הגשש/סדרות הטלוויזיה המיתולוגיות וקלאסיקה משובחת

מחוז דרום

רביבים

מוו בר רביבים

אורי בנאי הוא נצר למשפחת בנאי – בנו של גברי בנאי מנישואיו הראשונים לאורנה שק, ואחיו של הזמר בועז בנאי מצד אביו.
החל את דרכו בעולם המשחק בגיל צעיר, כששיחק כילד בסדרת הטלוויזיה לילדים "רגע עם דודלי" בפרק "כאשר אנחנו ביחד" ששודר ב-1978. בין השנים 1986–1987 היה חבר בלהקת צעירי תל אביב. בצה"ל שירת בלהקת פיקוד מרכז. בין השנים 1994–1995 למד משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בניו יורק.

ב-1992 גילם את בועז בסרט "ללקק ת'תות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. הסרט סיפר על מאחורי הקלעים של להקה צבאית בה מתחרים צעיר עשיר וצעיר עני על מקום בלהקה ועל ליבה של הכוכבת. בין השנים 1992–1996 גילם את תומר בן דוד בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" שביימה יעל גרף. ב-1993 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "תוססס" בערוץ הראשון. ב-1994 גילם את אברם בסרט "שחור" שכתבה חנה אזולאי הספרי וביים שמואל הספרי. ב-1994 גילם תפקיד קטן של נהג משטרה בסרט ההוליוודי "מבוך הגיהנום" (hellbound) שביים אהרון נוריס. ב-1996 גילם את משה בסרט "מי האבא?" שביים אלי קנר. באותה שנה החל לשחק בטלנובלה "קפה פריז" שביים אמנון רובינשטיין ושודרה בהוט. בין השנים 1997–2001 גילם את איגי ההומוסקסואל – ואף השתתף בנשיקה ההומוסקסואלית הטלוויזיונית הראשונה – בסדרת הטלוויזיה "פלורנטין" שביים איתן פוקס. ב-1998 גילם את גידי בסרט הטלוויזיה "חתולות הרעם" שכתבה וביימה עירית לינור.
ב-2001 גילם את לאון בוצ'צ'ו בסדרת הטלוויזיה "דקות של תהילה" שכתבו ליאורה קמינצקי וורד שפירא וביימו ליאורה קמינצקי ונתי אדלר. ב-2004 השתתף בקלטת הילדים "איזה כיף בים" לצידם של שרון שחל, ששון גבאי, ורבקה מיכאלי. ב-2005 דיבב לעברית דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "אגדות אנדרסן". ב-2006 גילם את שימי לוי בסדרת הטלוויזיה "ילדות רעות" שביים עדי בנימינוב. ב-2008 גילם את מורדי דהאן בסדרת הטלוויזיה "רביעיית רן" שביים יריב הורוביץ. ב-2009 גילם את עצמו בסדרת הטלוויזיה "רחוב סומסום" ששודרה בערוץ הופ!. ב-2010 הופיע בסרט התיעודי "שרון עמרני: זכרו את השם" של יאיר רוה, שמתחקה אחר דמותו של עמרני ואחר מקורות ההשראה של יצירתו. ב-2012 השתתף בתוכנית "בקרוב אהבה" של זכיינית ערוץ 2 קשת. ב-2017 גילם את ד"ר ענבר בסדרת הטלוויזיה "מתים לרגע".
ב-2021 השתתף בעונה החדשה של פרפר נחמד אשר עלתה לשידור בחודש ספטמבר בכאן חינוכית.

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1991 השתתף בהפקת תיאטרון המבוססת על הסרט 999... עליזה מזרחי, בה כיכבה מרגלית צנעני, ובהפקת אברהם דשא (פשנל).
ב-1994 השתתף בקבוצת "המנגבים בשרוול" לצד יורם חטב, אסף אשתר, מירב גרובר וארז בן הרוש שהעלתה מופעי סטנד-אפ קומדי בבית ציוני אמריקה. בנאי גילם שם מספר רב של דמויות קומיות. ב-1997 גילם את אורי במחזמר "הממלכה הקסומה של הוגו" שכתב אוהד אשכנזי ומבוסס על משחק המחשב "הוגו".
בתיאטרון הבימה: מאז 1998 מגלם את בן ציון ואת מאיר במחזמר "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי. באותה שנה השתתף בהצגה "לא בגלל הזכרונות" - הצגה ליום השואה שכתבה וביימה נויה לנצט, ובהצגה "רצח פוליטי" שכתבו גדעון לוי ושלומי משיח ועיבד וביים יגאל עזרתי. ב-1999 גילם את יקי בהצגה "כריש פטיש" מאת פיליפ רידלי שביימה נויה לנצט. החל מ-2005 מגלם את למך בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים אילן רונן. ב-2013 שיחק בהצגה "ליזיסטרטה" שכתבו אלי ביז'אווי ואודי בן-משה (ע"פ אריסטופאנס) וביים אודי בן-משה. ב-2017 החל להשתתף לצד מיי פיינגולד ומקהלת מורן בהצגה המוזיקלית לילדים "גונבי הנשיקות" מאת נאוה סמל ובבימויו של עודד קוטלר בתיאטרון צוותא.
משנת 2015 מעלה אורי בנאי עם אביו גברי ואחיו בועז את המופע "אלה הם בנאי".

בתיאטרון

בשנת 2000 הוציא בנאי את אלבומו "פרפרים", אותו הפיק ניר פרידמן. את רוב שירי האלבום כתב והלחין בנאי בעצמו. השיר "פרפרים" זכה במקום הרביעי במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ובנאי זכה בתואר "תגלית השנה". השיר גם הופיע באוסף "Hitman", עוד לפני צאת האלבום. מתוך האלבום הצליחו גם השירים: "בא אלייך משוגע" ו"הזמנה לחתונה".
בספטמבר 2008 הוציא בנאי את אלבומו השני, "מפליג בדמיון".
באוקטובר 2020 הוציא בנאי את הסינגל "ווילגאמה".

מוזיקה

ביוגרפיה

בשנת 2000 התחתן עם לני שחף, וב-2009 התגרשו, ולהם בת ובן.
ב-2014 התחתן בשנית עם ענת גופמן, וממנה הוא אב לשני בנים.
מתגורר בשיכון בבלי בתל אביב.

חיים אישיים

אילן יוחסין

אורי בנאי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אורי בנאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אורי בנאי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אורי בנאי, באתר שירונט
 אורי בנאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אורי בנאי, באתר Tab4u
אורי בנאי, דף שער בספרייה הלאומית
אורי בנאי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אורי בנאי, בארכיון הבימה
אורי בנאי (אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine) באתר "קוטלר ייצוג אמנים ויוצרים"
sss, ‏אבא ובן, שני שקי שינה, באתר ‏מאקו‏, 22 בספטמבר 2008
חגית גינזבורג‏, אורי בנאי חושף את סיפורי המשפחה. שמוליק שמן זית, באתר וואלה!‏, 18 בספטמבר 2012
ליאת רון, ‏אורי בנאי: "אני אוהב לבלות; אתה חי פעם אחת - אל תתכלב", באתר גלובס, 5 במאי 2013
רן בוקר, "פלורנטין פרצה דרך בקטע ההומוסקסואלי", באתר ynet, 11 באוקטובר 2015 
מאיה בניטה, עכבר העיר, "להיות במשפחת בנאי זה לפעמים ניג'וס מאוד גדול", באתר הארץ, 11 באוגוסט 2017
רותי זוארץ, ‏הטרדות, הערות והצל של אבא: אורי בנאי מדבר על החיים במשפחת בנאי, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2017
ליאת רון, ‏אורי בנאי: "בזמן האחרון אני יותר חושב לא להיות פה כל הזמן", באתר גלובס, 16 בספטמבר 2017
ניר וולף, אורי הבנאי: מפלורנטין ל"פרפר נחמד", באתר ישראל היום, 2 בספטמבר 2021

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אוריה (אורי) בנאי (נולד ב-4 ביולי 1969) הוא שחקן וזמר ישראלי.

אודי כגן

Udi Kagan

עידן אלתרמן

Edan Alterman

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

חנה לסלאו

Hana Laslo

איפה הילד

Where Is The Kid

מתן פרץ

Matan Peretz

קווין רובין

Kevin Rubin

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

14.9 אסף מור יוסף במופע סטנדאפ- תיאטרון הבית גולדה | תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

14.9 אסף מור יוסף במופע סטנדאפ- תיאטרון הבית גולדה

מחוז מרכז

פתח תקווה

תאטרון הבית גולדה

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

נתי הגעתי

nati higati

זהבה ושלושת הדובים -  נתי הגעתי הופעתי | תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

זהבה ושלושת הדובים -  נתי הגעתי הופעתי

סיון רהב מאיר

Sivan Rahav Meir

הרצאה מרתקת ומרגשת של סיון רהב-מאיר על הסיפורים הכי עוצמתיים שסיקרה בארץ ובעולם מאז שמחת תורה. הרצאה שמלמדת את הקהל לאמץ גישה כזו ולחפש סביבם תמונות ניצחון קטנות. כולל סיפורים מאחורי הקלעים ואינספור כלים ועצות מעשיים שסיון אספה מגיבורי התקופה.



סיון רהב-מאיר | סיון רהב מאיר | בית תרבות שרת | Tickchak LIVE

סיון רהב-מאיר

בית תרבות שרת

עינת נתן

Einat Nathan

עינת נתן - יחסים בין אחים
אז למה באמת אחים רבים? ומה אנחנו אמורים לעשות בנדון?  
הילד המועדף, הכבשה השחורה, סדר הלידה, תפקידים במשפחה, הבדלי תכונות ואופי, איך הכל מתחבר ומייצר עולם נסתר של חשבונות לא פתורים, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להשפיע על היחסים ביניהם, לטוב או לרע?
זו ההרצאה החדשה שכל הורה ליותר מילד אחד צריך לשמוע, על יריבות, תחרות, וקנאה בין אחים. או אחיות כמובן.
 
*ההרצאה מתאימה להורים לילדים בכל הגילאים*
 
עינת נתן - מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מרצה פופולרית, אשת תקשורת בתחום המשפחה ומחברת רבי מכר "להיוולד מתוך מגלשה ירוקה", "משלנו" ו"חיימשלי" שתורגם לעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, רוסית, קוריאנית, טורקית, הולנדית, ספרדית ועוד.
 
קרדיט צילום: עדי אורני


עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה  | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה 

קונצרט  הסליחות  הגדול  
בתאטרון בית גולדה  פתח תקווה
צוות התזמורת האנדלוסית   מארחת
את האנדלוס הפייטן והחזן  העולמי  הרב מני כהן
בלווי הפיטנים שמעון אילוז ויעקב אוחיון  
 מופע ענק של סליחות שירה  ופיוטים לימים  נוראים במיתב השירים והפיוטים המובחרים  ערב בילוי וחויה  מהנה   הרב מני כהן מורה ומחנך ומלמד  פיוטים  בקהילות שרות  ברחבי הארץ 
רבים הפייטנים בארץ ובעולם  למדו והוכשרו  על ידיו

קונצרט  הסליחות  הגדול בתיאטרון הבית גולדה  פתח תקווה | תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

קונצרט  הסליחות  הגדול בתיאטרון הבית גולדה  פתח תקווה

אלי חביב

Eli Haviv

ערב בדיקת חומרים עם הסטנדאפיסטים אמיר מויאל, יאיר יעקבי ואלי חביב!
הזדמנות לקחת חלק בתהליך יצירה של הסטנדאפיסטים המוכשרים ולראות ראשונים את מה שכולם ידברו עליו אחר כך

ערב בדיקת חומרים, אמיר מויאל, יאיר יעקבי ואלי חביב | גולה, פתח תקווה | Tickchak LIVE

ערב בדיקת חומרים, אמיר מויאל, יאיר יעקבי ואלי חביב

גולה, פתח תקווה

קוגומלו

Cogomelo

קוגומלו - ההצגה! משימה מהמאסטר | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

קוגומלו - ההצגה! משימה מהמאסטר

היכל התרבות פתח תקווה

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024 | חנה לסלאו | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - הצגות חנוכה 2024

הפנטזיה שלכם עומדת להתגשם!
פנטזיה הפקת ענק מוסיקלית, מרגשת ומצחיקה עד דמעות בכיכובם של: קופיקו, קוגומלו וסמי הכבאי- חנוכה 2024.
מחזמר חדש!!! סוחף ומרהיב בהשתתפות אמני קפוארה מקצועיים.
הנס הגדול עומד להתרחש...
עכשיו!
אל תחמיצו

במאי: אבי דור.
הפקה מוסיקלית: חזי שקד.
קרדיט פלקט: רויטל עיני חלבה.
**לרוכשים בלינק - המקומות הפנויים בצבע תכלת**

**כרטיסים ניתנים לביטול עד שני ימי עסקים לפני כל מופע. כל ביטול כרוך בעמלת ביטול של 5% מערך העסקה**
המגיעים לאחר תחילת המופע ההושבה תהיה על בסיס מקום פנוי .


פנטזיה- חנוכה 2024 בתאטרון הבית גולדה  | קוגומלו | Tickchak LIVE

פנטזיה- חנוכה 2024 בתאטרון הבית גולדה 

פנטזיה- חנוכה 2024 בתאטרון הבית גולדה   | קוגומלו | Tickchak LIVE

פנטזיה- חנוכה 2024 בתאטרון הבית גולדה  

נופיקי

Nofiki

מסיבת החג הסודית - נופיקי - מופע חנוכה | תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

מסיבת החג הסודית - נופיקי - מופע חנוכה

חזי דין

Hezi Dean

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024 | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

הוקוס פוקוס - קסם של הצגה חנוכה 2024

שאנן סטריט

Shaanan Streett

שאנן סטריט | ג'מס ביר פקטורי פתח תקווה | Tickchak LIVE

ג'מס ביר פקטורי פתח תקווה

"כוכב הנוער של ישראל  קווין רובין 
במופע בליווי רקדני ברייקדאנס"

המופע של קווין רובין - בתאטרון תפוז | תאטרון תפוז פתח תקווה | Tickchak LIVE

המופע של קווין רובין - בתאטרון תפוז

תאטרון תפוז פתח תקווה

כראמל - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

כראמל - תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

משה דץ

Moshe Datz

בואו לערב שימלא את הלב באנרגיה שכולה שירים ישראליים שנוגעים בלב,
ובשירה משותפת .
יוביל אותנו דרך משה דץ, עם קולו המרגש והביצועים הבלתי נשכחים שלו,
מסע מוזיקלי מיוחד במינו, שיכלול את השירים האהובים והמוכרים בנהם:
, הרדופים, אם גם ראשינו, סובי ממטרה, שיר למענך, אדון עולם , עוד לא
חייך וחיי , ארץ ארץ , אל , ציפור קטנה , אנשי הגשם ,חיים שלי
תמו כל פלאייך כמו צועני , היה לי חבר ,אני גיטרה
תשטה באהבה כאן, תודה, הפרח בגני בואו לשיר איתנו בערב מחבק ומנחם
פסנתר :יהודה הגר 

משה דץ  תיאטרון תפוז  | תאטרון תפוז פתח תקווה | Tickchak LIVE

משה דץ  תיאטרון תפוז 

איפה הילד, מלהקות הרוק הוותיקות והמוערכות, עם 6 אלבומים שהגיעו למעמדי זהב ופלטינה והנפיקו להיטים רבים, קיבעו את מעמדם כלהקה חשובה ומשפיעה שתופסת מקום של כבוד בפסקול הישראלי.

איפה הילד בהופעה עם כל השירים המוכרים והאהובים ביניהם: "מה שעובר עלי", "נפלת חזק", "מישהו שומע אותי", "לבן בחלום שחור", "רק בשביל לקבל חיבוק" ועוד שירים חדשים מהאלבום "מתוק בחשיכה".



איפה הילד - בתאטרון הבית גולדה  | Tickchak LIVE

איפה הילד - בתאטרון הבית גולדה 

רשף לוי

Reshef Levy

רשף לוי - תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

רשף לוי - תאטרון הבית גולדה

בני ברוכים

Benny Baruchim

עודד מנסטר

Oded Menaster

בני ברוכים ועודד מנסטר במופע סטדאפ | תיאטרון המסילה, פתח תקווה | Tickchak LIVE

בני ברוכים ועודד מנסטר במופע סטדאפ

תיאטרון המסילה, פתח תקווה

גיורא זינגר

Giora Zinger

במופע הסטנדאפ של גיורא זינגר מספר לכם על הבית הרוסי שלו וגם על הבית הישראלי של כולנו. על הזוגיות שלו (וגם על שלכם), על ההורים שלו וגם על ההורה שהוא.
בעזרת המון חוש הומור, חדות וכריזמה גיורא יזכיר לכם את הילדות ויוכיח לכם שלא חייבים לרדת נמוך כדי להצחיק עם סטנדאפ (כמעט) נקי מגסויות שיגרום לכם להסתכל במראה ולהבין שכולנו (כמעט) אותו הדבר.


גיורא זינגר - תאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE

גיורא זינגר - תאטרון הבית גולדה

יוסי גבני

Yossi Gavni

יוסי גבני בשושנה דמארי | מרכז תרבות שושנה דמארי | Tickchak LIVE

יוסי גבני בשושנה דמארי

מרכז תרבות שושנה דמארי

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

עידן אלתרמן במסילה | תיאטרון המסילה, פתח תקווה | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן במסילה

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024 | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

פיטר פן & וונדי - הפקת הענק שתגרום לכם לעוף - חנוכה 2024

Petah Tikva

ונישן ישראל - אולם וגן אירועים בפתח תקווה

השם "פתח תקווה" לקוח מספר הושע: ”וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה” (ספר הושע, פרק ב', פסוק י"ז).
בשנת 1872 התכוונו אנשי החברה לקניית אדמת יריחו להתיישב בסביבות העיר יריחו, ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת בספר הושע בהקשר לעמק עכור הנמצא באזור זה. השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח.
בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק עכור לא התבצעה. חלק מאנשי הקבוצה המשיכו לחפש קרקעות לרכישה, וכך הגיעו לשפלה, רכשו את אדמות הכפר הערבי אוּמְלָבָּס וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו – "פתח תקווה".
באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת, בשל המצב העכור בו מצאו המתיישבים את הירקון, וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית.

מקור השם

אדמת פתח־תקווה נקנתה בכ"ט בתמוז ה'תרל"ח, 30 ביולי 1878 והמייסדים עלו לקרקע בז' במרחשוון ה'תרל"ט, כמושבה חקלאית. היא הייתה המושבה הראשונה במרכז הארץ. המושבה "גיא אוני" (ראש פינה) הקדימה אותה והוקמה עוד מספר שבועות לפני הקמת פתח תקווה, אולם מאחר שהידיעות על הקמת "גיא אוני" הגיעו באיחור ומתיישבי אומלבס היו בעלי קשרים רבים יותר, קיבלה פתח־תקווה את הכינוי "אם המושבות".

ייסוד פתח־תקווה – תרל"ח (1878)

חידוש היישוב

בשנת 1887 ביקר הברון רוטשילד בפתח־תקווה והסכים לקחת את המושבה תחת חסותו. 28 משפחות הסכימו לעבור לחסותו של הברון. הם מסרו לו את נחלותיהם ונכנסו לעבוד במשק הכללי של פקידות הברון תוך קבלת משכורת קבועה. הברון תרם לייבוש הביצות ולנטיעת עצי אקליפטוס וגידולים חקלאיים שונים. הברון סיפק לאיכרים סוסים וכלים חקלאיים. שאר המשפחות לא הסכימו לעבור לחסות הברון והמשיכו לקבל תמיכה מסוימת מחובבי ציון.
לאות הוקרה לתרומתו של הברון למושבה, הוקמה בשנת 1947 אנדרטה בצורת שער המכונה שער הברון בכניסה המערבית לפתח־תקווה.

הברון רוטשילד

המושבה פתח־תקווה הייתה אבן שואבת לאנשי העלייה השנייה – פועלים בעיקר. האיכרים נעזרו בפועלים לצורך עיבוד השדות והמטעים, ביניהם ההדרים אשר באותה עת החלו לטעת במושבה, אבל העדיפו פועלים ערביים. המצב הביא למאבק על כיבוש העבודה, והחל משנת 1905 הגיעו למושבה למעלה ממאה איש, שעבורם העבודה לא הייתה רק אמצעי פרנסה אלא דרך להגשמת האידאולוגיה הציונית. בנוסף, היו התנגשויות עם איכרי המושבה שומרי המסורת, שכן רוב הפועלים לא נהגו בהתאם.
בפורים תרס"ה (1905) הוקמה אגודת הפועלים שנקראה הפועל הצעיר. השם ניתן על ידי זלמן גיסין, מאיכרי פתח־תקווה, שהיה בין המייסדים. תוכנית האגודה נתבססה על כיבוש מקצועות העבודה "העלאת מצבו הטבעי והתרבותי של הפועל העברי בארץ־ישראל", ייסוד קופות מילווה, מטבחי פועלים, חנויות קואופרטיביות, חוות התיישבות וכן הפצת הלשון והתרבות העברית.
בשנת תרע"א (1911) נפתח בפתח־תקווה מועדון הפועלים הראשון בארץ. בנשף הפתיחה השתתפו רבים מצעירי המושבה. המועדון היה למרכז הרוחני של ציבור הפועלים, אך גם האיכרים בני המושבה ביקרו בו (מבנה מועדון הפועלים עמד שנים במקום בו עומד היום בית ההסתדרות, ברחוב ההסתדרות).
בתרע"א (1911) התקיימה בפתח־תקווה הוועידה השנייה של "פועלי יהודה", בה הונח יסוד לקופת חולים. באותה שנה נפתח חדר־חולים לעולים מתימן, שעלו ארצה שנה קודם לכן והתחלואה הרבה הפילה בהם חללים רבים. שנתיים אחר־כך, בתרע"ג, הושלם בניין השכונה הראשונה בארץ לעולי תימן – זוהי "מחנה יהודה", אחת השכונות הוותיקות בפתח־תקווה.
בתרע"א (1911) הוקמה חברת ההשקאה "פלשתינה", מפעל שאיבה מרכזי שספק מים לפרדסים שבסביבת המושבה. בית המשאבה מבטון ניצב על גדות הירקון, סמוך לכפר הבפטיסטים. חברת השקיה נוספת הקים עקיבא ליברכט.

הגעת הפועלים לפתח־תקווה

שנים אלה היו קשות לפתח־תקווה. לא רק שהיו קשיים בייצור החקלאי: משבר כלכלי קשה בהיעדר יכולת לייצא לאירופה את היבול, מכת ארבה שניחתה על השדות, גזירות של השלטון הטורקי ורדיפה של עסקני הציבור, אלא שתושבי המושבה התבקשו לקלוט את פליטי תל אביב ויפו שגורשו מבתיהם.

מלחמת העולם הראשונה

בחודש מאי 1921 החלו פרעות ביהודי יפו, בהן נרצח בין היתר הסופר יוסף חיים ברנר. ימים אחדים לאחר מכן (ב־5 במאי), תקפו ערביי הכפרים יהודייה, פג'ה, ראס אל־עין ואחרים את המושבה. על הגנתה הופקדו אברהם שפירא וסגנו אבשלום גיסין. בוועד הביטחון היה גם עקיבא ליברכט.
בפרעות נהרגו ארבעה מתושבי פתח־תקווה ובהם גיסין וזאב אורלוב, על שמם רחובות מרכזיים בפתח־תקווה של היום. לזכרם הוקמה אנדרטה הנמצאת ליד בניין העירייה. אנדרטה נוספת לזכרם ממוקמת בגן הסמוך לבית "יד לבנים".

פרעות תרפ"א

לאחר הפרעות ועקב התרחבותה של המושבה בעקבות העלייה, קיבלה פתח־תקווה מהשלטון הבריטי מעמד של מועצה מקומית ב־1921. בשנת 1926 הוקמה בפתח־תקווה קבוצת מנורה בהנהגת גרשון שץ, שהיוותה את ההתארגנות הראשונה של תנועת בית"ר בארץ ישראל.
בשנת 1922 נפתחה תחנת הרכבת הראשונה בפתח־תקווה.בשנת 1934 ביקשה הסוכנות היהודית שפתח־תקווה תהיה לעיר, אך ההצעה נתקלה בהתנגדות נציגי חקלאי פתח־תקווה מהגוש האזרחי, ובראשם משה סמילנסקי, נשיא התאחדות האיכרים, אשר חששו שההפיכה לעיר תסכן את פתח־תקווה ואת כלל המושבות. מנגד, חמשת נציגי הפועלים, שלמה יצחק שטמפפר ונציג החרדים מונק תמכו בהחלטה, אך הם נותרו במיעוט. בסופו של דבר, קיבלה פתח־תקווה מעמד של עיר ב־1937, כשלוש שנים לאחר תל אביב, ובכך הייתה ליישוב העברי השני שקיבל מעמד זה. ראש העירייה הראשון היה שלמה שטמפפר, בנו של מייסד המושבה.
לפתח־תקווה מקום חשוב בהיסטוריה של התפתחות היישוב היהודי, בשמשה מקום מעבר לעולים, במיוחד אלה בני העלייה השנייה, שהגיעו אליה וממנה התפזרו לכל רחבי הארץ. אנשי תנועת העבודה ראו בפתח־תקווה את מרכזם, ובה נוסדו תנועות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה". במלחמת העצמאות סבלה פתח־תקווה מהתקפותיהם של פורעים ערבים מכפר קאסם והשומרון.
לאחר המלחמה סופחו לעיר אדמות הכפר פג'ה. חלק מתושבי הכפר עזבוהו בגלל התקפת האצ"ל ב־17 בפברואר, והיתר עזבו לאחר שההגנה הוציאה להם צו גירוש, במאי 1948. בתיו נמחו ביוני אותה שנה על ידי הקרן הקיימת לישראל, בהמלצת יוסף ויץ, ולאחר שאדמותיו הוכרזו נכסי נפקדים, סופחו לעיר.

מועצה מקומית

אחרי קום המדינה התפתחה העיר בעיקר בשל סיפוחן של שכונות שצורפו לתחום השיפוט שלה (קריית מטלון, כפר אברהם ושטחי קיבוץ גבעת השלושה לאחר שעבר למיקום חדש), ובניית שכונות חדשות על אדמות שצורפו לשטח העיר (כמו מעברת עמישב וקרית אלון). כמו כן סופחו אליה אזורי התעשייה קריית אריה וסגולה ורמת סיב. אוכלוסיית העיר הוכפלה מ-23,000 תושבים ב-1951 ל-50,000 ב-1956. בשנות ה-60 של המאה ה-20 העיר הפכה לעיר תעשייה, לא אחת על חשבון השטחים הפתוחים והפרדסים ההיסטוריים, שהיו בתחום העיר, ונעקרו כולם במשך השנים, למעט רצועת הפרדסים סביב בית העלמין ירקון ששרדה ועל פי התכנון תהפוך לפארק מטרופוליני לאורך הירקון.בשנת 1962 אוחדה השכונה המושבה כפר גנים עם העירב־1971 נורו על העיר רקטות קטיושה מאזור דיר בלוט, וגרמו להרג ארבע אזרחיות.
בשנת 1984, לאחר בחירתו לקדנציה שנייה כראש העיר, החליט ראש העיר, דב תבורי, לפתוח את קולנוע היכל בשבת. הדבר הביא לעימות בין דתיים לחילוניים בפתח־תקווה ולהפגנות רבות מאוד של הציבור הדתי, בהנהגת רב העיר, הרב ברוך שמעון סלומון, נגד פתיחת בשבת, במשך כשנתיים.במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20 התיישבו בעיר קרוב ל־40,000 עולים חדשים ממדינות ברית המועצותבין השנים 1995 ל-2008 גדלה אוכלוסיית העיר מ-151,000 תושבים ל-194,000 תושבים, תוספת של כ-3,300 תושבים בכל שנה בממוצע, בעקבות הקמת שכונת אם המושבות בצפון העיר, הרחבת שכונת הדר גנים-עמישב במזרח העיר והקמת כפר גנים ב' וכפר גנים ג' בדרום העיר שיצרו רצף בנוי בין פתח תקווה לקריית אונו. הגידול באוכלוסיית העיר נמשך גם בעשור השני של המאה ה-21 ובסוף 2017 הייתה אוכלוסיית העיר כ-240,000 נפש. על פי תוכנית המתאר של פתח תקווה יאפשרו עתודות הקרקע את גידול האוכלוסייה עד 300,000 תושבים.

לאחר קום המדינה

תולדות העיר

בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים את תוכנית השלד המראה את חזון המשרד בשטח מחנה סירקין המתפנה לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח המחנה. באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי תנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור בהיקף המתוכנן. העתירה נדחתה בבג"ץ בטענת "שלב מקדמי" מאחר שהתוכנית עדיין בשלבי תכנון. במרץ 2019 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור את התוכנית. האישור הסופי לתוכנית התקבל לאחר עתירת מטה מאבק סירקין והסכם פשרה שנחתם עם מטה המאבק. לאחר עתירת "מטה המאבק לבינוי שפוי" בסירקין לבית המשפט המחוזי, הושג הסכם פשרה מול העותרים שכלל הורדת שלב א' ל-2700 דירות מתוך 20000 שתוכננו, הכנסת נציג התושבים כמשקיף בצוות ההיגוי של התוכנית, עם תום בניית 2700 הדירות תוכן תוכנית תחבורתית כוללת חדשה שתיבחן את מצב התשתיות באזור, ומתן אפשרות למטה המאבק לעתור נגד התוכנית אם מצב התשתיות התחבורתיות באזור לא ישביע את רצונם.
ב-9 בספטמבר 2021 יצאה התוכנית לדרך ופורסם מכרז מינהל מקרקעי ישראל ליזמים וקבלנים לבניית 2499 יחידות דיור על שטח מחנה סירקין המתפנה.
במאי 2020 אושר פרויקט ויתניה, פארק עסקים חדש בצפון מערב העיר. שטח הפרויקט המתוכנן כ-80,000 מ"ר. באותו החודש גם אושרה תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר, על פי התכנון יתווספו לשכונה כ-3,600 יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר, יוקמו מגדלים בגובה 28 קומות פארק יד לבנים הנמצא בשכונה ישופץ.

מיזמים עתידיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בפתח תקווה 257,680 תושבים (מקום 5 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

בעיר פתח־תקווה לומדים קרוב ל־40,000 תלמידים, מתוכם קרוב ל־8,000 בגני הילדים, למעלה מ־17,000 בחינוך היסודי וכ־14,500 בחינוך העל־יסודי. בשנת תשס"ז נבחרה היחידה לנוער בעיר פתח־תקווה ליחידה מצטיינת ארצית. בעיר מספר רב של מתנ"סים וספריות בשכונות השונות, המשמשים את תושבי העיר לצרכיהם השונים.
בית הספר הראשון היא בית הספר יק"א פיק"א והוא הוקם בשנת 1885.
בעירייה קיימת יחידה לחינוך סביבתי וכן חווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה, המנוהלת על ידי משרד החינוך, שאליה מגיעים תלמידים מרוב בתי הספר היסודיים בעיר.
בעיר פועלים שני מוסדות אקדמיים:
"מכללת העיר פתח־תקווה", מרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה בו לומדים למעלה מ־2,000 סטודנטים בתוכניות לימוד שונות.
"האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל" (UIBE). שנפתחה בשנת 2021 במבנה של בית הספר לשעבר "מעלה הזיתים" בשכונת קריית מטלון.
בבית הספר התיכון שבכפר הנוער אמי"ת, פועל בית ספר למקצועות הרכב בו לומדים תלמידים מכתות י"ב–י"ד.
בעיר פועל מסלול מחוננים.
בפתח־תקווה פועלים מספר שבטים של תנועת הצופים: שבט "ראשונים", הקיים כבר כ־60 שנה, שבט "המושבה" באם המושבות ושבט "ברק" אשר הוקם ב־2013. בעיר פועלים גם מספר קנים הנוער העובד והלומד: בשכונות אם המושבות, בכפר גנים ג', בנווה דקלים ובנוסף, סניף במרכז העיר וסניף של תנועת הנוער המחנות העולים ברחוב ביאליק. כמו כן ישנם סניפים של תנועות הנוער הדתיות בני עקיבא (8 סניפים ברחבי העיר), עזרא (7 סניפים ברחבי העיר) ואריאל הפזורים בשכונות העיר.
בפברואר 2020 הונחה אבן הפינה לפרויקט "תיכון משה ארנס" שנבנה בכפר גנים ג'. על פי התכנון יבנה התיכון ב-3 שלבים, בשלב הראשון יוקם מבנה חטיבת הביניים, לאחר מכן יוקם מבנה התיכון ובשלב האחרון יבנו אודיטוריום וספרייה. בנוסף לכך מתוכנן מבנה שיכלול חדרים לכ-48 כיתות, מעבדות, מרחבי למידה מחוץ לכיתות ואף אמפי ומגרשי ספורט מוצללים.

חינוך

בעיר פועלת מועצת נוער שתפקידה לייצג ולהשמיע את קולם של בני הנוער המתגוררים בשטחה של העיר אל מול מקבלי ההחלטות בעירייה, במשרד החינוך, ובמועצות השונות. מועצת הנוער העירונית מתחלקת לוועדות ותפקידים ובהם מתקבלים ההחלטות ומובאים לשולחן ההצבעות במליאת המועצה.

מועצת הנוער העירונית

היכל התרבות העירוני ע"ש דב תבורי ברחוב המכבים הוא אולם הקונצרטים והתיאטרון המרכזי בעיר.
ברחוב ארלוזורוב מצוי הלב התרבותי של העיר: סביב גן העצמאות (מוכר יותר בשם "פארק יד לבנים") שתוכנן בראשית שנות החמישים בידי אדריכל הנוף זוכה פרס ישראל ליפא יהלום, מתקיימים מספר מוסדות תרבות מרכזיים: מוזיאון פתח־תקווה לאמנות שנִפתח מחדש לאחר שיפוץ יסודי בשנת 2004, בית יד לבנים – הראשון מסוגו בארץ ועל כך זכה המקום בפרס ישראל, מוזיאון האדם והסביבה (לשעבר מוזיאון גוף האדם), הארכיון לתולדות פתח־תקווה ע"ש עודד ירקוני וגן החי. דרומית ומעבר לכביש נמצאת אכסניית נוער יד לבנים, וכן מתחם קיבוץ גבעת השלושה ששכן במקום עד לשנת 1952, ובתוכו בניין חדר האוכל העומד כיום בשממונו ושמיועד לשימור. בניין מרשים זה תוכנן בשנת 1936 על ידי האדריכל בוגר הבאוהאוס וזוכה פרס ישראל אריה שרון. כיום משמשים חלק ממבני הקיבוץ כבית אבות הנמצא בבעלות עיריית תל אביב־יפו.
ברחוב מונטיפיורי 3 שוכן בית סְוָוטִיצקי, מבנה היסטורי, ובו "בית שיח נשים – בית נשים ומשפחה", השייך למוזיאון לתולדות פתח־תקווה ומנציח את פעילותן של נשות העיר.
בעיר קיימת רשת ספריות עירוניות.
כמו כן קיימים גם הקונסרבטוריון העירוני ואנסמבל לירקה בניהולה המוזיקלי של נילי הרפז.
בין השנים 1993- 1994 צילומי הסדרה קופיקו התקיימו בחלקם בפתח תקווה ובעיקר באזור רמת ורבר ורחוב קפלן.
כמו כן, באותן השנים ערוץ הילדים ערך צילומים למגוון תוכניות בעיר ביניהם: "שש באביב" בפארק יד לבנים בעיר, "המחסן של כאילו" ו"גינת ההפתעות".
באוגוסט 2019 החלו עבודות ההקמה של אולם הספורט "רוזמרין" שנבנה בכפר גנים ג', על פי התכנון יכלול האולם כ-1,200 מקומות ישיבה, חדרי מחול וחדרי התעמלות, כמו כן האולם יוכל לארח משחקי כדוריד בינלאומיים.

תרבות

בעיר פתח־תקווה פועלים מספר בתי חולים המשרתים את תושבי פתח־תקווה והאזור.

שני בתי חולים המהווים יחדיו את "המרכז הרפואי רבין".
קמפוס בית חולים בילינסון – נוסד ב-1936 וממוקם במערב העיר, על צומת הרחובות ז'בוטינסקי וקפלן. במסגרת בית החולים פועל מרכז דוידוף, מרכז ייעודי, הראשון מסוגו בישראל למניעה, לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן ומכון רפאל רקנאטי לגנטיקה, שהוא מכון הגנטיקה הגדול בארץ.
בית חולים גולדה השרון – נוסד ב־1942 וממוקם בשכונת כפר גנים בעיר.
המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים – בית החולים הגדול בישראל לרפואת ילדים. בית החולים ממוקם בסמוך לבית החולים בילינסון. את בית החולים הקים בשנת 1991 פרופסור יהודה דנון, אשר ניהל אותו עד לשנת 1997. בית החולים קרוי על שם משפחת שניידר שתרמה את מרבית הכספים להקמתו.
בית החולים גהה – בית חולים הפסיכיאטרי הגדול בישראל, שנמצא בסמוך לבילינסון ולשניידר.
בית רבקה – בית חולים גריאטרי הנמצא במזרח העיר.
המרכז הרפואי רמת מרפא – בית חולים פרטי השייך לרשת בתי החולים אסותא, ומתפרש על פני 4 קומות במבנה של קניון לב העיר לשעבר, בסמוך לעיריית פתח־תקווה. רמת מרפא, יחד עם אסותא תל אביב, מהווים את 2 בתי החולים הגדולים ביותר ברשת.
בית חולים נווה רעיה – בית חולים סיעודי גריאטרי, לבית החולים מתקבלים חולים על בסיס פרטי או בקוד משרד הבריאות.

בתי חולים ושירותי בריאות

בפתח תקווה יש שלושה מתחמי תעסוקה גדולים:

סגולה – בצפון־מזרח העיר. שטחו כ־3,000 דונם והוא מאכלס כ־900 עסקים. באזור תעשייה זה מספר רב של אולמות וגני אירועים, שני פאואר סנטרים, ומפעלי תעשייה כבדה רבים. מצפון לאזור התעשייה ישנה תחנת רכבת שנקראת על שמו.
קריית אריה – במערב העיר, מצפון לציר ז'בוטינסקי. זהו אזור התעשייה הגדול ביותר בפתח־תקווה; שטחו כ־5,000 דונם. אזור התעשייה קריית אריה הוקם בשנות השלושים של המאה הקודמת ונקרא ע"ש אריה שנקר שהיה אחד מחלוצי התעשייה במדינת ישראל. האזור מתאפיין בתעשייה כבדה ובמפעלי מתכות, ולצדם חברות היי־טק רבות. כמו כן שוכן בו גם מתחם ההיי־טק "פארק אזורים". באזור תעשייה זה נמצאות חברות מובילות כגון אינטל, ביטוח ישיר, טבע, מגדל, גילת רשתות לווין, גילת, Septier, IBM, ואורקל ישראל. בקרית אריה נמצאים גם מכללת מגמות, הקניון הגדול, בית משפט השלום פתח־תקווה ובעבר שכן שם גם בית המשפט המחוזי מרכז. ליד אזור התעשייה נמצאת תחנת הרכבת פתח־תקווה קריית אריה.
קריית מטלון – (הידוע גם בשם רמת סיב) במערב העיר, מדרום לציר ז'בוטינסקי. שטחו כ־2,000 דונם, והוא מאכלס כ־800 חברות ועסקים. אזור תעשייה זה מתאפיין גם הוא בחברות מובילות רבות דוגמת בזק בינלאומי, שטראוס גרופ, AIG, G4S וECI באזור תעשייה זה שוכנים גם בית פורשה ישראל ומתחם הקניות והבילוי "y סנטר".סה"כ השטח הבנוי באזורי התעשייה עומד על כ־2,000,000 מ"ר.
בעבר שכנו בעיר מפעלי תעשייה כבדה ובתי אריזה רבים שיועדו לשיווק תפוזים. החל מראשית המאה ה־21, העיר פתח־תקווה מושכת אליה עובדים רבים מכל רחבי גוש דן והשומרון, עקב ריבוי אזורי התעשייה בה.

מתחמי תעסוקה

בפתח־תקווה מספר מרכזי קניות גדולים המשרתים את תושבי העיר והסביבה:

הקניון הגדול (ידוע גם כ"קניון אבנת") – נמצא על ציר ז'בוטינסקי מול בית החולים בילינסון. הקניון הוקם בשנת 1999, ועל פי הנהלת הקניון בכל יום מבקרים בו כ־25,000 מבקרים.
קניון סירקין – הוקם בשנת 1997 בסמוך לצומת סירקין. בתחילת דרכו היה מאוד פופולרי בקרב תושבי העיר, אולם לאחר הקמת הקניון הגדול חלה נסיגה בהצלחתו. הקניון נמצא בשכונות עין גנים ומחנה יהודה ובאזור של שכונת שעריה.
פאוור סנטר סגולה – שוכן מדרום לצומת סגולה ולפאואר סנטר ירקונים, מרכז מספר חנויות גדולות בתחומי הלבשה, מזון, מוצרי חשמל ועוד. בעבר פעל בסמוך פאואר סנטר ירקונים  מדרום למחלף ירקון מול תחנת הרכבת סגולה ובו מספר חנויות מובילות בתחומן. ב-1 בינואר 2019 פאוור סנטר ירקונים נסגר בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי על כך שנבנה בקרקע חקלאית באופן לא חוקי.
y סנטר (לשעבר יכין סנטר) – מכרז קניות ומסעדות הנמצא בחלקו המזרחי של אזור התעשייה קריית מטלון ובו שוכנות מספר חנויות בתחומי הלבשה, מזון, ריהוט וילדים. במתחם ובסביבו פזורים בתי קפה וברים רבים ומסעדות.

מרכזי קניות

כלכלה

לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, בשנת 1880 היו ברוב שטחה של פתח תקווה שרידים של יער עתיק.בעוד שהעיר זוהתה בעבר עם פרדסים, בתים פרטיים וחקלאות, במאה ה־21 הפרדסים נעקרים לטובת שטחים לשכונות חדשות. הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות, ומזה זמן רב, תושבי העיר אינם עוסקים עוד בחקלאות. אזורים קטנים המיועדים לשימוש חקלאי מצויים באזורי הספר של העיר, אך גם הם על פי רוב נטושים. שימור המורשת החקלאית נעשה בחווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה, שבה ניתן להתנסות בחקלאות אורבנית. כיום שטחה הבנוי של פתח תקווה על שלושת אזורי התעשייה שבה עומד על 20,000 דונם. והשטח הבנוי למגורים עומד על 15,000 דונם.
ב־1942 הוקם בעיר גן הנשיא. בעשור השני של המאה ה־21 השיקה עיריית פתח־תקווה קמפיין לשינוי תדמיתה של העיר ל"עיר ירוקה", תוך התמקדות בשכונות החדשות הנבנות בדרום העיר: כפר גנים ג', נווה עוז החדשה ונווה עוז הצעירה. בנוסף, מול הקניון הגדול הוקם פארק גדול ובו גני שעשועים ומגרשי דשא רחבים.
לכבוד מלאת 130 שנים למושבה, שופצה בשנת 2008 הכיכר המרכזית בעיר – כיכר המייסדים. במקום זה הייתה הבאר הראשונה של המושבה שנחפרה ב־1878. לימים הותקנה בבאר משאבה ונמשכו ממנה צינורות לבתי המושבה. המקום שימש כגורן ומסביבו הוקמו הבתים הראשונים. המקום שימש כמרכז לבילוי ובו הייתה מנגנת תזמורת מקומית בשם "כינור ציון". ב־1938 נחנך במקום גן שנקרא על שם המייסדים. מגן זה לא נשאר כמעט דבר. הכיכר רוצפה, והוקמה במרכזה מזרקה, תבליטי הוקרה לחמשת מייסדי המושבה ואנדרטת הוקרה לתזמורת "כינור דוד".

בעיר פועלות שלוש תחנות ניטור (באזור התעשייה סגולה, על גג בית דינה ובתיכון אחד העם), המודדות בכל רגע נתון את מדד זיהום האוויר בעיר. על־פי המדדים המקובלים, הזיהום בשכונות המגורים הוא על־פי־רוב ברמת בינוני־טוב, אך לאורכו של רחוב ז'בוטינסקי הזיהום הוא אחד מהגבוהים בארץ.
במאי 2019 החלו העבודות להקמת הפארק הדרומי של שכונת נווה גן וזאת בנוסף לפארק אחר שהוקם בצפון השכונה (על שטחו של אצטדיון האורווה) מספר שנים קודם לכן. חרף העובדה שהעבודות החלו רק באמצע 2019 הדיבורים והתכנונים על הקמת הפארק החלו להתפרסם מספר שנים קודם לכן.

צפון פתח־תקווה מאופיינת על ידי שטחים ירוקים ובניהם שדות חקלאיים, פרדסים ואזורי הטבע של נחל הירקון. כמו כן, שטחים ירוקים אלה מכסים כשליש משטח פתח־תקווה ומהווים מקור כלכלה, עיסוק ופנאי, שכן כיום הם נדירים בעיר לעומת פעם.
באזורי הטבע של נחל הירקון הנמצאים בקצה של גבול העיר נמצא נחל הירקון עובר בכל צפון העיר ומהווה מקור לצמחים ובעלי חיים שונים כמו: תנים, דרבניים, קיפודים, אנפתיים, נמיות, חרקים ועוד רבים אחרים. אזורי הטבע זוכים לשקט מצד בני האדם (מלבד מטיילים), שכן הם מוקפים בשדות חקלאיים ענקיים. כמו כן, מטיילים רבים מטיילים באזורים אלה ברגל, בג'יפים או בטרקטורונים. שביל ישראל עובר באזורים אלה בצמוד לנחל. בסמיכות לאם המושבות בדרך הפונה לירקון נמצאות "בריכות חורף אם המושבות" שהן בריכות חורף שמתמלאות במים בין נובמבר לדצמבר ומתייבשות במאי.

צפון העיר

המים המסופקים לתושבי פתח־תקווה מגיעים משני מקורות מים עיקריים:

שאיבה עצמית מחמש בארות הנמצאות מסביב לעיר. השאיבה היא מאקוויפר ההר, אקוויפר תת־קרקעי טבעי המצוי ממערב להרי שומרון. טיב המים באקוויפר החוף טוב ומתאים לשימוש כמי שתייה.
קניית מים מחברת מקורות. מקורות מספקת את מי השתייה לתושבי פתח־תקווה ממעיינות ראש העין או מהמוביל הארצי, לפי החלטתה ובהתאם לעונות השנה. איכות המים בפתח־תקווה טובה ועומדת בכל תקני האיכות שנקבעו בתקנות איכות מי השתייה.תשתיות הביוב והחשמל המצוינות של העיר מציבות אותה כאחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בישראל.
בשנת 2018 נפתח אגם אקולוגי למבקרים. האגם נמצא בפארק הגדול מול קניון אבנת.

מים ותשתיות

סביבה

רובם המוחלט של תושבי העיר פתח תקווה הם יהודים, ומתוכם כ־40% הם דתיים לאומיים וחרדים. הציבור הדתי מתגורר בכל רחבי העיר, כשריכוזים גדולים מצויים בשכונות כפר אברהם, כפר גנים והדר גנים. בעיר פועלים למעלה מ־300 בתי כנסת בנוסחים שונים ו־9 מקוואות טהרה. לעיר מועצה דתית ושוכן בה גם בית דין רבני אזורי. גם בעבר נודעה פתח תקווה כמושבה עם אחוז נכבד של דתיים, הקפדה על קיום מצוות וקיום מוסדות דת, בניגוד למושבות אחרות.מייסדי העיר פתח תקווה היו בני היישוב הישן בירושלים, והנהיגו בה את מנהגי ירושלים, חלקם משתמרים עד היום. זמן כניסת השבת הוא על פי מנהג ירושלים ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, בשונה משאר ערי הארץ המאחרים מעט. גם מנהגי הקבורה של החברה קדישא הם על פי מנהג ירושלים.

בין המוסדות הדתיים החשובים בעיר הוא בית הכנסת "בית יעקב" המכונה בית הכנסת הגדול, בית הכנסת נחנך בתרנ"ח (1898) שנקרא ע"ש אביו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, ועדיין משמש כאחד מבתי הכנסת המרכזיים בעיר. את בית הכנסת תכנן דניאל הכהן ליפשיץ. מעל הכניסה הראשית נמצא שעון ובו אותיות עבריות במקום ספרות. על קיר הכניסה קבוע שעון שמש מהיחידים הנמצאים בישראל. בשנות ה־20 של המאה ה־20 נבנו מגוון של בתי כנסת נוספים. בית הכנסת השני שנבנה היה בית הכנסת "נחלת ישראל" או "קריצמן" בו התפללו בנוסח ספרד. בעיר היה עוד בית כנסת בנוסח ספרד, בית התפילה "קהל חסידים כנסת ישראל", וביחד היו בהם 400 מקומות ישיבה. בית הכנסת השני בגודלו ויופיו, היה בית הכנסת "שונה הלכות" שהוקם בסביבות שנת 1926. כן התקיימו בתי כנסת לצד ישיבת לומז'ה, ולצד בית ספר נצח ישראל. נוסף אליהם היו בעיר שלושה בתי כנסת ספרדיים שהכילו יחד כ־300 מקומות ישיבה. במהלך שנות השלושים התרכזו עולי פולין סביב בית הכנסת "זכר חיים". בימי העלייה החמישית נוסדה אגודת מקור חיים בפתח־תקווה שקיימה תפילות באולם מכבי האש עד שחנכה בשבועות 1940 את בית הכנסת שלה, בו מתפללים עד היום כמנהג יהודי גרמניה. עד שנת 1940 נוספו עוד בתי כנסת, בהם "חפץ חיים" ברחוב ביאליק, בית הכנסת "תפארה" של הרב יחיאל הלר, ובית הכנסת "שבת אחים". בשנות ה־60 נוסד בית הכנסת דגל ראובן ע"ש הרב ראובן כץ, ברחוב רוטשילד. כיום משמש הוא בימות החול למדרשה לבעלי תשובה ולשיעורי תורה ברבים בהנהגת הרב עזריאל פפויפר, ובשבתות למניין אברכים. בשנת 2005 הוקם בית הכנסת אבי עזרי ברחוב ארלוזורוב (הערה: למרות שכך הוא נקרא בפי כל, שמו הרשמי הוא בית הכנסת על שם חת"ם סופר, מכיוון שבפתח תקווה קיים עוד בית כנסת בשם אבי עזרי, בדרך מנחם בגין 102, והוא בית כנסת ספרדי), והוא השטיבלאך הפעיל ביותר כיום בימות החול, בשבתות ובחגים משמש בית הכנסת את הקהילה החרדית שהתפתחה במרכז העיר, מתפללים בו כמאה וחמישים מתפללים. ב־2010 הוקם בית הכנסת חברון ברחוב טרומפלדור, רבים מהמתפללים בו הם יוצאי ישיבת חברון גם נוסח התפילה והמנהגים הם בדיוק כמסורת ישיבת האם, אחת לשנה מגיע הרב דוד כהן לערוך טיש במקום.

בתי כנסת

הישיבה הראשונה בעיר, ישיבת לומז'ה נוסדה בתרפ"ו (1925). החל משנות השבעים היא משמשת ככולל לאברכים בלבד, נכון לשנת 2016 לומדים בה מעל מאה אברכים והיא הכולל הגדול בעיר.
בפתח־תקווה גם נוסד הכולל הראשון מחוץ לחומות ירושלים: בית מדרש לתורת ארץ ישראל הפעיל עד היום.
כיום פעילות בעיר ישיבות נוספות רבות, בהן ישיבת אור ישראל הליטאית, ישיבת נחלת דוד ישיבת פאר משה לצעירים והישיבת הגדולה "נחלת אשר" בראשותו של הרב משה פינטו, ישיבת נתיב התורה בראשותו של הרב משה רונס, רשת החינוך התורנית לאומית דרכי נועם, רשת החינוך של ישיבת למרחב, כולל רצון יהודה ועוד. בעיר פועלת גם רשת מוסדות החינוך של חסידות חב"ד הכוללת גנים, בית ספר לבנות, בית ספר לבנים, מדרשת ערב ועוד.

ישיבות

בעיר ישנם גם בתי מדרש לחסידויות שונות, ביניהן חב"ד, גור, צאנז, ויז'ניץ וראדזין. האדמו"ר השני מברגסז, הרב אברהם אלטר פולק, שכונה גם "האדמו"ר מפתח תקווה" הקים בשנות ה־70 של המאה ה־20 את חצרו בעיר וגר בה עד סמוך לפטירתו ב-2006, אז עבר לאלעד. בית מדרשו מתנהל כיום בהנהגת בנו האדמו"ר רבי אהרן פולק, ופעיל כל שעות היממה, מתקיימים בו מניינים לרוב ושיעורי תורה ברבים. הרב יוסף לייפר, מאדמו"רי נדבורנא, הקים בעיר את חצרו, במשך שנים היה נקרא על שמה "האדמו"ר מנדבורנא פתח תקווה", בתש"ן עבר הרב לייפר לבני ברק. חסידות מישקולץ, שהוקמה בעיר בסביבות שנות ה־90 של המאה ה־20, עורכת מדי שנה אירוע שמחת בית השואבה בהשתתפות אלפים.

חצרות חסידיות

דת

פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במחוז המרכז, והחמישית מבחינת גודל אוכלוסייתה במדינת ישראל. נוסדה כמושבה ב-1878, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ובתל אביב, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים, רינתיה, מזור, בארות יצחק) ובמושבי המועצה האזורית דרום השרון (מגשימים, גת רימון, כפר מעש) מדרום.

חתונה מושלמת- הקומדיה הבינלאומית מגיעה לישראל!

מי מופיע?