רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

אדיר מילר

Adir Miller

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

אודי כגן

Udi Kagan

יובל דיין

Yuval Dayan

שלמה ארצי

Shlomo Artzi

ישראל קטורזה

Israel Katorza

ירושלים

בית שמש

מבשרת ציון

נקודת מפגש: Safra square
מדריך: ד"ר אייל מרון

The aim of the tour: to enrich the knowledge of the tour guides about the remains of Jerusalem from the time of emperor Hadrian to the time of emperor Justinian

השתלמות מורי דרך - סיור באנגלית "ירושלים הרומית-ביזנטית ואתריה" | Safra Square, ירושלים, ישראל | Tickchak LIVE

השתלמות מורי דרך - סיור באנגלית "ירושלים הרומית-ביזנטית ואתריה"

מחוז ירושלים

Safra Square, ירושלים, ישראל

יובל דיין | זאפה ירושלים | Tickchak LIVE

זאפה ירושלים

חוה אלברשטיין

Chava Alberstein

חוה אלברשטיין | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

תיאטרון ירושלים

בית הקונפדרציה

Confederation House

שירן: קסימרוני/ ημερώνει / השחר עולה | בית הקונפדרציה | Tickchak LIVE

שירן: קסימרוני/ ημερώνει / השחר עולה

ליילי

Leyli

ליילי | הצוללת הצהובה | Tickchak LIVE

הצוללת הצהובה

יוסי גבני

Yossi Gavni

יוסי גבני | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

אירועים לנשים

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

המסע אל הכוכב | יובל המבולבל | היכל התרבות בית שמש | Tickchak LIVE

המסע אל הכוכב

היכל התרבות בית שמש

רינת גבאי

Rinat Gabay

יוסף וכתונת הפסים - בכיכובה של רינת גבאי | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

יוסף וכתונת הפסים - בכיכובה של רינת גבאי

מתנות קטנות | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

מתנות קטנות

חיפזון וזהירון

Haste and caution

מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון טישו ופרלה (מהבאגיס)

כוכבי הסדרה המצליחה "חיפזון וזהירון" עכשיו בהיכלי התרבות
עם "מסיבת קיץ - מופע בידור, מוסיקלי, מצחיק ומקפיץ
במיוחד לקיץ למספר הופעות מצומצם עם השירים המוכרים מתוכניות הטלוויזיה המצליחה
לצד שירי ילדות קלאסיים בעיבודים חדשים ומקפיצים
השזורים בקטעי בידור מקוריים וסיפור עלילה מצחיק ומקורי.

מופע מושקע, בליווי רקדניות, תלבושות מתחלפות,
ותפאורה של השכונה של חיפזון וזהירון

האם חיפזון יוכל להופיע מול הקהל למרות התרגשותו הרבה?
למה חיפזון וזהירון הופכים לברוגז?
מה קורה שפרלה מהבאגיס מגיעה בפתאומיות לשכונה של חיפזון וזהירון?
ואיזו הפתעה יכין טישו לחברים?
כל זאת ועוד במופע מוסיקלי כיפי המלווה בשירי הסדרה לצד שירי ילדות קלאסים
בהשתתפות: חיפזון, זהירון, טישו ופרלה פרליטה מלהקת הבאגיס

מפיק ראשי ולחנים: חיים גוזלי | מחזה: מאיה גוזלי | בימוי: ליאור חמו
עיבודים מוסיקלים: חזי שקד | תלבושות: אלה קולסניק

| כריאוגרפיה: אתי פולישוק | עיצוב תפאורה: בתיה סגל ומיכאל פיק | צילום סטילס: רונן אקרמן
(צילום פרלה- כפיר בולוטין)

בהשתתפות: יפעה מימון הר-קט /חן בר, רונה בקרמן/ דנה עדיקא, שגיא לוי, שירלי לילו ורקדניות
(ההפקה אינה מתחייבת שהשחקנים המופעים בסדרה או בתמונה בהכרח מופעים בהצגה)

היכל התרבות בית שמש 15.8 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון | Tickchak LIVE

היכל התרבות בית שמש 15.8 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון

הצגות ילדים

אלון עדר

Alon Eder

אלון עדר ולהקה | הצוללת הצהובה | Tickchak LIVE

אלון עדר ולהקה

ארז לב ארי

Erez Lev Ari

ארז לב ארי | מופע להקה | הצוללת הצהובה | Tickchak LIVE

ארז לב ארי | מופע להקה

להקת טספה

Tesfa Band

להקת טספה מארחת את טומבולה


להקת טספה מארחת את טומבולה | בית הקונפדרציה | Tickchak LIVE

להקת טספה מארחת את טומבולה

הופעות חיות

יונתן ברק

Jonathan Barak

יונתן ברק | היכל התרבות בית העם | Tickchak LIVE

היכל התרבות בית העם

גורי אלפי

Guri Alfi

גורי אלפי | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

אודי כגן | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

"מהישוב פנימה עם הפנים קדימה"
כנס הנהגות ישובי בקעת הירדן ה-3 יוצא לדרך.

השנה בחרנו באגף ישובים בקפידה את נושא הכנס כפתיחה לתהליך בניית תכנית עבודה אסטרטגית לכל ישוב בהתאם למיקוד שהוגדר ע"י ראש המועצה כנושא מרכזי לשנים הקרובות.

בתכנון הכנס לא ויתרנו גם על ההפוגה האיכותית.
הכנס, שיערך השנה המלון נווה אילן לראשונה עם לינה הוא הזדמנות ליומיים של מנוחה מהמציאות השוטפת, עם סדנאות והרצאות מהשורה הראשונה, עם פעילות ערב מושקעת ובעיקר עם מפגשים ונטוורקינג משמעותי ומגוון עם שכנינו לבקעה.

זו השנה ה-3 שאנו באגף ישובים מפיקים עבורכם את הכנס.
מחכים להיפגש!

כנס ההנהגות ה-3 - מועצה אזורית בקעת הירדן | ישראל קטורזה | מלון סי הוטל נווה אילן | Tickchak LIVE

כנס ההנהגות ה-3 - מועצה אזורית בקעת הירדן

נווה אילן

מלון סי הוטל נווה אילן

גידי גוב

Gidi Gov

גידי גוב | זאפה ירושלים | Tickchak LIVE

רותם אבוהב

Rotem Abuhav

רותם אבוהב | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

סטנדאפ

בר צברי

Bar Tzabary

הפרח בגני - המחזמר | בר צברי | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

הפרח בגני - המחזמר

רחלי דוידזון

Racheli Davidsohn

נתי זהבה ושלושת הדובים | רחלי דוידזון | היכל התרבות בית שמש | Tickchak LIVE

נתי זהבה ושלושת הדובים

דב נבון

Dov Navon

לירית בלבן

Lirit Balaban

גיא לואל

Guy Loel

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

כראמל 2 | היכל התרבות בית העם | Tickchak LIVE

כראמל 2

איציק כהן

Itzik Cohen

סאלח שבתי - המחזמר בכיכובו של איציק כהן | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

סאלח שבתי - המחזמר בכיכובו של איציק כהן

הצגות

עמית סגל

Amit Segal

עמית סגל | היכל התרבות בית שמש | Tickchak LIVE

הרצאות

Jerusalem District

בנייני האומה ירושלים

מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.

היסטוריה

חלוקה מוניציפלית

כ־68.4% מאוכלוסיית המחוז יהודים.
כ־29.8% מהאוכלוסייה ערבים (28.3% מוסלמים, 1.8% נוצרים).

דמוגרפיה

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

רודי סעדה

Rudi Saada

רודי סעדה - סטנדאפ | אודיטוריום בת ים | Tickchak LIVE

רודי סעדה - סטנדאפ

מחוז מרכז

בת ים

אודיטוריום בת ים

רודי סעדה במופע סטנדאפ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

רודי סעדה במופע סטנדאפ

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

סטנד אפ פקטורי - ת"א

רודי סעדה - סטנדאפ | תאו מרכז תרבות הרצליה | Tickchak LIVE

הרצליה

תאו מרכז תרבות הרצליה

חוגגים פורים במרכז הנוער כרמים עם רודי סעדה! | Tickchak LIVE

חוגגים פורים במרכז הנוער כרמים עם רודי סעדה!

ראשון לציון

מרכז הנוער כרמים

סעדה גדל בתל אביב והתחנך בקיבוץ בית זרע.
עם סיום שירותו הצבאי, למד משחק בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. זוכה מלגת אמריקה-ישראל (קרן שרת) בשנת 2001.
במסגרת לימודיו בסטודיו למשחק השתתף בהפקות רבות. בין השאר, בהצגה "פריקס" (בתפקיד הראשי, 'הגמד') שביימה סיגל אבין. הצגה שזכתה לשבחים רבים והועלתה בהצלחה בפסטיבל ITS באמסטרדם.
עם סיום לימודיו שיחק בתיאטרון חיפה בהצגות "הבוגר" (בתפקיד הראשי), "משחקים בחצר האחורית" (בתפקיד גידי) "הילדה שאני אוהב" (בתפקיד אדם), "משפחת ישראלי" (בתפקיד הבן), ו"אימפרו" (בתפקיד עצמו). בשנת 1998 החל סעדה להופיע בקטעי סטנד-אפ על במת הקאמל קומדי קלאב.
בתיאטרון "הבימה" שיחק בהצגות "מבקר המדינה" ו"רומנטיקה".
בשנת 2012 נבחר סעדה על ידי עיתון מעריב כאחד מ'האנשים הכי מצחיקים בישראל' עם הופעתו 'טריפ' – מספר 9 ברשימה, בגיליון חגיגי שיצא בפורים.
ב-2013 שיחק בהצגה "קופיקו 2 – צוחק מי שצוחק אחרון" בתפקיד שלומק'ה, פטרוזיליה ואברום.
בחנוכה 2013 שיחק במחזמר "הגיבורים".
ביים הצגת ילדים בשם "צ'ופצ'יק ומפתח העולמות", שבה גם שיחק בתפקיד מרכזי.
ב-2023 שיחק בסדרה צוות הצלה המשודרת ב"ניק ג'וניור".
החל מאוגוסט 2023 סעדה משתתף ב"אתגר הקרח", בכל פרק מארח סעדה אורח ידוען אחר, בין השמות אפשר למצוא מספר לא קטן של סטנדאפיסטים ישראלים שונים ביניהם- אסף יצחקי, גיא הוכמן, מור חן, סיגל כהנא ועוד

סעדה שיחק במספר פרסומות טלוויזיה עבור חברות כגון: "מאסט", "אלדן", "לוטו", "אל"ה" ו"שטראוס".
שיחק בסדרות: "האקס המיתולוגי", "החיים זה לא הכל", "המקום", בתפקיד אורח ב"הכל דבש", "אולי הפעם" (העונה השנייה והשלישית) ובסדרת הילדים "קופיקו" בתפקיד אברום (עונה 2–4).
השתתף בתוכנית האלתורים "טוב שבאת" שעלתה בערוץ 10. הופיע בתוכנית הסטנד-אפ "אין בעיה עם רועי לוי". דיבב את צוק בסדרת האנימציה "כלום" ששודרה ב"ביפ". השתתף בעונה ה-3 של "הבורר" (בתפקיד קביליו). שיחק בתפקיד מרכזי בסדרה "גבוה וגרינבאום" ששודרה בקשת.
סעדה הופיע אף בעונה הראשונה בסדרה "גאליס" ששודרה בערוץ הילדים שם גילם את איתן גולד עוזרו הטיפש של סיימון.
שיחק את מורן שפושניקוב בסדרה "הקלמרים".
שיחק בסדרת האינטרנט "עסק משפחתי", איתה זכה במקום הראשון בתחרות "יוצרים ברשת 2.0".
היה בין כותבי תוכנית המתיחות "קומי קומי" וכתב מספר פרקים לתוכנית "בלאגן" בערוץ ג'טיקס.
הוציא לאור את "דניאלה", סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שלו. האלבום שנושא את השם "לפתוח את הכל" ראה אור בשנת 2013 לשידור חופשי באינטרנט.
יחד עם הסינגל שוחרר גם קליפ לשיר שביים אסף לבני.
בשנת 2015 הופיע בסדרה ג'ינג'י בתור שוקו מהצמד שוקו ומוקה.
בשנת 2016 השתתף בסרט הקולנוע "הלהקה האחרונה בלבנון".
בשנת 2017 השתתף בסדרה "רוי בוי ביער הסודי" בתפקיד שוטא.
בשנת 2017 השתתף בסרט "ג'סטה" בתפקיד גבעול, ובשנת 2018 בסרט ההמשך "עד הקצה" באותו תפקיד.
החל משנת 2018 משתתף בסדרה "קופה ראשית", בה הוא מגלם את נתן פרנקו.
בשנת 2018 השתתף בסדרות ספין אוף של "קופיקו", קופיקו במשטרה וקופיקו המנהל.
בשנת 2022 סעדה שיחק בעונה השנייה של "לבד בבית" שמשודרת בכאן חינוכית.
סעדה עבר תאונת דרכים קשה ביוני 2018, בעת שרכב על אופנוע. בעקבותיה, שהה שנה בבית חולים ועבר שיקום. בשנת 2019 שחרר ליוטיוב את ספיישל הסטנדאפ "אמיתי לגמרי" שכתב על התאונה הקשה שעבר והשלכותיה על חייו.

טלוויזיה וקולנוע

ביוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של רודי סעדה רודי סעדה, ברשת החברתית פייסבוק
 רודי סעדה, ברשת החברתית אינסטגרם
 רודי סעדה, ברשת החברתית טיקטוק
רודי סעדה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 רודי סעדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רודי סעדה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 רודי סעדה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רודי סעדה, בארכיון הבימה
רודי סעדה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עליס בליטנטל, ה"טריפ" של רודי סעדה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בפברואר 2012
רודי סעדה מתראיין בפודקאסט "מאחורי כל צחוק", מגיש: אלדד שטרית, 7 בינואר 2019

רודי סעדה (נולד ב-17 באפריל 1980) הוא בדרן, סטנדאפיסט, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.

כרם מהר"ל

היכל התרבות מוזה - חוף הכרמל

כרם מהר"ל הוקם ב-1949 על ידי קבוצה של עולים מצ'כוסלובקיה, רובם ניצולי השואה, על אדמות הכפר הערבי איג'זים, שתושביו עזבו אותו במהלך מבצע שוטר (במסגרת מלחמת העצמאות) לשומרון, ולא הורשו לחזור לאחר המלחמה. מיקומו כ-10 ק"מ צפונית לזכרון יעקב והוא אחד ממאות מושבי עולים שהוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה.
מייסדי המושב, נמנו על התארגנות "הבריגדה הצ'כית", שהוקמה כדי לסייע לצבא הגנה לישראל בראשית התהוותו. קבוצה של חברים בבריגדה הגו את רעיון הקמת הכפר עוד בהיותם על אדמת צ'כוסלובקיה, ומנהיגם, שמשון שכטה, הגיע במיוחד לישראל כדי לאתר מקום מתאים להקמת כפר שיהיה מבוסס על עקרונות שיתופיים. בתיאום עם הגורמים המיישבים בארץ נבחר הכפר איג'זים.
בשנה הראשונה אורגנו החברים כחברים ב"מושב שיתופי", אך לאחר שעזבו חברים מגרעין המייסדים, והצטרפו משפחות אחרות, פורק השיתוף, וכרם מהר"ל הפך להיות מושב עובדים.

בשני העשורים הראשונים לקיומו, התפרנסו החברים בעיקר ממשק החלב ומגידולי ירקות מהם התפרנסו בקושי, ונאלצו להשלים הכנסה מעבודות שונות מחוץ למושב. הקושי העיקרי נבע מן העובדה שמשבצת הקרקע שקיבלו, כללה שטחים רבים של אדמת טרשים שאינה ראויה לעיבוד חקלאי. בנוסף לכך, נלקחו מהמושב מאות דונמים של קרקע חקלאית לטובת יישובים סמוכים.
בשלהי שנות ה-50, עם מכירת חוות מקורה לקרן הקיימת לישראל, קיוו החברים כי יוכלו לקבל את אדמות החווה הפוריות, אך אנשי הקרן הקיימת העדיפו למכור את החווה למשפחת סלומון, בעסקה שעוררה ביקורת ציבורית והגיעה עד לדיון בכנסת במסגרת שאילתא שהוגשה לשר החקלאות.
כמאתיים משפחות באו והלכו במשך שני עשורים, המצב הכלכלי והחברתי במושב החמיר, הקשיים גרמו למתיישבים רבים לעזוב, ועד אמצע שנות השישים נותרו במושב 44 משפחות בלבד. אז גם מונה למושב מזכיר ממונה מטעם הסוכנות היהודית.
בינואר 1967, אחרי שנואשו מלקבל אדמה פורייה, החליטו חברי המושב לעקור מטע זיתים ובו 180 עצי זית, שלא היה רווחי, וגרם להם הפסדים. המעשה עורר ביקורת ציבורית אותה הובילה החברה להגנת הטבע, שטענה כי מדובר במטע זיתים בן מאות שנים. כל כלי התקשורת בישראל עסקו בעקירה, והעיתונאי עמוס קינן הקדיש לה מאמר גדול שנשא את הכותרת: "גיא ההריגה של כרם מהר"ל", ובו כינה את המעשה: "רצח זיתים".

דוברי המושב דחו את הגינויים, והציגו אישור בכתב של הקרן הקיימת לישראל, המאשר להם לעקור את המטע. הם הסבירו כי עצי הזית הנטועים על אדמות המושב, שוכנים על קרקע חקלאית שממנה ניתן להפיק יבול משובח יותר מהזיתים, שלא הניבו להם רווחים. הם כינו את מעוררי הסערה "אוהבי טבע המבלים את רוב זמנם בכרך הגדול, לא הריחו את ניחוח החציר ואינם מתמצאים בקשיי החקלאי, שופכים לריק את מר לבם ודורשים מאיתנו לוותר על ביסוס הכפר ועתידו, ומנסים להיות מורינו המוסריים".

שנות ה-50 וה-60

בתחום המושב התקיים בשנות ה-50, מוסד לטיפול בנערים בעלי מוגבלויות שכליות-התפתחותיות, שנקרא בשם תל שחר.
המוסד, בין הראשונים מסוגו בארץ, הוקם על ידי ד"ר אליעזר יורמן, שניהל בשווייץ פנימייה של נערים פליטי מלחמת העולם השנייה. עם בואו ארצה הקים ומימן בכספו את הקמת "תל שחר" בו שהו דרך קבע כמה עשרות נערים שסבלו מבעיות של פיגור שכלי וקשיי התפתחות. המוסד פעל 12 שנים, עד מותו של ד"ר יורמן, אשר לאחריו פוזרו החוסים במעונות שונים באזור צפון הארץ.

תל שחר

לאחר מלחמת ששת הימים, החלו להגיע למושב משפחות צעירות והמצב החברתי התייצב. ההתקדמות בטכנולוגיה החקלאית שיפר את מצבם הכלכלי של מרבית החברים, ובני דור ההמשך הובילו את המושב לפריחה כלכלית, באמצעות השיווק המאורגן וארגוני הקניות של ההתיישבות העובדת.
בשנות ה-80, לאחר התמוטטות ארגוני הקניות, והסתבכותם של מרבית המושבים, נקלע גם כרם מהר"ל לחובות שרבצו עליו, אך עיקרם היה בגין הערבויות ההדדיות של האגודה השיתופיות מול ארגוני קניות ומושבים אחרים. הסדר חובות המושבים והמשבר הכלכלי במושבים גרמו לחיסול השיווק המאורגן של התוצרת החקלאית וכל חבר החל לפעול באופן עצמאי לביסוס משקו החקלאי.

שנות ה-70 וה-80

במהלך שנות ה-90 חובות המושב נפרעו במסגרת פעולות המשקם שמונה מטעם הממשלה לטפל בחובות המושבים ("חוק גל"), והמושב יצא לדרך חדשה, וכמו במרבית המושבים בארץ, קיבל אישור להקצות מגרשים לבנייה במסגרת תוכניות הרחבה.
במקום התבססה קהילה שהורכבה מבני דור הוותיקים יחד עם בני דור ההמשך, והם הובילו את הרחבת המושב. משנת 2000 הוקמו עוד 115 בתים חדשים במסגרת ההרחבה. הבתים החדשים לא נבנו מחוץ למושב אלא בקבוצות קטנות בתוכו, ובין בתי הוותיקים. כך נשמר האופי הקהילתי שאינו מפריד בין קבוצות האוכלוסייה המקומית. הבנייה נמשכה 6 שנים, במהלכה נערכו גם חפירות הצלה ארכאולוגיות בשני מגרשים כפועל יוצא מן הצורך לעקוף קברים מוסלמיים מן הכפר הערבי איג'זים.

ההרחבה

נכון לשנת 2010, מתגוררות במושב כ-200 משפחות המונות כ-650 נפש. בין המשפחות רב מספרם של בני דור שלישי ורביעי לחברים ותיקים. ביניהם גם קבוצה של משפחות דתיות המקיימות דו-קיום עם הרוב החילוני.
קומץ קטן של חברי המושב עדיין מתפרנס מחקלאות, בעיקר ממטעים וגידולי שדה. מרבית החברים עובדים לפרנסתם במקצועות שונים שאינם חקלאיים, אם כי ביניהם רבים אשר מעבדים את חלקות קרקע שלהם בנוסף לעיסוקם המקצועי מחוץ למושב.
עם חברי המושב נמנים עמי אילון, יצחק איתן, רם שמואלי, איתמר לוי, רם רוטברג ועמיעד לפידות.

במאה ה-21

המושב, השוכן בגובה 120 מטר מעל פני הים, משתרע לאורך השלוחה המפרידה בין עמק מהר"ל במזרח לבקעת שיר במערב. נוף המושב מאפיין את "הכרמל הנמוך" (שאינו עולה על גובה של 200 מטר) כאשר האזור מורכב מבקעות רחבות שנוצרו על ידי בליית שכבות הגיר שכיסו מרבצי טוף, שנוצרו בעקבות פעילות געשית תת-ימית וסחיפתן לים דרך נחל מערות ונחל מהר"ל. 
בצידו המערבי של המושב מצויה שמורת טוף כרם מהר"ל הכוללת מחשופים מרשימים של שכבות טוף, שזורות עורקי קלציט ומינרלים שונים. 
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידי יישוב עתיק (חקלאי ברובו) ששמר על רצף התיישבות החל מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד ימינו [דרושה הבהרה]. במושב גם עוברת דרך עתיקה שחיברה את יישובי החוף עם יישובי הכרמל הגבוה -דלית אל-כרמל ועוספיה.

גאוגרפיה

"שישים שנות מושב – סיפורו של כרם מהר"ל" מאת: שלומי רוזנפלד בהוצאת כרם מהר"ל.

לקריאה נוספת

אתר מושב כרם מהר"ל
סיפור מקומי - כרם מהר"ל, ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן המתאר את התפתחות המושב
ישראל שיוו, כפר הררי בשומרון נאבק על זכותו לקרקע, דבר, 12 במאי 1958
מיכאל יעקובסון, 3 קומות על ההר מחפשות קונה: ביתו של הקבלן שמעולם לא גר כאן, באתר Xnet‏, 28 בינואר 2016
מידע על אתר כרם מהר"ל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
גרסת PDF של הספר "שישים שנות מושב - סיפורו של כרם מהר"ל" מאת שלומי רוזנפלד
 כרם מהר"ל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

כֶּרֶם מַהֲרַ"ל הוא מושב באזור הצפון השוכן על אחת הגבעות הדרומיות של הכרמל, בין זכרון יעקב לבין עתלית. המושב הוא מיישובי המועצה האזורית חוף הכרמל, וקרוי על שמו של המהר"ל מפראג, שהיה הרב הראשי של פראג במאה ה-16.

עידן רייכל

Idan Raichel

עידן רייכל נולד בכפר סבא, בנם של רחל (רוחל'ה) ויואב רייכל, ולמד בבית הספר היסודי על שם גולדה מאיר. בגיל תשע התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ולשמוע בעקביות מוזיקה צוענית וטנגו. בנעוריו למד ג'אז ונגינה בקלידים. לאחר סיום לימודים במגמת המוזיקה של תיכון כצנלסון בכפר סבא, שירת רייכל בצבא בלהקת רוק צבאית, שביצעה גרסאות כיסוי ללהיטי פופ ישראלים ואירופיים. לאחר שירותו הצבאי, שימש רייכל כיועץ בפנימייה לעולים חדשים ולילדים שחוו קשיי הסתגלות, שרוב ילדיה היו ממוצא אתיופי. בעקבות זאת, התחיל רייכל להתקרב למוזיקה אתיופית עממית ומוזיקת פופ והחל לפקוד מועדונים וברים של בני העדה האתיופית בתל אביב.

פעילותו המוזיקלית המקצועית של רייכל החלה כנגן פסנתר ואקורדיון לאמנים כמו עברי לידר, ריקי גל וערן צור. בין האלבומים הראשונים שבהם השתתף כנגן קלידים או פסנתר היו "תכלית בתחתית" של ערן צור ו"בעדינות" של איגי וקסמן שיצאו בשנת 2000 ו"האנשים החדשים" של עברי לידר שיצא ב-2001.

קריירה

המוזיקה של רייכל היא בעיקר בסגנון מוזיקת עולם, אך היא משלבת בתוכה גם מוזיקה אתיופית, רוק, פופ ופולק. לעיתים, נוהג רייכל לשלב בשיריו קטעים מהתנ"ך, כדוגמת "הנך יפה", שמילותיו מבוססות על פרק ג' בספר שיר השירים. בריאיון ל-ynet, סיפר רייכל כי התנ"ך בשבילו הוא "מקור השראה רציני ליצירה". רוב שיריו הם בשפה העברית, אך משלבים בתוכם גם שפות זרות, בהן אמהרית, ערבית וספרדית. הפרויקט של עידן רייכל, המורכב מזמרים ישראלים יוצאי אתיופיה רבים, ידוע בהשפעתו הרבה על המוזיקה האתיופית בישראל ובעולם.

סגנון מוזיקלי

רבים ממבקרי המוזיקה התרשמו מאוד מסגנונו המוזיקלי של רייכל. מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי כתב ביקורת על סיבוב ההופעות של רייכל, "ממעמקים", ושיבח את סגנונו המוזיקלי של רייכל באומרו: "החוכמה והתחכום שלו מתמצים באיך להגיע אל מועדון הדאנס הקוסמופוליטי, ואז לחזור לפינת הליריות הישראלית בשני שירים חפים מאתניות". גם אסף נבו ממאקו שיבח את סגנונו המוזיקלי, באומרו כי: "המוזיקה של רייכל היא לא רק בעד חופש מחשבתי, מעוף יצירתי ופלורליזם של שפות, סאונדים ומקצבים, היא אומרת שהישראלי שווה לאפריקני, שווה לקולומביאני, שווה לגרמני, שווה לערבי". שרת התרבות והספורט מירי רגב שיבחה אף היא את המוזיקה של רייכל, באומרה: "יצירתך המוזיקלית היא מעיין מים חיים של אהבת ישראל, של אחווה ושל לכידות בעם שלנו".בשנת 2018, השיר "ואם תבואי אליי" עורר סערה בשל תוכנו המיני, תוך שנמתחה ביקורת על שימוש בשיר כצלצול של בית ספר. בתגובה, משרד החינוך שלל את האפשרות לשימוש בשיר כצלצול.

תגובת המבקרים

בת זוגו של רייכל משנת 2009 היא דמאריס דויבל, שף קונדיטורית ילידת אוסטריה, אותה הכיר כשהופיע באוסטריה, ולהם שתי בנות ושני בנים.באפריל 2013, נפרד מתסרוקת הראסטות שהייתה מזוהה איתו במהלך הקריירה. בריאיון ל-"7 לילות" סיפר רייכל כי הורדת הראסטות התרחשה בעקבות דרישת דמאריס: "היא הטילה עליהן וטו. לקחה את מכונת התספורת והודיעה לי, 'זה קורה היום', לקח איזה 20 דקות לעבור על הכל".

חיים אישיים

במשך הקריירה, קיבל רייכל פרסים ואותות מטעם ארגונים שונים בישראל וברחבי העולם. בשנת 2003 קיבל את פרס האקו"ם הראשון שלו, "אלבום השנה" עבור אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל הנושא את שמו של ההרכב. בשנת 2005 קיבל את אותו הפרס עבור אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים". באותו הטקס, קיבל שיר הנושא "ממעמקים" את פרס "שיר השנה". בשנת 2006 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה.בשנת 2009 זכה השיר "חלומות של אחרים" בפרס אקו"ם לשיר השנה. עוד באותה השנה, נבחר על ידי קוראי העיתון "מעריב", בגיליון ערב ראש השנה תשס"ט, לזמר העשור של ישראל. כמו כן, זכה הפרויקט של עידן רייכל בתואר "הרכב העשור" על ידי ערוץ 24. באותו אירוע, שנערך ב-15 באוקטובר 2009 בבריכת הסולטן שבירושלים, זכה שירו של רייכל, "ממעמקים", בתואר "שיר העשור".בשנת 2013 קיבל השיר "בלילה" של הפרויקט של עידן רייכל את פרס "שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. בשנת 2014 קיבל פרס אקו"ם נוסף למלחין השנה, עבור אלבומו הרביעי של הפרויקט, "רבע לשש". בספטמבר של אותה השנה, נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" להרכב השנה ב"מצעד השנתי של ישראל" שערך האתר מאקו. בנובמבר קיבל את פרס "נציג המוזיקה הישראלית בחו"ל", במסגרת פרסי המוזיקה של MTV ישראל.בשנת 2015 קיבל רייכל את אות יקיר ים המלח בידי דב ליטבינוף, ראש המועצה אזורית תמר בפסטיבל התמר ה-16, על תרומתו להאדרת ים המלח ברחבי העולם וקידום הצלתו. כבר בשנה שלאחר מכן, ב-2016, קיבל את אות "הגיבור האלמוני" על שם מרטין לותר קינג (יחד עם ענת סרגוסטי ופנינה תמנו-שטה) מידי בנו של לותר קינג, על פעילותו למען זכויות אדם, בדגש על פעילות למען עולי אתיופיה ולמען קירוב בין מגזרים בישראל.ביוני 2016 קיבל תואר עמית של כבוד ממוזיאון ישראל. התואר הוענק לרייכל בהוקרה על "תרומותיו הרבות לאומנויות הבמה בישראל ובעולם". ביולי קיבל אות הוקרה נוסף, על טיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות אומנות. מתוך נימוקי קבלת הפרס: "שיתופי הפעולה חובקי העולם שעידן יצר במהלך כל שנות הקריירה שלו, הפכו אותו לשגריר תרבותי למיליוני מעריצים למען עולם מלא תקווה, שבו שיתופי פעולה מוזיקליים מסירים מחיצות בין אנשים הבאים מרקעים שונים ותרבויות שונות".
בספטמבר 2019, בסיכומי העשור במוזיקה העברית בתחנת הרדיו "כאן גימל", נבחר "הפרויקט של עידן רייכל" ל"הרכב העשור". בשנת 2020, זכה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות.במאי 2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד, מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

פרסים והוקרה

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של עידן רייכל

דיסקוגרפיה

הופעות

אתר האינטרנט הרשמי של עידן רייכל עידן רייכל, ברשת החברתית פייסבוק
 עידן רייכל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 עידן רייכל, ברשת החברתית אינסטגרם
 עידן רייכל, סרטונים בערוץ היוטיוב
 עידן רייכל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עידן רייכל, באתר שירונט
 עידן רייכל, באתר אייטונס  (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר ספוטיפיי
 עידן רייכל, באתר Last.fm (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר AllMusic (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 עידן רייכל, באתר Discogs (באנגלית)
 עידן רייכל, באתר Songkick (באנגלית)
עידן רייכל, באתר Tab4u
עידן רייכל, באתר Genius
עידן רייכל, דף שער בספרייה הלאומית
עידן רייכל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
 עידן רייכל, באתר בילבורד (באנגלית)
העמוד של עידן רייכל ב-MusicDB
מידע על עידן רייכל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
ערן סויסה, עידן רייכל: איש העשור במוזיקה. ראיון, nrg‏, 18 בספטמבר 2009
ירעם נתניהו, שליפות עם עידן רייכל, באתר nrg‏, 12 במאי 2009
עדי רובינשטיין, פרויקט חייו, ישראל היום, 18 במאי 2010
עינב שיף‏, הפרויקט של עידן רייכל: המוזיקאי שצחק אחרון, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2011
משה צ'יטיאת, סיקור מופע: הפרויקט של עידן רייכל, באתר מיוזיק ניוז,‏ 5 באוקטובר 2012, ארכיון האינטרנט
דנה ויס, ‏עידן רייכל: "אהיה אבא מעולה, אבל חרדתי", באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2013
  רז שכניק, פרויקט חיים, באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2017
 ניקי גולדשטיין, "קארפול קריוקי" עם עידן רייכל, ראיון  באתר יוטיוב, מאי 2017
רוני קובן, פגישה עם עידן רייכל, כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2017
  חן קוטס, שאריות של החיים, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2020
עידן רייכל באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

עידן רייכל (נולד ב-12 בספטמבר 1977) הוא מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, זמר-יוצר, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוכר בעיקר כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל", שחמשת אלבומיו הראשונים מכרו מעל לחצי מיליון עותקים. רייכל נחשב לאחד האמנים הבולטים והמצליחים בישראל ולאחד האמנים הישראלים המוכרים בעולם.רייכל החל את דרכו המוזיקלית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 כקלידן של אמנים שונים, בהם עברי לידר וריקי גל. בשאיפה להתפתח כמפיק מוזיקלי, החליט ליצור תיק עבודות המעיד על יכולותיו. לשם כך, הקליט בבית הוריו זמרים שונים והציג את השירים בפני חברת התקליטים הליקון, שהתלהבה מן התוצאה, והחליטה להפיץ את תיק העבודות כאלבום מוזיקה. בדצמבר 2002, יצא האלבום המלא, בשם "הפרויקט של עידן רייכל", שנחל הצלחה גדולה, וזכה למעמד פלטינה מרובעת. בינואר 2005 יצא אלבומו השני של ההרכב, "ממעמקים", שנחל הצלחה רבה אף הוא, וזכה יומיים לאחר צאתו בתואר אלבום זהב. חודשים ספורים לאחר מכן, הגיע לתואר פלטינה כפולה. האלבום השלישי, "בין קירות ביתי", יצא בשנת 2008, שזכה גם הוא להצלחה במכירות ובפלטינה כפולה. בשנת 2013 יצא אלבום האולפן הרביעי, "רבע לשש", שזכה בתואר פלטינה מרובעת.בשנת 2015, לאחר שנים של עבודה בפרויקט של עידן רייכל, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "היד החמה", שהגיע עוד לפני יציאתו למעמד של אלבום זהב, ובסופו של דבר, הגיע למעמד פלטינה. כמו כן הצליח להגיע למקום השלישי במצעד אלבומי העולם של הבילבורד. אלבום הסולו השני של רייכל, "ואם תבואי אליי", יצא בשנת 2019.
רייכל זכה ב-5 פרסי אקו"ם. ב-2006 העניק לו משרד החינוך את פרס משרד החינוך והתרבות למלחין השנה. בשנת 2020 נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ב-2021 הוענק לרייכל תואר דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן על תרומתו למוזיקה הישראלית.

הפרויקט של עידן רייכל | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

כארמל

מי מופיע?