Name: סטרייסנד - קולה של ברודווי | אנה שפיץ | שבלול ג'אז | Tickchak LIVE
Start: 2024-03-14T20:30:00+02:00Z
Location: שבלול ג'אז

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

פסטיבלי הבירה בישראל

Beer Festival

התקווה 6

Hatikva 6

עקיבא

Akiva

גיא ויהל

Guy And Yahel

אברהם טל

Avraham Tal

שחר חסון

Shahar Hason

מעלה אדומים

אורנית

התקווה 6 | בית ספר טללי אורות | Tickchak LIVE

יהודה ושומרון

חיננית

בית ספר טללי אורות

אורי ברויר

Ori Broyer

אורי ברויר | מעלה אדומים-היכל התרבות | Tickchak LIVE

מעלה אדומים-היכל התרבות

מור חן

Mor Chen

סטנדאפ מור חן - תרומה למחנה יהונתן | היכל התרבות אורנית | Tickchak LIVE

סטנדאפ מור חן - תרומה למחנה יהונתן

היכל התרבות אורנית

התקווה 6 במופע להקה בשילה הקדומה 

התקווה 6-מרימים את הרוח, קיץ בבנימין  | שילה | Tickchak LIVE

התקווה 6-מרימים את הרוח, קיץ בבנימין 

שילה

כל עוד לא הפסקת לחלום אתה מנצח

אומרים תודה לצוותי החינוך בשומרון | עקיבא | ברוכין | Tickchak LIVE

אומרים תודה לצוותי החינוך בשומרון

ברוכין

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Judea and Samaria

פארק הנוער

המושג "יהודה ושומרון" מקורו בשמות חבלי הארץ הגאוגרפיים־היסטוריים יהודה והשומרון, אף שאיננו חופף להם אלא בקווים כלליים במיוחד – בחבל הארץ ההיסטורי יהודה נכללים גם חבל לכיש וחבל יתיר, בחבל הארץ השומרון נכללים גם הגלבוע והכרמל, ומערב בקעת הירדן נכללת ב"יהודה ושומרון" אף שהיא חבל ארץ נפרד מיהודה ומשומרון. ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת אינה נובעת מסיבות גאוגרפיות אלא רק ממעמדו המדיני. תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" בשטח המדינה הערבית, אך התוותה גבולות שונים מגבולות השטח כיום.
המונח "הגדה המערבית" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר "ממלכת עבר הירדן") שממזרח לנהר.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה "יודיאה", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב"פלשתינה" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם "פלשתינה" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי "ארץ ישראל". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל "השער העליון" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לווילאייט ביירות.
ממועד תחילת פעולתו של השלטון הצבאי – מנהלת שטחי האויב הכבושים בשטחים שכבש חיל המשלוח המצרי (1916) בארץ ישראל בסוף 1917 עד החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 על מסירת משטר המנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לידי המעצמות האירופיות המנצחות, בריטניה וצרפת, היו שטחי יהודה ושומרון כפופים למנהלת שטחי האויב הכבושים – דרום. מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית, שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי. בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה – אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה־א"י, שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד חוף הים התיכון, ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי.
בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ "חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה". התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבי־היקף יותר מאלה של אזור "יהודה ושומרון" כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית.
שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי "הגדה המערבית" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.
הכינוי העברי "יהודה ושומרון" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם "יהודה ואפרים", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. "הגדה המערבית" או בקיצור "הגדה" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.
במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. באחד מחילופי המכתבים, בחודש ספטמבר 1978, כתב קרטר לבגין:[דרושה הבהרה]

השם "הגדה המערבית" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא "The West Bank" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: "צד זה של הירדן", להבדיל מ־Transjordanie – "עבר הירדן"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי "השטחים הפלסטיניים" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.
הכינוי "מחוז יהודה ושומרון" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. על אף הכינוי "מחוז", הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה, שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "מחוז ש"י" (ש"י – שומרון ויהודה). בצה"ל נקרא האזור "איו"ש", ראשי תיבות של "אזור יהודה והשומרון".
בשיח הישראלי רווח הכינוי "יהודה ושומרון" בחוגי הימין. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים עלכן את המונח "הגדה המערבית" או "השטחים הכבושים" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי "השטחים הכבושים", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר "השטחים". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג "אזור" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון, לרבות אזור ואדי עארה. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן, וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל. הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף, שפלת החוף, הרי ירושלים ("פרוזדור ירושלים"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.
בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה[דרוש מקור]). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.
קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "הקו הירוק".

מלחמת העצמאות

במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה"ל מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי הממשלה צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו[דרוש מקור], וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם הסכם שלום. על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות.
תחת הממשל הצבאי הישראלי, חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן), בית לחם וחברון.
בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

מלחמת ששת הימים

ערכים מורחבים – יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, תוכנית הפדרציה, תוכנית הקונפדרציה, ניתוק הזיקהמאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"ניתוק הזיקה" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית.
ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.
תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.
ב־1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה, לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על המסמך.
גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "האופציה הירדנית". ב־1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר.
ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

הקשר עם ממלכת ירדן

תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ"ר. לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית, שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ"ר. שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

השטח כיום

ערכים מורחבים – השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמאז מלחמת ששת הימים נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח ירושלים עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את מעמדם של יהודה ושומרון, והנהיגה בהם ממשל צבאי, כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"תפיסה לוחמתית" על־פי אמנת ז'נבה הרביעית.
מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי.
מאז ניתוק הזיקה ב־1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית, "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים.
במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בין 1993–1995, והסכמי ההמשך שלו, הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:

שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון החלוקה ל־H1 ו־H2). מהווה 20% מהאזור.
שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים.
שטח C – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו קבר יוסף, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. מהווה כ־60% מהאזור. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר.
בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.
בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה"ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.
בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.
רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים.
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. גם משטרת ישראל נוכחת בשטחים אלה דרך מחוז ש"י (שנוסד ב־1994), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם המשטרה הפלסטינית.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.
אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:

מערכת בתי המשפט הצבאיים, המוסמכת על פי החוק הבינלאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
מערכת המשפט של הרשות הפלסטינית, המוסמכת על פי הסכמי אוסלו לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על החקיקה ברשות הפלסטינית, המבוססת על הדין הירדני.
מערכת המשפט המנהלי הישראלי, המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.

חוק ושיפוט

המעמד הנוכחי

על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (בשטח C, לא כולל מזרח ירושלים) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול של כ־3.3%. נכון לינואר 2023, לדברי מועצת יש"ע, מספרם עלה ל־502,678. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם ישיבות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, אוניברסיטה ומכללות.
נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל. כ־58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר).

האוכלוסייה היהודית־ישראלית

מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע מפקד אוכלוסין הנחשב אמין. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. בשנים קודמות, גופים אחרים נתנו הערכות נמוכות יותר מאלה של הלשכה הפלסטינית וייתכן שתיקונים דומים נדרשים לשיטתם גם בהתייחס לנתונים העדכניים. כך, ה־CIA נקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית ואנשי המנהל האזרחי נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים. יורם אטינגר העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד.

האוכלוסייה הערבית־פלסטינית

אוכלוסייה

אורך אזור יהודה ושומרון הוא כ־125 ק"מ, ורוחבו בין 25 ל־50 ק"מ. גבולותיו, שאינם תחום גאוגרפי טבעי, הם בצפון רכס הר הגלבוע והרי אום אל־פחם, בדרום גבעות יתיר והר עמשא, במזרח הירדן. אדמיניסטרטיבית, כולל האזור 11 מתוך 16 נפות הרשות הפלסטינית (5 נפות נוספות נכללות בשטח רצועת עזה). בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים לחקלאות.
האזור המאוכלס ביותר ביו"ש הוא אזור ההר שמשתרע מצפון השומרון ועד דרום יהודה, שם ממוקמות הערים (מצפון לדרום) שכם, רמאללה, ירושלים המזרחית (שבשונה מיתר השטח, סופחה לישראל), בית לחם וחברון. ג'נין ממוקמת בצפון־מערב השומרון באזור עמק יזרעאל, וקלקיליה וטולכרם נמצאות מדרום לה באזור מישור החוף. עיר מרכזית נוספת באזור היא יריחו, הנמצאת בבקעת הירדן ממזרח לירושלים.
ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון, מסודרות לפי גודל, הן הערים מודיעין עילית מערבית לרמאללה, ביתר עילית שמדרום לירושלים, מעלה אדומים שממזרח לירושלים, ואריאל שמדרום לשכם. בנוסף לערים, ישנן 6 מועצות אזוריות: שומרון, בנימין, מגילות־ים המלח, גוש עציון, בקעת הירדן והר חברון, 13 מועצות מקומיות ומנהלת היישוב היהודי בחברון.
כלל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת מועצת יש"ע, אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

שטח וערים מרכזיות באזור

ביהודה ובשומרון נמצאו מרכזי הכובד של ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת בית ראשון ושל ממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר יוסף, דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו עיר דוד, הר הבית, בית אל המקראית והעיר שומרון ושילה המקראית (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו ארמונות החשמונאים ביריחו, ביתר, הרודיון, סרטבה ומצדה.

במערת המכפלה שבחברון קבורים על פי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף אדם וחוה. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה מקום קדוש גם למוסלמים ויש בצמוד אליה גם מסגד.
ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים תנ"כיים:

קברים

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

אתרים ארכאולוגיים

אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים

לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים שפכים כוללים את נחל הקישון, נחל חדרה, נחל שילה, נחל מודיעים, נחל קדרון ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על אקוויפר ההר, היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.
נכון לשנת 2016 ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

זיהום מים

השפעות אקולוגיות

יהודה ושומרון וחבל עזה
מחוז יהודה ושומרון
אשכול רשויות יהודה ושומרון
גבולות מדינת ישראל
תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון
הקו הירוק

ראו גם

יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד
מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013

לקריאה נוספת

אילן פפה, ‏יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163
 רמי היפש, "מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2018
יהודה ושומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 יהודה ושומרון, דף שער בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
מאז מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) ועד היום, מדינת ישראל שולטת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא סיפחה אותם לשטחה (למעט מזרח ירושלים). הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה, לרוב, כיבוש צבאי לכל דבר, אך ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. לפני המלחמה שלטה בשטח ממלכת ירדן (בשנים 1948–1967), שהחילה בו את ריבונותה, וקודם לכן – המנדט הבריטי (1920–1948) והאימפריה העות'מאנית (1517–1918).
בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"; לפיכך, מדינת ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת". בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית, יהודה ושומרון מוגדרים "שטחים בשליטה ישראלית". ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש.
המנהל האזרחי העריך ב־2018 את מספר הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים גם יחד כנע בין 2.5 ל-2.7 מיליון. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מספרם עומד על כ־375,000 במזרח ירושלים וכ־2,815,000 בשאר השטח אך גופים שונים (כולל ה-CIA) הצביעו על ליקויים בטענותיה (כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות), והערכות אחרות מפחיתות את ההערכה ונעות עד 1.75 מיליון בשנת 2015 לפי יורם אטינגר.
מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהן כלגיטימיות, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבין-לאומי. עמדת הממשל בארצות הברית מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבינלאומי, אולם היו נשיאים רפובליקנים שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל הדמוקרטי של ברק אובמה הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום". בשנת 2019 הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל טראמפ כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. עם זאת, לאחר הקמת ממשל ביידן הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ, וכי הוא מגנה את ההחלטה של ממשלת בנט להרחיב את הבנייה בהתנחלויות.
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.

אנה שפיץ

Anna Spitz

סטרייסנד - קולה של ברודווי | אנה שפיץ | שבלול ג'אז | Tickchak LIVE

סטרייסנד - קולה של ברודווי

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

שבלול ג'אז

ברברה סטרייסנד-קולה של ברודווי | אנה שפיץ | מרכז קהילתי רוזין | Tickchak LIVE

ברברה סטרייסנד-קולה של ברודווי

מרכז קהילתי רוזין

ישראל קטורזה

Israel Katorza

דודו טסה

Dudu Tassa

יובל דיין

Yuval Dayan

מארק אליהו

Mark Eliyahu

בר צברי

Bar Tzabary

רביב כנר

Raviv Kinner

מני עוזרי

Meni Ozeri

מני עוזרי | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

מודיעין מכבים רעות

לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין

מני עוזרי | סטנדאפ | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

מני עוזרי | סטנדאפ

בעז שרעבי

Boaz Sharabi

בעז שרעבי חגיגות 30 שנה לאלבום את לי לילה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

בעז שרעבי חגיגות 30 שנה לאלבום את לי לילה

מועדון הגריי מודיעין

ג'יין בורדו

Jane Bordeaux

ג׳יין בורדו – סופ"ש וולנטיין | ג'יין בורדו | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

ג׳יין בורדו – סופ"ש וולנטיין

מירית גליצקי

Mirit Glitsky

מירית גליצקי | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

מירית גליצקי - מוגזמת | סטנדאפ | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

מירית גליצקי - מוגזמת | סטנדאפ

Modi'in Maccabim Reut

פארק ענבה

מודיעין קרויה על שם העיר הקדומה מודיעים, שבין תושביה הידועים נמנים מתתיהו הכהן וחמשת בניו. העיר שכנה גם היא בשפלת יהודה, כתשעה ק"מ ממזרח ללוד, אך לא במקום המדויק בו נמצאת העיר המודרנית. מקור השם מכבים הוא בכינוי שניתן לבניו של מתתיהו, וביניהם יהודה המכבי.
השם מודיעין אומנם בנוי מהשורש י־ד־ע, אך לא ידוע בוודאות מדוע העיר הקדומה נקראה כך. יש הטוענים כי המקום שימש בין היתר להעברת הודעות ובשורות, ומשמעות שמו היא "המקום בו מודיעים". על פי מסכת ראש השנה, בתקופה בה נהגו לקבוע את הלוח העברי לפי מולד הירח, אנשי הסנהדרין היו חוקרים עדים, שראו את צורת הירח, ולפי עדותם היו מחליטים מתי חל ראש חודש. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאת "מקודש, מקודש". ואחר כך היו מודיעים ומפיצים את הבשורה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות אש או עשן בראשי ההרים.
בהסבר זה תומך הגאוגרף וההיסטוריון זאב וילנאי: ”ראשיתו של היישוב הייתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה.”
על פי המקורות, היוונים נהגו להגות את השם כ"מודעין" או "מודעים" Μωδεειμ. דוגמאות לכך נמצאו בכתביהם של סופרים כמו יוספוס או אוסביוס מקיסריה שכתב על המקום: "מודעין כפר קרוב ללוד, משם היו המכבים, שאת מצבת קברם מראים שם עד היום". בלטינית נהגו לבטא את השם כ"מודעים" והוא נכתב כ־Modeim.[דרוש מקור] בארמית כונתה העיר "מודיעין".[דרוש מקור] במשנה ובתלמוד היא נזכרת כ"מודיעית" וכ"מודיעים", ובמפת מידבא כתוב: "מודיעים היא עתה מודיתא"שמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים, בתקופת בית שני. השם "מודיעין" נזכר לראשונה בספר מכבים, ומאז הוא מופיע במקומות שונים בספרות היהודית, בצורותיו השונות, הנזכרות לעיל, לרוב בשינוי הסיומת. האותיות מ"ם ונו"ן בסוף השם מסמנות צורה עברית או ארמית.
במקורות כגון התלמוד, המדרשים וספריו של יוסף בן מתתיהו המקום נקרא גם בשמות אחרים כגון: "מודיעין", "מודעין",[דרוש מקור] "הר מודעית"[דרוש מקור] ועוד. נראה ששני השמות: מודיעין ומודיעים היו נפוצים בתקופת בית שני אך עם העדפה ברורה לשם מודיעים במקורות היהודיים.
למרות זאת, נראה כי עדיין השמות היו כה נפוצים זה לצד זה עד כי לעיתים נכתבו יחדיו באותו משפט. כך למשל נכתב בתוספתא: ”מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין.” התוספתא היא המקור העברי הקדום ביותר שבו מופיעות שתי צורות אלו, אך היא מקור מאוחר יחסית בהיסטוריה של המקום ונכתבה כשלוש מאות שנה לאחר ימי המכבים.

שם העיר

העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הגבעות בעיר מתנשאות לרום הנע בין 220 ל־300 מטר, ובהן גבעות כגון גבעת ברפיליה (239 מטר), גבעת שר (253 מטר) וגבעת התיתורה (כ־290 מטר). נקודות הציון הגבוהות ביותר (כ־300 מטר) נמצאות סמוך לצומת שילת, ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך לגבעת הברושים בין מכבים לרעות.
האקלים בעיר הוא אקלים ים־תיכוני, הנפוץ במדינות שלאורך חופי הים התיכון, ומתאפיין בחורף גשום וקיץ יבש. ערוצי הנחלים והוואדיות מתמלאים מים וזורמים רק כאשר יורד גשם בעונת החורף. מסביב לעיר נפוצה צמחיית חורש ים־תיכוני.
שטח העיר נמצא במסדרון האקולוגי.

מצפון גובלת העיר במושבים שילת וכפר רות, במזרח בכפר הפלסטיני בית סירא, בדרום בקיבוץ שעלבים וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב ביער בן שמן. לגבי חלק מגבולות השטח המוניציפלי של העיר קיימות מחלוקות משפטיות:
שדות חקלאיים בין רחוב דרך יאיר פרג למכבים (עמק החמניות). השטח הוחכר למספר שנים לא ידוע למושב מסילת ציון. המושב משלם לעירייה ארנונה עבור שטח חקלאי ואין אפשרות בנייה במקום.
שטח בין מכבים למבוא חורון. אין בהירות לאיזה ישות שייך השטח.
שטחים מעובדים של נוף איילון, ליד גשר הרכבת (קו לירושלים). קיים ויכוח בין עיריית מודיעין לנוף איילון לגבי בעלות על הקרקע.
שטח של 1,000 דונם במשולש בין כביש 1, קיבוץ שעלבים, לבין מרכז עינב של מודיעין, נמצא בלב הוויכוח על הבעלות בין עיריית מודיעין לבין מועצה אזורית גזר.

גבולות השטח המוניציפלי

נתונים גאוגרפיים

ימיה הראשונים של העיר המאוחדת מודיעין־מכבים־רעות החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי, שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. שמו הונצח בכיכר יקותיאלי שבמכבים.
ב־1985 החלה תנועת מכבי העולמית, בראשות הד"ר ישראל פלד, שהפך אזרח כבוד ותושב המקום, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.
ב־1990 אושרה באופן רשמי, במועצה לתכנון ובנייה, הקמת העיר על שטח של 30,000 דונם. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות. יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. באפריל אותה שנה הוקמה מועצה מקומית מאוחדת לשני היישובים בשם מכבים־רעות.
ב־1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב־1996 החל אכלוס העיר. גם היישוב מודיעין הוכר כמועצה מקומית וב־2001 עם הגידול במספר התושבים הוכרז כעיר.
הקמת העיר לוותה בביקורת. המתנגדים טענו שהקמת יישוב נוסף בשפלת יהודה תפגע בערים חלשות סמוכות כגון לוד ורמלה, ושהקמת העיר פוגעת באתרים ארכאולוגיים רבים הנמצאים באזור, פוגעת בנוף ובטבע, ובבעלי החיים החיים באזור יער בן שמן[דרוש מקור].

בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין־מכבים־רעות. מכבים ורעות הפכו לרובע עירוני בעיר, למרות התנגדותם של חלק מתושבי מכבים־רעות, בין השאר עקב אופייה העירוני של מודיעין והמעבר מתרבות יישוב מקומי אל עיר גדולה.
תושבי מכבים־רעות התנגדו להקמת מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה שהעיר תפגע באיכות חייהם. עם קבלת ההחלטה על האיחוד עם מודיעין ניהלו תושבים ממכבים־רעות מאבק לביטול האיחוד אך ללא הצלחה. גם מספר שנים לאחר האיחוד נשמעו לעיתים קרובות ביקורות של תושבי מכבים־רעות על התנהלות העירייה המאוחדת. כמו כן, גם פעולות העירייה הנעשות לטובת שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד. נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק כוללים לדוגמה טענות על בניית כביש עוקף רעות (שכונה 11/12) הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות מדרום למודיעין, מחסומים על כביש יאיר פרג ומעברים חסומים בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות. מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית למשך מספר שנים, אך עם התפתחותה של העיר השלימו הצדדים עם האיחוד כעובדה מוגמרת.

איחוד מודיעין ומכבים־רעות

היסטוריה

העיר מודיעין תוכננה כולה מראש במטרה להיות עיר מחוז גדולה בין ירושלים לתל אביב. היוזמה להקמת העיר הייתה של מנהלת אגף תכנון ופיתוח במשרד השיכון, סופיה אלדור. את תוכנית המתאר של העיר תכנן האדריכל משה ספדיה.
על תכנון העיר קיימת ביקורת קשה הטוענת כי העיר שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף ולא עיר בעלת מאפיינים המעודדים דפוסי התנהגות עירוניים מקיימים. בעיר קיימת בנייה מרקמית ורוויה הצמודה לקו הרחוב, אך לא קיימים בה רחובות רבים הכוללים חזיתות מסחריות בקומת הרחוב ושימושי הקרקע בה יחסית מופרדים. ביקורת נוספת היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה להיסטוריה של המקום. על רקע ביקורת זו קודמו פרויקט המע"ר ותוכנית המתאר העתידית להרחבת העיר הכוללת עקרונות תכנוניים המעודדים הליכה.
החברה להגנת הטבע הזהירה שהתפתחות העיר עלולה להזיק לסביבתו של יער בן שמן הנמצא בצמוד אל העיר ואל הערים השכנות הוותיקות, לוד ורמלה, משום שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה ובכך תחליש אותן. בנוסף, הזהירו מתכנני ערים את משרד השיכון כי הקמתם של אזורי תעשייה חדשים בעיר תגרום להיחלשותם של אזורי תעשייה קיימים ביישובים שמסביב לעיר, כולל של יישובים בסביבת העיר כגון האזור המסחרי בצומת שילת. בנוסף – ישנם סקרים ארכאולוגיים וחפירות הצלה הנערכות מידי כמה שנים באזור העיר.
במודיעין כל הרחובות הוקמו על גבי הטופוגרפיה ההררית של הגבעות כאשר כל השדרות בנויות בתחתית העמקים של הגבעות וגם בעלות שם של עמקים ברחבי הארץ לעומת ראשי הגבעות שהוקמו בצורת מעגלים ונושאים שמות של מגדלים. רוב השירותים המסחריים והציבוריים בעיר נמצאים בתוך השדרות ולא בצדדי השדרות כמקובל ברוב הערים. בנוסף, כאשר תכננו את המרכזים המסחריים הראשונים בעיר, רצה המתכנן שהם יפנו אל הצדדים של שדרה עם הפנים אל הרחוב, לאחר מאבק של תושביה העתידיים הראשונים של העיר הוחלט כי כל המרכזים המסחריים במרכזי השדרות יפנו עם הפנים אל השדרות ולא אל הצדדים וזאת במטרה למנוע רעש לכיוון בתי המגורים. כל המרכזים המסחריים בעיר הם בעלי קומה אחת או שתי קומות עם מראה שכונתי ועם רחבה פנימית מרכזית שאליה פונות כל החנויות. חלק מן השדרות בעמקים עוברות בתוואי יובלים שמתנקזים אל נחל ענבה.
כל השדרות בעיר משמשות בתור צירי העיר הראשיים. הן מתחילות מהכיכר המרכזית המכונה כיכר התחבורה שבה נמצאת תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ותחנת האוטובוסים המרכזית. שדרות החשמונאים הן ציר התנועה הראשי החוצה את העיר מצפון לדרום, שסמוך אליו עתיד לקום מרכז העסקים הראשי של העיר. הפארק העירוני המתחיל בכיכר המרכזית של העיר היושב מסביב לערוץ נחל ענבה תוכנן להתרחב לגבעה הצמודה לכביש הראשי אך שטח זה הוקצה לבסוף לשכונת מגורים בשם "שכונת הציפורים". הפארק העירוני אמור להתרחב בעתיד עד כביש מספר 1 במערב בסמוך אל מחלף ענבה ולכלול בתוכו אתרים ארכאולוגיים.
בשנת 2009 זכתה העיר ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה. בדרום העיר נבנה סקייט פארק מוריה, שהוא ה"סקייט פארק" הגדול בישראל.בשנת 2022 ועדת המשנה של המועצה הארצית אישרה את תוכנית המתאר המחוזית החדשה לעיר במסגרתה צפויות להתווסף עשרות אלפי דירות לעיר, ומספר התושבים בה יעמוד על כ-240 אלף תושבים.

תכנון עירוני וסביבה

ברחבי העיר מצויים אתרים ארכאולוגים רבים. בשכונת הנחלים ברחוב נחל זוהר ישנו אתר ארכאולוגי הכולל חווה חקלאית מתקופת החשמונאים ואילו בשטחים הפתוחים במערב העיר ואזור נחל ענבה ישנם כבשני סיד טורקיים רבים ששימשו לצורך הכנת סיד לבנייה על ידי שרפה של אבני גיר במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הכבשנים מצויים ברובם בשטחים המערביים של העיר. בין היתר ישנם אתרים ארכאולוגים ששימשו להפקת שמן זית. באזור המערבי והדרומי של העיר מצויים גם כמה כפרים ערביים עתיקים שחלקם נטוש וחלקם שימש בתור ישוב עונתי עבור החקלאים שגרו באזור.

מרכז העיר
אל-אביאר – שרידי מנזר ביזנטי קטן
צפון העיר
חירבת הגרדי ומשלט 219 – מקום קברי המכבים המשוער
בקעת הנזירים (ביר־א־שמי) – אל המערה שבאזור נקשרת אגדה אודות התנא נחום איש גמזו ועכביש. במקום נמצא קבר מפואר של קצין רומי
חורבת זכריה – שרידי יישוב נוצרי עם שרידי מבנה כנסייה ואגן טבילה
חורבת התרסי – על שם שמעון התרסי, אחרון האחים החשמונאיים. במקום נמצאים שרידי יישוב יהודי מימי בית שני
מערב העיר
גבעת ברפיליה – אתר ארכאולוגי נוסף
חורבת חרובה – מזוהה עם כפר-חרובה
חורבת נכס (שרידי כפר ערבי) – ליד מתחם מסחרי ישפרו
חורבת רגב – אתר עתיקות, נמצא על הגבעה בגובה 202 מטר
נחל ענבה ובית ענבה – כבשני סיד
חירבת כפר טוב
חירבת אשון – שרידים של מבנים הבנויים מאבני גוויל ומאבנים מסותתות, מערות קבורה
חירבת בזקה – שרידי כפר הביזנטי
חירבת אבידן
דרום העיר
גבעת עגלגל (עג'נג'ול) ושיח סולימאן
חורבת קנובה וחורבת בארית – חוות חקלאיות עתיקות בגבעות הדרומיות
חורבת חדת – שרידי כנסייה ביזנטית
גבעת שר – אתר חפירות ארכאולוגי נוסף
אום אל עומדן – אתר בית כנסת ומקווה עתיקים מתקופת החשמונאים
גבעת הברושים – אום רוג'מן, אתר נופש שהיה שייך לפני מלחמת העצמאות לאמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. במקום יש מצפור על שם אמנון ליפקין שחק
חירבת בית שנה
חורבת ברדה
דרך הפטרולים – ששימשה בתור הכביש הישן של מכבים־רעות שעברה בצמוד אל קו הגבול הישן של מלחמת ששת הימים
מזרח העיר
גבעת התיתורה – אתר ארכאולוגי בעל חשיבות רבה במורשת האזור
קבר סית מנע – אחת מחמש השייח'יות שקבורות באזור.

אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים במודיעין והסביבה

לצורך מיתוג אתרי היסטוריה והמורשת במודיעין עוצבה הדמות המצוירת של איש מזוקן בבגדי התקופה ההלניסטית מודי שהפך לקמע או מותג של המורשת של העיר מודיעין.

דמות מודי

ארכאולוגיה

ערך מורחב – מוזיאון מורשת החשמונאיםבתחילת ספטמבר 2021 נחנך בעיר מוזיאון "מורשת החשמונאים מאז ועד היום". שטחו של המוזיאון כ-700 מ"ר ומוצגים בו יותר מ-150 פריטים עתיקים וגם מיצגים אינטראקטיביים רב חושים. המוזיאון הוקם בשיתוף פעולה של עיריית מודיעין מכבים רעות, רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת.

מוזיאון מורשת החשמונאים

מודיעין היא אחת הערים הירוקות בישראל ומתאפיינית במספר רב של פארקים וגינות ציבוריות.

פארק ענבה – הפארק המרכזי בעיר.
הגינה הירוקה – גינה הנמצאת בשכונת השמשוני ומהווה מקום מרכזי לעיר.
פארק החרגול – פארק הנמצא במרכז הרחוב עמק בית שאן.
פארק יצחק רבין – פארק שכונתי הנמצא בשדרות יצחק רבין בשכונת "משואה".
פארק משהב – פארק שכונתי הנמצא ברחוב אפרים בשכונת "השבטים".
פארק הפיראטים – פארק שכונתי קטן הנמצא ברחוב נחל צלמון בשכונת "משואה".
פארק המוזיקה – פארק שכונתי בדרום שכונת "מוריה" הנמצא במרכז שדרות מנחם בגין.
פארק הצוללת – פארק הנמצא במרכז רחוב עמק האלה.
פארק עינב – פארק הנמצא באזור התעשייה והמסחר "מרכז עינב" בין שדרות המלאכה לבין שדרות המקצועות.
הפארק הרטוב – פארק שכונתי קטן הנמצא ברחוב עמק איילון צמוד למע"ר הנבנה ולשכונת "הנחלים".
גן מגדל המנורה – גינת משחקים שכונתית הנמצאת בדרום שכונת "אבני חן".
פארק עמק חרוד – פארק שכונתי הנמצא במזרח רחוב עמק חרוד שבצפון שכונת "הכרמים".
גן מגדל ים – גן משחקים שכונתי הנמצא במרכז שכונת "אבני חן".
פארק הקטר (גינת קופות החולים) – גן משחקים הנמצא ליד קופות החולים מכבי כללית במרכז שכונת אבני חן
פארק חטיבת יפתח – פארק שכונתי הנמצא במרכז רחוב עמק דותן בשכונת "הנחלים".
פארק השכנות – פארק עירוני הנמצא בין שכונת "השבטים" לרובע רעות.
פארק הדגים – פארק ברחוב עמק יזרעאל, בו מתקיימים אירועים עירוניים רבים, כמו פסטיבל הקרקס, העדלאידע מופעי יום העצמאות וכן מהווה את נקודת הזינוק של מרוץ מודיעין.
הפארק הירוק – פארק הנמצא מתחת לגשר המחבר את שכונת הציפורים לנופים, הוא ממוקם מצד הגשר של שכונת הציפורים.
פארק יער יתיר – פארק שכונתי הממוקם בדיוק באמצע השכונה צמוד לבית הספר הדתי "נוף הרים" הפארק כולל גם מגרש כדורגל ופארק כלבים.
טיילת יערות ישראל – טיילת המתחילה בתחילת הגשר המחבר בין שכונות נופים וציפורים המלאה בפארקים קטנים וכוללת מגרש כדורגל וכדורסל ומתקנים מטכנולוגיית Park player.

פארקים

מודיעין היא עיר שינה, שכן רובם המוחלט של תושביה עובדים מחוץ לעיר ומספר מקומות התעסוקה בה עדיין קטן. בשכונות העיר מודיעין פועלים כ־12 מרכזים מסחריים. אלו הם מרכזים שכונתיים שנועדו לספק את צורכיהם היום־יומיים של התושבים. בשנות העיר הראשונות, בגלל העדר מרכזים מסחריים גדולים, התפתחו חלק מן המרכזים השכונתיים כמרכזי מסחר עירוניים ראשיים כשהבולט בהם הוא "מודיעין סנטר".
כאשר ביקשה העירייה להקים אזורי תעשייה בעיר היא נענתה בסירוב של משרדי הממשלה בטענה שהדבר יביא להיחלשותם של אזורי התעשייה הקיימים באזור לוד־רמלה המשמשים בחלקם גם תעשייה רגילה ומפעלים מזהמים. לאחר בקשות רבות הוחלט שלא יקומו בעיר תעשיות כבדות ומזהמות ולא יקומו מבני לוגיסטיקה ומחסנים (דבר שלא יצא אל הפועל לבסוף). בשנת 2014 נסלל כביש המחבר בין 2 אזורי התעשייה ואל כביש 431.
בקרבת העיר ממוקם אזור מסחרי גדול שהוקם על חלק מאדמות היישוב שילת. אתר זה כלל שטחי מסחר שנבנו בחלקם על גבי מבני חממות ששימשו בעבר את ענף החקלאות של שילת. מבני המסחר שהתפתחו באזור זה ללא תכנון מסודר, היו מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה־21 בשלבי פינוי והריסה.
בתוכנית האב של מודיעין הוקצו בפאתי העיר בנפרד משכונות המגורים שני אזורים לשימושי תעשייה ומסחר שאינם מזהמים וטובלים בגינות ירק. מרכז העסקים הראשי הוא למעשה רצועת שטח המתחילה בכניסה הראשית אל העיר ומסתיימת בכיכר התחבורה בה מתוכננים לקום בנייני המשרדים הראשיים של העיר ביחד עם חנויות ומרכזי עסקים אחרים.

ערך מורחב – מרכז העסקים הראשי של מודיעיןמרכז העסקים הראשי של מודיעין הוא אזור שנבנה בין שדרות החשמונאים לרחוב תלתן ובין כיכר העירייה לרחוב פיקוס. במרכזו של האזור, לאורך שדרות דם המכבים, עוברת טיילת. משני צדי השדרה נבנו בנייני משרדים ובנייני דירות, כאשר הקומה הראשונה בכל הבניינים היא קומה מסחרית. בנוסף, בשדרה קיימת תחנת המשטרה של מודיעין, "מוזיאון מורשת החשמונאים", בית הופעות המונהל על ידי מועדון הגריי ובית ההנדסה והתכנון של מודיעין.
בקצה הדרומי של מרכז העסקים העירוני נמצאת: "כיכר התחבורה" המאכלסת בתוכה את התחנה המרכזית של העיר ובה מצויים הקניון העירוני של חברת קנית של קבוצת עזריאלי. הקניון שנפתח ביוני 2008 משמש כאזור המסחר הראשי של העיר בהיעדר רחובות מסחריים עם חנויות ומשרדים ובסמוך אליו נמצאת "תחנת הרכבת מודיעין מרכז" שמתוכננת להיות בעתיד קניון נוסף וכניסה אל התחנה המרכזית מתחתיה.

מרכז העסקים הראשי (מע"ר) וטיילת דם המכבים

בצפון מערב העיר, בסמוך ליער בן שמן, תוכנן אזור תעסוקה ובדרום מערב העיר תוכנן אזור המלאכה והשירותים שבחלקו מוקם על אדמות קיבוץ שעלבים. אזור התעסוקה נועד לאכלס במקור תעשיות מדע וטכנולוגיה ושטחי מסחר תומכים. בשנת 2003 אוכלס המבנה הראשון באזור שנודע בשם "ליגד סנטר", אך עקב המיתון באותה תקופה הוא התקשה לאכלס חברות תעשייתיות והיי-טק. המחסור בשטחי מסחר ושירותים במרכז העיר הסיט את השימוש במבנה למסחר ושירותים עירוניים. החל משנת 2007 החלה הקמת מבנים נוספים באזור. אזור התעסוקה שהוקם בשנת 2003 נועד לאכלס בתחילה את 3 בנייני ליגד סנטר למשרדים ותעשיית היי־טק, לאחר שהוקמו רק 2 מבין 3 הבניינים שהיו אמורים לקום, נחל האזור כישלון בניסיון להביא תעשיות מתקדמות ומשרדים כגון ניסיון להקים את בניין הנהלת "סלקום" (לפני שעברו אל נתניה). ניסיון נוסף היה בשנת 2007 להקים במקום את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית ספר לחובשים ועם בנק הדם – ניסיון נוסף שנכשל. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה־21 הוקמו במקום מבני לוגיסטיקה ומשרדי ההנהלה של חברות כגון "קרביץ" ו"אופיס דיפו". בסמוך לאזור התעסוקה עתיד לקום בית חולים ואצטדיון עירוני. החל בעשור השני של המאה ה-21 הוקמו באזור גם בנייני משרדים וביניהם גם אולפני תקשורת כגון האולפנים של תאגיד השידור הישראלי "כאן" שהחליפו את אולפני "ערוץ 9" שעברו לנווה אילן.

אזור התעסוקה (הפארק הטכנולוגי מודיעין)

באזור המערבי של העיר שוכן אזור המלאכה והשירותים הנועד לשמש תעשייה קלה, תעשייה זעירה, מחסנים, מוסכים ומרכזי מסחר גדולים בעלי אופי חוץ שכונתי כדוגמת פאוור סנטרים. בספטמבר 2005 נפתח בשדרה הראשית של אזור המלאכה – הפאוור סנטר "ישפרו סנטר", ובו חנויות רבות ובית קולנוע. בהמשך נפתחו באזור מרכזים נוספים וסניפים של מספר רשתות מזון גדולות. שמו של האזור נקרא: "עינב" על שם נחל ענבה העובר בסמוך. בשנת 2010 החלה העירייה לסלול דרכים נוספות ולשווק שטחים נוספים כדי להקים בתי מלאכה נוספים. בשנת 2017 החלו להבנות מחלף חדש מעל כביש 431 ועל ידו "גשר להולכי רגל" שעתידים לחבר את האזור אל תחנת הרכבת "פאתי מודיעין".

אזור המלאכה (מרכז עינב)

תעשייה ומסחר

נכון לשנת 2022 משחק מועדון הכדורגל עירוני מודיעין - בליגה א'. מאמן הקבוצה הוא ארז בנודיס.בנות עירוני מודיעין היא קבוצת כדורגל נשים וחלק ממועדון עירוני מודיעין, שיחקה בליגה הלאומית והייתה אמורה לשחק בליגת העל בכדורגל נשים החל מעונת 2021/2022 אך לא עברה את הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל. הקבוצה נוסדה בשנת 2015 כקבוצת "מאמא רגל" ומשנת 2019 הפכה לקבוצת כדורגל רשמית שהצליחה לעלות תוך שתי עונות לליגת העל אך לא מימשה את הצלחתה ופעילותה הופסקה. המועדון מפעיל גם קבוצת נערות וילדות.

ספורט

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה - ברחוב עמק זבולון ליד פארק ענבה
אנדרטה לשני צנחנים - בדרך מנחם בגין ליד כיכר בגין. לזכר שני צנחנים: יצחק נצר (בנו של משה נצר) ונסים שקורי, שנפלו במקום בתאונת אימונים ב־1967.
אנדרטה לברוך מזרחי שנפל בפעולת איבה – בנחל חבר ליד המדרגות, כמו גם אנדרטאות תואמות לנתן כהן ולאבנר גולדמן שנפלו במהלך מבצעים צבאיים כאשר לכל אחד מהם נקרא מעלה מדרגות על שמו.

אנדרטאות

בעיר מופצים מספר מקומונים. ביניהם: מודיעין News (אלי דנון), ידיעות מודיעין (רשת ידיעות אחרונות), גל גפן ו־ModiInfo לדוברי האנגלית והעיתון הדתי לאומי LPH לדוברי צרפתית.
כמו כן, פועלים בעיר מספר אתרי אינטרנט לחדשות ומידע מקומי. ביניהם: מודיעין בכף ידך - האפליקציה של מודיעין (למידע על כל מה שיש בעיר), מודיעינט, MCity (למידע חדשותי) ודתי מודיעין השייך לרשת אתרי מקומונט.

תקשורת

בשנת הלימודים התשפ"א (2021–2020) למדו בעיר כ-27,302 תלמידים.
152 גני ילדים (כולל גני חובה וטרום חובה): 81 ממלכתיים, 32 ממלכתיים-דתיים ו-39 חינוך מיוחד
29 בתי ספר יסודיים מהם 22 בתי ספר ממלכתיים ושבעה בתי ספר ממלכתי דתיים
13 בתי ספר על יסודיים מהם תשעה בתי ספר ממלכתיים וארבעה בתי ספר ממלכתיים דתיים
שני בתי ספר לחינוך מיוחדתקציב החינוך העירוני הוא יותר ממחצית תקציב העירייה.
מערכת החינוך בעיר מציעה מבחר תחומי לימוד – מדע וטכנולוגיה, אומנויות וספורט – כבר בכיתות בתי הספר היסודיים.

בשנת 2005 (התשס"ו) הוקמה במודיעין ישיבת ההסדר "מאיר הראל" בה לומדים תלמידים לקראת השירות הצבאי ובמהלכו.

מוסדות חינוך

במודיעין פועלות 13 תנועות נוער שונות, הפרוסות ב־25 סניפים ושבטים ברחבי העיר.
בתנועות חברים כ־4,500 ילדים ובני נוער.
התנועות שותפות למגוון אירועים עירוניים כגון יום תנועות הנוער העירוני, בשיתוף עם חטיבת יפתח של הפלמ"ח,
ארגון אירועי יום הזיכרון המרכזיים בעיר וארגון אירועי פורים המוניים לקהילה.

תנועות נוער

מועצת הנוער העירונית היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. במועצה חברים בני נוער אשר מייצגים מועצות תלמידים בית ספריות, תנועות נוער וארגוני נוער בעיר.
המועצה מוכרת לכל הגופים והגורמים השונים בעירייה ובעיר בכלל. במועצת הנוער חברים נציגים אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות מכלל גופי הנוער בעיר (בכיתות ז' עד י"ב בלבד). את מועצת הנוער מובילים חברי מזכירות המועצה אשר נבחרו מתוך המועצה עצמה.
מזכירות המועצה המצומצמת כוללת: יושב ראש המועצה, סגני יושב ראש, דובר, מזכ"ל, ומבקר.

מועצת התלמידים והנוער העירונית

חינוך

בעיר רחוב מרכזי בשם שדרות החשמונאים המחבר את כביש 443 וכביש 3. רחובות מרכזיים נוספים ממוקמים בתוואי העמקים שבין הגבעות: עמק החולה, עמק איילון, עמק דותן, עמק בית שאן, עמק האלה, עמק זבולון, דרך מנחם בגין ושדרות יצחק רבין.

מודיעין ממוקמת בסמוך לכביש 443 המחבר את העיר לוד עם העיר ירושלים וזהו עורק התחבורה העיקרי הן לכיוון מערב (השפלה וגוש דן) והן לכיוון מזרח (ירושלים). כמו כן מודיעין מחוברת לכביש 3 המוביל דרומה. לכיוון צפון מוליך כביש 446 המגיע אל מודיעין עילית, ובהמשכו לכביש 465 שמתחבר עם כביש 444. כביש עיקרי נוסף שנפתח לתנועה ב־2009 הוא כביש 431 שמחבר בין מודיעין לראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב ורמלה.

כבישים בינעירוניים

אוטובוסים – החל מיולי 2013 פועלת בעיר חברת קווים. היא החליפה את חברת ויאוליה (לשעבר קונקס). עד לאוגוסט 2007 פעלה בעיר חברת מרגלית. במסגרת שירותי האוטובוסים פועלים קווים עירוניים ובין־עירוניים המחברים לערים תל אביב־יפו, ירושלים, פתח תקווה, לוד־רמלה, רחובות, ראשון לציון ואריאל. בנוסף לשירות הבינעירוני חברת קווים מפעילה 11 קווים פנימיים המשרתים את כל חלקי העיר.
רכבת – רכבת ישראל מפעילה בעיר שני קווים:
מודיעין מרכז – נהריה הקו נחנך עם פתיחת תחנת פאתי מודיעין ב-1 בספטמבר 2007 והתחיל את נסיעתו ממנה עד פתיחת תחנת מודיעין מרכז ב-1 באפריל 2008.
מודיעין מרכז – ירושלים יצחק נבון הקו נחנך לאחר דחיות רבות ב-31 במרץ 2022 אחרי 6 שנות עבודה הקו מתחבר לקו המהיר לירושלים באמצעות קשת מודיעין.בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת פאתי מודיעין הממוקמת בסמוך לאזור התעשייה ישפרו סנטר ונפתחה ב־1 בספטמבר 2007, ותחנת הרכבת מודיעין מרכז הממוקמת במרכז העיר בסמוך לקניון במרכז העסקים הראשי, נחנכה ב־1 באפריל 2008.
בשנת 2017 הסתיימה בניית מרכז התחבורה של העיר, אשר כולל תחנה מרכזית ובה שירות אוטובוסים של חברות קווים ואגד תעבורה לאזור מרכז הארץ. בבניית מרכז התחבורה נבנה מסדרון המחבר אותו אל תחנת הרכבת במעבר תת-קרקעי, אך הוא אינו פעיל.

תחבורה ציבורית

תחבורה

מתכנני מודיעין הגדירו בעיר אזורים שכונו מתחמי בנייה, וכל מתחם שעמד בפני פיתוח נמסר לאדריכל שהכין תוכנית־על שהגדירה את מבנה הרחובות ומאפייני הבנייה הכלליים. באופן טבעי, המתחמים התוו את גבולות השכונות וכל שכונה כונתה באופן זמני על שם האדריכל שתכנן אותה. ביוני 2009 הכריזה העירייה על שמות חדשים לשכונות, שנבחרו מתוך הצעות התושבים ואף על גבולות חדשים שבמסגרתם פוצלו שכונות גדולות. תיאור השכונות ושמותיהן הקודמים בסוגריים:
כל נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2018.
השבטים (בוכמן צפון) ומוריה (בוכמן דרום) – המתחם הדרומי ביותר בעיר. רוב המבנים במתחם זה צמודי קרקע, בבתים דו משפחתיים. בחלק הצפוני נקראים הרחובות על שם שבטי ישראל ובחלק הדרומי נקראים הרחובות על שם נשים מההיסטוריה היהודית הקדומה. שם השכונה הדרומית, מוריה, הוא שם נשי המייצג נשים אלו. בשכונת השבטים גרים כ-6,000 תושבים ומוריה כ-9,000.
הפרחים (מירומי) – מתחם קטן במרכז העיר בו גרים כ-7,500 תושבים. בשטחו מרכז מסחרי, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי. הרחובות במתחם נקראים על שם עצים, פרחים וצמחים. בחלק הצפוני קיים תת־מתחם קטן שבו שמות הרחובות הם ביטוים משיר השירים.
הנחלים (ספדיה) ומשואה (גבעת סי) – מתחם במזרח העיר, שתוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה. במתחם יש חמישה מרכזים מסחריים, בית ספר על יסודי ושלושה בתי ספר יסודיים. שמות הרחובות הראשיים במתחם הם על שם עמקים בארץ ושמות הרחובות המשניים על שם נחלים ונהרות בישראל. השם משואה נבחר כדי לייצג את מיקומו הגבוה של אזור זה. במתחם הנחלים נמצא אזור המכונה 'מליבו' שנבנה על ידי חברה קבלנית זו. בשכונת הנחלים גרים כ-3,000 תושבים ובמשואה כ-9,500.
הכרמים (ציפור) – המתחם הצפוני ביותר בעיר בו גרים יותר מ-12,000 תושבים. חלקו הצפוני נבנה בשנות 2009–2010. במתחם זה הרחובות נקראים על שם חודשי השנה העברית. מקור שם השכונה בכרמים שגדלו בדרום־מזרחה טרם הקמתה.
אבני חן (קייזר) – מתחם במערב העיר בו גרים כ-11,000 תושבים. הרחובות במתחם נקראים על שם אבני החושן של הכהן הגדול. הרחוב הראשי נקרא אבני החושן ומוביל למרכז המסחר הבנוי מתחת לבתי המגורים, היחיד במודיעין הבנוי בצורה זו.
הנביאים (השמשוני צפון) והמגינים (השמשוני דרום) – מתחם בצפון מערב העיר. במתחם שלושה מרכזים מסחריים, שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על יסודיים. המתחם נחצה על ידי רחוב עמק בית שאן לאזור בו הרחובות נקראים על שם הנביאים ולאזור "צבאי" בו השמות הם של אלופים, חטיבות ומבצעים של צבא הגנה לישראל. בנביאים גרים כ-6,000 תושבים ובמגינים כ-10,000.
הציפורים – שכונה במערב העיר, בה נקראים הרחובות על שמות ציפורים. השכונה קטנה יחסית ונכללים בה רק שבעה רחובות. נבנתה בין השנים 2013–2018 והיא כוללת 991 יחידות דיור.
נופים (מתחם N) – שכונה במערב העיר בסמוך בין כביש 431 לבין הגדה הדרומית של נחל ענבה, שבנייתה החלה ב־2014 ואוכלסה החל מ־2019. היא כוללת שטחי מסחר, ומוסדות חינוך רבים. שמות רחובותיה של השכונה נקראים על שם יערות בישראל.
מורשת (מתחם P) – שכונה במערב העיר בסמוך לגדה הצפונית של נחל ענבה, שבנייתה החלה ב־2018 והיא תכלול 4,200 יחידות דיור. שמות רחובותיה של השכונה יקראו על שם הנשיאים וראשי הממשלה בישראל (רחובות בן-גוריון, רבין ובגין כבר קיימים באזורים אחרים של העיר) ורחוב עמק חפר יתחום את השכונה מצפון.השכונות מחוברות ביניהן על ידי שדרות רחבות הנושאות שמות עמקים בישראל. עם זאת, שני רחובות הקרויים על שם עמקים נמצאים בתוך השכונות: רחוב עמק יזרעאל ורחוב עמק חרוד.
רחוב יהודה המכבי מורכב משני חלקים לא רציפים שמתוכננים להתחבר בעתיד, החלק הצפוני בין כביש 443 לשד' עמק האלה וחלק הדרומי בין כביש 431 (שד' יצחק רבין) לבין רח' פז.

מודיעין

ערך מורחב – מכבים-רעותמכבים ורעות היו יישובים קהילתיים שאוחדו תחת מועצה מקומית אחת בשנת 1990. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית מכבים־רעות עם העיר מודיעין. ב־2006 הכריז שר הפנים על מכבים־רעות כעל רובע עירוני.
יוסף יקותיאלי, מי שהיה יוזם רעיון המכביה ומגשימו, היה גם היוזם של הקמת עיר חדשה באזור מודיעין ואף התחיל בביצוע הפעולות הדרושות להקמת היישוב מכבים. שמו הונצח ב"כיכר יקותיאלי" במכבים. הגוף שהוביל את הפרויקט להקמת מכבים, הוא מכבי עולמי, בראשות ד"ר ישראל פלד – היום אזרח כבוד של היישוב ותושב המקום. הגוף שהוביל את הקמת רעות היה עמותה של אנשי קבע בצה"ל.
ברעות גרים כ-6,000 תושבים ובמכבים כ-2,300.

מכבים־רעות (רובע עירוני)

שכונות

גבעת שר (שכונת L) - גבולה הצפוני הוא כביש 431 והשכונות נופים והציפורים, גבולה המזרחי הוא שדרות החשמונאים ושכונת השבטים. הרחובות בשכונה ייקראו על שמות תבלינים. גודל השכונה המתוכנן הוא כ־6,000 יחידות דיור.
המעיינות - גבולה הצפוני הוא כביש 443 וגבולה הדרומי הוא רחוב עמק האלה, גבולה המזרחי הוא רחוב עמק חרוד בשכונת הכרמים וגבולה המערבי הוא רחוב יהודה המכבי. תהליך הקמת השכונה אמור להתחיל ב-2024 והיא תהיה השכונה הראשונה שתיבנה במסגרת שלב ב' של פיתוח העיר והיא מתוכננת לכלול 5,000 יחידות דיור. רחובות השכונה יהיו שמות מעיינות ברחבי ישראל.

שכונות מגורים עתידיות

בשנת 2017 נחשף כי מתוכנן מרכז עסקים ראשי חדש שעתיד לחבר האזור שבין שכונות העיר המערביות לבין הפארק הטכנולוגי. השם שהוצע לקרוא לתוכנית הוא: "מנהטן הקטנה".
קיימת תוכנית להקמת תחנה רכבת באזור והארכת קו הרכבת במרכז העיר לכיוון המרכז על מנת לתת פתרון תחבורתי לאזור.

מרכז העסקים הראשי העתידי

בניית מתחם עסקים בשטח שמצפון לחניון העירייה, מבנה תרבות עירוני, ספרייה עירונית, מכללה עירונית, מעונות סטודנטים, מוזיאון עירוני ואף בית מלון.
מבני שירות וחירום של מד"א.
הגדלת אזור התעשייה המערבי בעיר.
בניית מחלף "מודיעין" בצומת שילת בכביש 443.
בניית אצטדיון בצמוד לתחנת רכבת פאתי מודיעין, שיחליף את אצטדיון רמת גן כאצטדיון הלאומי על פי התכנון באצטדיון צפוי להכיל כ-30 אלף מקומות ישיבה וקיימת אופציה להרחבתו לכ-50 אלף מקומות.
סלילת קטע כביש 3 שיחבר בין כביש 1 לכביש 443. הקטע אמור לעבור בתוואי הצמוד לגדר הביטחון בין מכבים לבית סירה.

מיזמים נוספים

מיזמים בתכנון ובבנייה

אקלים

משה שכטר: 1996–2003
משה ספקטור: 2003–2008
חיים ביבס: החל מ־2 בדצמבר 2008, ראש העיר הנוכחי.

ראשי עיר

בוסניה והרצגובינה באניה לוקה, בוסניה והרצגובינה (מ־2010)
גרמניה האגן, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה (מ־1997)
צרפת מונטריי, צרפת (הסכם ידידות)
ארצות הברית רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית (מ־2004) (במסגרת תוכנית שותפות ביחד של הסוכנות היהודית)
הרפובליקה העממית של סין האיקואו, האינאן, הרפובליקה העממית של סין (שותפות 2013 של Unique 1 Asia)

ערים תאומות

אנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין
העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים

מודיעין העיר, עורך: אייל מירון, יד יצחק בן-צבי, 2014.
עשור למודיעין, דוברות עיריית מודיעין מכבים רעות, עורך: אפי מלצר, 2007.

אתר האינטרנט הרשמי של מודיעין-מכבים-רעות
 פרופיל מודיעין-מכבים-רעות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סמודיעין, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 בדצמבר 2012
מיכאל יעקובסון, מודיעין שלום, סליחה טעות: בת 20 ועדיין לא עיר, וכנראה גם לא תהיה, באתר Xnet‏, 1 במרץ 2015
יונתן גת, הערכות מודיעין חדשות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 10 במאי 2015
 אסנת ניר, פעם אפשר היה לקנות פה דירת 4 חדרים במיליון שקל, היום - המחיר כפול: חדר השינה של גוש דן מתעורר, באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2022
 מודיעין-מכבים-רעות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (הידועה בשמה המקוצר "מודיעין") היא עיר במחוז המרכז בישראל. מודיעין ממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב־יפו. העיר במתכונתה הנוכחית היא תוצאה של איחוד רשויות, עליו הוחלט בשנת 2003, בו אוחדו העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים־רעות לרשות אחת, לה שטח שיפוט של 50,000 דונם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים במודיעין-מכבים-רעות 101,977 תושבים (מקום 18 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 92.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,746 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).



אנה שפיץ

Anna Spitz

אנה שפיץ - הופעות קרובות