הופעות בגן יבנה • לוח הופעות 2025

גן-יבנה הוקמה על אדמות המרעה של הכפר ברקה שנרכשו על ידי "אחוזה א' ניו-יורק", שהייתה חברה שהוקמה על ידי משפחות יהודיות מרוסיה, פולין ומרכז אירופה שהיגרו אל ארצות הברית. יהודים אלה עסקו בעיקר בתחומי הבנקאות והמסחר ועם קריסת וול סטריט ב-1929, חיפשו אפיק חלופי להשקעת כספיהם. שאיפה זו השתלבה בכמיהתם של יהודים אלה לארץ ישראל ובאותה שנה הם החליטו לרכוש בה קרקעות מתוך מחשבה לעלות בהמשך לארץ ולהתיישב בה. עוד קודם לכן, בראשית שנות העשרים, רכשה החברה את אדמות רעננה (על שמה רחוב אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה) וכאשר רצו לרכוש אדמות נוספות והדבר לא התאפשר ברעננה, הוחלט על רכישת אדמות הכפר ברקה, שהיו זמינות והמרחק מהן לתל אביב היה קצר יחסית. עם סיום תהליך הרכישה, הגיעו ב-1931 שמונה משפחות. מועד זה נחשב כשנת ייסודה של גן-יבנה, אם כי חלק רואים בשנת 1929, עת החלו עבודות המדידה של השטח, כשנת ייסוד היישוב. מאחר שאנשי אחוזה א' היו עירוניים ללא כל ידע בחקלאות, הם צירפו אליהם את חברי "גרעין תל-חי קרים", גרעין של אנשים בעלי רקע חלוצי-סוציאליסטי, מייסודו של יוסף טרומפלדור. בגן-יבנה הוקמו צרכנייה, מערכת לאספקת מזון למשק החי, מחלבה שממנה נשלחה תוצרת החלב של היישוב לתנובה, מחסן ביצים ומערך לשיווק התוצרת החקלאית. במושבה נחפרה באר לאספקת המים, ובעת עבודות החפירה נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שיוחסו לעיר יבנה - ומכאן שם המושבה גן-יבנה (על אף שגבולות המושבה, ולימים היישוב, אינם גובלים בעיר יבנה כלל). בשנת 1935 הוקם בסמוך לגן-יבנה המושב ביצרון על ידי חברי גרעין תל-חי שביקשו להקים יישוב עצמאי. במקביל הוקמו יישובים נוספים כאשכול אזורי שהיה חלק מהתפיסה הביטחונית, כמו "תפארת ישראל", "רמת השניים", "שכונת השוטרים" ו"גבעה 11", שלימים סופחו לגן-יבנה וכיום מהווים חלק משטח השיפוט שלה. כדי למלא את החלל שנוצר עם עזיבתם של חברי גרעין תל-חי, הגיעו בשנת 1935 חברי גרעין מיוצאי גרמניה. היישובים הערביים השכנים היו סוכריר – ממערב, ברקה – מדרום, ויסור – ממזרח. במעגל הרחוק יותר שכנו איסדוד – בדרום-מערב, בתני – מדרום, בית דראס – מדרום-מזרח, בשית – מצפון וקטרה – מצפון. מכל אלה, עם תושבי ברקה ויסור היו לתושבי גן-יבנה יחסים טובים יחסית. עם זאת, תושבי איסדוד וסוכריר היו קיצוניים יותר ומהם יצאו עיקר הפורעים שפעלו באזור. הענפים העיקריים בגן-יבנה היו הפרדסנות שתוצרתה שווקה דרך נמל חיפה אל מעבר לים. המשפחות טיפחו משקי עזר, בהם גודלו עופות, לאספקת ביצים ובשר ובהמשך עיזים ופרות לאספקת החלב. בחצרות הבתים גדלו עצי פרי וגני ירק שתוצרתם שימשה לתצרוכת ביתית. עודפי הייצור הוחלפו בין השכנים וכן נמסרו לצרכנייה לקיזוז הצריכה הביתית. תושבי גן-יבנה התפרנסו גם מעבודות עונתיות בחקלאות ובבניין וכן בעבודות שירותים במחנות הצבא הבריטי הסמוכים. באותה תקופה הייתה גן-יבנה יישוב מבודד, ללא חיבור לרשת החשמל וללא כביש מסודר שהגיע אליה. רק ב-1938 נסלל אליה הכביש שחיבר אותה עם גדרה. עבודות הסלילה בוצעו על חשבונם של תושבי המקום ללא סיוע ממוסדות היישוב או הממשלה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט השתלבה גן-יבנה בהגנה המרחבית באזור.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגן יבנה 25,251 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,905 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).גן-יבנה מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קיימים ביישוב שלושים ושמונה גני ילדים; שישה בתי ספר יסודיים: "בן-גוריון", "מכבים", "אילן רמון", "אהוד מנור", "נופי מולדת" ובי"ס ממ"ד "סיני"; חטיבות ביניים ותיכון: "אורט יצחק רבין" ו"אורט נעמי שמר" (שניהם שש-שנתיים); וכפר הנוער "בית אפל". ב-2021 נחנך ביישוב "קונסרבטוריון גן יבנה" ללימודי נגינה ופיתוח קול, בשלוחת המתנ"ס בשכונת נאות המכבים. בנוסף, ממקומת ספרייה ביישוב, הנמצאת לצד המתנ"ס היישובי.

בגן-יבנה פועלות נציגויות של תנועות נוער ארציות שונות: "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא", "עוז", ו"הנוער הלאומי". יחד עמם, פועלות גם נציגויות של ארגוני הנוער: "רוטרי אינטראקט", "נוער מד"א", "מש"צים", ו"מד"צים". בנוסף, פועלות ביישוב גם קבוצות הנוער: "חוגי סיירות", "אסא אותי לוחם", "תוכנית גוונים", "סיירת נוער תורם", "מש"צים", "נח"ל קהילתי", "צופי אש", "מעורבות חברתית", "מנהיגות צעירה", "בית הספר למנהיגות", "מועצת הנוער", ו"פרלמנט ילדים".

ביישוב פעל עד 2021 מועדון כדורגל תחרותי של המרכז הקהילתי, "מ.כ. מתנ"ס גן-יבנה", והוא מפעיל מחלקות ילדים ונערים. כמו כן, קיים ביישוב קבוצות כדורגל מטרום-ילדים ועד בוגרים תחת השם "בית"ר גן-יבנה". בעבר, פעלו גם קבוצות הכדורגל "מכבי גן-יבנה" ו"הפועל גן-יבנה". בענף הכדורסל קיימת אגודת ניצני גן-יבנה המפעילה את קבוצת "מכבי גן-יבנה", שלה מחלקות קטסל, בנות, כדורסל ילדים, נערים, בוגרים, ונשים. בנוסף, אגודת הפועל סביונים גן-יבנה הקימה גם קבוצות קטסל משותפות עם העיר השכנה אשדוד, "הפועל גן-יבנה/אשדוד" ו"הפועל אשדוד/גן-יבנה", בנוסף למחלקות קטסל וכדורסל לרוב קבוצות הגיל והמגדר תחת השם "הפועל (סביונים) גן-יבנה".כמו כן, ישנם בגן-יבנה קבוצות ספורט וחוגים תחרותיים של התעמלות אמנותית, ג'ודו, קארטה, קפוארה, הוקי גלגיליות, טניס, MMA, התעמלות קרקע ואקרובטיקה, בלט וג'ז מודרני, ספורט אתגרי, ואייקידו. במאי 2017 נפתח קאנטרי קלאב, הכולל: בריכה מקורה חצי אולימפית, בריכת זרמים, בריכת פעוטות, ג'קוזי, סאונה יבשה ורטובה, וחדר כושר; בנוסף באותה שנה, נחנך ביישוב מגרש כדורעף חופים. כיום פועלים ביישוב שלושה מכוני כושר; מגרשי כדורגל, כדורסל, טניס, וכדורעף; בריכות שחייה; וסקייטפארק.

ביישוב נחנך ב-2011 קניון פתוח (לא-מקורה ברובו) בשם "קניון פרנדלי גן-יבנה", הכולל שלוש קומות של חנויות ביגוד, סניפים של מזון מהיר, סניפים של קופות חולים, דואר ישראל, מכון כושר, פארק וג'ימבורי. ביישוב פועל גם מתנ"ס גן-יבנה, המרכז הקהילתי, המארח הצגות במהלך השנה עם מנויים מסובסדים לצעירים ומבוגרים תושבי היישוב. קיים בו גם מועדון לגיל הזהב וספרייה ציבורית לכלל הגילאים.

יוסף יבנאי-פוזין (1950–1958), ראש המועצה הראשון, מוותיקי היישוב וממייסדיו. שמואל אוחיון (1958–1974, 1978–1979), איש העלייה החדשה. ישראל שטיין (1973–1978). במהלך שנת 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש. משה אלקסלסי (1979–2003) אהרון דרור (2003–הווה)

צרפת פיטו, צרפת (מ־1973) קנדה ויניפג, קנדה (מ־1984)

אריה קרישק, בוני הגן, סיפורה של גן יבנה. הוצאת "רשפים", 1993 זאב ענר, סיפורי מושבות, פרק "גן יבנה - בעקבות משבר הבורסה בארצות הברית". מאת אריה קרישק. הוצאת "משרד הביטחון", 1996 אסף אלפי, ומפה המשכנו, סיפור בדיוני, המשך התגוללות דור המרד והתפשטות התופעה בשנות התשעים. הוצאת "אופוס", 1998 שחר לוי, עד הלום צעדנו, ספר המגולל את התפתחות היישוב בשנות השמונים. מאת יליד המקום. הוצאת "עם עובד", 1999