לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.
מקור השם הוא שיבוש שמו של מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה במקום ושנקרא בצרפתית "Le toron des chevaliers" ("מגדל האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.
היסטוריה
לטרון שוכנת בצומת דרכים חשוב. מדרום מגיעה אליו הדרך מעזה, ממערב, הדרך מיפו, ממזרח, הדרך מירושלים - שער הגיא ומצפון הדרך מירושלים - מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים וקרבות רבים התנהלו באזור.
השרידים הקדומים ביותר שנחשפו באזור לטרון הם מתקופת הברונזה התיכונה, כ-2000 לפנה"ס בקירוב.
לפי הנראטיב המקראי, במאה ה-13 לפנה"ס, צבאו של יהושע בן נון הביס את חמשת מלכי האמורי באזור בית חורון. תיאור הקרב מופיע בספר יהושע.
בשנת 165 לפנה"ס, צבאו של יהודה המכבי הביס את היוונים באזור אמאוס ניקופוליס. קרב אמאוס נחשב לאחד הקרבות המוצלחים ביותר שניהל יהודה המכבי.
בתקופת מסעות הצלב נערכו באזור קרבות רבים בין הצלבנים למוסלמים. בלטרון נבנה מבצר שהוחזק על ידי מסדר הטמפלרים וננטש בשנת 1187. המבצר בלטרון הוקם כדי לתת מענה לבעיית חוסר הביטחון בתנועה בדרכים העולות לירושלים. רובו של המבצר נהרס לחלוטין בידי המוסלמים.
בשנת 1890 נבנה בלטרון מנזר השתקנים של מסדר הטראפיסטים.
במלחמת העולם הראשונה, לטרון נכבשה בידי הבריטים. בריגדה של פרשים אוסטרלים שבאה מרמלה תקפה את הטורקים שהתבצרו בצד הדרך, על גבעות לטרון ובמנזר. הצבא הבריטי, עם הפרשים האוסטרלים הקיפו את העמדות הטורקיות וכבשו אותן.
בעקבות המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939, שלטון המנדט הבריטי בנה במרחק קצר ממנזר השתקנים בלטרון תחנת משטרה, ששלטה על הדרך מתל אביב לירושלים. התחנה נבנתה כחלק ממצודות טגארט שבנו הבריטים ברחבי הארץ.
אתרים
במרוצת השנים התפתח אזור לטרון ועמק איילון והפך לאזור תיירותי מפותח בו אתרים רבים העוסקים במורשת ישראל, חקלאות, צה"ל וארץ ישראל. במקום מצויים האתרים הבאים:
מנזר השתקנים ששוכניו מגדלים באזור גפנים וזיתים.
אנדרטת לטרון: במסעף לקיבוץ נחשון וליישוב נוה שלום בהסתעפות מהכביש המוביל לנוה שלום הוקמה אנדרטה לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות.
יד לשריון: בשנת 1982 הוקם בלטרון מוזיאון ואתר הנצחה של חיל השריון הישראלי בשם "יד לשריון". האתר כולל גם מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכב קרבי משוריין. משטרת לטרון מהווה חלק מהאתר ועליה לוח עם שמות הנופלים של החיל.
פארק עוצבות השריון: פארק שהוקם על ידי קק"ל ויד לשריון. בפארק עשרות אנדרטאות של יחידות השריון.
המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. מיקומו של האתר נבחר, בין השאר, מכיוון שהוא נמצא בלבו של ציר הנדידה המערבי של הציפורים. במרכז הוצב מכ"ם המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ. המכ"ם הובא מרוסיה והוסב בארץ ממכ"ם אנלוגי לדיגיטלי ומקיים מעקב אחרי הציפורים בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר.
אמאוס ניקופוליס: אתר ארכאולוגי ובו עתיקות העיר אמאוס ניקופוליס.
בית השלום: השוכן ליד שרידי אמאוס, משמש מאז 1993 כמנזר של קהילת בני האושר.
מיני ישראל: פארק מיניאטורות ובו דגמים מוקטנים של אתרים ומבנים חשובים בישראל.
מבצר לטרון: שרידיו של מבצר צלבני.
ראו גם
קרבות לטרון
כביש 424
פארק קנדה
בית השלום
לקריאה נוספת
אריה יצחקי, עמק איילון ואתריו, הוצאת "תמוז", תל אביב, 1990
זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950
זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4028
מאיר בן דב, המבצר הצלבני בלאטרון , קדמוניות ז’[3-4], תשל"ד, עמ' 117–120