Name: אריק דוידוב מארח את זמרי האופרה הישראלית במופע "סורנטו" | היכל התרבות נס ציונה | Tickchak LIVE
Start: 2025-05-12T20:00:00+03:00Z
Location: היכל התרבות נס ציונה

צבי יחזקאלי

Tzvi Yechezkeli

עמית סגל

Amit Segal

ירושלים

מחפש כיוון לעבודה? זה בשבילך! כנס תעסוקה מקצועי בשילוב הרצאת אורח מרתקת מאת צבי יחזקאלי פרשן לענייני ערבים

כנס התעסוקה הגדול | צבי יחזקאלי | מרכז כיוון | Tickchak LIVE

כנס התעסוקה הגדול

מחוז ירושלים

מרכז כיוון

עמית סגל- חדשות: מדריך למשתמש | סינמה סיטי ירושלים | Tickchak LIVE

עמית סגל- חדשות: מדריך למשתמש

סינמה סיטי ירושלים

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Jerusalem District

סטודיו למשחק ניסן נתיב, קמפוס לאומנויות, מנורה, ירושלים, ישראל

מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.

היסטוריה

חלוקה מוניציפלית

כ־68.4% מאוכלוסיית המחוז יהודים.
כ־29.8% מהאוכלוסייה ערבים (28.3% מוסלמים, 1.8% נוצרים).

דמוגרפיה

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

אריק דוידוב

Eric Davidov

אפרת רז

Efrat Raz

אריק דוידוב מארח את זמרי האופרה הישראלית במופע  "סורנטו" | היכל התרבות נס ציונה | Tickchak LIVE

אריק דוידוב מארח את זמרי האופרה הישראלית במופע  "סורנטו"

מחוז מרכז

נס ציונה

היכל התרבות נס ציונה

דוידסון ניהול וייצוג אמנים 

אודי כגן

Udi Kagan

מירית גליצקי

Mirit Glitsky

רביטל ויטלזון יעקבס

Revital Vitelzon Jacobs

דביר בנדק

Dvir Benedek

כל הדברים הטובים | דביר בנדק | יינות אילת | Tickchak LIVE

כל הדברים הטובים

מחוז דרום

אילת

יינות אילת

אודי כגן | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

תיאטראות אילת אילת

מירית גליצקי | בית פיליפ מוריי באילת | Tickchak LIVE

בית פיליפ מוריי באילת

רביטל ויטלזון יעקבס | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

Eilat

מתנ״ס יעלים

מקור השם אינו ידוע. אחת ההשערות היא שהמקור למילה "אילת", באה מהשורש העברי איל, שהוא גם השורש למילה אלה, שמשמעותה הוא האלה ארצישראלית, מין עץ ממשפחת האלתיים. השערה נוספת היא ש-"אילת" למעשה באה מהמילה איל שמשמעותה כבש ממין זכר. זאת מכיוון שהאילים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר באזור הדרום.

אטימולוגיה

ערכים מורחבים – אילת (עיר מקראית), עקבה#העת העתיקה

העת העתיקה

בכתביהם של היסטוריונים ערבים מימי הביניים, מופיע הסכם בין מוחמד ליהודי אילת, ג'רבה ואדרוח' (בעבר הירדן המזרחי). במכתב ששלח להם, מאשר מוחמד כי ליהודי אילת הזכות לשמור על דתם, ומאפשר להם לשמור על השליטה בעיר בתמורה למס שנתי שישלמו לו. עם זאת, העיר אילת ושאר ארץ ישראל נכבשו על ידי הצבא המוסלמי באמצע המאה השביעית. במהלך התקופה המוסלמית הייתה לאילת (ayla) חשיבות מסוימת, לפרקים, בתור תחנה בדרך למכה.

בתקופת הכיבוש המוסלמי

הבריטים קיימו באילת שהייתה קרויה אז אום רשרש, תחנת משטרה. דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה, בשנת 1934, הגיע לאום-רשרש והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעיר נמל בינלאומית.בשנת 1945 נערך מסע רגלי בשליחותו של בן-גוריון, ובהובלת שמריהו גוטמן מהנקודה הדרומית של היישוב ברביבים לאום רשרש, במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות בדרום הנגב והערבה, ולבחון את האפשרות לפרוץ דרך רגלית למעפילים מעיראק דרך ים סוף.
ב-22 בינואר 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת "גרעיני התיישבות באילת": "יש 600 אנשים מועמדים להתיישבות לאילת: קבוצת הצופים מהכשרת עין-גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית-ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50), התנועה המאוחדת, דגניה ב' (45), חיים גבתי רוצה לקחת קבוצה של 50 איש מ"השומר הצעיר", ויש כ-70 איש בודדים. רוצים לצרף מהגדנ"ע בתל אביב (150).במסגרת מבצע עובדה, ב-10 במרץ 1949 ט' באדר, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום רשרש הוקמה אילת. המושל הראשון באילת היה אברהם זכאי.
העיר אילת הישראלית הוקמה כיישוב קטן ב-1950. ביישוב הקטן והמרוחק באותה עת, התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים. התחבורה לעיר הייתה קשה בשנים אלו ונעשתה דרך מצפה רמון או באמצעות מטוסים קלים שנחתו במנחת שהוקם בסמוך ליישוב. בתאריך 28 בפברואר 1950 נחנך באילת שדה תעופה.
בתחילת שנת 1956 הגיע ראש המועצה הראשון, חנוך ננר, למחנה מעבר לעולים במרסיי וחיפש בעלי מקצוע מקרב העולים שהיו מוכנים להגיע ולהתיישב באילת. 70 משפחות נבחרו, העולים הגיעו לארץ ולאחר מכן הובאו לאילת במטוסי חיל האוויר בשני גלים - ב-20 בפברואר וב-3 באפריל אותה שנה.

בתקופת הכיבוש הבריטי וקום המדינה

מבצע קדש נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962. ב-1960 נחנך האגף הראשון במרכז רכטר שהיה למרכז האזרחי של העיר שכלל גם את בניין העירייה, כיכר אזרחית, קולנוע "אילת" ובניין משרדים "בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה לבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות.
בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואפילו הונחה אבן פינה למפעל על ידי פנחס ספיר, למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר. מלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון שארם א-שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעיר בית החולים יוספטל שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. בתקופת מלחמת ההתשה הבסיס הצבאי והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללים מצרים. באפריל 1969 נורו קטיושות מעקבה שבירדן על אילת, ושמונה אזרחים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.

לאחר מבצע קדש

במהלך רוב שנות קיומה, נהנתה אילת משקט ביטחוני, בעיקר ממלחמת ששת הימים ובהמשך מהסכמי השלום עם ירדן ומצרים. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו גורמי טרור שונים להתבסס בסיני ומעט גם בירדן. גורמים אלו יזמו ירי קטיושות באוגוסט 2005 ופיגוע טרור של מחבל מתאבד, בו נרצחו שלושה מתושבי העיר. מעברם של פלסטינים רבים לסיני מרצועת עזה, בצד ידיעות כי גורמי טרור מעוניינים לפגוע בתדמיתה של אילת, הגבירו את החשש מפיגוע אפשרי בעיר. בינואר 2008 נסגרו לראשונה לתנועת אזרחים אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, כגון: הקניון האדום והר צפחות, וכן הכביש המערבי (כביש 12) המוביל לעיר. באפריל 2010 נורתה קטיושה לעבר אילת מסיני, אך פגעה בעקבה. באוגוסט 2010 חלה תקרית נוספת בה שוגרו 5 רקטות אל עבר אילת מסיני; אחת מהקטיושות פגעה בסמוך לשדה התעופה בעיר והסבה נזק, אחת נוספת התפוצצה בשטח חקלאי הסמוך לעיר. שאר הרקטות נפלו בים או בשטחי עקבה הירדנית.
ב-18 באוגוסט 2011 אירעה בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, מתקפת הטרור בדרום ישראל, שבה נהרגו שמונה ישראלים.
ב-13 באוגוסט 2013 יירטה כיפת ברזל לראשונה רקטה שנורתה לאילת, לאחר שנשמעה אזעקה כפולה בעיר.ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" נפלו שתי רקטות במרכז העיר, לא היו נפגעים אך היו מספר נפגעי חרדה ונגרם נזק לרכוש.
ב-2018 החלו העבודות על הקמת לונה פארק, מערכת כבישים שתחבר בין מזרח העיר למערבה ואזור תיירות ופנאי על שטח נמל התעופה הישן במרכז העיר.בנוסף, בשנה זו, נחתם הסכם גג שבמסגרתו ייבנו 18,372 יחידות דיור חדשות בתשע שכונות חדשות, 6,930 חדרי מלון ו-146 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, לפי ההסכם, אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה.כמו כן הוקם פארק מים בשטח של כ-20 דונם ועלות הקמתו נאמדה בכ-60 מיליון שקל.בדצמבר 2020, כעשור אחרי שהותקן שדה סולארי ראשון באזור, אילת וסביבתה הצליחו לספק לעצמן את כל צריכת החשמל בשעות היום מאנרגיה ירוקה.באוקטובר 2023 , לאחר מתקפת הפתע על ישראל ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל פינתה רשות החירום הלאומית 35 אלף תושבים מתושבי הדרום לעיר אילת. המפונים מתארחים בכ-30 מלונות בעיר. המשפחות הגיעו מיישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים, אשקלון ויישובים אחרים בדרום. במהלך המלחמה, נורו טילים וכטב"מים לכיוון אילת על ידי החות'ים מתימן. ב9 בנובמבר, התפוצץ כטב"ם מתאבד שהגיע מסוריה  בפתח בית ספר בעיר. התקרית הסתיימה ללא נפגעים.

המאה ה-21

בשנת 2014 נרשמו בעיר כ-48,900 תושבים. הגרעין הקהילתי, כ-13% מסך תושבי העיר, מתגוררים בה מעל 20 שנה. כ-18% חיים בה בין 10 ל-20 שנים. מכאן שכ-31% מתושבי העיר מהווים את האוכלוסייה הוותיקה (10 שנים ומעלה) בעוד ש-69% מתושבי העיר נמצאים בה פחות מ-10 שנים. ילדים: בעיר ישנם מעל 13,000 ילדים ובני נוער בגילאים 18 - 0.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים באילת 53,582 תושבים (מקום 37 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,706 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בעיר היו אלפי מסתננים מאפריקה שהיוו כשמינית מאוכלוסיית העיר נכון להיום אוכלוסייה זו הצטמצמה בעקבות בלימת הסתננות המהגרים בגלל בניית הגדר בין ישראל למצרים ורובם היגרו למרכז המדינה, חלק גדול מהם עובדים בתיירות בעיר והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס.
אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל. כ-3.5% מתושביה הם ערבים-מוסלמים, כ-0.6% ערבים-נוצרים וכ-0.5% דרוזים.על פי דו"ח של משטרת ישראל שפורסם באוגוסט 2010, אילת מדורגת במקום הראשון בישראל בפשעי אלימות, עם 5 פגיעות לאלף תושבים. ירידה של 47% משנת 2009. נתון זה כמו נתונים סטטיסטיים רבים אחרים (כגון צריכת חשמל ומים ממוצעת לתושב) כוללים בתוכם גם את התיירים הרבים השוהים בעיר, לכן אינם מעידים בהכרח על תושבי העיר.

אוכלוסייה

אילת היא עיר קייט ותיירות, שהתבססה על הים האדום ושונית האלמוגים שבו שהיוו בסיס לשמורת חוף האלמוגים. על כך נוספים הטיילת הסמוכה להם, פעילויות ימיות שונות, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. באילת ישנן אטרקציות שונות, בהן המצפה התת-ימי, ריף הדולפינים, פארק הקרח עם משטח החלקה אולימפי (קניון אייסמול), בים יש ספינות תיור רבות[דרושה הבהרה] וביניהם ספינות שונות הכוללות קומה תת-ימית עם קירות זכוכית המאפשרים מבט על שמורת האלמוגים.
החלק האחרון של שביל ישראל יורד מהר צפחות אל בית ספר שדה אילת.
כמו כן, פעם בשנה משנת 1987 מתקיים באילת פסטיבל ג'אז בים האדום המושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם, ובנוסף נערכים בה פסטיבלים אחרים המהווים מוקד משיכה לתיירות פנים: כגון התימניאדה, גם כינוסים שנתיים נוספים נערכים בעיר. שמהווים את עיקר התיירות המגיעה לעיר בעונת החורף.
באילת ישנם כ-48 בתי מלון ומספר החדרים לאורחים עומד בה על כ-11,000, לצד מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהוא הקניון הרווחי בישראל, למ"ר[דרוש מקור]). מאז שנת 2001 אין בה בניה של בתי מלון חדשים. אמנם הוקצאה לכך לגונת הרחצה הממוקמת בחלקה המזרחי של העיר, בין מלון הרודס לגבול עם ירדן. אך לא בנו בה עקב מחדלי תכנון ובניה. תכנון לבתי מלון קיים גם על שטחי שדה התעופה שפונה.
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום בעיקר מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר הגבוה של הלינה בעיר, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. גם הסכם השלום עם ירדן, היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת, עקבה, ופחות עם העיר הישראלית. פריצת האינתיפאדה השנייה, בסוף שנת 2000. בנוסף לכך שמחירי המלונות היו גבוהים משמעותית ממלונות בעקבה או בסיני עם רמת השירות דומה, הובילו להיעלמותה של אילת ממפת התיירות העולמית. אם בסוף שנות התשעים היו באילת כ-1.6 מיליון לינות של תיירים בשנה, בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 כמויות הלינות של תיירים שלנו באילת נעה בין 400 ל-750 אלף. (ירידה של בין 55 ל-75 אחוזים) והעיר מאז מבוססת בעיקר על תיירות פנים. לאור תפוסת המלונות הנמוכה באילת בין חג סוכות לחג הפסח, בין השנים 2015 ל-2019 משרד התיירות סבסד בסכום של כ-60 אירו על כל תייר זר שנחת בשדה התעופה הבינלאומי של אילת. אך למרות זאת, המחירים הגבוהים של הלינה הובילו לכך שאחוז ניכר מהתיירים לנו דווקא בסיני ובעקבה.
בשנת 2019 נרשמו באילת כ-7 מיליון לינות בבתי המלון מתוכם כ-90% היו לינות של ישראלים. בשל האקלים הנוח מתקיימות באילת תחרויות ספורט מרחבי העולם, בכך העיר מושכת אליה תיירות ספורט. כ-250,000 ספורטאים מגיעים מדי שנה לעיר במסגרת זו.
החל משנת 2001 מתקיים בעיר פסטיבל פאנג'ויה אשר מניב לעיר הכנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים.בקיץ 2023 נפתח באילת פארק המים "ווטרלנד" שהושקעו בו 80 מיליון שקלים. הפארק מכיל 3 מגדלי מים הכוללים 24 מגלשות שמתוכן המגלשה הגבוהה ביותר במזרח התיכון. יש בפארק קרוסלות מים לילדים, בריכת גלים ועולם מים לילדים.

תיירות

בינואר 2019, במהלך הכנס השנתי של ועידת אילת לאדריכלים ומעצבים של מרכז הבנייה הישראלי הוצגה תוכנית לשיפור התיירות בעיר. על פי התוכנית צפוי לקום מתחם "קרולינות", המתחם שישתרע על שטח של כ-22 דונמים, צפוי להיבנות בסמוך לבית ספר שדה אילת וישמש כמעיין כפר נופש קטן בו יומו אזורי לינה בשטח לצד שטחים מוצללים, אזור עבודה ואף בריכה קטנה. חלק אחר בתוכנית מדבר על הקמת טיילת שתקרא "טיילת עין סוף" שיתחיל בחוף אלמוג וצפוי להסתיים במעבר טאבה. לצד הפרויקטים האלו צפויה המרינה באילת לעבור שיפוץ יסודי ויוקמו בה מתחם משחקים לילדים, בתי קפה ומתקן שעשועי מים. לאור העובדה ששיפוץ המרינה מקל על המעבר בין האזור של המרינה לאזור מועדון השיט והחוף של משכירי הסירות צפויה לקום "רפסודה", שתכלול מרכז הדרכה לחינוך ימי ומתחם מסעדות. בנוסף, יפותחו שבילי ההליכה בהר צפחות הסמוך לעיר ויפותח קצא"א.כפר נופש נוסף שמתוכנן לקום במסגרת הפרויקט יהיה "כפר הצוללים" שיכלול מרכז הארחה קטן, אוהלי טיפי שיאכלסו צוללים בדרכם לאתר הצלילה שבשמורת חוף האלמוגים.

התוכנית אסטרטגית לשיפור התיירות בעיר

בתחילת שנת 1960 בוטל הפטור ממס הכנסה שניתן עד אז לתושבי אילת.החלת אזור סחר חופשי על אילת מעניקה תמריצי מס אחדים לפעילות כלכלית באילת. תמריץ עיקרי הוא
פטור ממס ערך מוסף לסחורות ושירותים הנקנים באילת. לתושב אילת ניתן (החל משנת 2012) זיכוי ממס הכנסה בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית שהופקה באזור אילת, בתנאי שהתגורר בעיר שנה לפחות.

הטבות מס

כלכלה

בימי המנדט הבריטי לא היה כביש לאילת וההגעה לאזור עקבה היה בדרך האוויר, או במסילת הרכבת החיג'אזית למעאן וממנה לעקבה. בסוף שנות ה-20 וביתר שאת בשנות ה-30, במסגרת ההכנות למלחמה עולמית, הוחלט לסלול כביש מבאר שבע לאילת. על פי תוכנית אחת תוכנן הכביש לעבור בממשית ועל פי תוכנית שנייה, דרך באר משאבים וניצנה. באפריל 1938 התפרסם בעיתונות שכביש באר שבע-אילת באורך 257 ק"מ הושלם. במאי 1946 פורסם שוב שסלילת כביש עקבה-באר שבע תסתיים השנה.לאחר הקמת מדינת ישראל עברה הדרך היחידה לאילת בכביש הנפט, כביש 227 ודרך הערבה. המעבר במעלה עקרבים היה מסוכן ביותר, אך שופר בשנת 1950 בידי חיל ההנדסה. עם זאת, הנסיעה מבאר שבע לאילת בג'יפ ארכה כ-10 שעות ולמשאית לקח כ-18 שעות להגיע מתל אביב לאילת.בתחילת 1953 נחנך כביש חדש לאילת דרך ירוחם, כביש 204 ומכתש רמון. הכביש התחבר באופן זמני עם כביש הערבה המשובש ובינואר 1958 הושלם. במהלך שנות ה-60 נסלל כביש 90 מסדום לחצבה והיה לדרך העיקרית לאילת. בשנת 1973, נסלל קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 בדרך לאילת דרך מצפה רמון התייתר. בשנות ה-80 נפרץ כביש 10 על גבול ישראל מצרים, שהיה לדרך שלישית לאילת - דרך שהייתה חסומה שנים רבות לתנועת אזרחים על ידי מערכת הביטחון.
החל משנת 2010 עברו הכבישים המובלים לאילת שיפור משמעותי כביש 90 הכולל את כביש הערבה, וכביש הבקעה עבר שיפור תשתיות אינטנסבי, הכולל הרחבה לשני נתיבים לכל כיוון ברוב המקטעים בכביש זה, וכן כולל את כביש 12, וכביש 40 שהורחבו ברוב קטעי הכביש, וכן שופרו הצמתים והתאורה לאורך כבישים אלו.

כבישים

נמל אילת משמש כשערה הדרומי של מדינת ישראל למדינות המזרח הרחוק, אוקיאניה, מזרח אפריקה ודרומה והודו.
מרבית פעילות הנמל מקורה בייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק וכן מפעילות ייצוא של מפעלי כימיקלים לישראל.
הנמל התחיל את פעילותו בשנת 1950 ועם הקמתו, נבנה גם מגדלור אילת. ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמה חברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
נמל אילת סובל מבעיות של חוסר כדאיות כלכלית להגיע אליו, ולמעשה כמעט כל הספינות מעדיפות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמלי אשדוד או חיפה, אך עקב צווים ממשלתיים יש חלק מהענפים (כגון הובלת כלי רכב מהמזרח הרחוק) שמחויבים להגיע לנמל אילת בלבד ולא לנמלי אשדוד וחיפה.

נמל אילת

מיד לאחר הקמת אילת העברית, הקים חיל האוויר את נמל התעופה אילת כדי לשמור על קשר עם שאר חלקי ישראל, במיוחד לאור המצב הרעוע של הכביש שחיבר את אילת עם יתר המדינה. בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון", כדי לדאוג לקשר תעופה בין אילת ותל אביב. בתחילה קיימה החברה טיסה יומית ובהמשך שתי טיסות מדי יום. בשנת 1969, הוארך המסלול של נמל התעופה אילת והחלו להגיע לעיר טיסות שכר בינלאומיות, בעיקר מסקנדינביה. מטוסים גדולים יותר ששימשו לטיסות בינלאומיות, שהגיעו לאילת נחתו בנמל התעופה עובדה. עם השנים גדל מספר המגיעים לאילת בדרך האוויר והגיע למעל מיליון בשנה. בשנת 2013 החלו העבודות להקמת שדה התעופה בסמוך לתמנע (כ-19 ק"מ צפונה מאילת) נמל התעופה רמון, הוא השני בגודלו בישראל אחרי נמל התעופה בן-גוריון, ומתוכנן לשמש לו כשדה משנה במהלך השנים הבאות. שדה התעופה הבינלאומי החדש נפתח בינואר 2019 ובזכות כך ועקב הריסת שדה התעופה בעיר אילת, מתאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, אילת מתפתחת צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ומאפשרת בנייה רוויה יותר.

תעופה

תחבורה

במסגרת החינוך העירונית בעיר אילת פועלים עשרה בתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג, היובל, הרי אילת, יעלים, גלים, מצפה ים, עציון גבר, צאלים וים סוף.
כמו כן ישנם שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים: ימין הרצוג (שבמסגרתו פועל גם תלמוד תורה), בית ספר ממ"ד חב"ד וכן בית ספר "אור החיים", השייך לחינוך העצמאי. מערכת החינוך באילת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.במסגרת החינוך העירונית ישנם שלושה בתי ספר ממלכתיים על-יסודיים: בית ספר תיכון ע"ש מנחם בגין, אילת, בית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר ובית ספר תיכון עירוני מקיף ע"ש יצחק רבין, אילת. לצידם, קיים גם בית הספר העל-יסודי "אורים" לחינוך מיוחד, ובית הספר ברנקו וייס. במסגרת החינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי, בנות לומדות במסגרת אולפנת תהילת ישראל בכיתות ז'-י"ב, ובנים במסגרת חטיבת הביניים "ימין הרצוג" עד כיתה ח' ואת לימודיהם הם ממשיכים במסגרת הישיבה התיכונית הסביבתית "צביה", ישיבה בה לומדים בתנאי פנימייה גם תלמידים מיישובים אחרים בארץ. מאז שנת 1998 פועלת באילת ישיבה גבוהה, ישיבת "איילת השחר", המושכת אליה תלמידים מכל רחבי הארץ.
החינוך האקדמי באילת כולל קמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שלוחה של מכללת לוינסקי לחינוך, שלוחה של מכללת ירושלים לחינוך וסניף של האוניברסיטה הפתוחה, אשר פעילותה מצומצמת. חייל או בוגר שירות לאומי שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010 ולומד בקמפוסים אלה, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון, בתמורה לפעילות חברתית (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).באילת פועלת ספרייה עירונית וכן מתקיימת פעילות של רשת מתנ"סים.
במשך ארבע שנים עיריית אילת סיפקה לילדי המסתננים מאפריקה לימודים במסגרת נפרדת בעקבות עתירה משפטית שהגישו המסתננים שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתן פסק דין, שאילץ את עיריית אילת לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית.לאילת שני רבנים, הרב יוסף הכט והרב משה הדאיה.

חינוך

מדי שנה מתקיימים בעיר למעלה מ-100 אירועי ספורט בקטגוריות שונות. דוגמאות לכך הם גביע הפדרציה לטניס נשים, אליפות אירופה בגלשני רוח, אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים ואליפות אירופה בטריאתלון. נוסף על-כך, עקב מזג האוויר הנוח, מתקיימים בעיר מדי שנה אירועי ה"ספורטיאדה" וה"מחוזיאדה". אולם ספורט צאלים אילת עומד לרשות התושבים.
אלה קבוצות הספורט הפועלות בעיר:

כדורסל: הפועל אילת - מייצגת את העיר בליגת העל בכדורסל ולה יש בית ספר לכדורסל ומחלקת הנוער בנוסף לכל אלה פועלת בעיר מזה למעלה מ-4 שנים ליגת כדורסל לבתי-הספר היסודיים של העיר שם הליגה הוא: ליגת "ארקיע" ג'וניור סל (בשיתוף של עיריית אילת, רשת המתנ"סים אילת, חברת התעופה ארקיע, בית ספר לכדורסל של הפועל אילת, מחלקת הנוער של הפועל אילת והפועל אילת).
כדורגל: בני אילת - מייצגת את העיר בליגה א'
כדוריד: מ.כ. אילת - מייצגת את העיר בליגה הארצית

ספורט

העיר אילת מחולקת ל-14 שכונות:

צפון

אורים (מערב 2)
מצפה ים (מערב 7)
צאלים (מערב 1/6)

מערב

מרכז

דרום

שכונות העיר

אילת ידועה באקלים המדברי שלה, ובכמות המשקעים הדלה: כ-22 מ"מ בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים הצחיחות בעולם (לשם השוואה: כמות המשקעים הממוצעת בתל אביב היא 583 מ"מ. כמות המשקעים בעיר הצחיחה ביותר בעולם, אריקה, שהיא גם עיר תאומה של אילת, היא 0.2 מ"מ).

אקלים

אילת מקיימת קשרים עם 14 ערים תאומות:

ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית (מ־1959)
דרום אפריקה דרבן, דרום אפריקה (מ־1976)
צרפת אנטיב, צרפת (מ־1979)
גרמניה קאמן, גרמניה (מ־1979)
הולנד קמפן, הולנד (מ־1983)
בולגריה סמוליאן, בולגריה (מ־1985)
צ'ילה אריקה, צ'ילה (מ־1997)
הונגריה שופרון, הונגריה (מ־2005)
סלובקיה פיישטיאני, סלובקיה (מ־2006)
אוקראינה יאלטה, הרפובליקה של קרים, אוקראינה (מ־2011)
צ'כיה קרלובי וארי, צ'כיה (מ־2012)
הרפובליקה העממית של סין יינצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2012)
ליטא פלאנגה, ליטא (מ־2017)
איטליה סורנטו, איטליה (מ־2017)על שם חלק מהערים קרויים רחובות בעיר: רחובות לוס אנג'לס, דרבן, אנטיב, קאמן, קמפן, אריקה, שופרון ופישטאני.

ערים תאומות

יוסף אבירם (עורך), אילת (הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אילת
 אילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מידע על אילת בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
אילת סיטי - אתר התיירות הרשמי של העיר אילת
מידע תיירותי למבקרים והנופשים באילת: אטרקציות, מקומות אירוח, חופים, קניות, חיי לילה ועוד.
 פרופיל אילת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאילת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אילת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע תיירותי על אילת, באתר הוטלז אילת
זאב וילנאי, אילת, "חיל הים" י' אפריל 1949, עמ' 4.
כרזה - אילת 1959-1965, מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
רותם נועם, פועה ויצחק נועם בשיחה משפחתית גלויה, באתר ערב ערב באילת, 14 באפריל 2011 - עדות על אילת בשנים 1957–1968
 שנה לשחרור אילת, חונכים קו תעופה לוד-אילת, יומני כרמל מרץ 1950
 סרטו של נתן גרוס "הי דרומה לאילת", אילת 1954
 עשור לעיר אילת, 1959, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 צילום אווירי של אילת בדילוגי זמן  על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
על בראשית הקשר בין אילת וחיל הים, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
 19635782-2// נפתחת עונת התיירות באילת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים(הקישור אינו פעיל, 14.12.2022)
עיר ששמה אילת, 1963, בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
 אשר שכטר, אילת 2013: יש ים, בתי מלון ותיירים - אבל אין עיר, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2013
 משה גלעד, לאן בורחים התיירים שמגיעים לאילת בסבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
 קינן ראובני, "לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2016
 רינה רוזנברג קנדל, המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2017
 צליל אברהם, האם אילת יכולה להשתנות? מתוך הפודקאסט "חיות כיס" של "כאן". 15 בינואר 2020
אחיעד לוק, בואי לאילת: מסע בזמן אל חוף ים ציורי בלב מדבר פרא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.9.2023
נטע צ'חנובסקי, ‏איך העולם שכח את אילת, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2023

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-53,600 תושבים.
העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד העיר עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום כפר בדואי בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ותחנת משטרת המנדט. מדרומה שוכנת העיירה טאבה בסיני שבשליטת מצרים, וממזרחה לה נמצאת העיר עקבה שבשליטת ירדן. ב־1949 נכבש המקום מצבא עבר הירדן, במסגרת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. בשנת 1950 הוקם במקום יישוב קטן ושדה תעופה. אילת הוכרזה כעיר בשנת 1959.
שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר החמישית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.
החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישור, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לעיר אילת בטיסה לנמל התעופה רמון. ממרכז הארץ, מנמל התעופה בן-גוריון, בטיסה הנמשכת 35 דקות, או מצפון הארץ, מנמל התעופה חיפה, בטיסה הנמשכת פחות משעה.

קרן פלס

Keren Peles

פלס נולדה וגדלה ביבנאל, כבת בכורה לדורון ולמרים, ולה אח ואחות קטנים ממנה. דוד של אביה הוא הזמר בני אמדורסקי.בילדותה, למדה נגינה בפסנתר ובחליל צד. היא ניגנה בתזמורת הילדים ביבנאל, ומאוחר יותר בתזמורת הייצוגית של עמק הירדן, שם אף הייתה הסולנית. את לימודי התיכון עשתה פלס בתיכון בית ירח בעמק הירדן. לדבריה, בבית הספר התקשתה להתרכז בשיעורים, ולחבור לילדים אחרים, ולימים אובחנה כלוקה בדיסלקסיה.את שירותה הצבאי עשתה תחילה כמאבחנת פסיכוטכנית, ולאחר מכן, עברה לשרת כתאורנית ב"להקת אט"ל", להקה צבאית המבצעת שירים בסגנון ים תיכוני.לאחר שירותה הצבאי למדה בבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון" במשך שלוש שנים. במהלך לימודיה השתתפה בתחרות "רוק-רימון", תחרות להרכבים עם חומר מקורי, וזכתה בה פעמיים במקום הראשון.
עם סיום לימודיה ברימון, היא למדה משחק אצל סופי מוסקוביץ', ובמקביל החלה בכתיבת שירים לתיאטרון, וביניהם שירים למחזות מוכרים כמו "חתונת הדמים", "טרטיף" של מולייר, "שיץ" של חנוך לוין, "יתוש בראש" ו"נפוליון - חי או מת!".
בשנה הראשונה שלה ברימון, כשהייתה בת 22, השתתפה בקומדיית המצבים "שמש" בערוץ 2 ושיחקה את עצמה.
במהלך לימודי המשחק זכתה פלס במלגת הצטיינות של "קרן התרבות אמריקה-ישראל" ובמספר מלגות נוספות של בית הספר במסגרת תחרויות מונולוגים.

ביוגרפיה

ביקורות רבות פורסמו על פלס ועל עבודתה. בביקורת שלילית תקפו את דעותיה, את שיריה ואת המסרים שהיא מעבירה, אך גם את המראה שלה ואת גופה, ומתחו ביקורת על צילומים חושפניים שלה. ביקורות חיוביות שיבחו את המופעים שלה ואת יכולתה של פלס להלהיב קהל.

ביקורת

דיסקוגרפיה

קרן פלס, ברשת החברתית פייסבוק
 קרן פלס, ברשת החברתית אינסטגרם
 קרן פלס, סרטונים בערוץ היוטיוב
קרן פלס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 קרן פלס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קרן פלס, באתר שירונט
 קרן פלס, באתר ספוטיפיי
 קרן פלס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 קרן פלס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
קרן פלס, באתר Tab4u
קרן פלס, דף שער בספרייה הלאומית
קרן פלס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
קרן פלס, בארכיון הבימה
קרן פלס באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
הכל אודות קרן פלס - זמן ynet
קרן פלס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הילה מירו ואורית מרלין-רוזנצוייג, לאשה, קרן פלס מצטלמת ומדברת, באתר ynet, 17 בדצמבר 2006
אור ברנע, קרן קיימת, באתר ynet, 11 בפברואר 2008
נועה רום, הבת של השכן, באתר ynet, 30 באפריל 2008
יובל אברמוביץ', אודי וחמודי כובשים את התיאטרון, באתר nrg‏, 27 במרץ 2009
דורון חלוץ, עכבר העיר אונליין, קרן פלס: אני רוצה שכולם יאהבו אותי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
יואב איתיאל, פצצה מתקתקת: ריאיון עם קרן פלס, מגזין המושבות, 29 בספטמבר 2010
עמי פרידמן, כמעט מקסימה, תמיד כובשת, באתר ynet, 10 באוקטובר 2010
אורלי מירקין, ספי קצב, ‏מאמאזון, באתר ‏מאקו‏, 31 בינואר 2013 
איריס אברמוביץ', אם אלה החיים: קרן פלס לא נותנת לאמהוּת לעצור אותה, באתר Xnet‏, 21 בפברואר 2013
אלינור פוקס, ‏"לא מפחדת מבר רפאלי, אלא מזאת שנועם עוד לא פגש", באתר ‏מאקו‏, 3 בדצמבר 2014
שגיא בן נון‏, קרן פלס: "אני אתיש את המערכת ובסוף המערכת תיכנע לי", באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2015
רותי שילוני, ‏"זאת אני, אני חיה", באתר ‏מאקו‏, 24 בספטמבר 2016
ליהי עטר בכר‏, על המסך, בגדול: התפקיד המפתיע של קרן פלס, באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2017
קרן פלס: "לאישה יש זכות להיות מינית בלי להתבייש", באתר וואלה!‏, 31 בדצמבר 2017
מעין רודה‏, בגידות, חרמנות והמון סקס: הצד האמיץ של קרן פלס נחשף על הבמה, באתר וואלה!‏, 09 בינואר 2018
ויטה קיירס, ‏50 גוונים של קרן פלס, באתר ‏מאקו‏, 25 בינואר 2018
רוני קובן, פגישה עם קרן פלס, תאגיד השידור הישראלי ,7 במרס 2018
יונתן ריגר, ‏הסודות של קרן פלס, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2018
שגיא בן נון‏, קרן פלס: "בגיל 40 החלטתי לשים את עצמי בצד ואת המוזיקה במרכז", באתר וואלה!‏, 26 ביוני 2019
בר זגה, קרן פלס: "עליתי במשקל, אני יודעת את זה", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 14 בינואר 2020
אוראל סבג, קרן פלס חושפת: "לא מתביישת במה שעושה אותי שונה", באתר "NOW14", ‏ 11 באוגוסט 2021
רעות ברזילי, ‏״אמרתי ׳למה הסביבה שלי צריכה לסעוד אותי׳״: קרן פלס מספרת על הבעיה הרפואית שהשביתה אותה, באתר ‏מאקו‏, 12 ביוני 2022

קרן פלס טור (נולדה ב-11 במרץ 1979) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית, זוכת פרס אקו"ם. סינגל הבכורה שלה, "איתי", יצא ב-2006 ומאז הוציאה חמישה אלבומים, שלושה מהם הגיעו למעמד של אלבום זהב. בין שיתופי הפעולה הבולטים שלה ניתן למנות את מירי מסיקה, חברתה, לה כתבה שירים רבים במהלך השנים ואת רמי קליינשטיין, איתו הוציאה שני אלבומים ויצאה עמו למסע הופעות ב-2016. נוסף ליצירתה כזמרת, פלס כתבה שירים לזמרים ישראלים רבים והלחינה מוזיקה לתיאטרון; עבור עבודתה בתחום זה זכתה פעמיים בפרס "מלחינת השנה בתיאטרון".

קרן פלס - מופע אקוסטי | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

קרן פלס - מופע אקוסטי

הרצליה

זאפה הרצליה

קרן פלס - מופע אקוסטי | זאפה תל אביב - מתחם מידטאון | Tickchak LIVE

תל אביב

זאפה תל אביב - מתחם מידטאון

קרן פלס
קבלת שבת ירושלמית | זאפה ירושלים | Tickchak LIVE

קרן פלס
קבלת שבת ירושלמית

זאפה ירושלים

קרן פלס והפילהרמונית 9.11 | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

קרן פלס והפילהרמונית 9.11

היכל התרבות תל אביב

קרן פלס | גבעת ברנר - אולם מופעים | Tickchak LIVE

גבעת ברנר

גבעת ברנר - אולם מופעים

קרן פלס - מופע אקוסטי | מרכז כנסים והופעות D-ONE - דרום השרון | Tickchak LIVE

מועצה אזורית דרום השרון

מרכז כנסים והופעות D-ONE - דרום השרון

אבנר גדסי

avner gadassi

אבנר גדסי חוגג 50 שנות זמר | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

אבנר גדסי חוגג 50 שנות זמר

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

לירון לב

Liron Lev

מסיבת כיתה עם לירון לב ורביטל ויטלזון יעקבס | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מסיבת כיתה עם לירון לב ורביטל ויטלזון יעקבס

מותק התאומות התחלפו – המחזמר – חנוכה 2024 | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

מותק התאומות התחלפו – המחזמר – חנוכה 2024

היכל התרבות מודיעין

טוק טוק | Toc toc | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

טוק טוק | Toc toc

גורי אלפי

Guri Alfi

גורי אלפי | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

בית בובות | הבימה | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

בית בובות | הבימה

מני עוזרי

Meni Ozeri

מני עוזרי | לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין | Tickchak LIVE

לב העיר 2,אולם עינן, קניון עזריאלי מודיעין

קרן פלס מופע אקוסטי | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

קרן פלס מופע אקוסטי

עידן אלתרמן

Edan Alterman

‏מופע הצדעה לביטלס – MAGICAL BAND- אורחים דפנה ארמוני ,עידן אלתרמן,עידו מוסרי ודניאל סלמון | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

‏מופע הצדעה לביטלס – MAGICAL BAND- אורחים דפנה ארמוני ,עידן אלתרמן,עידו מוסרי ודניאל סלמון

שלומי שבת

Shlomi Shabat

שלומי שבת -סיבוב חורף | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

שלומי שבת -סיבוב חורף

עמית סגל- על מה נתווכח ועל מה נסכים אחרי המלחמה | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

עמית סגל- על מה נתווכח ועל מה נסכים אחרי המלחמה

מארק אליהו

Mark Eliyahu

מארק אליהו -“ABOUT LOVE” | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מארק אליהו -“ABOUT LOVE”

Events Automations

Classic Event | Tickchak LIVE

63415

Classic Event

אירועי בשמונה הם סדרת אירועים שמארגן עיתון "בשמונה", עיתון שבועי המיועד למגזר הדתי-לאומי בישראל. האירועים מתקיימים במקומות שונים ברחבי הארץ וכוללים פעילויות מגוונות המותאמות לקהל היעד של העיתון. האירועים כוללים כנסים, מופעים, ירידים ופעילויות חינוכיות ותרבותיות.

האירועים מהווים הזדמנות לקהילת המגזר הדתי-לאומי להתכנס, להתחבר ולהיחשף לתכנים אקטואליים, תרבותיים וחינוכיים. באירועים משתתפים אנשי ציבור, רבנים, אנשי אקדמיה, אמנים ואנשי רוח, אשר חולקים את הידע והניסיון שלהם עם הקהל.

בין האירועים הבולטים ניתן למצוא כנסים בתחומי חינוך, תורה, חברה וכלכלה, מופעי מוזיקה ותרבות המותאמים לערכי המגזר, וירידים שבהם מוצגים מוצרים ושירותים המיועדים לציבור הדתי-לאומי.

בשמונה דואג ליצור אירועים איכותיים ומגוונים, המעניקים חוויה מעשירה ומהנה לכל המשתתפים.

אפרת רז

Efrat Raz

הופעות בהשתתפות אפרת רז