Name: אסף אמדורסקי | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-14T21:00:00+03:00Z
Location: אמפי עין הוד, ישראל

עידן אלתרמן

Edan Alterman

חנה לסלאו

Hana Laslo

עינת שרוף

Einat Sarouf

עדי כהן

Adi Cohen

ארז שלם

Erez Shalem

מיכל עוזיאל

Michal Krause Uziel

עכו

נהריה

עפולה

בית שאן

חנן יובל

Hanan Yuval

האחים אסנר

H'haim Essner

רוני דלומי

Roni Daloomi

ערב שירה מפסקול של מיטב היוצרים לאורך הדורות המוקדש לשנה החולפת עם תקווה לימים טובים
ניהול מוסיקלי והנחייה האחים אסנר
רפרטואר שירים חלקי:
הימים שעוד נכונו לנו, תתארו לכם, שיר של יום חולין, עד סוף הקיץ, תחזור, שושנים עצובות שיר המעלות ועוד רבים וטובים
אמנים: חנן יובל, רוני דלומי, עדי כהן וחן כהן
בהשתתפות מקהלת מטה אשר, חבורת הזמר והרכב האולפן למוסיקה


"הלילה הוא שירים" | מועצה אזורית מטה אשר | Tickchak LIVE

"הלילה הוא שירים"

מחוז צפון

מועצה אזורית מטה אשר

עידן אלתרמן סטנדאפ | מנוף - פאבלה | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן סטנדאפ

מנוף

מנוף - פאבלה

ארז שלם סטנדאפ | פאב הפרה, שבי ציון | Tickchak LIVE

ארז שלם סטנדאפ

שבי ציון

פאב הפרה, שבי ציון

טוביה צפיר

Tuvia Tzafir

עינת שרוף מארחת את טוביה צפיר | פרינדס נהריה | Tickchak LIVE

עינת שרוף מארחת את טוביה צפיר

פרינדס נהריה

אני פה בגלל אישתי | היכל התרבות נהריה | Tickchak LIVE

אני פה בגלל אישתי

היכל התרבות נהריה

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | היכל התרבות מעלות תרשיחא | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

מעלות תרשיחא

היכל התרבות מעלות תרשיחא

עוז זהבי

Oz Zehavi

מתן און ימי

Matan On YamehVhttps://live.tickchak.co.il/matan-on%20yameh

טובית סמאי

Tovit Semay

אדם קנדה

Adam Kende

להעיר אריות | היכל התרבות עכו | Tickchak LIVE

להעיר אריות

היכל התרבות עכו

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Northern District

קמרון - אולם תרבות בית שאן

הגלריה העירונית לאמנות

בית העם יקנעם מושבה

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



חנן בן ארי

Hanan ben Ari

חנן בן ארי בהופעה - תאריך חדש! | קיבוץ לוחמי הגטאות | Tickchak LIVE

חנן בן ארי בהופעה - תאריך חדש!

לוחמי הגטאות

קיבוץ לוחמי הגטאות

חנן בן ארי | היכל התרבות מועצה אזורית באר טוביה | Tickchak LIVE

מחוז דרום

באר טוביה

היכל התרבות מועצה אזורית באר טוביה

חנן בן ארי בגן הלאומי בית שאן

חנן בן ארי בגן הלאומי בית שאן | תיאטרון הרומי - בית שאן | Tickchak LIVE

תיאטרון הרומי - בית שאן

חנן בן ארי | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

שורה ראשונה

בן ארי נולד וגדל בקרני שומרון. אביו הוא הרצל בן-ארי, ראש מועצת קרני שומרון לשעבר. חנן בן ארי למד בבית הספר הממלכתי-דתי "ברקאי" ובישיבה התיכונית "הליכות עולם" ביישובו. הוא הושפע מוזיקלית מאביו, שהוא גם פייטן וחזן. הוא החל ליצור בגיל 13.
בגיל 17 החל ללמוד בישיבת ההסדר "מדברה כעדן", ושירת בצה"ל במסגרת ההסדר בגדוד נצח יהודה במשך שנה וארבעה חודשים. בשנת 2008 התחתן עם הדס (מ-2015, "הדסה") לבית רגב. תחילה גרו בבני ברק, ולאחר כחצי שנה עברו למשך ארבע שנים לגור ברמת עמידר, בסמוך לישיבת רמת גן, שבה למד בן ארי כאברך. בהמשך התגוררו באור יהודה. בן ארי לימד בתיכון "אדר" בפתח תקווה ושימש כסולן בלהקת החתונות "קולות". חנן ואשתו הדס היו כתבים בעלון "עולם קטן" והיו העורכים הראשונים של "עולם קטן – המגזין" (כיום: "מקום בעולם").

בשנת 2010 כתב את והלחין יחד עם הדסה אשתו את "הילדים הללו" השיר הוא פרפרזה ל"הנרות הללו" של חנוכה.
בשנת 2013 יצר עם המוזיקאים יעקב אסרף וניר רובין את המופע "מתבגרים" – מופע מוזיקלי חינוכי להורים ולמתבגרים. בשנת 2014 יצר הרקדן והכוריאוגרף שגיא עזרן ריקוד לשיר "ותיקח מרים" שבן ארי כתב וביצע עם להקת "קולות", והביצוע זכה במקום השלישי במצעד הריקודים הארצי לאותה שנה.בדצמבר באותה השנה בן ארי הוציא לאור את הסינגל הראשון שלו, "ממך עד אליי", אשר נכנס לפלייליסט של גלגלצ, הגיע למקום הרביעי בדירוג השבועי של התחנה וזכה במקום ה-34 במצעד השנתי של התחנה לשנת תשע"ה. הסינגל יצא במסגרת אלבום הבכורה של בן ארי, "איזון", שיצא לאור בעזרת מימון המונים באתר הדסטארט בפרויקט שפעל בחודשים יולי ואוגוסט 2015. הסכום שגויס במסגרת הקמפיין היה הסכום השלישי בגובהו שגויס עבור אלבום ישראלי עד אז.בפברואר 2016 יצא האלבום שזכה לביקורות חיוביות ואף הגיע למעמד אלבום זהב. האלבום מכיל בין השאר שירים איתם הופיע בן ארי בעבר וזכו לעיבוד מחודש. לקראת צאת האלבום, בינואר באותה שנה, הוציא בן ארי סינגל רביעי מתוך האלבום, "החיים שלנו תותים", אותו חיבר בהשראת בתו הקטנה. השיר הפך ללהיט ובן ארי העפיל לראשונה לצמרת מצעד ההשמעות ברדיו, והגיע למקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט, השיר זכה לפארודיה ב"ארץ נהדרת". בן ארי יצר בתגובה פארודיה על השיר "מתוקה מהחיים" של ארץ נהדרת. השיר זכה במקום הראשון במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ו, ובמקום החמישי במצעד של רשת ג' באותה שנה. שיר נוסף מהאלבום, "אמא אם הייתי", הגיע למקום ה-16 במצעד של גלגלצ לאותה שנה.

2010–2016: איזון

לקראת צאתו של אלבום שני, הוציא בן ארי מתוכו את הסינגלים: "לא לבד", "תודה שאת", "על משכבי", שבו שיתף פעולה עם זמר הפופ הים-תיכוני משה פרץ, ו"ויקיפדיה", שאת מילותיו כתב עם קרן פלס. השיר "ויקיפדיה" הגיע למקום השני במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ז ולמקום השלישי במצעד השנתי של רשת ג' באותה שנה. כמו כן, השיר זכה בפרס שיר השנה של אקו"ם לשנת 2017.בדצמבר 2017 הוציא את הסינגל "מה אתה רוצה ממני" ובמרץ 2018 הוציא את הסינגל "בשורות טובות". באפריל 2018 הוציא את האלבום השני שלו "לא לבד". עם זכייתה של מכבי תל אביב בליגת ג'פניקה לעונת 2018/2019, ביצע בן ארי את שיר האליפות "צהוב עולה זה מכבי", כחידוש לשיר ששרה להקת אתניקס בעונת האליפות 1995/1996.

בפברואר 2019 הוציא את הסינגל-קליפ "אלוף העולם", שהולחן על ידי בן ארי בשיתוף נתן גושן. במאי 2019 פרסם סינגל בשם "דור", העוסק בפער הבין-דורי בסוגיות כמו אמונה ושמירת מסורת. השיר עורר תגובות מעורבות במגזר הדתי ומחוצה לו.בפברואר 2020 הוציא את הסינגל-קליפ "אם תרצי". השיר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ ו-ynet ובמצעד של mako לשנת תש"פ. במצעדים אלו גם נבחר כאיש השנה, יחד עם זכייה בתואר "זמר השנה" של רדיו תל אביב. בנובמבר הוציא את הסינגל-קליפ "אמן על הילדים", שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט. השיר הגיע למקום התשיעי במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשפ"א.
במאי 2021 הוציא את הסינגל-קליפ "חולם כמו יוסף" אשר כתב יחד עם אחיו נריה. ב-22 עד 25 ביוני של אותה שנה הופיע לראשונה בקריירה בתיאטרון קיסריה בסדרה של 4 הופעות רצופות. בשנה זו זכה בפרס אקו"ם למחבר השנה, ושירו "אם תרצי" זכה בפרס השיר המושמע ביותר לשנת 2020. ב-6 בספטמבר 2021 זכה בתואר "זמר השנה" במצעד השירים השנתי של "כאן גימל". ב-6 בדצמבר 2021 הוציא את הסינגל-קליפ "מקום".

2016–2021: לא לבד

ב-28 במרץ 2022 היה אמור להוציא את השיר הקצבי "אלא בי" אך בעקבות פיגוע הירי בחדרה שהתרחש יום קודם, בחר לדחות את הוצאתו ובמקום זאת הוציא את השיר "בסוף זה הלחן". כתשעה חודשים לאחר מכן, ב-12 בדצמבר 2022 הוציא את השיר "אלא בי". ביוני 2022 עלה המחזמר ”אלוף העולם“ בתיאטרון אורנה פורת, שכלל את שיריו של בן־ארי. ב-26 ביוני הוציא את הסינגל-קליפ "חנניה" (מתוך הופעה חיה) שמדבר על סבו, שעל שמו הוא קרוי. ב-14 ביולי הופיע בטקס פתיחת המכביה ה-22 באצטדיון טדי בהשתתפות נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג, ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וביצע מחרוזת של שלושה משיריו. ב-9 בספטמבר 2022 הוציא אלבום הופעה הנקרא Live 2022. במהלך מונדיאל 2022 התארח מספר פעמים בפודקאסט "הפודיום". ב-22 בדצמבר 2022 הוציא את הסינגל-קליפ "אלא בי".בפברואר 2023 החל לשמש כפרזנטור של חברת אל על. ב-9 במאי 2023 הוציא את השיר "עטלף עיוור", וב-12 ביוני 2023 הוציא את האלבום "יש כאן יותר מזה".ב-16 באוקטובר, כשבוע אחרי פתיחת מלחמת חרבות ברזל, הוציא את השיר "מולדת" על המלחמה. שבוע לאחר הוצאת השיר, בן ארי הוסיף וקרא בהופעה לפני חיילים: ”ננקום נקמת בארי, בוא נפרק אותם, עם ישראל חי, חוזרים לגוש קטיף, משחקים כדורעף חופים, מקימים את חוף "נובה" על החוף של עזה”. דבריו צוטטו על ידי נציגת דרום אפריקה בתלונה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי בהאג. ב-12 בדצמבר נכנס לתוך עזה והופיע בפני חיילים, הוא היה לזמר הישראלי הראשון שעשה זאת בזמן המלחמה.

2022–2023: יש כאן יותר מזה

ביוגרפיה

דודו מצד אביו הוא חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, ממקימי מפלגת עוצמה יהודית.אחיו של חנן, נריה, יצא בשאלה כשחנן היה צעיר. השניים כתבו יחד את השיר "אחים" העוסק בנושא, שאיתו הופיע חנן במסגרת המופע "מתבגרים". השיר נכלל גם באלבומו הראשון של בן ארי, שבו הוא מבצע אותו בדואט עם עברי לידר, והוא אחד משני שירים מהמופע שנכנסו לאלבום, לצד "הינדיק". לימים כתבו יחד את השיר "חולם כמו יוסף", שיצא ב-2021. בהמשך כתבו יחד כמה מן השירים הכלולים באלבומו השלישי, "יש כאן יותר מזה".
בן ארי נשוי להדסה והם מתגוררים עם שבעת ילדיהם בפרדס חנה.

חיים אישיים

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של חנן בן ארי

2016: איזון
2018: לא לבד
2023: יש כאן יותר מזה

אלבומי אולפן

אלבומי הופעה

דיסקוגרפיה

שירים שהוקלטו על ידי חנן בן ארי

ראו גם

חנן בן ארי, ברשת החברתית פייסבוק
 חנן בן ארי, ברשת החברתית אינסטגרם
 חנן בן ארי, ברשת החברתית טיקטוק
 חנן בן ארי, סרטונים בערוץ היוטיוב
חנן בן ארי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 חנן בן ארי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חנן בן ארי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
 חנן בן ארי, באתר ספוטיפיי
 חנן בן ארי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חנן בן ארי, דף שער בספרייה הלאומית
כל הכתבות על חנן בן ארי, באתר ערוץ 7
רבקי גולדפינגר, יש דוסים בבארבי, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
בן עופר, רוק בבית הכנסת: המתנחל לשעבר שהפך ליקיר המיינסטרים הישראלי, באתר Xnet‏, 15 ביוני 2015
 אביב נוימן, עכבר העיר אונליין, החיים שלו תותים: ההייפ המוצדק של חנן בן ארי, באתר הארץ, 22 במרץ 2016
 הגרוב הפיוטי בלהיטים של חנן בן ארי, סרטון בערוץ "הראשון", באתר יוטיוב
  נבו זיו, ישתדרג שמו, באתר "ידיעות אחרונות", 19 בפברואר 2016
לא יוצא מאיזון - חנן בן ארי באלבום בכורה מוכיח שהחיים שלו תותים, באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2016
  רז שכניק, בית חנן, באתר "ידיעות אחרונות", 4 ביולי 2017
ישי הולנדר, ‏אל תסכמו אותו: העולם על פי חנן בן ארי, בעיתון מקור ראשון, 30 במרץ 2018
אסף נבו, "כולם מפחדים פה אחד מהשני", באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2018
  רז שכניק, מחונן, באתר "ידיעות אחרונות", 19 בפברואר 2020
לירון זייד, ‏חנן בן ארי: "לא חשבתי שאהיה זמר בכלל", באתר ‏מאקו‏, 21 ביוני 2020
 בן שלו, בין שלמה ארצי לרב קרליבך: איך נהפך חנן בן ארי לסופרסטאר ישראלי?, באתר הארץ, 14 באפריל 2022
נדב גדליה, הסוד של חנן בן ארי נמצא בתדר שלו, באתר הארץ, 2 במאי 2022
רינת קרמר יבלינוביץ, ‏חנן בן ארי חושף: "מגלה דברים חדשים ולא פשוטים", באתר "סרוגים", 7 במאי 2023
רן בוקר, הריאיון החשוף של חנן בן ארי: "ישבתי באוטו מחוץ לבית ובכיתי", באתר ynet, 7 ביולי 2023

חָנָן בֶּן אֲרִי (נולד ב-8 באפריל 1988, כ"א בניסן ה'תשמ"ח) הוא זמר-יוצר ומלחין ישראלי.

נופיקי

Nofiki

מסיבת החג הסודית - נופיקי - מופע חנוכה | גן יבנה, רח' הרצל 40 | Tickchak LIVE

מסיבת החג הסודית - נופיקי - מופע חנוכה

מחוז מרכז

גן יבנה

גן יבנה, רח' הרצל 40

אולם מתנס גן יבנה

גן-יבנה הוקמה על אדמות המרעה של הכפר ברקה שנרכשו על ידי "אחוזה א' ניו-יורק", שהייתה חברה שהוקמה על ידי משפחות יהודיות מרוסיה, פולין ומרכז אירופה שהיגרו אל ארצות הברית. יהודים אלה עסקו בעיקר בתחומי הבנקאות והמסחר ועם קריסת וול סטריט ב-1929, חיפשו אפיק חלופי להשקעת כספיהם. שאיפה זו השתלבה בכמיהתם של יהודים אלה לארץ ישראל ובאותה שנה הם החליטו לרכוש בה קרקעות מתוך מחשבה לעלות בהמשך לארץ ולהתיישב בה. עוד קודם לכן, בראשית שנות העשרים, רכשה החברה את אדמות רעננה (על שמה רחוב אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה) וכאשר רצו לרכוש אדמות נוספות והדבר לא התאפשר ברעננה, הוחלט על רכישת אדמות הכפר ברקה, שהיו זמינות והמרחק מהן לתל אביב היה קצר יחסית.
עם סיום תהליך הרכישה, הגיעו ב-1931 שמונה משפחות. מועד זה נחשב כשנת ייסודה של גן-יבנה, אם כי חלק רואים בשנת 1929, עת החלו עבודות המדידה של השטח, כשנת ייסוד היישוב. מאחר שאנשי אחוזה א' היו עירוניים ללא כל ידע בחקלאות, הם צירפו אליהם את חברי "גרעין תל-חי קרים", גרעין של אנשים בעלי רקע חלוצי-סוציאליסטי, מייסודו של יוסף טרומפלדור.
בגן-יבנה הוקמו צרכנייה, מערכת לאספקת מזון למשק החי, מחלבה שממנה נשלחה תוצרת החלב של היישוב לתנובה, מחסן ביצים ומערך לשיווק התוצרת החקלאית. במושבה נחפרה באר לאספקת המים, ובעת עבודות החפירה נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שיוחסו לעיר יבנה - ומכאן שם המושבה גן-יבנה (על אף שגבולות המושבה, ולימים היישוב, אינם גובלים בעיר יבנה כלל).
בשנת 1935 הוקם בסמוך לגן-יבנה המושב ביצרון על ידי חברי גרעין תל-חי שביקשו להקים יישוב עצמאי. במקביל הוקמו יישובים נוספים כאשכול אזורי שהיה חלק מהתפיסה הביטחונית, כמו "תפארת ישראל", "רמת השניים", "שכונת השוטרים" ו"גבעה 11", שלימים סופחו לגן-יבנה וכיום מהווים חלק משטח השיפוט שלה. כדי למלא את החלל שנוצר עם עזיבתם של חברי גרעין תל-חי, הגיעו בשנת 1935 חברי גרעין מיוצאי גרמניה.
היישובים הערביים השכנים היו סוכריר – ממערב, ברקה – מדרום, ויסור – ממזרח. במעגל הרחוק יותר שכנו איסדוד – בדרום-מערב, בתני – מדרום, בית דראס – מדרום-מזרח, בשית – מצפון וקטרה – מצפון. מכל אלה, עם תושבי ברקה ויסור היו לתושבי גן-יבנה יחסים טובים יחסית. עם זאת, תושבי איסדוד וסוכריר היו קיצוניים יותר ומהם יצאו עיקר הפורעים שפעלו באזור.
הענפים העיקריים בגן-יבנה היו הפרדסנות שתוצרתה שווקה דרך נמל חיפה אל מעבר לים. המשפחות טיפחו משקי עזר, בהם גודלו עופות, לאספקת ביצים ובשר ובהמשך עיזים ופרות לאספקת החלב. בחצרות הבתים גדלו עצי פרי וגני ירק שתוצרתם שימשה לתצרוכת ביתית. עודפי הייצור הוחלפו בין השכנים וכן נמסרו לצרכנייה לקיזוז הצריכה הביתית. תושבי גן-יבנה התפרנסו גם מעבודות עונתיות בחקלאות ובבניין וכן בעבודות שירותים במחנות הצבא הבריטי הסמוכים.
באותה תקופה הייתה גן-יבנה יישוב מבודד, ללא חיבור לרשת החשמל וללא כביש מסודר שהגיע אליה. רק ב-1938 נסלל אליה הכביש שחיבר אותה עם גדרה. עבודות הסלילה בוצעו על חשבונם של תושבי המקום ללא סיוע ממוסדות היישוב או הממשלה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט השתלבה גן-יבנה בהגנה המרחבית באזור.

במלחמת העצמאות מצאה גן-יבנה את עצמה בקו החזית מול הכוח המצרי שהתקדם מעזה לכיוון תל אביב ושנעצר בגשר עד הלום הסמוך. בראשית יוני 1948 פונו האמהות והילדים מהישוב והגברים ושאר הנשים נשארו להגן על היישוב יחד עם כוחות עזר שנשלחו לתגבור. גן-יבנה נותרה כמוצב קדמי ועקב כך נהרסו המשקים והשדות הפכו לשדות בור. בזמן ההפוגות במלחמה שבו לגן-יבנה משפחות ספורות שבסופו של דבר פונו שוב לראשון לציון. עם תום הקרבות שבו תושבי גן-יבנה למושבתם ושיקומה הצריך עבודה רבה, שכן עמדות קשר ותעלות נחפרו בחצרות הבתים. במבצע יואב הורחק הצבא המצרי מהמושבה, ובאמצע נובמבר 1948 חגגו במושבה את הסרת המצור. במהלך המסיבה הבטיח נציג חברת אחוזה שהחברה תפעל לשיקום המושבה.

במלחמת העצמאות

לאחר מלחמת העצמאות מנתה גן-יבנה כ-400 נפש. בשנת 1950 הוענק לה מעמד של מועצה מקומית. בשנות החמישים נקלטו בה עולים מתימן שעלו במבצע על כנפי נשרים. בשנות החמישים נקלטו במושבה עולים מתימן, צפון אפריקה וכורדיסטן וכן מעט עולים מבולגריה. בסוף שנות החמישים ובשנות השישים נבנו בגן-יבנה שיכונים רבים.
אולם משנת 1957 הפסיקו להגיע למושבה עולים חדשים והמושבה קפאה על שמריה. בשנת 1963 טענו ראשי המושבה כי מצבה מתדרדר. הם צוטטו כאומרים: "רוב הוותיקים נטשו את המקום ונותרו רק חמישים משפחות ותיקות, חלקם פנסיונרים. עשרים וחמישה אחוז מהתושבים הם מקרי סעד, עוד עשרים אחוז עובדי דחק ועשרים ושניים אחוז פועלים חקלאיים בעלי הכנסה נמוכה, והשאר עובדי השירותים ועובדים מחוץ למקום."
מיום שהוכרזה גן-יבנה כמועצה מקומית ועד לבחירות בשנת 1959, עמד יוסף יבנאי-פוזין, שהיה מוותיקי היישוב וממקימיו, בראש המועצה המקומית. בעקבות הבחירות המוניציפליות בשנת 1959 הוחלף יבנאי בשמואל אוחיון, איש העלייה החדשה. אוחיון כיהן בתפקיד ברציפות עד שנת 1974.
גן-יבנה התמקדה בשיפור תנאי המחיה של העולים שזה מכבר הגיעו. בית הספר המקומי לימד עד כיתה ח' ובני המושבה יצאו ללמוד מחוצה לה. רבים מבני המושבה הצעירים לא מצאו מקומם בעיסוק החקלאי, והחלו מחפשים מזלם ביישובים אחרים. לתושבים החדשים מאידך, ההתחברות הייתה קשה. באותן שנים לא היה תיכון במושבה.
ב-1973 נבחר ראש מועצה חדש לשנה אחת, ישראל שטיין, לפיתוחה של המושבה. אולם באמצע 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש. הוא דרש מהרשויות לחבר את המושבה לכביש 4 כדי לקרב אותה לאשדוד ולגוש דן.
באמצע שנות ה-70 הוחל בבנייה פרטית וציבורית בגן-יבנה - כשזה שבאותה תקופה אישר לראשונה את בניית שלושה בתי הקומות הוא ראש המועצה, ישראל שטיין.
אחריו שב לתפקיד ראש המועצה לשעבר, שמואל אוחיון.
בשנת 1979 נבחר משה אלקסלסי לראשות המועצה, והוא כיהן בתפקיד במשך עשרים שנה עד שנת 2003, כשאחת מהחלטותיו הראשונות, שלימים תקבע את אופייה של גן-יבנה וצביונה הכפרי הייתה:

מאז 2003 מכהן כראש המועצה אהרון דרור.
עד שנת 2022 כלל בתי המגורים בגן-יבנה (למעט תשעה בניינים) היו וילות וקוטג'ים, וליישוב היה צביון כפרי. אולם, בעקבות פרויקט פינוי בינוי ותוכנית מתאר ארצית לבנייה רוויה (בתי מגורים רבי-קומות) בשנת 2021, החלה בגן-יבנה בנייה רוויה ובה בין היתר דירות מחיר למשתכן, ונסלל כביש גישה שלישי ליישוב.

לאחר קום המדינה

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגן יבנה 25,251 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,905 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).גן-יבנה מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

קיימים ביישוב שלושים ושמונה גני ילדים; שישה בתי ספר יסודיים: "בן-גוריון", "מכבים", "אילן רמון", "אהוד מנור", "נופי מולדת" ובי"ס ממ"ד "סיני"; חטיבות ביניים ותיכון: "אורט יצחק רבין"  ו"אורט נעמי שמר" (שניהם שש-שנתיים); וכפר הנוער "בית אפל".
ב-2021 נחנך ביישוב "קונסרבטוריון גן יבנה" ללימודי נגינה ופיתוח קול, בשלוחת המתנ"ס בשכונת נאות המכבים.
בנוסף, ממקומת ספרייה ביישוב, הנמצאת לצד המתנ"ס היישובי.

חינוך

בגן-יבנה פועלות נציגויות של תנועות נוער ארציות שונות: "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא", "עוז", ו"הנוער הלאומי". יחד עמם, פועלות גם נציגויות של ארגוני הנוער: "רוטרי אינטראקט", "נוער מד"א", "מש"צים", ו"מד"צים". בנוסף, פועלות ביישוב גם קבוצות הנוער: "חוגי סיירות", "אסא אותי לוחם", "תוכנית גוונים", "סיירת נוער תורם", "מש"צים", "נח"ל קהילתי", "צופי אש", "מעורבות חברתית", "מנהיגות צעירה", "בית הספר למנהיגות", "מועצת הנוער", ו"פרלמנט ילדים".

תנועות נוער

ביישוב פעל עד 2021 מועדון כדורגל תחרותי של המרכז הקהילתי, "מ.כ. מתנ"ס גן-יבנה", והוא מפעיל מחלקות ילדים ונערים. כמו כן, קיים ביישוב קבוצות כדורגל מטרום-ילדים ועד בוגרים תחת השם "בית"ר גן-יבנה". בעבר, פעלו גם קבוצות הכדורגל "מכבי גן-יבנה" ו"הפועל גן-יבנה".
בענף הכדורסל קיימת אגודת ניצני גן-יבנה המפעילה את קבוצת "מכבי גן-יבנה", שלה מחלקות קטסל, בנות, כדורסל ילדים, נערים, בוגרים, ונשים. בנוסף, אגודת הפועל סביונים גן-יבנה הקימה גם קבוצות קטסל משותפות עם העיר השכנה אשדוד, "הפועל גן-יבנה/אשדוד" ו"הפועל אשדוד/גן-יבנה", בנוסף למחלקות קטסל וכדורסל לרוב קבוצות הגיל והמגדר תחת השם "הפועל (סביונים) גן-יבנה".כמו כן, ישנם בגן-יבנה קבוצות ספורט וחוגים תחרותיים של התעמלות אמנותית, ג'ודו, קארטה, קפוארה, הוקי גלגיליות, טניס, MMA, התעמלות קרקע ואקרובטיקה, בלט וג'ז מודרני, ספורט אתגרי, ואייקידו.
במאי 2017 נפתח קאנטרי קלאב, הכולל: בריכה מקורה חצי אולימפית, בריכת זרמים, בריכת פעוטות, ג'קוזי, סאונה יבשה ורטובה, וחדר כושר; בנוסף באותה שנה, נחנך ביישוב מגרש כדורעף חופים.
כיום פועלים ביישוב שלושה מכוני כושר; מגרשי כדורגל, כדורסל, טניס, וכדורעף; בריכות שחייה; וסקייטפארק.

ספורט

ביישוב נחנך ב-2011 קניון פתוח (לא-מקורה ברובו) בשם "קניון פרנדלי גן-יבנה", הכולל שלוש קומות של חנויות ביגוד, סניפים של מזון מהיר, סניפים של קופות חולים, דואר ישראל, מכון כושר, פארק וג'ימבורי.
ביישוב פועל גם מתנ"ס גן-יבנה, המרכז הקהילתי, המארח הצגות במהלך השנה עם מנויים מסובסדים לצעירים ומבוגרים תושבי היישוב. קיים בו גם מועדון לגיל הזהב וספרייה ציבורית לכלל הגילאים.

תרבות ופנאי

יוסף יבנאי-פוזין (1950–1958), ראש המועצה הראשון, מוותיקי היישוב וממייסדיו.
שמואל אוחיון (1958–1974, 1978–1979), איש העלייה החדשה.
ישראל שטיין (1973–1978). במהלך שנת 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש.
משה אלקסלסי (1979–2003)
אהרון דרור (2003–הווה)

ראשי המועצה

צרפת פיטו, צרפת (מ־1973)
קנדה ויניפג, קנדה (מ־1984)

ערים תאומות

אריה קרישק, בוני הגן, סיפורה של גן יבנה. הוצאת "רשפים", 1993
זאב ענר, סיפורי מושבות, פרק "גן יבנה - בעקבות משבר הבורסה בארצות הברית". מאת אריה קרישק. הוצאת "משרד הביטחון", 1996
אסף אלפי, ומפה המשכנו, סיפור בדיוני, המשך התגוללות דור המרד והתפשטות התופעה בשנות התשעים. הוצאת "אופוס", 1998
שחר לוי, עד הלום צעדנו, ספר המגולל את התפתחות היישוב בשנות השמונים. מאת יליד המקום. הוצאת "עם עובד", 1999

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של גן יבנה
אתר מתנ"ס גן-בנה, המרכז הקהילתי
 פרופיל גן יבנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס גן יבנה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

גַּן-יַבְנֶה היא מועצה מקומית במחוז המרכז שבישראל, השוכנת מזרחית לאשדוד. נוסדה כמושבה בשנת 1931 על אדמות שנרכשו על ידי אנשי חברת "אחוזה א' ניו-יורק". הוחלט לקרוא לה כך בשל קרבתה לעיר ההיסטורית יבנה, אף על פי שהיישוב אינו גובל בה כלל. בעבר, כ-80% משטחיה היו מכוסים בפרדסים ומטעים. בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית.

אסף אמדורסקי

Assaf Amdursky

בשנת 1999 אמדורסקי נישא למיכל אמדורסקי. לשניים נולדו שתי בנות. הם התגרשו בשנת 2008. ב-2014 נישא אמדורסקי בשנית להדר ג'וזפין ג׳בוטרו מהיישוב הקהילתי שמשית.

אסף אמדורסקי (1994)
אסף אמדורסקי (1996)
מנועים שקטים (1999) (אלבום זהב)
קדימה אחורה (2005), אלבום גרסאות כיסוי.
הרי את (2008) (אלבום זהב)
צד א' (2011)
שרים הדודאים - במשותף עם ישראל גוריון (2013) (אלבום זהב)
פה (2016)
שרים הדודאים 2 - במשותף עם ישראל גוריון (2018)
432 (2021)

אתר האינטרנט הרשמי של אסף אמדורסקי אסף אמדורסקי, ברשת החברתית פייסבוק
 אסף אמדורסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
 אסף אמדורסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 אסף אמדורסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אסף אמדורסקי, באתר שירונט
 אסף אמדורסקי, באתר אייטונס  (באנגלית)
 אסף אמדורסקי, באתר ספוטיפיי
 אסף אמדורסקי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
 אסף אמדורסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אסף אמדורסקי, באתר Discogs (באנגלית)
 אסף אמדורסקי, באתר Songkick (באנגלית)
אסף אמדורסקי, באתר Tab4u
אסף אמדורסקי, באתר סטריאו ומונו
אסף אמדורסקי, דף שער בספרייה הלאומית
 אסף אמדורסקי, באתר בנדקמפ
אסף אמדורסקי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אסף אמדורסקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רוני דורי, עכבר העיר אונליין, לא הכל כואב, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2008
ערן סויסה, "מספיק מבט אחד והכל חוזר": ריאיון עם אסף אמדורסקי, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2010
"יש דברים שגם אני מעדיף שלא לדעת על עצמי": ריאיון עם אסף אמדורסקי, באתר nrg‏, 2 במרץ 2011
 קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם אסף אמדורסקי, באתר iCast‏, 22 בנובמבר 2011
ynet, אסף אמדורסקי: "רק רוצה לגמור את היום", 16 בדצמבר 2011
עמי פרידמן, "הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד בינינו", 22 בנובמבר 2015 
אסף אמדורסקי בהופעה חיה באולפן וואלה! NEWS, באתר וואלה!‏, 24 ביוני 2016
עמי פרידמן, אסף אמדורסקי: "מתבייש להגיד שאני לא מכיר את התורה", 8 בספטמבר 2016 
הדס בשן, ‏"אמן שלא לומד נרקב, הנפש שלו נרקבת והאינטלקט שלו נפגע", באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2017
איתן לשם, עכבר העיר אונליין, אסף אמדורסקי: "כשבראש המדינה עומדים אנשי נגד, קשה לייצר קלאסיקה עתידית", באתר הארץ, 15 ביוני 2017
ניר יהב‏, אסף אמדורסקי: "'הכוכב הבא' זו עבודה צדדית, אני שם גם כי משלמים לי טוב", באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2018
אסף אמדורסקי באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
 פגישה עם רוני קובן עונה 5 | אסף אמדורסקי - פרק 17, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 29:16)
דני קושמרו, ‏החדר האינטימי שלו: אסף אמדורסקי מדבר על הגיל, האישה הצעירה והאופנה הנועזת, באתר ‏מאקו‏, 30 ביולי 2022

אסף אמדורסקי (נולד ב-30 בינואר 1971) הוא זמר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. זוכה "פרס אופיר" בקטגוריית "המוזיקה המקורית הטובה ביותר לסרט" (2008).

ירמי קפלן

Yermi Kaplan

אסף אמדורסקי מארח את ירמי קפלן | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

אסף אמדורסקי מארח את ירמי קפלן

תל אביב

מועדון הבארבי

אני גיטרה אסף מנגן ושר בני אמדורסקי | אסף אמדורסקי | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

אני גיטרה אסף מנגן ושר בני אמדורסקי

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

אסף אמדורסקי- 25 שנים למנועים שקטים | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

אסף אמדורסקי- 25 שנים למנועים שקטים

אסף אמדורסקי - 25 שנה למנועים שקטים | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

אסף אמדורסקי - 25 שנה למנועים שקטים

אני גיטרה - אסף מנגן ושר בני אמדורסקי | אסף אמדורסקי | קו רקיע מתחם הופעות פארק אריאל שרון | Tickchak LIVE

אני גיטרה - אסף מנגן ושר בני אמדורסקי

קו רקיע מתחם הופעות פארק אריאל שרון

"אני גיטרה"  אסף שר ומנגן בני אמדורסקי | אסף אמדורסקי | FRIENDS אילת | Tickchak LIVE

"אני גיטרה"  אסף שר ומנגן בני אמדורסקי

אילת

FRIENDS אילת

קרני פוסטל

Karni Postel

ארקדי דוכין

Arkadi Duchin

אסף אמדורסקי השירים האהובים מכל הזמנים
אורח מיוחד: ארקדי דוכין | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

אסף אמדורסקי השירים האהובים מכל הזמנים
אורח מיוחד: ארקדי דוכין

אסף אמדורסקי | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

עין הוד

אמפי עין הוד, ישראל

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

אבו טאבלה באמפי עין הוד

אבו טאבלה באמפי עין הוד | אַבּוּ טַבְּלֶה | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

לייב אייד Live Aid  מופע הענק משנות ה-80

לייב אייד Live Aid | לייב אייד Live Aid  מופע הענק משנות ה-80 | אמפי עין הוד, ישראל | Tickchak LIVE

האירוע חלף

אסף אמדורסקי

אירועים נוספים של אסף אמדורסקי

אירועים נוספים באמפי עין הוד, ישראל