הופעות השבוע בקרית מלאכי - הרשימה המלאה

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון. במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית. לאחר המלחמה יושב המחנה הצבאי הבריטי הנטוש "קסטינה" בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע. ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים. אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות – בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה. בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנות ה-90 שכונה חדשה על שמו – גני שמואל. ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 26,229 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 71.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,137 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4.

ראשי המועצה: חיים גשן – 1959–1960, כיהן מ-1954 כמזכיר היישוב שקיבל מעמד של מועצה מקומית ב-1958 עבודי דוד-אלבג - 1960–1969, 1970–1974 משה קצב – 1969–1970, 1974–1981 (לימים נשיא מדינת ישראל השמיני) ד"ר יוסף ונונו חבר בכנסת השלוש עשרה מטעם מפלגת העבודה 1981–1993ראשי העיר: משה "שימי" שמעון – 1993–1998, במהלך כהונתו (1998) קיבלה קריית מלאכי מעמד של עיר. ליאור קצב – ראש העירייה בשנים 1998–2003 מוטי מלכה – ראש העירייה בשנים 2003–2013 יוסי חדד – ראש העירייה ממאי 2013 עד נובמבר 2013. אליהו (ללו) זוהר – ראש העירייה מנובמבר 2013.

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד. במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב, אך ההחלטה לא בוצעה בפועל.באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה.

ישנן 12 שכונות בקריית מלאכי: המחנה, כרמי הנדיב, גני שמואל [על שם שמואל פומברובסקי], ויצמן, הרצל, הנרקיסים, קיבוץ גלויות, המייסדים, יגר, גבעת הסביונים ונאות הכפר. נחלת הר חב"ד: ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי. השכונה אכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה נקראת בשם נחלת הר חב"ד התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים.רב השכונה: הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לכיוון כפר ורבורג. בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבה גדולה) – לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לכרמי הנדיב, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד. במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים. נחלת מנחם/ כרמי הנדיב: בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא המכונה בשם "נחלת מנחם, כרמי הנדיב", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.

בעיר שני אזורי תעשייה – אזור התעשייה קריית מלאכי הצמוד לעיר ואזור תעשייה מלאכי טק הנמצא מעבר לכביש 40, בנוסף בצד אחר של העיר נמצא אזור תעשייה באר טוביה שנמצא שנים רבות בדיונים על הכנסתו לשטחה המוניצפלי של העיר.

רובע האלה – קריית מלאכי מיצתה את עתודות הקרקע שלה, ולכן מקודמת תוכנית ממזרח לעיר, בין כביש 40 לכביש 6 הכוללת בתוכה שטחים למגורים תעסוקה, תעשייה ומסחר. אישור תוכנית בסדר גודל שכזה עשויה לקחת זמן, ומימושה אף יותר ויתרחש בהדרגתיות. במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון.שטח גבול כלל התוכנית 13,500 דונם. שטח למגורים 2,280 דונם, כ-19,600 יח"ד. שטח לתעסוקה 2,250 דונם. הקמת תחנת רכבת בצמוד לשטחי העיר.תוכנית אב לתחבורה נפת אשקלון – מטרת התכנית ליצור קישוריות וחיבור בין הרשויות במרחב אשדוד-אשקלון, כאשר קריית מלאכי נמצאת בטבורה של התכנית. כמו כן, שילוב של תוכנית זו יחד עם פיתוח העיר פנימה והחוצה מהווה בסיס איתן לחיזוקה וגדילתה של העיר. תוכנית זו מקדומת בהובלת משרד הבינוי והשיכון ובתכנון נתיבי איילון. פיתוח שכונות חדשות – בצמוד לשכונות הוותיקות בעיר באמצעות הגדלת השטח המוניציפלי, מצפון מערב ליישוב, קידום תוכניות אלו מתבצע בהובלת רשות מקרקעי ישראל. קידום תוכנית בסמוך לשכונת גבעת הסביונים בצפון העיר [אין שם לתוכנית]. קידום תוכנית בסמוך לשכנות הרצל [שם התוכנית: נאות הכפר]. תוכנית אב להתחדשות עירונית – מימון וליווי רשות מקרקעי ישראל, אשר מטרתה לבחון בראייה כלל עירונית את הפוטנציאל וההיתכנות של ההתחדשות העירונית בעיר. התחדשות עירונית – בדיקה ותכנון לאזור התעשייה הישן + שכונת חב"ד, במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון. השלב הבא של התכנון יתמקד בשכונת קיבוץ גלויות ושכונת הרצל.

מחנה בר-לב (ע"ש רב-אלוף חיים בר-לב) הידוע גם בשם מחנה קסטינה או מז"י, היא מפקדת זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל וממוקמת בקריית מלאכי. במחנה שוכנות מפקדותיהם של ארבעה מחילות זרוע היבשה: קצין חי"ר וצנחנים ראשי (מקחצ"ר), קצין שריון ראשי (מקשנ"ר), קצין הנדסה ראשי (מקהנ"ר) וקצין תותחנים ראשי (מקתמ"ר). כמו כן, במחנה שוכן רמת"ג (רשימה מקובצת תגבורת) האחראי על שיבוץ החיילים ליחידות זרוע היבשה ואט"ל. בבסיס שכנה מפקדת גייסות השריון מאז 1954. ב-1983 הוקמה בבסיס מפקדת חילות השדה וכחלק מכך הועברו אליו השלישויות של שאר החילות שהוכפפו לה (תותחנים, הנדסה וחי"ר). בבסיס שוכנת גם יחידת מצ"ח יואב. בעבר שכן במחנה גם מטה הפרקליטות הצבאית במחוז הדרום.