Name: המלאך | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE
Start: 2024-06-13T17:30:00+03:00Z
Location: היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

שירה יוסף

Shira Yosef

רבקה מיכאלי

Rebecca Michaeli

טלי שרון

Tali Sharon

מיכאל רוז׳צקי

Michael Rozhetsky

מוני מושונוב

Moni Moshonov

יפית אסולין

Yafit Asulin

אסף לוי

Asaf Levy

גני תקווה

פתח תקווה

לוד

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

מחוז מרכז

Central District

2jump - כפר סבא -פארק טרמפולינות ומתחם קירות טיפוס

היסטוריה

אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2007, כ-1,730,500 נפש, מתוכם:
1,523,600 יהודים (כ-88%)
141,100 ערבים (כ-8%)
65,800 ללא סיווג דת (כ-4%)
אוכלוסיית המחוז מנתה בסוף שנת 2019, כ-2,233,000 נפש, מתוכם:
1,943,400 יהודים (87%)
190,300 ערבים (8.5%)
מתוכם: 178,600 מוסלמים ו- 11,700 נוצרים
99,100 ללא סיווג דת (4.4%)

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני אוכלוסייה נכונים לסוף שנת 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2021.

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח בערי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי מרכז שוכן בלוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה
נפת השרון
נפת פתח תקווה
נפת רחובות



אביעד בנטוב

Aviad Ben Tov

מיטל נוטיק

Meital Notik

יניב לוי

Yaniv Levy

דור אלמקייס

Dor Elmakias

יעל דובר

Yael Dover

אבירם אביטן

Aviram Avitan

ניב ניסים

Niv Nissim

נופר אליהו

Nofar Eliahoo

יניב שביט

Yaniv Shavit

המלאך | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

המלאך

מחוז צפון

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

אבי קושניר

Avi Kushnir

לימור גולדשטיין

Limor Goldstein

הילה סורג'ון פישר

Hilla Surjon Fishcer

מאי קשת

May Keshet

אור אבוטבול

Or Abutbul

תום חגי

Tom Hagi

בין קודש לחולון - תיאטרון בית ליסין | תיאטרון בית ליסין תל אביב | Tickchak LIVE

בין קודש לחולון - תיאטרון בית ליסין

מחוז תל אביב

Tel Aviv-Yafo

תיאטרון בית ליסין תל אביב

בין קודש לחולון | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

בין קודש לחולון

רחובות

בית העם - רחובות

בוגרת בית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה, 2015.

בין ההצגות בהן השתתפה – בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר: סינית אני מדברת אליך, ארבע אימהות. בתיאטרון הבימה: סימני דרך, אויטה, פליישר. ביידישפיל: רצות אל הקוגל. בתיאטרון תל אביב: סאלח שבתי. בתיאטרון
השעה: קזבלן ועוד.

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

דביר בנדק

Dvir Benedek

מעלות תרשיחא

היכל התרבות מעלות תרשיחא

היישוב תרשיחא נזכר כבר למן המאה ה-12 והמאה ה-13, בתעודת מקרקעין מימי הצלבנים. על פי המסורת העממית הערבית השם תרשיחא מגיע מהשפה הכנענית, במובן "הר הלענה": "טור" ("הר" בעברית) ו"שיח" (לַעֲנָה), או "טאר שיחא" ("שיחא עף"), כלומר: הזדרז השייח' שיחא ג'מאל א-דין (גיבור מהאגדה) להילחם בצלבנים.
בזמן הצלבנים נערכו במקום קרבות רבים בין הנוצרים לבין המוסלמים.

ימי הביניים

בתקופת האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסייה - לכפר מעיליא הסמוך הביא נוצרים מלבנון ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא.
בתקופה העות'מאנית ומאוחר יותר בימי המנדט הבריטי גדלה חשיבותו של תרשיחא כישוב מרכזי בין צפת לעכו.
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בתרשיחא בשנת 1870, וכתב כי העיירה מחולקת לארבעה רבעים, בראש כל אחד מהם עומד שיח' משלו. הוא ציין כי בעיירה 2,000 מוסלמים ולהם שלושה מסגדים; הראשי ביניהם נבנה בידי מושל עכו עבדאללה פאשא. לצידם חיו בעיירה, ברובע משלהם, כ-500 נוצרים מהזרם היווני אוניאטי. אלו בנו באותה העת בפיקוחו של ההגמון האוניאטי של עכו כנסייה חדשה שנועדה להחליף את קודמתה העלובה.
בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול של מבני אבן השוכן במישור חקלאי פורה ומתגוררים בו כ-1,500 מוסלמים וכ-300 נוצרים. בכפר כנסייה חדשה בשכונה הנוצרית וכן שני מסגדים - חדש וישן. במישור מטעי זית והוא מוקף בגבעות.

התקופה העות'מאנית

בסקר האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1931 ישבו בכפר 2,522 נפש, מהם 2,047 מוסלמים ו-455 נוצרים. בכפר היו 584 בתים. מסמך משנת 1943 מעלה כי סביב הכפר כ-10,000 דונמים מעובדים. עיקר הגידולים במקום היו טבק, זיתים ועצי פרי. הכפר היה ידוע באזור באותה עת בזכות ריכוז בעלי המלאכה שבו, בעיקר יצרני סכינים, נפחים ומסגרים.
בשנות ה-30 וה-40 נודע אזור תרשיחא כאזור של כנופיות שודדים חמושות, שעסקו אף בהברחות גבול מלבנון. ביולי 1938 פשטו אנשי כנופיות מקרב תושבי תרשיחא על יהודי פקיעין, ותכננו להוציא להורג שני גברים יהודים שלכדו במקום. בהתערבותו של כאמיל חוסיין אפנדי ואחדים מתושבי הכפר, הם נסוגו מכוונתם אך הכריחו את יהודי פקיעין לעקור ממקומם.

תקופת המנדט הבריטי

על פי תוכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית.
במהלך מלחמת העצמאות התבצרו כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י בכפר.
תושבי הכפר השתתפו בטבח שנערך בשיירת יחיעם ב-28 במרץ 1948.
במקום התחוללו קרבות קשים במסגרת מבצע חירם. באוקטובר 1948 פעל צה"ל לכבוש את הכפר וכוחות קאוקג'י נסוגו צפונה ללבנון, ועמם רבים מתושבי הכפר.
ב-29 באוקטובר נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת עודד, לאחר הפצצה ממטוסים והרעשה ארטילרית. רוב תושבי הכפר, כ-4,000 עד 5,000 איש, מהם כ-80% מוסלמים, נמלטו ממנו באותו בוקר יחד עם חיל המצב של צבא השחרור הערבי, עוד לפני שחיילי חטיבת עודד נכנסו לכפר, בעוד שמרבית הנוצרים נשארו. בדצמבר נותרו בכפר כ-700 תושבים, מהם כ-600 נוצרים, וביניהם היו גם תושבים שברחו קודם לכן והסתננו בחזרה. עקב קרבת הכפר לגבול רצה צה"ל לפנות ממנו את התושבים שנותרו בו, והופעל לשם כך לחץ על התושבים, אך אלה סירבו להתפנות ונותרו בכפר.

מלחמת העצמאות

המתיישבים היהודים הראשונים בתרשיחא היו משפחות מעולי רומניה. בפברואר ומרץ 1949 התיישבו כ-300 עולים יהודים בבתים הערביים הנטושים, ואילו המשפחות הערביות הפזורות בכפר רוכזו באזור אחד שלו. בספטמבר 1949 היו בתרשיחא פחות מ-1,000 ערבים וכ-130 משפחות יהודיות מעולי רומניה. הסוכנות היהודית חייבה את התושבים היהודים לבצע את כל קניותיהם בצרכניה, אך יהודים רבים העדיפו לקנות תוצרת זולה משכניהם הערבים.
בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש הערבים תושבי מעלות, יחד עם יישובים ערביים נוספים, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.
תחילה הוגדרה ההתיישבות היהודית כמושב בשם "מעונה". בשנות ה-50 הקימו חלק מן המתיישבים היהודים פנסיונים קטנים לצורכי תיירות פנים. לאור הקשיים הכלכליים שחוו המתיישבים היהודים במקום, הוחלט ב-1 באוגוסט 1951 לחלקם למתיישבים עירוניים ולמתיישבים חקלאיים. 50 משפחות שהחליטו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם "מעונה עירונית".
התייחסות רשמית ראשונה לאפשרות הקמת יישוב באתר של היישוב מעלות הופיעה במסמך מ-18 באוקטובר 1950, של האגף לתכנון במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. אף שבמסמך לא נזכרת מעלות בשמה, צורפה אליו מפת האזור המתוכנן להתיישבות. בישיבה מיום 9 במרץ 1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם "מעלות" לעיר העתידית, בדומה לכפר הסמוך מעיליא ומכיוון שהעיר תיבנה על מעלות ההרים. בשנת 1953 דובר כבר תכופות על יסוד יישוב יהודי בשם "מעלות" כדי לפתור את מצוקת תושבי מעונה עירונית.
בשנות ה-50 הוקמה מעברה בשם "מעברת מעלות" במקום שבו נמצא כיום אזור התעשייה של מעלות.
ידיעה ראשונה בעיתונות על הקמת היישוב היהודי מעלות פורסמה בעיתון דבר ב-3 ביולי 1957‏. היישוב, אשר יושב ב-120 משפחות באותו השבוע, הוקם מזרחית לכפר תרשיחא, כעיירה בעיקר לעולים ממרוקו ורומניה. על פי התוכניות היישוב, אשר הוקם על ידי חברת עמידר במימון משרד השיכון, יועד ל-450 משפחות. בחודש יולי הושלמו כבר 176 יחידות דיור ובניית שאר יחידות הדיור תוכננה להסתיים עד סוף שנת 1957. התושבים הראשונים הגיעו ליישוב מתרשיחא הסמוכה וממעברת מעונה. הבתים הראשונים נבנו סמוך למיקומו הנוכחי של מגרש הכדורגל העירוני, בשטח 54 מ"ר עם שירותים חיצוניים. ב-29 באוקטובר 1959 חוברה מעלות לרשת החשמל בטקס בנוכחות שר המשטרה בכור שטרית.
היישוב היהודי בתרשיחא התדלדל מאוד עד לשנות ה-60. תרמו לכך מחסור במקומות תעסוקה והקמת מעלות השכנה.

הקמת מעלות

בשנותיה הראשונות השתייכה מעלות (כמו גם תרשיחא שכנתה) למועצה אזורית מעלה הגליל, אך ועד מקומי ניסה לקדם קבלת מעמד של רשות מקומית ליישוב. ביוני 1960 הוחלט במשרד הפנים להקים מועצה מקומית משותפת ליישובים מעלות, תרשיחא ומעונה, אולם החלטה זו לא יצאה אל הפועל. הצעה נוספת הייתה להקים מועצה משותפת למעלות ומעונה אך ההצעה לא התממשה.
ביום 4 באוקטובר 1962 פרסם שר הפנים בקובץ התקנות הכרזה על הקמת מועצה מקומית משותפת מעלות-תרשיחא, ההחלטה הייתה תקפה רטרואקטיבית החל מתחילת אוקטובר. אף לאחר ההכרזה לא קמה המועצה מיד וטקס פתיחת המועצה צוין ב-16 במאי 1963, בבית הספר הממלכתי במעלות, בנוכחות סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר ומכובדים נוספים. בדיווח בעיתון "דבר" על הקמת המועצה, צוין כי היישובים תרשיחא ומעלות "הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה".
שטח המועצה ערב ההקמה היה 2500 דונם. מספר התושבים לפי מפקד האוכלוסין של 1961 היה במעלות 1658 נפש, במעונה העירונית היו 270 אנשים, בתרשיחא היו 1337 ערבים רובם נוצרים.
בעת הקמת המועצה המקומית ישבו במעלות כ-520 משפחות יהודיות, רובן מיוצאי צפון-אפריקה. בתרשיחא ישבו 61 משפחות יהודיות וכ-200 משפחות ערביות. במועצה הראשונה כיהנו 15 חברים, כאשר חמישה מתוכם היו ערבים. לראש המועצה הראשון מונה על ידי ועדה קרואה צמח ששון תושב עכו, אשר נשלח למקום מטעם מפלגת מפא"י, בשנת 1966 הוחלף בלחץ התושבים לאחר שלוש שנות כהונה על ידי אלי בניטה שנבחר בבחירות מקומיות כראש המועצה הראשון במעלות תרשיחא. לסגן ראש המועצה הראשון נבחר מיכאל אליאס מוסא דאוד, מוכתר העדה הקתולית בתרשיחא.
ב-21 בנובמבר 1995 קיבלה מעלות-תרשיחא מעמד של עיר. היישוב משתייך לאשכול רשויות גליל מערבי.

הקמת רשות משותפת

במקביל להקמת העיירה נעשו ניסיונות לסגור את המעברה אבל התהליך לקח כמה שנים. התושבים של המעברה התנגדו לעבור למבני השיכונים שהיו יותר מרווחים. הסיבה העיקרית לסירוב לעבור הייתה התשלום הגבוה יותר שמשלמים בשיכונים מאשר במעברה. בפברואר 1961 דווח על חילוץ משפחות שנתקעו בשיטפון במעברה לפי התיאור באותו זמן נשארו עשר משפחות במעברה. בספטמבר דווח שחוסלה מעברת מעלות ונשארו שלוש משפחות במעברה שדורשות תנאים שהסוכנות היהודית מסרבת להם.

סגירת המעברה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במעלות-תרשיחא 22,699 תושבים (מקום 106 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 72.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,751 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).במהלך שנות ה-90 הכפילה העיר את אוכלוסייתה עם הגעתם וקליטתם של עולים רבים מחבר המדינות.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת. נכון לשנת 2017 הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מן הקבוצות האתניות והדתיות הבאות:

יהודים: 66.7%
ערבים: 20.7%
ערבים-מוסלמים: 10.3%
ערבים-נוצרים: 10.1%
דרוזים: 0.3%
אחרים: 12.6%החל משנת 1983 ולמשך 31 שנים כיהן כרב העיר הרב יצחק ועקנין, יליד שנת 1932. בדצמבר 2015 נבחר הרב מאיר סייג לאחר תקופה בה לעיר לא היה רב.

אוכלוסייה ודת

מזג האוויר בחורף קריר וגשום, ולעיתים יורד בעיר שלג. בקיץ חם ונוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.

אקלים

אחד המפעלים הראשונים שנפתחו במעלות היה מפעל הליטוש "אבני חן" אשר החל לפעול בשנת 1960 והיה בבעלות חברת "תיעוש" של ההסתדרות הכללית. המפעל נפתח אחרי עיכובים שונים. מפעל זה ידע קשיים רבים מעת פתיחתו לאחר שציוד המפעל נקנה ללא התייעצות עם מומחים, המפעל סבל מחוסר בכוח ניהולי מיומן ומאי-סדרים בהנהלת חשבונותיו. לאחר מספר שנות פעילות כושלת, נסגר המפעל ב-1967.
בשנת 1965 הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע.
במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו ביישוב מספר מפעלי תעשייה, בניסיון להקל על מצוקת התעסוקה. מצוקה זו גרמה לתחלופת תושבים גבוהה ביותר ובעשר השנים הראשונות לקיומה של מעלות חלפו בה כ-20,000 תושבים, בעוד שבמחצית 1968 התגוררו במקום כ-5,000 תושבים בלבד, ואילו כמחצית מכוח העבודה הועסקו בעבודות יזומות. בין המפעלים שנפתחו היו: מפעל "גנור" (מאוחר יותר שינה שמו ל"גיבור מעלות") אשר החל בייצור גרבי מכנס, פריט לבוש אופנתי באותם הימים. מפעל זה היה הגדול במעלות ובשנות ה-70 העסיק כ-200 פועלים. עוד נפתחו מפעל "מ.ג.ט." למוצרי נירוסטה, מפעל "טלרד" לייצור טלפונים ומרכזות ומפעל תע"ש מעלות.
בשנת 1968 נפתח ביישוב בית הבראה של קופת חולים כללית. מעסיקים גדולים נוספים היו קק"ל שהעסיקה פועלי ייעור, ומחצבות אבן וסיד.
בשנות השישים האבטלה בעיירה הייתה גבוהה. יגאל אלון שר העבודה שלח מכתב למשרד ראש הממשלה ב-8 בפברואר 1963 הוא תיאר שיש אבטלה כרונית והיעדר מקורות תעסוקה. הוא לקח על עצמו את האחריות לדאוג להשפיע על משרדים ממשלתיים להשקיע במעלות. אלון טוען שהמקום פחות מתאים למפעלים וצריך לראות אותו בתור מרכז נופש ותיירות. דווח שאנשים ממעלות שמקבלים עבודה בנהריה עוזבים את מעלות בעקבות סגירת 'מפעל אבני חן'. יש תיאור של עשרות בני נוער מסתובבים ברחובות יושבים בבתי קפה ועושים מעשי השחתה בעיר כי אין עבודה.

רוב העבודה בשנים הראשונות הייתה עבודת דחק. עבודת הדחק גרמה לשביתות ולעימותים אלימים, אחת לכמה חודשים פרצה שביתה בנוגע לתנאי העבודה. קק"ל סיפקו את רוב עבודות דחק בעיקר בתחום נטיעת יערות.
ב15 אוקטובר 1961 פרצה שביתה על רקע דרישה של פועלי ייעור שמועסקים על ידי קק"ל להפחתה במכסות הבורות היומית שהם היו צריכים לחפור. קבוצה של 30 פועלים חסמה את היציאה של המשאיות לשטח העבודה ושאר הקבוצה (כ-400 אנשים)הצטרפה לשביתה. ב-18 באוקטובר נעצרו שלושה פועלים בחשד להסתה לשביתה ולאיומים. באותו יום הוכרזה שביתה כללית בעיירה והיא כללה שביתה של מוסדות החינוך, פועלי בניין של סולל בונה ועובדי המועצה האזורית. מזכיר המועצה בצלאל דהן הותקף בזמן שניסה ללכת לעבוד. השובתים איימו שאם לא יקשיבו לדרישות שלהם הם יעלו לירושלים וישבתו רעב מול הכנסת. ב-25 באוקטובר דווח שהושג הסדר בין השובתים לאל"ם יצחק פונדק מנכ"ל משרד העבודה. לפי ההסכם חלק מהפועלים יעברו הכשרה בקורס כריה בתמנע חלק אחר יישלח לעובדה במפעל בנהריה. בנוסף הוחלט שוועדה תגיע לבדוק את עניין המכסות של חפירת הבורות. לשר המשטרה בכור שלום שטרית הוגשה שאילתה בכנסת בנוגע למעצרים הרבים ופציעת מפגינים על ידי המשטרה. שר המשטרה השיב שכוחות המשטרה נרגמו באבנים ונפצעו קצינים וסמלים הוא טען שהמשטרה התנהגה באיפוק גם שהם הותקפו. הוא ציין בנוסף שהשופט שהרשיע את העצורים והתנהגות המשטרה הייתה למופת.

העבודות היזומות

תעסוקה

ב-15 במאי 1974 התרחש ביישוב "אסון מעלות", אירוע טרור שבמהלכו נרצחו 22 תלמידי בית-ספר תיכון, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט וחייל צה"ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. בשבת, 13 בינואר 1979 חדרה חוליה של שלושה מחבלים לבית ההבראה במעלות, לאחר שחצו את הגבול מלבנון. חיילי צה"ל ששהו בבית ההבראה הצליחו להרוג את חברי החוליה בטרם הצליחו לפגוע באורחי בית ההבראה. על פעולה זו זכה אחד החיילים לעיטור המופת.
בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר בלמעלה מ-600 רקטות קטיושה. אחת הקטיושות פגעה באזור תרשיחא, וגרמה למותם של שלושה נערים.

אירועים ביטחוניים

בשנים הראשונות של מעלות היו שלושה בתי ספר- ממלכתי, ממלכתי דתי וחרדי.
בית הספר החרדי הוקם בשנת 1956 על ידי קבוצת הורים מתרשיחא שביקשו להקים לילדיהם בית ספר שיהיה שייך לזרם העצמאי. בית הספר נסגר ונפתח מספר פעמים בשנות פעילותו, בשנת 1959 דווח שבית הספר נפתח מחדש ואמורים ללמוד בו 200 תלמידים מיישובי הגליל המערבי. בשנת 1959 בית הספר מנה תשע כיתות ו-278 תלמידים. בדיונים שנערכו בשנים 1961–1962 נקבע שאין מספיק תנאים בשביל לאשר את המשך פעילות בית הספר ואם הליקויים לא יתוקנו אי אפשר יהיה להמשיך בפעילות בבית הספר. בשנת 1962 דווח שבית הספר נסגר והתלמידים פוזרו בבית הספר הממלכתי ובית הספר הממלכתי דתי.
בית הספר הממלכתי דתי- התחיל בתרשיחא ועבר בהמשך למעברת מעלות, בשנת 1958 המוסד קיבל אישור רשמי ממשרד החינוך, בהמשך הוא עבר למבנה קבוע בתוך העיירה. בית הספר היה בית ספר אזורי לתושבי מועצת מעלה הגליל. בית הספר מנה בהתחלה שמונה כיתות.
בית הספר הממלכתי-בית הספר הממלכתי נפתח בשנת 1958 בתור בית ספר אזורי לילדי מעלות מעברת מעלות, מעונה, תרשיחא היהודית עין יעקב, חוסן ופקיעין. בית הספר הוכר באותה שנה באופן רשמיבין בתי הספר הממלכתי דתי לבית הספר החרדי היו עימותים בעיקר על רישום תלמידים לכיתות. יש עדויות משנת 1959 על תהליך הרישום בין בית הספר הממלכתי לבית הספר הממלכתי דתי העדויות מתארות ניסיונות שכנוע של נציגים ממפלגות שונות להירשם לבית ספר שלהם. בחלק מהמקרים התהליך נעשה תוך כדי ניצול אי ידיעת השפה העברית של ההורים שבאו לרשום את ילדיהם.
בשנת 1963 חלוקת התלמידים במערכת החינוך בעיירה הייתה כדהלן-בית ספר הממלכתי 350 תלמידים, בית הספר הממלכתי דתי 250 תלמידים, גן ילדים ממלכתי 50 ילדים וגן של ארגון אמהות עובדות של ההסתדרות 50 ילדים.
בשנות השישים נפתח מרכז כפרי שנועד לתת השכלה יסודית לתושבי המושבים במועצה שעלו חסרי השכלה בסיסית, המרכז נועד ללמד 60 אנשים.
בשנת 1975 הוקם בעיר סניף של תנועת הנוער עזרא. הסניף פעל כ-6 שנים ואז הועבר לתנועת הנוער בני עקיבא. התנועה עוסקת בפיתוח תרבות הפנאי של צעירי מעלות, בקידום המנהיגות בקרב בני הנוער ובפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בעיר.
משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל"ש) של החברה להגנת הטבע. המל"ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי, והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד. במל"ש פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח"ל בפרק המשימה הלאומית.
בשנת 2010 חודש בעיר שבט הצופים. השבט נפתח מחדש על ידי קומונת מתנדבי שנת שירות בגרעין רעים. השבט עוסק בפעילויות חינוכיות חברתיות בעיר, בחיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק פעילות הנוער ועוד.

חינוך

החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח. הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל. בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר.
בעיר פועלת התזמורת האנדלוסית ״אלמוגרביה״ מעלות תרשיחא המנגנת מוזיקה אנדלוסית קלאסית. להקת "גרוטסק" מעלות (הלהקה הייצוגית של החוג קרקס אומנותי במתנ"ס סביונים) מייצגת את העיר בפסטיבלים בינלאומיים בכל רחבי הארץ. להקת "דאנס סטודיו מעלות" מופעלת במתנ"ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם. התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008.
החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול "פסטיבל התנ"ך". בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ"ך, חמש מגילות וארץ ישראל.
בשנת 2011 נחנך בעיר היכל תרבות ובאוגוסט 2012 נפתח קניון.

תרבות ופנאי בעיר

ראשי הרשות המקומית והעיר

למעלות שש ערים תאומות:

איטליה אסטי, פיימונטה, איטליה
איטליה פרטובקיו, איטליה
צרפת פרפיניאן, אוקסיטניה, צרפת
רוסיה בירוביג'ן, המחוז האוטונומי היהודי, רוסיה
ישראל רמת גן, ישראל
צ'כיה קרומלוב, צ'כיה

ערים תאומות

יאיר ספרן, מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום. כפר תבור: הוצאת גל-און, 1998
אמנון גופר, סודות גליליים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 120–149
מעלות תרשיחא בספרות יפה בקטלוג הספרייה הלאומית

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של מעלות-תרשיחא
 פרופיל מעלות-תרשיחא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סמעלות-תרשיחא, באתר הרשות לפיתוח הגליל
אמנון גופר, תרשיחא: עיירה שהפכה לכפר שהוא גם עיר, באתר ynet, 30 ביולי 2013
עוז רוזנברג, ‏השליט הבלתי מעורער: אחרי 42 שנים שלמה בוחבוט יודח מראשות מעלות-תרשיחא?, באתר מעריב אונליין, 22 באוגוסט 2018
עאמר דהאמשה, תרשיחא הערבית: המרחב אבד והשלום נעלם, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 26 בנובמבר 2017
 מעלות-תרשיחא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל המערבי בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. רוב של כ-64% מתושביה הם יהודים, לצד מיעוט משמעותי של כ-21% ערבים-מוסלמים וערבים-נוצרים.
מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא מוטי בן דוד.

אסי כהן

Esi Cohen

כהן נולד, גדל והתחנך באשדוד. למד בתיכון המקיף ג' ע"ש רוגוזין בעירו. אחיו, יוני כהן, היה הבסיסט של להקת "מרסדס בנד".
את שירותו בצה"ל עשה בחיל הקשר. לאחר שירותו הצבאי, החל את דרכו בתחום המשחק והבידור. תחילה, החל משנת 1996, הופיע כאמן סטנד-אפ במועדון הידוע דומינו גרוס.
בשנת 1998 השתתף בתפקיד אורח בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "20 פלוס", ששודרה בערוץ 2. בשנת 1999 פרץ לראשונה לתודעת הקהל כאשר השתתף בתוכנית המערכונים הקומית "דומינו" בערוץ 2, לצדם של עוד קומיקאים צעירים בזמנו, כמו: אדיר מילר, רותם אבוהב, רועי בר-נתן, טלי אורן, שגית סול וגורי אלפי.
ב-1999 הקים כהן יחד עם גורי אלפי את הצמד הקומי "אסי וגורי", במהלך השתתפותם בתוכנית "דומינו". יחד הם הופיעו במופעי בידור בכל רחבי הארץ. בהופעותיהם יצרו, בין השאר, גם את הדמויות הקומיות הנודעות ביותר שלהם "דוד ותקווה" ו"קוקו וסטיב".
בשנים 2000–2002 השתתף בתוכנית הבידור "רק בישראל" בערוץ 2 של קשת, לצד גורי אלפי, אורנה בנאי וארז טל במהלך סוף עונתה השנייה, כל עונתה השלישית, ותחילת עונתה הרביעית. בשנת 2001, במקביל להופעותיו בצמד עם אלפי, שיחק כהן בסרטם של רם נהרי ותמר מרום "כוכב זורח מעל הלב" שהוקרן בכבלים, לצדן של דאנה איבגי, עירית שלג ואילנה ברקוביץ'.
בשנת 2002 יצר, כתב ושיחק, בתוכנית הקאלט הקומית "שידורי המהפכה" בערוץ 2 של רשת, בה כיכב לצד גורי אלפי. בנוסף, שיחק תפקיד משנה בסרט הקולנוע "יוסי וג'אגר" והשתתף בתוכנית הקומית "לא נפסיק לצחוק". בשנת 2003 שיחק בסרט הקולנוע של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי". שנה זו הייתה גם השנה בה פירקו הוא ואלפי את הצמד, חדלו מלהופיע במשותף וכל אחד מהם המשיך בקריירת משחק עצמאית.
בשנת 2004 שב כהן לטלוויזיה בתוכנית "איפה אתה חי?!" לצדם של ארז טל, שלמה בראבא והדר לוי. בתוכנית גילם כמה דמויות, בהן: "קוקו" ו"הימרי ההילר". באותה שנה כיכב כהן גם בסרט הקולנוע הקומי של רשף לוי "אהבה קולומביאנית", לצדם של מילי אביטל, מנשה נוי וניר לוי, ושיחק בסדרת הדרמה הרומנטית זוכת "פרס האקדמיה לטלוויזיה" - "אהבה זה כואב", לצדה של דנה מודן.
בשנת 2005 השתתף כהן בסרטו ההוליוודי של סטיבן ספילברג "מינכן". באותה שנה שיחק גם בדרמה "הלב הרעב" והצטרף לקאסט הקומיקאים הקבוע של תוכנית הסאטירה הפופולרית, זוכת פרסי "מסך הזהב" ו"פרס האקדמיה לטלוויזיה" - "ארץ נהדרת", ושיחק בה עד לפרישתו בסיום העונה השמינית במאי 2011. בין חיקויו הבולטים בתוכנית: אורי גלר, שימי הרשקוביץ, אבי נמני, אביגדור ליברמן, ראלב מג'אדלה, טל ברודי, גבי אשכנזי וגיא זוהר. בפתיחת העונה העשירית של התוכנית חזר כהן לגלם את ליברמן בהופעת אורח.
בשנת 2007 שיחק בסדרת הדרמה הקומית "מסודרים", ששודרה בערוץ 2, בדמותו של "תומר". תפקיד זה זיכה אותו בפרס האקדמיה לטלוויזיה. בשנת 2009 שב לשחק בעונתה השנייה של הסדרה.
בשנת 2010 שיחק בסרט של צוות "ארץ נהדרת", "זוהי סדום", בתפקיד הראשי בתור הנסיך נינוה. כמו כן, באותה שנה נגע כהן גם בדרמה והחל לשחק בסדרת המתח של גידי רף, "חטופים", בתור עמיאל בן חורין, חייל ישראלי שנחטף בשבי הסורי.
בשנת 2011, עם פרישתו מ"ארץ נהדרת", החל כהן להשתתף בהצגת הפרינג' "מייקל" לצד השחקן והקומיקאי אבי דנגור ואחרים. באותה שנה קיבל הופעה במערכון של עם סגולה. בשנה זו גם החל לשמש כפרזנטור של הבנק הבינלאומי עד ל-2022.
בשנת 2012 שיחק בעונתה השנייה של הסדרה "חטופים" וכן כתב, שיחק וערך את סדרת הבת של "ארץ נהדרת" - "הפרלמנט", בה הוא גילם בעיקר את דמותו המוכרת עוד מימי "ארץ נהדרת" - שאולי. הסדרה זכתה לשבחי הביקורת והקהל וכהן, על משחקו בתוכנית זאת, זכה בפרס נוסף של האקדמיה לטלוויזיה.
בשנת 2015 כהן חזר לצוות התוכנית "ארץ נהדרת" בעונתה ה-12, ובאותה שנה שיחק גם בסדרה האמריקאית "דיג" של גידי רף (איתו שיתף פעולה עוד ב"חטופים").
בשנת 2016, שר במסגרת התוכנית "ארץ נהדרת" שלושה שירים קומיים: "מתוקה מהחיים", "זכית בי" ו"בא אלייך במטוס" בדמותו הפארודית של הזמר המזרחי "דדי דדון". השירים, שיצאו גם כסינגלים, ואותם כהן שר וגם השתתף בכתיבתם, נוצרו כפרודיה על להיטים במוזיקה המזרחית באותה תקופה בישראל. הסרטונים זכו לצפיות רבות, לשיתופים, ואף להשמעות בתחנות הרדיו המקומיות. באותה שנה, זכה השיר "מתוקה מהחיים" במקום השני במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ו. שנה לאחר מכן, ב-2017, שר יחד עם "ערוץ הכיבוד" את השיר "טניה" במסגרת אותה תוכנית. השיר גם הוא יצא כסינגל.
בשנת 2017 החל לשחק לצד עמיתו ל"ארץ נהדרת", יובל סמו, בסדרת הילדים "אלישע", בבימויו של אופיר לובל.
בשנת 2018, החל לשחק תפקיד ראשי בסדרת הדרמה החרדית "אוטונומיות" וכמו כן, לשוב ולשתף פעולה עם דנה מודן בסדרת דרמה קומית חדשה בשם "ככה זה" - העוסקת בקשר שנרקם בין זוג שכנים, מודן וכהן, בשנות ה-40 לחייהם.
בשנת 2018, פרש בשנית כהן מ"ארץ נהדרת" מהצוות הקבוע, אך למרות זאת השתתף במספר תוכניות בעונות הבאות כאורח קבוע.
בשנת 2019, הדמות של שאולי אותו מגלם כהן ב"ארץ נהדרת" וב"הפרלמנט" נבחרה על ידי וואלה! NEWS כדמות הטלוויזיונית הגדולה של העשור השני של המאה ה-21.
בדצמבר 2020 חזר לקאסט "ארץ נהדרת" כשחקן קבוע לאחר כשנה וחצי כשחקן אורח.
באפריל 2021 זכה בפרס האקדמיה לשחקן הראשי בסדרה קומית הטוב ביותר על משחקו בסדרה ככה זה. באותה שנה יצא לסיבוב הופעות בדמותו של שאולי.
ביולי 2022 השתתף עם עלמה זק בפרסומת של מאוחדת בתפקידם מארץ נהדרת: חי וספיר טורטל.
החל משנת 2022 מופיע כהן במופע סטנדאפ בתור דמותו האייקונית שאולי, שהופיעה ב"ארץ נהדרת" וב"הפרלמנט".
בדצמבר 2022 זכתה ההופעה בדמותו של שאולי לסיקור נרחב ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, לאחר שבעת הופעה פרטית בפני עובדי עיריית תל אביב-יפו החלו כמה מן הצופים בקהל בקריאות גנאי לעברו של כהן, ואף עזבו את האולם, לאחר שסיפר בדיחות על טבעונות, כתוצאה מכך, כהן ירד מהבמה ועצר את ההופעה באמצע.

ביוגרפיה

כהן נשוי לליאן, ואב לשלוש בנות. מתגוררים בגבעתיים.

חיים אישיים

טלוויזיה1999–2001 – דומינו
2000–2003 – "רק בישראל"
2004 – "אהבה זה כואב"
2004 – "איפה אתה חי?!"
2005 – "הלב הרעב"
2005–2019, 2021 – "ארץ נהדרת"
2007–2009 – "מסודרים"
2010–2012 – "חטופים"
2012–2014 – "הפרלמנט"
2015 – "דיג"
2017 – "אלישע"
2018 – "אוטונומיות"
2018–2020 – "ככה זהקולנוע2002 – "יוסי וג'אגר"
2003 – "הכוכבים של שלומי"
2004 – "אהבה קולומביאנית"
2005 – "מינכן"
2010 – "זוהי סדום"

פילמוגרפיה

כהן זכה בפרסי האקדמיה לטלוויזיה (6 פעמים) ובפרס אנשי השנה.

פרסים והכרה

שאולי ומלחמת האזרחים – מערכון נודע שאסי כהן ביצע והוא גם אחד מכותביו

אסי כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
אסי כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אסי כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אסי כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אסי כהן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אסי כהן - באתר הסטנד אפ הישראלי
הילו גלזר, כבר לא מצ'עמם: אסי כהן מגלה את עצמו מחדש, באתר nrg‏, 23 במרץ 2012
זוהר ישראל, ‏קלף האסי, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2012
פרסומות טלוויזיה בהם מככב אסי כהן אתר הפטריה 25 נובמבר 2013
ערן סויסה, יו"ר הפרלמנט, באתר ישראל היום, 11 ביולי 2014

אסי כהן (נולד ב-10 באוקטובר 1974) הוא קומיקאי, שחקן, תסריטאי וסטנדאפיסט ישראלי.

אסי כהן - שאולי | היכל התרבות ראשון לציון מאיר ניצן | Tickchak LIVE

אסי כהן - שאולי

ראשון לציון

היכל התרבות ראשון לציון מאיר ניצן

אסי כהן - שאולי | היכל התרבות יד-לבנים רעננה | Tickchak LIVE

רעננה

היכל התרבות יד-לבנים רעננה

אסי כהן - שאולי | תיאטרון ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

תיאטרון ירושלים

אסי כהן - שאולי | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

תל אביב יפו

בית החייל תל אביב

אסי כהן - שאולי | אולם מופעים מטה אשר כברי | Tickchak LIVE

מטה אשר

כברי

אולם מופעים מטה אשר כברי

אסי כהן - שאולי | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

מחוז דרום

באר שבע

משכן אמנויות הבמה באר שבע

אסי כהן- שאולי | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

אסי כהן- שאולי

אסי כהן - שאולי | המשכן אשדוד | Tickchak LIVE

אשדוד

המשכן אשדוד

ג'ולייטה

Julietta

דנה לפידות

Dana Lapidot

בר צברי

Bar Tzabary

קובי מאור

Kobi Maor

ניצן אשל

Nitzan Eshel

שלומי יפרח

Shlomi Ifrah

ליבי פנקר

Libi Panker

מאיר טולדנו

Meir Toledano

נירו סעדון

Niro Sadon

נינה דבש אמדורסקי

Nina Dvash Amdorski

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי | המשכן אשדוד | Tickchak LIVE

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי

אורי ברויר

Ori Broyer

אורי ברויר | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

יד לבנים אשדוד

אסף יצחקי

Assaf Itzhaki

אסף יצחקי | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

משה דץ

Moshe Datz

שירים שנשארים. | משה דץ | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

שירים שנשארים.

גורי אלפי

Guri Alfi

גורי אלפי | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

מיטל נוטיק

Meital Notik

מיטל נוטיק - הופעות קרובות

הופעות בהשתתפות מיטל נוטיק

הכל על מיטל נוטיק