Name: בין קודש לחולון | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE
Start: 2024-05-18T21:30:00+03:00Z
Location: בית העם - רחובות

אדיר מילר

Adir Miller

אודי כגן

Udi Kagan

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

שחר חסון

Shahar Hason

מתן פרץ

Matan Peretz

שלומי קוריאט

Shlomi Koriat

אבי נוסבאום

Avi Nussbaum

חיפה

קריית מוצקין

אור עקיבא

חדרה

כרם מהר"ל

פרדס חנה כרכור

קרית טבעון

אבי נוסבאום | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

בית נגלר קרית חיים

אבי נוסבאום | תיאטרון הצפון | Tickchak LIVE

תיאטרון הצפון

דניאל חן

Daniel Chen

דניאל חן | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

זאפה חיפה

אמירם טובים

Amiram Tovim

אמירם טובים | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

דניאל סטיופין במופע סטנד אפ | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין במופע סטנד אפ

תיאטרון חיפה

יוחאי ספונדר

Yohay Sponder

יוחאי ספונדר | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

גדי וילצ'רסקי

Gadi Wilcharsky

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי) | פאב מורגן | Tickchak LIVE

"לשבור את המטריקס" – הרצאה של עידן מור (גדי וילצ'רסקי)

פאב מורגן

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Haifa District

אודיטוריום חיפה

בית אבא חושי חיפה

מועדון הביט - חיפה

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

אבי קושניר

Avi Kushnir

לימור גולדשטיין

Limor Goldstein

הילה סורג'ון פישר

Hilla Surjon Fishcer

מיטל נוטיק

Meital Notik

מאי קשת

May Keshet

אור אבוטבול

Or Abutbul

תום חגי

Tom Hagi

בין קודש לחולון | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

בין קודש לחולון

מחוז מרכז

רחובות

בית העם - רחובות

אורי גוב

Uri Gov

דניאל גל

Daniel Gal

רוברט הניג

Robert Hennig

אופיר וייל

Ofir Weil

יניב לוי

Yaniv Levy

חי מאור

Chai Maor

אורנה רוטברג

Orna Rothberg

בבצ'יק | בית ליסין | מרכז הבמה גני תקווה | Tickchak LIVE

בבצ'יק | בית ליסין

גני תקווה

מרכז הבמה גני תקווה

אורנית

היכל התרבות אורנית

לאחר המהפך בבחירות 1977, החליטה ממשלת הליכוד לשנות את המדיניות הממשלתית לגבי רכישת קרקעות בשטחים, ולאפשר לאנשים פרטיים ולחברות לקנות קרקעות ביהודה ושומרון. אריאל שרון, שכיהן כשר החקלאות בין השנים 1977 ל-1981, קיבל תחת אחריותו את נושא הקמת התנחלויות, וסגן שר החקלאות מיכאל דקל, פעל באופן ספציפי לסייע לאנשי עסקים לרכוש קרקעות ולהקים בהם התנחלויות. את הקרקע בשטח של כ-600 דונם, שעליה הוקם היישוב, רכש סוחר הקרקעות שמואל עינב מתושבי הכפר סניריא, באמצעות חברה בשם "דווקא". עינב מצידו מכר אותה לקבוצת יזמים שהקימו חברה בשם "דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ" שהוקמה בפברואר 1982. "דלתא" הוקמה בידי שבעה שותפים: אלי ישראלי, משה קליין, ניסים יניב, ניסן חכשורי, משה צפריר וישעיהו חכשורי. בדצמבר 1982, הביא סגן השר מיכאל דקל את תוכנית ההקמה לאישור בוועדת השרים להתיישבות, אך היא לא אושרה עקב קשיים ברישום הבעלות על הקרקע.

לאחר שנרכש השטח החל שלב מכירת המגרשים. "דלתא" הציעה למכירה מגרשים בשטח של 600 מ"ר במחיר של 15,000 דולר כולל פיתוח ו-500 מ"ר במחיר של 13,500 דולר, כולל פיתוח. הסדרי התשלום: מחצית מראש והשאר ב־5 תשלומים. כעשירית מעלות מגרש בשטח דומה באזור המרכז באותן שנים. תוך חודשים ספורים מיום הקמתה מכרה "דלתא" כ-500 מגרשים. שמואל הורמן, מנכ"ל "דלתא", היה מהנדס שעבד קודם בתעשייה האווירית וכ-100 מהרוכשים היו עובדיה. כ-80 מגרשים נמכרו למשפחות של יהודים בארצות הברית, לאחר מסע שיווק. משפחות שתכננו לעלות לישראל ולהתיישב בשומרון. בחוזה רכישת המגרש נדרש הקונה לחתום על סעיף שבו הוא מצהיר, שהוא מודע למצב המשפטי הקיים לגבי רכישת הקרקעות באזור. אם יקרה הבלתי צפוי והממשלה תחליט על נסיגה מיהודה ושומרון עוד לפני אישור הפרויקט על ידי ועדת השרים להתיישבות, החברה אחראית לגורל ההשקעה. לאחר מועד זה האחריות חלה על הרוכש עצמו. ב-13 בדצמבר 1982, ערך סגן השר דקל והיזמים טקס לציון פריצת הדרך ליישוב החדש.
בשלב הבא החלה חברת "דלתא" לתכנן ולשווק 700 וילות ובסך הכל תכננה יישוב ל-1,200 משפחות, שכולל גם מרכז מסחרי שני בתי ספר יסודיים וקאנטרי קלאב. במקביל ביקשה חברת "דלתא" לקבל מעמד של "חברה משכנת" (חברה אשר רושמת אצלה את כל רישומי המקרקעין המוסדרים, הן של הרוכשים והן של הבנקים למשכנתאות), אך הדבר לא התאפשר מכיוון שנרשמה כחברה על פי החוק הירדני החל בשטחים, ברשם החברות ברמאללה ולא בישראל. כך שרוכשי הווילות והמגרשים לא יכלו לקחת משכנתה.
ב-19 באפריל 1983 אישרה ועדת השרים להתיישבות את הקמת היישוב, ובמאי 1983 זכתה חברת "א.צ. ברנוביץ" במכרז להקמתו.

הקמת היישוב

בסוף 1984 החל אכלוס היישוב ועד סוף 1985 גרו במקום כ-100 משפחות, אך מחלוקת על הבעלות בקרקעות היישוב, הביאה לעיכוב בהתפתחותו. רוב הבעלות בקרקעות שרכשה חברת "דלתא" מחברת "דווקא" בכפר סניריא, לא נרשמו על שמה של "דלתא". תושבי הכפר טענו שהקרקעות נגזלו מהם במרמה, והם מעולם לא מכרו אותן. בדצמבר 1985 נפתחה חקירת משטרה לבדיקת הטענות של התושבים שהאדמות שעליהן נבנתה אורנית נגזלו מהם. המתווך הערבי שסייע ברכישה, אחמד עודה, נעצר בחשד לזיוף ומרמה, ושני עורכי דין ישראלים הועמדו לדין.
כדי לפתור את בעיית הקרקעות של היישוב, הוסכם שחברת "דווקא" תעביר קרקעות אחרות שהיו ברשותה לחברת "דלתא". בנוסף סייעה המדינה על ידי הפקעת קרקעות בשטח היישוב המתוכנן, ובהכריזה עליהן כאדמות מדינה, בהתאם לחוק הירדני התקף ביהודה ושומרון. גם קרקעות פרטיות, שנמכרו ליזמים הוכרזו אדמות מדינה. זאת, במטרה למנוע את חשיפת זהות המוכרים. חברת "דלתא" נרשמה מחדש כחברה ישראלית ברשם החברות וקיבלה מעמד של "חברה משכנת". בתי היישוב נרשמו בספרי החכירה של החברה ותושבי אורנית נאלצו אז להסתפק ברישום החכירה בלבד, ולא בבעלות מלאה. "דלתא" חתמה על חוזה עם המדינה, שעל פיו המשיכה להיות בעלת החזקה בקרקעות, והתחייבה להקים את כל התשתיות בישוב.
בשנת 1985 הקים שמואל הורמן, מנכ"ל "דלתא", חברה נוספת בשם "שי צמרות (אורנית) למסחר ולבניין בע"מ", שגם רכשה קרקעות באורנית ומכרה מאות מגרשים, בגדלים שונים, מעבר למספר המגרשים שהיה קיים בפועל, בשטח שבבעלותה. חלק מהמגרשים שימשו גם כבטוחה לעסקים אחרים. כך נוצר מצב של ריבוי בעלי זכויות למגרשים, נושים שטענו לבעלות, עסקאות נוגדות, שעבודים כפולים וחופפים. חברת "שי צמרות" פשטה את הרגל ואחר כך נמכרה, ורבים מהרוכשים הפסידו את כספם. בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי, כי חברת "שי צמרות" חייבת בתשלום מס ערך מוסף ממנו התחמקה, מאחר שהתאגדה ברמאללה על פי החוק הירדני. בית המשפט קבע כי אם ניהול החברה נעשה על ידי אזרחים ישראלים, היא חייבת בתשלום מע"מ.

מחלוקות על הבעלות בקרקעות היישוב

היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1990.
במרץ 1997, בוטלה בלעדיותה של חברת "דלתא" בפיתוח אורנית וגם חברות אחרות הורשו לגשת למכרזים לרכישת מגרשים ובנייה. בספטמבר 1997 החלה מע"צ בסלילת כביש גישה חדש ליישוב, שמתחבר ישירות לכביש חוצה שומרון. במקום הכביש הקיים שהוביל לתוך כפר קאסם. לצורך סלילת הכביש הופקעה אדמה פרטית בבעלות ערבית.
בשנת 2003 רכשה חברת משהב מתחם בן 127 דונם ביישוב, ובנתה במקום 250 קוטג'ים. בשנת 2006 רכשה חברת אשדר 150 דונם ביישוב.
בשנת 2005, רוכשי דירות ובתים ביישוב הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף של 20 מיליון שקל נגד חברת "דלתא". התובעים ביקשו לחייב את החברה לרשום את זכויות הבעלות שלהם בנכסים ולשאת בכל תשלומי המנהל בקשר עם רישום הזכויות. לטענתם, החברה דרשה מהם לשלם לה בעבור העברת הזכויות סכום מופקע.
בינואר 2021 אישרה ממשלת ישראל בניית 66 יחידות דיור נוספות ביישוב.

המשך התפתחות היישוב

ביולי 2002, פרסם משרד הביטחון מכרז להקמת גדר ההפרדה לאורך מרחב התפר. על פי התכנון אז, הגדר הייתה אמורה להקיף את אורנית, ואת ההתנחלויות הסמוכות שערי תקווה ואלקנה, כך שהכפר הסמוך עזון עתמה מוקם בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה, ואילו שטחם הבנוי של הכפרים האחרים באזור יימצאו ממזרח לגדר ההפרדה, כאשר חלק ניכר מאדמותיהם יישארו בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק. תושבי הכפרים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר. בעקבות העתירה הכפר עזון עתמה, שבשלב הראשון נכלל על פי התוכניות בצד הישראלי של הגדר, עבר לצד שבתוך שטחי הרשות הפלסטינית. עם זאת, הכפר הוקף לגמרי בגדר, והוקמו בו מעברים לכניסה לשטחי הרשות. המועצה מקומית אורנית, הוועד המקומי של שערי תקוה וחברת "דווקא" גם עתרו בג"ץ בטענה שהתוואי קרוב מדי לבתי היישובים. טענת המדינה הייתה שהתוואי המתוכנן עתיד להיבנות באזור מורכב מבחינת צפיפות היישובים הישראליים והפלסטיניים, שאינה מותירה מרווח רב לתמרון או ליצירת מרחבי ביטחון אופטימליים. עקב כך, חלקו המזרחי של היישוב מוקף בגדר ההפרדה משלושה צדדים.

הקמת גדר ההפרדה

באורנית מרכז מסחרי קטן, ארבעה בתי ספר – שלושה יסודיים ותיכון – המשמש גם יישובים אחרים באזור. כמו כן קיימים ביישוב מועדוני ספורט ותרבות ופועלות בו מספר תנועות נוער, ובהן בני עקיבא המונה כ-200 חניכים, והצופים (שבט להב, בשיתוף עם צופי שערי תקוה) המונה למעלה מ-700 חניכים. באורנית קאנטרי קלאב והיכל תרבות המכיל אולם גדול וספרייה.

חינוך ותרבות

באורנית צולמו מספר פרקים בצילומי חוץ לטלנובלה לגעת באושר. בין אתרי צילומי החוץ ניתן למנות את הקאנטרי, מגרש הטניס וכן מבנה חטיבת הביניים.

במדיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באורנית 9,353 תושבים (מקום 181 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 90.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,729 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

הציבור הדתי מהווה כ-15% מכלל האוכלוסייה באורנית, כ-5% גרים ברחבי היישוב וכ-10% מתגוררים בשכונה הדתית.

נתונים סטטיסטיים

חברת תנופה מפעילה קווי אוטובוס סדירים בין אורנית לפתח תקווה, תל אביב וערים נוספות. תחנת הרכבת הסמוכה לאורנית היא תחנת הרכבת ראש העין צפון ומופעלים מהיישוב 'שאטלים' לתחנה.

תחבורה

אתר האינטרנט הרשמי של אורנית

 פרופיל אורנית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
 אורנית (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

אורנית (אֳרָנִית) היא התנחלות קהילתית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת בשיפולים הדרום-מערביים של הרי השומרון, דרומית לאפיק נחל קנה. גובלת במערב ביער חורשים, צפונית–מזרחית לכפר קאסם, מזרחית לעזון עתמה ודרומית–מערבית לאבו סלמאן. אורנית שוכנת על גבול הקו הירוק, מצפון–מזרח לראש העין.
בבחירות המקומיות של שנת 2024 נבחרה אור פירון-זומר לכהן כראש מועצת אורנית.

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד

Israeli Andalusian Orchestra

התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988.
ד"ר יחיאל לסרי ומוטי מלכא הקימו את התזמורת האנדלוסית הישראלית בשני גלגולים. ב-1988 הקימו עם סמי אלמגריבי, אליהו בן חמו ואריה אזולאי את המרכז לפיוט ושירה באשדוד; זה שימש ועדיין משמש בית הכשרה לפייטנים ולנגנים בכלים המסורתיים. ב-1994 התפצל המרכז לפיוט ושירה, והתזמורת, בגרסתה החדשה, הוקמה כגוף נפרד ממנו, בשיתוף פעולה עם ד"ר אברהם עילם-אמזלג, אמיל זריהן וישועה אזולאי. התזמורת הוקמה כתזמורת קלאסית עתירת כלי קשת, היא מונה כ-30 נגנים ומורכבת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מכונה בשפת השדה "האותנטים", וכל השאר הם "התזמורת". רוב חברי "האנסמבל האותנטי" הם עולים מצפון אפריקה וילידי הארץ ממוצא מזרחי. נגן הכינור הראשי בהרכב הוא ערבי ישראלי ממג'ד אל-כרום. רוב חברי "התזמורת" הם עולים ממדינות חבר העמים או ילידי הארץ. הנגנים האותנטים מנגנים משמיעה, ואילו התזמורת מנגנת מקריאה בתווים.מייסדי התזמורת החליטו להפעיל את התזמורת במודל אותו הם מכנים "תזת השילוב", שלסרי הסביר אותה כך: "אנחנו הבנו שמה שלא יוגש באופן קלאסי – לא ייתפס כתרבות. רצינו להכניס אלמנטים של תרבות גבוהה למוזיקה המזרחית. המוזיקה המזרחית הפופולרית תופסת מקום ונכנסת ללגיטימיות הישראלית. אבל הם לא נותנים את הערך הנוסף, את הערך הקלאסי שבלעדיו אתה לא חודר לליבה התרבותית ולקנוניות של התרבות הישראלית. חשוב לנו להיכנס לחברה הישראלית – להיות חלק מהתרבות הישראלית. התפיסה שלנו הייתה שהתרבות הישראלית היא משהו חדש, והיה לנו הרושם שנוצרת כאן תרבות שהליבה שלה מערבית והשוליים מזרחים, וראינו שפער מעמדי מושפע מאוד מפער תרבותי. עובדה שהליבה התרבותית היא ליבה אשכנזית. יש קשר בין השניים, בין פער תרבותי לפער מעמדי".קיומו של דור ביניים משכיל, מודע לפערים החברתיים (מלכא ולסרי, כמו אחרים בסביבתם, מדגישים את החשיבות שהייתה להשתתפותם בתוכנית פעילי ציבור במסגרת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), שלא עזב את המסגרת המקומית-דתית והמשיך לפקוד את בתי הכנסת כזירה תרבותית ופוליטית – היה המפתח להקמת התזמורת ולייצורה מחדש של תרבות יהודי מרוקו בישראל כתרבות הנהנית מיוקרה.התזמורת ראתה את עיקר הצלחתה "בבניית קהל מאזינים מנויים גדל והולך, מסור ומתמיד, מקרב בני הדור השני והשלישי לעליות הגדולות מצפון אפריקה ומהמזרח. זאת לצד הצלחה מזהירה גם במרכזי תרבות בינלאומיים. התזמורת האנדלוסית הישראלית נתנה ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוטים היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים". (ציטוט מאתר התזמורת)
מרבית נגני התזמורת מנגנים בכלי נגינה מערביים ולצדם נגנים המנגנים ללא תווים, אלא על פי מסורת העוברת מדור לדור. את המוזיקה מלווה שירה קולית של פייטנים וזמרים למיניהם.
בפעולתה התרבותית וחינוכית קירבה התזמורת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים וגישרה בין מזרח ומערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים.
בשנת 2006 זכתה התזמורת בפרס ישראל למפעל חיים לשנת תשס"ו, כ-12 שנים לאחר הקמתה. בנימוקי חבר השופטים נאמר כי הפרס מוענק:
"על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוזיקה האנדלוסית במרכז ההוויה הישראלית. הצלחתה להפוך את המוזיקה האנדלוסית כחלק מן התרבות הישראלית הנשמעת בישראל ומחוצה לה היא תרומה רבת משמעות. שירת הפיוטים והבקשות שהייתה חבויה בין כותלי בתי הכנסת הולכת ומתפשטת בתוך שכבות רחבות כאחת מצבעי התרבות הישראלית בת זמננו. ראויה לציון הדרך הייחודית שבה משלבת התזמורת עולים חדשים מצפון אפריקה ויוצאי חבר מדינות העמים".
התזמורת הקליטה והוציאה לאור מספר אלבומים, בהם עם הסולנים אמיל זריהן וג'ו עמר.

ערך מורחב – תזמורת ירושלים מזרח ומערבהתזמורת החלה לפעול מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" בעיר אשקלון בהשתתפות כ-28 נגנים ועובדים, שהיוו רוב ב"התזמורת האנדלוסית הישראלית".
בתחילה היא נקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון".
התזמורת ביצעה חזרות וקונצרטים ללא שכר, ובאותה העת פנתה למשרד התרבות על מנת שזה יכיר בה כממשיכת דרכה של "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה, וכך תקבל תקציב מסוים מן המדינה. משרד התרבות בדק את שני הגופים שטענו להיות ממשיכיה של התזמורת הקודמת וב-28 בפברואר 2010 פרסם משרד התרבות ש"התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" בניצוחו של תום כהן ובניהולו של עופר אמסלם קיבלה את הכרת המדינה כממשיכת "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה וכמו כן קיבלה את התקציב לשנת 2009 (רטרואקטיבית). "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" שינתה אז את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון". לאחר מכן, גם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד החלה לקבל תקצוב מחודש ממשרד התרבות.
החל משנת 2016 עברה התזמורת לעיר ירושלים עקב סכסוך עם עיריית אשקלון, וכתוצאה מכך התזמורת מאשקלון הפכה ל"התזמורת האנדלוסית ירושלים". בשנת 2017 שונה שם התזמורת שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

תזמורת ירושלים מזרח ומערב

אתר האינטרנט הרשמי של התזמורת האנדלוסית הישראלית התזמורת האנדלוסית הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק
 התזמורת האנדלוסית הישראלית, ברשת החברתית אינסטגרם
 התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר Discogs (באנגלית)
התזמורת האנדלוסית הישראלית, דף שער בספרייה הלאומית
התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר פרסי ישראל
נגני התזמורת האנדלוסית התבצרו במשרדים, באתר ynet, 25 בינואר 2009
נעם בן זאב, למה שקעה התזמורת האנדלוסית?, באתר הארץ, 2 בפברואר 2009
ציפי שוחט, התזמורת האנדלוסית: קקופוניה, באתר הארץ, 16 ביוני 2009
שירה אוחיון, מאבק עובדי התזמורת האנדלוסית – עדכונים ותמונת מצב, "קדמה", 21.7.2009
מרב יודילוביץ', "באנדלוסית רעבים ללחם", באתר ynet, 8 בנובמבר 2009
בילי מוסקונה-לרמן, מנגינת הניצחון של חברי התזמורת האנדלוסית, באתר nrg‏, 26 במרץ 2010
אריאל וולף, סימפוניה לדרבוקה ועוד, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2006
משה צ'יטיאת, סיקור הופעה: הכנסייה האנדלוסית, באתר Music News,‏ 13 בספטמבר 2012, ארכיון האינטרנט
כמו הפילהרמונית , רק יותר שמח- התזמורת האנדלוסית אשדוד, באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2015
יוסי חלילי, עכבר העיר אונליין, התזמורת האנדלוסית אשדוד: בועטת בבטן ומקרבת לבבות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2015
 חגי חיטרון, האנדלוסית אשדוד: האם נהניתי מהסיבה הלא נכונה?, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2019
התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מבצעת את "דיאלי" מתוך פסקול הסרט סאלח, פה זה ארץ ישראל במסגרת מפגשי "פסקול הלב", פברואר 2020

התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.
בשל גרעון כספי אליו נקלעה התזמורת, בסוף ינואר 2009 פוטרו כל עובדי התזמורת ונגניה וזאת לאחר כישלון משא ומתן בין הנהלת התזמורת לנציגות הנגנים והעובדים. פירוק התזמורת וסיום פעילותה במתכונתה המקורית הוביל למעשה לפיצולה ולהקמת תזמורת אנדלוסית נוספת. בחודש מרץ 2009 החלה התזמורת לפעול עם רוב הנגנים והעובדים תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" ונקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון", ולאחר מכן שינתה את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון". במקביל הוקמה באותה שנה תזמורת חדשה מטעם עיריית אשדוד בשם "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד". בתחילת 2016, בשל סכסוך עם עיריית אשקלון בנושא תיקצוב התזמורת, עברה "התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון" לירושלים, ושינתה את שמה בהתאם ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". שם התזמורת שונה פעם נוספת והחל משנת 2017 היא נקראת "תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

ירדנה ארזי

Yardena Arazi

נולדה בשם ירדנה פַיְנְבַּאוּם בקיבוץ כברי שבגליל המערבי. אביה, דוד פינבאום (1918–1994), שעלה ארצה בנעוריו עם משפחתו מהעיר פוּלדָה שבגרמניה, היה איש אצ"ל ונמנה עם מקימי קיבוץ בית הערבה. עם הכרזת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות, פונו המתיישבים מהקיבוץ והתחלקו לקבוצות, ופינבאום נמנה עם הקבוצה שעברה לכברי. אמה של ארזי, איבֶט לבית לוּאַנזֶ'ה (Loinger;‏ 1928–1994), הייתה ילידת העיר שטרסבורג בצרפת (סבתה מצד אמה היגרה לצרפת מבוקובינה, רומניה), אחותו של ז'ורז' לואנז'ה, שלחם במחתרת הצבא היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה והתפרסם בכך שהציל ילדים יהודים מידי הנאצים ודודניתו של הפנטומימאי מרסל מרסו. כילדה, בימי מלחמת העולם השנייה, סייעה גם לואנז'ה לבני משפחתה בפעילות בתנועת ההתנגדות הצרפתית ועסקה בהברחת ילדים יהודים והצלתם במסגרת ארגון אוז"ה. בשנת 1949 עלתה לישראל בגפה והתיישבה בכברי, שם הכירה את מי שעתיד, כעבור חודשים ספורים, להיות בעלה. בשנת 1951 עִברתו את שם משפחתם ל"ארזי" ("פינבאום" פירושו בגרמנית/יידיש "עץ נאה"). ב-1953, כשהייתה ארזי כבת שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בשכונת הדר הכרמל שבחיפה, שם גדלה והתחנכה. בין לבין, התגוררה המשפחה לתקופה קצרה בצרפת.
בחיפה פתח אביה של ירדנה חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה המלחין אפי נצר, שבאותה עת ניהל את "חבורת בית רוטשילד". אביה של ירדנה הציע לנצר לזמן את בתו לאודישן לחבורה כיוון שידע שהיא שרה ומופיעה במסגרת תנועת הצופים, בה הייתה חניכה בשבט "משוטטי בכרמל". ארזי התקבלה, ובגיל 17 אף הפכה לסולנית החבורה. כסולנית ביצעה את השיר "בואי אמא", אשר יצא לרדיו בשנת 1965. אל אחת מהופעות הלהקה בהיכל התרבות בתל אביב הגיע סא"ל ישי עמרמי, קצין החינוך של הנח"ל. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, להקת הנח"ל.

ביוגרפיה

ארזי פעילה בתחומי התרבות וההגנה על בעלי חיים ונמנית עם חברי חוג הידידים של תנו לחיות לחיות.
היא ממייסדי אמ"י והייתה חברת הוועד המנהל בארגון. כמו כן, כיהנה כחברת דירקטוריון "צוותא" ומשמשת כחברת הוועדה הציבורית להענקת מגן שר הרווחה, הוועדה הציבורית להענקת פרס מפעל חיים בספרות ילדים של המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך והוועדה הציבורית להענקת אות הרווחה של עיריית תל אביב-יפו. בנוסף שימשה לאורך שנים כשופטת בקרן המלגות של בית הספר למשחק בית צבי.

פעילות ציבורית

ארזי נישאה לראשונה בשנת 1972 למפקדה בלהקת הנח"ל עמוס טלשיר, ממנו התגרשה כעבור שש שנים. אפרים שמיר כתב על ארזי בימיהם המשותפים בלהקת הנח"ל, כשהיא הייתה בת-זוגו של טלשיר, את השיר "נכון את יפה". בשנת 1983 נישאה ארזי בשנית, למהנדס התחבורה נתן תומר, שמפיק מאז 1982 את כל אלבומיה. לזוג בת יחידה, עו"ד אלונה תומר (כיום אלונה זוהר). לתומר שני בנים מנישואיו הקודמים למעצבת האופנה עדה תומר (כיום, אשתו של המלחין קובי אשרת).
בסרט המגולל את סיפור חייה של ארזי, אשר שודר בערוץ 2 בשנת 2011, נחשף כי לארזי, שני אחים למחצה: אמיר, אח למחצה מצד אימה ורחל, אחות למחצה מנישואיו הקודמים של אביה. את רחל הכירו ירדנה ואמיר רק כשהיו בני 10 ו-12 בהתאמה. העובדה שאמיר הוא אחיה למחצה, נודעה לירדנה רק בהיותה כבת 24.
באפריל 2022 יצא סרט תיעודי של HOT8, על מסעה בצרפת בעקבות אמה ומשפחתה, שהצילו מאות ילדים יהודים בתקופת השואה.
בספטמבר 2023 נפתחה התערוכה "הביתה" המתארת את תחנות חייה שאצרה עיריית חולון בשיתוף שבועון "לאשה".

משפחה וחיים אישיים

בראשית דרכה, כחיילת בלהקת הנח"ל, נודעה ירדנה ארזי בצמותיה הארוכות. סממן נוסף של ארזי היה הופעתה בכלי התקשורת כשהיא יחפה. בניגוד למקובל אז, בתוכניות טלוויזיה בערוץ הראשון בהן הופיעה במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק הצטלמה ארזי מדי פעם יחפה. באלבום שלה של שירי ארץ ישראל שהופק ב-1979, הצטלמה יחפה, כביטוי לפשטות הארצישראלית. במהלך השנים הופיעה ירדנה ארזי בתקשורת פעמים רבות, בסרטונים, בכתבות שער לעיתונות ובעטיפות תקליטים - יחפה. השיר ילדה יחפה שכתבה אסתר שמיר ויצא באוקטובר 1991 נחשב למשקף את דמותה של ארזי כילדה יחפה ששרה שירי מולדת.

תדמית

פרסים ותארים בהם זכתה

ב-25 באוקטובר 2021 נחנך רחוב על שמה של ירדנה ארזי בשכונה חדשה בחיפה ששמה "גבעת זמר"

הוקרה

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של ירדנה ארזי ירדנה ארזי, ברשת החברתית פייסבוק
 ירדנה ארזי, ברשת החברתית אינסטגרם
 ירדנה ארזי, סרטונים בערוץ היוטיוב
ירדנה ארזי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 ירדנה ארזי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ירדנה ארזי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ירדנה ארזי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ירדנה ארזי, באתר שירונט
 ירדנה ארזי, באתר אייטונס  (באנגלית)
 ירדנה ארזי, באתר ספוטיפיי
 ירדנה ארזי, באתר AllMusic (באנגלית)
 ירדנה ארזי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 ירדנה ארזי, באתר דיזר
 ירדנה ארזי, באתר Discogs (באנגלית)
ירדנה ארזי, באתר Tab4u
ירדנה ארזי, באתר Genius
ירדנה ארזי, באתר סטריאו ומונו
ירדנה ארזי, דף שער בספרייה הלאומית
ירדנה ארזי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
ירדנה ארזי, באתר "פזמונט"
 יואב גינאי משוחח עם ירדנה ארזי בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור‏, 2007 (הועלה ל-YouTube ב-24 בספטמבר 2015)
 דוד דרעי, "לא רוצה להעיר שדים", באתר ynet, 25 באפריל 2008
מתבשמים מירדנה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
תימורה לסינגר, לא רוצה לחיות את העבר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2009
 על ירדנה ארזי - תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתגעגעות", במקור, מתוך שידורי גלי צה"ל, 2 במאי 2010; באתר iCast
מוזיקה נשארת: ירדנה ארזי חוגגת 60, באתר ynet, 25 בספטמבר 2011
אבי שושן, ירדנה ארזי: "כל מה שקרה לי הוא נס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
יורם יובל, שיחת נפש עם ירדנה ארזי, הטלוויזיה החינוכית, 23 בספטמבר 2012
יעקב לויתם, "אני פחות יפה מבעבר, זה בטוח. אין יופי בפרח שנובל. אבל אני שמחה עם מה שיש", באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2015
 ירדנה ארזי מתארחת בתוכנית "שעה של אנשים" ברדיו גלי ישראל, 7 בינואר 2016
 אפרת אדמון, ‏ירדנה ארזי: "אמנים חייבים לשרוד כלכלית, לא להגיע לגיל שזה כבר מאוחר", באתר onlife,‏ 21 במרץ 2016
שיר זיו, "מציעים לי כל הזמן להיכנס לפוליטיקה - ואני פוסלת על הסף", באתר ישראל היום, 4 בינואר 2018
אלכסנדרה לוקש, ירדנה ארזי: "ההישג הכי גדול הוא לנהל חיים רגילים במציאות הישראלית המטורפת", באתר ynet, 28 בפברואר 2018 
רוני קובן, פגישה עם ירדנה ארזי, כאן_11, 9 במאי 2018
קיץ ברבנר, ‏ירדנה ארזי על חוק הנאמנות, ההתעלמות בגלגלצ, הטראומה מלבנון: "הזדעזעתי", באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2018
גאולה אבן-סער ב"שיחה אישית" (פרק 17) עם ירדנה ארזי, כאן 11, 4 באוגוסט 2019
שגיא בן נון‏, חיילת טובה, באתר וואלה!‏, 06 באוגוסט 2019
רז שכניק, מוזיקה נשארת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2020
אמיר שוורץ, המלכה היחפה: ירדנה ארזי חוגגת 70, באתר ynet, 24 בספטמבר 2021

ירדנה שולמית ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951) היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. החלה את דרכה כחברה בלהקת הנח"ל ואף שימשה בה כמפקדת הלהקה, ולאחר מכן הייתה חברה בשלישיית שוקולד מנטה מסטיק, המשיכה בקריירת סולו אשר זכתה להצלחה רבה, במהלכה הוכתרה כזמרת השנה במצעדי הפזמונים השונים חמש פעמים, ארבע מהן בשנות השמונים של המאה העשרים והחמישית שבהן ב-2013, ואף הוכתרה כ"זמרת העשור" של שנות השמונים. ארזי הייתה מנחת אירוויזיון 1979, האירוויזיון הראשון שנערך בישראל. כלת פרס כינור דוד, זוכת פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן והונצחה עוד בחייה ברחוב על שמה בעיר ילדותה חיפה.

Las Tres Granadas - 2024 | התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד | היכל התרבות מנשה גן שמואל | Tickchak LIVE

Las Tres Granadas - 2024

גן שמואל

היכל התרבות מנשה גן שמואל

Las Tres Granadas - האנדלוסית הישראלית אשדוד חוגגת 30 שנה | התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד | היכל התרבות מנשה גן שמואל | Tickchak LIVE

Las Tres Granadas - האנדלוסית הישראלית אשדוד חוגגת 30 שנה

Las Tres Granadas- התזמורת האנדלוסית אשדוד | התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

Las Tres Granadas- התזמורת האנדלוסית אשדוד

מחוז דרום

באר שבע

משכן אמנויות הבמה באר שבע

שדרות ובית: אנסמבל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מארח את חיים אוליאל | בית הקונפדרציה | Tickchak LIVE

שדרות ובית: אנסמבל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מארח את חיים אוליאל

מחוז ירושלים

ירושלים

בית הקונפדרציה

ואלרי חמאתי

Valerie Hamati

בין מקאם למקום | מוזיאון תל אביב לאמנות | Tickchak LIVE

בין מקאם למקום

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

מוזיאון תל אביב לאמנות

עמיר לב עם האנדלוסית פעם בחיים- האנדלוסית ועמיר לב | התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד | בארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

עמיר לב עם האנדלוסית פעם בחיים- האנדלוסית ועמיר לב

בארבי בנמל יפו

אודיה קורן

OdeyaKoren

עושות שורשים - ירדנה ארזי ואודיה קורן | היכל התרבות איירפורט סיטי | Tickchak LIVE

עושות שורשים - ירדנה ארזי ואודיה קורן

היכל התרבות איירפורט סיטי

ירדנה ארזי ואודיה קורן – עושות שורשים | אולם קיבוץ יפעת יפעת | Tickchak LIVE

ירדנה ארזי ואודיה קורן – עושות שורשים

מחוז צפון

יפעת

אולם קיבוץ יפעת יפעת

עושות שורשים- ירדנה ארזי ואודיה קורן | היכל התרבות מוזה - חוף הכרמל | Tickchak LIVE

עושות שורשים- ירדנה ארזי ואודיה קורן

היכל התרבות מוזה - חוף הכרמל

ירדנה ארזי ואודיה קורן - עושות שורשים | זאפה תל אביב - מתחם מידטאון | Tickchak LIVE

ירדנה ארזי ואודיה קורן - עושות שורשים

תל אביב

זאפה תל אביב - מתחם מידטאון

רוחמה רז

Ruhama Raz

הביתה - מחווה ליאיר קלינגר | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

הביתה - מחווה ליאיר קלינגר

דמיון צועני - ירדנה ארזי עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד | פרינדס נהריה | Tickchak LIVE

דמיון צועני - ירדנה ארזי עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד

אור אבוטבול

Or Abutbul

הופעות בהשתתפות אור אבוטבול

אור אבוטבול - הופעות קרובות