רעננה • הופעות קרובות

ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא. בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר ח'רבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, בבוקר 2 באפריל 1922 עזבו שתי עגלות עמוסות בציוד רב מתל אביב הקטנה (רחוב לילינבלום פינת רחוב הרצל) לשטח המושבה. תשעת המתיישבים הראשונים הלכו ברגל מאחורי העגלות. ירחע מונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה", וחילק לאנשים את תפקידיהם הראשונים. שני פועלים הלכו לגזום ענפי אקליפטוס מחורשה בכפר סבא לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל. בימים הראשונים עסקו המתיישבים בחפירת באר מים, לאחר כשבועיים של חפירה נמצאו מים בעומק של 38 מטר. ירחע הסתייע במכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית לצורך מדידת הקרקע וחלוקתה לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת. בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה ענף ההדרים התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות. מייסדיה בארצות הברית הציעו לקרוא לה רענניה וכך נקראה בראשית ימיה. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה". השם שאב השראה משיר השירים: בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום. בשנים הראשונות של המושבה לא נבנה בה בית כנסת, והמניינים הראשונים התקיימו בה החל משנת 1925 בחדרי תפילה, תחילה בצריף פרטי ולאחר מכן בבית העם. החל מתחילת שנות השלושים הוקמו בה מבנים ייעודיים לבתי כנסת, ובשנת 2017 נמנו ברעננה 80 בתי כנסת. נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי אבו קישק שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי ח'רבת עזון, ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף ההגנה ובפרוץ מאורעות 36–39 כבר היו כ-300 חברים בשורותיו. בעקבות הבחירות שנערכו ב־26 ביולי 1931 נבחר ברוך אוסטרובסקי כראש המועצה הראשון של רעננה, והמשיך לכהן בתפקידו גם כשרעננה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1936 על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת גפירים שהייתה כפופה למשטרה הבריטית. באמצע שנות ה-30 הניח אוסטרובסקי את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בסוף שנות ה-40 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים כחלק ממגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה. ב-12 בנובמבר 1947 תקפו חיילים בריטים בית בפרדס על יד רעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י ורצחו ארבעה חניכים בני 16–18 ומדריכם בן ה-19. במהלך מלחמת העצמאות החלו תושבי הכפר הערבי ח'רבת עזון ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה, במאי 1948, עזבו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי שנות ה-80 הוקם על חורבותיו הקאנטרי קלאב העירוני וחלק מאזור התעשייה. בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה מעברת כפר נחמן, בה שוכנו כ-3,000 עולים. בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וברמת גן. ביוני 1981 הוכרזה רעננה כעיר. בין הפרסים שבהם זכתה רעננה נמנים "העיר הירוקה בישראל". בשנת 2000 זכתה עיריית רעננה בראשות זאב בילסקי באות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל. ב-29 בספטמבר 2005 הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי ארגון הבריאות העולמי, ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ ובמזרח התיכון שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר. ב-18 ביוני 2019 נערך מצעד הגאווה הראשון ברעננה, בהשתתפותם של כ-2,000 צועדים, בהם ראש העירייה המכהן חיים ברוידא.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2025 (אומדן), מתגוררים ברעננה 84,020 תושבים, מתוכם 82,142 תושבי ישראל (מקום 23 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.5% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 89.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 16,515 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב: רבים מתושבי העיר הם עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית, מאמריקה הלטינית, מארגנטינה, מברית המועצות לשעבר ומצרפת. ברעננה קיימת אוכלוסייה דתית-לאומית גדולה יחסית, ובה גם יוצאי צרפת ומדינות אנגלו-סקסיות. כמו כן פועלות קהילות לא אורתודוקסיות ובהן קהילת רענן-בית שמואלי של התנועה ליהדות מתקדמת וקהילת עמיתי של התנועה המסורתית. רבה הראשון של רעננה היה הרב אפרים סוקולובר. לאחר מכן כיהן חתנו הרב שלמה מלץ כרב הראשי האשכנזי, לצד הרב יצחק חיים פרץ אשר מכהן כיום כרב העיר.

שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, כביש 4 ממזרח וכביש 531 מדרום. רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מכביש 541, אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי המקשר בין צירי האורך הארציים – כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת רעננה – דרום ליד מחלף רעננה ותחנת הרכבת רעננה – מערב ליד מחלף הרצליה מזרח. את שירות האוטובוסים העירוני וכן קווים לרחבי גוש דן והשרון מפעילה חברת מטרופולין. בעיר קיימים שני מסופי תחבורה ציבורית גדולים האחד הוא מסוף צומת רעננה על הגבול שבין רעננה לכפר סבא, ובו עוברת תנועה בינעירונית רבה, והשני הוא מסוף לב הפארק בקצה המערבי של העיר, המשמש בעיקר קווים עירוניים של הרצליה.

בשנת 1991 נוסדה תזמורת סימפונט רעננה המשלבת נגנים עולים ונגנים ישראלים. מקום משכנה הוא המשכן למוזיקה ואמנויות שבעיר. כמו כן פועל מרכז המוזיקה העירוני רעננה, אשר בו נמצאת התזמורת הסימפונית הצעירה רעננה. במרכז המוזיקה התחנכו מוזיקאים קלאסיים רבים כגון דניאל אקטע, עלמה קירשנברג, יובל חן האחים הנגנים הפסנתרן רואי רנן והחלילן שוני רנן, והכנרים תמיר טבור ויניב צירולניק.

בכדורגל – לעיר רעננה נציגה בליגה הלאומית בכדורגל, והיא הפועל רעננה, ששיחקה בשנים 2013–2020 בליגת העל. ונציגה בליגה ג', בני רעננה. כדורגל נשים – ברעננה פועלות קבוצות כדורגל בנות בגילאים שונים. קבוצת הבוגרות הפועל רעננה זכתה באליפות הליגה הלאומית בעונת 2017. בכדורסל – מכבי עירוני רעננה שהתאחדה עם בני הרצליה. בתחילת עונת 2011/12, פורק האיחוד והקבוצה בליגת העל נקראת בני השרון/הרצליה. הקבוצה מהליגה הארצית חזרה להיקרא "מכבי עירוני רעננה". בחודש אפריל 2012, זכתה הקבוצה בגביע האיגוד לאחר ניצחון בגמר (בסיכום שני מפגשים) מול קבוצת מכבי קריית גת. במרץ 2014 הבטיחה הקבוצה את המקום הראשון בליגה הארצית (צפון), ובעקבות זה עלתה לליגה הלאומית. בשנת 2015, זכתה קבוצת הכדורסל של תיכון מטרו-ווסט ברעננה במקום השלישי, באליפות העולם בכדורסל לתיכונים כדורסל נשים – מכבי רעננה קבוצת כדורסל נשים מהעיר, המתמודדת בליגת העל בכדורסל נשים. כדוריד – מכבי רעננה, לאחר האיחוד של בני הרצליה עם מכבי רעננה בכדורסל החליטו גם קבוצות הכדוריד להתאחד בשנת 2007. טניס – ברעננה ישנו מרכז טניס בו נערכות תחרויות רשמיות ובו 14 מגרשים עם אצטדיון המכיל 800 צופים והוא נמצא בשכונת לב הפארק בעיר. כדורעף – מכבי רעננה קבוצת נשים המשחקת בליגת העל, למועדון 3 אליפויות (2005, 2009, 2011) וחמישה גביעי מדינה (2000, 2001, 2008, 2009, 2011). בייסבול – לעיר יש קבוצת בייסבול, רעננה אקספרס, המייצגת את העיר בליגת הבייסבול הישראלית רוגבי – קבוצת הרוגבי, רוסטרס רעננה (הידועה גם בתור התרנגולים), הוקמה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים על ידי העולים האנגלו-סקסים, ומייצגת את מועדון הרוגבי של השרון בליגה הישראלית ושחקניה שותפים בנבחרת ישראל ברוגבי.

בתי ספר: יסודיים: זיו, פעמונים, דקל, היובל, שקד, מגד, ברטוב, איזי שפירא (חינוך מיוחד), יחדיו, הדר, בית הספר הדמוקרטי – מרחב, תל"י, לי-אור (חינוך מיוחד), נווה זמר, אגם (חינוך מיוחד). יסודי-דתי: יבנה, אריאל, ביל"ו, נועם, מרכז-תורני 'חורב', יסודי התורה. חטיבות ביניים: אלון, מיתרים, השרון, יונתן, רימון, בית הספר הדמוקרטי – מרחב, בית חינוך אמי"ת רננים – בית ספר וחטיבה לבנות. תיכונים: אוסטרובסקי, מיתרים, מור מטרו-ווסט, אביב, תיכון אנקורי רעננה, ישיבת בני עקיבא, אמי"ת כפר בתיה, תיכון אמי"ת רננים בנות, תיכון חורב. אוניברסיטאות ומכללות האוניברסיטה הפתוחה – בשנת 2004 עבר הקמפוס מת"א לרעננה והתמקם ברחוב רבוצקי שנמצא בחלקה המזרחי של העיר בסמוך לצומת רעננה צפון. מכללת רעננה – פעלה בשנים 1994–2010, והייתה ממוקמת בדרום-מערב העיר, ברחוב הפרחים בסמוך לפארק רעננה. מוסדות תורניים ישיבת ההסדר "בינות" בראשות הרב חיים רטיג הישיבה הגבוהה "ערשנו רעננה" בראשות הרב יובל רגב בית המדרש "היכל הברכה" וכולל אברכים של חסידות קליבלנד בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הכולל הקהילתי "ארץ חמדה" בית המדרש וכולל אברכים ״אוהבי תורתך״ בראשות הרב ישראל חביב שליט״א בית המדרש וכולל אברכים ׳קול חיים׳ בראשות האדמו"ר רבי דוד חנניה פינטו שליט״א בית המדרש וכולל אברכים ׳יד מרדכי׳-(איטלקים) בראשות הרב אברהם פרטוש שליט״א בית המדרש וכולל אברכים ׳יוצאי ברזיל׳ בראשות הרב זילברמן שליט״א שטיבל ׳יד בנימין׳ במשך מספר שנים שכנה בעיר ישיבת ההסדר אורות שאול בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות תנועות נוער המחנות העולים בני עקיבא הצופים הצופים הדתיים כנפיים של קרמבו נוע"ם צמרת עזרא נוער תלם במסגרת החינוך הבלתי פורמלי מדצ"ים מועצת הנוער אות הנוער משצ"ים (של"ח) רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון אוטיזם. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים לתעודת בגרות וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי. בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.

ארכיון העיר רעננה הוקם באמצע שנות ה־80 ביוזמת חניה שמיר, מורה ומנהלת בית הספר "מגד", שפעלה כמתנדבת לאיסוף, מיון ושימור תעודות ופריטי זיכרון על תולדות המושבה והעיר. לשם הקמת הארכיון נעזרה שמיר בחומרי הארכיון הציוני, ראיינה ותיקי יישוב ותושבים נוספים, ואספה אלפי מסמכים, מכתבים ותצלומים שתיעדו את חיי היום-יום, מוסדות היישוב ותהליכי צמיחתה של רעננה. עם התגבשות האוסף, הוסדר הארכיון במסגרת המרכז ללימודי תולדות רעננה, המשלב את הארכיון עם מוזיאון "חדר ראשונים" והמוזיאון החקלאי, והוא הפך לגוף עירוני הפתוח לציבור החוקרים, התלמידים ותושבי העיר. השנים שלאחר הקמתו התאפיינו בהמשך גידול האוסף, בשיתופי פעולה חינוכיים וקהילתיים ובהדרגה גם במחשוב וקטלוג של המסמכים, כדי להנגיש את המידע ההיסטורי לקהל רחב. כיום ארכיון העיר רעננה הוא מוסד תיעוד היסטורי המוקדש לשמירת מורשתה של רעננה ומרכז חומר היסטורי עשיר מתקופת המושבה בראשיתה, דרך שלבי התפתחותה לעיר ועד ימינו, ובו מסמכים, כתבי יד, תצלומים, כרזות, עיתונות מקומית וסיפורי חלוצים שמהם ניתן ללמוד על התקופה ועל דמויות המייסדים ותושבי המקום. אופיו, תכולתו והעבודה הנעשית בו מתועד באתר מורשת רעננה. אוספי הארכיון רשומים ומסודרים לפי כללים ארכיוניים מקצועיים, והוא משרת קהל מגוון – מתלמידי בתי ספר, מורים ותיכוניסטים ועד סטודנטים, חוקרים, עיתונאים ותושבים ותיקים ובני משפחותיהם, המגיעים הן לצורכי מחקר והן לשיתוף חומרים אישיים המעשירים את האוסף. הארכיון משמש בסיס למגוון רחב של פרויקטים עירוניים הקשורים להיסטוריה של רעננה, וביניהם פעילות הוועדה לשימור אתרים, ישיבות מועצת עיר חגיגיות, טקסי יקיר העיר, כנסי מחזור של בוגרי בתי הספר הראשונים ותערוכות, וכן לתוכניות חינוכיות רבות המופעלות במרכז ומיועדות לקהלי יעד מגיל הגן ועד דור המייסדים.

ערך מורחב – פארק רעננה פארק רעננה ממוקם בקצה המערבי של העיר. בפארק יש אמפיתיאטרון, אגם, בית קפה, גלריה לאמנות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מגרשי ספורט, פינת חי גן ריחות וצלילים ופסלים. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק מארח הופעות חיות רבות. בין האמנים הבינלאומיים שהופיעו באמפי נמנים בקסטריט בויז, אוונסנס, אליס קופר, לורן היל, טורי איימוס, צ'יק קוריאה, זיגי מארלי, הקרנבריז והפט שופ בויז. במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים עם קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית - דיור מוגן – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.

בחלקה הצפוני של העיר פועל אזור תעשייה ומסחר המכונה "קריית אתגרים", המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות היי-טק בהן HP‏, NICE, אמבלייז, NCR (לשעבר ריטליקס), SAP, קומברס וטקסס אינסטרומנטס, וכן שוכן "קניון רננים", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, ומקומות בילוי. בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן אמדוקס, המשרדים הראשיים של מיקרוסופט ישראל. העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.

ערך מורחב – סמל העיר רעננה הסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר: עץ ההדר – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים. מגדל מים המתנשא מעל לבריכה – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר. מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר. הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.

הולנד אופסטרלנד, הולנד (מ־1963) גרמניה בראמשה, גרמניה (מ־1978) צרפת בולון-ביאנקור, צרפת (מ־1994) איטליה ורונה, איטליה (מ־1998) טאיוואן טאינאן, טאיוואן (מ־1999) ארצות הברית אטלנטה, ארצות הברית (מ־2001) גרמניה גוסלאר, גרמניה (מ־2006) פולין פוזנן, פולין (מ־2010) ברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל (מ־2021)

יהודה ליב קזן, מניו-יורק עד רעננה, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, 1954 יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת, רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1922–1981, הוצאת יד בן צבי, 2017