הופעות סופ״ש בשדרות - הרשימה המלאה

במחצית הראשונה של 1951 הוקמה מעברה בין ניר עם, גבים ודורות. בדצמבר 1951 היו במעברה 70 אוהלים. המעברה שכנה בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות. תחילה התגוררו במעברה עולים מכורדיסטן ואיראן. ביולי 1953 הייתה במעברה תעסוקה מלאה וצריפי העץ במעברה היו מלאים. 94 תלמידים למדו בבית הספר. באותו זמן התוכנית הייתה לפרק את המעברה ולהעביר את תושביה להתיישבות חקלאית. אולם בשנת 1954 הוחלט להקים יישוב במקום, שעל פי התוכנית אמור היה לכלול מאה בתים לתושבי המעברה ועוד 200 לעולים חדשים. כמרכז אזורי העיירה הייתה אמורה להכיל לא יותר מ-250 משפחות. ביולי 1955 התגוררו במעברה כ-90 משפחות שכללו כ-400 נפש. באותה תקופה הוצבו באתר, שהיה ממערב לכביש הראשי, 35 צריפים צבעוניים אליהם עברו חלק מתושבי המעברה. היישוב הוגדר כמרכז אזורי חצי עירוני. בנובמבר 1955 היו 150 יחידות דיור בתהליך בנייה, בבתים דו משפחתיים. חלק מהדירות היו בשטח של 35 מ"ר וחלק 45 מ"ר. בסוף 1955 פלשו כ-15 משפחות מהמעברה לתוך דירות שהיו עדיין בבנייה. מפברואר 1955 הגיעו לשדרות משפחות רבות של עולים מצפון אפריקה. ביולי 1956 התגוררו בשדרות כ-500 משפחות, שלמעלה משני שלישים מהם היו עולים חדשים מצפון אפריקה. בתחילת 1957 התגוררו במקום כ-620 משפחות. שדרות קיבלה את שמה לציון האקליפטוסים שנטעו על ידי הקרן הקיימת לאורך כבישי הנגב. במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6,500 תושבים בשנת 1963. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8,000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות. בשנת 1968 הגיעו לעיר, בשליחות רבי מנחם מנדל שניאורסון, משה זאב וסימה פיזם והקימו בה בית חב"ד, ובהמשך אליו הוקמו בית חב"ד בשוק העירוני, גני חב"ד, מעון יום וכל הפעילות העניפה שעל יד בית חב"ד. בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר. בשנת 1996 הוכרזה שדרות כעיר. בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית להקמת שכונה של 1,000 יחידות דיור חדשות בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בשדרות 35,498 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,201 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

העיר מהווה לעיתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות ובהמשך כיהן כשר הביטחון מטעם מפלגת העבודה בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה חבר הכנסת מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר. בנוסף לכך, גם ראש העיר אלון דוידי נכנס לרשימת ימינה שרצה לכנסת ה-24 והתפטר ממנה לאחר אי הסכמות פוליטיות עם ראש המפלגה וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

העיר שדרות מחולקת לשתים עשרה שכונות: נאות אביב (שכונת נירעם) נאות שמחה מויאל נאות המייסדים נאות הדקל ברית ערים (נווה אשכול) שכונת בן-גוריון (שכונת קסדור) נאות האביבים (אתר חירום) נאות יצחק רבין (שכונת מ'3) בן-גוריון ב' (שכונת הכרמים) שכונת נאות השקמה שכונת המוזיקה שכונת האחוזה

שדרות הוקמה כמעברה בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, אשר סיפקה לה שירותים מוניציפליים. ב-1958 ליישוב הוענק מעמד של מועצה מקומית.

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בבחירת מיקומה של שדרות השתתפו שיקולים כלכליים כאשר הגורמים המתכננים סברו שכלכלת היישוב תתבסס על מתן שירותים לסביבה הכפרית, ועל עבודה חקלאית ביישובים החקלאיים שבסביבה, מה שיסייע להגדיל את התפוקה החקלאית של האוכלוסייה המתרבה במדינה החדשה. בשנות החמישים והשישים היה ליישוב אופי כפרי למדי: האוכלוסייה הייתה מצומצמת, הבתים היו בעיקר חד-קומתיים וכללו יחידות קרקע ששימשו כמשקי עזר. דו"ח של משרד הפנים משנת 1957 שסקר את המסחר בשדרות הציג תמונה עגומה למדי כאשר במקום היו ארבע צרכניות שהעסיקו כ-13 איש בלבד. יחד עצם היו מספר מוכרי ירקות ומחלק נפט אחד. מבחינת התעשייה והמלאכה בשדרות היה מפעל תעשייה אחד שהיה מפעל לייבוש אספסת, שני ספרים, סנדלר ומתקן אופניים אחד. אוכלוסיית היישוב גדלה בקצב איטי, והיו תקופות שבהן סבל היישוב ממאזן הגירה שלילי. הגידול האיטי יצר צפיפות נמוכה יחסית, בהשוואה ליישוב עירוני. בשלב מאוחר יותר נבנו במקום שכונות של רבי-קומות ולצדן שכונות "בנה ביתך" הכוללות בתים פרטיים. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, מאור כהן, יורם חזן וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", הזמר מיכה ביטון מקים להקת "טאנארה", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, שהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית. הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גם מירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן. בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר. מנהלה המוזיקלי של העיר הוא המנצח ניר ברנד.

אחוז הזכאים לתעודת בבגרות מבין כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013–2014) עלה ל-73.43%. תיכון מקיף אמי"ת ע"ש גוטוירט שדרות נבחר על ידי משרד החינוך כתיכון מצטיין.

הכבישים איתם גובלת העיר הם כביש 34 מדרום, כביש 232 ממזרח ובעתיד כביש 334 מצפון. בשנת 2013 החלה לפעול תחנת הרכבת שדרות כחלק מפרויקט מסילת ב"ש-אשקלון (תת"ל 14) שקודם בוועדה לתשתיות לאומיות ושיכלול תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות, בתחנה עוברות אחת לשעה רכבות בשני הכיוונים בקו באר שבע - רעננה. חברת דן בדרום מפעילה קוים עירוניים, אזורים ובין עירוניים משדרות ליישובים: באר שבע, נתיבות, אופקים, אשקלון, ואשדוד וקיבוצי המועצות האזוריות שער הנגב, שדות נגב, אשכול וחוף אשקלון, חברת מטרופולין מפעילה אוטובוסים לבאר שבע, אשדוד, רחובות ותל אביב, וחברת גלים מפעילה אוטובוסים לבני ברק וירושלים. כמו כן פועלות מספר חברות מוניות בעיר, בעבר פעל גם שירות השכרת קורקינטים. מסופי תח"צ מסוף המעפילים מסוף רומא (אזור תעשייה שדרות - חניון רכב כבד) תחנת רכבת שדרות מנחם בגין/מרכז מסחרי

גרמניה צלנדורף, גרמניה צרפת אנטוני, צרפת (מ־1984) רוסיה פריאזינו, רוסיה

אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016. (הספר בקטלוג ULI)