הדרדסים

הזיכיון החל כרצועת קומיקס שהופיעה לראשונה בכתב העת "ספירו" ב-23 באוקטובר 1958. לאורך השנים הופקו 31 ספרי קומיקס של הדרדסים, אשר 16 מתוכם נוצרו על ידי פייר קוליפור עצמו, ויתר ספרי הקומיקס נוצרו על ידי אמנים שונים במסגרת הסטודיו של קוליפור. לאחר שקוליפור עזב את המו"ל דופואיס, פורסמו לראשונה הקומיקסים של הדרדסים במגזינים ייעודיים של הדרדסים, אשר יצאו לשווקים בשפות צרפתית, הולנדית, גרמנית וטורקית. תרגום הקומיקס לאנגלית התפרסם במקור בארצות הברית דרך הוצאת הספרים Papercutz. בארצות הברית פורסמה גם מיני-סדרת קומיקס, על ידי מארוול קומיקס, באמצע שנות השמונים.

לסדרה הוצגו פרשנויות אחדות החורגות מאופיה כסיפור ילדים תמים: ישנה תאוריה שהסדרה נועדה להקנות ערכים קומוניסטיים לילדים ולסמל את החברה הדרדסית כחברה קומוניסטית ואת גרגמל בתור הקפיטליסט המרושע. התומכים בתאוריה זו מצביעים על העובדה שלדרדסים אין כסף, כל השירותים והעבודות שלהם נעשים על פי רצון בלבד, וכל הדרדסים נראים (בדרך כלל) מאושרים לחיות כך. חיזוק נוסף לתאוריה זו נעוץ בעובדה שמנהיגם, דרדסאבא, מוצג כשליט אבהי וכול יכול, והדרדס היחיד שצבע כובעו הוא אדום - צבע שמזוהה עם הקומוניזם. יש הטוענים גם כי יש לו דמיון חיצוני לקרל מרקס, וכי השם האנגלי של הדרדס, Smurf הוא ראשי תיבות של Socialist Men Under Red Father. ישנה גם תאוריה שהסדרה היא אנטישמית. לפי תאוריה זו, גרגמל הוא יהודי שרוצה להתעלל בדרדסים. חיזוק לתאוריה זו היא העובדה שלגרגמל יש אף ארוך - ובאירופה, יבשת מולדתם של הדרדסים, יהודים מתוארים כבעלי אף ארוך. תאוריה זו חוזקה על ידי שמועה שגויה שבאחד הפרקים נראה גרגמל לצד חנוכייה, שמועה זו נבעה ככל הנראה מאפקט מנדלה כתוצאה מפרק "A Hovel is Not a Home" בו לצד גרגמל מופיעה מנורת ארבעה קנים. היו אף שניסו להביא את שמו הקודם של חתחתול - "עזראל", כראיה לכך שהסדרה אנטישמית, דבר זה אינו נכון כיוון שעזראל זהו אחד משמותיו של השטן ע"פ האמונה הנוצרית וכלל אינו שם יהודי. ישנה גם תאוריה שהסדרה גזענית כלפי אפרו-אמריקאים, מכיוון שבאחת מעלילות הקומיקס, הדרדסים נדבקים במחלה שעושה אותם שחורים ומאבדים את יכולת הדיבור. כשעובד הפרק לסדרת הטלוויזיה, שונה הצבע כך שהדרדסים הופכים לסגולים במקום לשחורים. בתחילת דרכה של התכנית בארצות הברית התנגדו מנהיגים נוצרים לסדרה, בשל השימוש הנפוץ בה בקסמים וכישוף. לסדרה יוחסו גם סטראוטיפים אנטי-פמיניסטיים, בעיקר על בסיס העובדה שדרדסית זהובת השיער נתפסה כהשתקפות מצוירת של בובת ברבי וכדמות פסיבית שאינה עושה דבר בעצמה, למעט טיפוחה העצמי. כמו כן היא נוצרה (על ידי גרגמל) כדי למשוך את הבנים, ואף נעשה בה שימוש על ידו (בפרק "רומיאו ודרדסית") כדי לסכסך בין כל הדרדסים. אך למרות הביקורת הזו, שמתעלמת לחלוטין מההיבט ההומוריסטי על חשבון הדמויות, היא מהדמויות המרכזיות בסדרה ומהפחות נלעגות בה. בטח שפחות מבר מוח, רגזני וגנדרני וכמובן פחות נלעגת מאנטיגוניסטים שבסדרה.

בישראל עלו לשידור העונה הראשונה והשנייה בסדרה החל משנת 1983 בערוץ הראשון. בשנת 1984 הסדרה עובדה להצגת ילדים שהופיעה בלונה פארק תל אביב בתוך אוהל קרקס ענק. ההצגה הופקה על ידי טמירה ירדני ובוימה בידי דודו ירדני. במהלך שנות התשעים נוספו העונות 3 עד 7 בסדרה בערוץ הילדים. ב-22 ביוני 2010 חזרה הסדרה לערוץ הראשון עם כל העונות שדובבו עד אז. באמצע שנת 2012 יצאו 200 פרקים חדשים שלא שודרו עד אז בארץ, כאשר בעלילה שולבו דמויות חדשות רבות. הפרקים החדשים לא שודרו קודם לכן כיוון שנשמעו טענות על תוכן אנטישמי לכאורה שהם כוללים; בהמשך פחתה ההתנגדות. הסדרה שודרה גם בערוץ ג'טיקס ובערוץ זום. בספטמבר 2017 החלה החינוכית לשדר את פרקי כל העונות בעריכת וידאו מחודשת, עם הפתיח המקורי של עונות 1 ו-2 שבוצע על ידי שפרירה זכאי. את השם בעברית הציע יחיעם פדן. דרדס, לפי מילון אבן-שושן, פירושו הוא נעל בית או סנדל. לדבריו, הדרדס קרוב גם "למילה דרדק וגם למילה קונדס, והוא תרגום מקורב של המקור ונוח להטיות עבריות חביבות: דרדס אותה, נהר דרדסיון, כפר דרדסיהו, דרדס שכמוך".