הפרח בגני - המחזה

את מילות השיר כתב אביהו מדינה על נערה ושמה מלכה יוחנן, שבה התאהב בקיבוץ, ואת הלחן חיבר עם משה "בן מוש". ננסי ברנדס ביצע את העיבוד המוזיקלי. השיר יועד מלכתחילה לשימי תבורי, שהיה אמור לשיר אותו במסגרת פסטיבל דרור – למנצח שיר מזמור של רשות השידור. אך תבורי, שכבר זכה בפסטיבלים הקודמים עם השירים "שחורה ונאווה", "כינור דוד" ו"משה", ביקש לבצע בפסטיבל מחרוזת משיריו שזכו בתחרות, ואת "הפרח בגני" לבצע במסגרת החלק הלא תחרותי כשיר חדש. לאחר שמדינה סירב להצעה, ויתר תבורי על ההופעה בפסטיבל, העדיף לצאת להופעות בחו"ל והעביר את השיר לזוהר ארגוב. ארגוב מצידו לא ממש אהב את השיר. שלו איכות של שירת החזנות במזרח אירופה – ייתכן שבהשפעת העיבוד של ברנדס – מה שעזר לשיר להתחבב על אוזני הקהל האשכנזי באותה תקופה. הפסטיבל היה אז הדרך העיקרית עבור הזמרים המזרחיים לקבל לגיטימציה והכרה ממסדית ולהביא להשמעה תכופה יותר של שיריהם ברדיו ובטלוויזיה. עד הפסטיבל היה זוהר ארגוב זמר חתונות ומועדונים ידוע ודווקא מצליח, אך אלמוני למדי ברדיו ובטלוויזיה ורחוק מהכרה ממסדית. בפסח תשמ"ב (אפריל 1982) הצליח המפיק מאיר ראובני להכניס את ארגוב לפסטיבל הזמר המזרחי שנערך באותה שנה, עם השיר. השיר זכה במקום הראשון, וסלל את דרכו של ארגוב ללב הקונצנזוס הישראלי ולצמרת המוזיקה המזרחית, והעמיק את אחיזתה בתודעת הציבור הרחב. עוד לפני שידורו ברדיו החלו להפיץ בסביבות התחנה המרכזית של תל אביב קלטת שמע לא מורשית (פיראטית), וקלטות אלו הושמעו בכל הארץ.רשות השידור נמנעה באותן שנים מלכלול שירים מזרחיים, של ארגוב ושל אחרים, במצעד הפזמונים או בתוכניות המוזיקה הרגילות; הם הושמעו אך ורק בתוכניות שיוחדו לסוגה זו. מכיוון ש"הפרח בגני" הושר בתחרות של רשות השידור הוא זכה להיכלל במצעד הפזמונים. במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה הוא העפיל למקום הרביעי, והיה השיר המזרחי היחיד מקרב שלושים השירים שברשימת הצמרת. לאחר הצלחתו של השיר בפסטיבל הזמר המזרחי הכליל אותו ארגוב באלבומו "נכון להיום", שיצא באותה שנה. בעקבות הזכייה והוצאת התקליט, פרצה המוזיקה המזרחית לגלי האתר ולתודעת הציבור. "הפרח בגני" היה אקורד הסיום של פסטיבל הזמר המזרחי, שהופק מדי שנה מאז 1971 והופסק ב־1982. פריצת החומות ייתרה את הצורך בפסטיבל מגזרי, והמוזיקה המזרחית הפכה במידה רבה לנחלת הכלל. מאז זכה השיר לביצועים רבים, ובהם של להקת אתניקס (באלבומה השני מסאלה) ושל להקת "ים של בלוז" (בגרסה בלוזית) של יונתן בר גיורא במופע בפסטיבל עכו 1994. שנים אחר כך, ב-2008, ביצעה את השיר בגרסה בלוזית דומה גם רותי נבון. בשנת 2017 ביצע הזמר עידן עמדי חידוש לשיר, אשר יצא ביום שבו צוינו 30 שנה לפטירתו של ארגוב. השיר גם זכה לגרסה יוונית-מזרחית מעט יותר מפי הזמר חיים משה, במסגרת מחרוזת "הפרח בגני" שנכללה באלבומו "להיטי הזהב חלק א'". במצעד הים תיכוני הגדול, ששודר ביום העצמאות ה-67 (אפריל 2015), נבחר "הפרח בגני" ללהיט הים תיכוני הגדול ביותר בכל הזמנים.השיר גם זכה לעיבוד היתולי (פרודי), שהפך נפוץ בתנועות הנוער עם המילים של יורם טהרלב לשיר הבלדה על יואל משה סלומון שהתפרסם בביצועו של אריק איינשטיין.ב־2017 טען חוקר המוזיקה דודי פטימר כי לחן הבתים של השיר מזכיר את השיר "דלילה" של הזמרת זמירה חן, שאותו הלחינה ושפורסם בשנת 1979. עם זאת פטימר הוסיף שחן ומדינה הכחישו כי הכירו זה את הלחן של זה.לאחר מותו של ארגוב, הנציחו עיריית הרצליה ועיריית ראשון לציון את זכרו בקריאת רחוב בעירן על שם השיר.