הופעות מחר ביפעת - הרשימה המלאה

בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה קבוצת השרון להתיישבות בעין בֵּדָה שליד נהלל. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. במאורעות תרפ"ט עברו הקבוצות לרמת דוד. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ גבת (עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד) להקמת קיבוץ חדש. אבן הפינה לקיבוץ הונחה באפריל 1952. בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת - הבנים", אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב המקראי "יפיע" שהיה ככל הנראה במקום זה (ומהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר יפיע הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם.

יפעת הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת 2013 ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע אבוקדו ומטע שקדים, ענף גידולי שדה, רפת (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), לול. בנוסף ישנה קונדיטוריה המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד. בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל אחיעם שושני. כמו כן נמצא בקיבוץ אולם אירועים אזורי ובו 700 מקומות, המשמש את כלל עמק יזרעאל. ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר היסודי שגיא בקיבוץ שריד ובבית הספר העל-יסודי "העמק המערבי" השוכן ביפעת, בו לומדים גם תלמידים מקיבוצים ויישובים קהילתיים שכנים. בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ. נכון לשנת 2020 חיו בקיבוץ יפעת 342 חברים, עם 138 ילדים. בנוסף חיו בו 62 תושבים שהם אינם חברי או חברות הקיבוץ. בהרחבה הקהילתית חיו 165 מתיישבים. מהם בני יפעת ובני זוגם: 27. בהרחבה הקהילתית חיו גם 230 ילדים.

חיים גבתי, שר החקלאות מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. אליעזר שושני, גזבר הפלמ"ח ומזכיר ברית התנועה הקיבוצית. ד"ר מאיר איילי, מורה וחוקר היהדות. חגי מירום, בן וחבר הקיבוץ לשעבר שהיה מזכ"ל הנוער העובד והלומד, ח"כ שכיהן גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וגזבר הסוכנות היהודית. צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.

הפילוג בגבת, חיים הדרי, עדות מזווית ראייה אישית - בהוצאת קיבוץ גבת 1993