הופעות השבוע בצפת - הרשימה המלאה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בצפת 38,710 תושבים (מקום 58 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 49.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,842 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר

צפת ממוקמת בפינה הדרומית מזרחית של הגליל העליון, והיא העיר היהודית העתיקה השנייה בגודלה אחרי ירושלים. גובהה הוא 845 מ' מעל פני הים, והיא הגבוהה בערי ישראל. ההרים המקיפים אותה גבוהים ממנה: הר ביריה מצפון 955 מ', הר כנען ממזרח 939 מ', ואילו הר מירון שממערבה, השני בגובה מבין הרי ישראל, המתנשא לגובה של 1,204 מ'. הגבעות עליהן בנויה צפת תחומות על ידי שני נחלים שחרצו בה גאיות עמוקים: נחל עכברה ממזרח ונחל ביריה מצפון. העיר משתרעת על גבעת צפת (גבעת המצודה) ועל הר כנען ממזרח, שבה נמצא רוב השטח הבנוי. ביניהם נמצא אוכף צר בגובה 766 מ' המשמש ציר כניסה לעיר, וממנו מתפלגות דרכים אל עורקי התחבורה הראשיים המוליכים לטבריה ולעכו. גבעת צפת והר כנען משתפלים דרומה, אולם בעוד שלהר כנען גב הר רחב למדי, גבעת צפת היא צרה ומורדותיה תלולים ממערב וממזרח. אורכה של העיר המשתרעת על גבעת צפת הוא כ-3 ק"מ ורוחבה - לא יותר מאשר 1.3 ק"מ. שיאה הוא בגבעת המצודה הצלבנית שמצפון שגובהה 834 מ'. צפת היא עיר הררית מבותרת ובעלת שיפועי קרקע חריפים, המותירים רק מעט שטחים מישוריים נוחים לבנייה. בהר כנען השיפועים מתונים יותר ואינם עולים על 10 אחוזים, המאפשרים בינוי רב יותר. שטחה של גבעת צפת הוא כ-3,150 דונם, אולם רק כשליש מן השטח ראוי לבנייה, ואילו בהר כנען המשתרע על כ-6000 דונם, השטחים הראויים לבנייה מגיעים לכשני שלישים. תחום השיפוט של העיר משתרע על כ-5,000 דונם. ביולי 2022 דווח על הימצאותו של מעיין שלא הוכר לפני זה בקרבת מגרש הכדורגל עירוני צפת ונחצבה לו בריכת איגום

צפת היא העיר הגבוהה והקרה ביותר במדינת ישראל. מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעיתים יורד בעיר שלג. בקיץ נוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.

בזכות אקלימה ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות הקיץ. בתקופת זוהרה כעיר תיירות, בשנות ה-50 וה-60, רחובה הראשי היה הומה אדם. רחוב ירושלים, שלו צורה עגולה, היה רחוב קניות פופולרי. הבידור פרח בעיר, וכלל מועדוני לילה כמו "לילות כנען" ו"השעות הקטנות", שם נוצר השיר של נעמי שמר "כיבוי אורות", כמו גם "שיר הספסל" שמקורו צרפתי ובזכותו התפרסמה הזמרת יעל שרז. משנות ה-50 פרח בצפת רובע אמנים, שנודע כקריית האמנים צפת על גבול הרובע היהודי ההיסטורי. קריית האמנים, ממוקמת במה שהיה הרובע הערבי לפני 1948, דרומית לרובע היהודי העתיק (או רובע בתי הכנסת), מכיל מספר גדול של גלריות וסדנאות המנוהלות על ידי אמנים ומוכרי אמנות בודדים. כמה גלריות ומוזיאונים מתפקדים בבתיהם של אמני צפת (בית קסטל , מוזיאון פרנקל פרנל). "התערוכה הכללית" מציגה מספר אמנים מייצגים שונים בעבר ובהווה, ושוכנת במסגד (1902), הידוע בכינויו "מסגד השוק". מועדון מילוא שימש מקום הכינוס של חברי הקריה שמנו ציירים, פסלים וסופרים. עם הציירים נמנו משה קסטל, משה רביב, יעקב מיטלר, אריה מרזר, מרדכי אבניאל, שמשון הולצמן, הירש שיליס, דוד לבקובסקי, ציונה תג'ר, מרדכי לבנון, רחל שביט, יצחק פרנקל ועוד. עם הפסלים נמנו ויקטור חלואני ומשה ציפר (ביותו משמש כיום מוזיאון), ועם הסופרים נמנו יהושע בר יוסף ושושנה שרירא. בסוף שנות ה-70 החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. כיום יש בעיר מספר מפעלי תעשייה, אולם היא עדיין מתקיימת בעיקר על נופש ותיירות. מוקדי התיירות המרכזיים נמצאים בעיר העתיקה בצפת והם כוללים בתי כנסת עתיקים, גלריות אומנים בקרית האומנים, מפעל נרות צפת, מחלבת המאירי וקדוש, המייצרות גבינה צפתית, ומוזיאון בית המאירי. בשבתות רבים מן האורחים פוקדים את בתי הכנסת בעיר העתיקה. בחודשי החורף לאחר תפילת השבת נערכת "שירת הבקשות" בחלק מבתי הכנסת בעיר. מאז שנת 1987 מתקיים בעיר בימי הקיץ פסטיבל הכליזמרים בצפת, ובו מגיעים לעיר אלפי מבקרים הנהנים מימים של מוזיקה יהודית. הפסטיבל מתקיים על מספר במות בסמטאות של העיר צפת והוא מתפרס על כשלושה ימים. המופעים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. כמקום מגוריו של האר"י ורבי חיים ויטאל מגדולי הקבלה מושכת העיר גם רבים המתעניינים בלימודי הקבלה והיא נחשבת כמרכז עולמי למיסטיקה וקבלה, שרגא ברג נקבר בבית העלמין בעיר וקברו מושך אף הוא מבקרים רבים. במקום הגבוה ביותר בעיר ובמרכזה, סביב שרידי "מצודת צפת" הוקם "גן המצודה" שתוכנן בשלהי תקופת המנדט הבריטי, על ידי אדריכל הגנים שלמה אורן ויינברג, הגן משתרע על כל השטח העתיק של מצודת העיר, ומשמש דוגמה לתכנון גן רב שכבתי הלוקח בחשבון את הארכאולוגיה, ההיסטוריה, הנוף, הצמחייה והמבקרים. בפסגת הגן מוצבת אנדרטה לזכר הלוחמים בקרבות על צפת בתש"ח. בחורף 1991–1992 נפגעו קשות עצי האורן בגן. בצפת קיימים מספר מלונות: מלון רות רימונים, מלון כנען ספא, מלון מרכזי, עשרות חדרי אירוח וצימרים.

צפת מהווה את אחת מארבע ערי הקודש ביהדות, וככזו היא משמשת מרכז דתי חשוב ומוקד עלייה לרגל עבור מאמינים. תהליך ההתקדשות החל במאה ה-16 עת התיישבו בה גולי ספרד והפכוה למרכז דתי. חכמי צפת עסקו רבות בתורת הקבלה והסוד. מרבית העולים לרגל מבקרים בבית הקברות העתיק של צפת ובבתי הכנסת העתיקים, בהם על פי המסורת התפללו ופעלו חכמי צפת. הפעילות הדתית כוללת תפילה באתרים קדושים, השתטחות על קברי צדיקים, תלייה של בדים על עצים סמוכים, הדלקת נרות, טבילה במקווה וכו'. בצפת ישנן כמה ישיבות: ישיבת הסדר, ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, ישיבה תיכונית, ועוד.

בצפת פועלים מספר שלוחות של תנועות נוער כגון הנוער העובד והלומד, אריאל, בני עקיבא, פנסאים, צבאות ה', כנפיים של קרמבו, אחרי ותנועת תרבות. כמו כן, פועלת בעיר תנועת הנוער המקומית, פסגות, הפועלת לחיזוק הקשר לעיר והתנדבות בעיר. בעיר פועלת גם מועצת נוער שאליה נבחרים נציגים מכל מוסדות וגופי הנוער בעיר, ומקיימים פרויקטים ואירועים לקידום הנוער בעיר. בנוסף קיימים מרכזי נוער שונים: מרכז הפוך על הפוך, מרכז מוזיקה סלקום ווליום, מרכזי נוער במרכזים הקהילתיים - "שינקלט" שבמרכז "ארזים", "המגדל" שבמרכז "וולפסון" ו"המרתף" שבמרכז "סקטר".

צפת מורכבת משש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שכונת קריית שרה, שכונת רמת רזים, שכונת נוף כנרת, השוכנת במורדות לכיוון ראש-פינה ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר. קריית שרה, שגובהה 939 מטר מעל פני הים, היא השכונה הגבוהה ביותר בישראל שבתוך הקו הירוק (שכונת רמת ממרא בקריית ארבע והיישובים נווה דניאל ומג'דל שמס גבוהים ממנה). היא הוקמה על ידי שרה (אדלר) לוי בשנת 1928 והיום שוכן בה המכון לרפואה יהודית על שם הרמב"ם. בשנת 1985 סופח הכפר הסמוך עכברה לשטחה המוניציפלי של העיר.

בית עבו – ביתה של משפחת עבו, ממנו יוצאת תהלוכת ספר התורה העתיק כל ערב ל"ג בעומר, לקבר הרשב"י במירון החל משנת 1833, מסורת זו היא המסורת העתיקה בארץ. מצודת צפת אתרי "לבנות ולהבנות" - מנהרות תת-קרקעיות ושרידי השכונה הספרדית מהמאה ה-16. כולל מאפייה, מקווה, בתים ובורות מים. בית העלמין העתיק – בית קברות בדרומה של העיר העתיקה היה בשימוש יהודי צפת במשך מאות שנים. בין היתר טמונים בו: רבי יצחק לוריא (האר"י) גדול מקובלי צפת, רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך ורבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי". את בית הקברות פוקדים מאות אלפי מבקרים במשך כל ימות השנה ובמיוחד בה' באב שהוא יום פטירת האר"י. הקבורה בבית העלמין הופסקה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מקווה האר"י בית הכנסת האר"י הספרדי – נחשב כבית כנסת העתיק ביותר בצפת. הנוסע משה באסולה מזכירו בתיאור ביקורו בצפת בראשית 1522: "ויש בה ג' בתי כנסיות... ואחד של מערביים (=יוצאי צפון אפריקה), וקורין לה כנסת של אליהו ז"ל, כי היא קדומה, וקבלה בידם שאליהו ז"ל התפלל בה". על פי המסורת בבית כנסת זה התפלל ולמד האר"י. בית הכנסת נפגע ברעידת האדמה של 1837 ושוקם לאחר מכן בעזרת הנדבן האיטלקי יצחק גואטה. בית הכנסת האר"י האשכנזי – הוקם במהלך המאה ה-16 על ידי עולים יוצאי ספרד. במאה ה-18, לאחר עליית החסידים, שימש את הקהילה האשכנזית בעיר ושמו הוסב ל"בית הכנסת האר"י האשכנזי". נפגע קשות ברעידת האדמה שפקדה את העיר בשנת 1837 ושופץ מחדש בשנת 1857. המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית בית הכנסת אבוהב גלריית בית קסטל, גלריה לאמנות המציגה יצירות של אמני צפת, בין האמנים: יצחק פרנקל, משה קסטל, רולי שפר ועוד. בית כנסת האלשיך בית החולים רבקה זיו בית הכנסת המפואר של ברסלב מעל בית הקברות העתיק המוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית מוזיאון בית המאירי לתולדות צפת בית הכנסת רבי יוסף קארו מוזיאון הדפוס (בצפת הוקם בית-הדפוס הראשון בארץ) קריית האמנים, בעיר העתיקה במורדות המערביים של הר צפת מוזיאון התנ"ך בגן המצודה גן הפסלים והגלריה של הפסל משה ציפר מרכז הסת"ם, להכרת מלאכת הסופרות ספרי תורה תפילין ומזוזות. נמצא בהגדוד השלישי

אוקראינה אומן, אוקראינה בולגריה ניקופול, בולגריה ספרד טולדו, ספרד הונגריה בודפשט, הונגריהבמשך כ-20 שנה, עד שנת 2014, הייתה לצפת ברית ערים תאומות גם עם העיר ליל, צרפת. בעקבות מבצע צוק איתן החליטה מועצת העיר ליל, המקיימת ברית דומה עם שכם, להקפיא חד-צדדית את ברית הערים התאומות, כמחאה על פעולותיה של ישראל ברצועת עזה.

כיכר המעיין הרדום העיר העתיקה של צפת בית קסטל יצחק פרנקל פרנל ישראל שמשון הולצמן רולי שפר משה קסטל

אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, הוצאת מסדה – רמת גן, מהדורה שנייה: 1974. מאמרים מתוך הספר: יעקב שאול אלישר, אחרי מות ר' חיים פרחי – 1819–1834 ישראל משקלוב, ראשית ישוב הפרושים בארץ – 1808–1826; ויסורי ארץ ישראל – 1813–1836 מנחם מנדל מקאמיניץ, התנפלות הפלחים המורדים על יהודי צפת והרעש בצפת – 1834–1837 יהושע ילין, התיישבות העולים לצפת – 1834–1863 זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים הגליל החרמון, הוצאת תור – ארץ ישראל, ירושלים, מהדורה שלישית: 1948 מירון בנבנשתי, ערי ארץ-ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית, הוצאת אריאל, ירושלים, 1984 (מידע על צפת: עמ' 136–140) חגי עמיצור, סקירה כללית מתוך: צפת ואתריה, עורכים: אלי שילר וגבריאל ברקאי, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2002 מנחם כהן, סיפורי צפת, הוצאת משרד הביטחון, 2003 (הספר בקטלוג ULI) אייל מירון (עורך), צפת וכל נתיבותיה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006 (הספר בקטלוג ULI) מאיר מיבר-מייברג, בצל המצודה, הוצאת מלוא, 1989 (הספר בקטלוג ULI) אמנון גופר, סודות גליליים, הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 10–41 (הספר בקטלוג ULI) זאב גלילי, בריחה מצפת, 2017 (הספר בקטלוג ULI) מוסטפא עבאסי, צפת בתקופת המנדט 1948-1918, ערבים ויהודים בעיר מעורבת, הוצאת יד בן צבי, 2015 (הספר בקטלוג ULI) נתן שור, תולדות צפת הוצאת עם עובד דביר - תל אביב, הוצאה ראשונה 1983 (הספר בקטלוג ULI)