משה לוי

משה לוי נולד לנעימה ולג'ורג'י, במשפחת עולים מעיראק בת ארבעה ילדים. אביו היה בעל דוכן בגדים בשוק הכרמל. אחיו הגדול הוא ברוך לוי, שהיה אלוף-משנה, מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד ופיקוד הגדנ"ע, ולאחר מכן מומחה בתחום המדיניות החברתית. משה לוי גדל בשכונת שפירא וביד אליהו. למד בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בתל אביב. כבר בגיל צעיר זכה לשם החיבה "משה וחצי" בשל גובהו (1.96 מטרים, לערך). הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'. לוי התגייס לצה"ל בשנת 1954 והחל את שירותו בחטיבת גולני. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. לאחר-מכן שובץ בחטיבת הצנחנים, ומונה למפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890. לוי השתתף בפעולות התגמול, ואת רוב שנותיו הבאות בצה"ל שירת בשורות הצנחנים. במלחמת סיני (1956) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה בתולדות צה"ל במעבר המיתלה, כקצין מבצעים בגדוד 890 של הצנחנים. בשנים 1963–1967 מילא מספר תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות הצנחנים, ובהם מפקד הסיירת החטיבתית. ב-1966 מונה לפקד על בית הספר לצניחה ולוחמה זעירה (עליו פיקד עד 1968). במלחמת ששת הימים (1967) היה קצין מטה בכיר בחטיבת הצנחנים שפעלה בסיני ולאחר מכן ברמת הגולן, ופיקד על מבצע מוסק לכיבוש ראס סודר. ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שעסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן. לוי השתתף אישית, כמח"ט, ברבים מהמרדפים הללו. בשנת 1970 נפצע במהלך מרדף, ולאחר שהחלים מפציעתו שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים. ב-1973 התמנה לוי לראש מטה פיקוד המרכז, בדרגת תא"ל, תחת פיקודו של מפקד הפיקוד רחבעם זאבי. זמן קצר לאחר-מכן, ב-1974, התמנה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, וב-1976 מונה לפקד על אוגדה 880, עוצבת שריון במילואים. בשנת 1977 מונה למפקד פיקוד המרכז, תפקיד בו שימש עד 1981, ובשנים 1982–1983 היה ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה.

עם פרישתו היה לוי לעמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון, לאחר שזכה לתואר בוגר בכלכלה והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1989 חזר לקיבוץ בית אלפא, בו התגורר עד יום מותו. לוי התכוון להתמסר לעבודה חקלאית, אולם פציעה ישנה מתקופת שירותו מנעה ממנו עבודה פיזית קשה. ב-1991 מונה לחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית, וב-1992 לדירקטוריון חברת החשמל. מ-1993 עד פטירתו כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל. בנוסף שימש גם כיושב ראש הרשות למלחמה בסמים, כיו"ר חבר הנאמנים של המרכז האקדמי רופין ונמנה עם חברי ועדת שמגר שחקרה את הטבח במערת המכפלה. ב-30 בדצמבר 2007 לקה לוי באירוע מוחי, ואושפז במצב קשה בבית החולים העמק בעפולה. תשעה ימים לאחר אשפוזו הלך לעולמו ונטמן בבית העלמין בקיבוצו. היה נשוי לרעיה ולהם חמישה ילדים ונכדים. אחד מילדיו, ד"ר גל לוי, הוא חוקר מדע המדינה ומרצה בסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה.

בשנת 2008 הפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה עם דיוקנו. בבאר שבע, ברמלה, בראשון לציון, בנס ציונה, בהרצליה ובירושלים נקראו רחובות על שמו. כיכר נקראה על שמו בעיר נתניה נקראה כיכר על שמו . בית הספר לצניחה בתל נוף נקרא על שמו. משנת 2011 נקראת צעדת הגלבוע על שמו.

יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמ' 276–304. זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984.