התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת נוסדה על ידי הכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra). על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב־26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני. בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות: הפתיחה "סולם המשי" של רוסיני הסימפוניה מס' 2 ברה מז'ור מאת ברהמס הסימפוניה "הבלתי גמורה" מס' 8 מאת שוברט נוקטורנו וסקרצו מתוך "חלום ליל קיץ" מאת פליקס מנדלסון הפתיחה "אוברון" מאת ובר בין השנים 1939–1945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב־140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה. בכ-70 קונצרטים הצטרפה הפסנתרנית אלה גולדשטיין.

עם קום המדינה ב־1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". התזמורת מרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהיה למנהל המוזיקלי של התזמורת. במסגרת התזמורת מופיעים לעיתים סולנים בולטים בהם הכנרים הישראלים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן. מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא משמש כאולם הבית של התזמורת. כמו כן התזמורת מופיעה גם בתיאטרון שרובר שבירושלים, באודיטוריום בחיפה ובאודיטוריום מיכאל סלע ברחובות. בשנת 1963 קיבלה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל. בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל. המנצח האיטלקי ג'נאנדראה נוזדה משמש בתור מנצח אורח ראשי של התזמורת, מאז מאי 2011. המנצח הגרמני קורט מאזור היה מנצח אורח בר־כבוד של התזמורת עד מותו בשנת 2015. הפסנתרן והמנצח אנדראש שיף משמש כאמן הבית הראשון של הפילהרמונית. בעונת 2021–2022 נבחר הפסנתרן יפים ברונפמן לאמן הבית לחגיגות ה-85 לתזמורת. מזכ"ל התזמורת הנוכחי מינואר 2023 הוא יאיר משיח. קודמו בתפקיד היה אבי שושני שכיהן בתפקיד במשך 50 שנה. מנהלת הפעילות האמנותית של התזמורת היא עליזה מיויס. ב־26 בדצמבר 2016 הודיע זובין מהטה על סיום כהונתו כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית באוקטובר 2019 אחרי שישלים 50 שנות כהונה. ביולי 2019 קיימה התזמורת הפילהרמונית הישראלית סדרה של קונצרטי פרידה מזובין מהטה, שניצח על הרקוויאם של ורדי לפני אולמות מלאים עד אפס מקום, במאזינים שבאו להיפרד מן המנצח האהוב ולהביע את הוקרתם. ב-20 באוקטובר 2019 ניצח זובין מהטה על הקונצרט האחרון שלו כמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שבסיומו הוענק למהטה תואר של "מנהל מוזיקלי אמריטוס". משנת 2020 מנצחה הקבוע של התזמורת והמנהל המוזיקלי שלה הוא להב שני.

בשנת 2020 בתקופת משבר הקורונה, עברה פעילות התזמורת למתכונת דיגיטלית בערוץ המוזיקה "מדיצי" (ערוץ מוזיקה קלאסית מוביל בעולם), בפייסבוק וביוטיוב המעניקים פלטפורמה דיגיטלית לקונצרטים. התזמורת מקליטה תוכניות ומעלה קונצרטים קאמריים בשידור חי עם נגני התזמורת. המנהל האומנותי של הפרויקט הקאמרי הישראלי הקלרניתן טיבי צייגר אומר: "החלטנו להקים את 'מקרוב', פלטפורמה דיגיטלית ייחודית כדי שהמאזינים יבחרו בקונצרט להאזנה גם אם אינו מכיר בדיוק את כל היצירות או את האירוע המוזיקלי הספציפי. אנחנו מנסים להעביר את הקשר הזה למדיום דו־ממדי המעביר את האווירה הנוצרת בקונצרט ויתחבר עם הקהל". הקשר עם קהל המאזינים מתקיים באמצעות הערוץ הדיגיטלי באמצעות שידורים שיש בהם תוכן מילולי ותוכן מוזיקלי בתוספת הסברים ורקע ליצירות.

המסע הארוך ביותר – ב־1960, מ־11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו. קהל המאזינים הגדול ביותר – באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.

עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים. ויליאם שטיינברג (1936 - 1938) ליאונרד ברנשטיין (1947 - 1949; מנצח כבוד מאז 1988) לאחר מותו החליטה עיריית תל אביב-יפו לקרוא לכיכר התזמורת על שמו. פול פאריי (1949 - 1950) ברנרדינו מולינרי (1950 - 1957) ז'אן מרטינו (1957 - 1959) זובין מהטה (1968 - 2019) (יועץ מוזיקלי 1968 - 1977; מנהל מוזיקלי עד שנת 2019; מ-2019 "מנהל מוזיקלי אמריטוס") להב שני (2020 - ממשיך)

אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מיכאל אוהד, הפילהרמונית, כתר הוצאה לאור, תל אביב, 1986. לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ־ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.