Name: אסתר כליפא במופע להקה | היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות | Tickchak LIVE
Start: 2024-07-03T20:00:00+03:00Z
Location: היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות

אביתר בנאי

Eviatar Banai

שחר חסון

Shahar Hason

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

לירן דנינו

Liran Danino

גברת רביע

Gveret Rabia

אברהם טל

Avraham Tal

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

טו באב בהר חברון
מופע של גברת רביע!

אתם עולים על הבמה עם שאלה\סיפור זוגי
וגברת רביע פותרת לכם את כל הבעיו 
5:55 דקות 

בכניסה לאולם תהנו מאווירה זוגית רומנטית 
ותתכבדו בכוס יין ראשונה עלינו :)
במקום תהיה מכירה של גבינות קשות 

מופע גברת רביע | מועצה אזורית הר חברון | Tickchak LIVE

מופע גברת רביע

יהודה ושומרון

חברון

מועצה אזורית הר חברון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Judea and Samaria

היכל התרבות אורנית

המושג "יהודה ושומרון" מקורו בשמות חבלי הארץ הגאוגרפיים־היסטוריים יהודה והשומרון, אף שאיננו חופף להם אלא בקווים כלליים במיוחד – בחבל הארץ ההיסטורי יהודה נכללים גם חבל לכיש וחבל יתיר, בחבל הארץ השומרון נכללים גם הגלבוע והכרמל, ומערב בקעת הירדן נכללת ב"יהודה ושומרון" אף שהיא חבל ארץ נפרד מיהודה ומשומרון. ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת אינה נובעת מסיבות גאוגרפיות אלא רק ממעמדו המדיני. תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" בשטח המדינה הערבית, אך התוותה גבולות שונים מגבולות השטח כיום.
המונח "הגדה המערבית" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר "ממלכת עבר הירדן") שממזרח לנהר.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה "יודיאה", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב"פלשתינה" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם "פלשתינה" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי "ארץ ישראל". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל "השער העליון" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לווילאייט ביירות.
ממועד תחילת פעולתו של השלטון הצבאי – מנהלת שטחי האויב הכבושים בשטחים שכבש חיל המשלוח המצרי (1916) בארץ ישראל בסוף 1917 עד החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 על מסירת משטר המנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לידי המעצמות האירופיות המנצחות, בריטניה וצרפת, היו שטחי יהודה ושומרון כפופים למנהלת שטחי האויב הכבושים – דרום. מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית, שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי. בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה – אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה־א"י, שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד חוף הים התיכון, ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי.
בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ "חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה". התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבי־היקף יותר מאלה של אזור "יהודה ושומרון" כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית.
שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי "הגדה המערבית" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.
הכינוי העברי "יהודה ושומרון" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם "יהודה ואפרים", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. "הגדה המערבית" או בקיצור "הגדה" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.
במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. באחד מחילופי המכתבים, בחודש ספטמבר 1978, כתב קרטר לבגין:[דרושה הבהרה]

השם "הגדה המערבית" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא "The West Bank" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: "צד זה של הירדן", להבדיל מ־Transjordanie – "עבר הירדן"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי "השטחים הפלסטיניים" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.
הכינוי "מחוז יהודה ושומרון" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. על אף הכינוי "מחוז", הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה, שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "מחוז ש"י" (ש"י – שומרון ויהודה). בצה"ל נקרא האזור "איו"ש", ראשי תיבות של "אזור יהודה והשומרון".
בשיח הישראלי רווח הכינוי "יהודה ושומרון" בחוגי הימין. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים עלכן את המונח "הגדה המערבית" או "השטחים הכבושים" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי "השטחים הכבושים", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר "השטחים". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג "אזור" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון, לרבות אזור ואדי עארה. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן, וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל. הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף, שפלת החוף, הרי ירושלים ("פרוזדור ירושלים"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.
בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה[דרוש מקור]). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.
קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "הקו הירוק".

מלחמת העצמאות

במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה"ל מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי הממשלה צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו[דרוש מקור], וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם הסכם שלום. על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות.
תחת הממשל הצבאי הישראלי, חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן), בית לחם וחברון.
בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

מלחמת ששת הימים

ערכים מורחבים – יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, תוכנית הפדרציה, תוכנית הקונפדרציה, ניתוק הזיקהמאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"ניתוק הזיקה" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית.
ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.
תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.
ב־1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה, לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על המסמך.
גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "האופציה הירדנית". ב־1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר.
ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

הקשר עם ממלכת ירדן

תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ"ר. לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית, שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ"ר. שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

השטח כיום

ערכים מורחבים – השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמאז מלחמת ששת הימים נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח ירושלים עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את מעמדם של יהודה ושומרון, והנהיגה בהם ממשל צבאי, כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"תפיסה לוחמתית" על־פי אמנת ז'נבה הרביעית.
מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי.
מאז ניתוק הזיקה ב־1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית, "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים.
במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בין 1993–1995, והסכמי ההמשך שלו, הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:

שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון החלוקה ל־H1 ו־H2). מהווה 20% מהאזור.
שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים.
שטח C – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו קבר יוסף, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. מהווה כ־60% מהאזור. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר.
בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.
בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה"ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.
בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.
רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים.
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. גם משטרת ישראל נוכחת בשטחים אלה דרך מחוז ש"י (שנוסד ב־1994), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם המשטרה הפלסטינית.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.
אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:

מערכת בתי המשפט הצבאיים, המוסמכת על פי החוק הבינלאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
מערכת המשפט של הרשות הפלסטינית, המוסמכת על פי הסכמי אוסלו לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על החקיקה ברשות הפלסטינית, המבוססת על הדין הירדני.
מערכת המשפט המנהלי הישראלי, המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.

חוק ושיפוט

המעמד הנוכחי

על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (בשטח C, לא כולל מזרח ירושלים) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול של כ־3.3%. נכון לינואר 2023, לדברי מועצת יש"ע, מספרם עלה ל־502,678. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם ישיבות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, אוניברסיטה ומכללות.
נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל. כ־58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר).

האוכלוסייה היהודית־ישראלית

מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע מפקד אוכלוסין הנחשב אמין. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. בשנים קודמות, גופים אחרים נתנו הערכות נמוכות יותר מאלה של הלשכה הפלסטינית וייתכן שתיקונים דומים נדרשים לשיטתם גם בהתייחס לנתונים העדכניים. כך, ה־CIA נקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית ואנשי המנהל האזרחי נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים. יורם אטינגר העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד.

האוכלוסייה הערבית־פלסטינית

אוכלוסייה

אורך אזור יהודה ושומרון הוא כ־125 ק"מ, ורוחבו בין 25 ל־50 ק"מ. גבולותיו, שאינם תחום גאוגרפי טבעי, הם בצפון רכס הר הגלבוע והרי אום אל־פחם, בדרום גבעות יתיר והר עמשא, במזרח הירדן. אדמיניסטרטיבית, כולל האזור 11 מתוך 16 נפות הרשות הפלסטינית (5 נפות נוספות נכללות בשטח רצועת עזה). בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים לחקלאות.
האזור המאוכלס ביותר ביו"ש הוא אזור ההר שמשתרע מצפון השומרון ועד דרום יהודה, שם ממוקמות הערים (מצפון לדרום) שכם, רמאללה, ירושלים המזרחית (שבשונה מיתר השטח, סופחה לישראל), בית לחם וחברון. ג'נין ממוקמת בצפון־מערב השומרון באזור עמק יזרעאל, וקלקיליה וטולכרם נמצאות מדרום לה באזור מישור החוף. עיר מרכזית נוספת באזור היא יריחו, הנמצאת בבקעת הירדן ממזרח לירושלים.
ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון, מסודרות לפי גודל, הן הערים מודיעין עילית מערבית לרמאללה, ביתר עילית שמדרום לירושלים, מעלה אדומים שממזרח לירושלים, ואריאל שמדרום לשכם. בנוסף לערים, ישנן 6 מועצות אזוריות: שומרון, בנימין, מגילות־ים המלח, גוש עציון, בקעת הירדן והר חברון, 13 מועצות מקומיות ומנהלת היישוב היהודי בחברון.
כלל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת מועצת יש"ע, אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

שטח וערים מרכזיות באזור

ביהודה ובשומרון נמצאו מרכזי הכובד של ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת בית ראשון ושל ממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר יוסף, דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו עיר דוד, הר הבית, בית אל המקראית והעיר שומרון ושילה המקראית (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו ארמונות החשמונאים ביריחו, ביתר, הרודיון, סרטבה ומצדה.

במערת המכפלה שבחברון קבורים על פי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף אדם וחוה. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה מקום קדוש גם למוסלמים ויש בצמוד אליה גם מסגד.
ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים תנ"כיים:

קברים

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

אתרים ארכאולוגיים

אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים

לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים שפכים כוללים את נחל הקישון, נחל חדרה, נחל שילה, נחל מודיעים, נחל קדרון ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על אקוויפר ההר, היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.
נכון לשנת 2016 ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

זיהום מים

השפעות אקולוגיות

יהודה ושומרון וחבל עזה
מחוז יהודה ושומרון
אשכול רשויות יהודה ושומרון
גבולות מדינת ישראל
תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון
הקו הירוק

ראו גם

יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד
מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013

לקריאה נוספת

אילן פפה, ‏יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163
 רמי היפש, "מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2018
יהודה ושומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 יהודה ושומרון, דף שער בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
מאז מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) ועד היום, מדינת ישראל שולטת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא סיפחה אותם לשטחה (למעט מזרח ירושלים). הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה, לרוב, כיבוש צבאי לכל דבר, אך ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. לפני המלחמה שלטה בשטח ממלכת ירדן (בשנים 1948–1967), שהחילה בו את ריבונותה, וקודם לכן – המנדט הבריטי (1920–1948) והאימפריה העות'מאנית (1517–1918).
בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"; לפיכך, מדינת ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת". בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית, יהודה ושומרון מוגדרים "שטחים בשליטה ישראלית". ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש.
המנהל האזרחי העריך ב־2018 את מספר הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים גם יחד כנע בין 2.5 ל-2.7 מיליון. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מספרם עומד על כ־375,000 במזרח ירושלים וכ־2,815,000 בשאר השטח אך גופים שונים (כולל ה-CIA) הצביעו על ליקויים בטענותיה (כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות), והערכות אחרות מפחיתות את ההערכה ונעות עד 1.75 מיליון בשנת 2015 לפי יורם אטינגר.
מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהן כלגיטימיות, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבין-לאומי. עמדת הממשל בארצות הברית מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבינלאומי, אולם היו נשיאים רפובליקנים שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל הדמוקרטי של ברק אובמה הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום". בשנת 2019 הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל טראמפ כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. עם זאת, לאחר הקמת ממשל ביידן הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ, וכי הוא מגנה את ההחלטה של ממשלת בנט להרחיב את הבנייה בהתנחלויות.
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.

אסתר כליפא

Esther Klifa

אסתר כליפא במופע להקה
בהיכל שלמה ירושלים

מקהלת ענק מבית
'בית הספר למוסיקה א. כליפא'

בלווי תזמורת musiKa

מופע שירה בשיתוף הקהל בשילוב להקת קולות

03.07.24 | כ"ז סיון | יום רביעי

אסתר כליפא במופע להקה | היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות | Tickchak LIVE

אסתר כליפא במופע להקה

מחוז ירושלים

ירושלים

היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות

ארוע הקפות שניות המרכזית לנשים תחת כיפת השמים

הקפות שניות לנשים | אסתר כליפא | גימנסיה רחביה | Tickchak LIVE

הקפות שניות לנשים

גימנסיה רחביה

הרבנית ימימה מזרחי, יפוש ברכהן, אסתר כליפא, חיה קוגן, ציפורה אבגי, הרב יצחק פנגר, הרב רועי מזרחי, בהנחיית יעל צין

שמחת בית השואבה המרכזית לנשים תפארת בבנייני האומה | אסתר כליפא | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

שמחת בית השואבה המרכזית לנשים תפארת בבנייני האומה

בנייני האומה ירושלים

בת קול 2 ספיישל ימים נוראים שירת המונים לנשים עם הזמרת והאומנית אסתר כליפא, להקת רקדניות וזמרות אורחות 

בת קול 2 ספיישל ימים נוראים  | אסתר כליפא | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

בת קול 2 ספיישל ימים נוראים 

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

רשף לוי

Reshef Levy

חנוך דאום

Hanoch Daum

נדב אבוקסיס

Nadav Abuksis

גורי אלפי

Guri Alfi

אורי ברויר

Ori Broyer

נדב אבוקסיס | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

פרדס חנה כרכור

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

אבו טבלה במרכז אומנויות הבמה פרדס חנה כרכור

אבו טבלה במרכז אומנויות הבמה פרדס חנה כרכור | אַבּוּ טַבְּלֶה | Tickchak LIVE

מרכז אומנויות הבמה פרדס חנה כרכור

גורי אלפי | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

חנוך דאום | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

רשף לוי | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

אורי ברויר | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

טרקלין פרדס חנה

שרית חדד

Sarit Hadad

חדד נולדה בעפולה לנקדימון, ירקן, ואלישבע, עקרת בית, שעלו עם משפחתם לישראל בשנת 1976 מהעיר דרבנט שבדאגסטן למגדל העמק. חדד היא בת הזקונים במשפחה בת ארבעה אחים ושלוש אחיות. בשנת 1980, עברה המשפחה להתגורר בחדרה. הוריה התנגדו לכך שתבחר בקריירה מוזיקלית, ועל כן, בסיוע אחותה ולנטינה, נהגה חדד לחמוק מהבית ללא ידיעת הוריה ולהופיע במועדוני לילה. בשנת 1988, השתתפה חדד בתחרות כישרונות צעירים, בנגנה בפסנתר. השופטים בתחרות התרשמו מכישרון נגינתה, וציינו כי היא טומנת בחובה פוטנציאל גדול להפוך בעתיד פסנתרנית. זאת, אף על פי שבאותה העת לא ידעה לקרוא תווים.[דרוש מקור] כשהייתה בת 12, גילו הוריה את סוד הופעותיה, ואסרו עליה לצאת מהבית לצורך הופעות. בתקופה זו, למדה בעצמה לנגן בכלי נגינה שונים, כגון: גיטרה, פסנתר, קסילופון, אורגן, עוגב, דרבוקה, צ'לו, אקורדיון וטרומבון. ב-1992 חזרה חדד להופיע, והצטרפה ללהקת "צעירי חדרה". ב-1994, באחת מהופעותיה של הלהקה בחוף סירונית בנתניה, חזה בה האמרגן אבי גואטה, התרשם מקולה המיוחד והציע לה חוזה הקלטות. מאחר שהייתה עודנה קטינה בעת ההיא, חתמה אחותה ולנטינה בשמה. בראיון בשנת 2014 סיפרה חדד, כי כבר בפגישתם הראשונה של השניים הרגישה כי נוצר ביניהם חיבור מיוחד. בחלוף יום אחד בלבד, הספיקה להקליט שיר בניהולו.

ביוגרפיה

קריירה

חדד מתגוררת בתל אביב ולה שלוש בנות.ב-19 בספטמבר 2021 יצאה חדד מהארון וחשפה את בת זוגה, תמר יהלומי, כשפרסמה את הקליפ לשיר "אהבה כמו שלנו". בקליפ מוצגות סצנות מחיי זוגיות של זוגות שונים, ובין השאר, של יהלומי וחדד.

חיים אישיים

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של שרית חדד

דיסקוגרפיה

שרית חדד, ברשת החברתית פייסבוק
 שרית חדד, ברשת החברתית אינסטגרם
 שרית חדד, סרטונים בערוץ היוטיוב
שרית חדד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 שרית חדד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שרית חדד, באתר שירונט
 שרית חדד, באתר ספוטיפיי
 שרית חדד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 שרית חדד, באתר Discogs (באנגלית)
 שרית חדד, באתר Songkick (באנגלית)
שרית חדד, באתר Tab4u
שרית חדד, באתר סטריאו ומונו
שרית חדד, דף שער בספרייה הלאומית
שרית חדד, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מידע על שרית חדד בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
קרן נתנזון: לאשה, הקיסרית שרית, באתר ynet, 22 באפריל 2012
חגי אוזן ואסף שלונסקי, "אני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2013
אבי שושן, "למבקרים טעם משלהם, הקהל קונה אלבומים", באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
תחיה ברק, ראיון השער עם שרית חדד: "מדליק אותי לשחק. אני חושבת שיש לי את זה", באתר את, 29 באוקטובר 2015
  רז שכניק, "חיכיתי לזה כל חיי", באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2017

שרית חדד (נולדה בשם שרה חוּדָדָטוֹב, ב-20 בספטמבר 1978) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית. נחשבת לאחת הזמרות המצליחות והמשפיעות ביותר בישראל. רבים משיריה היו ללהיטים וחלקם אף לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית (בהם: "הייתי בגן עדן" ו"כשהלב בוכה"). היא פורצת דרך במוזיקה המזרחית. זכתה עשר פעמים בתואר "זמרת השנה" וכן בתואר "זמרת העשור" בעשור הראשון של המאה ה-21. ייצגה את ישראל באירוויזיון 2002 ושם סיימה במקום ה-12.

שרית חדד | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

שרית חדד - אמפי מוצקין | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

שרית חדד - אמפי מוצקין

שרית חדד | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

היכל מנורה תל אביב

מסיבת שרית חדד בפאי - 21/4 | Phi Garden, Tel Aviv | Tickchak LIVE

מסיבת שרית חדד בפאי - 21/4

Phi Garden, Tel Aviv

מציינים את חודש המגדר בדימונה
בסימן- נשים גיבורות

מופע מרכזי של
שרית חדד 
ולפני המופע, נשמע את סיפורה המרגש של שפרה בוכריס ב-7.10
רפ"ק במג"ב ואם ל-10 ילדים 

25.3 | שני | היכל התרבות דימונה
מחיר כרטיס- 89 ש"ח | כרטיסים בלינק זה

| ומה עוד? עמדת שוקולדים מפנקת במעמד הכניסה


חודש המגדר | מופע השיא-שרית חדד | היכל התרבות דימונה | Tickchak LIVE

חודש המגדר | מופע השיא-שרית חדד

מחוז דרום

דימונה

היכל התרבות דימונה

שרית חדד שרה זוהר ארגוב | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

שרית חדד שרה זוהר ארגוב

חולון

תיאטרון חולון

שרית חדד שרה זוהר ארגוב | היכל התרבות נתניה | Tickchak LIVE

נתניה

היכל התרבות נתניה

אורי לייזרוביץ

Uri Lazarovich

אורי לייזרוביץ בערב בדיקת חומרים | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

אורי לייזרוביץ בערב בדיקת חומרים

סטנד אפ פקטורי - ת"א

דורון תבורי

Doron Tavori

אלכסנדר סנדרוביץ'

Alexander Senderovich

אלון פרידמן

Alon Friedman

שלומי ברטונוב

Shlomi Bertonov

מיקי לאון

Miki Leon

גיל פרנק

Gil Frank

ישראל סשה דמידוב

Israel Sasha Demidov

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים | תיאטרון גשר - תל אביב | Tickchak LIVE

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים

תיאטרון גשר - תל אביב

מרסדס בנד

Mercedes Band

מרסדס בנד בהופעה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מרסדס בנד בהופעה

מועדון הבארבי

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | בית האופרה תל אביב | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

בית האופרה תל אביב

עברי לידר

Ivri Lider

עברי לידר | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

בית ציוני אמריקה 

ההיכל נבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג, כחלק מקומפלקס ספורט שבו הייתה גם בריכת גלית. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה. במגרש זה התקיימו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ומשחקי מכבי תל אביב. בין המשחקים במגרש היו ניצחונותיה של מכבי תל אביב ב-1967 על חובנטוד בדאלונה במשחק שהוכתר מאז בשם "נס בדאלונה", על איניס וארזה במשחק השני בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל (מכבי תל אביב נוצחה בסיכום שני המפגשים, ואיניס וארזה זכתה בגביע המחזיקות), ועל קבוצת הפאר ריאל מדריד ב-1968.
בסוף שנות השישים עבר המגרש שיפוץ יסודי ובפועל נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדסים אריה זינגר ואשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". פרויקט השיפוץ של ההיכל נוהל על ידי גרשון פורמן, מנהל אגף האירועים של עיריית תל אביב באותה התקופה, שעם סיום השיפוץ מונה להיות מנכ"ל ההיכל והמשיך בתפקידו זה במשך 25 שנה, עד שנת 1996. למבנה הוסף היציע העליון שהשלים את מספר המושבים לכ-10,000. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. הוקם אולם המתנה ("פואייה") עליון, בו גם אולם לקבלת אורחים ומשרדים להנהלת ההיכל. נבנו מזנונים, חדרי שירותים נוספים עם מערכת מיזוג, זירת המשחקים הוגדלה והותאמה גם למשחקי כדורעף, כדוריד ולאירועים רב תכליתיים; הותקנה תאורה המתאימה לצורכי צילומי טלוויזיה ומופעים תיאטראליים, ומערכת החשמל הותאמה לצורכי המבנה המוגדל. עם סיום העבודות, באוגוסט 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. בעקבות המעבר לאולמות סגורים באמצע שנות השבעים שימש כאולמן הביתי של מספר קבוצות וביניהן הפועל תל אביב.
משחק הפתיחה של האולם המחודש היה משחק כדורסל בין נבחרת ישראל לבין קבוצת קאנטו האיטלקית שנערך ב-15 בפברואר 1972, משחק שהסתיים בניצחונה של ישראל 80-70. משחקים חשובים נוספים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי הפיינל פור של היורוליג בשנים 1994 ו-2004, אליו העפילה מכבי תל אביב, לאחר שניצחה במשחק המכונה "נס ז'לגיריס", שאף הוא נערך באולם זה.
בשנת 2005, אירח ההיכל את המופע "שיר נולד".
בין 2005 ל-2007 עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב-היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה, קוביית מסכים היורדת מהתקרה, מסכי פרסומות דיגיטליים ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו. בנוסף הוחלפו כיסאות המתכת האדומים בכיסאות פלסטיק כחולים מתקפלים, ומקומות הישיבה לנכים הועברו מהפרקט לאולם. במסגרת השיפוץ הושארה פינה נוסטלגית בעלייה ליציע מס' 6 וניתן לראות שם בין היתר איך נראתה טריבונה טרום השיפוץ ואיך היו מסודרים כיסאות המתכת האדומים. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח על מחדלים בהליך השיפוץ באולם. שטח ההיכל כיום כ-23,460 מ"ר בנויים.
בשנים 2009 ו-2010 אירח ההיכל מפגשי גביע דייוויס בטניס בין נבחרת ישראל ונבחרות רוסיה ואוסטריה.
היכל הספורט אירח את הפיינל פור לעונת 2011/2012 של הליגה האדריאטית, בה השתתפה גם מכבי תל אביב. במשחק הגמר זכתה מכבי תל אביב בתואר האלופה של הליגה ובגביע.
ב-2023 הורכבו על גג ההיכל לוחות סולאריים שיוכלו להפיק עד 252 קילו ואט חשמל.

היסטוריה

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, היכל הספורט משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מהארץ ומחו"ל, נערכים בהיכל כנסים ואירועים וכן הצגות ומופעים, בעיקר בחנוכה.
נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים כמו פול אנקה, רוד סטיוארט, ניל סדקה, שארל אזנבור, פיליפ קירקורוב, סקורפיונז, סינדי לאופר, טייק ד'את, וסטלייף, פייב, LMFAO, אלישה קיז, שון פול, חואן לואיס גרה, נטליה אוריירו, טין אנג'לס, לאלי אספוסיטו, חוליו איגלסיאס, ואנריקה איגלסיאס.
בשנות השמונים אירח האולם את תחרויות ועד שנת 2006 שימש כאולם ההצגות המרכזי של הפסטיגל. כמו כן צולמו בו תוכניות הגמר של הישרדות, גמר תוכנית גילוי הכישרונות אייל גולן קורא לך, גמר דה וויס ישראל בעונה השנייה ופרקי האודישנים של אקס פקטור ישראל (2013), וכן הופעות של גאליס והחממה. משנת 2005 ההיכל מארח כל שנה תחרות רובוטיקה של ארגון FIRST, תחרות הנמשכת שלושה ימים בין קבוצות רובוטיקה מכל רחבי הארץ.

שימושים נוספים

עם פתיחתו נקרא באופן רשמי "היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין", על שמו של איש מפא"י שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, אך נודע בשמו הבלתי רשמי "היכל הספורט יד אליהו" על שם שכונת "יד אליהו" בה הוא ממוקם. בשנים 2004 עד 2014 נקרא ההיכל בשם המסחרי "היכל נוקיה" בעקבות הסכם שנחתם בין חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו לחברת יורוקום. על פי ההסכם שילמה יורוקום 6.6 מיליון דולר לצורך מימון חלק מעלות השיפוץ שעבר ההיכל בשלוש השנים הבאות ובתמורה קיבלה את הזכויות על שם האולם עד סוף שנת 2014. שם זה מלווה את ההיכל בפי רבים עד היום. 
בשנת 2014 שילמה חברת מנורה מבטחים 20 מיליון שקלים בעבור הזכויות על שם האולם, ועקב כך הוסב שמו ב-1 בינואר 2015 ל"היכל מנורה מבטחים".

שם ההיכל

גלריה

היכלי כדורסל בישראל
הדרבי של תל אביב (כדורסל)
כדורסל בישראל

עפר שלח, נובאדי פאקס וויז מכבי אין דה יד; בתוך: ספורט 5 - הספר, עורך: ירון טלפז, עמ' 124–127, טבע הדברים, 2002

אתר האינטרנט הרשמי של היכל מנורה מבטחים
אוהד גרינוולד‏, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2011

היכל מנורה מבטחים (נקרא גם "היכל הספורט יד אליהו") הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכינוסים מהבולטים בישראל.
היכל הספורט, השייך לעיריית תל אביב-יפו ומנוהל על ידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו", משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב בעבר לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על "מכבי תל אביב" באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד. במשחקיה של מכבי תל אביב מול קבוצות מאירופה מתמלא ההיכל בכ-11,000 אוהדים המעניקים לקבוצתם דחיפה מורלית חזקה. אוהדי הקבוצה ידועים באירופה בשל האווירה הביתית שהם יוצרים בהיכל ובשל תמיכתם בקבוצה גם במשחקי החוץ.
ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומהעולם, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.
ב-12 בדצמבר 2015 האולם נבחר לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.

אסתר כליפא

Esther Klifa

אסתר כליפא - הופעות קרובות