הופעות היום בבית שאן - הרשימה המלאה

שם העיר עבר גלגולים רבים, בין השאר נקראה "אשאן", "בֵּית שָׁן", "ביישן" ו"ביסאן". נקראת, ככל הנראה, על שם האל שאן, שיושביה הקדומים הקימו לו בה מקדש. ביוונית נקראה העיר Σκυθόπολις (סְקִיתוֹפּוֹלִיס) – על שם יושביה, הסקיתים, ופוליס שמשמעותה עיר ביוונית. בערבית שם העיר הוא بيسان (בִּיסַאן).

ערך מורחב – העיר העתיקה של בית שאן

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבית שאן 19,286 תושבים (מקום 120 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,994 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). זו העיר הקטנה ביותר בישראל מבחינת גודל האוכלוסייה; כמו כן היא היחידה שבה פחות מ־20,000 תושבים.להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

כביש 90, הכביש הארוך ביותר בישראל, חולף בתחומי העיר וחוצה אותה.

ערך מורחב – גן לאומי בית שאןבשנת 1990 החל פרויקט חפירות יזומות מטעם משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות. כ-1,500 דונם נחפרו וחשפו את שרידיה של העיר העתיקה שחרבה. במקביל לחפירות נערכו עבודת שימור, שחזור ופיתוח. במקום נחשפו תיאטרון רומי, מקדשים, מרכזי מסחר עתיקים, מרחצאות, פסיפסים ועוד. ביולי 2008 נחנך פרויקט חיזיון אור-קולי בשם "לילות שאן". הפרויקט, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, הוא ייחודי מסוגו בארץ ובין הבודדים בעולם. המבקרים צופים בתחילה במופע אור-קולי המוקרן על הקירות החיצוניים של התיאטרון. לאחר מכן הם מסיירים במקומות המוארים באתר ובעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים (הולוגרמות, משחקי תאורה, אמצעי המחשה קוליים) "מתעוררת העיר לתחיה" כך שניתן לתור במקום ולחוש את חוויית החיים הקדומים בעיר לפני שנחרבה, בשנת 749 לספירה. החיזיון מופעל בשעות הערב, מספר פעמים בשבוע, משך 9 חודשים בשנה. האתר בכלל, והמופע האור קולי בפרט, מושכים מדי שנה אלפי תיירים. בסמוך ליציאה מהאתר הארכאולוגי נמצא מבנה ששימש את המושל והמשטרה הטורקית בתקופה שקדמה לתקופת המנדט הבריטי. המבנה שופץ והוסב למרכז מבקרים ומופעים. בסמוך הוקם בית הארחה מפואר המאפשר לינה במקום. בשנת 2013 הוקם במתחם התיירותי "מוזיאון בית שאן", במבנה ששימש בעבר כבית הדואר, והוקם בשנת 1937. אלמנט תיירותי נוסף הוא שפע המעיינות הטבעיים הסובבים את העיר דוגמת גן השלושה (הסחנה), מעיין חרוד, גני חוגה, עין מודע, עין שוקק ורבים נוספים. המעיינות, רובם ככולם, פתוחים לקהל הרחב, שופעי צל ומאפשרים טבילה במים צלולים וצוננים להתרעננות מהאקלים החם המאפיין את האזור. מאז 2012, בימי חמישי של חודשי יולי ואוגוסט מתקיים בעיר פסטיבל אוכל, מוזיקה ותרבות הנקרא "סקיתומרקט" ומושך אליו אלפי מבקרים.

בשנת 1958 נחנך בית ספר מקיף אורט אמירים בית שאן. בשנת 1994 הוקמה ישיבה תיכונית בעיר. בשנת 2014 הוקמה בעיר אולפנה תורנית לבנות. בעיר מופעל המרכז לפיתוח ההון האנושי שהוקם והופעל בשנותיו הראשונות על ידי סגן ראש העיר לשעבר אל"ם (מיל') מוטי סויסה, במרכז מטפלים בנושאי חינוך, תעסוקה סיוע לעולים, תוכנית הכנה לשירות משמעותי בצה"ל הכוללת אימוני כושר קרבי, מורשת קרב, סדרות שטח וכדומה. בנוסף מרכזת המחלקה את תיאום פעילות הכנה לצה"ל ברמה העירונית יחד עם המרכז לפיתוח הון אנושי. פעילות המרכז בתחום הנוער הביאה לעליה בגיוס לצה"ל בקרב בני העיר שעמדה בשנת 2012 על 85.9%.[דרוש מקור] בעיר פועל גרעין תורני בהכוונת הרב איתן צוקר. כמו כן קיימות בעיר ישיבת הסדר בראשות הרב שלמה שושן, ישיבה תיכונית ואולפנא. בעיר פועלות תנועות נוער: צופים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, חוגי סיירות של קק"ל, בית"ר והשומר החדש.

לעיר קבוצת כדורגל בשם הפועל בית שאן. הקבוצה שיחקה בליגת העל בכדורגל למשך 5 עונות בשנות ה-90, במהלכן הגיעה להשגים גדולים וכן הייתה מעורבת במשחק השרוכים השנוי במחלוקת. הקבוצה הונצחה בסרט התיעודי "בית שאן: סרט מלחמה". מאז ירדה ארבע ליגות בשמונה עונות, כאשר בסוף עונת 2005–2006 ירדה לליגה ב' והתפרקה באוגוסט 2006. בשנת 2010 הוגשה להתאחדות לכדורגל בקשה לרישום קבוצה חדשה בשם "הפועל בית שאן/מסילות", מגישי הבקשה רואים בכך את הקמתה מחדש של קבוצת הפועל בית שאן. קבוצת הכדורסל היחידה בעיר, מכבי בית שאן, משחקת בליגה ב' נכון לשנת 2014.

ערך מורחב – סמל העיר בית שאןסמל העיר הנוכחי נבחר בשנת 1983 וכולל את המרכיבים הבאים: עץ התמר: העץ נפוץ מאוד בנוף הטבעי של בקעת בית שאן בזכות האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה. קווים מפותלים בצבע כחול: מסמל את שפע המים. מחתה, שופר ומנורה: סמלים יהודיים שנמצאו ברצפת הפסיפס בבית הכנסת בתל אצטבה שבצפון העיר. תיאטרון רומי: התגלה בחפירות העיר העתיקה ומתוארך לסוף המאה השנייה לספירה. קיר אבן: מסמל את החומה הביזנטית שהקיפה את העיר. הרים: הנוף הנשקף מהעיר ומעמק בית שאן – הרי הגלעד במזרח, הרי הגלבוע במערב ורמות יששכר מצפון. הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה: השבט אשר בנחלתו שכנה העיר, "ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת". הכתובת "זו בית שאן": מבראשית רבה.

בית שאן נחשבת היא העיר החמה ביותר במדינת ישראל. הטמפרטורה הממוצעת בשיא הקיץ (יולי - אוגוסט) נעה בין 37 ל-45 מעלות, הדבר נובע בעיקר ממיקומה הגאוגרפי הנתון בעמק בית שאן בין הר הירדן ממזרח, הר הגלבוע ממערב ורמות יששכר מצפון (ועיין ערך אקלים בקעת הירדן מדוע הוא מאופיין בחום קיצוני).

גדעון פוקס, יוון בארץ ישראל, בית שאן בתקופה ההלניסטית והרומית, ירושלים, תשמ"ג גדעון פוקס, ‏ייסודה של סקיתופוליס, קתדרה 8, יולי 1977 גדעון פוקס, ‏סקיתופוליס, קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 39-24 יורם צפריר וגדעון פרסטר, ‏מסקיתופוליס לביסאן: שינויים בתפיסת העיור של בית-שאן בתקופה הביזנטית והערבית, קתדרה 64, תמוז תשנ"ב, יולי 1992 יהודית טורנהיים ואשר עובדיה, ‏דיוניסוס בבית-שאן, קתדרה 71, מרץ 1994, עמ' 34-22 אליאס ח'מיס, ‏שתי כתובות בפסיפסי קיר מהתקופה האומיית בבית שאן, קתדרה 85, אוקטובר 1997 רינת מירז-בן נון וגדעון ביגר, בית שאן המחודשת בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת השלטון הבריטי. המחלקה לגאוגרפיה, אונ' תל אביב מוסטפא עבאסי, בית שאן בימי המנדט הבריטי 1918-1948, עיונים בתקומת ישראל, כרך 25 (2015) ראובן גפני, נקודה עברית בבית שאן, קהילה יהודית בעיר ערבית בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט, הוצאת מאגנס, 2018 ראובן גפני, בעיר הקודש ביסאן, מגזין סגולה, אוגוסט 2018